ומה אם אי אפשר לחסוך יותר?

ו

את החשיפה הראשונה לקונספט של חופש כלכלי — לא כגימיק שיווקי שעוטף מיזם השקעה מפוקפק, אלא כיעד כמותי, מדיד ובר-השגה – אני יכולה לתאר כרגע של הארה.

התובנה הבסיסית הייתה שיש קשר ישיר בין דפוסי הצריכה שלי לבין מספר השנים שבמהלכן אהיה תלויה בתלוש משכורת ממקום עבודה מעיק כמקור העיקרי למימון המחייה שלי.

הבנתי שככל שאבזבז יותר מהכנסתי, התלות הזו תתארך. ככל שאחסוך יותר, אוכל לצאת לחופשי מוקדם יותר.

חמושה בתובנה הזו – שנוסחה בשעתו כ"הולי שיט, אני מחסלת לעצמי את החופש במו בזבוזי" — הרגשתי מוכנה לצאת לקרב הרקוליאני כנגד הקרברוס התלת-ראשי של תרבות הצריכה — בורות, אדישות ואינרציה — בניסיון לחסוך כמה שיותר ולהגדיל בעקיפין את מכסת הזמן הפנוי שנותרה לי עלי אדמות.

לא מדובר בחוויה ייחודית. הכמיהה לחירות היא מקור מוטיבציה אדיר לשינוי סגנון החיים ולעיצובו מחדש בסימן התייעלות וחסכנות.דפוסי ההוצאה שלנו נדמים לפתע לגליל שווארמה נוטף שומן, שרק ממתין ללהב הסכין.

אז אנחנו מקצצים – ללא רחם.

 עוברים לבית קטן יותר, קרוב ככל האפשר למקום העבודה; לומדים לבשל (בכמויות גדולות), מתוך הבנה שמסעדות הן לא מקור מזון; מוכרים את הרכב הפרטי – או לפחות נשארים רק עם אחד כזה במשפחה, אמין וחסכוני ככל הניתן, ומשתמשים בו רק כדי להגיע למקומות שאינם במרחק הליכה או רכיבה באופניים; נמנעים מקניות אימפולסיביות; מוכרים, מתקנים או מחליפים חפצים חסרי שימוש במקום לאגור או לזרוק אותם; מבטלים את כל כרטיסי האשראי למעט אחד; מבטלים מנויים שאינם בשימוש (תיאטראות, חדר כושר, מועדונים, עיתונים); מוודאים שמשלמים את המס הנמוך ביותר שהחוק מחייב ולא שקל אחד יותר;  מחליפים את הכבלים באמאזון פריים; מרעיפים על הילדים קשב הורי במקום כסף; מתמקחים בנחישות של סוחר בבזאר עותמ'אני עם הבנקים, חברות הביטוח, חברות האשראי, הסלולאר, האינטרנט, הברוקראז', הגמל והפנסיה כדי להזיל את המחירים, העמלות, הפרמיות ודמי הניהול הקבועים למינימום האפשרי; ועוד ועוד מהלכים שיאפשרו לחתוך את השומן העודף מההוצאות.

אלא שבנקודה מסוימת השומן כולו נעלם. טיפלנו ב"אבנים הגדולות" – דיור, תחבורה, מזון, ילדים ומיסים — ומה שנותר הוא רק העצמות היבשות – הוצאה הכרחית שלא ניתן לקצץ בה. כל קיצוץ נוסף יסב סבל של ממש ויעצים את תחושת הקורבן והשלילה העצמית.

בשלב זה אפשר לומר שכבר לא ניתן לחסוך יותר. הגעתם לגבול העליון והמוחלט של שיעור החיסכון. הסבל הנלווה לקיצוץ נוסף ברמת החיים כבר לא מצדיק את היעד הנכסף.

השאלה הבסיסית היא – מה עושים מכאן?

קרברוס

אפשרות 1: המתינו

האפשרות הברורה ביותר היא להתאזר בסבלנות, לשמור על שיעור חיסכון מרשים, ולהמתין עד לרגע שבו החסכונות שלכם יתפחו לסכום השווה ל-300 חודשי מחייה (בהתאם לכלל 4 האחוזים), שאז תוכלו לעשות כמעשה ג'פרי באטלר ולקפץ לחופשי.

האפשרות הזו מתאימה במיוחד למצב בו כבר חסכתם סכום מכובד, ועל פי חישוביכם אתם צפויים להגיע ליעד בעוד שנה או שנתיים לכל היותר (מחשבון מעולה נמצא כאן). בנקודה זו, שינויים דרמטיים בדפוסי ההוצאה או הצריכה לא ישפיעו באופן משמעותי על פרק הזמן עד לחופש.

אז חשקו שיניים במשרד, המשיכו לעשות את מה שאתם עושים, ותנו לזמן לעשות את שלו.

מטבע הדברים, האפשרות הזו פחות אטרקטיבית אם אתם רק בתחילת הדרך ועם שווי נקי נמוך מאד. לדוגמה, אם אתם שווים כיום 0 ₪ וחוסכים באופן קבוע 50% מהכנסתכם, תוכלו להגיע לעצמאות כלכלית בתוך 19 עד 13 שנה (בהנחת תשואה שנתית של 3% עד 10% בהתאמה).

 יש מי שעבורם המחשבה על הצורך לבלות שנים כה ארוכות במקום עבודה מתסכל רק כדי להגיע לעצמאות כלכלית יום אחד היא בבחינת סיוט של ממש.

עבורם, המתנה שוחקת אינה באה בחשבון, והם יצטרכו לשקול אפשרויות אחרות.

אפשרות 2: עשו יותר כסף

אם כבר קיצצתם את כל השומן מהוצאות המחייה שלכם, אזי הדרך להגדיל את שיעור החיסכון ולהאיץ את הדרך לעצמאות כלכלית היא להרוויח יותר.

בהנחה שכבר מיציתם את האפשרויות הקיימות אל מול המעסיק הנוכחי (בקשת העלאה בשכר, עבודה בשעות נוספות, ניצול בונוסים ומענקים), וכבר וידאתם שאתם מקבלים תשואה מרבית על ההון האנושי שלכם (היתכן שמשלמים טוב יותר במקום אחר?), יהיה עליכם ליצור תזרים מזומנים צדדי שישלים את ההכנסה הקיימת.

ואכן, יש דרך ישירה יותר להגדיל הכנסה מבלי ללקק לבוס או להמתין לבונוס שיגיע (או שלא). אנו חיים בעידן שבו כל אדם עם לפטופ בסיסי וחיבור ל-WiFi יכול לייצר הכנסה נוספת ללא חסמי כניסה כלשהם. כל אחד יכול למצוא שוק מקוון לכישורים הנישתיים שלו ולהציע אותם כשירות בתשלום.

מקור ההכנסה האידיאלי יהיה כזה 1) שיסב לכם הנאה, כך שלא ירגיש כמו "עבודה" בשכר; 2) שיתבסס על מיומנות או תחום מומחיות שמקנה לכם יתרון על אחרים 3) שיכניס לכם סכומים מכובדים של כסף מדי חודש.

הדוגמאות הן אינסופיות. כל הכנסה צדדית שאתם מפיקים בזמנכם הפנוי דרך שימוש יצירתי בכישוריכם תועיל – תראו למשל את מגוון השירותים שאנשים מציעים באתרים כמו Fiverr: מעריכות פוטושופ בסיסיות ועד לקריינות רדיופונית, דרך תרגום, כתיבה, אנימציה, תכנות, הזנת נתונים, קידום אתרים, ועוד ועוד. עם מספיק זמן, נחישות ויצירתיות תוכלו לעשות מזה כסף!

זה כמובן לא נגמר שם.

אם יש לכם חדר פנוי בדירה, תוכלו להעמידו להשכרה ב-airbnb.

אין נדל"ן פיזי? תוכלו להקים פיסת נדל"ן דיגיטלית (לדוגמה: בלוג משלכם, פודקאסט, ערוץ יוטוב), לייצר תוכן איכותי וליצור תעבורה, שאותה תוכלו להמיר להכנסה (מפרסום או משיווק מוצרי מידע ושירותים אחרים פרי עטכם).

ליצירות (וליצירתיות) שלכם יש שווקים מיוחדים: צלמים חובבים יוכלו לבדוק ב-PhotoDune אם יש שוק לתמונות שלהם. עורכי וידאו יוכלו להציע את מרכולתם ב-Videohive, מוזיקאים ואנשי סאונד — ב-AudioJungle, מתכנתים — ב-Codecanyon, מעצבי אתרים — ב-Themeforest ומעצבי תלת מימד ב-3D Ocean.

חובבי מלאכת-יד לסוגיה? Etsy היא הכתובת.

יודעים יותר משפה אחת? נסו את Gengo כדי לייצר הכנסה נוספת מתרגום, iTalki להעברת שיעורי שפה פרטיים, או TranscribeMe לתיעתוק.

רוצים סתם למכור משהו? אמאזון היא שוב האפשרות המובילה, אבל תאמינו או לא — איביי עדיין קיימת.  לחלופין ישנה להאפשרות להקים חנות מקוונת משלכם באמצעות Shopify.

כל זה באמת רק על קצה המזלג. יש עוד המון דרכים להרוויח כסף באינטרנט – וזה עוד לפני שמניתי תחביבי "offline" שיכולים לייצר הכנסה (בעצם, כבר עשיתי את זה פעם).

חשבו על כך שאפילו הכנסה צדדית קטנה של 500 ₪ נוספים בחודש – 3 שיעורים פרטיים, או הכנסה חודשית של בלוג צעיר בתחילת דרכו – היא שוות ערך לתיק השקעות של 200,000 ₪ המניב תשואת דיבידנד של 3% בשנה. ההבדל הוא הוא שלא צריך להמתין עד לחיסכון של 200,000 שקל כדי לייצר את אותה ההכנסה.

כל זה טוב ונחמד, אבל מה שבאמת חשוב להבין הוא שהכנסה צדדית נוספת יכולה לקרב אתכם לעצמאות כלכלית גם אם הגעתם לגבול העליון של שיעור החיסכון שלכם. הטבלה הבאה ממחישה זאת.

השפעת הכנסה צדדית על פרק הזמן לעצמאות כלכלית

הטבלה מציגה את מספר השנים שאפשר "לחתוך" מפרק הזמן הדרוש לעצמאות כלכלית בהתחשב בקיומה של הכנסה צדדית כלשהי.

דוגמה פשוטה תבהיר איך לקרוא את זה.

מיטהוק מרוויח 8,000 שקל בחודש בעבודתו העיקרית. הוא חוסך 2,000 שקל בחודש. כלומר, שיעור החיסכון של מיטהוק הוא 25%.

לפי מפת החום לעצמאות כלכלית, שיעור חיסכון של 25% מאפשר למיטהוק לפרוש כעבור 31.9 שנים.

מיטהוק מחליט להשכיר חדר מדירתו שלו ב-airbnb, ובנוסף מציע שירותי תרגום לעברית ועיצוב קעקועים ב-fiverr. הוא מגיע עד מהרה להכנסה צדדית של 2,000 ₪ בחודש.

כעת, ההכנסה החודשית של מיטהוק שווה ל-25% מהכנסתו העיקרית ממקום העבודה.

זאת אומרת שמיטהוק מכניס עכשיו בסך הכל 10,000 ₪ וחוסך 4,000 ₪, כלומר, שיעור החיסכון הנוכחי שלו הוא 40%. במצב זה הוא יוכל לפרוש כעבור 21.6 שנים.

במילים אחרות, ההכנסה הצדדית הגדילה את שיעור החיסכון של מיטהוק, וחשוב מכך — הפחיתה 10.3 שנים מפרק הזמן שמיטהוק צריך לעבוד כדי להגיע לעצמאות כלכלית!

אפשרות 3: חתרו לעצמאות כלכלית חלקית

אם אפשרויות 1 ו-2 הן כמעט מובנות מאליהן (מכיוון שהן מתמקדות בדרך), אפשרות 3 היא פחות אינטואיטיבית משום שהיא מתמקדת במטרה הסופית.

ואמנם, כפי שכתבתי כאן לאחרונה, לא צריך להמתין עד לעצמאות כלכלית מלאה כדי לטעום מהחופש כבר בהווה.

אם אתם לא מסוגלים או לא מעוניינים לחסוך יותר, ובמקביל מוצאים שפרק זמן של 15~ שנה עד לעצמאות כלכלית הוא ארוך מדי, תוכלו פשוט "לקרב" את היעד אליכם: במקום לחסוך לעצמאות כלכלית מלאה (300 חודשי מחייה ומעלה), תוכלו לחסוך במטרה ליצור בסיס פיננסי משמעותי (למשל: 100 חודשי מחייה), שיאפשר לכם בתורו מספיק גמישות כדי להוריד הילוך, לעבוד פחות ולהנות משפע של זמן.

מכיוון שמדובר ביעד צנוע יותר, ניתן להגשים אותו תוך שנים ספורות, אפילו אם אתם ממש בתחילת הדרך.

במובן מסוים, הפתרון הזה נמצא אי שם בין גישת העצמאות הכלכלית ה"קלאסית" (המתינו בסבלנות עד לחיסכון של 300 חודשי מחייה, ואז תהנו מחופש כלכלי נצחי) לבין הגישה הרווחת בקרב גורואים מתחום ה-self help, שמעודדים אותנו לחיות בהווה ולא להתעכב בדרך למימוש החלומות והמאווים שלנו.

הנקודה כאן היא שעצמאות כלכלית, כקונספט, היא לא יעד בפני עצמו, אלא לכל היותר כלי למיקסום אושר. אם אתם באמת ובתמים נהנים לעבוד, פשוט לא במקום עבודה שגורס את נשמתכם, הרי שהאפשרות הזו היא אטרקטיבית במיוחד.

כלומר: במקום לחסוך הון תועפות רק כדי לא לעבוד יותר עוד לעולם, אפשר לכוון לחיסכון של "בוכטה" קטנה יותר, ולנצל אותה כדי לעבור תוך שנתיים, שלוש, ארבע או חמש שנים לעבודה שאתם אשכרה נהנים ממנה – גם אם המשמעות היא שתרוויחו בה שכר נמוך יותר.

בשורה התחתונה

אין תשובה אחת נכונה לדילמה הזו. הכל תלוי במצבכם הפיננסי, המשפחתי והמקצועי, בגילכם, בתחביבים שלכם וברמת המוטיבציה שלכם.

לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות.

אפשרות 1 מצריכה מינימום מאמץ, והיא מושלמת אם המצב הנוכחי טוב לכם. אם לא, ההמתנה עצמה עלולה לעורר קושי, במיוחד כשאתם כבר "על קוצים" ולא יכולים לחכות לקום ולעזוב.

אפשרות 2 יכולה להניב הכנסה גבוהה יותר ולהגדיל את שיעור החיסכון גם מבלי לרדת ברמת החיים, אך חשוב לזכור שבכל זאת מדובר בהכנסה אקטיבית, וככזו היא תובעת זמן ומשאבים שלא תמיד עומדים לרשות אנשים עובדים עם ילדים קטנים.

אפשרות 3 מצריכה מעט יותר תכנון ונטילת סיכונים, משום שהיא עדיין כרוכה במידה מסוימת של תלות פיננסית במקורות חיצוניים. מצד שני, הורדת ההילוך יכולה למקסם את האושר בשלב מוקדם ככל הניתן משום שהיא מאפשרת בכל זאת להימלט ממקום עבודה שנוא.   

הירשם
הודע על
guest
51 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
nachum37

אפשרות 3 (קרי הורדת הילוך) אמנם מממשת את מטרת מקסום האושר בשלב מוקדם, אך לעצמאות כלכלית מלאה מטרות נוספות כגון כרית בטחון לעת משבר או זקנה, תחליף ביטוח חיים לבעלי משפחות ועוד ועוד. הורדת רגל מהגז באמצע העליה יכולה לגרום להתדרדר אחורנית.

דעתי היא שבמצב כזה יש להחליף את אפיק ההכנסה לפחות חלקית כגון עסק מקביל (כפי שכבר כתבת) בשאיפה לפגיעה מינימלית בשיעור ההחסכון הנומינלי והרחקת העצמאות המלאה.

מתי

רק אל תעשו כמו ג’פרי באטלר! הוא התפטר כי עבדו עליו שהוא זכה בלוטו

יוסף

שלום דורין

לאורך הבלוג, ובפוסט זה במיוחד, את מדבר על החשיבות של מיקוח. הייתי שמח לקרוא פוסט שיעסוק בנושא זה, מאחר וברור לי שיש לו חשיבות גדולה בהבנה של מהו כסף, מהו מחיר ומהו ערך.

היכולת להתמקח בוודאי לא נלמדת באופן מובנה בהשכלה הפורמלית, ויותר מכך, נחשבת מיומנות מבזה ומשפילה.

הייתי שמח לשמוע מה דעתך בנושא, ואיך אפשר ללמוד עליה, להעריך אותה, ולהשתפר במיומנות זו.

תודה,
יוסף

מילי

מצטרפת לבקשה

argra11

"היכולת להתמקח בוודאי לא נלמדת באופן מובנה בהשכלה הפורמלית, ויותר מכך, נחשבת מיומנות מבזה ומשפילה."
מיומנות זו נחשבת מבזה ומשפילה בחברה המערבית רק ב100-150 שנה האחרונות , לדעתי היא תוצר של האליטה החברתית בכדי לתת ל"עני" הרגשה "רעה" ולגרום לו "לא לבוא בדרישות לכתחילה".
ביום שבו הפסקתי ל"התבייש" והתחלתי להתמקח לקח זמן קצר מאד עד שמיומנות זו שוכללה (יש לציין שהיא עדיין משתכללת מידי יום ביומו) ושכרה בצידה (מרגע שהתחלתי להתמקח ועד חצי שנה שבא הפך המיקוח להרגל) ההוצאות החודשיות ירדו ב10% ללא שום מאמץ מיוחד.
פשוט לשנות "דיסקט" , שיתבייש הצד השני על כך שהוא "הגנב".

יוסף

שלום argra11

אני לא בטוח שפשוט כל כך לשנות "דיסקט" ולהעביר את הבושה לצד השני. כפי שדורון משתפת אותנו ברעיונות שלה על איך לחסוך, להשקיע ולנהל אורח חיים מבוסס עצמי, כך אשמח גם שתשתף אותנו ברעיונות שלה על איך לשנות את ה"דיסקט".

מאחד הנטוע בתפיסה שלעמוד על המיקח זה מביש ומסמל עוני, לאחר בו לעמוד על המיקח זה מכובד ומסמל כוח וידע.

אני מדבר ממקום אישי של אדם שמנסה להמקח ומנסה לרכוש את ההרגל הזה אך נתקל בקשיים מרובים. קשיים בתפיסה ופערים בידע.

יוסף

מירי

בתור סטודנטית ענייה (ורובנו כאלה) אין לי בעיה להתמקח. זה עובד ב 95% מהמקרים. אני עושה את זה בחיוך ובנימוס ולא גורמת לצד השני לחשוב ש"דפקתי אותו" אלא שהוא עוזר לי בעצם. נסו לבקש הנחה, זה מביך רק בפעם הראשונה. בנוגע לחברות סלולר, כרטיסי אשראי (עמלות) ויס, אני אפילו לא מתמקחת, מספיקה שיחה של "שלום אני רוצה להתנתק" ולרוב קורה קסם.
בהצלחה 🙂

אלון חיסכון

היי יוסף, לא תמיד חייבים להתמקח. בנקים – יש לפחות 4 בנקים שמציעים לכולם חשבון פטור מעמלות עו"ש בסניף דיגיטלי או בחשבון ירוק. ממה שידוע לי כרגע: לאומי, פועלים, דיסקונט, הבינלאומי. אשראי – יש המון כרטיסי אשראי ללא תשלום חודשי. סלולר – רוב החברות מציעות מסלול חופשי ב-30 ש"ח ובכל אתר יש מחירון. ברוקר – ברגע שעוברים מהבנק לבית השקעות, העמלות זולות יותר ואין הרבה מרחב תמרון להוזלות. בתיק של מיליון אולי תקבל עמלת ק/מ של 0.08% במקום 0.09%. גמל – יש קופות גמל וקרנות השתלמות פאסיביות בדמי ניהול 0.35% לכולם. פנסיה – יש קרנות פנסיה ברירת מחדל בדמי ניהול… קרא עוד »

יוסף

שלום אלון

כל הדברים שאתה אומר הם טובים וחשובים, אבל הם לא גורעים כלל מהחשיבות של יכולת תמקחות, כמיומנות נרכשת, וכהרגל.

יוסף

מיטל

היי! אשמח לקרוא את המדריך שלך לאיפוס עמלות

דור

מצטרף!!! בהחלט נושא שיכול להיות מעניין!!!

תומר

מבזה ומשפילה?
למזלי נפלתי על תחום המכירות בחיי וזה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לי, לא רק האפשרות של לדעת איך לדבר עם אנשים, להתמקח ואיך "להציק" בנחמדות, אלא העובדה שרואים בן אדם שעומד על שלו, לא מפחד לדבר על כסף, ויודע בדיוק מה הוא רוצה (במקום אחד שלא יודע אז דוחפים לו מה שבא להם) היא ייתרון עצום שיתרום לך בכל אספקט בחיים, בנוסף זה גם עוזר לחסוך כסף, ובמדינה שבה אף אחד "לא פראייר" עדיף שגם אתה תהיה.

שלמה יצחקי

ארבע אחוז תשואה זה ברוטו?יורד אחוז אחד מס ועוד 0.6 אחוז דמי ניהול שזה עוד שליש אחוז מהרווח אז נשארים עם 2.7 אחוז תשואה שנתי…

Quercus Robur

רעיון מעולה, מצטרף לבקשה. מניסיוני הדל במקרים שבהם כן ניסיתי להתמקח, גיליתי שמדובר באחת הפעולות המתישות שיש, נפשית. מעניין מה נדרש כדי להפחית את הקושי.

מאיר

אני משתמש במספר מתודות עבודה, הייתי שמייח לכתוב על זה פוסט אורח.

RL

LOL : "דפוסי ההוצאה שלנו נדמים לפתע לגליל שווארמה נוטף שומן, שרק ממתין ללהב הסכין."

אלון

אין כמוך

שי

אפשרות נוספת להגדיל את התשואה מהנכסים הקיימים היא למנף את החסכונות שכבר יש. למשל, קרנות השתלמות מאפשרות לקחת הלוואה (עד אחוז מסוים מהצבירה) בריבית נמוכה יחסית (P-0.5%, היום זה יוצא פחות מ 1.5%). אפשר לקחת הלוואה כזאת ולהשקיע אותה שוב, למשל בקופת גמל לחסכון או באינדקס. בהנחה של השקעה ארוכת טווח (5-7 שנים הוא טווח ההלוואה), ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר מהריבית ולקבל הכנסה נוספת.
אולי זה לא לגמרי סולידי כי מגדילים את הסיכון, אבל זו אפשרות להרוויח תשואה כפולה על הכסף.
דעות?

אלי

מסכים. גם אני עשיתי את זה וזה עובד.

גיא

כצלם חובב שמנסה כבר שנים לעשות כסף מהצד – מדובר בסכומים מזעריים (אתרים כמו photodune משלמים פחות מדולר למכירה) ואם אני מצליח לעשות 5000 ש"ח בשנה אני מאושר. על הסכום הזה כמובן גם משלמים מיסים וכו' ויש גם עלויות לתפעול המצלמה (תיקונים, תוכנות וכו') מה שהופך את זה בעיקר לתחביב.

ביגי דיי

גם אני כצלם חובב (בעיקר תמונות מטיולים שלי בעולם) מרוויח מזה בקושי 600₪ בחודש (גם כן לפני מס, טיפול בציוד שהוא ממילא עדין מאוד, רישיונות לתוכנות שלאט לאט הופכים לתשלום חודשי ולא לרכישה ח"פ), הנטו מכל הסיפור הזה כ- 4,500₪ בשנה. זה גם נחמד. ההכנסה הצדית העיקרית שלי היא ממכירת מוצריי סייבר ותקשורת, וגם פה אוכלים אותי כי ההכנסה במט"ח, אז כל העברה לחשבון שלי נטחנת יפה בבנק.

פנינה

תודה רבה, סולידית. כיף לקרוא אותך.

דור

כתבת פעם פוסט על חיכוך לעומת סינרגיה. חשבי על זה גם בהקשר של העבודה. אם ניתן למצוא עבודה שגם מהנה, גם מכניסה מספיק, גם מסתדרת עם זמן פנוי, וגם לא קשיחה איתם מידי, זה יהיה אולטימטיבי. זו לא אופציה 2, וגם לא ממש אופציה 3. את עדיין טמונה בהקשר של החיכוך עם מקום העבודה. יכולות להיות אפשרויות ביניים, מישהו שהוא לא שונא עבודה כמוך, וגם לא וורקוהוליסט, אלא משהו באמצע (ולדעתי רוב האנשים נמצאים שם), יוכל למצוא את הסינרגיה המתאימה בין עבודה, זמן פנוי, הכנסה, חיסכון, וצעידה לחופש. בלי קשר, שאפו על הקצב ועל האורך!!! בסוף תגיעי לאורכים של הפוסטים… קרא עוד »

yossishm

דורין , גם אם אני מממש ממש מעט מהמ׳ייג׳ור פלאן שלך אני חייב להגיד שאת נותנת לי להסתכל על הדברים אחרת לגמרי.
בעיני התוכנית הזו אינה טובה לעצמאים ויזמים שמחפשים תמיד להגדיל הכנסות (ולעתים מגדילים צריכה) ויש לה ליקויים לאנשים שמגדלים ילדים אבל..היא מעולה כאלטרנטיבה שפויה או חלקית ל״גליל השווארמה נוטף השומן״.
תענוג. משייף את הסכין.

האופטימית

אכן גם אני גיליתי את זה שמתישהו באמת לא יכולים / לא רוצים לחסוך יותר ופשוט יותר קל לייצר הכנסות נוספות ולהשקיע יותר בצורה הזו. הגדלת ההכנסה יכולה לעזור מאוד.

מה שכן יכול מאוד להיות שבקרוב אעשה את אופציה 3 ואפרוש חלקית ואמשיך לייצר הכנסות נוספות עד שאגיע לעצמאות כלכלית מלאה

יונתן

לחסוך עד שנגיע ל300 חודשי מחייה?
מה ערכו של חודש מחייה? עבור משפחה ממוצעת בישראל חודש מחייה הוא לא יכול להיות פחות מ10k מה אומר לחסוך 3 מליון ש"ח!
אפילו 100 חודשי מחייה זה מליון ש"ח.
מי חוסך כאלה סכומים בישראל?? או בכל מקום אחר בעולם?
כמובן שמי שעבורו חודש מחייה זה 10k כנראה מרוויח בהתאם.

גרישא

לא אכנס איתך לדיון של מי חוסך או לא חוסך אבל העושר הממוצע בישראל הוא 2.1M שח למשק בית והחציוני 1.2M (חפש בגוגל, יש גם מחשבון) אז כנראה שלא מעט אנשים מגיעים לסכומים האלו.

huxh

הנתונים כוללים בעלות על דירה כנראה. אם המשכרות הממוצעת 10K אז חיסכון של 2.1M משמעותה 210 משכורות.

אופק

זה לא נכון לפי ה-Credit Swiss העושר החציוני לבוגר ישראלי זה 280 אלף ש"ח. למשק בית עם זוג בוגרים זה פי 2 לכל היותר . אלה נתונים מ-2017

תומר

שמח לראות אחרי תקופה ארוכה כבר שלושה פוסטים ממך בתקופה כל כך קצרה, תמיד כיף לקרוא עוד מהגיגיך 🙂

גבי

״אין נדל”ן פיזי? תוכלו להקים פיסת נדל”ן דיגיטלית (לדוגמה: בלוג משלכם, פודקאסט, ערוץ יוטוב), לייצר תוכן איכותי וליצור תעבורה, שאותה תוכלו להמיר להכנסה (מפרסום או משיווק מוצרי מידע ושירותים אחרים פרי עטכם).״

אפשר לקרוא לו אפילו ״הסולידית״!

אמנון

סולידית יקרה יש טעות לוגית בסיסית בגישה: "בהנחה שכבר מיציתם את האפשרויות הקיימות אל מול המעסיק הנוכחי (בקשת העלאה בשכר, עבודה בשעות נוספות, ניצול בונוסים ומענקים), וכבר וידאתם שאתם מקבלים תשואה מרבית על ההון האנושי שלכם (היתכן שמשלמים טוב יותר במקום אחר?), יהיה עליכם ליצור תזרים מזומנים צדדי שישלים את ההכנסה הקיימת.". אם כבר עבדתי שעות נוספות, ליקקתי לבוס והזעתי דם ודמעות בכדי להגיע לעמדה בכירה, הדבר האחרון שיש לי כרגע זה זמן לפרוייקט "הכנסה צדדית". מי שממקסם את מקום עבודה צריך לעבוד קשה ובד"כ אין זמן לדברים אחרים. האסטרטגיה במצב זה לשיפור הכנסה (#2) הינה פשוט לעבור למקום עבודה… קרא עוד »

Nitzan Cohen

כמו שהיא כתבה, הכנסה צדדית לא אמורה ליצור חיכוך אלא אמורה להיות משהו שנהנים ממנו. אם אין למישהו זמן פנוי כלל לדברים שהוא אוהב אז הוא בבעיה רצינית.

אורי

פוסט מצויין וקולע לרוב האוכלוסיה.
שכל אחד יבחר את הטוב מבין האפשרויות שהוצגו.
לא לשכח לשתף את בן/בת הזוג, כי בלעדיהם שום דבר לא יצליח.
בהצלחה לכלם.

Ron B

אפשרות 4: מצאו עבודה שאתם נהנים בה.

נירוש

זה שייך לכל האפשרויות אבל בעיקר ל-1

דני

בול

רחש

אבל למה אמזון פריים כשיש נטפליקס?

ביג וופ

גייבראש, לה צ'אק, מיטהוק… הייתי מתחתן איתך.

שיר

שלום
האשכול על הטרדות מיניות בפורום מציק מאד. למה את נותנת במה לכל תיאורי ההטרדות שם?

שי

סרטון שממצה בכמה דקות את אורח החיים המערבי המודרני – מירוץ העכברים, המרדף אחר האושר, וההגעה לשום מקום: https://www.youtube.com/watch?v=hlMAKpxN8N0

SOMEONE

מעולה

Fifo

שאלה עקרונית…
בחישוב חוק ה- 300 משכורות, איך אמורים להתייחס לחיסכון הנצבר בקרן פנסיה (של שכיר)?
לכאורה נצבר שם סכום גדול (והחיסכון החודשי כולל חיסכון של העובד ושל המעביד), יחד עם זאת ניתן להתחיל לקבל משם כסף רק בגיל פנסיית חובה…
האם הסכום שנצבר שם מחושב כחלק מסכום ה-300 משכורות הדרוש?
האם החסכון החודשי נכלל בחישוב ״כמה חוסכים״ בחודש?

יהודה

אני מעוניין להזהיר מתפיסה פשטנית שחיסכון 300 חודשי מחיה עשוי להספיק לפריעשה מוקדמת. למעשה, השימוש בכלל ה- 4% (או 300 החודשים) אינו כה פשוט.

הסימולציות שבוצעו תקפות לפורשים מבוגרים לפנסיה עם לכל היותר 30 שנות חיים נותרות.
על כן, הן מניחות שימוש רב בקרן. דהיינו, חוסך שמשך 4% מדי שנה ולאחר 30 שנה מיצה את כל חסכונותיו והגיע לסכום אפס נחשב למקרה מוצלח.
אלו מכם שמעוניינים לפרוש מוקדם, ומתכננים לחיות יותר מ 30 שנה לאחר הפרישה צריכים להיזהר מאוד מכלל ה 4% שאינו תקף לגביהם.

פשטידת בצל

שלום לך הסולידית, ברצוני להודות לך על בלוגך האינטלגנטי והמעורר השראה שמשנה תפיסות שגויות והופך עולמות – לטובה! אני עוקבת אחר הבלוג שלך כבר זמן מה, והפקתי ממנו המון ידע והמון עוצמה! אז הרשי לי להודות לך מכל הלב! הבלוג שלך עזר לי ולנו כמשפחה, להתנהל נכון יותר כלכלית. אני גאה כאן לומר, שפעלתי על פי שלבייך ועד עתה היינו בשלב החיסכון. זה לקח לנו משהו כמו שנה – להיפטר מכל ההלוואות שלקחנו. היו לנו 2 חשבונות, כמה כרטיסי אשראי, המון תשלומים על מוצרים שלא משתמשים בהם. תודות לידע שקראתי כאן, ולאחר חיסכון אגרסיבי בהוצאות המחייה, סגרנו חשבון אחד שהיה… קרא עוד »

איתי

לא לשכוח שהקמת עסק מעבר לאפשרות לייצר הכנסה נוספת, יכולה להביא למצב שחלק מההוצאות שכרגע יש לכם ירדו מהעסק, דברים כמו חשבון חשמל, ארנונה, מים, רכב ועוד׳.
מה שאומר שלא רק תרוויחו יותר, אלא גם אחוז המס האפקטיבי המשולם יורד גם הוא (= הכנסה נטו גדלה עוד יותר!)

לירון

ברגע שיש ילדים , כל הדברים האלה לא רלוונטים. זה טוב אולי לרווקים. כשאתה מביא ילד , אתה נותן לו את הכי טוב שאתה יכול ולא חושב איך אתה חוסך עליו. זה נחמד לחשוב שאפשר להעסיק ילד עם משחקי קופסה אבל כשהילד ירצה חוג ג'ודו , אתה תתן לו חוג ג'ודו. כשהילדה תרצה אקרובטיקה , אתה תרשום אותה לאקרובטיקה. אחרת למה להביא ילדים ? תגדל דגים. או טמאג'וצ'י אפילו יותר חסכוני. ומה לעשות שאתה גם רוצה להשאיר להם סכום קטן והתחלתי לחתונה כדי שיתחילו את החיים עם משהו. מה תגיד להם ? אבא בבית כבר בגיל 50 והוא גילה שהוא… קרא עוד »

erda0

+1

Lev

אני מסכים שצריך להשקיע בילדים את המקסימום עד גיל 18, אבל אחר כך הם צריכים לקחת אחריות על חייהם.

למה רק כסף לחתונה? מה עם כסף לדירה? מה עם כסף לשיפוץ? מה עם כסף למכונית? מה עם כסף לטיול אחרי צבא? מה עם כסף לנכדים?

איפה עובר הגבול? מתי גם הורים מרוויחים את הזכות לנוח לפני שקוברים אותם?

אגב, הגישה הזאת שהורים צריכים לדאוג לילדים מהינקות ועד שקוברים אותם אשמה במידה רבה בבועת הנדל"ן בארץ.

שירה

היי סולידית , יש לי שאלה בשבילך. אשמח מאוד אם תוכלי להרחיב בנושא. אני בת 21 חוסכת כרגע כ70% מהמשכורת שלי כאשר אני משתכרת משכורת הרבה יותר גבוהה מרוב בני ה21. אני מעוניינת להתחיל ללמוד עוד כשנה וחצי אך אני מעוניינת ללמוד תואר של 5 שנים שהוא עמוס לגמרי וכנראה לא יאפשר לי לעבוד במקביל. האם יש לך המלצה כיצד אוכל להבטיח הכנסה בזמן הזה ולחסוך אחוז גבוה כמו היום ? חשבתי על הרעיון של להשתכר מתיק ההשקעות? האם היית אומרת שזה משהו אפשרי בגילי ?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן