מדי פעם פונים אלי קוראים ומבקשים שאגיע להרצות בפני קהלים שונים — באוניברסיטאות, בחברות ואפילו בחוגי בית. הדבר מעיד כנראה על עניין אמיתי בסגנון החיים האלטרנטיבי המתואר כאן, כמו גם על רצון "להפיץ את הבשורה" בקרב אוכלוסיות שונות.
אין לי ספק שאיכות החיים במדינה הזו תשתפר פלאים ככל שרבים יותר יגיעו לעצמאות כלכלית בגיל צעיר, או לפחות יתוודעו לרעיון. הבעיה היא שישנם אלפי קוראים ורק סולידית אחת – שלא באמת רוצה לזהות עצמה בתור הנביאה הגדולה של מיסיון החירות האנטי-צרכני (ולחלוק גורל עם קסנדרה האומללה).
אז במקום שאלבש סחבות ואצא להטיף בשערי הערים והכפרים, הנה רעיון יעיל יותר.
הפוסט הזה הוא ניסיון לכנס את העקרונות הבסיסיים הנדונים בבלוג הזה לכדי "מערך שיעור" סדור, שכל אחד יכול להעביר בכל מקום, בכל זמן ו(כמעט) לכל קבוצה.
היו אתם מפיצי הבשורה – בבית עם הילדים, בפאב עם החברים, או במקום העבודה עם העמיתים היללנים.
מטרת העל:
- התלמידים ישתכנעו כי עליהם לחסוך די כסף כדי להגיע לעצמאות כלכלית בעתיד הנראה לעין.
- התלמידים יפנימו את המסר ברמה שתאפשר להם להעביר אותו הלאה בעצמם.
קהל היעד
כל חבר בני אנוש שמוכן להקשיב. השיעור מותאם בעיקר לצעירים בני 17 עד 35 – אבל כמובן שלא מוגבל לטווח גילאים זה.
אמצעים דידקטיים:
- לוח + טוש מחיק.
מבנה השיעור
1. שאלו את התלמידים מהו הסכום החודשי המינימאלי הדרוש כדי לקיים אדם בן גילם (כיחיד). סביר שתשמעו מגוון תשובות. נניח לצורך העניין שייזרקו לאוויר סכומים החל מ-1000 ש"ח לחודש וכלה ב-7,000 ש"ח בחודש (אם כי ייתכנו סכומים גבוהים מכך – תלוי במאפייני התלמידים ובחומרת מצבם…). רשמו את התשובות על הלוח.
2. כעת הסבירו על שיעור המשיכה הבטוח – העיקרון לפיו אדם יכול לממן את כל הוצאותיו באמצעות משיכה של אחוז מסוים (< 4%) מכלל השקעותיו מדי שנה, עד יומו האחרון, מבלי להסתכן באובדן מוחלט של הכספים.
הסבירו ששיעור המשיכה הבטוח הוא פונקציה של גודל החיסכון. ככל שהוא קטן יותר, הרי שהבסיס הפיננסי איתן יותר. הדגימו כי שיעור משיכה של 4%, למשל, משקף חיסכון גדול פי 25 מסך ההוצאה השנתית, כלומר 25*12=300 חודשי מחיה. בהתאמה, שיעור משיכה של 3% משקף חיסכון גדול פי 33 מסך ההוצאה השנתית (400 חודשי מחיה), ואילו שיעור משיכה של 2% משקף חיסכון גדול פי 50 (600 חודשי מחיה).
השאיפה היא להגיע למצב שבו סה"כ שווי הון = סה"כ הוצאות לשנה / 0.04 = סה"כ הוצאות לשנה * 25.
כלומר, מרגע שאדם חוסך סכום הגדול פי 25 מהוצאותיו השנתיות הרי שהוא עצמאי כלכלית ויכול לפרוש בכל עת.
3. גשו חזרה ללוח, ורשמו מימין לטור ההוצאות החודשיות המינימליות את הסכומים שיש לחסוך על מנת שתיק ההשקעות יוכל לכסות אותן בהתאם לכלל 4 האחוזים.
הערה: בשלב זה סביר שתיתקלו בגילויי סקפטיות בסגנון "אי אפשר לחסוך כל כך הרבה כסף."
4. נקבו בשכר הממוצע במשק – 9,271 ש"ח ברוטו (עדכנית לאפריל 2014), שהם כ-7,500 ש"ח נטו. כעת חזרו ללוח וציירו טור נוסף. חסרו את ההוצאה החודשית המינימלית (טור א') מהשכר הממוצע החודשי נטו (7,500 ש"ח). קראו לטור הזה: "חיסכון חודשי".
5. פתחו את הנושא לדיון. האם יחיד באמת מסוגל לחיות על 1,000 ש"ח בחודש? כנראה שכן, אבל במגבלות קשות: גר עם ההורים (או 4 שותפים), ללא רכב, בלי לאכול בחוץ ועם מעט מאוד בילויים.
בסכום של 2,000 ש"ח בחודש פשוט יותר להסתדר. עם 3,000 זה כבר קל. הוצאה חודשית של 4,000 ש"ח בחודש ומעלה ליחיד – זו כבר מותרות.
הקפידו להדגיש לאורך הדיון כיצד שיעור החיסכון עולה ככל שההוצאות קטנות.
6. כעת שרטטו את הטור האחרון – והחשוב ביותר: מספר החודשים הדרוש כדי להשיג את הסכום שיאפשר לכסות על ההוצאה המינימלית. חלקו את סכום החיסכון הדרוש (טור ב') בגובה חיסכון החודשי (טור ג'). קראו לטור "זמן עד לעצמאות כלכלית".
חשוב: הניתוח הפשוט הזה מניח תשואה ריאלית של 0% (כלומר, הכסף שומר על ערכו במדויק אחרי אינפלציה) ללא צבירת ריבית דריבית. כמובן שככל שהתשואה ריאלית גבוהה יותר, מספר החודשים עד לעצמאות כלכלית קטן.
7. בשלב זה סביר להניח שכולם יביטו בכם ביראה, והצלילים היחידים שיפלחו את הדממה יהיו נקישות האסימונים הנופלים. קשה לתפוס שדרוש מספר חד-ספרתי של שנות עבודה כדי לקיים רמת חיים של 2000 ש"ח בחודש ליחיד, לכל החיים, וזאת בהינתן הכנסה ממוצעת.
לעומת זאת, אדם בשכר ממוצע, שכובל עצמו להוצאות חודשיות של 6,000 ש"ח ומעלה לנפש, לא יגיע לעצמאות כלכלית במהלך ימי חייו. סימן ה"אינסוף" הבוהק על הלוח יחדד את המסר הזה. זהו אותו סימן אינסוף שמרחף תמידית מעל ראשי "מעמד הביניים".
חלק מהתלמידים יודו לכם. אחרים יתהו מדוע איש לא סיפר להם על כך ב-12 השנים שבילו במערכת החינוך הממלכתית, או אפילו באוניברסיטה. הם יבינו שלא מדובר בתרגיל תאורטי עבש וחסר רלוונטיות מהסוג שלומדים בבתי הספר – אלא ברעיון בעל השלכות מעשיות וישירות על חייהם האישיים.
נסו את זה. ספרו לי בתגובות איך היה. אחר כך תשלחו אותם לעשות שיעורי בית בבלוג הזה 😉
עדכון חשוב!!!
אשר יגורתי בא לי, ולפי התגובות נראה שרבים פספסו את הסייג בסעיף 6 לעיל – מה שהוביל להבנה שגויה לחלוטין של הפוסט.
הנחת היסוד היא שהסכום שנחסך מדי חודש מושקע בשוק ההון וצובר ריבית דריבית (רווחים על רווחים). בדוגמה לעיל, לשם הפשטה בלבד, התשואה הריאלית היא 0% (כלומר תשואה נומינלית של 3% שמקוזזת על ידי אינפלציה של 3%).
בפועל, ניתן לצפות לתשואה גבוהה יותר. זו הרי הסיבה שאנחנו משקיעים בשוק ההון מלכתחילה. היסטורית, השקעה באגרות חוב ממשלתיות הניבה למשקיעים תשואה ריאלית ממוצעת של 2.5% לשנה, ואילו השקעה במניות (מדד ת"א 25) הניבה תשואה ריאלית ממוצעת של 7.5% לשנה.
כיצד ישפיעו נתונים אלה על היכולת לפרוש מוקדם?
נשתמש בנוסחה האקספוננציאלית הבאה:
זמן עד לעצמאות כלכלית =
משה מרוויח 7500 ש"ח בחודש. מתוכם הוא מבזבז 3000 ש"ח בחודש (40%) וחוסך 4500 ש"ח בחודש (60%). תוך כמה שנים יוכל משה להגיע לעצמאות כלכלית בהתאם לכלל ארבעת האחוזים ובהינתן תשואה ריאלית של 7.5% בשנה?
נציב את הנתונים כאמור במשוואה לעיל:
ונקבל 11.21 שנים.
על בסיס זה, להלן הצגה מחדש של הנתונים באופן המותאם לרמות תשואה שונות.
שימו לב לכך שלמספרים האבסולוטיים אין חשיבות של ממש. הדבר המרכזי ביותר לענייננו הוא שיעור החיסכון היחסי, הישים הן לגבי מי שמרוויח 5,000 ש"ח והן לגבי מי שמרוויח 50,000 ש"ח. הנקודה היא שככל שחוסכים יותר, ניתן לפרוש מהר יותר.
אם זה לא יגרום לכם ולתלמידים שלכם לשאוף לחסוך לפחות 50% מההכנסה — אני לא יודעת מה כן!
אני מפיץ את הבשורה בווטסאפ
איני מבינה על מה הריגוש. הממוצע בארץ הוא 7500 ש"ח כי יש פערים גדולים בשכר ולכן הנתון הזה אינו מתאים במקרים רבים. אדם פשוט שמשכורתו היא מינמום נניח 4,300 ש"ח (אבל גם זה לא קורה) יכול להגיע לעצמאות כלכלית של עד 4000 בחודש, הוא צריך להגיע לסכום של 1200000 לחלק ל-4000 מדובר על 25 שנים! זה המון זמן בלי הוצאות ובלי קשקושים!!!
יש משהו שאני לא מבין. את אומרת שניתן להשתמש בתשואה של 4% מההון שנצבר כהכנסה חודשית ומראה עבור כל הון כמה הכנסה חודשית זה. אבל אם מושכים את התשואה של ה-4% כהכנסה האינפלציה מורידה את ערך ההון עם השנים. אם 1,200,000 נותן לי 4000 בחודש אבל עוד 20 שנה ה-1200000 וגם ה-4000 יהיו שווים פחות. בהינתן אינפלציה שנתית של בערך 3-4 אחוז אני צריך 7-8% תשואה כדי גם לשמור על ערך הכסף וגם לקבל הכנסה כאמור. 7-8 אחוז קשה להשיג, אולי רק במניות/מדדי מניות.
אכן, ה"בוכטה" לא יושבת לה מתחת למזרון, כמובן, אלא מושקעת בחלקה בנכסים כמו מניות. המחקר האקדמי סביב כלל 4% מתייחס לתיק השקעות של 50% מניות, 50% אגרות חוב.
אוקיי. אז את מדברת על תשואה של 7-8 אחוז כתוצאה מהשקעות בשוק ההון ושחלק מהתשואה מושכים כהכנסה. האמת שאפשר לעשות עוד משהו. נניח והאדם לא רוצה לחשוף את עצמו לסיכוני שוק ההון שבתקופות מסוימות יכולות למחוק את הונו ואפילו באופן זמני. אם הבן אדם בן 40 ועם דירה ויש לו 1,200,000 הוא יכול לשים באגרת חוב ממשלתית צמודת מדד או תוכנית חיסכון כך שישמור על ערך הכסף ופשוט כל חודש להוציא 2000 ש"ח. יספיק לו ל-40 שנה. אם הוא לא מתכנן להוריש לילדים וגיל חיים בסביבות 80 הוא יכול פשוט למשוך את זה וכך לא להצטרך 7-8 אחוז תשואה שיש… קרא עוד »
לא מדויק.
ראשית כל בחיסכון פנסיוני יש פטור ממס על הרווח וזה משמעותי מאוד.
שנית, יש לא מעט אנשים שאין להם ברירה והם חייבים להפריש כסף לפנסיה בחברות הביטוח.
שלישית תוחלת החיים עולה בהתמדה, וממש לא ברור שהיא לא תגיע ל-90 עד שצעירים היום יגיעו לגיל האמור.
וברביעית ברוב החסכונות הפנסיונים יש התחייבות להפרשה של 20 שנה לפחות (ובמקרה פטירה הילדים מקבלים את הכסף).
אני בוחר לא להפיץ, מכיוון שמי שבוחר להתלונן בחייו ואינו מוכן להוציא את עצמו ממצבו, גם אלף שיעורים וקריאת חומר רלוונטי לא יעזור לו. למה? כי נהנה לקטר ולהתלונן ואם הוא גם עובד וגם לא סוגר את החודש, אזי הוא יכול לקטר פעמיים, ומי אני שאקח ממנו הנאה כפולה ומכופלת? בנוסף, איני מנסה להסביר לאנשים שלקיחת הלוואה לצורך קיום יומיומי היא אסון ושזוג צעיר או דל אמצעים אינו צריך להחזיק רכב חדש או בית מקבלן במרכז הארץ רק מכיוון שהריבית נמוכה. מי שאינו מסוגל להפנים את הרעלנות של עולם האשראי, אני מתייחס אליו כאל פחת אבולוציוני רצוי, שבבוא היום אקנה… קרא עוד »
2000 שקל בחודש לדיור וכלכלה? כשתשלחי את הפירוט אז באמת יפול לי האסימון
קח. תוציא הוצאות לא הכרחיות (חו"ל, שופינג, כלב, פנאי), תגיע לא רחוק מזה.
את מדברת בחיסכון לאדם, כלומר עם אני מדבר על הוצאות של 4 לזוג יש לי 8 אלף שקל. אם אני יחיד איך אפשר לחיות מ- 4 אלף שקל בחודש ?
קודם כל חשוב לי לציין שהפוסט מצוין ועינייני ומציג את הדברים "על השולחן" כפי שהם. אך מאוד כואב לי לראות שהפוסט כתוב בצורה של "ייאוש" ותחושת "אי שיוייון" כאשר הסימולציות כולן מתייחסות לנתונים "יבשים". חבל שמעבר להתייחסות היבשה, אין גם הסתכלות אופטימית יותר באמצעות מתן סימולציה של חסכון עם ממוצע תשואה סביר של 5%-7%. והצעות לדרכי קיצור או פתרונות שמעמד הביניים יכול להשתמש בהן כדי לקצר את הדרך/המצב העגום שהוא נמצא בו (נכון שזה לא מצב קביל והגיוני שיש כזה חוסר שיוויון אבל עדיין צריך להציע אלטרנטיבות או לפחות להעלות כיווני שיפור). כמה רעיונות שעלו לי לראש במהלך כתיבת התגובה… קרא עוד »
אבי
אני מבולבל.
אפשר להבין מדבריך שיש יתרון כלשהו בהשקעת כסף פנוי (פיצויים) בחשבון פנסיוני כלשהו על פני החזר חובות.
למה התכוונת?
יש גם אנשים שמבינים את ההיגיון הכלכלי, אבל פשוט לא מצליחים לייצר הכנסה גבוהה יותר
״7. בשלב זה סביר להניח שכולם יביטו בכם ביראה, והצלילים היחידים שיפלחו את הדממה יהיו נקישות האסימונים הנופלים. קשה לתפוס שדרוש מספר חד-ספרתי של שנות עבודה כדי לקיים רמת חיים של 2000 ש"ח בחודש ליחיד, לכל החיים, וזאת בהינתן הכנסה ממוצעת.״ באמת מעניין מה תהינה התגובות של האנשים. לפי דעתי כשהם יראו שבשביל 3,000 ש״ח בחודש הם צריכים לעבוד כמעט 17 שנה, הם ינחרו בבוז. הסיטואציה נראית לי כמו של מומחה לחרקים שמראה לקהל ג׳וק חדש שהוא גילה ולא מבין למה הקהל נגעל קצת ולא נופל מהכיסא מרוב פליאה. האמת, גם אני אישית, למרות שאני מזדהה מאוד עם הרעיון הבסיסי… קרא עוד »
"לפי דעתי כשהם יראו שבשביל 3,000 ש״ח בחודש הם צריכים לעבוד כמעט 17 שנה, הם ינחרו בבוז."
אבחנה מעניינת — אבל כזו שמתעלמת לחלוטין מההערה שבנקודה 6 לעיל.
"חבר", למה שלא תספר לכיתה בכמה יתקצר הזמן הזה בהינתן תשואה ריאלית של 1% בשנה? 2%? 3%? 4%? 5%?
האם אתה יודע לבצע את החישוב הזה?
דורין , חבר בהחלט יודע. יש לנקוט עמו בעקרון החסד משתי סיבות :
א. הוא הגיב באמצע הלילה
ב. מכל משקיעי הערך שמגיבים פה מידת ההיבריס שלו הנמוכה ביותר.
מציצות לי פרסומות לדירה בפארק בבלי בפוסט הזה. זה חמוד..
אני יודעת שאין לך שליטה על זה. 🙂
בכל מקרה, שאלתי אותך שאלה בפוסט על שוקולד מריר, והייתי שמחה אם תציצי.
בהתייחס לשיטת הפרישה המוקדמת שלך.
אם אני מבינה נכון, הקרן אמורה להישאר קבועה עד יום מותך ואת חייה מהתשואה.
למה?
הרי תוחלת החיים שלנו מוגבלת, ואת ספציפית גם נטולת ילדים.
אז למה לא לעשות את החישוב באופן כזה שלוקח בחשבון את אכילת הקרן עצמה בשנים האחרונות?
זה יקצר בכמה שנים טובות את הזמן עד לפרישה, או לחילופין יאפשר אחוז חיסכון נמוך יותר..
היי,
לא ברור לי עניין הארבע אחוז, איפוא לקחת בחשבון את האינפלציה. מי שישתמש בתשואה של הארבע אחוז כהכנסה ההון שלו ישחק. האינפלציה עצמה היא בערך שלוש-ארבע אחוז בשנה
פשוט מלכה. רק אל תפסיקי להמשיך לכתוב.
אני מבקש לשאול רגע ברמת המקרו: האם הרעיון הזה הוא בר קיימא בקנה מידה רחב? נניח ש-100% מהאוכלוסייה משתכנעים ומאמצים את השיטה. המשמעות היא נסיגה דרסטית בצמיחה, וזה אומר ירידה דרסטית בצריכה, בהיקפי העבודה, בתקציב והוצאות הממשלה, ביטוח לאומי וכו'. זה יגרום לשינוי מהותי בכל הבטי החיים, ובין השאר יבטל למעשה את האפשרות להרוויח בבורסה, כי לא תהיה צמיחה, קריסה של אגרות חוב ממשלתיות וכו'. השאלה היא עניינית ולא קנטרנית, הייתי באמת שמח לשמוע את דעתך האם ניתן ליישם את המודל בקנה מידה רחב, או שיש לו מין תקרה כזאת, שנניח אי אפשר שיותר מ-20% ינהגו כך מבלי לשנות מהותית… קרא עוד »
קרא כאן, תחת הכותרת "ומה אם כולם יחקו אותך"
פוסט מצויין, אבל את תמיד מוזמנת להרצות :). אגב, אם יש כאן מישהו/מישהי, שכבר אימצו את דרך החיים של "הסולידית" ומעוניינים להעביר סדנאות, מוזמנים להשאיר לי פרטי התקשרות. אין כמו מפגש פנים מול פנים, צפייה בהבעות התדהמה במציאות, והתמודדות עם שאלות לא פשוטות.
בקיצור עוד 29 שנים אצא לעצמאות כלכלית!!!!…חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח…היום אני בן 35,….בדיוק ביציאה לפנסיה!!!..מה עשינו?..כלום!..
תרוויח יותר, או שתוציא פחות. 🙂
חוצמזה, הקפדת להכניס לחישוב את מה שאתה כבר חוסך לפני הנטו (פנסייה/פיצויים/ק.השתלמות?)
יש בעיה קטנה בחישוב הזה
על מנת לקיים שיעור משיכה בטוח של 3%, בסביבת אינפלציה ממוצעת של 3% שנתי, דרוש להשיג תשואה של 6% בשנה על מנת שהכסף לא יסתיים. זה דבר לא טריוויאלי בכלל בימינו
יש כמה גורמים שמשפיעים על היכולת להגיע לעצמאות כלכלית בעתיד. אינפלציה, תשואה, משכורת, בונוסים, ירושות, מחלות ועוד.
מבין כלל הגורמים הללו, הדומיננטי ביותר הוא שיעור החיסכון. בנוסף, זהו הגורם היחיד המצוי לחלוטין בשליטתנו.
באשר להערתך על תוחלת התשואה הנמוכה הצפויה משוק ההון בעתיד — אני חושבת שהפסימיות שאנחנו עדים לה בשנים האחרונות נובעת בעיקר מהטיית אחרונוּת (recency bias) שמקורה בזיכרון הקולקטיבי האיום של משבר 2008.
אין יחיד שלא גר עם ההורים שיכול לחיות מ3000 שח בחודש, שלא לדבר על פחות. בלי מותרות ובלי אפילו לצאת לבלות. שכ"ד + ארנונה + חשמל + מים + גז יכולים להגיע ל4000 שח בחודש אם לא יותר. מה עם אוכל? נסיעות? ועד בית? תיקונים שוטפים בבית?
גם צד ההכנסות לא מדוייק, הממוצע במשק לא באמת משקף את ממוצע ההכנסות שעומד על פחות מ5 אלף ברוטו, כלומר כ4.5 נטו.
ניתוח עלוב ולא משקף מציאות
אכן, הניתוח לא משקף מציאות של מי שבוחר לנהל את חייו בחוסר יעילות מוחלט. כל אחת מההוצאות שציינת ניתנות לצמצום דרסטי.
יחיד, גר בעיר גדולה, שכ"ד + ארנונה + חשמל + מים + אוכל + נסיעות
1800 ש"ח
אפשר בבקשה לדעת באיזה עיר מדובר?כי זה נשמע קצת לא ריאלי…
קורא בבלוג, לומד המון ונהנה מכל פוסט.
שאלה אחת שמציקה לי כבר כמה שבועות: איך בתכלס אני מושך את ארבעת האחוזים?
הרי כל משיכה משמעה הצהרה על הרווח מתיק ההשקעות, כלומר מתוך 100 שקלים- פחות 25 שקלים שהולכים אלי. האם יש "טקטיקת משיכה" אופטימלית? או שאני מפספס כאן משהו? תודה!
שתי אפשרויות:
1. לבצע את המשיכה מאפיק פטור ממס (קרן השתלמות IRA)
2. להחזיק רזרבת מזומנים גדולה המתחדשת על בסיס איזון של התיק במועדים קבועים ולמשוך ממנה (כך אני נוהגת באופן אישי).
וכיצד את מושכת מרזרבת המזומנים, זו המתחדשת על בסיס איזון התיק במועדים קבועים, בלא לשלם את 25% המס?
אולי בעת איזון התיק היא מוכרת ניירות ברווח ומקזזת עליהם מס כנגד ניירות בהפסד ואז יוצא שהיא נותנת למדינה פחות מ 25%. דורין, אני בכיוון?
זו בהחלט אפשרות.
אבל כפי שכתבתי באחד הפוסטים הקודמים – אין מנוס מתשלום מס. על כן מדובר ב-4% נטו, אחרי מס.
אם לוקחים 4 אחוז מהתיק בשנה זה לא לקיחה של 5 אחוז בגלל המס.לדוגמא אם היה לי 1000 שקל והתיק עלה ל 1100 ולקחתי 40 שקל רק 4 מתוכם זה רווח ולכן המס הוא שקל רק אם הרווח הוא פי 10 אחרי אינפלציה בערך תיק בראון אחרי 30 שנה נשלם 9 שקל מס . בשנים שלוקחים מהמזומן זה אפילו פחות כי עליית המזומן נמוכה אבל באיזון נצטרך לשלם מס לפי כמה שעלה התיק בכלל
שלום. תודה רבה על הבלוג.יש לי שאלה: נניח שאני מוציא 1,000 בחודש, חוסך 6,500 בחודש ומגיע לחיסכון של 300k.
כאשר התשואה הריאלית היא 0, ואני מושך אלף ש"ח בחודש החיסכון אמור להיגמר בסוף 25 שנים, נכון?
נכון. הרעיון הוא שהכסף מושקע, על מנת שאתה תחיה מהתשואה ולא תיגע בקרן.
אם עד גיל 35 חסכת בדיוק 0 אז למה אתה מצפה?
פעם קראתי פוסט שמסביר למה כדאי ללמוד רפואה, הוא היה מאוד משכנע, ואז חשבתי לעצמי "אוי ואבוי! מה יקרה אם כולם ילמדו רפואה?? לא יהיה שוטרים, כבאים, מהנדסים, חקאלים…לא יהיה מזון! אסון! אסון!"
סופר עצלן, אני אמנם לא דורין, אבל הנה שני הזוזים שלי: במידה וחלק משמעותי מהאוכלוסיה יתחיל לחסוך יותר, אז כמות ההון הזמין לצמיחה תגדל משמעותית- יהיו יותר אמצעי ייצור, ולכן השפע החומרי והפריון מעבודה יגדלו מאוד. זה ייצור בהדרגה מצב שבו אדם יוכל להפיק בשעת עבודה הרבה יותר ממה שהוא מפיק היום. מאחר והתרחיש מניח העדפת פנאי גבוהה, אנשים יתפתו אז לעבוד מספר שעות נמוך מאוד ולהשיג רמת חיים גבוהה בהרבה ממה שדורין מתארת, תוך שמירה על חסכון גבוה יחסית (50% מההכנסה, נגיד). הרי ברור לך שכדי שיהיו תשואות משוק ההון, מישהו צריך לקחת את החסכונות ולהשקיע אותם במשהו ייצרני.… קרא עוד »
"הרי ברור לך שכדי שיהיו תשואות משוק ההון, מישהו צריך לקחת את החסכונות ולהשקיע אותם במשהו ייצרני." נכון אבל הרי ברור לך שכדי שזה יקרה מישהו אמור לקחת את ההשקעה הזאת "במשהו יצרני" ואשכרה לייצר איתו משהו לא? הדבר שאתה לא מצליח להבין זה שזה שאנשים זורקים כסף על שוק ההון לא אומר שכולם מרוויחים. זה משחק סכום אפס-אם מישהו מוכר מניה ואחר קונה אותה אז זה ברור שאחד מהם הפסיד כסף ואחד מהם הרוויח(כי המניה צפוייה לעלות/לרדת). לכן לא מספיק לחסוך ולהשקיע במשק, צריך גם שייוצר משהו עם ההשקעה והחסכון הזה. מצב בו אחוזים גדולים מהאוכלוסייה נוהרת לחסכון אינו… קרא עוד »
העברתי בשעתו את הלינק, "הבלוג של הסולידית" למשפחתי, שיש בה אשת חינוך ברמה גבוהה, ביסודי ובחטיבת הביניים, ותלמיד מחונן, פציפיסט בעל השקפת עולם כלכלית דומה לסולידית, בין היתר יש לו אתר בבנייה.
אני גולשת באתרים כלכליים וכותבת באחד מהם, עונה לשאלות אנשים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בהשקעות בבורסה,
בשאלות רלוונטיות אני מפנה אותם לבלוג של "הסולידית".
מקווה, דורין, שהתיאוריה שלך תשפיע על רבים, וכל המרבה הרי זה משובח.
הקיצר אם חיים כמוך מ 3800 לחודש, ומרוויחים משכורת ממוצעת (שגבוהה בהרבה מהחציון), יוצאים לפנסיה עוד 28 שנה, וזאת בהנחה שהשקעת חכם והרווחת 7 אחוז שנתי (4 ריבית + 3 לכיסוי מדד). הזאת הבשורה שלך הסולידית? יציאה לפנסיה בגיל 68 – ממש חידוש!!!! רק צריך לוותר על להביא לעולם ילדים ולגור כל החיים עם שותף לדירה. נהדר. ממש מופלא 🙂
לכן אני אומר שמה שמוצע פה בבלוג הוא אחלה , אבל רק להייטקיסטים שלא רוצים ילדים. כל השאר כדאי שתמשיכו לשנות את המערכת הכלכלית אחרת תישארו עבדים.
יש לך טעות קשה. 3800 זה לאדם אחד, היא חיה עם בן זוג שמתחלק איתה בהכל ומביא עוד 3800. הגענו 7600. הוצאות לזוג ללא ילדים 7600 זה הגיוני אם כי נמוך. ואם הייתי אומר לך שזוג עם שני ילדים מוציא 13600 היה נשמע לך יותר הגיוני?
הייטקיסט יכול בשקט לחסוך לא 4000 אלא 10000 ולא לחיות ברמת חיים ממש נמוכה. הייטקיסט מצופה להגיע לדירה ללא משכנתא ו/או למעל מיליון חיסכון כעבור 10 שנים. נכון שמי שמרוויח שכר מינימום זה קצת יותר בעייתי.
נכון יש בן זוג, מה שאומר שגם הוא צריך לחסוך את המליון וחצי שלו אחרת שיחפש אישה אחרת.
7600 מספיק לזוג עם ילד בלי בלת"מים – אך העולם מלא בלת"מים.
לגבי ההיטקיסט – זאת בדיוק הנקודה רק הייטקסט בלי ילדים יכול לצאת מהמשחק תוך עשר שנים, כל השאר: עובדים סוציאלים, מורים, אחיות, חשבונאים וכו יכולים לחפש את החברים שלהם (ואפילו לא ציינתי פה עבודות באמת קשות כמו: מנקות, קופאיות בסופר, פועל בניין וכו)
אני חושב ש-שוש למטה הסבירה את הנקודה
מצטערת, אבל זו חשיבה קצת דפיטיסטית. הבלוג הזה דוגל בקיצוץ בהוצאות על פני הגדלת הכנסות. קיצוץ בהוצאות מתאפשר באמצעות ייעול אגרסיבי של כל פרמטר בסגנון החיים. ההתייעלות הזו אינה קשורה כהוא זה לגובה השכר שלך. דוגמאות: דיור: העדפת דירה קטנה ומרכזית על פני קוטג' צמוד קרקע; העדפת שכירות על פני משכנתא; העדפת שותפים על פני שכירות יחיד מזון: בישול ביתי על פני טייק אווי ומסעדות; בישול כמות גדולה בבת אחת (in bulk) על פני גיוון יומיומי; קניית מזון מרוכזת, תוך העדפת המוצרים שבמבצע, על פני קנייה יומיומית של מזון; ניהול מזווה גדול של מוצרי מזון יבשים בכמויות גדולות (אני מדברת… קרא עוד »
הדברים שציינת הם החלקים הטובים של הבלוג וטוב שנאמרים
אך עם כל הכבוד רוב האוכלוסיה לא יכולה לצאת לפנסיה מוקדמת עם העצות כאן, לכל היותר יכולה להתנהל כלכלית נכון יותר, שזה כבר נהדר, אך ההבטחה הגדול של ERE לא מצויה עבור רוב האוכלוסיה במדינת ישראל מספיק להסתכל על המספרים.
דרך אגב – אני הייטקיסט – אני לא כותב מזעם ה"משכרות הקטנה שלי" או משהו כזה, פשוט מסתכל על המספרים ומבין שיש פה קצת אחיזת עיניים גם אם ממש לא ממקום של זדון.
דורין, איך בדיוק רשימת החסכונות כאן יסייעו למי שבכל מקרה אין לו כסף להוציא?
פגשתי לאחרונה זוג אתיופים, בני 35 ו-38.
הם הצליחו לאחרונה, לאחר עבודה של שנים רבות במשך ימי עבודה ארוכים, כפקידה בקופת חולים ופועל, לקחת משכנתא עבור דירה בקריות.
זה לאחר כמה שנים בהן עבור החיסכון הזה, הם גרו יחד עם שני ילדיהם אצל ההורים בכרמיאל.
האם חווית פעם סגנון חיים כזה?
האם את היית מוכנה לסגנון חיים כזה?
הבחירה שלהם לקנות דירה לעומת חיסכון עבור עצמאות כלכלית היא עניין של העדפה כאן, ולא עניין של מותרות (אלא אם מגורים בקריות נשמעים מנקרי עיניים)
אשמח לדעת היכן ניתן לרכוש קטניות ודגנים בכמויות ובזול.
מורן מה שכתבה דורין זה בהנחה שזה רק צמוד למדד בלי שום תוספת.אם תרוויח 5 אחוז פלוס מדד כמו שתיק נורמלי הרוויח ב 30 שנה האחרונות זה יוצא 16.6 שנים.צריך לזכור שבשלב החסכון אפשר לחיות מ 2800 כמו שדורין רשמה ורק שרואים שהתיק הצליח מעל המצופה להוסיף פנאי ותחביבים ואז זה תוך 11 שנים לשכר ממוצע בלי קרן השתלמות ואם יש קרן השתלמות אז זה עוד 1000 שקל ומקצר ל 9.5 שנים והטבות מס אם אתה אישה או יש לך תואר
68-28 = 40. כלומר עד גיל 40 לא חסכת אפילו שקל אחד. אז נכון, זו לא בשורה כל-כך גדולה להגיע לעצמאות כלכלית בגיל 68, אבל מה האלטרנטיבה? להמשיך לא לחסוך בכלל ולהגיע גם לגיל 68 עם 0 חסכונות? ואז מה? לחיות על חשבון הילדים?
פדיחה התכוונתי 58 (30+28)
עדיין לא תענוג – אוסף עצום של ויתורים (שותף לדירה כל החיים, אין ילדים, אין פאבים, אין חו"ל, אין מסעדות) ובסוף יציאה מוקדמת לפנסיה בעשר שנים
שאלת מה הפתרון – המערכת – משהו ממש לא בסדר איתה היא צריכה לעבור טלטלה אמיתית. לפעמים הבלוג כאן מראה דברים חשובים אך לפעמים זה נראה לי כמו אישה מוכה שמנסה להסתדר עם מה שיש. אז תרשו לי לומר כי מלבד הייטקסטים כל השאר גמורים והחזון והבשורה של דורין נועד למעטי מעט – לצערי…
מורן- מסכימה איתך מילה במילה.
גם פניני החוכמה הטובים ביותר עשויים לשמש כעלה תאנה עבור מערכת רקובה מן היסוד
כדאי להוסיף לחישוב שמגיל 62 מתחילים לקבל גם משהו כמו 1000 וקצת ש"ח קצבת זקנה. כך שזה יכול להיות שיפור משמעותי בשבילכם.
אפשר גם לעשות משהו אחר, ולראות את ההכנסה הפאסיבית כתוספת שכר. שבאמצעותה אתה מגדיל את שעות הפנאי שלך ומקטין את שעות העבודה והשכר שלך.
1000 מ7500 זה 13% פחות שצריך להרוויח.
2000 מ7500 זה 26% פחות.
נ.ב לא עשיתי חישובי מס, האחוזים צריכים להיות גדולים יותר בלי ההפרשות למדינה. ביטוח לאומי צריך לרדת ל3.5% בשכר מתחת ל5 אלף. ואין מס הכנסה
there are many roads to rome….
אני חושבת שלרוב האנשים קל יותר (מעשית, לא רגשית!) להקטין את הוצאותיהם מאשר להגדיל את הכנסותיהם.
אני מסכים אם זה שהפחתה של התקציב המשפחתי, יכול להביא לתוצאה דומה של הכנסה פאסיבית. כמו כן, השילוב של שניהם יכול ליצור אימפקט גבוה הרבה יותר.
במידה ואתה לא רוצה ילדים, או שאתה בן זוג שרצה להשאר בבית ולטפל בהם או בן אדם שהילדים שלו כבר בוגרים ורוצה לסתפק בתקציב של 4 אלף שח. אז 1000 שקל פחות זה 25% אחוז פחות שצריך להרוויח ו2000 שח זה 50% פחות שצריך להרוויח. אם אתה עובד כפרילאנסר ומקבל תגמול נאה על השירותים שלך אנחנו מדברים על היקף עבודה של בין 4-8 ימים בחודש שזה בין פעם לפעמיים בשבוע. שזה שמבחינתי כמות של עומס עבודה שאני מוכן לתת בהתנדבות גם בלי כסף, רק בכדי להרגיש יצרני ושאני עושה משהו אם עצמי. כל העניין לפי דעתי, הוא להיות גמיש מחשבתית… קרא עוד »
*להסתפק.
שלום כרגיל, פוסט מעניין וכתוב מעולה, אבל לצערי יש כאן התעלמות ממצב שוק הדירות ושוק התעסוקה בישראל: – השכר הממוצע הוא כידוע נתון מוטה, ובמדינה עם פערים כמו שלנו, צריך להסתכל על החציון. הנתונים העדכניים ביותר שמצאתי בחיפוש פשוט הם מ2013: למול ממוצע של 9297, אפשר לראות חציון של 6541- פער עצום. זה אומר, שבפועל השכר נטו עבור הקהל אליו את כנראה מדברת (לא בעלי הון או בנים של בעלי הון), הוא 6000 או פחות, לא 7500. http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3616477,00.html באותו הקשר, דוגמת חייך היא תואר בכלכלה ועבודה בתחום. בתחומים כמו חינוך, עבודה סוציאלית וכדומה- אי אפשר בכלל לחלום על משכורת חודשית… קרא עוד »
גם השכר החציוני הוא מוטה הוא כולל פנסיונרים וסטודנטים ואנשים שמעדיפים לעבוד משרה חלקית והוא לא כולל את כל ההטבות שמקבלים מהעבודה. גם תלוי איזה גוף בודק את הנתונים.אני מכיר הרבה לא בעלי הון ולא בנים של בעלי הון אלא פשוט אנשים חכמים שמרוויחים 10 אלף נטו לפחות אחרי תואר כמובן.נכון יש מקצועות שמרוויחים פחות עד לותר של 8 שנים בדרך כלל מקצועות עם פחות שעות עבודה.המשכורת של רוב האנשים עולה כך ש 5000 יהיה 7500 כעבור 5 או 6 שנים.מצב השוק הוא לא מפלצת הוא מצב ידוע לאנשים ולפיו יש להתנהג ובתואר שני ניתן לעבוד הרבה יותר שעות. זה… קרא עוד »
שלום ששון למה הכוונה ב- הבלוג לא מיועד לכולם? אם אני מבינה נכון את דורין, ה"שיעור בנושא חופש" אותו כתבה לפנינו מיועד לכל אדם בר דעת, ואיננו תלוי בנסיבות החיים. במידה והיה תלוי בנסיבות החיים, כל העוקץ יוצא ממנו באחד.. הרי המטרה היא להראות כיצד כל אדם יכול להגיע במהירות ובקלות לחיי עצמאות כלכלית. לגבי האנשים החכמים שמרוויחים 10,000 נטו- גם לי יש מספר חברים כאלה. רובם ככולם השתלבו בעולם ההייטק, וחיים בתל אביב. בדיוק כפי שטענתי, אוכלוסיה עם פריבילגיות. שדרך אגב גם מוציאה יותר מ1400 לחודש על שכירות. לגבי עלייה בשכר עם השנים- זו לא כוללת עובדי קבלן, או… קרא עוד »
התכוונתי שהפוסט הספציפי הזה לא מיועד לכולם איך ניתן לשכנע מישהו בן 30 שמרוויחים מינימום שאם היה מרוויח שכר ממוצע והיה חוסך היה מגיע לפרישה ברור שזו לא כוונת המשורר יש פוסטים בבלוג שמדברים על מיליונרית בשכר חציוני זה לא הפוסט הזה. לא מצליח להבין מה זה לא תלוי בנסיבות החיים יש אנשים שמרוויחים מעל הממוצע אבל מבזבזים יותר זה כל העוקץ שהם לא יודעים שיכלו לחסוך ולפרוש במקום לבזבז.ברור שמי שאמו חלתה או הוא חלה נפשית או פיזית לא יצליח תמיד זה תלוי נסיבות רק שיש הרבה נסיבות לא מוצדקות ופה העוקץ לא ראיתי בעיתון אנשי מעמד ביניים שיש… קרא עוד »
צריך להגיד גם בכנות שהישראלי הממוצע לא מוכן ללכלך את הידיים שלו בעבודות שנראות לו פחותות.
עוזרת בית/ מנקה באזור גוש דן מרוויחה 50 ש'ח לשעה * 8 שעות עבודה ביום * 5 עבודה בשבוע * 4 שבועות בחודש = 8000 ש'ח ברוטו…
פועלי בניין מרוויחים משכורות גבוהות מ-10,000 ברוטו (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4210916,00.html).
זה נכון שיש ענפים שהמשכורות נמוכות, אבל יש ביקוש אדיר למקצועות שמשלמים משכורת נאה מאוד והישראלים פשוט לא מוכנים לעבוד בהם.
רון מה בדיוק תחום העיסוק שלך, אם יורשה לי לשאול? כנראה שניקיון או בניין זה לא הסיבה שגובים 50 ש"ח על שעת ניקיון, היא כי מספר שעות כאלה ביום גורמות לכאבי גב ורגליים., הן לא מאפשרות יום עבודה מלא 9-15, מה גם שמעבר מבית לבית ומציאת הלקוחות הן לא דבר של מה בכך. מעבר לזה: אנחנו מדברים כאן על בני אדם כאילו הן דמויות וירטואליות ממשחקים כמו סימס או ג'ונס. אני לא מאחלת לאף אדם, גם לא לשונאיי, קריירה של 30-40 שנה כפועל בניין או מנקה. יש את הרעיון המינימלי ביותר של כבוד עצמי, של הגשמה עצמית, של כישורים שהם… קרא עוד »
היי שוש, דורין לא כתבה פה 'מתכון' איך לסדר את החיים של כל עם ישראל. עם זאת, ניתן לעשות אדפטציה של העקרונות למגוון כיוונים. אני למשל, לא מחפש לפרוש, אבל כן לחסוך וללמוד להשקיע, מישהו אחר רוצה ללמוד איך לסמוך על עצמו יותר וכו'. אגיב בצורה יותר קונקרטית: "השכר הממוצע הוא כידוע נתון מוטה, ובמדינה עם פערים כמו שלנו, צריך להסתכל על החציון" השכר הממוצע והחציון הינם נתונים, אף אחד לא מוטה לשום מקום. השימוש בהם תלוי בהקשר, את צודקת שכך שאם מנסים לנתח את העוני בדרך כלל עדיף להסתכל על החציון. "דוגמת חייך היא תואר בכלכלה ועבודה בתחום. בתחומים… קרא עוד »
לצורך העניין, ניתן לקחת בחשבון גם את הסכומים המופרשים מהמשכורת לקרן השתלמות ולפנסיה?
הי דורין האים תוכלי בבקשה להתייחס להשקעה באמצעות פוליסת חיסכון של חברת ביטוח , האים זה יכול להוות מסלול טוב ,כתחליף להשקעה ישירה בבורסה http://www.rdvc.co.il/articles/?id=14
א. בהנחה שלשכר יש נטיה לגדול עם הנסיון שצובר העובד, השכר הממוצע לא בעייתי כשאת מדברת על אנשים בעשור הראשון שלהם בשוק העבודה?
ב. למרות השיעור הנהדר בפוסט, מתארגנת קבוצה לשמוע ממך הרצאה בתשלום סמלי. אפשר לתאם איתך פרטים? תודה מראש
(השארתי מייל אמיתי)
קרן השתלמות – כן. קרן פנסיה – לא בדיוק. מכיוון שאם אתה פורש לפני גיל הפנסיה הרישמית אתה לא יכול למשוך את כל הסכום ללא מס. אתה יכול למשוך את הפיצויים הפטורים ללא מס (משכורת אחת בשנה, עד כ 12,000 ש"ח בשנה), על כל השאר תשלם מס של 65%. כלומר, כשאתה משקלל פנימה את החיסכון הפנסיוני כחלק מהנכסים שלך אתה צריך לקחת את הסכום שצבור שם, להוריד ממנו את הפיצויים הפטורים שצבורים, להכפיל ב 0.35%, ולחסר את הסכום שיצא מהחיסכון הפנסיוני שלך, ורק אז, אתה מה שנשאר, אתה יכול לחשב כחלק מכלל הכנסים שלך שבעזרתם אתה יכול לייצר הכנסה פאסיבית… קרא עוד »
אפשר לגור עם שותפים.
או שבגלל ההון הנוסף שהולך לחיסכון מחירי הנכסים יעלו ואז התשואה עליהם תהיה נמוכה יותר ולא באמת תאפשר לאנשים לפרוש מוקדם…..או שכל זה בעצם כבר קרה.
הערה קטנה: קצת יותר סביר לבנות טבלה עם משכורת חציונית ולא משכורת ממוצעת. במיוחד עבור קהל בגילאים 17-35. ואז התמונה קצת פחות מבטיחה.
קלקלן, אנשים לא "זורקים" כסף בשוק ההון ושוק ההון לא אמור להיות משחק סכום אפס. אנשים משקיעים כי הם מוכנים לוותר על צריכה בהווה לטובת צריכה בעתיד. מישהו לוקח את החסכונות שלהם ומייצר איתם משהו- זה לא אומר שהוא צריך להיות עבד שכר. אני אתן לך דוגמא- נניח שהיינו חוסכים המון, בעוד העדפת הפנאי שלנו הייתה נשארת גבוהה (כמו שדורין מעדיפה). במצב הזה עלות העבודה הייתה עולה מאוד (אף אחד לא רוצה לעבוד הרבה) ואילו עלות ההון הייתה יורדת (יש המון חסכונות). זה היה יוצר מוטיבציה להחלפת עבודה בהון -את החסכונות משקיעים בעוד רובוטים ועוד אוטומציה זולה, כך שהכל מיוצר… קרא עוד »
אצטט :"תשואה ריאלית ממוצעת של 2.5% לשנה, ואילו השקעה במניות (מדד ת"א 25) הניבה תשואה ריאלית ממוצעת של 7.5% לשנה." בשלב הראשון את מעודד חיסכון, שבו הריבית היא אפס ויש גם מעט הוצאות על עמלות שהבנק לוקח מאיתנו.. לאחר מכן את מציעה להשקיע את הכסף הזה.. אבל אל לנו לשכוח כי מדובר בתשואה ממוצעת!! הדבר אינו ודאי כלל וכלל.. במצב כזה לא יותר ודאי בשבילי בגיל 24 לקנות גלידה טעימה לדעת שהיא ביידיי ולאכול אותה בהנאה.. כי מי יודע עם בגיל 64 כשאגיע לעצמות כלכלית עליה דיברת ,מי יודע עם יהיה מותר לי לאכול מתוק בכלל? ומי יודע עם יהיו… קרא עוד »
הי דורין,
אני בתחילת 2015 יוצא לעצמאות כלכלית 🙂 . יש לי שאלה לגבי המשיכה של ה 4% – 3% מהתיק. השאלה היא זו… האם הסכום שמתקבל מן הדיוידנדים (אג"ח ארוך ומניות) נכלל באחוזי המשיכה מן התיק? או שזה בונוס (בנוסף לאחוזי המשיכה).
תודה על הבלוג המעולה ועל ההשראה.
ההכנסות השוטפות מהתיק הן חלק אינהרנטי משיעור המשיכה.
לדוגמה, אם התיק מייצר הכנסות מריבית / דיבידנד בשיעור של 2% בשנה, ושיעור המשיכה הבטוח שלי הוא 3% בשנה, הרי שאצטרך למכור רק 1% מהתיק.
צריך לומר שאין הבדל מעשי בין קרנות מחלקות לקרנות צוברות. לדוגמה, שוקולד מריר מורכב בעיקר מקרנות צוברות שאינן מחלקות דיבידנד, אלא צוברות אותו למחיר הקרן. לכן במקרה זה נמכור 3% מהתיק מדי שנה (דיבידנדים צבורים + רווחי הון).
תודה
הרעיון יפה
אך השיעור לא משכנע
כדי לחיות כל החיים ברמת התכלבות של 3k בחודש , על אדם לעבוד 13 שנה בהנחה של תשואה ריאלית של 5% שהיא 7.5% נומינלי ממוצע. לא טריוויאלי כלל , עם תשואה כזו הוא עלול גם לחוות 30% נפילה בהון וחוסר ודאות קשה לעתיד.
שלא לדבר על לנפוש קצת מעבר לטיול אופניים ואוהל…
גם בלי להיות בזבזנים צרכניסטים אובססיביים , גם האחראים שבנו רוצים לפעמים להתאוורר ביותר ממה ש 3k בחודש מציעים.
בברכה
אה… וזה עוד לפני מס רווחי הון ועמלות ודמי ניהול. מכיוון שלא ניתן לחסוך הכל בקהש אז מדובר ב 8.5-9% נומינלי ממוצע ברוטו. ריסקי…. ממש לא סולידי
ולכן חושבני שהרעיון יהיה הרבה יותר אפקטיבי וידבר לעם אם נאמר :
אחרי 13 שנה בלבד תוכל לעבור לעבוד בחצי משרה אבל להכפיל את רמת החיים !: 3000 שח מעבודה ועוד 3000 מהכנסה פסיבית.
אחרי עוד 13 שנה תעבור חרבע משרה !
מי לא רוצה לעבטד בחצי משרה אבל להכפיל את רמת החיים בו זמנית ?
בוודאי הרבה יותר מאלה שמוכנים לחיות מ 3000 שח כל החיים.
בברכה
[…] לחשוב קצת על העניין יכול להיות שהמיליון הגיע אליה סתם בגלל שהיא נחמדה? ואולי בגלל שהיא כותבת באופן כל כך נחרץ, ואנשים רוצים […]
ניסיתי להעביר את המסר לחברה טובה ונכשלתי כשלון חרוץ: היא הסבירה לי כי ההנאה והסיפוק שהיא מקבלת מקניית זוג נעליים בקניון גדול משמעותית מהסבל שלה בעבודה כך שמבחינתה לעבוד ולבזבז נותן לה יותר תועלת מלא לבזבז ולא לעבוד.
נהדר. כן ירבו אנשים כמותה. שתעבוד כמה שיותר, תפצה עצמה בצרכנות ואני אשלשל לכיסי את הפירות.
כל היופי שזה win-win situation
למעלה הבעתי את דעתי שאנשים לא יפלו מהכיסא למראה המספרים והטבלאות שהציגה הסולידית. ניסיתי להסביר שזה לא בגלל שאני לא חושב שהרעיונות לא טובים (ההיפך הוא הנכון), אלא בגלל שניסיוני עם אנשים הוא אחר: מאוד קשה לרוב האנשים לחשוב על הטווח הארוך ומאוד קשה לאנשים להפסיק לקשר בין בזבוזים לרמת חיים. לעבוד 16 שנה ואחר כך תוכל להנות מהכנסה של 3,000 ש״ח פשוט לא ידבר לרוב האנשים. כמובן שדורין ענתה תשובה צינית ומלגלגת (אגב, גיא, תודה שנחלצת להגנתי למרות שממש אין צורך). אני עדיין מחכה לתגובות פה של אנשים שנדהמו מהטבלאות של דורין. אה כן, סליחה, מה שיפיל אותם זה… קרא עוד »
היי דורין, פוסט מצוין כרגיל. תודה. 🙂
אנשים גם רוצים לחיות ולהנות מהכסף ולא רק לחיות בסגפנות.
לכן חושבני שהרעיון יהיה הרבה יותר אפקטיבי וידבר לעם אם נאמר :
אחרי 13 שנה בלבד תוכל לעבור לעבוד בחצי משרה אבל להכפיל את רמת החיים !: 3000 שח מעבודה ועוד 3000 מהכנסה פסיבית.
אחרי עוד 13 שנה תעבור חרבע משרה !
מי לא רוצה לעבטד בחצי משרה אבל להכפיל את רמת החיים בו זמנית ?
בוודאי הרבה יותר מאלה שמוכנים לחיות מ 3000 שח כל החיים.
בברכה
היי דורין,
האם יש חובת דיווח למס הכנסה בכל שנה על רווחים כמו שעושה בעל עסק,
או שבגלל שהמס מנוכה במקור (בני"ע ישראלי לפחות) זה נעשה אוטומטית?
תודה
1. אם אתה מנהל את החשבון דרך בנק או בית השקעות ישראלי, הרי שהברוקר מנכה מס במקור (מני"ע זרים וישראלים, אין הבדל במקרה זה) ואינך חייב בדיווח. 2. אם אתה מנהל את החשבון דרך בית השקעות אמריקאי אתה מחויב להגיש את הדו"חות למס הכנסה בעצמך, שכן הברוקר הזר לא מבצע ניכוי מס רווחי הון במקור בהתאם לתקנות המס בישראל. 3. אם אתה מחויב על פי חוק להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה (כל עוסק פטור או עוסק מורשה) אזי בדו"ח השנתי (טופס 1301) עליך לפרט את הכנסותיך ההוניות (תוצאה מתשלום דיבידנדים, ריבית או מכירת ני"ע). זה לא כל כך מורכב, אתה… קרא עוד »
תודה 🙂
בקיצור אחרי מעבר על הבלוג הנפלא (באמת) הרעיון שתחיה לבד מבודד בלי כלב אפילו (הוצאה) בלי ילדים, בלי אהבה, בלי משפחה. העיקר שיהיה לך את הלבד שלך בלי לתת לאחר ולתרום. לדעתי זו הבחירה הגדולה, ולא איך לעשות את הדבר (שהוא ברור)
פוסט מצוין, כסף שמרוויחים עכשיו שווה יותר מבעתיד. אני כבר תקופה ארוכה משתמש בשיטה הזאת כניסיון לשכנע חיילים לצאת לקצונה בצבא, בגיל צעיר מרוויחים הרבה, ויוצאים לעצמאות כלכלית כבר בגיל 30!! בעיקר כי אין צורך בתואר והכשרה להכנסה שמתחילה מ 8700 נטו ומגיעה ל13000 נטו בגיל 28 (אם ממשיכים אז בכלל הופכים לעשירים מופלגים, 24000 נטו לסא"ל עם פנסיה גבוהה לכול החיים). בגילאי 21-28 אם נשארים לגור עם ההורים, בהוצאות של 1000 בחודש (וזה קל בצבא) אז מגיעים בערך ל900,000 שקל, דבר שמאפשר לעבוד במה שאוהבים או משרה חלקית או להישאר עד גיל 33 בצבא ואז לפרוש בכיף, ברמת חיים… קרא עוד »
מצטרף לרבים מהמגיבים: 1. שכר ממוצע לא רלבנטי לעניינינו. אפשר לדבר על שכר של 7,500 נטו פשוט בתור "שכר מייצג" או "שכר מטרה". 2. לחיות מ-3,000 בחודש זה בהחלט התפשרות גדולה ברמת החיים למי שחי לבד (כמובן שדורין ועוד כמה הם יוצאי דופן בעניין הזה). אם חיים עם בן/בת זוג, אפשרי להוציא 6,000 לחודש, אבל גם זה חיי צמצום (חיים עם בן זוג = חיסכון: דירה אחת + ארנונה אחת + ועד בית אחד + חיבור אינטרנט אחד וכו'). אני חייתי מ-6-7,000 לחודש לבד, ובערך 9,000 לחודש עם בת זוג. וזה לא כולל מותרות משמעותיות. 3. ה"שיטה" מתאימה מאוד לבעלי… קרא עוד »
כפי שנאמר… כסף הולך לכסף
אני יודע שזה כאב ראש, אבל יש מצב להסביר את המתמטיקה מאחורי הנוסחה של ה LN? תודה רבה!
מצטרף לבקשה.
ניתן להבין מהמשוואה הסופית (עם ה-LN) שהמשוואה ההתחלתית הייתה: שיעור התשואה שהכסף עושה בחזקת הזמן עד לעצמאות כלכלית שווה..?
אשמח אם אפשר להסביר את הצד השני של המשוואה המקורית.
תודה!
אני חושב שלא הבנתי פה משהו בסיסי. אנא תקנו אותי. האם משיכה בשיעור 4%, בהנחה של תשואה ריאלית של 0%, משמעה שתיק ההשקעות יחזיק 25 שנה?
אם כן, אז מה עושים אחר כך? בהנחה שיצאתי לפרישה מוקדמת, למשל בגיל 50, ובגיל 75 נגמר לי הכסף.
הי יקירה, מדהים מה שהשגת. השגת ביטחון כלכלי וזה וואוו! אני רציתי לשאול אותך האם החזון הבא שלך הוא מה שנקרה "נוחות פיננסית" שזה אם אני לא טועה ביטחון פיננסי כפול 3 ואיך את משיגה אותו?
פוסט מצוין ומדויק כרגיל, תודה רבה! ושאלה – הנוסחה מניחה שההון שלי כרגע עומד על 0. איך אפשר לשנות את הנוסחה באופן שאוכל לשקלל גם הון קיים?
החישוב של שנים עד לעצמאות כלכלית לוקח בחשבון נקודת 0, כלומר ללא חסכונות עד כה.
יש אפשרות לשדרג את החישוב עם הזנת X סכום שנחסך עד כה ואז כמה שנים ישארו עד לחופש כלכלי?
מצטרף לשאלה ^^
היי הסולידית, נתקלתי היום בפוסט זה ואדאג להעביר את זה הלאה! תודה רבה על הכל.