בגדול אין לי בעיה עם נו-ניימז, כל אחד הוא נו-ניים בהתחלה. מסכים לגבי מספר 12 במחנה הממלכתי (שוסטר) שהוא פשוט נציג של הלובי החקלאי, אבל יש פה עניין של מידתיות. אם 80% מהרשימה (או בוא נזרום אפילו 50%) הם אנשים איכותיים, אני מוכן לקבל כמה תפוחים רקובים, הלוואי שהייתה רשימה מושלמת אבל אין כזאת באף מפלגה.
מצד שני כשאתה מסתכל על הליכוד וכל אחד הוא יותר גרוע מהשני, והאנשים האיכותיים נדחקים לשוליים וצריך לחפש אותם במיקרוסקופ, זה לא באמת בר השוואה לדעתי.
שכחתי את ברקת, אני אכן מעריך אותו וגם את יריב לוין. כל השאר - ממש לא. אלי כהן וגלנט הם פליטי "כולנו" שלא עשו עלי שום רושם (במיוחד כהן שברור שאין לו שום מצע או השקפה, הוא טלפרומפטר אנושי של דף המסרים. הנסיון העלוב שלו לקחת קרדיט על מחירי מסכות הקורונה מדבר בעד עצמו), סילמן עשתה מעשה מאוד מסריח בכנסת האחרונה ואקוניס? לא יודע, מה איתו? אין לי בשלוף שום דבר רע לומר עליו אבל גם אין לי שום דבר חיובי...
תשמע, אתה יכול להגיד על בנט "הוא שיקר לכל בוחריו", וברמה העובדתית אתה צודק. ברמה הפרקטית הוא הקריב את הקריירה הפוליטית שלו כדי להוציא את מדינת ישראל מהסייקל הבלתי נגמר של בחירות, ממש לא "כדי לשים את ביבי בכסא בפינה". הוקמה ממשלה, צרה או רחבה זה לא מאוד משנה, שהעבירה תקציב וביצעה רפורמות חשובות שהיו תקועות במשך שנים בגלל מאבקי השליטה של נתניהו. אני מאוד מעריך את בנט על מה שהוא עשה למרות שבכלל לא הצבעתי לו. אני זוכר את השיח הפוליטי הבלתי פוסק במהלך שלוש השנים האחרונות, כל הרפש והטינופת שהיו בכל מקום בטלוויזיה וברדיו, ויום אחרי שהושבעה ממשלת בנט זה פשוט נעלם. אני באמת מאמין שאם היו נותנים לו להשלים קנדציה מלאה הוא היה יכול להזניק את המדינה קדימה, לצערי חברי המפלגה שלו עצמו בגדו בו והביאו להפלת הממשלה.
אני חושב שגנץ פעל באותה תחושה של לית ברירה כמו בנט - האם הממשלה הפריטטית הייתה רעיון מוצלח? לא, במבחן התוצאה היא הייתה קטסטרופה. אבל אני חושב שבהנתן הקלפים שגנץ קיבל, הוא ניסה מצד אחד לתת לזה הזדמנות אמיתית להצליח אבל בלי לגמור באותו רגע את הקריירה הפוליטית המאוד טריה שלו. אם היה מתפצל מחבריו ונכנס לבד לממשלה של ביבי ככפוף לו, ולא כשווה בשווה, הוא היה נמחק באותו רגע. אגב, יכול מאוד להיות שהיא הייתה יכולה להיות פחות קטסטרופלית אם נתניהו גם היה מנסה לתת לזה צ'אנס אמיתי, אבל זה נהיה ברור מאוד מהר שאין לו שום כוונה כזאת וברגע שהוא מצא את הפרצה בהסכם הפריטטי של אי העברת תקציב הוא חתר לשם בכל הכח, ושתשרף המדינה.
לגבי הגמישות, אני חושב שאתה יודע טוב מאוד שאם בראש הליכוד היה עומד אדם אחר, לא היינו בסיפור הזה בכלל. יו"ר הליכוד היה ראש הממשלה, בממשלה רחבה עם קוי יסוד ציוניים ברורים. אבל אני לא באמת יכול להאשים את כל ראשי המפלגות האחרים בכך שהם לא "נכנסים תחת האלונקה" (גם נתניהו, אגב, לא נכנס מתחת לאלונקה בסיבוב א' של הבחירות כשהיה תיקו מוחלט בינו לבין כחול לבן), בהתחשב שכך שהאדם שתחת אלונקתו הם אמורים להכנס הוא בעייתי כל כך.
ואם כבר הזכרת את שקד, אני חושב שהפניה שלה בשידור חי לפאקינג שרה נתניהו כדי שתשכנע את בעלה לעזור לה לעבור את אחוז החסימה, מלמדת את כל מה שצריך לדעת על בנימין נתניהו ולמה אסור שהוא אי פעם יהיה שוב ראש ממשלה.
