אני מסכים איתך במאה אחוז, אם אתה גבר מתחת לגיל 27 ואתה התחייבת לעצמך לחסוך ( ואתה באמת עושה זאת ברמה של 90% מהשכר) אז אני לא רואה שום פסול בלהשאר לגור עם ההורים כדי לאפשר זה את זה. להורים גם ככה יש חדר ריק שהוא שווה ערך לשכר דירה של 2000-3000 שקל לחודש, אם תציע לשלם להורים 500-700 שקל בחודש כדי להמשיך לגור שם ( או להשתתף בתשלומי המשכנתא באופן כלשהו), אני חושב שכולם יהיו מרוצים.
מה שכן, אתה צריך לדעת שלגור עם ההורים יש עלות לא כספית, וזה העובדה שהם יעירו לך על דברים, יחפרו לך על עניינים אישיים וכמובן כל בת זוג תצטרך לעבור אישור אצלם וכמובן הם יחפרו לך לנצח על להתחתן וכו'.
אני חושב שהדרך הכי טובה להחליט מה הלאה זה לחשוב באופן כנה עם עצמך האם אתה חושב שבגיל 35 אתה תהיה שלם עם העבודה שאתה עובד בה עכשיו, כי כל עבודה כשכיר שבה לא נדרשת השכלה זה עבודה שאין בה לאן להתקדם כי תמיד אפשר להחליף אותך במישהו מהרחוב אחרי הכשרה של שבועיים.
לימודים זה משהו משתלם רק אם אתה הולך ללמוד מקצוע מבוקש או כזה עם שכר ממוצע גבוה שזה או רופאים או מדעי מחשב ורק באוניברסיטה. תמיד אנשים מתעצבנים עליי שאני אומר את זה, אבל מכללות זה בדיחה, ותמיד יהיה לך ייתרון על בוגר מכללה בכל תואר שתבחר ללמוד. אם אין לך אפשרות להתקבל לאוניברסיטה אז תבחר תחום שדורש מקצועיות ואפשר לצבור בו ניסיון- רתך,חשמלאי ובאופן כללי עבודות שקשורות בענף הבניה.
מה לא לעשות- אל תעבוד כקופאי בסופר (ודומיהם) ותצפה שזה יימשך עוד הרבה זמן, במקדונלדס הם כבר מרגילים את האוכלוסיה להזמין במסכי מגע לבד, הלכתי עם אחיין שלי לפני כמה שבועות והיו שם שני עובדים בכל הסניף- אחד מכין והשני מביא לדלפק, זה הכל הולך לעבור אוטומציה עד שיש אדם אחד שהתפקיד שלו הוא רק לשמור שאף אחד לא שודד את הכסף. מה גם שבעבודות האלה אתה לא רוצה להיות בגיל 30, גם אם נראה לך היום ש 6000 בחודש זה בסדר ומספיק לצרכים שלך.
אתה צודק, רק מתוך הכרות אישית ואינטימית עם אותה הדילמה בדיוק של פותח האשכול, אני יכול להגיד שכדאי להתרחק מענף הבנייה רחוק ככל האפשר, כי הסיכוי לפול במקום מקצועי ונורמלי הוא נמוך עד לא קיים.
האמת היא שזו בעיה די רצינית למי שנופל בין הכיסאות, להחליט מה לעשות. מה פירוש למי שנופל בי הכסאות? למי שהוא כן אדם שיש לו הגינות אינטלקטואלית מסוימת ושאיפות מקצועיות, אבל הוא לא מתאים להייטק או להנדסה.
יש לי 3 יחידות במתמטיקה ואף פעם לא הייתי ריאלי במיוחד, אז תכלס תמיד ידעתי שאני לא מתאים להייטק ולהנדסה. אז עבדתי במסגריה ועם רתכים, עבדתי בנגרייה, עבדתי מול אתרי בנייה, עבדתי עם שיפוצניקים, עבדתי עם חשמלאי, עבדתי בזגגות רכב.
כמעט כל מה שקשור בארץ לתחום הבניה והרכב הוא חובבני ומגעיל. כמעט כולם חאפרים ועובדים בצורה אידיוטית, לא יעילה, מלוכלכת ופרימיטיבית. כולל קבלנים גדולים. מדובר בעבודות מפרכות, מלוכלכות, והרבה פעמים מדובר בעבודה מול ועם אנשים גסים \ אלימים.
יש לאחרונה טרנד כזה של אם אתה לא יכול או לא רוצה ללמוד הייטק או הנדסה, אז לך למקצועות מבוקשים ונדרשים בשוק שתוכל להרוויח בהם טוב כמו רתכות, חשמלאות, בניין, להיות מנופאי.
אוקיי, המשכורות שם לא רעות, הן בסדר, בטח בהתחלה אם אתה בחור צעיר. אבל משום מה לא נראה לי שכל אלה שממליצים על להיות מנופאי יודעים מה זה להיות תקוע מינימום של 8 שעות ביום בתוך קופסה מסריחה בשמיים ולהשתין בתוך בקבוק.
https://www.youtube.com/watch?v=KG5WIMs1OVQ
אם מישהו פה מכיר את הפרק 'הגדר הטובה' במ.ק 22, דוד תפוח זה תיאור די מדויק של מרבית הקבלנים בארץ.
