בוקר אחד לפני כשנתיים התעוררתי עם כאב חד בלסת. צחצחתי שיניים, גרגרתי מי פה, ניסיתי קרח, גלידה ואפילו היפנוזה עצמית – אך הכאב רק הלך והתעצם. בצהריים כבר ראיתי כוכבים, וטסתי חיש מהר לתור חירום אצל רופא השיניים שלי. כעבור שעה קלה לא נותר זכר לכאב – למעט 2 שיני בינה שהשארתי בקליניקה ועוד 3,000 ש”ח בחשבון הבנק של הרופא.
ביום חמישי האחרון פורסמה כתבה על האתר הזה בעמוד הראשי של גלובס. חשבתי שהם ירדו מהרעיון אחרי שדחיתי את בקשתם להתראיין, אבל כנראה שהמיינסטרים מוצא עניין במסרים שהבלוג מקדם.
כשאדם או בעל חיים ניצב בפני איום או סכנה מיידית, מנגנון ההישרדות הפרימיטיבי בגזע המוח שלו נכנס לפעולה, וקובע כיצד יתמודד עם האיום: האם ילחם או יברח?
אני מינימליסטית.
המשמעות הפרקטית של האמירה הזו היא שתמיד אעדיף איכות על פני כמות.
את “חרדת מעמד” (Status Anxiety), ספרו המשובח של הפילוסוף אלן דה בוטון, קראתי קצת אחרי שיצא לאור בשנת 2004.
אנו חיים בעולם שבז ל”ידע כללי” ומאידך סוגד וזובח ל”מומחים”. קל היום יותר מאי פעם להפוך למומחה: קורס מקצועי אחד או שניים, 4-3 שנות חנייה במכללה / אוניברסיטה, והא לכם מומחה חדש.
בעיני רבים, רחצה במים קרים היא התגלמותו המזוקקת של הסבל עלי אדמות – עד כדי כך שיש אנשים שיעדיפו לא להתקלח כלל מאשר לעמוד אפילו עשר שניות תחת זרם מים צוננים.
אם תשאלו את האדם שלידכם אם הוא מרוצה משכרו החודשי, ספק רב אם תקבלו תשובה חיובית.