ארכיפלג האיים מרגי בים אנדמן, לחופה המערבי של תאילנד, הוא ביתם של שבט נוודי ים המכונה מוקן. ילדי המוקן מבלים חלק ניכר מזמנם בצלילה חופשית בים, תרים אחר מזון כמו צדפות ופירות ים שונים. בני אדם, כידוע, לא מצטיינים בראייה תת-מימית. כשהעין מוקפת מים – חומר שצפיפותו גבוהה מהאוויר –קרני האור לא נשברות היטב בקרנית, וכתוצאה מכך התמונה הנקלטת ברשתית ומעובדת במוח מטושטשת מאד. אבל אל תספרו את זה לילדי...
גרג בקר עוד ניסה להרגיע.
יום אחרי שהבנק שבניהולו – בנק סיליקון ואלי (SVB) – מחק 60% משוויו בבורסה, המנכ”ל הוותיק הספיק לבקש מלקוחותיו “להישאר רגועים“.
“לבנק יש די נזילות כדי לסייע ללקוחותיו בשעה זו,” אמר, “בתנאי אחד: אם כולם יספרו זה לזה ש-SVB בצרות — זה יהיה מאתגר.”
לפני יותר משנתיים, בעיצומו של משבר הקורונה, החלטתי להטות את הספינה ולערוך שינוי חד באסטרטגיית ההשקעה שלי.
הקורונה הותירה אותנו עם עולם שבו כמות הולכת וגדלה של כסף (מי אמר הדפסת כספים?) רודפת אחרי כמות הולכת ופוחתת של סחורות ומוצרים (מי אמר זעזועים בשרשראות האספקה?). התוצאה של הסיטואציה העגומה הזו היא אינפלציה חדה שמתבטאת בעליית מחירים. כדי להרוג אינפלציה צריך לצנן את הפעילות במשק. בנקים מרכזיים עושים זאת כעת במלוא העוצמה באמצעות הכלי העיקרי העומד לרשותם: העלאת ריבית. החדשות הרעות הן שהעלאת ריבית...
היסטוריונים פיננסיים שיסקרו את תקופתנו המטורפת יסכימו בוודאי על נקודה אחת: בשנה וחצי שאחרי טלטלת הקורונה, התחושה הייתה שהשוק פשוט נעשה קל מדי.
והוא אכן נעשה כזה.
אינפלציה היא הסיבה שאנו משקיעים מלכתחילה.
כשביטקוין נסחר סביב $300 – לעגתי.
כשהוא נסחר סביב $3,000 – פקפקתי.
כשהוא נסחר סביב $30,000 –התחלתי לקנות.
אני קונה מאז מעט ביטקוין מדי חודש. גם עכשיו, בעיצומה של המפולת.
תנו לי לקחת אתכם שלוש-עשרה שנים לאחור, לימים הכאוטיים של מרץ 2009. הימים הם ימי המשבר הפיננסי העולמי. ובשעה שבישראל המשבר ההוא נחווה באופן מתון יחסית, מעבר לים המציאות הייתה עגומה בהרבה. רבים איבדו אז את משרותיהם. שיעור פיגורי תשלום המשכנתאות הרקיע שחקים. ליהמן בראדרס – בנק השקעות עצום שהוקם אי-שם במאה ה-19 – נקלע לחדלות פירעון וקרס רק כמה חודשים לפני כן. מוסדות פיננסים רבים מסדר גודל דומה ניצבו...
