Take the blue pill?

[whybe]

היי לכולם.

בשבועות האחרונים אני חש שהרבה גורמים בחיי עוברים טלטלה, בעיקר באספקט הזוגי. לא קל לי לדבר עם בת הזוג על דברים כי בכל פעם שאנחנו מדברים על משהו מהותי, הדברים שלי נתקלים בהתנגדות עזה. בעיקר בנושא של תכנון לעתיד, חסכון, צמצום מרצון (המטרה של כל אלו שיהיה משהו לילדים אם וכאשר יבואו, וגם לעצמנו).

בגדול מה שבא לי עכשיו זה איכשהו לשכוח את כל מה שאני יודע על החיים הסולידיים, לחזור לתוך המטריקס, לעצום עיניים, לעלות על גלגל האוגרים ולהתעורר בגיל 70. לא משנה לי ההשקעות, הרצון לחסוך, להיות אחראי לגורלי(נו), לפרוש מוקדם, רק שיעזבו אותי.

היה לכם פעם כזה חוסר התאמה בין השאיפות למה ש״החיים דורשים״?

 

[c881]

כן.
קוראים לזה "חיים".
אנחנו לא יודעים מה הרקע שלך, של בת הזוג, מאיפה נובעות ההתנגדויות ואנחנו לא פסיכולוגים.
נסה בחישוב גס לבדוק כמה כסף נשאר לך בסוף החודש.
החשבון משותף?
ושים בחסכון כלשהו את מה שנשאר.


הכי חשוב...
תפסיק לעשות פרצוף חמוץ כל פעם שהיא אומרת לך שהיא קנתה משהו, כי זה אחד מהגורמים להמשיך להוציא.
תשמח איתה, אולי זה יוציא לה את החשק.

נסיון אישי (בטעות לגמרי)...
בת הזוג אוהבת חטיף שוקולד מארה"ב. כל פעם שמישהו מהסביבה הקרובה/עבודה טס לחול והיא הרגישה בנוח לבקש, היו מביאים לה 2~3 יחידות.
6$ לכל הסיפור.
החלטתי לעשות לה הפתעה, הזמנתי לה ארגז של החטיף מ-EBAY יצא 12$ ל-50 יחידות.
היום היא לא מסוגלת לשמוע את השם של הממתק.
פעם זה היה "שוקולד שהביאו לי מחו"ל"... עם בשנה.
אני הפכתי את זה ל-"עוד פעם השוקולד הזה"...
שוב, בטעות לגמרי.

 

[משתמש מחוק]

אין מה לומר חוץ מלתת מעט עידוד וירטואלי... זו המציאות. היא קשה יותר במובנים מסוימים אבל אין דרך לבטל את מה שלמדת.
זה קצת כמו עם חוזרים בשאלה... ברגע שמפסיקים להאמין ונושאים בכל ההשלכות של הנידוי החברתי והצורך פתאום להסתדר לבד ללא כישורי חיים בסיסיים, למרות הקושי (העצום), אי אפשר פתאום לבחור להאמין ולחזור לאחור (במידה וחוסר האמונה הוא אמיתי).
לשיטתי, קשה ככל שתהיה, האמת תמיד עדיפה.
לכן, אישית, אני "סולידי", אתאיסט וטבעוני. אני לא יכול להתעלם ממה שאני יודע. וזה אכן קשה (אצלי רק במובנים הראשון והשלישי, אתאיזם אצלי במשפחה אף פעם לא היה בעיה), והיו לחצים גדולים מצד המשפחה (ובכל מיני מעגלים חברתיים ובעבודה), וניסו לדחוף לי שניצלים ולהתווכח בוויכוחים עקרים (אף פעם לא הבנתי מה כואב לאנשים מה זולתם אוכל או לא אוכל), וניסו לשבת עלי שאחליף כבר את האוטו ואסע לחופשה מדהימה וכו'.
אבל כולם נכשלו. למה? כי האמת לצידי ואני עקשן. מאוד.
(וגם כי ירשתי מאמא שלי דווקא, אחד מגורמי הלחץ, את שפת הגוף ודרך ההתנהלות של Don't F*** with me, זה עובד על רוב האנשים חוץ ממנה... .)

 

[daat99]

לדעתי כל עוד היא לא מכניסה אותך למינוס שאתה לא יכול להתמודד איתו אז עזוב אותה לנפשה ותשמח בשמחתה כשהיא משתמשת בכסף בשביל לשמח את עצמה (וממש לא משנה אם אתה חושב שהשמחה היא אמיתית או לא).

מה שאתה כן יכול לעשות זה לכלכל את מעשיך בתבונה.
תחיה אורח חיים סולידי בעצמך ותחסוך כל מה שאתה רק יכול.

אני הייתי מחלק את ההכנסה המשותפת ל-3 חלקים:
1. הוצאות משותפות (מגורים, אוכל, חופשות וכו').
2. כסף ששייך לה והיא עושה בו כרצונה.
3. כסף ששייך לך ואתה עושה בו כרצונך.

בכסף שלה תן לה לקנות מה שהיא רוצה ואל תשכח לאחל לה להתחדש ומזל טוב כשהיא מספרת לך שהיא קנתה משהו שהיא מאוד רצתה.
מצד שני בכסף שלך תתחיל לחסוך ולהשקיע כראות עיניך ותסביר לה שהחיסכון/ההשקעה זה בדיוק "לקנות נעליים חדשות" בשבילך.

אולי בעוד עשור היא תשתנה ואולי לא.
רק תזכור שמשפחה קודמת לכל ולדעתי עדיף לך להיות נשוי ומאושר מאשר לפרוש בגיל צעיר.

 

[adamshalev]

נסה להעריך את מידת ״הנזק״ של הוצאות שהיא עושה שצורמות לך מאד. שים לב שגם לך בוודאי יש הוצאות שאתה עושה שהיא לא הייתה עושה, אז אל תתמקד בכל הוצאה שהיא עשתה אלא רק באלו שממש חריגות לטעמך. נסה להשוות את זה אל מול עלות שהייתם מוכנים לספוג יחד מבלי שזה יהיה סוגיה לזוגיות, כמו דירה קצת יותר טובה, רכב קצת יותר טוב, עלויות ילד לכשיבוא, טיול בחול פעם בשנה שנתיים.
אם אתה רואה שזה לא חריג בסדר גודל, אז על מה יש סיפור? אבל אם זה חריג כל כך שזה בלתי אפשרי לחסוך שקל כי היא מוציאה כל שקל שנכנס אז זה סיפור אחר.

כמו כן חשוב שתסביר לה את המטרות שלך בחיים בצורה שלא מאיימת על המטרות שלה. תמצא אופן התנהלות שבו אתה מסוגל לחסוך ואתה מאפשר לה לחסוך אם היא רוצה אבל לא מפעיל עליה לחץ לעשות זאת.

דוגמא לדברים שאנחנו עושים (אין לנו בעיה כמו שתיארת, אבל הדברים הללו מאד עוזרים ביומיום):
- חשבונות בנק נפרדים. המשכורת שלה נכנסת לחשבון שלה ושלי לשלי. היא לא יכולה לגעת במשכורת שלי למרות שכל הכסף הוא בכל מקרה ״שלנו״.
- מעקב הוצאות עד השקל. ואני מתכוון עד השקל (מצאתי אחד באוטובוס וזה נכנס למעקב תחת הכנסות שונות). ככה על כל הוצאה שאני עושה ושהיא עושה אנחנו עוברים יחד פעם בחודש ומדברים על מה שהיה באותו חודש. אני בטוח שעצם הדיבור על זה מבלי שאתה שופט או מעיר לה יעלה את המודעות שלה לנושא החסכון בפרט אם היא תראה כמה במצטבר היא מוציאה על קטגוריות מסויימות וכמה לחילופין אתה חוסך כל חודש וצברת עד כה בחסכון.

 

[adamshalev]

יכול להיות שיהיה לה אנטי לעשות מעקב הוצאות בהתחלה כי ״היא לא רוצה לספור כל שקל כמו איזה עני״, אז תתחיל באיזי.
בהתחלה רק מעקב אחרי תנועות בבנק. כמה נכנס. כמה יצא על משיכות מזומן וכמה יצא על אשראי.
אחכ אפשר להתקדם למעקב אחרי הוצאות אשראי. נראה לי שכל החברות היום מציגות פילוג הוצאות לפי קטגוריות והשוואה של חודשים. גם בבנק יש יכולות כאלה.
אחכ אתה יכול להתקדם למעקב גם אחרי הוצאות במזומן (שזה הכי טריקי).
אנחנו משתמשים בתוכנה שפיתחתי שנקראית KaChing אתה מוזמן לחפש בפורום ויש גם תוכנות אחרות שאנשים משתמשים בהם, אבל בתור התחלה גם מסמך אקסל יהיה מצויין. הסולידית פרסמה אחד לדוגמא.

 

[c881]

- מעקב הוצאות עד השקל. ואני מתכוון עד השקל (מצאתי אחד באוטובוס וזה נכנס למעקב תחת הכנסות שונות).

מזל שאני יושב במשרד לבד.

 

[לא סולידי YET]

החלטתי לעשות לה הפתעה, הזמנתי לה ארגז של החטיף מ-EBAY יצא 12$ ל-50 יחידות.
היום היא לא מסוגלת לשמוע את השם של הממתק.

מזל שבת הזוג שלך לא אוהבת תיקים של לואי ויטון...

 

[לא סולידי YET]

טוב. הבנתי.
מעכשיו, בדייט שני אתן לבחורה לינק לאתר של הסולידית. אם אחרי זה היא תהיה מעוניינת להמשיך, יש תקווה.

 

[c881]

מזל שבת הזוג שלך לא אוהבת תיקים של לואי ויטון...

למה?
כמה אתה חושב יעלה להזמין ארגז "לואי ויטון" מסין?

 

[Lyman Zerga]

@whybe - איך שאני רואה את זה הסיפור פה הוא בעיקר תיאום ציפיות ותקשורת עם בת זוגך. אתה מספר שכל נושא מהותי שאתה מעלה בפניה נתקל בהתנגדות עזה. האם מדובר רק בנושאי אורח חיים מהסוג שנידון בהרחבה בבלוג הסולידית? האם אתה מנסה להעלות בפניה בעיה ולפתור אותה ביחד איתה, או שאתה מציג לה בעיה ומכתיב לה את פתרונה? האם אתה מבין את נקודת המבט שלה ומאיפה נובעת ההתנגדות המדוברת?

מציע לך לקרוא פה http://www.hasolidit.com/קצר-בתקשורת על קצרים בתקשורת, וכמו כן לקרוא פה http://www.hasolidit.com/10-דרכים-לשכנע-את-אשתך-לבזבז-פחות

 

[לא סולידי YET]

למה?
כמה אתה חושב יעלה להזמין ארגז "לואי ויטון" מסין?

ככה אתה עובד על בת זוגך? קונה לה חיקויים?

 

[Jane Doe]

ככה אתה עובד על בת זוגך? קונה לה חיקויים?

רמזתי כמה רמיזות עבות לבן הזוג שלי שבשלה השעה להינשא (כלומר קניתי שמלת כלה). חיכיתי, ציפיתי, ייחלתי, פיללתי ושום הצעת נישואים לא הגיעה.
כל הזמן הזה הוא חיפש טבעת יהלום שאני אוהב. משימה לא פשוטה, אני מודה, כי אני לא אוהבת טבעות.
כל מה שרציתי היה שיגיד לי שהוא אוהב אותי ורוצה לחלוק איתי את חייו. לא יחסתי כל משמעות לטבעת. מצידי שהטבעת תהיה מבייגלה.
בקיצור, אני לגמרי בעד חייקויים. אם היה שואל אותי הייתי אומרת לו לך על זירקון (חיקוי ליהלום) וגם זה מיותר.

 

[whybe]

תודה @Lyman Zerga אקרא את הפוסטים האלה שוב.
לדוגמה, דיברנו על הרצון שלי לחסוך באגרסיביות כדי שיהיה לי זמן להיות עם הילדים כשהם יוולדו ויגדלו (שלמדתי מהבלוג הנוכחי), ועל הרצון שלי להיעזר בחינוך ביתי כדי לחנך אותם לא רק כפי שמשרד החינוך של מדינת ישראל דווקא חושב לנכון (רעיון שיש לי כבר 6 שנים -/+), ובשני המקרים האלה זה מהר מאוד הוביל לפיצוץ ולצעקות. הייתי צריך להבטיח להוציא את הרעיונות האלה מהראש ולא להוציא אותם בחזרה עד גיל 60. יכול להיות שזה תלוי בדרך בה אני מציג את הרעיונות שלי, לפחות זה הפידבק שאני מקבל ממנה, אבל אני לא יודע אם זה אובייקטיבית נכון.

הוצאות שלה שמפריעות לי (ושאני מוציא בשבילה על דברים שהיא מעוניינת לעשות), למשל קניה של מוצרי מזון מן החי, שאני מתנגד לזה אבל לא אומר לה כלום (ולאף אחד אחר אלא אם נדחפים לי לצלחת). שמעבר לכמה עשרות (מאות?) שקלים בחודש על זה, יש לזה גם לדעתי השפעה ארוכת טווח על דברים כמו בריאות שקשה לכמת. למשל ההוצאה (הכספית והגאוגרפית מבחינת כמות הנדלן שזה תופס בבית) על בגדים ונעליים, אני מניח שאני לא צריך להסביר את זה לרוב האנשים פה. בוא נגיד שמבחינת שטח ארון ומגירות החלוקה היא בערך 1:5 לטובתה. כן, יש לי חדר עבודה שלי אבל זה בגלל אופי העבודה שלי שלא מאפשר לי לעבוד עם אוזניות לאורך זמן. מה גם שאני עובד כשהיא ישנה.

 

[whybe]

מה עוד - הוצאה חודשית על נסיעות למשפחות שלה ושלי (בעיקר שלה, את ההורים שלי אנחנו רואים הרבה פחות, ולא בגלל מרחק) - אין לנו רכב כרגע, מקווה מאוד שזה לא ייגדל ל-2 בעתיד הלא רחוק - בין 400-600 שח בחודש. יכול להצטמצם בעיני הרבה, בעיניה לא. אבל כל פעם שאנחנו באים לשם זה רק מעלה את רמת המתח בינה לבין המשפחה שלה (לונג סטורי) וביני לבינה. יש עוד כמה דברים.

 

[איליה]

כמה לינקים נוספים טובים בנושא:
http://www.mrmoneymustache.com/2012/03/22/selling-the-dream-how-to-make-your-spouse-love-frugality/
http://www.mrmoneymustache.com/2014/07/17/is-mr-money-mustache-ruining-your-marriage/
http://www.mrmoneymustache.com/2014/07/30/is-mr-money-mustache-ruining-your-marriage-part-2/

לגבי חיקויים: אישתי מצאה ברשת סיני שמוכר מוצרים של desigual, כתבתי מוצרים כי כאשר הדברים התחילו להגיע וראינו את האיכות, הבנו שזה כפי הנראה "חנות המפעל". כל שנה שנתיים הסוחר נעלם, מאתרים אותו דרך אמייל שלו שיש לנו (כפי הנראה עולים עליו כל כמה זמן). מה הכי מצחיק - אישתי ניסתה להכנס לחנות של desigual ולא הייתה מסוגלת להוציא שם כסף כי היא קונה לרוב פי 3-4 יותר זול (ולא שהיא קונה אובססבית אלה קונה פעם בשנה או שנתיים)

 

[whybe]

את כל אלה קראתי @איליה תודה.

 

[Royalties Man]

כן, בכל בפעם שמישהו עושה משהו שקצת שונה או יוצא דופן משאר החברה שבה אנחנו חיים, אז יהיו מספיק אנשים שינסו להחזיר את המישהו הזה ל"מוטב" לפי איך שהם תופסים אותו. זה קורה בכל התחומים שבהם ישנה הצלחה מעבר לנורמה או לקיחת אחריות על העתיד הכלכלי במקרה שלך. מכיוון שכהכרת את בת זוגך בטח עדיין לא היתה לך את ההבנה והמודעות הזאת אז מן הסתם זה שהיא בזבזנית או לא רוצה לחשוב על העתיד (במילים אחרות, כמו רוב האוכלוסיה) לא הפריע לך במיוחד. פתרון קל ולא כואב אין כאן אז נסיים פשוט במשפט שקווין אוליירי (משקיע מולטי מליונר) נוהג לשאול, מה יותר קל להחליף, אישה או עסק?

 

[c881]

לדוגמה, דיברנו על הרצון שלי לחסוך באגרסיביות כדי שיהיה לי זמן להיות עם הילדים כשהם יוולדו ויגדלו (שלמדתי מהבלוג הנוכחי), ועל הרצון שלי להיעזר בחינוך ביתי כדי לחנך אותם לא רק כפי שמשרד החינוך של מדינת ישראל דווקא חושב לנכון (רעיון שיש לי כבר 6 שנים -/+), ובשני המקרים האלה זה מהר מאוד הוביל לפיצוץ ולצעקות. הייתי צריך להבטיח להוציא את הרעיונות האלה מהראש ולא להוציא אותם בחזרה עד גיל 60.

חינוך זה מה שנשאר אחרי ששכחנו את כל מה שלמדנו בבית הספר.
חשבתי פעם על "חינוך ביתי", זה עבר לי.
אני משקיע בלהיות עם הילדים ולתת דוגמה, מה לדעתי טוב, נכון ואיך צריך לעשות משהו.
חלק משתפשף, חלק לא.

הוצאות שלה שמפריעות לי (ושאני מוציא בשבילה על דברים שהיא מעוניינת לעשות), למשל קניה של מוצרי מזון מן החי, שאני מתנגד לזה אבל לא אומר לה כלום (ולאף אחד אחר אלא אם נדחפים לי לצלחת). שמעבר לכמה עשרות (מאות?) שקלים בחודש על זה, יש לזה גם לדעתי השפעה ארוכת טווח על דברים כמו בריאות שקשה לכמת. למשל ההוצאה (הכספית והגאוגרפית מבחינת כמות הנדלן שזה תופס בבית) על בגדים ונעליים, אני מניח שאני לא צריך להסביר את זה לרוב האנשים פה. בוא נגיד שמבחינת שטח ארון ומגירות החלוקה היא בערך 1:5 לטובתה. כן, יש לי חדר עבודה שלי אבל זה בגלל אופי העבודה שלי שלא מאפשר לי לעבוד עם אוזניות לאורך זמן. מה גם שאני עובד כשהיא ישנה.

כתבתי פעם - בליווי פעמונים לא שואלים כל אחד מה השני צריך להוריד, כי זה רק יוביל לפיצוץ.
כמה שאני עומד בתקציב וחוסך ולא משנה... תשאל את בת זוגתי ומחר ההוצאות שלי נחתכות בחצי.
ולהיפך.
לגבי "מזון מהחי" - אפשר להכנס לויכוח מפה ועד "אלונה טל", אבל כל עוד זה דעות, הכל מותר.
ומה אני אגיד? הבגדים שלי תופסים מדף ומתלה מתוך ארון קיר שלם. כמה מקום צריך לבגדים של ילדים? של האשה?
תחליט אם אתה רוצה לחיות בזוג/משפחה ותתמודד עם זה או לחיות לבד ותרד לדירת חדר.


אבל אתן לך את דעתי בנידון, לא יודע אם שאלת לגביה או לא...
אני שם לב שבכל היא אשמה. היא לא מקבלת את הרעיונות שלך, היא מוציאה יותר כספים, היא קונה מזון מן החי, היא קונה בגדים...
מזכיר לי כתבות של "זה לא אשמתי, הריבית, הבנק, זה המערכת שעושה אותנו עניים".
תזכור משפט קטן -

כשאתה מפנה אצבע מאשימה למישהו, 3 אצבעות מצביעות עלייך.

 

[Jane Doe]

משל קניה של מוצרי מזון מן החי, שאני מתנגד לזה אבל לא אומר לה כלום

גילוי נאות: אני לא מכירה אותך או את אישתך ואין לי ניסיון ביעוץ זוגי. ספציפית לגבי מוקד החיכוך הזה יש לי רעיון שאולי יעזור. אולי תבשל לה ארוחות טבעוניות גורמה לפחות בחלק מימות השבוע?