בית » עצמאות כלכלית » ביטוח בריאות פרטי – מותרות או צורך?

ביטוח בריאות פרטי – מותרות או צורך?

“האם ידעת שסטטיסטית, סיכוייך ללקות ב-X ב-Y השנים הקרובות הם Z? האם ברגע האמת תעדיפי להסתמך על שירותיהן קופות החולים הגרעוניות, או חלילה, על מערכת הבריאות הציבורית המקרטעת? אני יכול להבטיח לך, גברת, שאם לא תשדרגי – תתחרטי על כך.”

זה קורה בממוצע פעם בשנה, בדרך כלל בשעה הכי פחות נוחה בערב. על הקו – נציג מחלקת השיווק של חברת הביטוח. בתפריט: נאום תוכחה מאיים, מדוקלם ומצוחצח למשעי, שתכליתו אחת — לשכנע שכל עוד אינני משדרגת את פוליסת ביטוח הבריאות שלי אני מסכנת ביודעין את חיי ובמשתמע חוטאת בחוסר אחריות פושע כלפי עצמי וכלפי יקירי.

אין משהו מפתיע בסחיטה הרגשית הזו. עולם הביטוח הוא תחום אפוף מסתורין ומורכב מאין כמותו. הוא מונע בחלקו הגדול מכוח שיווק אגרסיבי, המתמקד מטבעו בהצתת הפחד מהלא נודע. בשום מקום זה לא בולט יותר כמו בענף ביטוחי הבריאות, אולי הטעון והאמוציונלי מבין כל ענפי הביטוח.

האדם הסביר — שגדל בצלה של אמא יהודיה שהסבירה שעל בריאות לא מתפשרים — שואף להגן על בריאותו ועל בריאות משפחתו. הדבר נכון שבעתיים לאחר שהופחד כהוגן על ידי סוכן ביטוח משופשף שלחץ על הכפתורים הנכונים.

הדחף הרגשי הזה, בשילוב מודעות צרכנית ירודה, מבנה שוק מורכב וחפיפה גדולה למדי בין מוצרי הביטוח השונים (ובראשם הביטוחים המשלימים של קופות החולים), מוביל אנשים להוציא הרבה מאוד כסף בשנה על מוצר ביטוחי כמעט זהה. הבזבזנות הנבערת עלולה להגיע לעתים לרמות מפחידות.

אני, כידוע, לא אוהבת לבזבז כסף, ודאי שלא מתוך בורות. למען האמת, אני נהנית לחתוך הוצאות עד לשד העצם. ככל שאדם מקצץ בהוצאותיו הקבועות כך הוא יכול לחסוך יותר כסף בשלב הצבירה (ביסוס ההון) ולהזדקק לפחות כסף בשלב המשיכה.

מה דינו של ביטוח הבריאות הפרטי בהקשר זה? האם לאדם החותר לעצמאות כלכלית בדרך של חיסכון אגרסיבי יש בכלל צורך במוצר שרק צפוי להתייקר ככל שנוקפות השנים, או שמא מדובר במותרות צרכנית מפלצתית שיש לחתוך באבחת חרב, ויפה שעה אחת קודם?

כדי להשיב על השאלה הזו, יש תחילה להבין לשם מה קיים המוצר ואיך בדיוק הוא עובד.

ביטוח בריאות – לשם מה?

ביטוחי הבריאות המסחריים של חברות הביטוח מתיימרים בראש ובראשונה למלא פערים וחוסרים שאינם מקבלים מענה הולם במסגרת סל הבריאות הממלכתי (*) או במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב”ן) (**).

פערים אלו מתייחסים על פי רב למקרים רפואיים קשים, שעלות הטיפול בהם עלולה להגיע למיליוני שקלים: ניתוחים פרטיים בארץ, טיפולים והשתלות בחו”ל (ללא התניות כלשהן), תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות ועוד. חלק מהכיסויים מוספים (אינם נכללים בשב”ן) וחלק מוגדרים כתחליפיים (מהווים חלופה לשב”ן וחופפים אליו).

הכיסויים ניתנים במסגרת חוזה אישי בין המבוטח לחברת הביטוח (פוליסת ביטוח), ומותנים בתשלום סכום חודשי קבוע (פרמיה) ובמעבר חיתום רפואי (הצהרת בריאות). לחברת הביטוח, בשונה מקופות החולים, שמורה הזכות שלא להסכים לבטח אדם בעל עבר רפואי בעייתי.

ביטוחי הבריאות הפרטיים נחלקים לשלושה סוגים מרכזיים:

1. ביטוח בריאות בסיסי – תכנית המכסה מקרים קטסטרופליים שאינם מכוסים במלואם בסל הבריאות או בשב”ן.

2. ביטוח בריאות משלים שב”ן – תכנית המכסה מקרים קטסטרופליים ובנוסף משלימה עלויות ניתוחים פרטיים לאחר מיצוי הזכאות בשב”ן.

3. ביטוח בריאות כולל – תכנית המהווה למעשה תחליף / חפיפה מלאה לשב”ן, הכוללת כיסוי “מהשקל הראשון” לניתוחים פרטיים, ובנוסף מגוון רחב של שירותים רפואיים שלא מצריכים אשפוז (שירותים אמבולטוריים) כמו אבחונים, טיפולים מחליפי ניתוח, רפואה משלימה ופיצויים כגון אובדן כושר עבודה, נכות עקב תאונה ועוד.

הפסד ודאי

איך חברות הביטוח מסוגלות להתחייב לממן עלויות רפואיות אסטרונומיות כאלה, ועדיין לשרוד כלכלית?

ובכן, תחילה יש להבין שחברות הביטוח לא הוקמו כדי להגן על הבריאות שלכם. הן הוקמו כדי להרויח כסף לבעלי המניות שלהן, ומנגנוני הפעולה שאימצו נועדו להבטיח שכך יהיה לאורך זמן.

מדי חודש גובה חברת הביטוח תשלום (פרמיה) מכלל מבוטחיה. מסך כל הפרמיות היא מנכה עלויות תפעול (כמו משכורות לעובדים), ואת היתרה היא משקיעה בנכסים מניבים סולידיים יחסית.

בכסף המושקע (סך כל הפרמיות + תשואה על ההשקעה) החברה משתמשת כדי לשלם למבוטחים המגישים נגדה תביעות. כל סכום שנותר בקופת החברה לאחר תשלום התביעות הוא רווח נקי לבעלי המניות שלה.

מובן שאם סכום התביעות קטן מהסכום שנותר בקופת החברה – הרי שחברת הביטוח הרוויחה. אם סכום התביעות עולה על סכום שבקופת החברה, הרי שחברת הביטוח הפסידה, ועלולה להתרסק. כעסק השואף לרווח מקסימלי, אף חברת ביטוח לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו סכום התביעות יעלה על סכום הפרמיות שהיא גובה.

מסיבה זו, כל חברת ביטוח מעסיקה מומחי אקטואריה — מתמטיקאים שתפקידם להעריך, בהסתמך על מידע סטטיסטי, מהי ההסתברות שסיכון או נזק מסוים מסוים יקרה למבוטח מסוים. הסתברות זו קובעת כמה כסף צפויה חברת הביטוח לשלם למבוטחים שיגישו נגדה תביעות, ומשפיעה ישירות על גובה הפרמיה.

גובה הפרמיה נקבע באופן אסטרטגי עבור כל מבוטח, בהתאם לגילו, מינו, ועברו הרפואי, באופן שיאפשר לחברת הביטוח 1) לשלם תביעות לכלל מבוטחיה 2) לשלם משכורות לעובדיה 3) ולשלם דיבידנדים (רווחים) לבעלי המניות שלה.

הפרמיות בחברות הביטוח נקבעות כך שאדם שרוכש פוליסת ביטוח כמעט תמיד ישלם לחברת הביטוח יותר ממה שיקבל. אם שאלתם את עצמכם מה הופך את חברות הביטוח לעסקים רווחיים כל כך, הרי הוא לפניכם.

כשאדם קונה ביטוח, הוא מסכים להפסיד סכום קטן יחסית וידוע מראש (פרמיה), כדי שיוכל להתמודד טוב עם הפסד אסטרונומי שלא ניתן לצפותו מראש. חשבו על כך במונחים של פיזור סיכונים או נשיאה בנטל. במקום שיהיה עליו לממן מכיסו קטסטרופה יקרה, אותו אדם משלם לחברת הביטוח על מנת שתתן כתף ותחלוק עמו את הסיכון.

אז מתי לקנות ביטוח בריאות?

המסקנה מהדיון לעיל היא שביטוח לא אמור לחסוך לנו כסף ובוודאי שלא לעשות לנו כסף. חשבו על כך: אם זה היה המצב – חברות הביטוח היו מזמן קורסות בזו אחר זו, מה שהיה מאיין את הפוליסות ממילא.

אדם בריא הרוכש ביטוח בריאות יקר מתוך כוונה לחסוך בהוצאות רפואיות שיש באפשרותו לממן מכיסו (בדיקות, אבחונים, טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים, עדשות מגע, התייעצויות עם מומחים, זימון רופא הביתה ועוד) – פשוט טועה.

מבחינה פיננסית ומתמטית, עדיף היה לחסוך את הפרמיות בגין הביטוח היקר ולהשקיע את הכסף שנחסך באופן עצמאי במסגרת חשבון ייעודי שיוקדש למימון הוצאות רפואיות בעת הצורך. (***)

כך, לאורך זמן, החוסך הופך לסוכנות הביטוח של עצמו. יש בדיקה יקרה? אל חשש – יש כסף. אני עשירה מספיק כדי שטיפול שיניים תקופתי, ייעוץ עם מומחה ואפילו תיאום של בדיקה אבחונית בבית חולים פרטי – לא ירסקו אותי מבחינה כלכלית.

דרך טובה אף יותר להתמודד עם ההוצאות הרפואיות השוטפות הללו היא לא להזדקק להן מלכתחילה. במקום להשקיע הון תועפות בריפוי מחלות באופן תגובתי דרך רכישת ביטוח, חלופה חסכונית יותר תהיה להשקיע מאמץ במניעתן הפרואקטיבית.

זה לא מורכב מדי. אני מתאמנת 5 ימים בשבוע. התפריט שלי מאוזן ומבוסס בעיקר על קטניות, דגים, ירקות ופירות, ללא בשר אדום וללא מזון מעובד. אני מתנזרת מאלכוהול (למעט כוס יין פה ושם), טבק לסוגיו וסמים ממכרים אחרים. אני לא נוטלת תרופות ומשתדלת להתרחק מהשמש בשיא קרינתה. אני משתמשת בחוט דנטאלי. סילקתי מחיי כל אלמנט שעלול להסב לי מתח נפשי ממושך (ע”ע פוליטיקה משרדית, נהיגה בכבישי ארצנו, צריכת יתר של תקשורת מיינסטרים). המשקל שלי תקין והמדדים שלי קרובים לאופטימום.

אני לא נאיבית, כמובן. יש צרות רפואיות (סרטן, מחלת חיסון עצמי, תאונה קיצונית) שעלולות להתרחש באופן אקראי לחלוטין, לא משנה כמה בריא אורח חיי. ההסתברות הסטטיסטית אמנם נמוכה יחסית, אך היא לא 0, וההשפעה המיידית שלה על חיי, אם תתממש, עשויה להיות עצומה.

זו, לטעמי, הנקודה בה ביטוח בריאות פרטי הופך, במתכונתו המצומצמת והבסיסית ביותר, לצורך שקשה לוותר עליו.

ככלל, אני רוכשת ביטוח רק כהגנה מפני מצב שבו לא אוכל להכיל את פוטנציאל הנזק הכספי. ומכיוון שאינני יכולה לשלול את האפשרות שיום יבוא ואזדקק לטיפול מציל חיים שעלותו תמיט עלי חורבן פיננסי ואובדן עצמאות כלכלית – אני מעדיפה לפזר את הסיכונים.

מצבי קיצון כאלה אמנם נדירים, אך לא נדירים מספיק כדי שניתן יהיה להתעלם מהם כליל. לשם המחשה, כיהודיה ממוצא אירופי המתגוררת בישראל יש לי סיכוי של 1 ל-50 לחלות בסרטן עור מסוג מלנומה במהלך ימי חיי, וההסתברות רק עולה ככל שחולפות השנים. הטיפול התרופתי במלנומה לא השתנה רבות ב-30 השנים האחרונות.  לאחרונה התבשרנו על Keytruda, תרופה פורצת דרך לטיפול בסרטן עור מסוג מלנומה, שעלותה כ-150,000$ לשנה. מובן שאין לי שום יכולת לממן תרופה כזו לאורך זמן.

מקרים אחרים עשויים להיות השתלות המבוצעות בחו”ל נוכח היצע האיברים הדל בארץ, או צורך לבצע ניתוח דחוף בחו”ל בגלל פערי ידע / זמינות בישראל.

כדי לגדר את עצמי מפני סיכוני הקצה הללו, אני משלמת פרמיה חודשית. זהו הפסד קטן, ידוע מראש, שמגן עלי מפני הפסד כביר.

איזה ביטוח בריאות לקנות?

העקרון הבסיסי פשוט: מרגע שהביטוח משלב בבתוכו כיסויים שירותיים שהמבוטח יכול לממן מכיסו, הוא הופך מצורך למותרות.

מכאן שביטוח יקר יותר הוא לא בהכרח טוב יותר ובוודאי שלא משתלם יותר במונחים של עלות-תועלת.

זה נשמע כמובן מסוכן ומנוגד לאינטואיציה, במיוחד אם נביא בחשבון שאחד מעמודי התווך של תרבות הצריכה הוא שמה שיקר יותר בהכרח טוב יותר.

זה לא המצב, בטח כשאנחנו מדברים על מוצרים פיננסים שנבנו באופן שיסב לכם הפסד ודאי. הדבר ההגיוני לעשות, מבחינה כלכלית ומתמטית, הוא לפעול כדי להקטין את ההפסד הזה ככל שניתן.

לשם המחשה, הבה נשווה את ביטוח הבריאות הבסיסי של חברת הראל, הראל ש.ר.פ Basic Platinum, לביטוח הבריאות היקר ביותר שלה, הראל ש.ר.פ Preferred Premium. הפרמיות הן עבור אישה לא מעשנת בת 35.

הכיסוי האם עלול להוביל אדם חסכן לחורבן פיננסי? הראל ש.ר.פ basic platinum הראל ש.ר.פ preferred platinum
ניתוח פרטי בישראל לא (****) ללא כיסוי מלא
ניתוח פרטי בחו”ל כן כיסוי מלא כיסוי מלא
השתלות וטיפולים מיוחדים בחו”ל כן כיסוי מלא כיסוי מלא
תרופות מחוץ לסל כן עד מיליון ש”ח בשנה, מתחדש כל שנה עד מיליון ש”ח בשנה, מתחדש כל שנה. אפשרות לקבל תרופות שלא אושרו על ידי ה-FDA.
טיפולים מחליפי ניתוח (טכנולוגיות חדשניות לא פולשניות) לא – החסכן יכול לממן מכיסו ללא כיסוי מלא
פיזיותרפיה לאחר ניתוח לא – החסכן יכול לממן מכיסו ללא כיסוי מלא
שירותי אבחון מהיר בבי”ח פרטי לא – החסכן יכול לממן מכיסו ללא כיסוי מלא
התייעצות עם רופא מומחה בעת גילוי מחלה קשה לא – החסכן יכול לממן מכיסו כלול – שני ייעוצים כלול – שני ייעוצים
רופא מלווה אישי בעת גילוי מצב רפואי לא –  החסכן יכול לממן מכיסו השתתפות עצמית השתתפות עצמית
פיצוי עבור מוות בניתוח לא – יורשי החסכן יוכלו להנות מכספו ללא קיים
פיצוי עבור החלמה מניתוח לא השתתפות עצמית השתתפות עצמית
פיצוי עבור אובדן כושר עבודה מניתוח לא (בהינתן שחסך מספיק כדי להפסיק לעבוד) ללא קיים
שירות רופא עד הבית לא – החסכן יכול לממן מכיסו השתתפות עצמית השתתפות עצמית
רופא מלווה אישי בעת מחלה קשה לא ללא עד 3 חודשים
זמינות מוקד מידע טלפוני לא קיים קיים
שירות ייעוץ פסיכולוגי לא – החסכן יכול לממן מכיסו השתתפות עצמית השתתפות עצמית
עזרה ראשונה דנטאלית לא – החסכן יכול לממן מכיסו קיים קיים
ייעוץ אורח חיים בריא לא – החסכן יכול לממן מכיסו ללא קיים
מנוי בעת אירוע לב לא – החסכן יכול ממן מכיסו ללא קיים
פרמיה (אשה בת 35) 60.21 ש”ח בחודש 188.89 ש”ח בחודש
פרמיה (אשה בת 65) 122.29 ש”ח בחודש 671.84 ש”ח בחודש

(נתונים: אתר החברה)

אף שהביטוח הפרטי הבסיסי כולל את המרכיבים הקרדינליים ביותר (למעט ניתוחים פרטיים, המכוסים במסגרת השב”ן), הוא זול יותר באופן משמעותי – ובגיל מבוגר באופן דרמטי – מהביטוח היקר יותר.

הביטוח הזול יותר אמנם לא כולל את את כל הצ’ופרים. אבל ברוח כלל ה-80/20: האם באמת שווה לשלם פרמיה ענקית כדי “לחסוך” בעלויות שירותים רפואיים שממילא הייתם יכולים כבר לקנות, או שמא מוטב היה לחסוך את הפרמיה, להגדיל את כמות הכסף שעובד בשבילכם בשוק ההון, ולרכוש ביטוח רק למקרה אסון?

בשורה התחתונה: אני חושבת שאדם בריא יכול להסתפק בסל הבריאות הממשלתי, שהוא רחב דיו כדי לגרום לכל אמריקני ממוצע להזיל ריר, ולהשלימו באמצעות ביטוח בריאות פרטי מהסוג הבסיסי ביותר, הנותן מענה מקיף לקטסטרופות שאינן מכוסות בסל הבריאות. באשר לתכניות השב”ן – למעט העובדה שניתן להצטרף אליהן ללא חיתום, לטעמי נראה שאין תמורה ממשית בעד הפרמיה.

התכניות הבסיסיות הקיימות (פרמיה חודשית עבור גבר בן 30):

הראל בייסיק פלטינום הפניקס קו ראשון פלוס כלל מדיכלל בייסיק ניתוחים חו”ל מגדל בריאות פרטית מנורה טופ בייסיק
פרמיה – גבר בן 30 ₪55.11 ₪51.00 ₪55.01 ₪33.36 ₪24.66

נתונים: אתר Infomed.co.il

(*) חוק בריאות ממלכתי (התשנ”ד-1994) קובע כי כל תושב ישראל המשלם דמי ביטוח בריאות והחבר באחת מארבע קופות החולים זכאי לקבל מהמדינה מימון לסל רחב של שירותים רפואיים. קופות החולים, בתורן, נושאות באחריות לספק את השירותים הללו דרך רופאים ומוסדות רפואיים המצויים עמן בהסדר. סל הבריאות הבסיסי כולל, בין היתר, שירותי רפואת חירום, רפואת משפחה, רפואת מניעתית, הוצאות אשפוז, ניתוחים, השתלות, תרופות הכלולות בסל התרופות, טיפולי הפריה ועוד. רוב השירותים ניתנים ללא עלות או בעלות סמלית במסגרת בתי החולים הציבוריים.

(**) בחלוף השנים, ובמענה לגרעונות תקציביים אליהן נקלעו, קופות החולים החלו להציע שירותי בריאות נוספים (שב”ן), הניתנים בתוספת תשלום מעבר לשירותים שהקופות מחויבות להעניק על פי חוק. האטרקציה המרכזית של השב”ן, המכונה גם “ביטוח משלים”, היא האפשרות לעבור ניתוח באופן פרטי על ידי רופא ובית חולים שנבחרו על ידי המבוטח, ובלבד שהרופא ובית החולים נמצאים בהסדר עם קופת החולים ושהמבוטח שילם השתתפות עצמית. כמו-כן, השב”ן מאפשר להתייעץ באופן פרטי עם רופאים מומחים, לצד שורה של כיסויים שירותיים נוספים.

(***) נקודה למחשבה: חברות הביטוח הגדולות – הראל, מגדל, מנורה מבטחים, כלל ביטוח, הפניקס ואיי.די.איי (ביטוח ישיר), מהוות יחד 3% ממדד ת”א 100. כשאתם רוכשים יחידות בקרן מחקה כזו, אתם הופכים למעשה לבעלי מניות בכל אחת מחברות הביטוח בישראל וזכאים על פי חוק להנות מרווחיהן.

(****) הערה לגבי ניתוחים בארץ: שיעור התביעות הגבוה ביותר כנגד חברות הביטוח הוא ביחס לניתוחים פרטיים בארץ, ולא במקרה, זהו הסעיף היקר ביותר ברוב הפוליסות. באופן אישי, אני לא סבורה שניתוח פרטי בארץ עשוי למוטט אותי פיננסית. ראשית, מפני שמבדיקת תעריף משרד הבריאות נראה שיש לי יכולת כלכלית לממן את רוב הניתוחים גם אם בצע אותם באופן פרטי, ללא ביטוח (להוציא השתלות). שנית, כל ניתוח ניתן לבצע גם במסגרת הרפואה הציבורית בעלות אפסית, גם אם מועד הניתוח יתארך. ושלישית, כ-80% מחברי קופות החולים מבוטחים גם במסגרת השב”ן, המכסה

ג.נ: אני לא יועצת או סוכנת ביטוח. האמור לעיל משקף את דעתי הלא מקצועית בלבד. אינני נושאת באחריות להחלטות שתקבלו על סמך האמור. אין לי יחסים עסקיים עם אף חברת ביטוח בישראל. אם עדיין לא עשיתם זאת, אנא קראו את תנאי השימוש באתר. תודה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

94 תגובות

  1. למעשה אם מדובר בביטוח שאנשים משתמשים בו הרבה (קורה להרבה אנשים צורך להשתמש בו) מי שחי באופן פחות מעורר סיכון יצטרך פחות את הביטוח כי הביטוח הוא למעשה חיסכון אבל אם הסיכוי שיקרה לי דבר מסוים הוא נמוך (רוב האנשים לא יזדקקו לשירותי הביטוח) אז הביטוח שווה יותר כי הוא סוג של ערבות הדדית. אם הסיכון נמוך יותר מדי גם אז זה מיותר כי לא ניתן להבטיח הכל.

  2. פוסט נחמד ומלמד אנשים שלא יודעים מה זה ביטוח.

    אם כבר הזכרת… מזון ובריאות: את אוכלת בריא. אבל בשביל זה צריך פירות וירקות. וצריך הרבה מהם.
    בנוסף, רצוי מאד שהם יהיו אורגניים (שזה מילה יפה ל”ללא ריסוס”). במיוחד עלים ירוקים (עלי מנגולד, ביבי, קייל) מרוססים בטירוף, ולכן חשוב להקפיד (למען הבריאות).
    עכשיו תגידי לי איך את שומרת על הבריאות בקניית ירקות ופירות אורגניים, ומוציאה 300-400 ש”ח על מזון?
    אין מצב. פשוט אין מצב.
    אם תשובתך: “אני לא קונה. אני מגדלת.” אז שאלתי היא מאין יש לך כסף להחזיק אדמה לגידול ירקות בהרצליה
    (אפילו בנווה עמל).

    בקיצור, משהו לא מסתדר לי בסיפור של הקפדה על תזונה בריאה וההוצאות שאת מתארת על מזון.
    אפשר גם אפשר להוציא 300-400 בחודש ש”ח על מזון, אבל אז הייתי משקיע יותר בביטוח רפואי…

    • איש (3718)

      דווקא אדמה חקלאית לגידול ירקות לא חסרה באזור השרון, ביחוד למי שגר בנווה עמל. אין בעיה להחכיר אדמה בגרושים מ”חקלאי” כלשהו (שלא עושה כלום עם האדמה ומחכה להפשרה לבניה) כדי לעשות חקלאות אמיתית.

    • אין למיטב ידיעתי שום הוכחה שקובעת שמזון אורגני בריא יותר ממזון אחר. מה שבטוח זה שהוא יקר יותר. ככזה הוא לא קוסט אפקטיבי ולכן אני לא קונה אותו.

      • לסולידית – במשך הרבה שנים לא היו הוכחות ששימוש במכשיר סלולארי גורם לסרטן (למעשה חברות הסלולאר ממשיכות לטעון את זה עד היום…שאין מגמה מחקרית יציבה וארוך טווח בנושא) . עדיין, גם בעניין הזה וגם בקשר למזון האורגני, ההיגיון הבריא אומר שעדיף לצרוך מזון כמה שפחות מעובד וכמה שיותר טרי / נקי מחומרי ריסוס…..

        אגב, אני חושב שגם אורח החיים שלך שהוא חסר מסגרת תעסוקתית /לימודית קבועה הוא לא בריא במיוחד. אנשים צריכים מסגרות וצריכים קשרים קבועים עם חברים/ מכרים/ קולגות , תחושה של סדר יום, של תוכן, גם אם זה תוכן דבילי כמו לענות לטלפונים או להזין נתונים לטבלאות אקסל. לא קונה את ה”יש לי יום יום חג ” שלך. (לי יש מספיק כסף לפרוש כמוך, ואני עובד מבחירה)

        • הבעיה במזון אורגני שגם הוא מטופל נגד מזיקים, אבל בשיטות שלא תמיד נחקרו ונבדקו מדעית.
          לא כל מה שהוא לא אורגני הוא לא בריא וההפך.

        • נילי אור

          עמלא- אתה תקוע בדיוק במקום שלחברה יש רצון שתהיה תקוע בה. מקום עבודה לא נועד לתת לך חברה, סיפוק, עניין. אלא לנצל את משאביך לטובת בעל הבית/המוסד בו אתה עובד/המדינה (באמצעות תשלום מיסים למשל). את כל הסיפוק, העניין והחברה (שאותה אתה בוחר), ניתן לקבל ובאיכות גבוהה יותר, גם כשאתה לא ב”בית סוהר, ללא ניכוי שליש”.
          הייתי וורקהוליק, והיו לי “אידיאולוגיות” מכאן עד להודעה חדשה. הכל עבודה בעיניים, זה פשוט חלק מתהליך הסוציאליזציה שהחברה מעבירה אותנו, לטובתה!!!
          אם אתה יכול השתחרר מעבודת הכפייה. (סליחה על האסוציאציה: “העבודה אינה משחררת”, נהפוך הוא)

        • “אורח חיים ללא מסגרת” אכן מסוכן לאדם חסר מעוף, חסר דמיון וחסר יכולת ליצוק תוכן ומשמעות לחייו בכוחות עצמו. אדם כזה אכן זקוק לשבלונה הצרכניסטית-קרייריסטית שאתה מכנה “מסגרת”.

          • אני אוהבת את הבלוג שלך והפוסטים, אבל פה את קצת מציגה גישה דיכוטומית שלי קצת קשה איתה. אני עובדת בבי”ח ציבורי בתחום מחקרי ובתחום הרפואה המותאמת אישית ונהנית מעבודתי מאוד – היא מאתגרת אותי לחשוב מחוץ לקופסה ומאפשרת לי להתמודד עם בעיות סבוכות הקשורות לגופנו ולרפואה שמאוד מעניינות אותי. יתרה מכך, הידיעה שיש משפחות שם בחוץ שהעבודה שאני עושה מצילה אותן (ממש!) ומאפשרת להן להוליד ילדים בריאים על אף המטען הגנטי עמו באו לעולם גורמת לי סיפוק אדיר. פרט לזה, אני גם מעשירה את עצמי בזמני הפנוי ויש לי חברים לא מעטים (רובם ככולם לא ממקום העבודה). אני מכבדת את מי שאת ואת החלטותייך וההבנות שלך בנוגע לעבודה, אבל אנא אל תציגי אותן כאמת המוחלטת היחידה הקיימת. בין הלבן לשחור, יש הרבה מאוד גוונים של אפור… איש באמונתו יחיה.

      • גם אין מחקר מדעי מקיף שמראה שזה מזיק לקפוץ מקומה 17. כל המחקרים מראים שזה מזיק
        לקפוץ מגובה גבוה, אבל לא נערכו מחקרים פרוספקטיביים על קומה 17.
        התכוונתי לירקות ללא ריסוס (אז לא להתחכם איתי שאורגני יכול ליהיות עם ריסוס).

        בכל מקרה, זה לא נושא הפוסט, ואני לא רוצה להסיט את הדיון לכיוון אחר.

        • מחזיראור

          אין באמת ירקות ללא ריסוס.. אלא אם אתה מגדל אותם אצלך בגינה.
          עד כמה שידוע לי בחקלאות אורגנית משתמשים בחומרי הדברה אורגניים.

          • חומרי הדברה אורגניים זה לא ריסוס ולא רעלים. זה כשמשתמשים בסוגים ספציפיים של חיידקים, צמחים ובעלי חיים שמונעים ממה שאתה מגדל להיות מותקף על ידי מה שמרקיב או אוכל אותו. רואים שאתה לא מבין מילה ממה שאתה כותב.

        • אתה לא מבין. זה לא שאין מחקרים שבדקו אם מזון אורגני בריא יותר. זה ש*יש* מחקרים שהראו שהוא לא.

    • אני מוציא כ 750ש”ח בחודש על קניות בסופר (כולל נייר טואלט, נייר אפייה, שקיות לפח, וכו…) ואני אוכל כמעט ורק פירות מלבד בערב שאז אני אוכל עדשים, קצת אגוזים, טחינה ואורז.
      פשוט מאד נוסעים לשוק הסיטונאי בצריפין (שוכרים רכב ביחד עם זוג נוסף) או לבני ברק ועושים קנייה אחת מרוכזת לשבועיים. מלבד העלים הירוקים רוב הקנייה מחזיקה שבועיים. יש צורך להזמין שקיות לשמירת טריות המזון מהאינטרנט פעם בחודשיים-שלושה בעלות של כ 70ש”ח.
      כמובן שמשתדלים לקנות את פירות וירקות העונה. לקנות עכשיו אבטיח ב 3.9ש”ח לקילו זה לא משתלם. בדיוק כמו שביולי לקנות בננות ב 17ש”ח לקילו זה לא משתלם.

      • איפה אפשר לקנות פירות בזול בבני ברק?
        אני ניסיתי פעם להיות פרוטרנט לגמרי אבל לא הצלחתי כי זה היה לי יקר נורא

        • יום שישי משעה 12 בערך (לקראת סוף היום והסוף שבוע רוצים להיפטר מהסחורה), יש מלא ירקנים בתוך בני ברק ועל ז’בוטינסקי או ברחוב הרצל ברמת גן.
          כרגע מה שזול זה בעיקר בננות, אפרסמונים, פירות הדר, תפוחים.

  3. כרגיל, מדוייק ונכון מאוד.

  4. יישר כוח!! תודה רבה

  5. כסוכן ביטוח – את מסבירה בדיוק את מה שאני אומר ללקוחותי. הביטוח הבסיסי (תרופות והשתלות) הינו בטוח מאין כמותו ולדעתי אף חשוב יותר מביטוח מקיף לרכב – אנחנו נצליח לעמוד בעול הכלכלי של גניבת רכב אך לא נצליח לעמוד בעול הכלכלי של השתלה בחו”ל.
    הרובד השני, של בחירת מנתח, מקום הניתוח וכו’ הינו לחלוטין מוצר מותרות אשר פשוט מנגיש את שירותי הרפואה הנהדרים שיש בארץ והוא לחלוטין אינו מביא מוצר אחר מאשר מערכת הבריאות הממלכתית (והחינמית), אלא הוא פשוט עוזר בקיצור התורים ולכן משמעותו הכלכלית אינה נמדדת מול הסיכון הכלכלי כי אם במהירות הטיפול, וזו כבר אינה בחירה כלכלית “קרה”. האם אני חושב שצריך גם את הרובד השני? כרגע כן, עד שועדת גרמן תדאג לשינוי המצב הקיים ותאפשר מענה מהיר לניתוחים דרך הרפואה הציבורית.

  6. לניר – אורגני אין פירושו ללא ריסוסים, פירושו מרוסס במה שמותר לרסס גידול אורגני (יש רשימה לכל גידול). חלק מהריסוסים אינם בריאים במיוחד

  7. אני מסכים מאד עם הפוסט – עד לאחרונה לא היה לי שום ביטוח משלים (בשנה האחרונה העבודה שלי מממנת משהו בעצמה ןלא הגיוני לדחות אותו).

    הבעיה עם טיעון ה “ביטוח הוא הפסד וודאי” היא שלעיתים לחברות הביטוח יש מחירים זולים יותר לאותו טיפול בעקבות הסכמים ארוכי טווח עם הרופאים. זה נפוץ מאד בארה”ב – מחיר המדבקה של הטיפול שם לא קשור בכלל למחיר שחברת הביטוח משלמת (אני חושד שהם משתמשים בזה גם כדי להעלות את ההשתתפות העצמית של המטופל, אבל אני לא בטוח בזה)

  8. הפוסטים שלך חוסכים לי המון כסף, תודה 😉

  9. כהרגלך כתבה מעולה! כיודע לך רבים מציבור העובדים מוסיפים לסל הביטוחי שלהם , ביטוח אובדן כושר עבודה , האם לפי דעתך ביטוח זה כדאי?

    • איש (3718)

      בתור מי שחקר הנושא אשתדל לתרום 2 האגורות שלי. התשובה תלויה בכמה גורמים:

      1. מי אתה ובמה אתה עובד? האם אתה עובד במשרה שקל לעשות אותה מהבית ובשכיבה? האם אתה עובד במשרה עם עומס פיזי כבד ואתה לא יודע לעשות דברים אחרים?
      אם האפשרות הראשונה היא הנכונה, אין צורך אמיתי בביטוח, כי ממילא תוכל להמשיך לעשות העבודה גם אם תאושפז או תהיה מרותק לביתך למשך מספר חודשים. לעומת זאת , עבור משרה מהסוג השני, ביטוח מתאים יכול להיות חשוב (בתלות בקריטריון המתאים להפעלה כמתואר בסעיף 2).

      2. טיב הביטוח. יש ביטוחים שמפצים כאשר אי אפשר לעשות את העבודה שעשית קודם ועבורה בוטחת. ויש ביטוחים שמפצים רק אם אתה לא יכול לעשות כל עבודה שהיא. ברור שהאופציה הראשונה היא היחידה ששווה לשלם עבורה.

      אגב, מאחר ואני יכול להמשיך לעשות עבודתי מהבית (תוכנה), ביטלתי הביטוח שלי. רוב המקרים הבטוחיים הם של של שבירת רגל או ניתוח שמרתקים אותך לבית, ועבורי זה לא סיכון.

      עבור קבלן בניין, לעומת זאת, ריתוק לבית הוא סיכון מוחשי ואמיתי עבורו אולי כדאי לעשות בטוח מתאים.

  10. מסכים עם העקרון, אבל יש כמה דגשים חשובים לטעמי:.
    1) אדם יכול להיות חברת ביטוח של עצמו בתנאי שהוא מפריש כל חודש סכום עבור ה”ביטוח”, במקום לשלם את הפרמיה, ולא מחכה עד שמתרחש המקרה הביטוחי. אם חיים על הקשקש, גם הוצאה לא צפויה של 20K היא בעייתית.
    2) כפי שכתבת ב-****, בישראל השירותים הרפואיים אולי ניתנים ע”י הביטוח הממלכתי אבל בזמינות ובאיכות ירודה. אדם יכול לסבול חודשים רבים לפני שיגיע לניתוח, ולדעתי זה שווה כסף.
    3) כתבת ש”ביטוח לא אמור לחסוך לנו כסף, אם זה היה המצב – חברות הביטוח היו קורסות”. זה היה נכון אם כולם היו חולים באותה מידה, אבל הרעיון בביטוח הוא שהרבה אנשים מפסידים מעט, כדי שמעט אנשים יחסכו/ירוויחו הרבה.

  11. מעולה!

  12. תודה על הפוסט המאיר עיניים כרגיל.

    הערה קטנה לגבי היכולת שלך למנוע מחלות למיניהם באמצעות אורח חיים בריא ותזונה נכונה, אין ספק שספורט ותזונה בריאה תורמים וחשובים מאין כמוהם אך מה לעשות שלפחות 70% מהסיכוי לחלות הוא עניין גנטי.

  13. טור מעולה!
    כמבוטח של חברת הראל במסלול “מהשקל הראשון”, יש לי תחושות מעורבות.
    מחד, היות ומקום העבודה מאפשר תעריף נמוך (כ 70 ש”ח למבוגר, 15 ש”ח לילד) אני עושה עסקה טובה.
    ומאידך, כנראה שיש ביכולתי לממן את רוב הפינוקים הכלולים ב”מהשקל הראשון” ואולי אוכל לחסוך כ 100 ש”ח לחודש ע”י מעבר למסלול הבסיסי.

    כן ירבו פוסטים כאלו שמצריכים בחינה ומחשבה מחודשת על ההוצאות שלי.

  14. גם אני מצטרפת לבקשה האם לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה ( בעיניים?…)

  15. סופר-עצלן

    מצטרף לאלון ומציע להרחיב בנושא הביטוח גם לביטוחים אחרים, כמו אבדן כשר עבודה, רכב, דירה, נסיעות לחו”ל וכדומה. אני בטוח שכולנו נשכיל מהניתוחים החדים שלך בנושא.
    ספציפית בהקשר של ביטוחי בריאות – יש קשר הדוק לנושא הביטוחים הסיעודיים. האם תוכלי להתייחס גם לזה? תודה מראש!

    • היי, התייחסתי באופן כללי לנושא גם בפוסט הזה.
      ביטוח אכ”ע מזכה אמנם בהטבת מס לעצמאיים, אבל על פניו ההגיון אומר שאדם שחסך מספיק כדי שלא יהיה תלוי עוד בהכנסה מעבודה לא יזדקק לו. אין לי ביטוח רכב, כי אין לי רכב. אין לי ביטוח משכנתא, כי אין לי משכנתא. אין לי ביטוח דירה, כי אין לי דירה. אין לי ביטוח תכולת דירה או חפצים אישיים, כי אין לי חפצים יקרים (מלבד מתכות יקרות, כמובן. זה דווקא כן מבוטח, כי המשמעות הכספית של אובדן היא גדולה מדי).

  16. גבי דבורה

    כמה הערות:
    1. לא התייחסת לעניין החיתום הרפואי שפותח פתח גדול עבור החברה להתנער מלקוח במקרה תביעה (ולא משנה כמה הוא בריא אובייקטיבית). רצוי לטעמי להכנס דרך קולקטיב שלרוב רוכשים דרך איגוד מקצועי או מקום עבודה, ופוטר ממילוי הצהרת בריאות + ויתור סודיות רפואית.
    2. כאשר אדם חולה במחלה קשה, יש נזילה אדירה של כספים על עניינים שקשה להעריך מראש. לדוגמא: מוניות לטיפולים כשהאדם חלש וחולה, ציוד מיוחד לבית (מיטה , אביזרי נגישות , כסא גלגלים יקר, ועוד) ולפעמים גם שיפוץ הכרחי ויקר (רמפה לכיסא גלגלים , הרחבת דלת..) וכן הלאה (שלא נדע) . במצב כזה, הדברים שעכשיו את תופסת כאוסף של הוצאות קטנות שאת יכולה לעמוד בהן (חוות דעת שניה, פיזיותרפיה וכו’) יכולות להצטבר למעמסה מוגזמת ביחד עם שלל ההוצאות החוץ -ביטוחיות שמיניתי (ושתמיד קשה מאד להעריך – כי הוצאות על פרקינסון יכולות להיות שונות מאד מהוצאות של חולה לב או חולה סרטן). ואז אולי בכל זאת הביטוח המקיף יותר הכרחי ?
    3. בחשוב מכל לא נגעת : ביטוח סיעודי. ביטוח סיעודי נועד לארוע שיכול לקרות גם בגיל צעיר והאסון הכלכלי שהוא ממיט גדול לאין שיעור מכל הוצאה רפואית שהיא. טיפול סיעודי מינימאלי 24 שעות עולה משהו כמו 5000 שקל לחודש, ואני לא מתייחס למקרים מורכבים שיכולים להגיע לפי 2-3 מזה. המדינה נותנת “קודים” רק לאנשים עניים מאד (לא נראה לי שאת נופלת לקטגוריה עם החיסכון שלך) .
    מה שעוד חשוב לדעת על ביטוח סיעודי זה שני דברים: א. שהמחיר מתקבע בגיל צעיר, ולכן אם מתחילים לבטח תינוק בביטוח סיעודי פרטי מגיל 0 עד 18 עם ערכי סילוק (ואחר כך אפשר לעצור), יש לו כיסוי לכל החיים במחיר אפסי . ב. שחשוב (לדעתי) לבטח את כל המשפחה, כי אם אבא/אמא /אח/אחות/בן/בת נזקקים לטיפול סיעודי ולא מכוסים – הביטוח האישי לא יעזור להם והנטל יפול אצל רוב המשפחות (אלא אם כן אתה מסוגל לראות קרוב משפחה שלך קורס ולעמוד מנגד… רובינו כנראה לא)

    • 1. מאמינה שהתייחסתי לעניין החיתום הרפואי (פעמיים) בגוף הפוסט. באשר לביטוח בריאות קולקטיבי שנעשה במסגרת מקום העבודה — לדעתי זו המצאה זדונית מאין כמותה מפני שהיא מייצרת רובד נוסף של תלות של העובד במעסיק שלו — לא רק בשכר, אלא גם בטיפול רפואי. הבלוג הזה מתמקד בניתוק אזיקי הזהב הללו.
      2. נדמה לי שבמקרה כזה דווקא ביטוח סיעודי יועיל יותר מביטוח בריאות, הלא כן?
      3. תודה על המידע. לא התייחסתי מפאת קוצר היריעה. מודה שבאופן אישי עדיין מתחבטת בדבר חיוניות הביטוח הזה עבור אדם שמסרב בתוקף לחיות כסיעודי. קרן בסך 7,000 פרנק שוויצרי לטיפול חד-פעמי ב-dignitas היא גם סוג של ביטוח סיעודי.

      • סליחה שאני שואל אבל למה צריך קרן מיוחדת בסך 7,000 פרנק שוויצרי?
        אמורות להיות בעיות המרה מהתיק השקלי במקרה לעיל?
        אי אפשר לקחת את זה מחסכון אחר? או שמה קיימת הדאגה גם במקרה זה מתשלום מס על
        מכירת מניות או אג”ח ?

        בכל מקרה למי שקנה את הסיפור שננוח רק בקבר מצפה אכזבה לדעתי.
        אני כבר מזמן לא מאמין ולא בונה על זה.

        • גיא, אין לי באמת קרן כזו, התייחסתי לעלות (המשוערת) של השירות שדיגניטס מספקים 🙂

          • ג"ד הלבן

            חחח מצד האמת, אם אתה מגיע למצב שכל מה שמפריד בינך לבין דיגניטס זה 7000 יורו, אתה יכול להרגיש חופשי לקחת הלוואה אינסנטנט מאיזה בנק מסחרי בישראל – ולספר להם שזה “למטרת השקעה ברכב חדש”… בעולם הבא יסלחו לך על העקיצה

      • סולידית יקרה

        לגבי 3 לעתים מצב סיעודי הוא זמני ובנסיבות שטפשי בשבילם לפנות לשוויצרים (כגון שבר מסובך, בעיות גב, או אפילו מחלה קשה שניתן לרפאה) קחי זאת בחשבון בשיקולייך.
        זה חוץ מהשיקול הברור על קדושת החיים וערכם בכל מצב. שלא נדע.

        מעבר לזאת בהחלט מעורר מחשבה בתור מי שלאחרונה דווקא נעזרה בביטוח המקיף יותר עבור בדיקות ורופאים פרטיים. יכולנו גם בלי ההחזרים שלהם. למרות שנחמד שמשלמים. השאלה אם הנחמד שווה את הפרמיה ששילמנו במשך שנים. מעניין לחשב.

        בריאות טובה לכלם

  17. מגיבה כדי לראות תגובות

  18. כתבה טובה!

    מה לגבי הביטוחים המשלימים של קופות החולים?
    לי יש גם מושלם וגם פלטינום של כללית? השאלה אם יש צורך בפלטינום

    לא דיברת על הביטוחים הללו.

    • ראה הערה (**).

      לדעתי, לשב”ן יש כמה בעיות:
      1. מחייב מיצוי סל הבריאות לפני השימוש בו (במיוחד לגבי ניתוחים והשתלות בחו”ל) — כלומר, רלוונטי במקרים מצילי חיים בלבד.
      2. אינו כולל תרופות מצילות חיים שאינן בסל הבריאות
      3. רוב הכיסויים הם שירותיים וכאלה שבאופן תאורטי אדם חסכן יכול לממן מכיסו מבלי להתמוטט, לרבות ניתוחים פרטיים בארץ.
      4. זהו תקנון המשתנה מעת לעת, לא חוזה אישי קבוע בין המבטח למבוטח.

      שב”ן הוא פתרון הולם עבור אנשים שחברות הביטוח לא מוכנות לבטחם מסיבות רפואיות, מפני שהשב”ן אינו מותנה בחיתום. מלבד זאת הוא נותן תמורה נמוכה יחסית. ההבדלים בין מסלולי הבסיס למסלולי הפלטינום למיניהם (כללית פלטינום, מכבי שלי, לאומית זהב ומאוחדת שיא) כלל לא מצדיקים את הפרמיה הגבוהה.

  19. גבי דבורה

    1. לרוב ביטוחי הבריאות שנכנסים אליהם דרך קולקטיב יש אפשרות להמשך כיסוי באופן פרטי, כך שרצף הביטוח נשמר ואין צורך למלא הצהרות חדשות. אני רכשתי את רוב הכיסויים שלי (בריאות, סיעודי , תאונות אישיות ומחלות קשות ) דרך קולקטיבים ממקומות עבודה שעזבתי לפני שנים – והם עוד בתוקף עד היום. כנ”ל קרן פנסיה מקיפה – גם אליה נכנסתי ללא חיתום רפואי באותה צורה.

    2. ביטוח סיעודי יועיל יותר מביטוח בריאות במקרים מסויימים. יש שתי צורות של ביטוח: פיצוי ושיפוי. (פיצוי ניתן ללא תלות בהוצאות ושיפוי כנגד חשבוניות). ברוב המקרים סיעודי דרך קופ”ח משפה, וסיעודי דרך ביטוח פרטי מפצה. עם זאת, עלות הביטוחים הסיעודיים יקרה מאד ולכן תצטרכי למעשה לבטח את עצמך בביטוח יתר כדי לכסות גם פיליפינית/ מוסד , וגם שיפוצים בבית. מבחינת כיסוי הוצאות רפואיות נלוות, מקיפות ולא צפויות (זה אף פעם לא נגמר רק בחוו”ד שניה. לרוב כשאת חולה תזדקקי ל80% מהכיסויים שטענת כאן שאת יכולה לממן בעצמך – והנטל מצטבר).
    בנוסף, למרבה הצער במציאות רוב המצבים הסיעודיים לא קורים ביום אחד, באופן בינארי (כמו במקרה של תאונת דרכים), אלא כחלק מהדרדרות איטית, ולכן עד שאדם נמצא זכאי למימון הסיעודי על ידי המבטחת, “הנשמה יוצאת”. בפועל סביר להניח שתתחילי לראות מהם כסף הרבה אחרי שתבני את הרמפה, תתקיני ידיות במקלחת, ותבזבזי הון על מוניות, חוות דעת שניות, ופיזיותרפיות למיניהן….
    מנגד, עוד תופעה מצערת שצריך לקחת בחשבון , כשמתלבטים האם לעשות ביטוח סיעודי, היא שחברות הביטוח אלופות בלהתחמק מתשלום לסיעודיים קשישים, ובמציאות המון פעמים מקבלים את הכסף מאוחר מדי (ולא מעט פעמים רק היורשים מגיעים אליו, לאחר המוות…). בכל מקרה אני בדעה שעדיף שיהיה את מי לתבוע במקרים כאלה, גם אם הוא נוכל, מאשר שלא תהיי מבוטחת בכלום…

    3. את אף פעם לא יודעת מה תהיה השקפת העולם שלך בעוד 40-50 שנה, כשתהיי קשישה. הרבה פעמים קשישים דווקא מעדיפים לחיות גם בגילאים מאוחרים יותר (ולפי מחקרים מסויימים הם באופן פרדוקסלי מאושרים יותר מצעירים..) . לא כדאי לך להשאיר אופציה נוספת, מלבד המתת חסד? בכל זאת…
    כמו כן, יכול להיות שתעברי כברת דרך עד שתגיעי לנקודה שתרצי למות בשוויץ, ומי יטפל בך עד אז? (הרי ילדים את לא רוצה להביא..) . הרבה פעמים עד שמגיעים למצב סיעודי מהסוג שאת לא מעוניינת בו קטגורית, יש כמה חודשים או שנים של מצב ביניים שבו את זקוקה לעזרה סיעודית חלקית ועדיין יש איכות חיים מסויימת שהרבה מעדיפים להלחם עליה.

    בקיצור, הדילמות האלו מסובכות . לדעתי עדיף לפתוח את האופציות כמה שיותר, ושרצוי לבזבז קצת יותר על כפל ביטוחים מסויים או ביטוחים מיותרים, מאשר לעמוד מול שוקת שבורה כשאת במצב קשה מאד.
    אגב, גם ביטוחים שלכאורה נראים מיותרים מאד, כמו “מחלות קשות” או “תאונות אישיות” , יכולים להיות חיוניים במיוחד אם הם נרכשים בחברה אחרת מזו שבה רכשת את הביטוח בריאות הרגיל. במקרה שביטוח הבריאות שלך לא יכסה לך את התרופה ב150 מיליון דולר (כמשפטן אני אומר לך שהם יעמדו על הרגליים האחרויות כדי לא לשלם עליה) , אולי תצליחי להוציא חלק מהכסף מאחד הכיסויים שרכשת בחברה אחרת . איך אומרים במחוזותנו, יש פנים לכאן ולכאן……… ולא תמיד ברור לי מה הנכון

    • גבי דבורה – תודה על התגובה.

      כמו דפני – מניסיוני האישי , עברתי ניתוח דרך הפרטי שיאפשר לי לבחור את הרופא הכי טוב שרציתי וגם את המרדים. יכולתי גם לקבל חצי מעלות הניתוח בכללית אם הייתי מוותר על הפרטי אבל ויתרתי האפשרות.

      אני בוחר בביטוח בריאות כולל , מודע שהעניין מוגדר הוא רצון לנוחות ולא צורך. הרצון הזה אצלי בא ויבוא לפני רצונות אחרים. מבחינתי זה שווה את התשלום.

      אני מסכים עם סעיף 3 של גבי ,
      ומציין מניסיון אישי שנוחות מאוד עוזרת בסיטואציות שה shit hits the fan.

  20. מניסיוני האישי ,עברתי 4 ניתוחים דרך הביטוח הפרטי ,זה איפשר לי לבחור את הרופא הכי טוב שרציתי וגם את המרדים ,גם אם אשלם כל חיי לא אשלם את הכסף שזה עלה לביטוח ואישית אני לא סומכת על הרפואה הציבורית ששם גם סטאג’ר יכול לנתח כי צריך ללמוד על מישהו .לגבי אובדן כושר עבודה לדעתי זה בזבוז כסף ועדיף לחסוך כסף זה כי כדי לקבל כסף עבור בדן כושר עבודה זה די קשה והביטוחים במיקרה הזה מעדיפים לא לשלם .סיעודית אני משלמת וגם אם לא אהיה סיעודית ואזרוק את כספי לדעתי זה ביטוח שחייבים .

    • גם ברפואה הציבורית
      אם תתני 5000 שקל לראש המחלקה כתרומה תקבלי את הרופא שתבקשי

  21. מעולה,תודה על המידע יופי של תחקיר.

  22. Nimrod Aviram

    בתור מישהי שמנסה לחסוך, אולי יעניין אותך לדעת שאם חברות הביטוח פונות אליך בשיחות טלפון ללא אישור מראש מצידך, כמו שנשמע מהכתבה, את יכולה לתבוע אותן על סך אלף שקל על כל שיחה:
    https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10203785578351407&set=a.1281427407271.2040223.1577659342&type=1

  23. שלום לך סולידית.
    כמה שאלות שלא קשורות לפוסט הזה. מוזמנת כמובן להשיב רק על מה שנוח לך.
    אני קורא אותך כבר כמה חודשים והתרשמתי שאת רווקה וללא ילדים, זה נכון?
    האם לדעתך דרך החיים שלך יכולה להתאים גם לזוגות?
    האם זה יכול להתאים גם למשפחות עם ילדים?
    אני אדם מחושב מאוד (עוד מעט בן ארבעים ומעולם לא הייתי במינוס) ואני מזדהה עם לא מעט דברים שכתבת, אבל אני תוהה האם אכן יש אפשרות כלכלית (מתמטית) לאמץ את הפורמט שלך כאשר מדובר במשפחה של ארבע נפשות.
    זה מאוד מפתה, אבל התחושה שלי היא שאין סיכוי בעולם ששני בני זוג שכירים יגיעו אי פעם להון העצמי שייצר להם יכולת להתפרנס בלי לעבוד. ואגב, הילדים שלי צנועים מאוד ולא מבזבזים כסף מיותר, אבל יש הוצאות קשיחות למדי – מזון, מגורים, ספרי לימוד וכו’.
    אם התייחסת לזה בעבר, אשמח לקבל לינקים לפוסטים.
    תודה מראש ותמשיכי לכתוב. את כותבת היטב וגם במקרים (המעטים) שבהם אני לא מסכים איתך, נקודת המבט שלך מרעננת והקול שלך צלול וברור.
    תודה מראש, ע’.

    • דרך החיים שלי מתאימה לזוגות אפילו יותר מלבודדים. מוזמן לגגל קצת על זוגות במעמד DINK – DOUBLE INCOME NO KIDS. אנשים במצב הזה, שחוסכים ומשקיעים בקפידה, יכולים להגיע לעצמאות כלכלית תוך שנים בודדות.
      זה לא אומר כמובן שילדים הם מכשול לעצמאות כלכלית, אם כי מטבע הדברים הם צפויים לעכב את התהליך.

  24. סימונה

    תודה על עוד פוסט מדהים.
    כמה נקודות שאני יכולה להוסיף בנושא:
    1. צריך להשוות גם את השרות לא רק את המחיר, יש חברות שמשלמות ויש שמוציאות את הנשמה. כשאתה חולה ומציבים בפניך מכשולים, אתה עלול למצוא את עצמך מוותר על הפיצוי.
    2. מי שעובד, ויש במקום עבודתו ביטוח קבוצתי במחיר זול יכול לקבל במחיר הביטוח המשלים בקופת החולים, ביטוח מהשקל הראשון בחברת ביטוח. וכך אפשר לבטל את הביטוח המשלים בקופת החולים ולא לשלם פעמיים. נכון ביום שעוזבים את מקום העבודה הפרמיירה עולה. ואז ניתן לחזור לביטוח של קופת החולים בעלות של פרמיה כפולה למשך שנתיים, עד אשר מסתיימת תקופת ההבשלה. אז מי שיכול לקבל טיפול מחלקה ראשונה במחיר הביטוח המשלים של קופת החולים, וממילא עובד, למה שלא יעשה זאת?
    3. סיעודי בעיני זה חובה, במיוחד למי שחי בריא. כי אלצהיימר יש ל 50% מהאנשים מעל גיל 85, ומי שיש לו אלצהיימר לא נחשב שפוי, ולא ניתן לעזור לו להפרד מחייו בשווייץ. ויש לקנות שני ביטוחים סיעודיים אחד לחמש השנים הראשונות, שהוא יקר, והשני לשאר החיים שהוא זול. אפשר תמיד להסתמך על משרד הבריאות, אבל אם תגיעו למקום כזה, לראות איך זה נראה, אז כבר תבינו שאתם מעדיפים לסמוך על עצמכם. אה ורצוי שבן משפחה ידע שיש לכם כזה ביטוח כי אם יהיה לכם אלצהיימר משהו יצטרך לתבוע עבורכם.
    4. לעיתים ניתן להוסיף דרך מקום העבודה במחיר לא יקר 5-15 ש״ח בערך תוספת לביטוח שכוללת טיפולים פסיכולוגיים, פיזיותרפיה וכיוצב. למי שמתכוון לנצל את הטיפולים הללו זה כן משתלם.

  25. תודה סולידית. השכלתי ולמדתי.

  26. כרגיל, כתיבה בהירה ואני מסכים עם רוב מה שנכתב

    אותו ההגיון של ביטוח הבריאות נכון גם בביטוחים אחרים. כך, למשל, בביטוח הבית יש הגיון בביטוח המבנה, אבל אין הגיון בביטוח התכולה. אם הבית יפול (רעידת אדמה?)- זה יכול לרסק אותי, אם תהיה הצפה שתהרוס את הארונות, זה יכאב אבל לא יותר מכך.

    אני מתלבט לגבי ביטוח הרכב. על פי הבדיקות שעשיתי, ההבדל בין ביטוח צד ג’ לביטוח מקיף מספיק נמוך כדי שיהיה משתלם לעשות את הביטוח המקיף. אבל יתכן ואני טועה כאן…

    • זיגדון פרוייד

      השנה החלטתי לראשונה לותר על המקיף ועשיתי רק צד ג’. בחברת הביטוח “התפלאו” איך רכב שנת 2011 לא מבוטח במקיף. אני חושב לעצמי שזה רכב זול וקטן ששווה במקרה הטוב 45 אלף ש”ח. רכבים כאלה הם פחות גניבים כי ממילא מכל צד יש את המאזדות והטויוטות ששוות פי 2 לפחות. במקרה של תאונה, חס וחלילה, דיינו שיצאנו בחיים עם שן ועין מחוברות למקום ושהיגואר שנפגע בה תקבל פיצוי מהביטוח צד ג’ שלנו. 45 אלף ש”ח של המכונית שיהיה לכפרות.

      זה נכון שההבדל בין צד ג’ למקיף הוא לא גדול בשקלים, אבל באחוזים זה הבדל גדול מאוד. מי שמתכוון להזדקן עם המכונית שלו ואם לא מדובר ברכב מפואר וגניב, יחסוך יפה לאורך השנים את הארביטראז’ על המקיף ובתוספת 7% ריבית על מדד המניות יוכל משנה לשנה להקטין את יחס הסיכון-סיכוי.

      • איש (3718)

        גם אני לא עושה בטוח מקיף לרכב (עושה רק צד ג) , וכמו זיגדון פרוייד הרכב שלי גם לא שווה יותר מ 45K , אבל אוסיף גם את הסיבות הבאות:

        1. יש לי נהגים צעירים בבית, ועבורם ההפרש למקיף משמעותי מאד. אם אני יודע שהם זהירים, אין סיבה שאשלם את מקדם הפאניקה הפנומנלי שחברות הביטוח לוקחות על נהגים צעירים

        2. גם אם אותו נהג צעיר שרט את האוטו (השרוט ממילא), עדיף לגשת לפחח ולתקן ב 1000 שקל, מאשר לגשת לחברת הבטוח , לתקן ב 2000 שקל (כי תמיד מנפחים המחיר בחברות הבטוח), לשלם 1000 שקל השתתפות עצמית, ולשלם פרמיה גבוהה יותר מעתה ואילך כי תבעתי הבטוח. בסופו של דבר זה יוצא יותר יקר ויותר בזבזני בזמן.

  27. מאותה סיבה אני לא קונה מזון אורגני; למעט קיטניות,גרעינים וזרעים להנבטה, לטעמי הנביטה שלהם טובה יותר.
    המצב האקולוגי ממילא מזוהם, כך שאין טעם לאכול אורגני שממילא אינו נקי מזיהום הסביבה.
    אני נוהגת עלי חסה[ מנגולד, כרוב, כרובית, עגבניות ועוד פירות וירקות חשופים להשרות אותם בהרבה מים עם מלח גס, לאחר מכן אני משרה אותם במים נקיים, שם הם יושבים עד להכנה ושימוש.
    אשר לביטוח בריאות, לדעתי אנשים צעירים ובריאים, יכולים להרשות לעצמם לדחות את ביטוח הבריאות, סביר להניח שבשלבי אלה לא יצטרכו להיעזר בו, אלא בגילאים מתקדמים יותר, כמו החל מ- 50-ששים, מן הסתם בגילאים מתקדמים סביר להניח שיש כבר בעיות של קילקולים במכונת הגוף שלנו.
    אם כן בלאו הכי הביטוח לא מכסה את מלוא הסכום ויש השתתפות עצמית של המבוטח.
    אשר לביטוח סיעודי, עקרונית אני לא בעד, מאחר ובמצב סיעודי ממילא החיים בזבל…
    כל עוד יש רפואה ציבורית, לדעתי, לא כדאי להשקיע כסף מיותר, ובבוא הזמן עושים חושבים ומחליטים, אם להצטרף לאחת מפוליסות הבריאות המוצעות.

  28. תודה עבור הזמן המוקדש עבורנו
    מנסיוני הרפואה הציבורית בארץ ממש מצוינת למשפחתנו יש את הביטוחים הבסיסים
    1.ביטוח מושלם בכללית
    2. ביטוח תרופות מחוץ לסל ניתוחים והשתלות בחו”ל
    3. ביטוח סיעודי לכול החיים , לנו ולילדים,-כחול שמתחילם לשלם ביטוח סיעודי בגיל צעיר משלמים פחות
    4.ביטוח פנסיה הכולל עובדן כושר עבודה-ריסק

  29. היי
    אני מניח שהיום את נחשבת כעצמאית. מדוע לא התייחסת יותר לנושא של אובדן כושר עבודה ומה ביטוח פרטי יכול לעזור אם בכלל, נצא מנקודת הנחה שאת מרבית כספך השקעת בניתוחים וטיפולים שונים וכעת את במצב שאת לא יכולה לעבוד במשך שארית חייך. האם ביטוח פרטי מכסה או מסייע בנושא ?

  30. אורגני שמורגני, מה שקובע זו ההתנהגות והמודעות הצרכנית והאישית. האם עוסקים במניעה או בתיקון הסימפטומים אפשר כמובן גם לשלב. כל אחד לפי אמונתו וידיעתו ופה הדעות חלוקים.
    אפשר שיהיה לך מנוי לפנצ’ריה עם 70% הנחה ואפשר לא לנסוע על מסמרים ולתקן פנצ’ר במחיר מלא במידה וצריך.
    אני לא חסיד גדול של רגולציה מונופולית כמנוף למשרה הבאה (ישראל) וגם לא של שוק חופשי מונופולי (ישראל) אפשר כמובן לשלב (גם קצת מונופול לא יזיק, הרי צריך מישהוא להוציא עליו קיטור)
    חוק ביטוח בריאות והרגולציה שיכולה וצריכה לייצר חברה בריאה יותר (תרתי משמע) מרגישים קצת כמו סמיילי עצוב.
    אם קצת מאמץ ואחריות ציבורית אפשר להגיע הרבהיותר רחוק.

  31. חברות הביטוח מתייחסות לכל מבוטח כאילו הוא מנסה לגנוב מהם. זאת במידה רבה בצדק כי יש הרבה אנשים שמגישים תביעות סרק.
    כדי להלחם בתופעה החברות מעסיקות סוללה של חוקרים ועורכי דין שמתמחים בדחיית בקשות של מבוטחים. מניסיון הם ממש טובים ומצליחים בהמון מקרים לא לשלם את מה שמגיע למבוטח. הם מושכים זמן ומטרטרים את המבוטח הישר שברב המקרים לא מודע עד הסוף לזכויותיו. בהרבה מיקרים הם מסרבים לשלם וצריך ללכת למשפט מולם.
    התוצאה היא שהמבוטח הרגיל משלם הרבה ומקבל מעט : מצד אחד תשלום הפרמיה שלו עולה כי יש הרבה גנבי ביטוח שהפרמיה צריכה לשלם ובנוסף הפרמיה צריכה לשלם את עלות החוקרים ועורכי הדין בנוסף לעלות המשרדים המפוארים ושכר המנהלים המנופח ופעם שניה כאשר הוא לא מסוגל לקבל את מה שמגיע לו במקרה של אירוע ביטוחי.
    מי שקורא על וורן באפט יכול ללמוד כי עסקי הביטוח שלו הם הבסיס לאימפריה שלו. השיטה של “שלם עכשיו ובעתיד אולי נשלם לך את המינימום שנצליח ” יוצרים תזרים מזומנים קבוע שמממן את פעילות ברקשייר .

    • דרך לגדר את עצמך מהתרחיש הזה היא ליצור זהות אינטרסים בינך לבין חברת הביטוח. המנגנון שמאפשר זאת הוא שוק ההון — שמאפשר לכל מבוטח להפוך גם לבעל מניות בחברת הביטוח עצמה. הן מרוויחות – אתה מרוויח.

  32. עוד כשל בתחום הזה זה האמונה הלא רציונאלית של אנשים שהם חייבים לקבל את “הרופא הכי טוב שהם בוחרים ובכל עלות” גם בשביל הפרוצדורות הפשוטות והסטנדרטיות ביותר. המערכת הציבורית מצוינת, ואין שום הוכחה לזה שהד”ר פרופסור המפורסם ביותר יבצע ניתוח שקדים טוב יותר מרופא מתמחה, שאולי דווקא יזהר יותר ויקפיד יותר על נהלי הבטיחות. וגם אם כן, אם הסיכון גם ככה כמעט אפסי, האם שווה לשלם על זה כל כך הרבה כסף? מבחינה כלל מערכתית (לא מבחינת הכיס של הפרופסור כמובן) הניתוחים הפרטיים האלה הם שימוש ממש לא יעיל בזמן של המומחה הבכיר, עדיף שיטפל במצבים המורכבים. שוב, המערכת הציבורית מצויינת וכשמגיע מצב שהוא כן מורכב הם יודעים לשים על זה את הרופאים הבכירים והמומחים במסגרת הטיפול הציבורי (ויש לי נסיון אישי בדבר הזה..). מעבר לזה, אין לצרכני הבריאות מספיק מידע כדי להבין מה ההתועלת/שיפור בסיכון שנובע מבחירת רופא מסוים ולא אחר, ובחירת הרופא נעשית מפה לאוזן ולפי העיקרון המושמץ בבלוג זה שאם אתה משלם יותר אתה כנראה מקבל יותר. בניגוד לקשרים כלכליים רגילים, במערכת היחסים בין חולה לרופא, החולה יעשה וישלם כמעט כל מה שהרופא יגיד לו, נחוץ או לא נחוץ, משתלם או לא משתלם. לכן ספציפית בתחום הבריאות, מערכת ציבורית יעילה הרבה יותר ממערכת פרטית, ולראיה המחירים המופרכים שמשלמים על בריאות בארה”ב (עם תוצאות הרבה יותר גרועות).

    • אמר מי שאמר “בעולם רציונלי לחלוטין השגעון הוא החופש היחיד” אך לא בזאת עסקינן.
      מניסיון השירות וההסברים שמקבלים בחלקים של המערכת הציבורית לוקים בחסר. אני משלים ומקבל תשובות חותכות דרך המערכת הפרטית שחוסכות לי ביקורים חוזרים ומתח לא נחוץ.
      כשהייתי “רציונלי” יותר בעברי הסתובבתי חודשים במערכת הציבורית בבקשה לאישורים וטיפולים בגיד אכילס.
      רופא פרטי פתר לי את הבעיה חיש מהר בעלות שעם הזמן הוכחה כנמוכה יותר.

      אז אם במקרים הללו יחשבו פה בבלוג שאני יוצא פראייר ו/או צרכן טמבל – So be it
      – אף אחד לא מושלם.

      אגב, מניסיוני הלא מועט עם מערכות הביטוח במגוון ביטוחים הם תמיד שילמו בסוף.
      התשלום לא תמיד התקבל אמנם בקלות אבל היש דבר שהולך בקלות בארצינו גם במערכות אחרות?

      • היי גיא, למקרה שאתה מקבל נוטיפיקציה על התגובה הזאת: האם תוכל לשתף אותי מה היה הפתרון של הרופא הפרטי לגבי גיד האכילס? אפשר גם במייל ofra.yechiel בג’ימייל. תודה!

  33. זיגדון פרוייד

    אשתי ואני מבוטחים בביטוח יקר. אנחנו יודעים שיתכן וביום פקודה נתבאס ונבין שזרקנו כסף סתם ושלא באמת ניתן להחזיר את ההוצאות הרפואיות מהביטוח, אבל עד אז אנחנו קונים לעצמנו שקט נפשי בעלות שאנו יכולים לעמוד בה. יתכן וזו תודעה כוזבת. יתכן והשקעה של הסכומים הללו בשוק ההון תתברר כדבר הנכון והעדיף כלכלית. הענין הוא שאי אפשר לדעת. ממילא הפעלה של ביטוח היא הפסד לכל הצדדים: לחברת הביטוח במזומנים ולך כי היית חולה ונזקקת לביטוח הרפואי שלך.
    זה פיזור סיכונים שמקביל לחוזה עתידי על סחורה שברור שרק תלך ותהיה יותר ויותר נפוצה = אלמנט הפחד שלנו שגובר עם ההזדקנות. המחיר ילך ויעלה ואתה תשמח אם בסופו של דבר זה יהיה רק כסף שהלך לפח.

    בשורה התחתונה – אם זה קונה לך באמת שקט נפשי – כנראה שזה כדאי. בכל פרמטר אחר, כנראה שזה לא כדאי כי זה משחק סכום אפס בין הציבור לחברת הביטוח. בסופו של דבר החברה תרוויח כך שכנראה היה עדיף לציבור שלא להיות מבוטח אלא להשקיע בעצמו את המשאבים לטובת פיתוח השרות הרפואי.

  34. אני חושש שאף אחד לא יגיע לקרוא את התגובה שלי, ובכל זאת, לביטוח המשלים יש ייתרון בתחום הניתוחים “השגרתיים” כי המנתחים הבכירים פשוט הפסיקו לעשות אותם במסגרות הציבוריות. לצערי השירות במסגרות הציבוריות הוא פשוט גרוע יותר מאשר בבית חולים פרטי.
    אבל צודקת דורין שבשביל זה לא חייבים לעשות ביטוח. 25,000 ש”ח בד”כ יספיקו לכיסוי עלות ביטוח “פשוט” באופן פרטי בלי להזדקק לנפלאות התורים והעומס של בית חולים ציבורי.

  35. זה לא נכון שחברת ביטוח לא יכולה להרשות לעצמה שסכום התביעות יעלה על סכום הפרמיות המשולמות. קוראים לזה יחס חיתום ולמעשה חברות ביטוח רבות, כנראה רוב חברות הביטוח בשווקים מערביים, נאלצות להתנהל ככה – עם יחס חיתום של מעל 100% עקב התחרותיות הקשה בענפי הביטוח הגנריים באופיים (בריאות, רכוש, חיים וכד’).

    אם החברה משקיעה את הכסף באופן סביר בתשואה של 6-8% בשנה היא יכולה לעשות כסף לא רע.

    חברת הביטוח המצליחה בעולם היא חברה שרובנו לא מודעים בכלל להיותה חברת ביטוח – ברקשייר האת’אווי של באפט למעשה משתמשת כבר יותר מ-40 שנים בפרמיות מעסקי הביטוח הנרחבים שלה (רכב, ביטוח משנה) להשקעות שונות. זה המנוע שהפך את באפט לאדם כל כך עשיר – עשרות אחוזים תשואה שנתית עד תחילת שנות ה-90 על כסף שמושאל לחברה בחינם מפרמיות של מבוטחים.

  36. לגבי זהות אינטרסים עם חברת הביטוח, לא הייתי ממהר כל כך להשקיע בהן. המשכורות והבונוסים שמושכים המנהלים בהן אוכלים ברווחים ומגדילים את הסיכוי שביום פקודה החברה פשוט תקרוס – והמשקיעים ישארו עם הניירות (הוירטואליים) ביד.

  37. שלום הסולידית. פוסט יפה וחשוב ואני כנראה אקח את עצתך בעניין. אבל דווקא על הנושא הבריאותי אני רוצה להעיר-

    אימונים 5 פעמים בשבוע והמנעות מבשר היא לא בריאה לרוב המוחלט של האנשים (חוץ מאנשים עם מצבים רפואיים הזויים). בעקרון בני אדם בנויים לאכול בעיקר בשר (2.5 מליון שנה בני אדם אכלו לפחות 60% מהתזונה שלהם בשר) עם הרבה מאוד שומן וכולסטרול (כלומר- כמה שיותר) ומעט מאוד פחמימות, בלי דגנים בכלל ועדיף גם בלי מוצרי חלב (ואם כן- כמה שיותר שמנים). בקשר לאימונים- עדיף אימון אחד בשבוע, מאוד אנטנסיבי (שגורם לגוף שלך להבין שאת בסכנת חיים, למרות שאת לא באמת) וקצר.

    כן, אני יודע שאני אומר בדיוק ההיפך ממה שהרופא בקופת חולים יאמר לך. אבל את בן אדם חכם שיכול להבין בעצמו מה טוב לך. בקשר לאימונים יש ספר מעולה עם הררים של רפרנסים מדעיים שנקרא Body By Science. את נמנעת מחדר כושר אז יש פרוטוקולים של H.I.T רק עם משקל גוף, יש שיטה שנקראת Project Kratos.

    ועל התזונה יש הרבה חומר על תזונת פליאו, LCHF, או איך שאני קורא לה “תזונה של בני אדם”. יש ספר של רוב וולף על הנושא.

    בתור אנקדוטה אישית אני אספר שאני פתרתי בעיות רפואיות מציקות שיכלו להתפתח לסרטן (כמו צרבות נוראיות, עלית מיץ קיבה לגרון, דלקות גרון חוזרות, עייפות כבדה מאוד) שסבלתי מהן 15 שנה לפחות תוך חודש אחד! וירדתי במשקל 10 ק”ג ונשארתי שם מאז, אחרי שעברתי לתזונה עם הרבה מאוד שומן איכותי מהחי ומעט מאוד פחמימות, והמנעות כמעט טוטאלית מסוכר, דגנים ולחם… ואיתי גם אשתי. והתחלנו להתאמן לפי הפרוטוקול של מקגאף שכתב את Body By Science, פעם אחת, רבע שעה בשבוע אימון כח מאוד אינטנסיבי, והעלייה בכח יותר גבוהה מאשר כל אימון אחר שעשיתי בחיי (והמדד היותר חשוב בבריאות הוא דווקא גודל שריר ולא כמות שומן, למרות שגם האימון הזה מרזה).

    בקיצור, אני מאוד מקווה שמה שרשמתי מעניין אותך לפחות… תהיי בריאה!

    • * אני אוכלת עוף ודגים, אבל נמנעת מבשר אדום. בחלב גולמי אני לא נוגעת מהטעם הפשוט שאני לא עגל.
      * הפעילות הגופנית שלי מגוונת ומשולבת באופן טבעי בשגרת חיי – לדוגמה, אני מקפידה להתנייד בכוח רגליי לכל מקום הנמצא פחות מ-3 ק”מ ממני.

  38. zurihאורן

    מה עדיף – ביטוח רגיל (לא משלים) בקופת החולים + ביטוח פרטי יחסית מורחב (לדוגמה קו כסף של פניקס), או ביטוח משלים של קופת החולים + ביטוח פרטי בסיס, (לדוגמה קו ראשון פלוס).

  39. פוסט חשוב ומדויק למדי אך הרשי לי לדייק נקודה אחת:
    את כותבת כי “מבחינה פיננסית ומתמטית, עדיף היה לחסוך את הפרמיות בגין הביטוח היקר ולהשקיע את הכסף שנחסך באופן עצמאי במסגרת חשבון ייעודי שיוקדש למימון הוצאות רפואיות בעת הצורך.”
    זה נכון אך ורק במקרה בו ההוצאות הרפואיות הגבוהות מתרחשות אחרי מספר רב של שנות חסכון. אם נניח למשל פרמיה חודשית של 100 ש”ח המושקעת במקום בביטוח בשוק ההון, עדיין תתקשי לצבור הון משמעותי תוך פחות מ- 20 שנה. ומה אם תזדקקי לניתוח בשנה החמישית חלילה?
    ברור שביטוח אינו כדאי למבוטח מבחינה סטטיסטית, אם היה כך חברות הביטוח היו פושטות את הרגל. ביטוח מתבסס על פיזור הסיכון בין המבוטחים, כך שרובם הגדול מפסידים ממנו ומעטים מורווחים (או ליתר דיוק- ניצלים מפשיטת רגל מוחלטת).
    אין בדברי אלה כדי להמליץ על רכישת ביטוח בריאות יקר, אלא רק לדייק נקודה שלראייתי מוטעית.

  40. מחזיראור

    אוייש.. מגיפת התגובות הנעלמות הגיעה גם אלי.. 🙁

  41. שימי עפיפונים

    סולידית יקרה, שוב תודה על פוסט מצויין !

    יש נושא אחד שאני עד היום לא בטוח בו, ואשמח לשמוע את דעתך ודעת האנשים כאן, (כמובן דעה לא מחייבת… רובנו כאן לא בעלי מקצוע בתחום)

    אם אני לא טועה יש הרבה ביטוחים פרטיים שמתנים את תקפות הביטוח בזה שהאדם המבוטח יבצע ביטוח משלים (שב”ן) דרך הקופה. ואם הוא לא עושה את זה אז הביטוח לא תקף. האם אצלך בפוליסה זה כך? האם זה דבר נפוץ? חוקי ?
    לכאורה נראה לי סעיף בעייתי מאוד שהרבה אנשים לא מודעים אליו ובפועל מגדיל (לפעמים שלא לצורך) את ההוצאות החודשיות על ביטוחים.

    מה דעתך ? מה דעתכם גולשי הפורום ?

  42. היי היום התוודעתי לאתר שלך. הוא ממש טוב. תוכלי לומר מה דעתך על ביטוח דירה? (דירה בבעלותי, קומה אמצעית, חרדת מה יקרה אם תהיה לי נזילה ואהרוס קומה מתחתיי צד ג’ – ומה יקרה במקרה של רעידת אדמה… ביטוח מבנה). תודה..

    • המבחן פשוט: אם אין לך מספיק כסף כדי לכסות את ההוצאה הזו מכיסך, הדבר הנכון לעשות הוא להקטין את הסיכון באמצעות רכישת ביטוח דירה.

  43. מה דעתך לגבי ביטוח סיעודי ???

  44. היי, אני עשיתי ביטוח סיעודי , ועדת גרמן שתיכנס לתוקפה כבר בחודשים הקרובים כרגיל במדינת ישראל תקשה עלינו לשלם ביטוח סיעודי . מקופות החולים זה תקף ל- 5 שנים בלבד!! סבתא שלי שתחיה כבר 15 שנה במצב הזה ולא לא היה ביטוח סיעודי פרטי כי מי לעזאזל חשב על זה, אמי מוציאה מכיסה כל חודש 3000 שקל זה באמת בושה וחרפה שהמדינה בקושי עוזרת לה.
    בקיצור ככל שאתה צעיר יותר אתה משלם פחות. אני עשיתי בגיל 31. אחרי שתיכנס לתוקפה ועדת גרמן המחיר החודשי יעלה לפי הגיל והביטוח האחיד יעשה כרצונו מתי שנוח לו יעלה המחיר. אני פשוט העדפתי לעשות עכשיו.
    מקווה שעזרתי

  45. וואוו אני ממש מבולבלת… אנו זוג+תינוק בני 38. מעוניינים לעשות ביטוח בריאות לכולנו. האם לעשות את הבסיסי+סיעודי?. האם להשאיר את המגן זהב במכבי+סיעודי ולעשות ביטוח בסיסי בחברה פרטית?. ולא ממש הבנתי מה העניין עם ועדת גרמן ואיך זה משליך על כך שאני משלמת כבר המון שנים סיעודי במכבי…

  46. היי, התגלגל אליי עכשיו הפוסט. קראתי את הפוסט ואני לא מבינה כמה דברים: 1. אם אני צריכה לחסוך באופן פרטי, לא יקח לי כמה שנים טובות עד שאגיע לסכום משמעותי? חברת הביטוח לעומת זאת תשלם לי גם אם שילמתי פרמיה של חודש אחד, לא?
    2. מה בעצם ההבדל בין לחסוך לבד בעצמי בבנק לבין לתת את הכסף לחברת הביטוח אם ממילא אשתמש בכסף רק במקרה של צורך רפואי?

  47. לסולידית שלום?

    נהנה לקרוא את הבלוג.

    אני רופא ואני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם.
    הכי חשובה, לטעמי, זו היכולת לבחור את המנתח. אני מכיר את הנושא מקרוב ותאמיני לי שברפואה הציבורית זו הרבה פעמים רולטה.
    אין דבר כזה ניתוח קטן. גם כריתת כיס מרה יכולה להסתבך קשות ולא היית רוצה שלך זה יקרה. שלא לדבר על הניתוחים הגדולים, שם יש משמעות מאד גדולה ליד המנתחת. בכלל זה בניתוחי לב למשל זה קריטי.
    לגבי “השתלות בחו”ל”, זה סעיף מצויין לחברת הביטוח. בואי ניקח למשל מצב בו תזדקקי חו”ח להשתלת כליה. את חושבת שחברת הביטוח תקנה לך כליה בחו”ל? אז ממש לא. לכליה את תחכי פה בארץ ואם לא תמצאי קרוב משפחה או חבר שיתרום לך, זו תהיה המתנה מאד ממושכת.
    גם כבד לא ישיגו לך וגם לא לב או ריאה.
    לגבי תרופות מחוץ לסל, לא מדובר על תרופות מצילות חיים אלא בדרך כלל על תרופות שמאריכות את החיים ואת הסבל במעט. כך שגם פה כשעושים את החישוב הקר, אין מה להשקיע כסף.

  48. אני יכול להעיד מניסיוני, כמי שהיה מבוטח שנים בהראל בביטוח היקר ביותר שזה פיקציה של חברות הביטוח.
    מסתבר שגם הרופאים אם תשאלו אותן יעידו כך.

    חברת הביטוח מחתימה אתכם על הצהרת בריאות. במקרה שלי, בפעם הראשונה שנזקקתי לניתוח קטן, שלחו אותי להציג רשומות רפואיות מהיום בו קיים לי תיק רפואי בקופות החולים. חברות הביטוח פיתחו שיטות להימנעות משתלום ביום המקרה למרות שהן מצהירות על תקופת אכשרה של הפוליסה.

    בכל מקרה מצאו אצלי קשר חלקי מלפני 20 שנה שיכול ואם ואם ואולי לגרום לבעיה ולכן הראל לא תכבד את הניתוח. במידי קיבלתי מחברת הראל מכתב החרגה ובזמנו המשכתי את הפוליסה בעצת הסוכן.

    ולצערי, מקרה אחר לגמרי דרש ניתוח נוסף, דחוף יותר. הטרטורים של חברת הראל במקרה שלי גרמו לדחייה של הניתוח ולסבל. וכמובן ששוב, מצאו משהוא שאולי ויכול ואם ובתנאים מסוימים לגרום לבעיה. וכמובן שלא קיבלתי כיסוי.

    משיחה עם הרופאים הבנתי שככה הם פועלים. אני לא אומר שהם לא מכסים דבר אבל בהחלט הם יעשו הכל שלא לכסות וברגעים שאתם סובלים באמת הם יעסיקו אתכם בבירוקרטיה מתישה. לבסוף את הכיסוי קיבלתי מהביטוח המשלים בקופה, כמובן ששילמתי השתתפות עצמית אבל לפחות לא שילמתי פרמיה לחינם.

    לסיכום, אני מסכים עם הטענה שעדיף לעשות חסכון במקום לשלם ביטוח בריאות פרטי בתוספת ביטוח משלים של קופת החולים. במקרה שלי, ביטוח הראל שנחשב לאחד הטובים לא היה שווה פרוטה.

  49. כתבה נחמדה, ואני אכן שוקל להחליף את הביטוח המשלים בביטוח אסונות [קטסטרופות בלע”ז]
    אבל מה בענין שיעור הניצול? בביטוחים המשלימים שיעור הניצול גבוה [רוב הכסף חוזר למבוטח] ולא כך בביטוח הפרטי.

  50. תודה! ועל מה את ממליצה בביטוח בריאות- פרמיה קבועה או משתנה? (הגיל הנוכחי: 31)

  51. מה עלות הביטוח הבסיס בממוצע? ומה לגבי ביטוח סעודי לאחר שהביטוח של הקופה מסתיים?

  52. זה שאת עושה כושר ובחרת לחיות חיים נטולי בשר סיגריות אלכוהול ועישונים לא אומר שלא תחלי. הרוב זה בכלל גנטיקה וגם לחץ תורם לא מעט. אי אפשר לברוח מהגורל

  53. מה דעתך על ביטוח סיעוד? לא חושבת שרצוי לרכוש אחד כזה כמה שיותר מוקדם?

  54. היי הסולידית,
    תודה על הרשומה הזו, והאחרות שנוגעות לביטוחים – למדתי מהן לא מעט ועשו לי סדר לגבי מה כדאי/צריך.
    ראיתי שהרשומה הזו קצת ישנה (שנתיים וקצת), ולכן אני חושד שהיא מעט לא מעודכנת.

    ממה שחפרתי מעבר לכתוב ברשומה, נראה שכיום חברות הביטוח כבר לא מציעות פוליסות ביטוח בריאות כמו אלו שתיארת בטבלאות ברשומה זו (נראה שהיתה איזושהי רפורמה בנושא בפברואר 2016).
    מנגד, נראה ששירותי השב”ן של קופות החולים מציעות את הכיסויים החסרים, לפחות אלו שנראו לך קריטיים (כך לפחות אני רואה במכבי זהב/שלי – ניתוחים בחו”ל, תרופות מחוץ לסל, ניתוחים והשתלות בחו”ל וכו’).
    עכשיו אני רואה שגם העלויות דומות (והחברות במכבי זהב/שלי אפילו יקרה יותר).

    אני מקווה שאת עדיין קוראת תגובות לרשומות ישנות, כי רציתי לשאול אם לדעתך השב”ן האלו מהווים חלופה לביטוחי הבריאות שנראו לך קריטיים? (דעתך האישית, כמובן. לא כייעוץ מקצועי וכו’ וכו’).

    • מצטרף לשאלה. אודה מאוד מאוד על התייחסותך לרפורמת פברואר 2016 והאם הפירוק לרכיבים משנה את מסקנתך ממועד כתיבת המאמר המקורי. שוב תודה

  55. מה שלמדתי מהפוסט הזה הוא: כדאי לבטח רק נגד דברים הכרחיים שעלותם תמוטט אותי כלכלית.
    מה שמעלה לי את התהיות הבאות:
    א. איך אני יודעת מה העלות של כל דבר (דבר = הוצאה נדרשת במקרה מחלה)?
    ב. איך אני יודעת מה הכרחי ומה לא (לצורך טיפול במקרה המחלה)?
    ג. איך אני יודעת איזה סכום ימוטט אותי כלכלית ואיזה לא? איך בכלל מגדירים התמוטטות כלכלית?
    אם מישהו ירצה לחלוק את דעתו/ידיעותיו בנוגע לשאלות האלה, אשמח. ואני מקווה שגם אם לא, עם הזמן אצליח להבין לבד את התשובות.

  56. אני חייב להגיד אומנם קצת באיחור אבל הכתבה הזאת מעבר לזה שהיא מאוד נחמדה היא גם מאוד מאוד בלשון המעטה לא מדויקת “החסכן” שדיברת עליו באמת יוכל לשלם על כל הדברים האלה בעצמו וזה בתנאי שהוא חסך פרמיה של פוליסת פרימיום היקרה מבינהם ולא קרה לו כלום במשך 20 שנה אבל מי מבטיח לו שלא יהיה צריך להוציא את הכסף אחרי שנה שהתחיל לחסוך שאם היה “מבזבז” את הכסף שחסך בשנה הזאת על ביטוח בריאות פרטי היה יכול באמת להתמודד עם המצב בשורה התחתונה אנחנו חיים במדינה שעלות המחייה שלנו מאוד יקרה אין ספק אבל לצערי מנסיון אישי עדיף לחסוך בבילוים ומותרות אחרות ולא בביטוח ואני אחד שהביטוח הציל את חייו אני יכול להגיד לך שהכתבה הזאת היא מאוד מסוכנת לציבור שפחות מבין בביטוח וקורא את הכתבה שלך ובעקבותה ילך לבטל את הביטוחים שלו אפילו שאת כותבת באותיות קטנות שאת מסירה אחריות לגבי השינויים שאנשים יעשו בביטוחים שלהם שימי לב ותבדקי קצת יותר לעומק לפני שאת ממליצה לאנשים לגבי נושאים כל כך רגישים

  57. במסגרת בירור לגבי ביטוח בריאות
    קראתי מלא פוסטים בענין הביטוחים הפרטיים והמשלימים
    ולמרות שפוסט זה נכתב כבר מזמן
    זה הפוסט החכם שקראתי ומלא בדברי טעם שרלוונטיים לתמיד

    תודה!

  58. הי דורין,
    מה עצתך כיום בנוגע לרכישת ביטוח בריאות לאחר הרפורמה מ2016?
    https://haotzarsheli.mof.gov.il/News/Pages/Blog-Health-Insurance-Reform.aspx
    הרפורמה בעצם חילקה את פוליסות הביטוח למרכיבים הנפרדים, אך כל מרכיב מתחדש כל שנתיים, ועלותו עלולה להשתנות בהתאם להתפתחויות עתידיות בשוק.
    מצד אחד אני שמח שניתן לרכוש ביטוח רק עבור שלושת הנק׳ הקריטיות שציינת, אך אני בעיקר חושש מאי הוודאות של עדכון המחיר. אשמח לשמוע את דעתך.

השאר תגובה