ובכן, מסתמן שפוסט סיכום השנה שלי הפך לוויראלי קמעה, מה שהוביל למציאות הסטטיסטית הבאה:
אומללה או שקרנית?
א
תנו לי לספר לכם מדוע אתם כאן…
ת
“אתם כאן מפני שאתם יודעים משהו.
רעש פיננסי – מתכון לאסון
ר
“רעש הוא הבוטה מבין כל סוגי ההפרעות” —ארתור שופנהאואר
תיק ההשקעות של הארי בראון – גרסא 2.0
ת
כשפתחתי את הבלוג הזה, לא בדיוק ידעתי למה אני נכנסת, ואיזה קהל יגלוש הנה.
התחלתי עם פוסטים פיננסיים יבשים (עבשים?) שסקרו אסטרטגיית השקעה שנשלפה מהמרתפים המאובקים של שנות השמונים, אותה הגה מי שהיה מועמדה של המפלגה הליברטריאנית לנשיאות ארה”ב בבחירות 1996.
3,873 ש”ח בחודש וחיה כמו מלכה – סיכום שנה
3
היום ה-31 בדצמבר – הגיעה העת לסכם את ההוצאות שלי בשנה החולפת.
עד מתי: התכנית שלך לחופש כלכלי
ע
מדי מספר חודשים מצטבר לו צבר של “אופוזיציונרים” בבלוג הזה. בהכללה גסה, מגיבים אלה סבורים שעצמאות כלכלית היא מעבר להישג ידו של האדם הסביר.
למה לחסוך כשאפשר לעשות מכה בבורסה?
ל
כאשר אתם משקיעים בבורסה, כספכם נתון למעשה לחסדיו של שוק ההון. “תשואה מובטחת” היא כמעט תמיד חיזיון תעתועים. אין לדעת מה יוליד יום בשווקים הפיננסיים (*), ואף על פי שהיסטורית המגמה הכללית של שוק המניות היא חיובית, התנודתיות בטווח הקצר והבינוני עלולה להיות חדה וכואבת.
המופע של טרומן, התסריט שלך
ה
אתה הולך לאוניברסיטה, עובד במשך כמה עשרות שנים, פורש לקראת גיל 70 ואם יש לך מזל – אתה מת בשיבה טובה אחרי כמה שנים בודדות כפנסיונר. זהו התסריט השחוק לעיבוד מחודש ועצוב במיוחד של “המופע של טרומן” — רק שהפעם הכוכב הראשי הוא … אתה.