איפה? ומה יש בפועל? (זה שזה לא ברמה הפדרלית פחות מעניין.)
בשוויץ למשל אין שכר מינימום. פשוט אין. יש סקטורים מסויימים שהגיעו להסכם קיבוצי עם המעסיקים על סוג של שכר מינימום.
אבל זה לא קשיח בחוק, ומשתנה מעת לעת כתלות במצב הכלכלי. מספר העניים בשוויץ הוא גם נמוך משמעותית מישראל כמובן, כנ"ל האי שיוויון.
גם בסינגפור אין שכר מינימום, ויש משמעותית פחות חוקי עבודה רוחביים שמחייבים את כלל האוכלוסיה. היא אחת המדינות הכי עשירות בעולם.
והעניין הפדרלי כן מעניין. כי זה מאפשר גמישות. אם למשל בארץ היו מאפשרים לכל מועצה מקומית לקבוע את שכר המינימום שלה,
זה היה הרבה יותר סביר. אין הרבה הגיון כלכלי שיש אזורים בפריפריה עם אבטלה גבוהה, ואותו שכר מינימום כמו בתל אביב.
היה עדיף להן להגמיש אותו מעט כלפי מטה כדי לעודד תעסוקה.
הגבלת פיטורים עד 45 יום כבר לא מזיקה
רגע, אז האם אתה מוכן להודות שיש "הגנות" שכן מזיקות?
בכל מקרה, זה שאין כמעט מחקרים על כך בארץ (לא הצלחתי למצוא לפחות), רק מעיד על העליבות והפופוליסטיות של הפוליטיקאים שלנו.
שמניחים אוטומטית שכל "הגנה" כזו תעזור, או לכל הפחות לא מנסים לבדוק את ההשלכות המזיקות שלה, ולבחון את זה פעם בכמה שנים.
אתה מוזמן לעיין במחקר של הבנק
העולמי. קצת ציטוטים מהמסקנות:
"the general conclusion is that protective labor market policies will reduce women’s welfare by limiting the choice set of alternative compensation packages"
שוב, אני לא חושב ש 100 אחוז מחוקי העבודה צריכים להתבטל. אבל אני כן חושב שצריך לבטל את רובם, ואז לאט לאט להוסיף את אלו שיש קונצנזוס גדול שמועילים לרווחה הממוצעת של הציבור, ורק כאשר ברור שהם יפתרו משהו. לדוגמא אם יהיו המון מעסיקים שלא יתנו לעובדים שלהם הפסקת שירותים - אז כנראה ידרש חוק שמעגן את הזכות שלהם. אבל ראוי לשמור את החוקים האלו לדברים אנושיים בסיסים כמו הדבר הנ"ל, ולא ל"זכויות" מזיקות כמו אפליה מתקנת. כמו כן, עדיף כאמור שזה יהיה ברמה המקומית ולא בכל הארץ. ככה גם יהיה יותר קל לבחון מה מזיק ומה לא.
יש בד"כ צד חלש שזה העובד שחייב למצוא עבודה, והצד החזק הוא המעסיק
ממש לא בהכרח. תלוי מה מצב התעסוקה. בהייטק לדוגמא המצב הפוך לחלוטין, וגם בתחומים שונים. חוץ מזה, בכלכלה יותר חופשית, תמיד אפשר להקים עסק בעצמך. התלות במעסיק היא מתוך בחירה, שאת מעדיפה להיות שכירה ולקבל שכר קבוע ללא תלות מה קורה בעסק, מאשר לקחת את הסיכון על עצמך. על הבחירה הזו "משלמים" לעיתים בכך שלמעסיק יש יותר כוח, אבל כאמור הוא גם לוקח את הסיכון על עצמו.
וגם בגלל שהייתה לי אופציה טובה יותר
הנה גם לך היה כוח, הכוח לסרב לו וללכת לעבודה אחרת.
לא מצליחה להבין מה ליברלי פה
שזה נוגד את חופש החוזים. אם שני אנשים בוגרים הגיעו להסכמה ביניהם על משהו, זה לא עניינה של המדינה למנוע את זה.
לא מדובר כאן על מכירה לעבדות. בכל מקרה השאלה הזו לא באמת מעניינת, כי אני בספק שיש מעסיק שהיה מעז לדרוש את זה, ולא מהסיבה שזה חוקי או לא.
ההגנות האלה יזיקו בעיקר למי שמנצלת אותן
להיפך, דווקא הנצלניות מרוויחות מזה, ומי שנפגע אלו היעילות. ההגנות האלו יפגעו בכולן במידת מה. כי גם אם המעסיקים יודעים ש 90 אחוז מהאמהות עובדות טוב, אבל בערך 10 אחוז הן נצלניות, אז בתוחלת כנראה שהוא יוריד ב 10 אחוז את השכר, או יקבל 10 אחוז פחות עובדות, כדי לפצות את עצמו על הסיכון בהעסקת אישה כי אולי היא תתגלה כנצלנית. כמו כן, הוא יודע שאסור לו לפטר אותה בהריון, או בחצי שנה אחרי הריון.
כלומר אם מישהי נכנסת להריון חצי שנה אחרי הלידה, 3 פעמים רצוף נניח, אז במשך 4 שנים היא לא עובדת, ומצד שני הוא חייב לשמור לה את מקום העבודה.
אז מראש הוא יהסס להעסיק מישהי שהוא חושד שתלד כמה פעמים בתקופה הקרובה.
או לחילופין הוא ישלם לאשה קצת פחות, כדי לפצות את עצמו על הסיכון שהיא תעלם לו לחצי שנה כשמתחשק לה בלי יכולת להיות גמיש לגבי מקום העבודה שלה.
זו הבעיה בחוקים האלו, "ההגנה" הזו היא חרב פיפיות. אין שום סיבה שבחוק תהיה התייחסות למין של האדם.
גם על חופשת לידה ביטוח לאומי משלם
כלומר, כולנו משלמים. ראוי שזה יתבטל. אם מישהי מתכננת להכנס להריון - שתחסוך כסף על מנת לא לעבוד כמה חודשים שהיא תחפוץ.
אף אחד לא צריך לשלם לה על זה שהיא בחרה לא לעבוד.
. בתנועה הליברלית יש המון אנשים שהם שכירים עם משכורת לא משהו... כולל שכר מינימום בקרב פעילים צעירים. רציתי לכתוב משהו על רמת ההכנסה של האינטלקטואלים שמובילים את הזרם הסוציאליסטי אבל אין לי תימוכין בינתיים...
