חובות, סיפוק מיידי ודחיית סיפוקים

ח

"חוב" מוגדר במילון כ"סכום כסף שחייבים לשלם לאחר מכוח התחייבות". בהקשר של ניהול תקציב המשפחה, נדמה לי שיש הגדרה טובה יותר.

חוב, בעיני, הוא "הבחירה לצרוך מוצר עכשיו ומיד, גם בהיעדר סכום הכסף המינימלי הדרוש לכיסוי עלות המוצר. צריכה באמצעות חוב כרוכה בעלויות נלוות כגון תשלום ריבית ועלות הזדמנות."

אם זו הייתה ההגדרה המילונית לביטוי "חוב", יתכן שאנשים היו מגבילים את השימוש באשראי (=כסף של אחרים) לסיפוק מיידי של הרצונות שלהם. אם היו דוחים סיפוקים, חוסכים בסבלנות וצורכים באמצעות כספם שלהם (שהרוויחו ביושר) סביר להניח שהתמורה בעד כל שקל הייתה גדולה יותר.

במילים אחרות – דחיית סיפוקים מאפשרת לחסוך כסף ולצבור הון.

לצערי , נדמה שרוב הישראלים טרם הפנימו את ההיגיון הזה. אנשים נוטלים הלוואות על ימין ועל שמאל ונכנסים לחובות כדי לקנות דברים כדבר שבשגרה. אין דרך אחרת להסביר את העובדה שסך החובות של משקי הבית בישראל חצה ב-2013 את רף 400,000,000,000 השקלים.

 שני דברים יש בהגדרה שלא מופיעים בהגדרה המילונית:

1. ריבית על החוב – מימון מוצרים בכסף שאין לכם מביא בדרך כלל לפריסת העסקה ל"תשלומים". כל תשלום כולל חלק מעלות המוצר המקורי (קרן) בתוספת ריבית. כמובן שאם תמתינו ותוותרו על התענוג, תוכלו לחסוך בעצמכם כדי לקנות את המוצר (ולחסוך תשלומים ריבית יקרים).

2. עלות הזדמנות – על העלות הזו כמעט לא מדברים כשמדובר בכניסה לחובות, אם כי יש לה השפעה משמעותית. במקום לקנות את המוצר בזה הרגע ולהשתמש בכל כסף עתידי כדי להחזיר את החוב, ניתן להשקיע את הכסף מראש כדי לייצר תשואה גבוהה יותר מאפיק אחר.

ניקח דוגמה פשוטה. חנה, אנה ודנה הן שלוש אימהות. כל אחת מהן חושקת בהפקת בת מיצווש מפוארת לילדה, שעלותה לפחות 100,000 ש"ח.

חנה מחליטה ללכת על כל הקופה, הרי "חיים רק פעם אחת" ו-"אסור חלילה לחסוך מהילדה, מה החברות שלה עלולות לחשוב?" היא לוקחת הלוואה ל-5 שנים בריבית שנתית של 5%, מקבלת 100,000 ש"ח טבין ותקלין, מזמינה את אייל גולן לפזז על הבמה – והשאר היסטוריה.

אנה, לאחר מחשבה, מחליטה לרדת מהעץ, ולערוך אירוע צנוע יותר. היא לא לוקחת הלוואה. במקום זה, היא מחליטה לחסוך (בפק"מ, בעו"ש או מתחת לבלטות) את אותם הסכומים שחנה משלמת בהחזרי הלוואה שנתיים. בעוד 5 שנים, כשבתה תהיה בת 17, היא תוכל לתת לה מענק יפה לרגל סיום כיתה י"ב.

גם דנה מגיעה למסקנה ש-100,000 ש"ח על בת מצווה זה אפעס מוגזם. גם היא מחליטה לדחות סיפוקים ולא לקחת הלוואה. במקום זה, היא בוחרת להשקיע את הכסף שהיה משמש להחזר ההלוואה בקרן סל מנייתית רחבה, כגון VT או ACWI, העוקבת אחר אלפי מניות במגוון שווקים ותעשיות ברחבי העולם. בחמש השנים שחלפו, הקרן השיגה תשואה של 7.5% מדי שנה.

כדי להקל על החישוב, נניח שהחזרי החוב, החיסכון וההשקעה נעשו כולם פעם אחת בסוף השנה.

ולהלן התוצאות:

חנה החייבת שילמה 23,090 ש"ח מדי שנה בהחזרי חובות למלווה. היא ובתה נהנו מאוד מאוד מהבת מצווש, וכולם מאוד התרשמו. כעבור חמש שנים הילדה עברה לתיכון, שכחה מכל חברותיה הזאטוטיות והשאירה את אמה עם פחות 115,450 ש"ח בחשבון.

אנה החוסכת חסכה 23,090 ש"ח מדי שנה מתחת לבלטות. בתום חמש שנים עמד לרשותה הון של 100,000 ש"ח, שבו השתמשה כמענק לבתה על סיום חוק לימודיה. בנוסף, אנה נותרה עם עודף של 15,480 ש"ח (הרי נחסך ממנה תשלום ריבית). במילים אחרות: אנה בחרה לדחות את סיפוקיה למועד שבו לא תצטרך להשתמש בכספם של אחרים – ולכן נשארה עם עודף גדול מזה של חנה החייבת.

דנה המשקיעה הפקידה 23,090 ש"ח מדי שנה בקרן VT. כמו אנה, גם היא בחרה להעניק לבתה מענק של 100,000 ש"ח כעבור חמש שנים, אולם היא נותרה עם עודף של 57,993 ש"ח (אחרי מס רווחי הון). בכך שבחרה לדחות את ההוצאה למועד מאוחר יותר, להימנע מתשלומי ריבית, לקחת סיכון ולהשקיע את הכסף בשוק ההון (עלות הזדמנות), דנה המשקיעה נשארה עם עודף גדול משמעותית מזה של חנה החייבת ואנה החוסכת.

כמובן שהמטרה שלי כאן היא לא למנוע מכם (או מהילדה שלכם) את מנעמי החיים.

הטענה ביסוד הפוסט הזה היא פשוטה: מי שרוצה ליצור הון מירבי מהר ככל האפשר מוטב שילמד לדחות סיפוקים. נסו להיות כמו דנה, רק במקום למשוך את הכסף בשביל הילדה, קנו בזה משהו טוב יותר: קנו את העצמאות הכלכלית שלכם.

אדם שבוחר לדחות סיפוקים ולהתמקד בהגדלת ההון העצמי שלו יוכל תוך זמן קצר לממן כמעט כל דבר שירצה בלי להיכנס לחובות. לכן, אני מאמינה שבמקום לרוץ (פיזית) ולרכוש דירה גדולה ויקרה במינוף חונק, הדבר ההגיוני לעשות הוא לשכור דירה קטנה, להתגורר בה במשך כמה שנים, לחסוך ולהשקיע בחוכמה, ולקנות דירה ללא משכנתא.

הירשם
הודע על
guest
12 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
הדר

פעם היה את המושג "לחסוך ל…", בין אם לחופשה, לחגיגה, לרכב, לטיפולי יישור השיניים של הילדים אצל רופא השיניים וכו', המעבר לעולם האשראי והשכנוע השיווקי של חברות האשראי "תצרוך עכשיו! תהנה עכשיו!" הפך את היוצרות. בפועל, במקום לחסוך ראשית ואז לקנות, אתה ראשית קונה ואז במקום לחסוך חודש בחודשו אתה משלם [הרי מי ישלם? בנון?], ההבדל בין שני המקרים הוא שגם כך וגם כך, אותם האנשים שנאלצו לבחור בין שתי האפשרויות, לא הכירו את האפשרות של בחירה בסימולים V ,MA או AXP…

הדר

תראי, מי שיודע לקחת הלוואה בריבית נמוכה והוא יודע לסחור, אז אהלן וסהלן, מספיק שיקח הלוואה ויסחור באג"ח ממשלתי ארוך בתקופה הנכונה והנראת לו כבעלת יחס סיכוי/סיכון נמוך, אז הוא עושה הון ולא מההון שלו, אך אני באופן אישי פחות מחבב מינוף פיננסי לטובת תרגילי מסחר/ניצול ארביטראז' ריביות/תשואות. אני עוד יותר נחרד מאנשים שאני יודע שהם לא הכי בעלי נכסים/הון, ושהם אומרים בכזו קלות "מה הבעיה? אקח הלוואה ואסגור את ה_____נסיעה/חוב/טיול/לימודים/רכב וכו' הזה", אך לעיתים, לקיחת הלוואה לסגירת החריגת אשראי היא נכונה, אומנם זה ברור שהבנקים בכוונה גובים ריבית כל כך מטורפת על החריגה, רק כדי לשכנע אותך לקחת הלוואה… קרא עוד »

גיא

מבחינה היסטורית השווקים עולים בגלל אינפלציה ובעיקר בגלל צמיחה( או מה שנמדד ומוסכם כצמיחה). כך שהמגמה(מודגש) הכללית היא עליות כל עוד קיימת צמיכה. על דוקטור דום נאמר שהוא חזה תשע מתוך חמש הנפילות שהיו בשווקים בארבעים השנים האחרונות. יכול להיות שסולטנה היא במקצועה קוראת בקפה. היא גם יודעת שלשפוך את הקפה לוקח פחות זמן מאשר להכין אותו. :).

קרן

היי דורין, פוסט מהנה לקריאה, תודה לך. אני בעלת השכלה פיננסית ויחסית רמת מודעות גבוהה לאיכות ההתנהלות הכלכלית של התא המשפחתי שלי. בנושא הלוואות, אני נדהמת בכל פעם מחדש כשיוצא לי להגיע לבנק, למרות שיש לי פלוס בחשבון, כמעט תמיד הפקיד/ה אומרים לי משהו בנוסח של "במידה ותרצי תוכלי לקבל הלוואה בתנאים טובים" וכאשר אני מסרבת בנימוס התגובה המקבלת היא בסגנון "טוב, החיים דינמיים, במידה ותרצי בעתיד…". הלוואות תמיד נראו לי כ"אויב העם" היות וכך חונכתי מילדותי, אבל מטריד אותי לחשוב על חלק גדול באוכלוסיה, אשר בוודאי מתפתה לאותן הצעות הנאמרות במתק שפתיים מצד הבנקאים (ורובנו רואים בבנקאי/ת אדם בעל… קרא עוד »

orly

אהבתי את הבת מיצווש… ולדעת שיש אנשים שבחייהם זה לא סתם דוגמא פארודית… השם ירחם.

ברק

אמנם עבור רוב האנשים לקיחת חוב נעשית מהסיבות הנ"ל אבל חוב בפני עצמו אינו רע או טוב אלא אמצעי. נניח לדוגמא שהרכב בן ה-15 שלי שובק ועליי לקנות רכב חדש. אין ברשותי כרגע את עשרות האלפים הדרושים לשם כך אלא בקרן ההשתלמות שלי. נתונות שלוש אפשרויות בידיי: לפדות את הכספים ישירות מקרן הנאמנות ולשם על הרכב, לקחת הלוואה מקרן ההשתלמות כנגד הכספים שצבורים לי או לקחת הלוואה ממקור אחר לאותו צורך. אני טוען שבהנחה ועלות ההלוואה החודשית לא תעלה על רמת החיסכון הקיימת אז בתנאי הריבית הנוכחית האופציות השניה והשלישית טובות מהראשונה פשוט כי לקרן ההשתלמות יש סיכוי סביר ומעלה… קרא עוד »

מיטל

היי דורין,
תודה על הפוסט. אני קוראת, נהנית ומחכימה.
ברצוני לשאול בבקשה אם תוכלי לפרט בקשר להשקעות. אני מתכוונת, אנשים שלא באים מהתחום ולא מבינים דבר וחצי דבר. יש לך דרך להסביר בפירוט מה תכל'ס צריך לעשות כדי להשקיע? איך עושים את זה בפועל? אני מתכוונת לפרטים. קראתי פוסטים שמדברים בגדול על זה אבל למי לפנות, איך לבצע – אני לא יודעת.
תודה!

ביולוג ירושלמי

גם אני בדיוק במצב שלך :-/
לא הכי יודע אם לפנות לבנק ולפתוח שם חשבון השקעות (עמלות? ריבית? דמי ניהול?) או שמא לפנות לסוכן השקעות פרטי, או בכלל לפנות לבית השקעות…
לא ברור לי מה…
בינתיים הכסף (סכום ממש לא גדול) יושב בבנק בפק"מ.

נדב

מחקרים מראים שדחית סיפוקים היא תכונה שקשורה ישירות לרמת האינטליגנציה. ככל שהאדם יותר אינטליגנטי הוא מצליח יותר לדחות סיפוקים.
ניתן לחזק את היכולת לדחות סיפוקים באמצעות חינוך ולימוד אבל זה מצליח יותר ככל שהאנשים הם ברמת אינטליגנציה יותר גבוהה.
התוצאה היא אין שוויון בעולם: אנשים אינטליגנטים בדרך כלל גם משכילים יותר, גם מרוויחים יותר, גם חוסכים יותר וגם חיים ברמת חיים גבוהה יותר.

ליאור

לא הסתדרו לי המספרים.
קודם כל למה אנה עם חיסכון של 15480 ולא 15450 ( 23090*5)?
ויותר חשוב, איך דנה חסכה 57,993?? כתבת תשואה של 7.5 % ל5 שנים, אז 1.075 בחזקת 5 כפול 23090 יוצא 143562 אז זה רווח של 43 אלף. איך הגעת למספרים האלה?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן