בית » עצמאות כלכלית » הכל אישי: MBTI וחופש כלכלי

הכל אישי: MBTI וחופש כלכלי

עד שנות העשרים המוקדמות שלי נהגתי לחשוב שכולם “פועלים” בדיוק כמוני, רואים את העולם מבעד לאותן משקפיים, ושואבים מוטיבציה מאותם הדברים.

מאחר שאני אדם (היפר) לוגי, הנחת היסוד שלי הייתה שכל שאר האנשים משתמשים בלוגיקה כדי להתנהל ביום יום. מכאן, חשבתי, שכל בחירה גרועה, וכל אי-הסכמה בין אנשים, נובעות בהכרח מכשל לוגי כלשהו.

לקח לי זמן להבין שרק חלק קטן מהאנשים מתבססים על לוגיקה, ושרוב בני האדם חושבים אחרת, מעריכים דברים שונים בתכלית, ותופסים את העולם בצורה שונה מכפי שאני תופסת אותו.

בפרספקטיבה, זו הייתה אחד מארבע התובנות המשמעותיות ביותר שהגעתי אליהן בגיל הזה. (*)

(*) שלוש האחרות היו (1) ההבנה שאני בת-תמותה, (2) ההבנה שאני חיה בעולם עם משאבים סופיים, ו-(3) ההבנה שכסף יכול לעשות כסף.

למודל ניתוח האישיות של מיירס בריגס (Myers Briggs Type Indicator, או MBTI), אליו נחשפתי באופן עקיף דרך הספר “בבקשה תבינו אותי” של הפסיכולוג דייויד קירזי,  הייתה תרומה משמעותית להתגברות על הנחותיי הנרכסיסטיות.

MBTI היא שיטה לאפיון אישיות באמצעות שאלון דיווח עצמי, הנשענת ברובה על הטיפולוגיה האישיותית של קרל גוסטב יונג. התשובות לשאלון מאפשרות למפות קווים מרכזיים באישיותו של הנשאל, ולבחון היכן הוא נמצא ביחס לכל אחד מארבעת הניגודים הבאים:

1) מיקוד פנימי / חיצוני:  הדיכוטומיה הראשונה בוחנת את טיב האינטרקציה של האדם עם הסביבה. טיפוסים מוחצנים (Extraverts) זקוקים לרמה גבוהה של אינטרקציה עם אחרים כדי “להיטען” באנרגיה. מנגד, חיכוך בעצימות כזו נוטה להתיש טיפוסים מופנמים (Introverts), ש”נטענים” דווקא כשהם בגפם.

2) איסוף מידע:  טיפוסים המסווגים כ”סנסורים” (Sensors) נוטים לקלוט מידע תוך התמקדות בפרטים, בעובדות ובהווה המיידי, בעוד שטיפוסים אינטואיטיבים (iNtuitive) נוטים להתמקד ברעיונות, בתמונה הגדולה, ובהתפתחויות עתידיות.

3) ארגון המידע וקבלת החלטות:   טיפוסים “חושבים” (Thinkers) מעדיפים תהליך הסקה לוגי, שיטתי, אובייקטיבי וסדור. במילים אחרות – הם מחליטים “מהראש”. טיפוסים “מרגישים” (Feelers) נוטים לקבל החלטות באופן סוביקטיבי, אמפתי, תוך התחשבות בנקודת המבט של אנשים אחרים. כלומר, הם מחליטים “מהלב”.

4) גישה לחיים: טיפוסים שמתנהלים בדרך של תפיסה (Perception) אינם ממהרים לקבוע דעה, ונוטים יותר לאלתור, לגמישות ולספונטניות. להבדיל, טיפוסים שמתנהלים בדרך של שיפוט (Judging) נוטים לגבש דעה מוקדמת, לפעול על סמך תכנית סדורה ולתכנון לטווח ארוך.

שילוב של ארבעת הערכים בכל אחת מהדיכוטמיות הללו מאפשר לאפיין 16 טיפוסי אישיות שונים:

16 הטיפוסים לפי מודל מיירס בריגס

כדי לבדוק מהו טיפוס ה-MBTI שלכם, תוכלו להיעזר בשאלון הזה.

הטיפוס הסולידי

פרופיל ה-MBTI שלי, כפי שכתבתי כבר בכמה הזדמנויות, הוא INTJ. זאת אומרת שאני מופנמת, אינטואיטיבית, נוטה לחשוב “מהראש” ולתכנן לטווח ארוך.

הבלוג הזה נוטה למשוך אליו לא מעט טיפוסים המסווגים כ-INTJ. מסקר שערכתי לפני קצת יותר משנה בפורום שלי עולה שזהו הטיפוס השני בשכיחותו בפורום, עם 13.8% מהגולשים (הרבה מעבר לשיעורו באוכלוסיה). מעניין לציין שהטיפוס הפופולארי ביותר בפורום הוא ISTJ, עם כמעט 20% מהגולשים. (**)

זה לא מקרי. אני חושבת של-INTJ (וגם ל-ISTJ עם ערך נמוך של S) קל יותר מכל טיפוס אחר לחיות טוב על מעט מאוד כסף.

ראשית, ה-INTJ הוא מופנם (I), ולא מוחצן. זה אומר שהוא מסוגל לבדר ולהעסיק את עצמו. הוא מעריך אוטונומיה ואפילו התבודדות, משום שרמת האושר שלו לא תלויה בהכרח באושרם או באישורם של אנשים אחרים. טיפוסים מוחצנים, להבדיל, סולדים ממצב כזה. הבדידות משגעת אותם, והם מוכרחים לשהות במחיצתם של אחרים. זה אומר גם שהם נכונים יותר לבזבז כסף על פעילויות חברתיות כמו בילויים, פאבים, מסעדות והופעות. המשמעות היא שהמוחצן יידרש לוותר על חלק לא מבוטל מהפעילויות הללו כדי לחיות חיים “סולידיים”.

שנית, ה-INTJ קולט מידע וחווה את העולם באופן אינטואיטיבי (N). רעיונות, תאוריות ושיחות עולים משמעותית פחות מחוויות וחפצים גשמיים.

שלישית, הוא מקבל החלטות מתוך מחשבה (T) ולא מתוך רגש. עצמאות מחשבתית ואי-תלות באחרים היא תנאי הכרחי לשחייה כנגד הזרם הצרכנו-קרייריסטי. אנשים בעלי ערך גבוה של F (רגש) זקוקים למידה רבה קירבה לאחרים, שעלולה בתורה להיות פתח לבזבוזים.

לבסוף, הוא מתכנן לטווח ארוך (J), ולא פועל באופן ספונטני בסגנון “חייה את הרגע ותפוס את היום”. באופן כללי, החיים זולים יותר כשמתכננים.

זאת אומרת שהמועמד האידיאלי לקליטת מסרים ברוח עצמאות כלכלית דרך חיסכון אגרסיבי, הוא אותו אדם מופנם, אינטואיטיבי, חושב ומחושב, שבראש סולם הערכים שלו נמצאים ערכים כמו אוטונומיה, חירות, עצמאות ותאוות ידע.

ומה לגבי השאר?

אני מודה שה-MBTI לא גילה לי תובנות מרעישות לגבי עצמי. במובנים רבים, ידעתי שאני INTJ עוד לפני שידעתי מה זה INTJ.

עיקר העוצמה של התאוריה, בעיני, טמון ביכולתה להסביר תופעות בין-אישיות, ובעיקר ויכוחים ערכיים ואי-הסכמות בין אנשים.

ב-“בבקשה תבינו אותי”, קירסי מסווג את 16 טיפוסי ה-MBTI לארבעה “מזגים” ארכיטיפיים.

המזג השמרן (SJ):

המזג השמרן (SJ) מעריך יותר מכל ביטחון, יציבות, היררכיה, משימתיות ודבקות במטרה. ה”שמרנים”, שלפי קירזי מהווים בין 40% ל-45% מהאוכלוסיה, דוגלים במוסר עבודה, בדבקות בכללים מסורתיים, ובצעידה בתלם. הם לא מנסים “לנצח את השיטה”, אלא לשחק בדיוק לפי כלליה, תוך שמירה על הסדר והמוסדות החברתיים. שמרנים נוטים לייחס משמעות רבה למעמדם החברתי ולסממניו החיצוניים (הקידומים, התארים, הדירות והמכוניות). הקריירה, הבתים הענקיים והג’יפים מקנים להם את תחושת הביטחון שהם כה כמהים לה. כל שיח על “חופש כלכלי” נאמד במונחים של מידת הביטחון שהוא מספק. בדרך כלל, שמרנים ירגישו בנוח לפרוש רק לאחר שיחסכו סכומי עתק.

המזג האמן (SP)

אמנים” (SP), לפי קירזי, מהווים כ-30% מהאוכלוסיה. טיפוסים אלה נוטים לאופטימיות ויצירתיות. הם אימפולסיביים, זקוקים לגירויים חיצוניים, ונוטים להעדיף את תענוגות ההווה על חשבון העתיד, ע”ע carpe diem. חופש כלכלי מבחינתם הוא תנאי בסיסי להנאות גשמיות אלה.

המזג האידיאליסטי (NF)

ה”אידיאליסטים” (NF), המהווים כ-20% מהאוכלוסיה, מתמקדים בעיקר בעקרונות, במערכות יחסים, ובפיתוח זהותם העצמית. הם נמשכים לרעיונות כמו עצמאות כלכלית בעיקר בגלל קונספטים כמו מינימליזם, הקטנת חתימה סביבתית, “טיהור עצמי” וכיוצא באלה. מבחינתם, חופש כלכלי הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא תנאי הכרחי כדי להציל את העולם. הם מאמינים בטוב הבסיסי, ומעוניינים לקדם את רווחתם של אחרים.

המזג הרציונאלי (NT)

המזג הרציונאלי (NT), לפי קירזי, מהווה רק 10% מהאוכלוסיה. כאמור, טיפוסים רציונליים מעריכים יותר מכל ערכים כמו אוטונומיה, שליטה עצמית ואדנות, ושואפים להשיג ידע ומיומנויות. הם בוטחים בהיגיון, בניתוח עובדתי ובהישענות עצמית, ולא בציות

לכללים (שמרנים), דחפים אימפולסיביים (אמנים), או אידיאולוגיות רומנטיות (אידיאליסטים). הם מתכננים לטווח ארוך ומתייחסים בסקפטיות ובפרגמטיות למוסכמות החברתיות.

הטי פוס הרציונאלי מכבד את השיטה ולא מנסה לשנות אותה (כמו האידיאליסט), אך מנגד לא מנסה להתעלם ממנה (כמו האמן) או לשחק לפי כלליה (כמו השמרן). במקום זה, הוא מתייחס אליה כמו לבעיה שצריך לפתור. השיטה מעודדת אנשים לא לחסוך ולעבוד 40 שנה? הרציונאל חוסך כהוגן ועובד פחות מ-10 שנים. השיטה מעודדת אנשים להתפרנס דרך עבודה בשכר? הרציונאל מנצל את אותה שיטה בדיוק כדי להתפרנס כמשקיע.

מה כל זה אומר?

ראשית, המסגרת הזו מועילה, משום שהיא מאפשרת לי לסווג את האדם שניצב מולי כדי להבין את עולם הערכים שלו, מה חשוב לו, ומדוע הוא צפוי להתקשות – וכתוצאה מכך להתנגד – לטיעונים שאני מעלה.

המסקנה המרכזית מהטיפולוגיה של קירזי היא שגם אם באופן עקרוני כל אדם יכול לחתור לעצמאות כלכלית דרך חיסכון שיטתי והשקעה נבונה, זו עדיין עשויה להיות משימה מורכבת ל-90% מהאוכלוסיה שמתאפיינת במזג בלתי רציונאלי.  

טיפוסים אלה יגלו, שהאיזון בין החסכנות וההתייעלות המתחייבים מהחתירה לעצמאות כלכלית, לבין סולם הערכים שלהם, מחייב אותם להקריב הרבה יותר מהטיפוס הרציונלי.

השמרן (SJ), לדוגמה, מעריך יותר מכל יציבות, ביטחון, היררכיה וקונפורמיזם. כל אלה תמיד יעלו הרבה כסף. הרי מה יגידו השכנים אם לא ישיג את הקידום, לא ישדרג את הרכב ולא ישפץ את הדירה בזמן? בראייתו, טיפוס “רציונאלי” (NT) שפורש בגיל 30 הוא קיצוני, שחותר נגד הזרם, מרסק מבחירה את מעמדו החברתי, ומערער את אמות הסיפים של השיטה הקיימת. מבחינתו, לכל אדם יש חובה מוסרית לעבוד, להשתייך, לתרום לקהילה; כדי לפרוש בביטחון, צריך לחסוך לפחות 20 מיליון שקל; ובכלל, לחיים בלי עבודה אין משמעות (הלא מה תכליתו של הבורג מחוץ למכונה?)

האמן (SP) כאמור זקוק לגירויים חיצוניים ולתענוגות. כשם שהשמרן מעריך חפצים וסמלי סטאטוס, כך האמן מעריך “חוויות”. פרישה מוקדמת שאינה מתבססת על טיולים  אינסופיים בעולם וקפיצות באנג’י מ-31 צוקים שונים היא לא פחות מעינוי מבחינתו. הרי מה הטעם?! ספרי לו שאת לא מתלהבת מה-400 הנעצים הוירטואלים שתקע לעיני כל במפת העולם הפייסבוקית שלו, והוא בכלל יתפלץ. האמן, מטבע הדברים, זקוק לכסף רב יותר כדי לממן את הרפתקאותיו, ולכן עצמאותו הכלכלית ברוב המקרים תתעכב.

האידיאליסט (NF) זקוק לאותנטיות, תקשורת בין אישית ומשמעות חברתית. זה כנראה סגנון החיים הקרוב (והזול) ביותר ביותר לזה של הטיפוס הרציונאלי. הבעיה היא שבפרקטיקה, השכר במקצועות שאליהם נמשכים אידיאליסטים נוטה להיות נמוך יותר, מה שיגרור עיכובים בדרך לעצמאות.  בנוסף, האידיאליסט יטה להתנגד לעצם העיסוק של הרציונאל בכסף, ויכעס על חוסר הנכונות שלו להשתמש בזמנו הפנוי כדי לשנות את השיטה, לסייע לאנשים אחרים מלבדו, ולהציל את העולם.

הרציונאל (NT), כאמור, רואים את העולם באופן שונה. הקונספט של קריירה רפטיטיבית בת 40 שנה, מקושטת בסמלי סטאטוס גשמיים ולא גשמיים – הלא היא משאת נפשים של השמרנים – היא חלום בלהות עבור הרציונאלים. רדיפת הרפתקאות לשם ההרפתקה – שאיפתם האולטימטיבית של האמנים – היא חסרת טעם עבור הרציונאלים, ככל שאין בה תועלת אישית כלשהי. ואשר לאקטיביזם אידיאליסטי ו”שינוי השיטה” — בעיני הרציונליים הרבה יותר אפקטיבי לתמרן במסגרת השיטה ו”לנצח אותה” על פי כלליה.

מה שברור הוא שככל שה”טיפוס” שכיח יותר באוכלוסיה, כך המשימה נעשית קשה יותר.

הבעיה העיקרית, לדעתי, היא שכל “טיפוס” מניח שיתר הטיפוסים שותפים לערכים ולתפיסת העולם שלו.

בעולם שבו 7 מתוך 10 אנשים הם שמרנים או אמנים, כנראה שיש בכך היגיון סטטיסטי. הרי רק “קיצונים” מסרבים לעבוד עד גיל 67 כדי שיוכלו אז לצאת ולטייל בעולם, נכון?

הניסיון לכפות את ה”חיים הטובים” כפי שטיפוס A רואה ומגדיר אותם, על טיפוסים B C ו-D שחושבים אחרת ממנו, שקול במקרים רבים לניסיון לדחוף משולש לשבלונה עגולה. אני מודה שגם אני עדיין חוטאת בזה לפעמים. חוסר ההתאמה הזו הוא המקור המרכזי, בעיני, לחילוקי דעות בין אנשים, כמעט בכל נושא.

הנקודה החיובית היא  שמרגע שמבינים את זה ומסווגים את בר הפלוגתא למזג המתאים, קל לדעת איך להתמודד איתו.

(**) כאנקדוטה, 35.4% מהמשתמשים בפורום הם שמרנים, 32% הם רציונליים, 16.8% הם אידיאליסטיים, ו-15.8% הם אמנים. 70% (!) מהגולשים אבחנו עצמם כמופנמים. נדמה לי שהסבר הגיוני להתפלגות הזו הוא שרק מיעוט הגולשים בפורום חותרים באמת לעצמאות כלכלית בגיל צעיר, והשאר מוצא בו עניין בתחומים כמו השקעות וצרכנות פיננסית (שמרנים) ופיתוח אישי (אידיאליסטים). זה מסביר גם מדוע פורום המשקיעים פעיל הרבה יותר משאר תתי-הפורומים.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

78 תגובות

  1. שלום לך הסולידית,

    אשמח אם תוכלי לענות לי על שאלה מסויימת. אני מאמין שכמו שכתבת בתשוקה את הפוסט הזה, כך גם תתפני לענות לשאלה מפי קורא נאמן שלך, כבר שנה.

    אני עתיד ללמוד לתואר בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עבודה. כזה אני, הומני. נסי ללמד אותי מתמטיקה 5 יחידות ותצרחי לי ״שר החינוך בנט אמר!״ – ולא תצליחי. ניסיתי, אגב, ולא הצלחתי. ציון הבגרות שלי ב-3 יחידות הוא 93. אכן, אני לא מתמטיקאי/פיזיקאי/כימאי/הייטקיסט בפוטנציה. אני יצור כותב, חושב והוגה. לא מתיימר להיות פובליציסט דגול, אבל בהחלט מתעניין בכל הקשור לכתיבה, הבעה, קומוניקציה, חברה, הומני בקיצור.

    השכר שסביר שאני ארוויח- במידה ואתברג בחברת הייטק, נגיד, בתפקיד של משאבי אנוש- הוא 10,000 ש״ח – בלחץ. סביר שאתחיל בכלל מ-7,500 בחברת תקשורת כלשהי, כי בכל זאת, צריך לצבור ניסיון לפני שמתברגים בHR בהייטק. אגב, התפקיד שציינתי הוא רק לצורך המחשה – אני אדם לא בעל כשרונות גדולים, אני אינטליגנט, מאמין שאני בסך הכל ממוצע מבחינת כושר השתכרות, חשיבה וכדומה.

    בכל אופן, לפי החישוב שלי, במידה וארוויח 7,500-10,000 לאורך 20 שנים, ולאחר הוצאות מחיה כגון – שכירות, ארנונה וממש אפעל לפי התפריט שלך – מבלי לטוס לחו״ל – יוצא שאצליח לחסוך בסדר גודל של 1,050,000 ש״ח. בזמן הזה אהיה בן 43 – כלומר, היום אני בן 23.

    שאלתי אלייך היא-
    האם רק הייטקיסטים שמרוויחים 15,000-20,000 נטו יוכלו לממש את כל הקונספט של הבלוג שלך? האם מי שנולד הומני- נגזר עליו לחסוך פרוטות פרוטות ולו רק בכדי להגיע לחסכון שהוא פחות או יותר 1,000,000 בגיל 40? לא כולל הוצאות לא צפויות? אני חושב שההנחה שלי כאן היא אפילו אופטימית מידי, אולי אפילו החסכון יהיה 8,000, כי בכל זאת, יוקר המחיה עולה כל הזמן. ובכל זאת, אין לדעת מה יהיה.

    בכל מקרה, סולידית, נראה לי שהבלוג הזה פונה בעיקר למעמד העליון? לחצי אלוהים של שוק הכבודה – ההייטקיסטים? לא כך? או שאני טועה?

    אודה לך מאוד אם תסבירי לי איך אדם שמרוויח 7,500 (וזאת עוד אופטימיות) ש״ח יכול להבטיח לעצמו את חיי הלוקסוס שהקנית לעצמך?

    אני מקווה שכמו שאני קראתי את הכתבים שלך בשקיקה וברצינות, כך גם תתייחסי אל קורא נאמן שלך, עם תשובה שאוכל באמת ללמוד ממנה ולהבין כיצד אוכל אפילו בקצת לממש את מה שהבאת כאן לעולם, עם משכורת ממוצעת של מעמד הביניים – 7,500 ש״ח.

    כל טוב לך ותודה.

    • היי חתול,

      מעבר לשאלה הנקודתית, יש כמה הנחות סמויות בדבריך שמחייבים התייחסות. השעה מאוחרת אז הפוסט עלול להיות מעט מבולגן ולא קוהרנטי. כל מה שאני כותבת כאן כבר הופיע בבלוג בצורה זו או אחרת.

      אני חושבת שההחלטה ללמוד סוציולוגיה בגיל 23 כרוכה בעלויות רבות, כשהגדולה מביניהן היא אובדן הזדמנות. אתה בוחר לחנות 3 שנים באוניברסיטה עם הכנסות אפסיות, כדי לקבל תעודה שלמרבה הצער תניב לך שכר בסיסי ביותר בשוק העבודה הנוכחי. בהנחה שאתה לא מעוניין להיות איש אקדמיה בתחום זה, אני חושבת שראוי לחשוב פעמיים ואפילו שלוש על ההיגיון שמאחורי המהלך. צר לי, אבל לימודי סוציולוגיה זה לוקסוס ששמור לאנשים כמוני, שכבר הגיעו לעצמאות כלכלית ולא צריכים עוד לעבוד בשביל כסף. הוא לא מיועד לצעירים בתחילת דרכם.

      אתה צעיר. אתה כנראה חזק ובריא יותר ממה שתהיה אי פעם. ומעל לכל – יש לך הרבה זמן. הזמן הזה שווה כסף. אתה יכול להרוויח היום הרבה כסף ולהשקיע אותו. כל שנה אבודה שבה אתה לא משקיע ומרוויח עשויה להיתרגם למיליונים (כן, מיליונים) בטווח זמן של עשרות שנים.

      חסרים פועלי בניין. חסרי נהגי רכב כבד. חסרים מצילים. חסרים מפעילי עגורנים. המקצועות האלה משלמים הרבה יותר ממה שבוגר סוציולוגיה ממוצע יכול להרוויח, ואף אחד מהם לא מצריך ידע מתמטי ברמה גבוהה. ההגיון שאני מנסה להציג הוא שעדיף לקרוע את התחת בשנות העשרים כדי להתבסס, ולהנות מהכסף בשאר החיים. רביצה על מדשאות הפקולטה למדעי החברה היא מהלך אנטי-פרודוקטיבי בהקשר המסוים הזה.

      מה שמביא אותי לדון בהנחה שגויה נוספת שעולה מדבריך, והיא ההתעלמות מהרעיון של ריבית דריבית. אתה חושב ליניארית במקום לחשוב אקספוננציאלית. אתה כמובן לא אשם בזה. אני מאשימה את מערכת החינוך הישראלית. על כל פנים, זה לא שאתה חוסך 5000 שקל ועוד 5000 שקל ועוד 5000 שקל ובסוף מגיע למיליון. בחיים לא תגיע לעצמאות כלכלית בצורה כזו.

      במקום זה, אתה משקיע 5000 שקל, צובר עליהם תשואה, מוסיף עוד 5000 שקל, צובר גם עליהם תשואה, וכן הלאה. בהדרגה, נוצר אפקט כדור שלג, כאשר הריבית (התשואה על ההשקעה) תעלה על ההפקדות שלך ממשכורת. כסף עושה כסף, והכסף שעושה הכסף שווה בדיוק, ואף יותר, מהכסף שאתה מרוויח מזיעת אפך. כתלות בתשואה שתשיג על השקעותיך, משך הזמן הדרוש לך כדי לצבור את הסכום המיועד עשוי להתקצר באופן דרמטי. וכן, זה יכול בהחלט להיות סכום עם 7 ספרות, גם אם השכר נמוך.

      הנחה בעייתית שלישית מהפוסט שלך נוגעת להתייחסות לגובה שכר אבסולוטי. זה חשוב, כמובן. לא אכחיש. ככל שהשכר גבוה יותר קל יותר לתמרן. אבל מה שחשוב פי כמה הוא היחס שבין ההכנסה שלך לבין הוצאות המחייה שלך. אדם שמרוויח 10,000 ש”ח, ומורגל ברמת הוצאות של 9,000 ש”ח, נמצא במצב רע משמעותית מאדם שמרוויח 6,000 ש”ח ומורגל ברמת הוצאות של 2,000 ש”ח. שיעור החיסכון – היחס בין הוצאות להכנסות – הוא הנתון הקריטי כאן. במילים אחרות, ככל שאתה יודע לחיות על פחות כסף, ככה אתה זקוק לפחות כסף כדי להיות עצמאי כלכלית, לא משנה מה גובה השכר שלך.

      הבלוג שלי לא פונה רק לאנשים בעלי שכר גבוה. כמובן שאנשים כאלה באופן טבעי נמשכים לבלוג שלי משום שיש להם כסף פנוי והם מחפשים מידע בלתי תלוי על השקעות בשוק ההון, שבמקרה זמין לכל דורש בבלוג הזה. הבלוג שלי פונה לכל מי שיודע לשפר את כושר המחייה שלו, לחיות ביעילות ולהפיק מקסימום ערך / תועלת מכל שקל שהוא מוציא. זה יכול להיות אנשים שמרוויחים 50,000 ש”ח בחודש, ויכול להיות כאלה שמגרדים את שכר המינימום.

      • היי סולידית יקרה,
        בתגובתך לחתול, התעלמת ממשהו מאוד מהותי.
        את מסתכלת על עיסוק במקצוע רק מהיבט אחד בלבד- כמה אפשר להרויח בו. זאת הסתכלות מאוד חד מימדית ולא מתאימה לכולם.
        יותר נכון לראות את הבחירות של אנשים בעבודה כזו או אחרת כהחלטה שמורכבת מכמה גורמים: גיל,משתני אישיות, הכנסה, מצב משפחתי ועוד’. הסתכלות כזאת,תאפשר לנו להתאים עבודות בצורה טובה יותר לפי אדם(כי כולנו בסופו של יום שונים) לזרוק לאדם “בוא תהיה נהג,כי יש ביקוש לנהגים” זה התעלמות מהתכונות ,שאיפות,מטרות הייחודיות שלו..לכן זה יכול להשמע מתנשא.
        הבעיה או אם תרצי היעדר הבעיה,שרוב האנשים לא מסוגלים להסתכל על עבודה רק כאמצע להשגת כסף..
        בעבודה אנחנו מבלים שעות רבות,שנים רבות,בד”כ עובדים בצוות ולא לבד..יש הרבה דברים בעבודה שמשפיעים על שביעות הרצון,והיא משפיעה על המוטיבציה להמשיך ולהגיע לעבודה.

        דבר נוסף ומעט פילוסופי, את כיום בגיל 30 יכולה לאפשר לעצמך את הלוקסוס הזה של לימודי סוציו (לדברייך), אבל את עשית וחסכת את כל הונך בחו”ל אחרי שלמדת שתי תארים..את מציעה לאנשים לא ללמוד, לחיות בישראל ,לדעתך הם יגיעו לאותו ההישג בגיל 30? כמובן שלא..כי יש הרבה משתנים שלא נקלחו בחשבון.
        באשר ללימודים,כמו שאמרת ,אפשר לחסוך ואחרי פרישה ללמוד, בדיוק באותו האופן אפשר גם הפוך, למה לא לנצל את השנים שבהם אנחנו בהתפתחות הקוגנטיבית המירבית שלנו, גיל שבו אנחנו מטמיעים ידע,מחפשים תשובות, רוצים לכבוש את העולם,לשנות, ללמוד ,מסתקרנים מנסים(לא שזה לא קורה בגיל 30 ו40 ) הסתכלות על העולם,ועולם הפנימי של האדם רק דרך הפריזמה של כסף היא צרה מאוד ומעריכה בחסר את השאיפות האמיתיות של האדם. כמובן, זה פילוסופי ואפשר להתווכח על העניין .

        ולסיכום, המיירס בריגס, זה שאלון שלא מלמדים באף אונ’ או מכללה, הוא לא פורסם ע”י פסיכולוגים אלא ע”י שתי נשים..הוא אפילו לא נקרא שאלון INVENTORY אלא נקרא אינדיקטור. לשאלון אין מהימנות (כלומר הוא לא מודד את התכונות שמתיימר למדוד) ותוקף נמוך(הוא לא מוצא תכונה אמיתית)

        • ראש לשועלים

          חתול,תוכל ללמוד סוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה במקביל לעבודה .ככה לא תבזבז שנים יקרות ללא הכנסה. ואת ההוצאות על הלימודים תחשיב כצופר בלשונה של הסולידית. כמו חוג אייקידו נניח.
          פיצה,מהימנות של שאלון היא היכולת שלו לשחזר אותה תוצאה במבחנים חוזרים. לא בטוח שהמודל הזה של בריגס לא עומד בו. נראה לי שהתוצאות שאנשים לוקחים הן די עקביות. ההגדרה שנתת למהימנות היא ההגדרה של תוקף. אולי בזה המודל נופל.

      • הסולידית,

        הפריעה לי האמירה שלך: “צר לי, אבל לימודי סוציולוגיה זה לוקסוס ששמור לאנשים כמוני, שכבר הגיעו לעצמאות כלכלית ולא צריכים עוד לעבוד בשביל כסף.” לפי הבנתי, על מנת להפסיק לעבוד, ויתרת על הרבה מותרות חומריות (בעבר, בהווה, ובעתיד). לימודים אוניברסיטאיים, גם במוסדות מסובסדים, עולים לא מעט כסף. בזמן שלמדתי היה מדובר ב-10,000 ש”ח לשנה, והיום אחרי אינפלציה אני מניחה שזה יותר. לפי הבנתי את פרשת כשהיה לך סכום שמספיק למחייתך בלי עודפים מיותרים. איך אם כן הלוקסוס של הלימודים האוניברסיטאיים שמור לך? גם אם את לא צריכה לעבוד בשביל כסף, את צריכה לעמוד בתקציב שכספך מאפשר לך.

        כמו כן הפריעה לי האמירה “אתה חושב ליניארית במקום לחשוב אקספוננציאלית”. אמנם הנוסחה של ריבית דריבית (compound interest) היא אקספוננציאלית, אבל לא ההון הראשוני שלנו הוא זה שמועלה בחזקה. ריבית דריבית זה באמת אפקט חזק אבל הכסף שלנו (ה-principal) ודאי וודאי אינו צומח אקספוננציאלית.

        יכול להיות שאני לא קוראת אותך נכון אבל לפעמים אני מרגישה אי דיוקים והנחות יסוד בדבריך שאינם אמת אבסולוטית, ללא הסתייגות. לדוגמה, אם הבחור רוצה ללמוד סוציולוגיה, אז הוא יכול חופשי לעבוד ב-QA או לפתוח עסק (בין אם ילמד או לא). החוויה של הלימודים באוניברסיטה, והראש שיש לנו כשאנחנו בני 20 וקצת, זה לא הראש שיש לנו בגיל 30 או אחרי. אם אני היום (בגיל 38) אלך לאוניברסיטה, לא בטוח שאחווה את מה שחוויתי אז. אינני מקדשת את האוניברסיטה, ואני חושבת שזה יפה לחשוב על אפשרויות אחרות להרוויח כסף ועל תארים כדאיים יותר. אבל אם נשווה X שנות עבודה במשכורת פחותה בתפקיד שהכי כיף לנו ואנחנו פורחים ומועשרים ממנו לבית Y (קטן מ-X) שנות עבודה בתפקיד מבאס שהזמן לא עובר בו, אי אפשר להגיד שבהכרח השני טוב יותר כי נעבוד פחות שנים. על אף שאת נותנת נקודות טובות למחשבה, והמון עצות מעשיות מכל מני אספקטים, לפעמים אני מרגישה שיש דגש על מימד אחד של העניין הזה של “איך טוב לחיות”. זה בסדר אם זה מוצג כדיעה או כדרך חיים של פרט, אבל צורם לי כשזה מוצג (לפחות בניסוח) כ”עובדה” שרק טיפשים יחשבו ויפעלו בשונה ממנה.

    • הנחה נוספת בתגובה שלך היא שלעבוד בהייטק דורש 5 יחידות מתמטיקה מה שכמובן לא נכון.
      זה נכון שמתכנתים הם ברובם אנשים עם חשיבה לוגית חזקה והם גם קבוצת האנשים עם השכר הממוצע הגבוה בהיי טק אבל יש הרבה אנשים בהייטק.
      יש הרבה אנשים שעשו מקצועות משלימים לתכנות כמו עיצוב, ניהול וכספים. השתלבו בתעשייה ומרוויחים משמעותית יותר מהסכומים שאתה מדבר עליהם.
      בנוסף יש הרבה מתכנתים שנלחמו בשיניים להשלים את הדרישות קבלה אפילו לקורסים מקצועיים ובסוף סיימו כמתכנתים. הם לא המתכנתים הטובים בעולם וגם לא מרוויחים יותר מכולם אבל שכר של 15000 נטו עבורם הוא מובן מאליו בשוק היום.

      • אם לא יסיים תואר במדעי המחשב באוניברסיטה בממוצע מעל 80+ הסיכוי שלו להתברג בתפקיד של מתכנת ולא קשקוש כמו QA נמוך מאוד. חוץ מזה למה שמתכנת ילמד ניהול וכספים? מדובר במקצועות שונים לגמרי.

        • “קשקוש כמו QA” מרוויח אצלנו בחברה 17. לא רע בכלל בתור קשקוש 😉

          • 17 ברוטו זו תקרת השכר ב-QA. בהייטק QA נחשב התחתית של התחתית. אותו אחד יעוף מהייטק בגיל 40 וילך לעבוד בתור מורה נהיגה.

          • תלוי איזה QA.
            מי שמבצע בדיקות חדירות ובעל ניסיון של 5 שנים מרוויח יותר מרוב המפתחים של המוצר באותה החברה ובנוסף כולם בטוחים שאתה עושה כל מיני קסמים אבל בפועל זה לא כזה קשה רק די סזיפי.

          • יופי, אתה מדבר על Penetration tester. תסכים איתי שזה לא QA “רגיל”. חוץ מזה, אם אתה טוב אתה יכול לעבור לפיתוח, כי ההבנה שלך בבאגים היא Priceless.

            בכלל באתי לפה להגיב שאני INTP ולמרות שאני מופנם אני מעדיף לא לפרוש גם בגיל 87. אולי כי גם אני מתעסק בזה P:

        • 1. אני מתכנת בוגר אוניברסיטה ואני עובד עם בוגרי מכללות בלי ממוצע 80 והם מתכנתים טובים מהרבה בוגרי אוני’ שפגשתי. אל תתן לתפיסות עבר לבלבל אותך.
          2. איש QA בלינוקס עם נסיון לא גדול מדי מרוויח 24 ברוטו. אנשי QA הם בורג מרכזי בתעשיה וממש לא קשקוש – בדיקות היום זה כבר מתודולוגיה ענפה שעליה לפעמים קם ונופל מוצר טוב. מתנצל על השיפוטיות אבל אתה נשמע לי סטודנט שנה א.
          3. היא התכוונה שבתעשיית ההייטק כשליש מהעובדים אינם מתכנתים אלא אנשי מכירות, שירות לקוחות, מנהלים, אנשי כספים, שיווק ועיצוב. אם יש לך נסיון משמעותי במשרות האלה בזמן שעבדת בחברת הייטק, חברות הייטק אחרות יעדיפו אותך על פני מועמדים אחרים שאין להם נסיון כזה, ומכאן שהתברגת בתעשיית ההייטק

          • מנסיוני בוגרי מכללות הם בדכ הרבה יותר טובים בתכנות פרונט הנד (כנראה כי הם פחות מתוסכלים מזה…).איש qa עם מעט נסיון עושה 24? הצחקת אותי!

          • אני בכלל לא בהייטק, אבל אני מכיר את התעשייה מקרוב. עובדתית מועמד ללא ניסיון שאינו בוגר אוניברסיטה או יחידת מחשוב יתקשה מאוד למצוא תפקיד של מתכנת ויאלץ להתפשר על QA בשביל לקבל דריסת רגל בתחום בתקווה שיוכל להתקדם לתפקיד מתכנת.

            אני לא מזלזל בחשיבות של QA, אבל מה לעשות בהייטק QA נחשב התחתית והשכר בהתאם. 24 ברוטו מרוויח אולי מנהל QA.

          • העובדות מראות אחרת.
            המציאות היא שבוגר אוניברסיטה עם ממוצע 80 הוא הבחירה של החברות הטובות.
            כל השאר, בוגרי אוניברסיטאות, מתחת ל 80, מוצאים עבודה רק במעגל שני.
            וכל השאר השאר, מוצאים עבודה, אבל זה כבר במעגל שלישי ורביעי
            וזה רק בגלל שהשוק צמא לעובדים.

            לא מכיר בוגרי מכללות, למען הזהירות, אכתוב למעט יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל,שחחברות TOP , מעגל ראשון בכלל לא יזמינו אותם לראיון….

            לגבי לא סיימו בית ספר תיכון ועובדים, אלו העילית של המקצוע התכנותי (לא המדעי מחשב, היות ואין להם רקע מתמטי כלל) והם לא זקוקים לשום תעודה, ורמתם היא ללא השוואה למסיימי מכללות. ליתר דיוק אלו הפריקים שמבוקשים בכל התעשייה, ותואר ממכלה הוא בדיחה עבורם..

            זה המצב. כל מי שיש לו אג’נדות אחרות, חי נכון למציאות ששוררת שנים, באשליות.

        • קולנית

          אילו התבטאויות מקוממות כלפי מקצועות בהם עובדים אנשים. זוהי ממש לא רוח האתר.
          ואילו פרדיגמות נדושות ומיושנות. “רק מדעי המחשב מהאוניברסיטה בממוצע 80+”, נו באמת…

          • זו תגובה אופיינית לכאלו שרואים את האידיאולוגיה שלהם, כמציאות. המציאות הפוכה.

    • 7,500 בעבודה ראשונה? אם תתחיל מ-5,500 תגיד תודה. השוק מוצף באנשים שלמדו סוציולוגיה ואין הרבה משרות בתחום. הסולידית צודקת. במקום לבזבז את מיטב שנותיך על תואר בכלום ושום דבר עדיף שתלמד מקצוע בהכשרה מקצועית כלשהי ותצא לשוק העבודה. תתפלא לשמוע שיש בשוק הרבה מאוד מקצועות מעניינים ובעלי שכר מעל הממוצע במשק שלא מצריכים שנים של לימוד באוניברסיטה.

    • הי חתול יקר,
      רק אוסיף לך שהשכר של איש HR עם חמש שנות נסיון בהייטק עולה כבר לאיזור ה- 15,000 ש”ח בחודש וממשיך צפונה עד 20,000 ש”ח תלוי בכריזמה האישית שלך ובקצת מזל ליפול על חברה טובה,
      בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה

      • חתול שלום,

        בתור בוגר של סוציולוגיה אנתרופולוגיה אני רוצה להגיד לך כמה דברים:
        1. אין עבודה בזה, כי פשוט מאוד לא קיים מקצוע כזה מחוץ לאוניברסיטה. יש אנשים שלמדו את זה וללא קשר הם אנליטיים וגם בעלי יחסי אנוש טובים ולכן הם ישתלבו בחברות פרסום, תקשורת, הימורים ואולי אפילו בחברות הייטק בעיקר בתפקידים שדורשים מכירות, מו”מ, תקשורת בינאישית טובה ויכולות חברתיות גבוהות יחסית (קרי “מנהל תיקי לקוחות”, “תקציבאי”, “סופרוויזר” וכו’). אגב זה תקף באותה מידה בדיוק לתארים כמו תקשורת, מנה”ע, תואר ראשון בלבד בפסיכולוגיה, לימודי מגדר וכל תחום אחר של מדעי החברה.

        לכן בפשטות, אני ממליץ לך לא ללמוד את זה כי ככול הנראה תמצא את עצמך בעוד 3-4 שנים באותו מצב בדיוק כמו היום בנוגע לעבודה. אם אתה סקרן לגביי החיים החברתיים – לך תחווה אותם. אני לא חושב שתואר בסוציולוגיה יתרום להבנתך על המתרחש בעולם אלא סביר להניח שהוא יגרע ממנה ויעוות אותה לתפיסה סוציאליסטית – שיוויונית שכבר לא קיימת, לא רלוונטית והוכחה כנכשלת. יותר מזה – סביר להניח שהרכב האנשים שישבו איתך בכיתה יהיה פסיבי, דכאוני ובטח שלא מניע לפעולה. ואם תהית – הסביבה משפיעה, על כל אדם.

        אופציה חלופית שאתה יכול לעשות היא פשוט מאוד לקרוא תכנים איכותיים (ספרים, בלוגים כמו הבלוג הזה ובטח שלא עיתון) במדעי החברה ולזרום לפי הקצב שלך ונושאי העניין שלך. ככה אומנם תפסיד את הסדר המתודי שיש באוניברסיטה אבל תרוויח זמן מיותר בו היית לומד על תיאוריות קיצוניות של אנשים שלקחו LSD אכלו סיבוב וחושבים שהעולם התאכזר אליהם.

        מהחוויה שלי, התואר בסוציולוגיה דומה יותר לטיפול קבוצתי מאשר ללימודים של ממש. מדברים בו המון על המון שטויות וחלומות באספיה בעלי כמיהה לחזרה לילדות או ניסיון מאולץ לשים הגיון איפה שאין.

        אם אתה לא מוכן בשום אופן לוותר על תואר במדעי החברה, ועל החוויה של סטודנט הייתי הולך על שילוב של כלכלה ופסיכולוגיה. גם שם מדברים שטויות, אבל שטויות שקרובות יותר למה שמתרחש בעולם באמת.

        מצטער על הציניות…

        2. אל תחשוב באופן קובייתי. לא רק בהייטק עושים כסף. אם יש לך יחסי אנוש טובים אתה יכול להתקדם ולהרוויח משכורות לא רעות בתחומים אחרים:

        א. בתיירות – בתור מנהל בכיר של בית מלון, מדריך טיולים, סוכן טיולים בכיר.
        ב. בהפקות – בתר מפיק בכיר, אופרציה וכו’.
        ג. בנדל”ן – בתור סוכן נדל”ן וכו’
        ד. במסחר – של כל דבר בערך. עשירי העולם הגדולים ביותר, עשו את הונם במסחר. גם בעל בסטה ממוצעת בשוק מרוויח כמו או יותר מעובד הייטק. וכניראה שלאורך יותר זמן כי לא מפטרים אותו בגיל 40 כי הגיע אפרוח חדש ורלוונטי יותר בן 26.
        ה. כאמור – משרות בחברות פרסום, תקשורת, הפקות והימורים לתפקידים שלא דורשים תואר.

        ואני בטוח שתחשוב לבד על דוגמאות נוספות.

        3. אם אתה מעיד על עצמך כאדם חברתי אני מניח שגם אם יהיה לך כסף, להתבודד בבית ולחשוב על אסטרטגיות פרישה לא ממש יעשה לך טוב. אני לא אומר שאתה לא יכול לממש את התוכנית של הסולידית, ברור שאתה יכול. אבל לדעתי טוב יותר תעשה אם תחשוב לעשות משהו שאתה אוהב, שלא יהווה נטל עבורך אלא שיאתגר אותך ויוציא ממך את הטוב שיש שבך.

        שיהיה בהצלחה 🙂

        • עריסטו

          בדיוק ישבתי על החישובים האלו היום אז באת בטוב.
          תחת הנחות לא שמרניות במיוחד אפשר לחסוך 2.1M תוך עשור וחצי אם אתה מרוויח 15K ברוטו בחודש בממוצע לאורך כל התקופה הזו.
          תחת שיעור משיכה של 4% זה מנפק לך 7K בחודש שזה משהו כמו השכר החציוני.
          לדעתי זה סכום שמספק את כל מה שתרצה לעשות מעבר לצרכים הבסיסיים (ולא תצטרך לחיות בדירת 20 מ”ר…).

          יש כמה בעיות עם זה:
          א. אחת או יותר מההנחות מופרות (הנחתי תשואה ריאלית שנתית של 5%, אתה מתכנן מס בצורה מושלמת על ההשקעות וכו’), לא דמיוני, אבל גם יש סיכוי סביר שזה לא יתרחש.
          ב. שיעור משיכה של 4% יהיה גבוה מידי.
          ג. אתה לא מרוויח 15K ברוטו.

          כל אחד מהמקרים האלו, יגרום לאחד מהשלושה הבאים (או תמהיל שלהם) להתרחש:
          א. תצטרך לחסוך יותר שנים.
          ב. תצטרך להגדיל את שיעור החסכון.
          ג. תצטרך להסתפק ב”קצבה” יותר קטנה.

          עכשיו, אתה אומר שסביר להניח שג’ לא יתרחש, שזה ריאלי לחלוטין אם אין לך תואר בהנדסה או משהו בסגנון.

          אני מתאר לעצמי שהתשובה של הסולידית תהיה:
          א. אז צא לפרישה בגיל 50 ולא 40.
          ב. תגדיל את שיעור החסכון.
          ג. תסתפק בקצבה של 3000 בחודש או שתעבוד במשרה חלקית.

          הקאונטר שלי לזה: ב’ זה לא אפשרי (הנחתי שיעור חיסכון של כמעט 80% מהנטו).
          א’ ו ג’ זה כבר עניין של טעם אישי ואיך אתה מגדיר עצמאות כלכלית.
          אם אתה חושב שלפרוש בגיל 50 וצפונה או להסתפק בקצבה של 3K בחודש לא נקרא עצמאות כלכלית,
          אז כן, אי אפשר להגיע לשם בלי שכר של מהנדס ודומיו.
          אם לא, אז זה רלוונטי גם עם חסכון של מיליון ש”ח.

    • נתנייתי

      חתול, אין ארוחות חינם.
      יתכן ותצטרך לבחור בין פרישה מוקדמת (מעבודה קשה ושוחקת) לעבודה (מספקת) עד הפנסיה.
      קח בחשבון שמנהל משאבי אנוש בהייטק אולי מרויח היטב, אבל:
      – צריך להבין מצויין גם בתחומים ריאליים
      – מתעסק עם מנהלי היי-טק שחלקם מרושעים ו/או מפונקים
      – עושה כל הזמן דברים מאוד לא “הומניים” כמו להתווכח עם מנהל שדורש להעסיק עובד יקר או לפטר עובדים נהרים שהחברה פשוט לא צריכה עוד.
      במילים אחרות, אם אתה מחפש תפקיד יצירתי והגותי, לא בטוח שזה מתאים לך.

      שקול את הכיוונים הבאים:
      א. מורה דרך- הכשרה פורמלית קצרה של כשנה, הכנסות של כ-10,000 ש”ח פלוס-מינוס למי שטוב ומוכן לעבוד בסופ”ש.
      ב. מורה- הכנסה סבירה ויציבה, המאפשרת חיסכון קבוע ופוטנציאלית, מאפשרת פרישה בגיל סביר. סיפוק רב למתאימים.
      ג. להתחתן עם הייטקיסטית/רופאה וכו’, ולהיות מין “עקר בית ב-“משרת אם”.
      ד. כתיבה טכנית/תיעוד/מידענות- עבודה עם אנשים, הבעה. שכר בינוני. סטטוס של “עבודה בהייטק” אם מעניין אותך.

    • ממליץ לך לקחת את הקורס learning how to learn בקורסרה. זה קורס חינמי.
      המנחה של הקורס חשבה בדיוק כמוך ועד גיל 28 לא הייתה מסוגלת ללמוד מתמטיקה והתמקדה בלימוד שפות.
      כיום היא פרופסור להנדסה.

    • זה באמת חתול.
      מיילל ללא הרף.
      אולי חתול עם נטייה שמאלנית, כי היללות, איכשהו נשמעות לי מהולות בתערובת הדביקה במיוחד, והדוחה של בכיינות ורחמים עצמיים.

      לחתול המיילל הזה יש לומר: של נעלייך מעל רגלייך, וגש וקרא כאן בבלוג הזה את הפוסט שפרסמה מוריה, אשה, עם שישה ! ילדים, ותלמד מה ערך היללות הבכייניות שהשמעת….

  2. הי סולידית, שמחה על הפוסטים המרתקים, מזהה את עצמי עם המזג האמנותי-אידיאליסטי.
    שאלה לגבי המתח שבין 2 התובנות: משאבים מוגבלים מול כסף יוצר כסף.
    לפעמים נראה לי שאנשים מתעשרים על חשבון אחרים. שעושר של אחד הוא על חשבון עוניו של אחר.
    איך אפשר להגיע לעצמאות כלכלית בלי לעשות זאת על חשבון מישהו אחר?
    אשמח לשמוע את השקפתך בנושא.

    • סתם מישהו

      הכלכלה שלנו היא לא משחק סכום אפס. יש צמיחה שנובעת מהתייעלות והתפתחויות טכנולוגיות. יש סיבה שאנחנו כבר לא חיים כמו בימי הביניים, וזה לא נבע רק מכך שהאצולה חלקה את הכסף שלה עם ההמון, אלא מפאת ההתפתחויות הטכנולוגיות. כאשר סיפקת למישהו מבחירה שירות בתמורה לכסף, זו עסקה ששני הצדדים אמורים לצאת מרוצים ממנה. עם זאת, ברור שבפועל יש אנשים שמתעשרים בצורות קצת נכלוליות, אבל הם מיעוט. אם הדבר מציק לך, את יכולה להגביל את עצמך מעט וללכת לעבוד רק בחברות שאת מאמינה בהן. כלומר שהן מייצרות/מספקות שירות שהוא נחוץ בעינייך, וסך הכל הן מתנהלות בצורה הגונה. יש מספיק חברות שכאלו.

  3. ידידיה

    אני מזדהה מאוד עם הרעיונות שלך ונמשכתי בכיוון עוד קודם, אבל ניתוח האישיות שלי מעלה ESFP (ומהיכרות עם עצמי, זו האמת).

    Fuck me, right?!

    • No, Not at all!
      ראש בראשונה , אחלה פוסט.
      ממליץ לכולם לשמור באחורי התודעה שלהם שככל שהמפה(תיאוריה) טובה ומסבירה היא אינה הטרטוריה.
      יש תמיד רווח בינהם.
      כמובן ייתכן , שכמו בעניין ההשקעות הפאסיביות ותוכניות הפרישה יבואו מהנדסים מבולבלים שינסו לדחוס את הטרטוריה ואת החיים לתוך גיליונות אקסל בשביל להשיג מקסימום ביטחון. אממה? זה לא עובד ככה בטרטוריה.
      ככל שמחדדין סכין כך הוא\היא נהיה\נהיית כהה.

    • תרשה לי לצטט את רנדי פאוש: “אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחילקו לנו, אלא רק את אופן המשחק שלנו.” ההכרה בכך שאלו הקלפים שקיבלת היא צעד ראשון והכרחי. עכשיו אתה צריך לבנות אסטרטגיה מתאימה – ולכל, כל סוג קלפים יש אסטרטגיה מתאימה.

      • ידידיה

        כן, האסטרטגיה שהייתי רוצה ליישם היא לרתום לעניין את אשתי שהיא INFJ. פאוור קאפל! צריך רק לשכנע אותה 🙂

  4. שלו האמיץ

    נחשפתי בחצי השנה האחרונה לבלוג שלך, ומאז אני עוקב אחריו בשקיקה.
    מודה שהפעם קצת התאכזבתי.

    בתור היפר-לוגית אני מופתע שאת מייחסת חשיבות לשאלוני אישיות. לשאלונים אלו יש מספר כשלים אינהרנטים: 1. הם מניחים שיש לאדם אישיות קבועה וקונסיסטנטית. אין הוכחה אמפירית לכך, להיפך כשניסו להוכיח הממצאים העלו חרס. 2. דיווח עצמי הוא לא כלי מדידה מהימן מאחר ויש שלל משתנים שמשפיעים על הערכתנו האישית, בראש ובראשנה- חוסר הרציונאליות שלנו. כן כן, גם אנשים כמוני וכמוך מונעים מבחינות מסויימות באופן לא רציונאלי. 3. השאלות בהגדרה לא יכולות להיות אובייקטיבית- הן מוטות לפי ניסוח החוקר, התרבות, הזמן והחברה בו השאלון מתבצע. 4. באופן כללי, יונג היה פסיכואנליטיקאי אשר פיתח את התיאוריות שלו בהמשך לפרויד. תחום זה הינו אחד התחומים השנויים במחלוקת בפסיכולוגיה העכשווית.

    איך בתור היפר-לוגית את מייחסת חשיבות לשאלוני אישיות כה בעייתיים?

    מעריך מאוד!

  5. תזמון משעשע, אני בודק עצמי אחת לשנה, ומתברר שהשנה עברתי מ-istj ל-intj… בגדר הטעות הסטטיסטית אבל עדיין מעניין. משהו שקרה עם הגיל, כנראה. שאר האותיות במובהקות כל כך גבוהה, אין סיכוי שזה ישתנה.
    אני ממליץ לכולם “להיבדק” ובעיקר להבין את הטיפוסים שהם לא כמוך – לי זה עזר בצורה בלתי רגילה בסיטואציות חברתיות, ומונע רגעים מביכים שבהם אתה מנסה להצדיק משהו בצורה לוגית ומחושבת בפני מוקצן חסר עמוד שדרה (אופס, התפלק לי ה-j)…

  6. היי דורין.
    מה דעתך על מה שהגיע לרפואה מסיבה כזאת או אחרת? (מה שהיה היה)
    מקצוע שאינו כירורגי.
    אני באמצע ההתמחות. נשארו לי עוד 3 שנים בערך.

  7. Digital nomad

    אהבתי את הפוסט ואני אישית גם נחשפתי למודל האישיות הזה בתחילת שנות העשרים שלי
    עם זאת הייתי מוסיף שיש עוד 1% באוכלוסיה שאני ואנשים כמוני משתייכים אליו שהוא גם שוחר הרפתקאות ועסוק בלטייל בעולם וגם סופר רציונלי והולך בדרך לעצמאות כלכלית.
    מסתבר, מנסיון, שלטייל בעולם כנווד ולא כתייר זה אורי חיים זול בהרבה ממגורים בארץ אפילו בסגנון הסולידית.
    ברגע שההכנסה שלך מבוססת אונליין ואתה חוסך ומשקיע תוך כדי הרםתקאות וטיולים מבלי להשתעבד אפילו 10 שנים ראשונות לעבודה המשרדית השנואה, או אז באמת פיצחת את השיטה.

  8. היי סולידית יקרה וקוראים סקרנים,

    אתחיל בלסכם שתיאוריית MBTI מרתקת ואני ממליץ לכל אחד לקרוא ממספר מקורות שונים על סוג האופי שמבחני MBTI משייכים לו, כמובן באנגלית. התיאוריה עשויה להיות overwhelming ברגע שנכנסים אליה לעומק, ועל כן על אף הפיתוי חשוב לקחת אותה בערבון מוגבל ולהימנע מקיטלוג דיכוטומי של כל הסובבים אתכם.

    גם כאן, סולידית יקרה, השתמשת בתיאוריה קיימת ונתת לה פרשנות פשטנית ומלאה בהאדרה עצמית. נכון, חלק מההכללות שציינת במקומן, אך כתבה עם נושא מרתק כמו הקשר בין MBTI לתפישה כלכלית-אישית יש מקום רב להרחבה שהיא מעבר ל:
    I מופנמים ולא זקוקים לחברה ויכולים לוותר על בילויים
    N מתמקדים בתמונה הגדולה ולא בפרטים הקטנים
    T רציונליים ולא מקבלים החלטות מהבטן (זה מה שאנחנו חושבים לפחות)
    J מגבשים דעה מוקדמת ופועלים לפי תוכנית סדורה לטווח ארוך

    בעיקר חטאת בהבחנתך בין J ל-P, ומה שכתבת כאן רחוק מלהיות ההגדרה המוצעת בתיאוריה. אנשי J נוטים לאמונות מהסוג “מה שהיה הוא שיהיה” ומחפשים דרכים שבעבר הם בעצמם/אחרים הצליחו בהן. הם שיפוטיים יותר כלפי מה שהם לא מכירים, ירגישו בנוח יותר בסביבה של טייטלים מוכחים או בסוגי השקעות קונבנציונליים. אנשי J עלולים לפספס הזדמנויות גדולות שאינן באות באריזה יפה. מנגד, P נוטים להמציא את הדרך בעצמם ולהתרחק מקונבנציות. הם מחפשים את האמת בעצמם ומטילים ספק בתבניות הקיימות, ולחבורה זו שייכים מדענים, יזמים והוגי דעות שהעזו להציע שינוי מהפכני בעולם – דה וינצ’י, אדם סמית’, איינשטיין, דקארט, לארי פייג’ וסרגיי ברין, ג’ימי וויילס, סוקרטס, אלן גרינשפן – כולם היו מהסוג הנחות שחסכת עליו בתיאורים: “אינם ממהרים לקבוע דעה, ונוטים יותר לאלתור, לגמישות ולספונטניות.”

    לכן, סולידית יקרה, הרעיונות שאת מציגה באתר שלך לא פחות ממבריקים, אך מתקשים לעתים להציג את התמונה הכוללת והקרובה לאמת. אם כבר התיימרת, תדייקי. אם כבר הרעפת על עצמך אהבה, תנמקי.

    אני מזמין את קוראי הבלוג לתור בעצמם אחר קריאה נוספת, כמה מהבלוגים החביבים עליי בנושא:
    http://personalityjunkie.com/
    http://oddlydevelopedtypes.com/
    והמבחן המוכר:
    https://www.16personalities.com/free-personality-test

  9. לדעתך אפשר לשנות או להתרגל לחשוב בצורה אחרת? מF לT?
    ומה הכוונה “תוך התחשבות בנקודת מבטם של אנשים אחרים”? כי בתור f לא מזדהה בכלל.

  10. יש משהו מעט מגביל בהגדרות אישיות. אני מאמינה שכל אדם יכול להשתנות אם הוא מחליט לעשות זאת, כך שהקיטלוג הוא לכל היותר זמני. לכן ידידיה, אם סוג אישיות אחר נראה לך הולם חיי חופש כלכלי, אתה מוזמן לאמץ אותו.
    אם תקרא את “לפרוש צעיר, לפרוש עשיר” של רוברט קיוסאקי, תראה שהוא מדבר על תהליך שכלי ונפשי שצריך לעבור כדי להתעשר.
    החדשות הטובות הן, לדבריו, שהשפע הפיננסי פתוח לכולם. החדשות הרעות הן שלא כל אחד מוכן לזנוח דפוסי חשיבה אליהם התרגל, לרכוש ידע ומיומנויות החיוניות להתעשרות.

  11. תודה דורין על פוסט מרתק נוסף !

    מאוד נהנה כבר שנים מהפוסטים שלך.

    רציתי להעיר כי העולם ובני האדם כמובן….אינם רציונליים….וזה אינו במקרה 🙂

    קיימים לא פחות מאינסוף פרמטרים הפועלים מאחורי הקלעים של המציאות ותהליך קבלת ההחלטות שלנו.

    אין כל אפשרות לשפוט את המציאות והתנהלות בני האדם בכלים הגיוניים. תמיד יכול לצוץ פרמטר אשר “יטרוף את הקלפים “.

    אנא המשיכי במלאכת הקודש!

  12. מישהו יכול להסביר את ההבדל בין s-n. לt-f?

    לא הבנתי תהבדל ם נשמעים לי אותו הדבר- ראש/בטן

    • S/N מתייחס לאופן שבו את קולטת מידע, בעוד ש-T/F מתייחס לאופן שבו את מארגנת/מעבדת את המידע ומקבלת החלטות בהסתמך עליו.

  13. ניתוח מרתק!
    ממש נהניתי,
    תודה (:

  14. גם אני INTJ 🙂

  15. הי, אני מפלרטט עם הבלוג שלך כבר כמה חודשים, קורא, מרפרף, והוא עמוד הבית שלי. אני גם נוטה בעיתות מצוקה לפנות לאסטרולוגה – כשהמצב לא ברור אני מחפש איתותים בכל מיני מקומות.
    מבחן האישיות סיווג אותי כISFJ-T
    אני סקרן – איך הייית מנתחת את מה שאני צריך או יכול לעשות כדי להביא את עצמי ליישם את האידיאולוגיה שלך, שעם רובה אני מסכים אבל שנים רבות בחרתי בדרך של פשטות מרצון ללא חיסכון ותוך הפניית עורף לקפיטליזם, מה שאומר שהיום אני די חסר משאבים, to say the least :-)..
    גם כל תובנה, קצרה כארוכה, תהיה משמחת, כולל – תעזוב אותי באמש’ך 🙂

    • אני חושבת שבעולם קפיטליסטי, לאנשים אין באמת ברירה אלא לנהוג כקפיטליסטים, במובחן מההשקפות האידיאולוגיות שלהם. כתבתי על זה פוסט לא מזמן.

  16. לא יודע כמה בני 50+ מסתובבים בבלוג הזה אבל אני אחד מהם. ממרומי גילי אני חייב לאמר לכל הצעירים המקסימים והמבולבלים שאני קורא את התגובות שלהם – תקשיבו ותפנימו טוב את הסולידית, לפני שיהיה מאוחר מדי. הלוואי שהייתי נחשף לתובנות הללו לפני 30 שנה. למזלי הרב חייתי חיים מרתקים, בהרבה מקומות בעולם,כמעט תמיד הרווחתי מצויין ולמרות שאני אידאליסט טיפוסי, הצלחתי לרמות את השיטה רוב הזמן ועדיין עושה זאת בעת כתיבת שורות אלו. אני חי בשיטה, מרוויח ממנה טוב מאד אבל נהנה ממשאבי זמן כמעט בלתי מוגבלים ויכול לנסות לעבוד על יישום האידאלים שלי גם פנימה וגם החוצה. אני עדיין עובד (בהייטק חברים, כן, בן 53 ועובד בהייטק אחרי שנים שעבדתי בתחום הפיננסי) אבל זה מבחירה מוחלטת וכבר עכשיו עובד בצורה שיטתית על הסיבוב הבא. תמיד יש זמן ומקום לעוד סיבוב – יש לנו 11 כאלו בחיים, נכון דורין?…אז לכו על זה בלי לפחד בכלל ואני מבטיח לכם שאני אומר ומנחה את הבן המקסים שלי בדיוק באותה הדרך. בהצלחה לכולם!

  17. אם יש דבר אחד שחובה ללמד אנשים צעירים בתחילת דרכם בעולם – זה את אפקט הריבית דריבית.
    זה הסוד לחופש כלכלי מוקדם מרוב האנשים.

  18. שאלון נחמד יצא לי Architect (INTJ-a) 🙂

  19. פלברות

    די מדהים שאנשים שמכנים עצמם היפר-לוגים/רציונליים מאמינים בשטויות מהותניות דוגמת “טיפוסי אישיות”. הפסיכולוגיה ב 20 השנים האחרונות מתרחקת בקצב הולך וגובר מהשטויות הבידוריות-פופלריות האלה (שאינן שונות בהרבה מתיאורי המזלות באסטרולוגיה), ומאמצת בהדרגה – ובאיחור רב אחרי הסוציולוגיה – את ההבנה שההתנהגות של בני האדם היא מצבית (קונטינגנטית) ולא נובעת מגרעין אישיותי יציב (כי אין דבר כזה). בני אדם אינם רובוטים, אלא משתנים כל הזמן, עם הגיל ובהתאם לסיטואציה.

    • לא אמרתי דבר על התוקף המדעי-קליני של המודל (הגם שכמו רוב התזות והאנטי-תזות ב”מדע” הפסיכולוגיה, אפשר לייחס חלק גדול מאוד מהביקורת על המודל כמקרה קלאסי של not invented here). אני מדברת בפוסט על הערך ההסברי של התאוריה בכל מה שקשור לאינטרקציות בין בני אדם, ספציפית בתחום של חופש כלכלי.

      • אז מה המטרה של סיווג אנשים לטיפוסים? מה האופי של בן אדם הוא יודע,נאז איך הסיווג לרצף של 4 אותיות אמור לשנות בדיוק?
        זה חלק מהרציונאליזציה שאת מנסה לעשות בבלוג לכל אספקט של החיים ולנתח את ההתנהגות הלא רציונלית (לטעמך) של האספסוף. מעבר לכך זה מתאים לקו הנרקסיסטי של הבלוג שבו את ודרך החיים שלך, וכמובן המאמינים, טובים יותר מאותם זומבים שמסתובבים בחוץ ומבזבזים את עצמם למוות איטי של חובות. הוסיפי לזה שהאישיות שלך נופלת במאיון העליון של המודלים וקיבלנו את הדובדבן שבקצפת, כי החוכמה היא פירמידה וככל שעולים באינטליגנציה הפירמידה נהיית צרה יותר, אז זה חותם את העובדה שאת טובה יותר ממרבית האוכלוסיה וכמובן נותן רוח גבית לתאוריות שלך.
        למשל העצה שנתת לבחור שהולך ללמוד סוציולוגיה היא שטות מוחלטת. אז נכון, שללמוד תואר שלאחר מכן לא עוזר למצוא מקצוע ריווחי זה בזבוז זמן, אבל מצד שני כיום תואר אקדמי הוא דרישת סף מינימלית להרבה עבודות גם אם לא קשורות לתואר. להיות מפעיל מנוף, נהג,פועל בניין? באמת? אחרי שלמדת ועבדת והרווחת יפה בזכות הלימודים יש משהו מאד מתנשא בעצה שלך. מפעיל מנוף זאת עבודה מסוכנת ולא נעימה, נהג זאת עבודה מתישה בשכר לא גבוה, ופועל בניין זאת עבודה פיזית מאד קשה, שלא לדבר על תקופתית ולא בטוח שמעסיקים רוצים פועלים ישראלים. אני אפילו לא נכנס לנושא החומר האנושי שעובדים איתו בתחומים האלה, גם הקולגות וגם המנהלים. מה את שולחת מישהו שרוצה ללכת ללמוד תואר ראשון ולעבוד בעבודה נוחה וממוזגת להזיע בגופיה מכוסה כתמי מלט וסיד מוקף באנשים שלא גמרו כיתה ה ומעשנים כמו קטר?
        האם את היית הולכת לעבוד בבניין? או שאת intj ונועדת לגדולות?
        אנשים עוד עלולים לקחת את הרעיונות והעצות שלך ברצינות ולדפוק לעצמם את החיים.

        • איום ונורא

          שמחה שהגיבו תגןבות מעולות כאלה לסולידית. איזה שאישה שטחית ודיכוטומית.

          אגב, החלוקה הזו לטיפוסים באופן דיכוטומי, היא נטיה מאוד גברית ומזוהמת.

          אבל לפחות כאן דווקא הגברים מבקרים אותה וטוב שכך.

          • שניכם מצחיקים.
            האחד, מדבר על איך הסולידית חושבת שהיא יותר טובה משאר האוכלוסיה, ואז מכליל פועלים ככאלה שלא סיימו כיתה ה’ ובהכרח מעשנים (כמו קטר, לא פחות).

            ו”איום ונורא”, שמשתמשת במילה דיכוטמי בצורה לא מדוייקת, ואז מחלקת אותנו לפי ההגדרה המילונית של דיכוטומיה – למזוהמים ולא מזוהמים.

            נפלא.

  20. ראשית תודה רבה על הפוסט (ובכלל על הבלוג) הוא מאוד מעורר השראה.
    אני (לשמחתי או לצערי?) מטיפוס INFJ, מאוד מינמליסט ויחסית קל לי לשלוט על ההוצאות (מה שהבנתי שדווקא לרוב האנשים יחסית קשה), אם זאת אני נתקל בעיקר בקושי עם הצד השני – ההכנסות. נורא קשה לי לעבוד בדברים שהם “חסרי משמעות” ואני בעיקר נגרר לעבודות שמשלמות מעט וזה מאוד מתסכל.
    האם את מכירה משהו שניתן לעשות במקרה זה? אולי כתבה או ספר שבדיוק מתייחס לאנשים כאלה? בכל פעם שניסיתי לעבוד במשהו מאוד מכניס (אך חסר משמעות לטעמי), שסף הרגשות פשוט “כיבה אותי” והרגשתי כ”מת מהלך”, מה שהוביל בדר”כ לסיום העבודה מצד אחד הצצדים..
    שוב תודה..

    • לא יודעת אם אני אעזור.. אבל אני אנסה?
      אז דבר ראשון בתור מינימליסט אידיאולוג לגור באיזור הצפון או הדרום יכול לתרום מאוד לאידואולוגיה, להוריד הוצאות, ואפילו לא להוריד הכנסות (מורים לא מרוויחים פחות בפריפריה).
      ובקשר להעלאת הכנסות יש כמה אפשרויות.
      אתה אומר שקשה לך לעבוד במקצוע “חסר משמעות”. אבל אתה לא אומר במה אתה כן אוהב לעבוד.
      נגיד אפשר להגיד שבתור איש מחשבים או מתכנת אתה חסר משמעות אידאולוגית (בדר”כ אוהבים להתקיף מחשביסטים ומהנדסים). או שאתה יכול ללמד ילדים להתעסק בזה (יש בזה הרבה כסף) או לעבוד בחברה שעושה משהו שאתה מאמין בה (יש מלא חברות מדהימות).
      אני לא אמליץ לך עכשיו להיות מחשביסט. אבל אני כן אמליץ לך לנסות להרחיב את תחומי העניין שלך עד שתעלה על משהו שגם מניב הכנסה.
      תשאל את עצמך מה גרם לך לשנוא את העבודות המניבות שלך? חוסר פיתוח עצמי? עבודה על נושא שלא ראוי מבחינתך? אז איך אולי בכל זאת אתה יכול לפתח את עצמך בעבודה? ואיך אתה יכול לעשות סוג עבודה דומה רק על נושא שראוי מבחינתך?
      אולי אתה יכול לקחת עבודה שמכניסה יותר ובתמורה לדאוג שיהיה לך מספיק זמן פנוי לעשות עבודה שאתה לגמרי מאמין בה אפילו בהתנדבות או בזול?

  21. לא הבנתי מה ההבדל בין 3 ל-4.

  22. אני לא פסיכולוג, אבל לסווג אנשים לפי 16 “טיפוסים” נראה לי שרלטני ולא רציני.
    אנשים מעט יותר מורכבים מזה: אני למשל, טיפוס מאד מאד מופנם, ללא צורך בלהרשים אחרים. אני סופר סופר סופר לוגי. אני שונא פאבים.
    אבל אני מאד אוהב שהבית שלי גדול, ויש לו חצר. אז מבחינה זאת, אני “בזבזן גדול” כי אני מוציא הרבה כסף על שכר דירה, מפני שזה בעיני איכות חיים. (דרך אגב, בית גדול יותר בזבזני מפאבים והופעות…)
    אז מה אני NSJPGTVQ ? ולכן, אני רציונליסט אבל גם בזבזן?

  23. תודה ! למדתי בזכותך עוד משהו על החיים ועל עצמי. (INTJ- כמובן)

    • אחח. אחוות הintj, כמובן.
      יש איזה לחיצת יד סודית או סימן סודי שאנשי הintj מזהים אחד את השני?
      מספיק לראות את הגאווה של אלה שזיהו את עצמם כבעלי אישיות שדומה לסולידית כדי להבין את מה שאני אומר לגבי הקו המתנשא של הבלוג וחלק מהמעריצים.
      לא טרחתי לבדוק מאילו אותיות מורכבת האישיות שלי כי זאת שטות מוחלטת בדומה לשאלונים שהיו במעריב לנוער. התשובות שאנשים נותנים לשאלות לרוב מוטות בכיוון אליו הם רוצים להיות מסווגים, כל אחד הוא מה שהוא ןהסיווג חסר צשמעות לחלוטין ואין לו שום מטרה פרט להשגת זיקפה אדירה.

  24. היי סולידית,
    ממליץ לך לבחון את מודל הערכים של schwartz (חפשי ב-scholar). הוא מעניין, תקף, ויאפשר לך לבצע ניתוחי אישיות יותר מגוונים ותקפים.

    בהצלחה!

  25. לי יצא (“ISTJ PERSONALITY (“THE LOGISTICIAN מקבוצת הזקיפים. בהתאם למבחן האישיות שבלינק הבא: https://www.16personalities.com/free-personality-test

  26. אני ISTJ-A

    נראה לי שאת בורחת מהאתגר האמתי.
    את מסבירה היטב את הסיווג, מנקודת מבט קצת מוטית לטעמי, וטוענת בסוף שאם לא נולדת ככה, לעולם לא תהיה “חוסך”.

    לדעתי, אם את רוצה להועיל ליותר אנשים, אל תספרי להם למה הבלוג שלך מעולה למישהו אחר. ספרי להם מה הם כן יכולים בכל זאת למצוא בבלוג שלך.

    ספרי לשמרנים איך הם יכולים לחסוך על מנת לממש מטרות סטטוטוריות (נדל”ן לא בעלייה כמו S&P, אבל עלייה יש שם), ספרי לאידיאליסטים איך אפשר לשנות את העולם אם יש לך קצת כסף, וספרי לאמנים למה כדאי להם לשכור יועץ השקעות 😉

    באופן כללי, הייתי ממליץ לך לפתוח קצת את הבלוג. לתת המלצות טובות גם לאלו שלא ממש INTJ טהור, גם לאלו שילכו לקראת חצי-פרישה או סמי-פרישה. גם לכאלו שחוסכים ולא מתכוונים לעזוב את העבודה שלהם כלל. את יכולה גם לתת עצות לאנשים שבכל זאת מעוניינים לעשות תואר, גם אם לא לפרוש אח”כ.

    זה יכול להתבטא למשל ב:
    1. התייחסות ליותר ממודל חיסכון אחד, להסביר את היתרונות והחסרונות בכל אחד (אני יודע שיש את הארי בראון ואת שוקולד מריר. אני עוד לא יודע מה מביניהם יותר טוב למי).
    2. לתת פתרונות לחיסכון “חלקי”, לא להגיע למצב שלך, אבל גם לא להגיע למצב של בזבוז מיותר.
    3. להסביר יותר איך יכול להתנהל חוסך שמעוניין בהקמת משפחה.
    4. לפרט יותר איך חוסך/משקיע אדם שכן רוצה לקנות דירה

    זה כמובן הבלוג שלך, ואת יכולה לעשות כרצונך, אני רק ממליץ על מה חסר לפי ראות עיניי.

    ונראה שבכל זאת יש לך F, כי את בכל זאת אידיאליסטית לא מעט…….

    • מושמושי

      מצטרף לשוברים שתיקה
      בעלת הבית היא חד ממדית , אי אפשר כבר לתקן אותה, בפורום שלה אפשר למצוא מנעד קצת יותר רחב.
      למרות שהרוב שם מעיד על עצמו במין מבחן רורשאך משעשע שהוא intj

      ונסכם משילגיה
      “מראה מראה שעל הקיר מי הכי intj בעיר?”

      • מושמושי ואחרים ,
        אני אולי הייתי מוסיף למודל (כן , למי שלא הבין – זה כולה מודל) עוד נדבך מענדי
        טהרנים(Puritan) – פרגמטים(Pragmatic).( זה כמובן יכול לסבך את המודל עם אותיות הP)

        אנשים ופרגמטים מקבלים בהתלהבות כל מתנה שתעזור להם להשיג את מטרותיהם. אם מתעורר בהם חשד שהמתנה נגועה בחיידקים או בוירוסים מסוכנים(למשל התנשאות מסויימת 🙂 )– הם פשוט ידאגו לחטאה היטב לפני תחילת השימוש בה. הם לא יסטרו על פניהם של נושאי המתנות, יבוזו להם וילבינו את פניהם כפי שיעשו הטהרנים שלא יסתפקו בבדיקת שיני הסוס שקיבלו במתנה. הם יבדקו ללא לאות בציציותיהם של נותני המתנות, לא יתעסקו בטפל ויפספסו את העיקר.

        בברכה

  27. תיקון : [כן] יתעסקו בטפל ויפספסו את העיקר.

    • מושמושי

      לכל מתנה רצוי לאמץ ללא מחשבה עצמאית (ראה טרויה , סוס)
      ולאור חוסר הביסוס הבינאריות של המודל
      השאלון מעיד לדעתי יותר על תדמית עצמית של המשיב ואולי בצורה לא מודעת על איך שהיה רוצה להיתפס.

  28. מה מטרת הפוסט? לבאס את אלו שאוהבים חברה?

    הרי אפשר להיות גם בחברת אנשים בלי לבזבז על כך כמויות של כסף.

    חברים אמיתיים לא נקנים בכסף.

  29. מצטער אבל שאלוני האישיות לא שווים דבר. אין שום דרך לקטלג אנשים וההבנה שלנו של המוח בכלל ואישיות בפרט היא אפסית על גבול הגיחוך.
    ממליץ על המאמר הבא
    https://aeon.co/essays/your-brain-does-not-process-information-and-it-is-not-a-computer

  30. בטוח שהיית מוטרדת מזה והרהרת בכך, אז כן, גם אני INTJ

  31. שלום רב לסולידית.
    בקריאת הטובקיסטים בסמארטפון מסוג אנדרואיד יש בעיה טכנית :
    כאשר מישהו כותב תגובה לפוסט ומתקבלות תגובות המשך לתגובה שלו , רוחב השורה בתגובה הולך ומתקצר ככל שמספר התגובות גדל עד למצב שלא ניתן לקראה כי רוחב השורה הוא של 2-3 אותיות.
    ראי לדוגמא את רצף התגובות לדברי “חתול”, כשמגיעים לטוקבקיסט “לב” רוחב השורה הוא כשתי אותיות ולא ניתן לקרוא את תגובתו.
    אודה לך אם תפתרי את הבעיה הטכנית.

  32. tombo
    אולי תבוא להביע דעותיך אצל תמריץ
    tamritz.wordpress.com

    הגיל האופי הסגנון יתאימו ותתקבל בברכה, כמובן כל אחד שמוצא רגע פנוי מוזמן להצטרף

  33. חברים.
    1. בתור INTJ בעצמי חשוב שתדעו שהטייפ שלנו משלם *מחיר כבד* בכל הנוגע לקשרים זוגיים. הכי כבד בטח לפי מודל ה-MBTI. אני שנים משלם מחיר כבד על החשיבה האנליטית שלי וזה הורס לי קשרים. קשה לי להבין נשים, להתחיל איתם ולזרום איתם בסיטואציה. הייתי צריך לשלם כסף (שאותו כמובן יכולתי להשקיע) על פסיכולוגיים (אני בן 24 ומגיל 18 ניסיתי 5, כל פעם לתקוף את הפסיכו שלי מכיוון שונה, כי לא ראיתי תוצאות), כמו כן ראיתי אולי 1000 שעות ואני בקלות יכול לומר לכם שגם 2000 שעות ויותר (מגיל 15 התחלתי) על פיקאפ, זוגיות, סתם שפת גוף (קניתי אפילו קורס בשפת גוף בכסף מלא) בעברית ובאנגלית הכול רק כדי להבין את העולם הרגשי שלי. אני יכול רק מזה לפתוח בלוג אינטרסט על כל החומר שיושב לי בראש. בסוף היום ובשורה התחתונה, אני יושב לי לבדי עם שכלי, אני לא יודע ומפחד לפתוח שיחה עם נשים. זה המחיר שאני ואותה כת (מישהו פה למעלה ציין) משלמים. לגבי סולידית, אני מניח שהיא לא התחילה עם בן-זוגה (על אף שאין לי שום הוכחה לכך) כי אחד הדברים ש-INTJ לא סובלים בעליל זה לפתוח בשיחה ראשונים באינטראקציה עם בן אדם חדש.

    2. סולידית השמיטה כנראה תתי-קטגוריה בכל אחת מ-16 האישיויות, שהן: סוג – Turbulent וסוג – Assertive. על כל אחת מה-16 האישיויות, מה שנותן פלייבור נוסף. דהיינו 32 אפשרויות. (סוג של…) ולכן יש: INTJ-T וגם: INTJ-A.

    3. סולידית, כ-INTJ לעולם לא תוכל לספק את הצרכים של כולם, כי כל אחד עם הצרכים שלו. וכל אחד משלם מחיר במקום שבו הוא גרוע. אל תוציאו מפה ועד ירוחם שסולידית היא מתנשאת וכו’, זו תחושה אישית שלכם. היא מציעה מודל שעוזר לה ולדומים לה. היא בטח ובטח מלחיצה אתכם ובצדק שאם תעבדו במשרות לא מניבות המודל יניב לכם כסף קטן, אין לכם מה לבכות. קחו את הטיפים ותתלעמו ממה שלא תופס אתכם בנקודה הזאת של החיים. אבל תבינו שאת המתמטיקה אי אפשר בדיוק לשקר. רק לשקר לעצמכם.

    אני אתן דוגמה מבני ביתי. מישהי אצלנו יצא לה במבחן אישיות ESFP, האישיות הזאת שמחה וטובת לב אוהבת ליהנות מהחיים ולבלות. מי שיצא לו גם ככה צריך להבין (ואני אמרתי לה גם כן) שברירת המחדל שלה זה קודם ליהנות ואחר כך להסתכל בחשבון. ושם קבור הכלב, היא צריכה קודם להסתכל בחשבון הבנק, להבין את המשמעות של הבילויים שלה ואז אם הצלחתי לגרום לה להבין ש-4000 שקל זה לא שווה ל-3-4 שקלים, אלא זה אשכרה 4000 שקל, אז יצא הפסדי בשכרי.
    בנוסף אישיויות NT מתברגים בקלות (צריך ללמוד כמובן) במקצועות מדעים מדויקים, יותר מאחרים גם על פי סטטיסטיקות שנערכו בחברות. והיא SP. אז היא גם בזבזנית וגם לא מוברגת במקצוע הכי מניב שיש. ופה מינוס ועוד מינוס לא יוצא פלוס. זה יוצא מינווווווווס ארוך וקשה. אז כל זה בא להאיר לכם נורות אדומות גרידא לא לרדת על אף אחד.

    4 ואחרון. INTJ, לעתים נראים קרים כשהם מציגים את דעותיהם. אין שום דבר יותר מעצבן אותנו כשמערבבים עובדות ונתונים מציאותיים עם ערכים ואידיאולוגיות, מטרות ומגמות רצוניות. זה שני דברים שונים. והכול רשום כבר בתוצאות של הטסט ש-INTJ לעתים חסרי רחמים בכל מה שקשור לדעות. מי שבא איתנו בדין ודברים צריך להבין שאנחנו לא מבזבזים את הזמן בלתאר את המה-בא-לי, מה-היה-לי-באטובוס, סתם בשביל לבזבז זמן. דין ודברים מקבל משקל רציני. ועל כן, חשוב לבוא מוכנים עם חרבות של ידע יחד עם מגנים של עובדות ומחקרים. כמה שיותר יותר טוב. גם כן יגן עליכם. אישיות ENTJ (גם מבני-ביתי) גם היא חסרת רחמים. ומכיר גם ENTP מעצבן מבני ביתי שגם הוא יכול להיראות חסר רחמים בכל הקשור לדיונים (הוא בכלל DEBATER). אל תיעלבו חברים. שוב, קחו את הדבש ותשאירו את העוקץ. אני גם כן מתוסכל בבלוגים של ייעוץ זוגי שאף-אחד שם לא מבין אותי, ואני לא מבין את עצמי וכו’.

    נ.ב אנשים כן משנים את האישיות שלהם, אולם יש אישיויות שהסבירות שזה יקרה היא נמוכה בעליל כמו שלי. מוד ראציונאלי ממשיך להיות ראציונאלי ברגע שהוא יושב עליך כבר 5-10 שנים. כבר הכנסתי לתבניות את רוב האנשים שאני מכיר. זיהיתי את כל סוגי החנויות שקיימות בקניון לפי טבלאות, וכל עצם ברחוב אני מבין מה הייעוד שלו, איך הוא נוצר ואיפה האו בא לשרת אותי. קשה פתאום ליהפך למשהו אחר. יש נטיות מולדות. מזגים שונים. גם ביהדות הרמב”ם מזהה את זה (למרחיבי לכת).

    נ.ב 2, באתר של המבחן גם יש אחוזים על כל אות. זה אומר שכל אדם נמצא בסקאלה, אין פה גזירת דין מוות על אנשים.

    אני הייתי אני.

    • מעניין מאוד! לי יצא INTP.
      בתור אישה אני לא חושבת שזה חסרון במערכת יחסים – קל לי בהרבה למצוא גבר כמוני…

      מצד שני, השתנתי מאוד בשנים האחרונות, ואני חושבת שפעם הייתי יוצאת INTJ. הייתי הרבה יותר שיפוטית ממה שאני עכשיו, ולמדתי להתבונן יותר ולשפוט פחות. אבל אפילו עכשיו יצא במבחן 45-55. לא הבדל גדול…
      והמקום הזה מתאים לי.

      לדעתי המבח הה מעלה שאלה מעניינת – איזה טיפוס אישיות את/ה רוצה להיות? אני רציתי להיות יותר מתבוננת ופחות שופטת, והפכתי לכזו. טוב לי עם ההתבודדות שלי. בשאר המקומות אני מעדיפה מקום טוב באמצע.

      מעניין מה זה מעיד על אנשים – לבקש מהם לענות לא את התשובות האמיתיות, אלא את התשובותה אידיאליות, ולראות מה זה מעיד על אנשים.

  34. שלום לסולידית,
    נהנתי לקרוא את הרשומה אך הפתיחה צרמה לי. כפי שכבר נאמר כאן בתגובות, לפעמים עולה מהניסוח של הדברים בבלוג התחושה שאת “(היפר) לוגית”, בעוד שאר האנשים לא כאלה, ולכן מקבלים החלטות שגויות כלכלית. לדעתי הטענה שיש טיפוס “רציונאלי”, שמקבל החלטות בצורה שונה לחלוטין משאר הטיפוסים מופרכת.
    למיטב הבנתי דרך קבלת החלטות לוגית טהורה מתבססת על בחינת כלל הנתונים הנמצאים ברשותך, והסקת מסקנות על בסיס נתונים אלו, בצורה שחפה מהטיות, תפיסות עולם ורגשות. אך האם ניתן לומר כי הטיפוס הרציונאלי, מקבל החלטות בצורה כזו? האם הטיפוס הרציונאלי חף מהטיות, רגשות ותפיסות עולם? לגבי הרגשות, אני מאמין כי חד משמעית לא. כיום רוב המדענים מסכימים ביניהם כי יש קשר כלשהו בין רגש לקוגנניציה, וכי הדברים משפיעים אחד על השני. בצורה גסה (ומעט מעוותת), ניתן לומר כי החלק במוח שאחראי על התכנון וקבלת ההחלטות הרציונאלית, הוא החלק שהתפתח אחרון במוחנו (הוא גם מתפתח אחרון אצל כל אדם: בסביבות אמצע שנות ה-20). המנגנונים הרגשיים קדומים בהרבה, ומשותפים במידה רבה לנו ולסוגים שונים של בעלי חיים.
    לכן, הטענה שניתן לקבל החלטות בצורה רציונאלית לחלוטין מעט מתעלמת מהמורשת האבולוציונית שלנו.
    גם בלי ההתייחסות למדעי המוח, שניתן לבקר אותם כלא רלוונטיים לדרך קבלת ההחלטות האמיתית בעולם, לדעתי אין אדם שפועל בעיקר בדרך לוגית. יש אנשים רבים המצדיקים את טענותיהם בדרך לוגית, כפי שעושה עורך דין. כאשר נאשם מגיע למשפט, עורך דינו משתמש בטענות שונות על מנת לזכות את הנאשם, טענות שפעמים רבות משכנעות את השופט, שאמור לבחון את הנתונים ולהסיק מהם מהי האמת. ייתכן והשופט ייזכה אדם אשם בהתבסס על טענות שנשמעו לו לוגיות. ייתכן מאוד ויש לכל אחד מאיתנו מעין “עורך דין קטן” בראש, שנותן הסברים לוגיים להחלטות שלנו, ואצלך עורך הדין הזה מוצלח במיוחד. אולי אף ניתן למצוא טיפוסים רציונאליים שיצליחו להיכנס לנעליו של בזבזן כרוני ולהצדיק את בזבוזו בדרך ש”תשכנע את השופט”.
    אני מאמין שאם נאמץ את זה שאנו כבני-אדם (כולנו), מסתמכים על תפיסות עולם, רגשות והטיות, ושהדבר ברובו לא בשליטתנו ואף משחק לטובתנו, הדבר יועיל רבות להבנה שלנו את עצמנו, וימנע סכסוכים כפי שהצגת בפתיחת המאמר.

  35. עדי אלגרבלי

    אתם צריכים להתייחס לרעיון הכללי של הכותבת. הדוגמאות של היי טק והשוואת שכר וכל שאר הנתונים שיכול להיות שהם רחוקים מהמציאות הם לא ממש רלוונטיים. מדובר בפילוח אישיותי שדרכו אפשר להסתכל ולהעמיק על התנהלות כלכלית..

השאר תגובה