בשיפולי הביוב הצהוב והמבעבע של “מאקו” צפה לה השבוע כתבה ויראלית מאת אחת איילת רוזן, העוסקת ב”מגפת הבדידות“.
זהו גבב מילים אווילי למדי המעלה שורה של טיעונים בעייתיים, ובראשם הקביעה הסנסציונית לפיה בדידות היא לא פחות מ”העישון החדש”.
הבורסות ברחבי העולם מגלות חולשה מסוימת בשבועות האחרונים, שיש שיאמרו שהנה אופיינית לתקופה זו של השנה. זוהי תזכורת לכך שלפעמים, השוק יכול גם לרדת ולפעול בניגוד מוחלט למטרותינו.
סימני דאגה ניכרים בקרב לא מעט משקיעים טריים, אפילו בעמודי התגובות של “הסולידית”.
אני פריקית של יעילות. התייעלות מאפשרת לי להקדיש כמה שיותר מזמני המוגבל עלי אדמות לדברים שאני אוהבת ורוצה לעשות. לכן אני מנסה כמעט תמיד להפיק כמה שיותר תועלת מכמה שפחות משאבים, ומאמינה בעיקרון האוניברסלי לפיו מעט זה יותר.
“דבר אחד אני לא מבין, סולידית,” כותב לי קורא סקרן. “למה לך כאב הראש של הבורסה? הזינוקים, המפולות, האיזונים, העמלות… לא חבל על הטרחה והעצבים? אם היה לי את הכסף שלך, הייתי קונה לי דירה להשקעה — אולי אפילו שתיים (עם משכנתא, כמובן). שכר הדירה היה מגיע כמו שעון, מכסה את המשכנתא, ואני הייתי חי מדמי השכירות בלי לעבוד — כמו מלך”.
עקרון פארטו (המוכר יותר בתור “כלל ה-80/20” או “חוק המעטים החיוניים מול הרבים השמישים”) גורס כי במקרים רבים, 20% מכלל הגורמים אחראים ל-80% מהתוצאות. זהו כלל אצבע המשמש לרוב להתייעלות בהקשר העסקי, אולם הוא רלוונטי לא פחות לאלה מאיתנו החותרים לעצמאות כלכלית בדרך של חיסכון אגרסיבי.
בשנת 1990 זכה יהודי יקר בשם פרופ’ הארי מרקוביץ בפרס נובל לכלכלה על חלקו בפיתוח התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות (1952).
טענתו הייתה פשוטה: גיוון תיק ההשקעות באמצעות שילוב של נכסי השקעה שאינם קורלטיבים זה לזה (כמו מניות ואגרות חוב) עשוי להגדיל את התשואה הכוללת של התיק מבלי להגדיל את הסיכון (תנודתיות).
התאוריה העניקה בסיס מדעי לקלישאה הפיננסית “אל תרכזו את כל הביצים בסל אחד.”
משקיעים רבים חוששים להיכנס לשוק ברמות המחירים הנוכחיות. הזינוק במחירי הנכסים הפיננסיים מאז משבר 2008 יצר מכלול של בועות: בנדל”ן, באגרות החוב ואפילו בשוק המניות. האם הפתרון הוא להמשיך לשבת על הגדר ולהמתין למשבר הבא?
פוליסות החיסכון הפיננסי של חברות הביטוח הולכות וצוברות פופולאריות: 3 מיליארד שקלים הן גייסו בשנת 2013 (לפי כלכליסט), ואם לשפוט לפי כמות הקוראים שביקשו שאתייחס לנושא, נראה שסוכני הביטוח עושים עבודתם נאמנה.