לא מעט דובר בבלוג הזה, ובפרט בפוסט "פירמידת הצרכים של המשקיע" על החשיבות המשנית של בחירת ניירות הערך הספציפיים, או אפילו נושאים קצת יותר אסטרטגיים, כמו המח"מ של פלח האג"ח או המדד הספציפי אחריו בוחרים לעקוב בפלח המניות.
הרעיון מאוד ברור לי. אינטואיטיבי, אפילו.
כביכול, המסקנה המשתמעת היא שאם הגענו לידי החלטה לגבי השאלות המהותיות, אין טעם לבזבז זמן יקר בניסיונות אופטימיזציה של השאלות הקריטיות פחות. אם אני יודע שאני רוצה 70 אחוז מניות, בפיזור רחב, אז יאללה, לקנות אותן! לא לשבור את הראש יותר מדי על הבחירה בין בורסת ניו יורק לבורסת לונדון לזו של תל אביב, או בין קרן ישראלית, לאחת אירית, לאחת אמריקאית. פשוט לבחור משהו, וללכת עם זה. ממילא אני לא באמת יכול לדעת מה מהאפשרויות תהיה זו שתתן לי את התשואה הגבוהה ביותר (כי גם כדור הבדולח שלי הוא רק כדור שקוף ויפה, בלי שום יכולות חיזוי), אז יאללה.
אבל...
דובר בבלוג הזה גם לא מעט על הצורך להבין את בחירות ההשקעה שלנו. בפוסט על "בטא חכמה", זה נוסח ככה:
כלומר, לפני שאני בוחר בקרן הספציפית או בהרכב האג"חים המסוים, אני צריך להכיר את ההיצע הכללי, ולהבין לעומק את ההבדלים ביניהם, ורק אז לבחור.
כשאני קורא שרשורים פה בפורום (כולל, ובעיקר, בתגובות לפוסטים שלי), אני רואה שהרבה מחברי הפורום באמת יודעים המון גם על אותן אפשרויות שהם לא משקיעים בהן. הם אמנם לא טוענים שהם יודעים מה יעבוד מבחינתם, אבל הם יודעים להצביע על ההנחות שהובילו אותם להרכב X של תיק ההשקעות, ולא להרכב X'.
אז יש פה שני עקרונות סותרים - מחד, זה לא מדע טילים, ואין סיבה להתעכב יותר מדי על החלטות משניות, מאידך - יש להימנע מלהשקיע במה שלא מבינים בצורה טובה, ודווקא בתחום ההחלטות המשניות, יש הרבה יותר פרמטרים. ואני תוהה - איך לאזן בין העקרונות האלה?
הרעיון מאוד ברור לי. אינטואיטיבי, אפילו.
כביכול, המסקנה המשתמעת היא שאם הגענו לידי החלטה לגבי השאלות המהותיות, אין טעם לבזבז זמן יקר בניסיונות אופטימיזציה של השאלות הקריטיות פחות. אם אני יודע שאני רוצה 70 אחוז מניות, בפיזור רחב, אז יאללה, לקנות אותן! לא לשבור את הראש יותר מדי על הבחירה בין בורסת ניו יורק לבורסת לונדון לזו של תל אביב, או בין קרן ישראלית, לאחת אירית, לאחת אמריקאית. פשוט לבחור משהו, וללכת עם זה. ממילא אני לא באמת יכול לדעת מה מהאפשרויות תהיה זו שתתן לי את התשואה הגבוהה ביותר (כי גם כדור הבדולח שלי הוא רק כדור שקוף ויפה, בלי שום יכולות חיזוי), אז יאללה.
אבל...
דובר בבלוג הזה גם לא מעט על הצורך להבין את בחירות ההשקעה שלנו. בפוסט על "בטא חכמה", זה נוסח ככה:
אני מבין מזה שעליי להימנע מלהשקיע במוצר מסוים, אם אני לא מבין למה לבחור דווקא במוצר הזה ולא באחר.
כלומר, לפני שאני בוחר בקרן הספציפית או בהרכב האג"חים המסוים, אני צריך להכיר את ההיצע הכללי, ולהבין לעומק את ההבדלים ביניהם, ורק אז לבחור.
כשאני קורא שרשורים פה בפורום (כולל, ובעיקר, בתגובות לפוסטים שלי), אני רואה שהרבה מחברי הפורום באמת יודעים המון גם על אותן אפשרויות שהם לא משקיעים בהן. הם אמנם לא טוענים שהם יודעים מה יעבוד מבחינתם, אבל הם יודעים להצביע על ההנחות שהובילו אותם להרכב X של תיק ההשקעות, ולא להרכב X'.
אז יש פה שני עקרונות סותרים - מחד, זה לא מדע טילים, ואין סיבה להתעכב יותר מדי על החלטות משניות, מאידך - יש להימנע מלהשקיע במה שלא מבינים בצורה טובה, ודווקא בתחום ההחלטות המשניות, יש הרבה יותר פרמטרים. ואני תוהה - איך לאזן בין העקרונות האלה?
