המרחב עליו קיימת מדינת ישראל לא שייך לא לך ולא לסבא שלך בטאבו.
זכותי המלאה לרצות לקיים פה מדינה משלי לפי הערכים שלי ואם אתה לא מוכן אתה סתם כובש ואני נלחם בך לא באבנים וברובים כי אסור לי אלא בדרך אחרת שעל פי ההלכה מותרת לי.
אתה יכול לרצות מה שאתה רוצה.
אני לא חייב לממן אותך כי אתה לא מסוגל לעמוד בדרישות.
אני גם לא חייב להשמע לחוקים שאתה רוצה. זכותך לעבור על החוק, ולהענש על כך. למה? אלה החוקים.
מה זה מוסר? אתה מאמין בדת? ומה זה הבינלאומית? האלה שחילקו את אפריקה בהתאם לצרכיהם הקולוניאליסטיים וכיום מתנגדים בתוקף לכל שינוי קטן הוגן ומתבקש במרחב ההוא?
אתה יכול לפרק כל אחת מהזכויות האלה לפרטיה, אבל כל אחת עומדת בפני עצמה, ואני מאמין בכל אחת מהן, במידות שונות.
בסופו של דבר, עם הזכות החזקה מכולם, המעשי - לנו יש צבא ואנחנו שולטים על השטח - אי אפשר להתווכח. אבל יש לנו שלל סיבות אחרות למה.
יש צדק בדבריו, הוא אומר לך בריש גלי. אני לא רואה עצמי חלק מכם אני רוצה החוצה לטוב ולרע.
אני מבין, ואף אחד לא מחזיק אותו כאן בכוח. הוא מוזמן להגר, או לעמוד בחוקים. אני בטח לא חייב לממן אותו.
הבעיה פה זה הפנטזיה של הדמוקרטים שרוצים להחזיק את המקל משני הצדדים.
יש בזה צדק מסויים, אבל הדמוקרטים בהחלט יכולים לא לתקצב בשקל את מי שמתנגד להם, ולהכניס לכלא את מי שלא מקיים את חוקי הרוב הדמוקרטיים. זאת השיטה.
הפנטזיה היותר גדולה היא של טענת החרדים, ש"אני לא מסכים לשיטה שאחרים החליטו, לכן הם חייבים לספק לי אמצעים ומימון כדי שאעמוד בשיטה זו". מי אמר?
אדוני, זה המצב הקיים, תתאים את עצמך, תלך, או תסבול מההשלכות.
הם רוצים שתיהיה חלק מהמשחק הדמוקרטי, אבל הם גם רוצים שתצביע תחשוב ותתנהג כמוהם.
זה נכון, אבל זה כבר שלב אחד הלאה. זכות החרדים לחשוב אחרת, בהחלט. לא זכותם לגנוב מאחרים ולמוטט את המערכת - כי המערכת תתגונן נגד זה בסופו של דבר.
והם ממש לא רוצים לראות את זה קורה.