דיסקליימר - עדיין לא הצלחתי לפתח את המיומנות להשחיז את דבריי, להחדיר בהם עניין מסקרן ולהפוך אותם לידידותיים על מנת לא להלאות את הקורא. מתנצל מראש
המידע שעובר בדיפוזיה בקלות זה שברי מידע, בליל של עובדות, דעות, רצונות, שקרים, עמדות והמצאות. היתרון של מידע שגוי זה שהוא לא צריך להסתדר עם העובדות - הוא יחידה חופשית שנעה לה בחופשיות דרך
מעניין שהשתמשת באלגוריה מעולם הביולוגיה, כי מטרת החוקר ובכלל, תחום הדעת הזה אותו יש ללמוד בכותלי האקדמיה - מהווה סגנון לימוד דיפוזי ביותר. כמה זמן לדעתך לקח לחוקר הזה להוציא את ה-PHD שלו וכמה זמן ייקח לו ללמוד על השקעה סולידית ולפתוח חשבון השקעות? מעבר לכך,
השימוש באמצעי הלימוד או המחקר, הוא דיפוזי ביותר לעתים: שימוש בחלומות, בספרות עדכנית וישנה, בכלי מעבדה שונים ואף מעבדות שונות זו מזו, אנליטית, מיקרוביאלית וכן הלאה. הגעה לאאוריקה/AHA! MOMENT דווקא מחוץ לכותלי האקדמיה ומחוץ למעבדה וכן הלאה.
בכוונה נמנעתי מלציין את נושאי הלימוד הללו כי הם מערבים בתוכם סבך הרבה יותר רחב של סגנונות למידה שלא בהכרח ישקפו היבטים פרקטיים לשאלותיו של פותח הפוסט. מה שיפה לעשות עם ספרות מחקרית, לא בהכרח יפה לבלוגים, לספרים פופולאריים ולעתים גם לתחומים אקדמיים שאנשים מעוניינים ללמוד ולדעת אותם מתוך עניין/התמכרות/תאווה לידע או רצון להיות משכיל או נאור ובקיא בתחומי הדעת העדכניים. לצורך העניין, אם אינך סטודנט לביולוגיה אך מייחס ערך רב לתחום ובעל רצון להבין את העקרונות החשובים בו, אין צורך לפצוח בלמידה מרתונית סטייל תקופת מבחנים.
מידע אמיתי, נכון וקוהרנטי הוא הרבה פחות כיפי, הוא צריך להסתדר עם הרבה מאוד עובדות ופרטים מדוייקים (המציאות) ולכן יקרה הרבה (הרבה) פחות שהוא פשוט יגיע אליך בדיפוזיה.
לא מדויק. נתונים שנבדקו/ידע המשקף את המציאות בצורה יחסית מדויקת, אשר יובאו בצורת בליל של מאות מאמרים מחקריים או ספר עב כרס בתחומי הביולוגיה, כימיה, פסיכולוגיה וכן הלאה, יהווה אולי עוגן מסוים לחזור אליו בכל פעם שעולה בך שאלה או ששכחת משהו, אבל ללמוד תחום באופן שיטתי על-ידי דפדוף וקריאה של 600 עמודים לדוגמה, זה לא יעיל בעליל ואני מניח שכל סטודנט בערך בשנה שנייה שלו באקדמיה מבין זאת. הכוונה שלי היא שמה שנראה "יעיל" ונדרש להדיוט הפשוט, יתגלה כממש לא כזה ברגע שאותו הדיוט יחליט ללמוד את התחום באופן רציני
ולהבינו. בשלב זה נכנסת הלמידה הדיפוזית. הנה דוגמאות ללמידה דיפוזית שיצא לי באופן אישי להתנסות בהן עם ספרי מידע עבי כרס בתחום הפסיכולוגיה/פסיכולוגיה פיזיולוגית/חברתית וכדומה:
- בשלב דיי מהיר מיציתי את המקומות הפיזיים הקבועים בהם למדתי. לכן, התחלתי ללמוד במקומות לא שגרתיים: באמצע קניונים גדולים, בפארקים, בתחנות אוטובוס בשיא החורף כשבערך 6 מעלות בחוץ ויורד גשם חזק (הסיטואציה בתוכה הייתי "כלוא/חופשי" היא זו שנצרבה בזיכרוני וקושרה לחומר הנלמד. חומר הלימוד בפני עצמו,
בצורתו השטחית כשורות צפופות בצבע שחור הפרוסות כקווים שחורים על-גבי דפים שאין ממש מה לעשות איתם, ככל הנראה לעולם לא ייקלט בזכות עצמו או יישלף מהזיכרון ללא רמזים אחרים מסיטואציות חיים וכדומה).
-
שימוש בנוף הנצפה ממצפור גבעתיים ומצפה הכוכבים, כאמצעי סמלי אותו אני מקשר למידע שאני נדרש לזכור, לדעת או להבין. לדוגמה, הצמדת מאפיינים של כל הפרעת אישיות לגורדי השחקים הצפים בנוף, או את אלו של הפרעת OCD לכיכר מאוד מסודרת ומדויקת באחד הרחובות של גבעתיים.
- לא קרה לך שדרגת על נושא מסוים המון זמן בצורה מאומצת, ולא הצלחת להבין אותו? אך כשאותה תקופת לימוד חלפה, והמידע כבר נהפך ללא רלוונטי, פתאום הבנת את הפרנציפ'? (יתכן אף שהטריגר שגרם לך להבין את הפרנציפ' היה סיטואציה חברתית/פיזית/נפשית/פסיכולוגית בה היית מצוי). לי זה קורה למכביר ואני אף לעתים ממש בונה על זה. כמו למשל בנוגע לדילמה מתי להיכנס לשוק ההון עם ביטחון שאני מבין "מספיק" את עקרונות ההתנהגות בו – כנראה
שסיטואציות חיים יקבעו מתי "אבין מספיק" וידרבנו אותי להיכנס לשוק, ולא קלישאות נוסח "אמונה עצמית/ביטחון עצמי/עבודה קשה/למידה יסודית של התחום" וכן הלאה.
- לבקש מאנשים שלא לומדים איתי לייצר יחד סיטואציות חיים מעניינות או לעתים אף אנרגטיות, במקומות ובזמנים לא שגרתיים (חוסר השגרתיות זהו אלמנט חשוב מאוד לזכירת החומר, אגב), בתוכן אנסה ללמוד ולהבין את החומר. לעתים אף נעזרתי באנשים זרים שסיפקו לי תועלת בהקשר זה
בלי שביקשתי מהם לבצע משהו מיוחד ובלי שהפרעתי להם, פשוט הנוכחות/התנהגות/דיבור שלהם באותה סיטואציה סייעו לי מאוד בהקשר ללמידה. דוגמה מעניינת ליעילות של השיטה הזאת היא שבאחד המבחנים ניצבה בפני שאלה שדרשה ממני לעשות הפרדה בין שני צדדים של טבלה אותה נדרשתי ללמוד ולזכור. את רוב תוכן הטבלה כמובן שלא זכרתי. בזמן לימוד החומר, כשקראתי את המילה הספציפית שהופיעה בשאלת המבחן אני זוכר ששמעתי קללות בשפה הרוסית, ואילו כשקראתי את המילה השנייה שהופיעה בשאלה אני זוכר ששמעתי שיח בשפה הערבית. צדקתי בתשובה, הלוואי והייתה לי הזדמנות להודות לאותם אנשים שנכחו שם ליידי בעת הלמידה.
ממש לא מחליף מקורות מידע אמינים יותר ונגישים פחות.
אני מניח שאנו מצויים בדיוק בנקודת השינוי בה האמצעים האמינים יותר, לכאורה, ונגישים פחות, הופכים לנגישים יותר. עקב אינפלציה של תארים, זמינות המידע, יוזמות כגון UDEMY ופשוט סגנון החיים של הטכנוקרט הממוצע שלא באמת יאפשר לו לשרוף זמן על הכיסא באקדמיה. אלו מקצת הטריגרים שידרבנו ויתניעו את האקדמיה לעבור לרשת, אולי לא באופן מוחלט.
בהקשר זה, לדאבוני, גם יש צדדים לא טובים. למשל, במהלך התואר הראשון שמתי לב לתופעה מסוימת שחזרה על עצמה. כשאתה ניגש למבחן, יש לך שתי אופציות בחירה:
1. ללמוד את החומר במטרה להבין מעט יותר טוב כיצד היקום בו אתה חי עובד. אבל אז אתה ככל הנראה תקבל ציון לא מספק במבחן שלא משקף את מאמציך.
2. להיות יעיל ולהבטיח לעצמך ציון של 90+ ברוב הפעמים, בלי להבין באמת את רוב החומר או לזכור אותו לטווח ארוך שישרת אותך
בחייך (מלבד קבלת ציון גבוה), לאחר שתסיים את לימודיך. בהקשר זה, היה הבדל דיי מבוהק לדעתי בין אלו שנעזרו בקבוצות בפייסבוק, בשחזורים משנים קודמות, בסיכומים שזמינים רק ברשת, בסרטונים ביוטיוב או בהרצאות מאקדמיות אחרות הזמינות ברשת. אם עשית את כל אלו הבטחת לעצמך ציון הרמטי של 90+, אם לא עשית זאת, הימרת על הציון שלך (למרות שיש סיכוי סביר שלמדת הרבה יותר טוב את החומר כי טרחת גם להבינו ולא רק לזכור אותו). היה ניתן להבחין בהבדל בין הסטודנטים שהבינו את "הקומבינה" האינטרנטית הזאת לאלו שלא (או לאלו שהבינו אבל סירבו להשתמש בה).
אגב, זוהי דוגמה לסיבה בגינה ציינתי את המילה "לימוד" בגרשיים בתגובתי הקודמת.
נקודה נוספת חשובה לציון בהקשר זה, הוא שינוי אפשרי בסגנון הלימוד של כלל החברה, את תחומי הדעת המדעיים. אין לי ידיעה ברורה אבל אני מחזיק בתחושה שאופן הלימוד של תחומי המדע צפוי להשתנות. לא עוד לימודי פיזיקה או חשבונאות בנפרד, כדיסציפלינות לא קשורות, אלא הינעלות על יעד קונקרטי ומעשי בחיים ולשמו נלמד את
כל החלקים הרלוונטיים של
כלל תחומי הדעת הקיימים בעולם. לדוגמה, אם חפץ אתה לבנות גשר מחופי תל-אביב עד לחופי מאימי (מטרת חיים נעלה בהחלט שכנראה גלגולך הנוכחי לא יספיקו לשם כך), כנראה שתצטרך לדעת הרבה מתחום ההנדסה, הרבה מתחום הגיאוגרפיה (לוחות טקטוניים, אקלים בכל מקטע לאורך המסלול של הגשר שישפיעו על התחזוקה שלו וכו'), חלק מתחום יחסים בינלאומיים, הרבה או מעט מתחומי הכלכלה, אולי גם קצת גיאופוליטיקה וכן הלאה. לא עוד "בוגר תואר B.A/M.A במדעי להתחנף לבוס שלך".
בהקשר זה, האם שמעת על
תרגיל צינור הדם לאילת?
(אגב, תוהה אם הדוגמאות שציינתי והקישורים שהנחתי כאן לא מהווים עדות לסגנון חשיבה או כתיבה דיפוזי בפני עצמו).
הערה: בהחלט כן התחברתי לחלק ממה שכתבת, שכמו כל דבר באינטרנט הוא (בעיני) תערובת של דברים נכונים, חכמים, גם וגם או לא זה ולא זה...
אולי מוטב ללמוד להכין מבליל התערובת הזאת איזה דיש מנחם
תודה רבה על התגובה שלך, היא מלמדת מאוד.
