טעויות כלכליות במלחמה?

[Delver]

אתה טוען שהנגיד יכול למנוע מפולת גדולה בשוק ההון המקומי ע"י הזרמת כסף שהודפס לשווקים - כמו שעשה הנגיד האמריקאי בקורונה.
להבנתי פה החוק לא מאפשר זאת.

להבנתי הוא יכול, אבל הגדרת התפקיד של בנק ישראל זה יציבות מחירים ולא מניעת מפולות בשוק ההון (אלא אם הדברים כרוכים זה בזה). אבל אני לא מומחה.

 

[Paranoid]

אתה טוען שהנגיד יכול למנוע מפולת גדולה בשוק ההון המקומי ע"י הזרמת כסף שהודפס לשווקים - כמו שעשה הנגיד האמריקאי בקורונה.
להבנתי פה החוק לא מאפשר זאת.

תוכנית "הייצוב" שבנק ישראל פעל על פיה משנת 2020-2022 כללה קנייה של מקמים ואג"ח ישראלי במאות מילארדי שקלים,
כל הכסף הזה "הודפס".
כמו כן באותם שנים בנק ישראל רכש מעל ל- 50 מילארד דולר כדי להקטין את ערך השקל.
לבנק ישראל כמעט כל שנה אין רווח לעתים קרובות הפסד,
אם יש רווח בטח לא בסכומים כאלה וממשלת ישראל פועלת בגרעון תקציבי קרוב ל-20 שנה.
מאיפה מגיע הכסף אם כך להתערב בשוק המט"ח ובשוק המקומי? יש רק אופציה אחת.

 

[AIML]

תוכנית "הייצוב" שבנק ישראל פעל על פיה משנת 2020-2022 כללה קנייה של מקמים ואג"ח ישראלי במאות מילארדי שקלים,
כל הכסף הזה "הודפס".

קנייה של מקמים ואג״ח ישראלי בכסף שיש לבנק ישראל אמנם מזרימה כסף למשק אבל זה לא הדפסה של כסף כי זה לא ״יש מאיין״ אלה כסף אמיתי שהיה בבנק ישראל.

 

[האזרח הקטן]

להבנתי אי אפשר להעביר דולרים לחשבון IB . מישראל אפשר להעביר שקלים בלבד ולהמירם בחשבון ה-IB

אתה יכול להעביר דולרים, פשוט תקבל מ IB חשבון כלשהו בחו"ל ולא חשבון שקלי בישראל, ותשלם על כך עמלות בהתאם.

 

[outsider]

אם בנק ישראל לא "מדפיס" שקלים, אז איך יתכן שיש שינוי במספר השקלים בעולם, על פני ציר הזמן?

 

[Paranoid]

קנייה של מקמים ואג״ח ישראלי בכסף שיש לבנק ישראל אמנם מזרימה כסף למשק אבל זה לא הדפסה של כסף כי זה לא ״יש מאיין״ אלה כסף אמיתי שהיה בבנק ישראל.

בגדול זה לא נכון, עקרונית אם היה לבנק ישראל שקלים בחשבון הוא היה מבצע כפי שאמרת, בפועל בנק ישראל
וממשלת ישראל הם גופים גרעוניים ב-20 השנה האחרונות וההתערבות של בנק ישראל בקנייה בשווקים מבוצעות ע"י הדפסה.

הינה הוכחה לכך , אם תסתכל במאזן הנכסים של בנק ישראל מדוח 2020 לדוגמא אתה תראה קפיצה של 200 מילארד בערך,
את אותה הקפיצה בדיוק אתה תראה גם באותו הדוח בצד של ההתחייבויות (כך שלא ניתן להגיד שקפיצה זו הגיע מרווח הבנק).
אם לבנק ישראל היו יתרות שקלים והוא היה קונה איתם אג"ח לא היינו רואים את הקפיצה הזאת ביתרות הזכות,
לטענתך הבנק החליף נכס אחד שהיה לו (שקלים) בנכס אחר (מק"מ או אג"ח).
בפועל נוצר גידול אדיר ביתרות הזכות שנגרם מהדפסה של כסף חדש וקנייה איתו בשוק המקומי.
ומעבר לכך באותו דו"ח מציין בנק ישראל לשנת 2019 סה"כ נכסים במטבע מקומי של פחות מ-3 מילארד...

 

[Paranoid]

אם בנק ישראל לא "מדפיס" שקלים, אז איך יתכן שיש שינוי במספר השקלים בעולם, על פני ציר הזמן?

רוב הכסף החדש נוצר בכלל ע"י הבנקים הפרטיים, אבל זה לא שולל את העובדה שגם הבנקים המרכזיים מדפיסים.
ובשנים האחרונות הם יוצרים הרבה מאוד כסף חדש.

 

[lavi]

אם בנק ישראל לא "מדפיס" שקלים, אז איך יתכן שיש שינוי במספר השקלים בעולם, על פני ציר הזמן?

זה לא כזה פשוט כמו שאתה מצייר את זה. מכיר מכפיל כסף?

נניח שיש 100 שח מזומן בעולם והם אצלי. אני מפקיד אותם בבנק והבנק מעניק הלוואה למישהו אחר שפותח עסק (יש כבר 200 שח במאגר). אותו עסק משלם לי שכר של 10 שח כי אני עובד שם, אני מפקיד אותם גם בבנק והבנק גם אותם מעניק כהלוואה (יש כבר 220 שח במאגר)

 

[edengoldf]

אתה יכול להעביר דולרים, פשוט תקבל מ IB חשבון כלשהו בחו"ל ולא חשבון שקלי בישראל, ותשלם על כך עמלות בהתאם.

בנושא הזה אשמח לשאול; להלן תעריף העמלות מט"ח של דיסקונט-
https://ibb.co/NSC7xsJ
סעיף מספר 5.9.1 -
מצד אחד העמלה בשיעור 0.35% מסכום העסקה בעוד שתחת "הערות" כתוב 0.22% בערוץ ישיר.
- למה מאלה עלי להתייחס? האם אני משלם עמלה כפולה?
- האם ניתן להתמקח עם הבנק על העמלות הללו?
- האם ישנן עוד עמלות שקשורות להעברה כזו (SWIFT?) שכדאי להכיר?

תודה רבה לכולם על התגובות!

 

[Zorg]

זה לא כזה פשוט כמו שאתה מצייר את זה. מכיר מכפיל כסף?

נניח שיש 100 שח מזומן בעולם והם אצלי. אני מפקיד אותם בבנק והבנק מעניק הלוואה למישהו אחר שפותח עסק (יש כבר 200 שח במאגר). אותו עסק משלם לי שכר של 10 שח כי אני עובד שם, אני מפקיד אותם גם בבנק והבנק גם אותם מעניק כהלוואה (יש כבר 220 שח במאגר)

לא חושב שזה נכון,

לפי מה שאתה כותב, יש 100 שקל בעולם. הבנק מכיוון שבנק המדינה מאפשר לו, יכול להלוות 200.
בבנק - 0 שקל
אצלי בחשבון הבנק - 0 שקל
אצל העסק בחשבון הבנק - 200

העסק לא יכול למשוך מהבנק 200 שקל מכיוון שיש רק 100 בעולם, לכן לכאורה זהו מצב לא אפשרי מכיוון שברגע שהעסק ירצה למשוך 101 שקל הבנק מתמוטט. זה פשוט לא אפשרי למשוך יותר מ 100 שקל ולכן הבנק בהינתן שיש 100 שקל בעולם לא ילווה לעולם יותר מ 100 שקל.

אלא אם כן, בנק המדינה ידפיס כסף לפי דרישה של הבנק הפרטי, וזה לא משהוא שמותר לבנק המדינה לעשות. בכל מקרה הכסף לא נוצר בגלל המכפיל, הכסף נוצר רק אם בנק המדינה ידפיס אותו. ולא בגלל שהבנק הפרטי התחייב מעבר ליכולות של כל הכסף בעולם.

הבנק יכול כמובן להלוות יותר ממה שיש לו, אבל לדעתי זה התפקיד של בנק המדינה לדאוג שפלוס מינוס סה״כ ההתחייבויות של הבנקים לא יהיו מעבר לסה״כ הכסף הקיים. בכל אופן לא מעבר למשהו שהוא מוכן להדפיס.

 

[lavi]

העסק לא יכול למשוך מהבנק 200 שקל מכיוון שיש רק 100 בעולם, לכן לכאורה זהו מצב לא אפשרי מכיוון שברגע שהעסק ירצה למשוך 101 שקל הבנק מתמוטט. זה פשוט לא אפשרי למשוך יותר מ 100 שקל ולכן הבנק בהינתן שיש 100 שקל בעולם לא ילווה לעולם יותר מ 100 שקל.

בדיוק. בגלל זה ריצה לבנקים זה מסוכן.

קראת על מכפיל הכסף? זה בדיוק מה שזה.. בנק ישראל רק מגביל את הבנקים בשיעור המכפיל. הם לא יכולים לעשות את זה עד אינסוף

 

[Zorg]

בדיוק. בגלל זה ריצה לבנקים זה מסוכן.

קראת על מכפיל הכסף? זה בדיוק מה שזה.. בנק ישראל רק מגביל את הבנקים בשיעור המכפיל. הם לא יכולים לעשות את זה עד אינסוף

אכן.

אבל בתיאור שלך יש סה״כ בעולם 100 שקל. אם היית אומר שיש 400 שקל בעולם, אזי התיאור שלך היה נכון. ועדיין הם לא היו מדפיסים כסף, סה״כ הכסף היה נשאר 400 וסה״כ הכסף לא היה יכול לעבור את ה 400 שיש בעולם.

כל הבנקים ביחד לא יכולים להלוות לך יותר מכמות סה״כ הכסף שקיים. בנק ישראל צריך לדאוג לזה לא הבנקים הפרטיים.

 

[playfirst]

ההימור "נגד" השקל התברר כטעות

קודם כל זה יפה שאתה מודע לזה שעשית הימור.
בנוסף השנקל שלי כי ביקשת נקודת מבט.
לעולם אל תשקיע במטבעות.
גם הדולר וגם השקל נמצאים בנפילה חופשית לאפס. כל המטבעות הם כאלה, יש מטבעות שהם עם מצנח יש כאלה בזווית חדה ויש כאלה שפחות.
כשאתה מסתכל על מטבע אחד מתוך מטבע שני אתה יכול לחשוב כאילו הוא עולה כשבפועל שניהם יורדים בקצב שונה.

 

[lavi]

כל הבנקים ביחד לא יכולים להלוות לך יותר מכמות סה״כ הכסף שקיים

זה לא נכון. זה בדיוק האפקט של מכפיל הכסף.

 

[האזרח הקטן]

בנושא הזה אשמח לשאול; להלן תעריף העמלות מט"ח של דיסקונט-
https://ibb.co/NSC7xsJ
סעיף מספר 5.9.1 -
מצד אחד העמלה בשיעור 0.35% מסכום העסקה בעוד שתחת "הערות" כתוב 0.22% בערוץ ישיר.
- למה מאלה עלי להתייחס? האם אני משלם עמלה כפולה?

אם הפעולה מתבצעת דרך האתר, תשלם עמלת ערוץ ישיר. אם תבצע אותה דרך פקיד, תשלם עמלה של 0.35%. זה או זה או זה, לא כפול.

- האם ניתן להתמקח עם הבנק על העמלות הללו?

בהחלט ניתן להתמקח.

- האם ישנן עוד עמלות שקשורות להעברה כזו (SWIFT?) שכדאי להכיר?

עמלת בנק מקשר (קורספונדנט) - כל העברה לבנק בחו"ל עוברת דרך בנק שלישי, והוא גם גובה עמלה מסויימת, שאינה בשליטת הבנק שלך, ובגלל זה הוא גם לא יכול להגיד לך מה יהיה גובהה.

 

[Zorg]

קראת על מכפיל הכסף? זה בדיוק מה שזה.. בנק ישראל רק מגביל את הבנקים בשיעור המכפיל. הם לא יכולים לעשות את זה עד אינסוף

אין דבר כזה ״מכפיל כסף״, בנק ספציפי לא יכול להלוות יותר מההון שלו.

הלימות הון או יחס נזילות הוא האחוז שהבנק יכול להשאיר אצלו ולהלוות את השאר. כלומר זה היחס בין נכסי הסיכון להון של הבנק. לדוגמה בהנתן הלימות הון של 10% אזי, בבנק היו 110 שקל והוא הלווה 100, עליו להשאיר אצלו לפחות 10 שקל.

ובדוגמה שלך, אפילו אם הבנק הוא בהלימות הון של 0 אחוז הוא לא יכול להלוות יותר מ 100.

הלימות הון – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

 

[lavi]

אין דבר כזה ״מכפיל כסף״, בנק ספציפי לא יכול להלוות יותר מההון שלו.

הלימות הון או יחס נזילות הוא האחוז שהבנק יכול להשאיר אצלו ולהלוות את השאר. כלומר זה היחס בין נכסי הסיכון להון של הבנק. לדוגמה בהנתן הלימות הון של 10% אזי, בבנק היו 110 שקל והוא הלווה 100, עליו להשאיר אצלו לפחות 10 שקל.

ובדוגמה שלך, אפילו אם הבנק הוא בהלימות הון של 0 אחוז הוא לא יכול להלוות יותר מ 100.

הלימות הון – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

לא הבנתי, כתבת לפני כן כי קראת על המונח וכעת אתה טוען שהמצאתי אותו?

תקרא פה בקיצור
תקרא פה בפירוט, בעיקר את הדוגמא בסוף

מוכרח להודות שאני לא יודע איך זה מסתדר ביחד עם הלימת הון, אני צריך לקרוא על שני המונחים יותר ולחקור. אבל עובדתית שניהם קיימים.

 

[Delver]

לא הבנתי, כתבת לפני כן כי קראת על המונח וכעת אתה טוען שהמצאתי אותו?

תקרא פה בקיצור
תקרא פה בפירוט, בעיקר את הדוגמא בסוף

מוכרח להודות שאני לא יודע איך זה מסתדר ביחד עם הלימת הון, אני צריך לקרוא על שני המונחים יותר ולחקור. אבל עובדתית שניהם קיימים.

אין כל סתירה, יחס הלימות ההון זה בדיוק המכפיל, זה אותו המושג.
אם יחס הלימות ההון הוא 10, אז על כל 10 של במזומן שיש לבנק הוא יכול להלוות עוד 90.

 

[outsider]

אם יחס הלימות ההון הוא 10, אז על כל 10 של במזומן שיש לבנק הוא יכול להלוות עוד 90.

יפה, זה לא הדפסת כסף? אם מישהו מפקיד אצלו שקלים. והבנק מלווה 90% מהם אז או שהם יורדים מהמאזן, או שהבנק ייצר אותם יש מאין. זה לא משנה מאין באים השקלים הללו דרך הבנק או הבנק המרכזי, הם "הודפסו".
אי אפשר לרבע את המעגל, הגידול בפעילות הכלכלית מצריך עוד כסף פיאט , שנוצר יש מאין, ולכן אינפלציה היא מובנת בתוך המערכת המוניטרית המודרנית. תפקיד הבנק המרכזי הוא לייצר איזונים ובלמים, בין השאר דרך "הדפסת כסף" ישירות או דרך הבנקים.

 

[Delver]

יפה, זה לא הדפסת כסף? אם מישהו מפקיד אצלו שקלים. והבנק מלווה 90% מהם אז או שהם יורדים מהמאזן, או שהבנק ייצר אותם יש מאין. זה לא משנה מאין באים השקלים הללו דרך הבנק או הבנק המרכזי, הם "הודפסו".
אי אפשר לרבע את המעגל, הגידול בפעילות הכלכלית מצריך עוד כסף פיאט , שנוצר יש מאין, ולכן אינפלציה היא מובנת בתוך המערכת המוניטרית המודרנית. תפקיד הבנק המרכזי הוא לייצר איזונים ובלמים, בין השאר דרך "הדפסת כסף" ישירות או דרך הבנקים.

זה לא הדפסה פר אקסלנס, מכיוון שמדובר בחוב, יש אמנם יותר כסף במחזור אבל מי שלווה צריך גם להחזיר.
איך בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף במשק (שלא באמצעות שליטה בריבית וכסף שנוצר מחוב) - אינני יודע, אני מניח שמדפיסים על אמת כשיש מחסור במזומן במשק או איש ביקוa להלוואות ולבנקים אין אפשרות להלוות יותר עקב יחס הלימות ההון (ואז כמובן, יש אינפלציה "טבעית").