בית » השקעות » השקעה בסחורות: בעד או נגד?

השקעה בסחורות: בעד או נגד?

סחורות נחשבו עד לפני מספר שנים לנכס השקעה אקזוטי למדי, בין היתר מפני שלמשקיע העצמאי לא הייתה דרך פשוטה להיחשף אליהן.

התמונה השתנתה בעשור האחרון על רקע תפוצתן של קרנות נאמנות ותעודות סל העוקבות אחר מדדים מרכזיים בשוק הסחורות.

מכשירים פיננסים אלה הגיעו לשיא הפופולאריות באמצע העשור הקודם, כאשר משקיעים שרכשו אותם לאחר משבר הדוט.קום ב-2002 רשמו תשואה נאה של כ-150% בשנים שחלפו מאז ועד למשבר הגדול של 2008.

ההמלצה המקובלת כיום בספרי השקעות רבים היא ליצור חשיפה לסחורות בשיעור של 5% עד 10% מתיק ההשקעות. אך האם יש בסיס להמלצה הזו?

לפני שנענה על השאלה הזו, יש להתעכב תחילה על כמה מושגים בסיסיים.

"סחורות" הן שם כללי לכל טובין, תוצרת או חומר גלם הנסחר בין בני אדם.

נהוג לחלק את שוק הסחורות ל-5 קבוצות יסוד:

  • סחורות חקלאיות כגון דגנים, מזון ו/או סיבים, לרבות: תירס, שיבולת שועל, אורז גס, פולי סויה, שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), חיטה, חלב, קקאו, סוכר, שמן דקלים, תרכיז מיץ תפוזים קפוא, כותנה, צמר, גומי.
  •  סחורות מן החי: בשר חזיר, בקר חי, בקר להאבסה
  •  אנרגיה לסוגיה: נפט גולמי, פחם, אתנול, גז טבעי, שמן חימום, בנזין, פרופן, אורניום
  •  מתכות יקרות: זהב, כסף, פלטינה,פלאדיום.
  •  מתכות תעשייתיות: נחושת, עופרת, אבץ, בדיל, אלומיניום, פלדה, ניקל, קובלט, מוליבדן

מחיר הסחורה נקבע על ידי כוחות הביקוש וההיצע. אם, לדוגמה, היצע הנפט עולה על הביקוש, אזי מחיר חבית נפט יקטן. אם הביקוש לנפט עולה על ההיצע, מחיר חבית נפט יעלה.

משקיעים בשוק הסחורות אינם רוכשים את חומרי הגלם עצמם. במקום זה, ההשקעה מתבצעת דרך קנייה ומכירה של חוזים עתידיים (בין אם באופן ישיר או באמצעות קרן נאמנות או תעודת סל) על מחירי הסחורות.

חוזה עתידי הוא מכשיר פיננסי המייצג אפשרות לרכוש או למכור כמות מוגדרת של סחורה במחיר מוסכם ובתאריך ידוע מראש.

באופן טיפוסי, חוזה עתידי נכרת בין שני צדדים — צד אחד לעסקה מעוניין לגדר סיכון, ואילו צד שני מעוניין להרוויח על ידי קנייה בזול ומכירה ביוקר. הדוגמה הבאה ממחישה זאת:

שלומי מגדל תירס למחייתו. הוא מעוניין להבטיח שיוכל למכור את היבול שלו במחיר גבוה בעתיד, כלומר, לגדר את הסיכון שמא מחיר התירס יצנח וייגרמו לו הפסדים. לכן, שלומי יכנס לחוזה עתידי המבטיח כי יוכל למכור (לצד שכנגד) 5,000 בושל תירס בסכום של 4000$ בדצמבר 2014.

יגאל הוא ספקולנט. הוא מעוניין להרוויח דרך מסחר בחוזים עתידיים, וכדי לעשות זאת הוא מוכן להסתכן. לכן, יגאל ייכנס לחוזה עם שלומי לפיו עליו לקנות 5,000 בושל תירס בסכום של 4000$ בדצמבר 2014.

דצמבר 2014 הגיע. אם במועד זה מחיר התירס יהיה גבוה מ-4000$, הרי שיגאל הרוויח מהעסקה — ואילו שלומי הפסיד. מנגד, אם מחיר הסחורה יהיה נמוך מ-4000$, הרי ששלומי הרוויח ויגאל הפסיד.

כמעט מיותר לציין שמסחר בחוזים עתידיים  הוא פעילות מסוכנת, ממונפת עד צוואר, רגישה בזמן וספקולטיבית ביותר – ואם לא די בכך, מדובר מדובר במשחק סכום אפס: רק צד אחד לעסקה יכול להרוויח בכל עת.

"טוב ויפה," יאמר הקורא הנבון, "אבל מה לי ולזה? אני משקיע פסיבי, לא ספקולנט שמנסה להתחרות בסוחרי חיטה ובשר חזיר! איך השקעה בסחורות יכולה להועיל לי?"

השקעה בסחורות – למה כן?

אטרקטיביות ההשקעה של שוק הסחורות נובעת מכך שבאופן מסורתי, למחירי הסחורות יש קורלציה נמוכה מאוד, ולעתים אפילו שלילית, לשוקי המניות ואגרות החוב.

המשמעות היא שכששוק המניות קורס, יתכנו מצבים שבהם שוק הסחורות דווקא ישגשג.

הסיבה לקורלציה הנמוכה נובעת מכך שמחירי הסחורות חשופים למשתנים שאינם משפיעים בהכרח על שוק המניות, כגון מזג אוויר ועודפי ביקוש והיצע של סחורות מסוימות (כשההיצע עולה על הביקוש, מחיר הסחורות קטן. כשהביקוש עולה על ההיצע, מחיר הסחורות גדל).

כך, למשל, בצוֹרת המשפיעה באופן דרמטי על היצע התירס צפויה להגדיל משמעותית את מחיר הסחורה, אך אינה צפויה להשפיע בהכרח על שוק המניות בכללותו.

לפי התאוריה המודרנית של תיק ההשקעות, שילוב של נכסי השקעה שאינם קורלטיביים זה לזה עשוי להקטין את הסיכון הכולל בתיק, ובמקרים מסוימים אף להגדיל את התשואה.

כך, מבחינה תאורטית, תיק המורכב ממספר רב של נכסי השקעה שמחיריהם מושפעים מגורמים שונים, כגון: מניות, אגרות חוב, נדל"ן מניב (קרנות ריט), סחורות ונכסים שווי-מזומן, צפוי להניב תשואה גבוהה יותר (בהתאמה לסיכון) מתיק הכולל רק נכס אחד או שניים.

במילים אחרות, המצדדים בהשקעה בסחורות טוענים שזוהי אסטרטגיה יעילה להפחית את התלות הכוללת של התיק בביצועי שוק המניות.

יש לזכור שקורלציה בין נכסים לעולם משתנה. ניתן לומר שהקורלציה בין מניות לסחורות נחלשת בתקופות אינפלציה, ומתחזקת בתקופות דפלציה. כל זמן שהקורלציה חלשה, חשיפה לסחורות מסייעת לפזר את הסיכונים את התיק; אולם כשהקורלציה מתחזקת, התועלת שלהן כנכס התורם לפיזור קטנה.

יתרון נוסף להשקעה בסחורות הוא הגידור שהן מקנות מפני תרחישים של התפרצות אינפלציה דוהרת ו/או היפר-אינפלציה. בפרספקטיבה היסטורית, שוק הסחורות הציג את הביצועים הטובים ביותר בשנים שבהן המשק העולמי נקלע לאינפלציה.

הסיבה לכך היא שמחירי הסחורות נוטים לעלות בתקופות של אינפלציה יחד עם שאר המחירים במשק; ככל שכסף הפיאט מאבד מערכו, המשקיעים פועלים לאצור את כוח הקנייה שלהם באמצעות חשיפה לנכסים מוחשיים כמו סחורות.

מטבע הדברים, השקעה בסחורות אינה מגינה על המשקיעים מפני דפלציה או ירידה חדה בביקושים. כך, במהלך המשבר הדפלציוני הגדול של 2008, שוק הסחורות התרסק בשיעור חד אף יותר  יותר משוק המניות (ובעוד שהמניות זינקו מאז, הסחורות המשיכו לדשדש).

בנסיבות מסוימות, השקעה בסחורות יכולה להוות אף גידור מסוים מפני תרחישי קיצון פוליטיים המשפיעים לרעה על שוק המניות, במיוחד במצבים של צמצום פתאומי של היצע הסחורה. במהלך חרם הנפט הגדול של 1973, לדוגמה, שוק המניות קרס, ואילו מחיר הנפט נסק מעלה.

השקעה בסחורות נתפסת, אפוא, כמעין פוליסת ביטוח מפני תרחישים מאקרו-כלכליים מסוימים העלולים להשפיע לרעה על תיק מניות "קלאסי" המורכב מאג"ח ומניות בלבד.

"הפרמיה" שמשלמים עבור הפוליסה הזו היא תשואה ריאלית נמוכה יותר (ראו להלן). מובן ש"מקרה הביטוח" – היפר-אינפלציה – עלול שלא להתרחש, ובמקרה זה, בו שוק המניות מציג ביצועים ממוצעים או טובים מממוצעים, שילוב הסחורות בתיק עלול לפגוע בתשואה הכוללת.

השקעה בסחורות – למה לא?

כסף מת

הטיעון הנפוץ ביותר נגד השקעה בסחורות הוא שמדובר, למעשה, בכסף מת.

בשונה מעסקים (מניות) המניבים רווחים, הלוואות (אגרות חוב) המניבות ריבית, או נדל"ן המניב דמי שכירות, לסחורות אין מנגנון המייצר הכנסה לאורך זמן. מחירן משקף לכל היותר פונקציה של עלות לעומת צורך, היצע לעומת ביקוש. השקעה בהן כרוכה בתקווה שיהיה משקיע שיסכים לשלם מחיר גבוה תמורתן אי שם בעתיד.

אם תקחו שק אורז, תאפסנו אותו בכספת ותמתינו 40 שנה, תופתעו לגלות שכמות האורז בשק לא צמחה בחלוף השנים. האמת הזו נכונה לגבי כל אחת מהסחורות שתוארו לעיל, מחבית נפט דרך טון כותנה וכלה בערימת שטרות מתחת לבלטה.

מכאן שפוטנציאל התשואה הריאלית (בניכוי אינפלציה) מהשקעה בסחורות הוא נמוך מאד, ואף אפסי. חשבו על כך: מחירי הסחורות הם חלק בלתי נפרד ממדד המחירים הכללי. כשמדד המחירים הכללי עולה בחדות (אינפלציה), מחירי הסחורות עולים גם הם, אך לא בשיעור גבוה יותר.

כמובן שלא הייתה כאן בעיה אילו מדובר היה בנכס חסר סיכון (כמו מזומן). אלא שהמציאות מוכיחה אחרת: סחורות הן נכס השקעה מסוכן ביותר החשוף לתנודות מחירים חריפות, ארוכות וממושכות.

מחירי הסחורות נעים כתלות במשתנים עונתיים או מחזוריים שקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לחזות מראש: שינויי אקלים חריגים, אסונות טבע, מגיפות ואסונות מעשי ידי אדם. אלה הופכים את ההשקעה בסחורות למסוכנת באופן משמעותי מהשקעה באגרות חוב, ומסוכנת לא פחות מהשקעה במניות.

התוצאה היא השילוב הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת: נכס עם סיכון גבוה ותוחלת תשואה ריאלית אפסית. אדם הבוחר להשקיע בסחורות אינו מפוצה עבור הסיכון שהוא לוקח על עצמו – אין כאן "פרמיית סיכון" כפי שיש בהשקעה במניות (סיכון גבוה, תשואה גבוהה). על כן, יש הטוענים כי סחורות כלל אינן מתאימות להשקעה ארוכת טווח, אלא רק למסחר מיידי.

חשבתם שאתם משקיעים בנפט? אז חשבתם…

אם ברצונכם  להנות מרווחיו של תאגיד מסוים, כל שעליכם לעשות הוא לרכוש את מניותיו בבורסה. אם חשקתם בדמי שכירות חודשיים, עליכם לרכוש נדל"ן מניב ולהעמידו להשכרה. אבל מה אם משאת נפשכם היא להחזיק ב-20 טון כותנה, מתוך הנחה / ציפיה / תקווה שמחיר הכותנה עתיד לזנק?

ובכן, האמת העצובה היא שלהוציא מספר חריגים (ראו בהמשך), משקיעים פרטיים עדיין אינם יכולים להיחשף באופן ישיר למחיר הסחורה בזמן-אמת (מחירי ה"ספוט").

הסיבה לכך היא פרקטית לחלוטין: לרוב המשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, אין די משאבים כדי לאחסן טונות של גז טבעי, שמן סויה או בקר חי. מכיוון שכך, המסחר בסחורות מתבצע, כאמור, דרך חוזים עתידיים.

מה זאת אומרת "אין לי מספיק מקום ל-20 טון כותנה?" קרדיט: CSIRO, רישיון Creative Commons

מה זאת אומרת "אין לי מספיק מקום ל-20 טון כותנה?" צילום: CSIRO

הבעיה היא שרכישת חוזה עתידי אינה מקנה חשיפה ישירה למחיר ה"ספוט" של נכס הבסיס. חוזה עתידי על סחורה אינו שווה לסחורה עצמה.

כשאתם רוכשים, לדוגמה, תעודת סל על מחיר הנפט, אינכם נחשפים למחיר הנפט בזמן-אמת. אין חבית נפט שנרכשת במקום כלשהו בעולם תחת שמכם.

במקום זה, מנהל התעודה רוכש עבורכם את החוזה העתידי הקרוב ביותר על מחיר הנפט גולמי. זמן קצר לפני שהחוזה פוקע, מנהל התעודה מוכר אותו  וקונה במקומו את חוזה הנפט של החודש הבא (אם לא ימכור את החוזה לפני הפקיעה, יהיה עליו להיערך לקליטת משלוח של אלפי חביות נפט!). כך נמשך התהליך לאורך חיי התעודה.

מעבר לעלויות השקעה גבוהות, "גלגול" החוזים הזה חושף את המשקיע לסיכונים שלא היה נתקל בהם אילו הייתה לו דרך להשקיע בנפט באופן ישיר.

אחד הסיכונים הידועים הנלווים לאסטרטגיה זו מכונה קונטנגו (Contango): זהו מצב שבו מחיר החוזה החדש גבוה יותר ממחיר החוזה הקיים. מצב זה מתרחש, בדרך כלל, כאשר הביקוש לסחורה עולה על ההיצע המיידי. המשמעות היא שהכסף ממכירת החוזה הקיים קונה פחות חוזים חדשים. אפקט הקונטנגו עלול לשחוק את התשואה בעקביות ולהסב נזק למשקיעים, ולעתים אף לגרום למצב אבסורדי שבו למרות שמחיר הסחורה עולה, מחיר התעודה יורד. (*)

(*) המצב ההפוך, המכונה בקוורדיישן (Backwardation), יתכן כאשר הביקוש לסחורה קטן או כשההיצע המיידי גדל. מצב זה עשוי להגדיל את התשואה עבור המשקיעים, אם כי הוא נדיר יותר באופן יחסי.

סיכון דומה, אך לא זהה, הנלווה לאסטרטגיית גלגול החוזים נשקף מצדם של סוחרי החוזים המקצועניים. סוחרים אלה מנצלים את מכירות החוזים ה"כפויות" של תעודות הסל למטרות רווח.

בשונה ממנהלי התעודות, הסוחרים הפרטיים אינם מחויבים לסחור בזמנים קבועים. כך, הם עשויים להקדים את מנהלי התעודות ולרכוש את החוזה הבא לפניהם, ובכך להעלות את מחירו. לחלופין, הם עשויים למכור את החוזה הקיים לפני מנהלי התעודות, ובכך להקטין את המחיר ולגרום למחזיקי התעודות להרוויח פחות.

איך (בכל זאת) להשקיע בסחורות?

אחת המטרות שלשמן הוקם הבלוג הזה היא להציג נושאים פיננסים מורכבים בצורה הפשוטה ביותר. אני מוכרחה להודות שכשמדובר בשוק הסחורות זו משימה מאתגרת, הנובעת מטבעו הסבוך והמורכב של העולם הזה.

אם הדיון עד כה הותיר אתכם מבולבלים – אולי טוב שכך.

אם אתם מתכננים להשקיע כסף במשהו, אל תעשו זאת מתוך תקווה שמישהו אחר יבין את הניואנסים הקטנים במקומכם.  אל תהנהנו בהסכמה למקרא דברים כמו "להשקיע 5% מהתיק בסחורות זה רעיון מצוין" רק כדי שתוכלו לרוץ ולהשקיע בקרנות עם המילה "סחורות" בשמן. אם אינכם מבינים איך שוק הסחורות עובד – אל תשקיעו בסחורות.

דעתי האישית, לאור האמור, היא שלא יקרה דבר לתיק ההשקעות שלכם אם תבחרו שלא לשלב בו סחורות. זהו נכס מורכב, סבוך ומסוכן למדי.

אם החלטתם אחרת, הרי שבהנחה שאתם לא מעוניינים לסחור עצמאית בחוזים עתידיים (ותאמינו לסולידית, אתם לא מעוניינים) עומדות בפניכם שתי אפשרויות מרכזיות:

חשיפה לקרנות חוזי סחורות: האפשרות הראשונה היא להשקיע בקרן סחורות זרה (Collateralized Commodity Futures Fund) או תעודת סל ישראלית העוקבת אחר מדדי סחורות מרכזיים דרך החזקה של סל חוזים עתידיים בהתאמה להרכב המדד.

דוגמא אחת מיני רבות לקרן כזו היא הקרן DBC (Powershares DB Commodity Index Tracking Fund), המחזיקה חוזים של 14 סחורות:  נפט גולמי משני סוגים, נפט להסקה, גזולין, גז טבעי, זהב, כסף, אלומיניום, אבץ, מתכת, תירס, חיטה, סויה וסוכר.

חלופות אפשריות הן תעודות הסל הישראליות קסם סל סחורות עולמי, העוקבת אחר מדד S&P GSCI (24 סחורות מרכזיות), או פסגות סל סחורות, העוקבת אחר מדד Deutsche Bank Liquid Commodity Index (6 סחורות מרכזיות). קיימות גם תעודות סל מקומיות העוקבות אחר מחירי הנפט והגז הטבעי.

אם בחרתם להשקיע דרך קרן המחזיקה חוזים עתידיים, ודאו כי אתם מבינים מהם שלושת מקורות התשואה של ההשקעה:

1. מחיר נכס הבסיס (מחיר הספוט של הסחורה). מחיר זה מושפע מעודפי ביקוש / עודפי היצע, שנוטים לאורך זמן לבטל אלה את אלה. מחיר הספוט בדרך כלל נוטה לעלות בהתאם לקצב האינפלציה.

2. התשואה בעקבות גלגול החוזים: כאמור, תשואה זו עשויה להיות חיובית או שלילית. אם החוזה העתידי החדש זול יותר מהחוזה הקיים (בקוורדיישן), הרי שמנהל הקרן הרוויח: הכסף שלו קנה יותר חוזים. לעומת זאת, אם החוזה החדש יקר יותר מהחוזה הקיים (קונטנגו), הרי שמנהל הקרן הפסיד.

3. התשואה על הבטחונות: כדי לרכוש חוזה עתידי, מנהל הקרן / תעודה נדרש להעמיד את כספי המשקיעים כבטחונות. את הבטחונות הללו הוא בדרך כלל משקיע בנכסים חסרי סיכון, כגון מק"מ.

ניתן לראות ש-2 מתוך 3 מקורות התשואה אינם מניבים תשואה מעבר לאינפלציה. המרכיב השלישי עשוי להיות חיובי או שלילי, ובכל מקרה אינו משתווה לפוטנציאל התשואה מנכסי השקעה כמו מניות.  במילים אחרות, השקעה בסחורות דרך חוזים עתידיים אינה מניבה פרמיית סיכון עקבית היות שתוחלת התשואה ממנה נמוכה ביותר.

השקעה בסחורות דרך מניות: אפשרות אחרת היא להיחשף לסחורות דרך רכישת מניות של חברות שתחום עיסוקן המרכזי הוא הפקת הסחורה ו/או עיבודה. לדוגמה: במקום לקנות חוזה עתידי על מחיר טון אורניום, ניתן לקנות חברה שתחום עיסוקה העיקרי הוא תפעול מכרות אוראניום בקזחסטן.

הרעיון הבסיסי כאן הוא שאם מחיר הבסיס של הסחורה עולה, אזי מחיר המניה של חברה המפיקה את הסחורה צפוי לעלות מכיוון שכעת היא רווחית יותר.

יש לזכור שמחיר המניה מושפע ממגוון משתנים מלבד סחורת הבסיס. קחו לדוגמה את בריטיש פטרולום, אחת מחברות הנפט הגדולות בתבל. מניית החברה קרסה בגלל אירוע שלא היה קשור בעליל למחיר סחורת הבסיס (דליפת הנפט במפרץ מקסיקו).

מכיוון שמניות של חברות העוסקות בהפקת סחורות הן עדיין מניות,  הן מושפעות ממגמות ואירועים שמשפיעים על כלל שוק המניות ולכן סביר להניח שביצועיהן יהיו קורלטיביים יותר לשוק המניות מאשר הסחורה לבדה.

יש לזכור כי משקיע פסיבי המחזיק בקרנות מחקות מדדי שווי-שוק רחבים נחשף ממילא למניות רבות מתחום חומרי הגלם, האנרגיה, הכרייה, החקלאות ומשאבי הטבע. כ-10% מהחברות הכלולות במדד ה-S&P 500 האמריקני, למשל, הן חברות הקשורות לענף האנרגיה.

סוף דבר: וידויה של משקיעה בזהב

יש קוראים שירימו גבה למקרא הפוסט הזה, היות שאני עצמי מחזיקה חלק גדול מהוני בתצורה של זהב פיסי.

ובכן, אין לי ספק שארגיז כאן כמה מהמשקיעים הדגולים שאני מעריצה (גיקית פיננסית, נו), אבל מבחינתי, זהב איננו סחורה ככל הסחורות.

ראשית, בשונה מסחורות אחרות (מלבד כסף – סילבר) יש לו ערך מוניטרי מובהק. זו הסיבה שבנקים לא אוגרים שיבולת שועל כעתודה לשעת חירום – הם אוגרים זהב, והרבה ממנו.

שנית, זהב משמש מזה אלפי שנים כמפלט אולטימטיבי בזמנים של חוסר ודאות. אין סחורה ש"מתפוצצת" בערכה בתגובה לאי-ודאות יותר מזהב. כשהשווקים סוערים, אנשים קונים זהב – לא חיטה ולא אוראניום (ולראייה במהלך משבר 2008, כשהסחורות קרסו ב-45%, מחיר הזהב עלה בכ-5%).

שלישית, ומעל לכל – זהב פשוט יותר. ניתן להחזיק בזהב ישירות, פיזית, בלי פולחן הוודו הפיננסי הנלווה למסחר בחוזים עתידיים. זהב לא נרקב ותופס מעט מקום, מה שמאפשר לשנע ולאחסן אותו בקלות בלי להידרש למתקני אחסון בשווי מיליארדים.

כן – הזהב אינו מייצר הכנסה וסביר להניח שתשואתו הריאלית לאורך זמן היא אפסית. ביל ברנשטיין כתב פעם:  "סנאטור רומאי יכול היה לקנות טוגה מהודרת באונקיית זהב אחת; אותה אונקייה מספיקה כדי לרכוש חליפה מהודרת בימינו."

מה שחשוב באמת עבורי הוא לא התשואה מהזהב, אלא התפקיד הייחודי שהוא ממלא ביחס לנכסים אחרים בתיק. המסקנה אליה הגעתי היא שזהב ומזומן מספקים הגנה מפני תרחישים שמניות ואגרות חוב פשוט אינן מסוגלות להתמודד עמן.

בשורה התחתונה, אני מחזיקה זהב משני טעמים מרכזיים: האחד, כאמצעי מוכח להקטנת התנודתיות בתיק (נוכח קורלציה שלילית לשוק המניות), והשני, כביטוח מפני התרסקות מוחלטת של המערכת הפיננסית והמוניטרית כפי שהיא מוכרת לנו היום.

ג.נ: למעט זהב פיזי, אין לי פוזיציות באף ני"ע או חוזה עתידי הנזכר בפוסט או תכניות לפתוח פוזיציות בעתיד הנראה לעין.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

67 תגובות

  1. נפלא 🙂

    ללא ספק אמנית בהצגת נושא לא מוכר דיו וסבוך, בצורה הפשוטה.

    החיסון המנטלי של ,אל תקנה כי אמרו לך ש 5% סחורות זה טוב, פשוט השורה הנפלאה בפוסט.

  2. היי, תודה רבה על הפוסט המעניין. האם ידוע לך על אפיקי השקעה בחוזים עתידיים באשר לגידולי חקלאות אורגנית?

    • חבל שלא כותבים על השקעה ב MANGED FUTURES כלומר במספר שחקנים מקצועיים בחוזים שסוחרים בשבילך CTA … אם אתה מרכיב נכון את התיק ממספר מנהלים מקצועיים … תקבל הרבה הרבה יותר מ ETF על סחורה …
      יש חברה בקיסריה שמתמחה בזה נראה לי … בהצלחה

  3. הכי טוב להשקיע במניות של חברת כריית זהב (GG+NEM) – הן גם משלמות דיבידנד וקל יותר למכור אותן. איך בדיוק תחפשי קונה לזהב פיזי? תרוצי בין סוחרים בשוק או בין חנויות צורפים? מניות את מוכרת בקליק אחד.

    • קרן(שם בדוי)

      מאד קל למצוא קונה לזהב פיזי, וגם מאד קל לקנות (במיוחד אם אתה ברמת גן) אבל פה הכוונה היתה לתעודה שמחזיקה ממש בזהב ולא בחוזה מתגלגל

      • גמליאל

        את יכולה להרחיב?

      • "תעודה שמחזיקה בזהב" זה לא זהב. זה בסך הכול נייר שלא ברור מה עומד אחריו.
        הכותבת כתבה על אחזקת זהב פיזי.
        קרן (וגם בעלת הבלוג) – אנא פרטי איך אתן מתכננות למצוא קונים לאונקיית הזהב שאתן מחזיקות בבית, או בכספת בבנק, או בכספת בציריך.
        מישהו צריך להיפגש איתך, לדון איתך על המחיר, להסכים, ולשלם לך.
        מאיפה הביטחון שתשיגו את מחיר השוק? כמה ניסיון יש לכן במכירות?

        • קרן(שם בדוי)

          בנגיוד לסכורות אחרות המחיר נקב וידוע מראש, כך גם מצאי הקונים שמשתמשים בזהב. ממש לא קשה למכור 0או לקנות) אונקיות זהב (בניגוד למטילי ניקל או מתחות יותר קונבנצינליות)

    • רונן, אני מציע שתעיין בגרף הזה, ותראה איך מניות זהב התנהגו ב2008 והחל מ2012 ירדו כ75%.
      מניות זהב הם לא זהב.

      http://finance.yahoo.com/echarts?s=GDX+Interactive#%7B%22range%22%3A%22max%22%2C%22scale%22%3A%22linear%22%7D

      • הם בדיוק באותה מגמה. הזהב נפל בתחילת 2008 וכך גם המניות. מאז עד סוף 2011 הוא עלה עד 1800$ וכך גם המניות. אחרי זה שניהם יורדים. קורלציה כמעט מושלמת.
        אין כמו נזילות של לחיצת עכבר כדי לקנות או למכור.
        עזוב אותי מכספות, ומוויכוחים עם קונים ומוכרים. אין לי זמן לשטויות האלה.

      • אגב – איזה ביטחון יש לך או לסולידית שתצליחו למכור את הזהב הפיזי בדיוק במחיר השוק?
        מנין לכם שהקונה יסכים למחיר השוק?
        אתם כל כך אסרטיביים, מפולפלים ובעלי ניסיון מוכח בעסקים ומכירות?
        או שזה עודף ביטחון עצמי להניח שתמיד ישלמו לכם את מחיר השוק ולא 20% פחות ממנו?
        במניות לעומת זה יש מחיר שוק ואתה מוכר במחיר השוק באותו רגע.

        • אתה אפילו לא יודע איך, אני מחזיק את מרכיב הזהב בתיק שלי ואתה מראש מניח שאני אצטרך כישורי מכירה בשביל למכור אותו. יש לך etfs שמחזיקים בזהב ובנוסף אפשרויות לאחזקה ישירה יותר לא דרך שוק המניות,אלה אחזקה באמצעות חברות פרטיות וממשלתיות שמאפשרות למכור להן את בחזרה את הבעלות במחיר השוק. השוק היום משוכלל.

          • אתה באמת מאמין לכל המכשירים הפיננסיים האלה? בעלת הבלוג מחזיקה למיטב הבנתי זהב פיזי ולא ETF . בשביל למכור זהב פיזי אתה צריך למצוא קונה שיסכים לשלם לך את מחיר השוק. ואתה צריך לנהל מולו משא ומתן. לא תוכל להתחמק מזה.
            זה בדיוק כמו למכור רכב. נהנית במהלך החיים מתהליך מכירת רכב? קיבלת בדיוק את המחיר שדרשת או שהקונה היה עקשן ודרש הנחה?

          • רונן, אחזקה של מניות ושל אג"ח גם להן יש סיכוני צד שלישי. במידה ואתה מחזיק
            מדד יש לך סיכון של החברה המנפיקה+ סיכון של בית השקעות+ סיכון של שומר ניירות הערך בפועל, היום הכל זה אלקטרוני. יצא לך פעם לראות איך נראה שטר בעלות של אג"ח מדינה או שטר בעלות של מניה?? לי לא. אולי ניתן למצוא כמה באתרים של אספנים.

            כמובן שכל זה לא מבטל את העובדה שהסיכונים האלו קיימים. ושככל שיש לך יותר מתווכים בדרך סיכון צד השלישי גדל.

          • "סיכון של בית השקעות+ סיכון של שומר ניירות הערך בפועל" – אין לי סיכונים כאלה. אני קונה ישירות דרך חשבון הבנק מניות של GG+NEM. הבנק לא שומר לי על כלום ואני לא תלוי בו. אני יכול להדפיס את תיק ההשקעות שלי, זו הוכחה שקניתי מניות ושיש לי בעלות בחברה. כך שאין לי שום מתווכים.

            "חברות פרטיות וממשלתיות שמאפשרות למכור להן את בחזרה את הבעלות במחיר השוק" -יש לך כל הרבה זהב וכוח מיקוח בשוק שאתה בטוח שחברות או ממשלות ינהלו איתך משא ומתן? קנית טון זהב?

          • אגב למה אתה כל כך בטוח שזהב פיזי ישמור על ערכו במפולת פיננסית?
            בארה"ב אסרו בזמנו להחזיק זהב פיזי והחרימו אותו. מי ערב לכך שביום הדין הממשלות לא ינקטו באותו צעד, יאסרו מסחר בזהב פיזי בכלל, ויודיעו שמהיום מתכת פלדיום או ניקל היא שתחליף את כסף הפיאט?
            כתוצאה מכך מחיר הזהב יצנח ל-0 עגול.
            מסיבה זו, וגם מסיבת הנזילות שתיארתי לעיל, עדיף להחזיק מניות של חברות כריה.

          • רונן אם אתה טוען שאין לך סיכוני צד שלישי אני מאמין לך : )

            אתה לא צריך כוח מיקוח, בשביל למכור את הזהב בחזרה במחיר השוק. זה באמת לא כזה בעיה. אני יכול למכור מחר אם אני רוצה.

            אין לי מושג או וודאות כלשהי, בנוגע לתרחיש קיצון, זה לא מנחה את השיקולים שלי. זה כמו שאני אגיד לך מה אם רוסיה תתקוף באמצעות מתקפת האקרים מאורגנת את שוק המניות האמריקאי, בתגובה לסנקציות הכלכליות נגדה. ותמחק נתוני בעלות של משתמשים. או שארה"ב תחליט לסגור יחד אם כל המדינות המערביות לסגור את שוק המניות עד להודעה חדשה. כי הם נופלים בחדות ומשפיעים בצורה שלילית על הכלכלה.

            מה נעשה אז? מה נעשה אז?

            בנוגע לעובדה שהזהב צריך לשמור על ערכו במפולת פיננסית, בגדול מסכים אם האמירה, זה נקודה לגיטימית. באופן אישי אני משער על בסיס נתוני עבר שזהב ירד פחות ממניות אבל אין כמובן שום וודאות שזה באמת מה שיקרה.

            אם אתה חושב שהדבר הנכון עבורך היא להשקיע במניות כרייה, אני לא אשכנע אותך אחרת, אני לא מכיר את הרכב התיק שלך או את אסטרטגיית ההשקעה שלך, כל מה שאמרתי שמניות זהב לא מתנהגות כמו זהב ולכן זה לא אותו מוצר השקעה. זה הכול.

          • חברה הגזמתם!
            אם אתם כל כך מפחדים מסיכונים אני באמת לא רואה את ההבדל בין סיכוני
            ביטים במחשבים או דיו על שטרי בעלות של מניות ואג"ח. אני רק מזכיר לכם ,במקרה ששכתם, שהם רק ייצוגים ולא הדבר כשלעצמו. אני מניח שתגלו זאת כשתנסו לגור בתעודות אילו.
            אשר לזהב שמשמש כמטבע עובר לסוחר כחמשת אלפים שנה , עם כל הכבוד,
            האדם הנבון , שהמשקיע הנבון והקורא הנבון הם צאצאיו, מהלך ואוכל מהאדמה כבר
            מאתיים אלף שנה.
            אדם נבון זה שתל לא מזמן כמה עצי ליצי ופומלה אדומה ויתכן שיהיה מוכן על סמך היכרות
            מהבלוג למכור לכם בזמן משבר רציני את פרי הבוסר מעצים אילו תמורת הבוכטות של הזהב.

          • גיא אין כמו לעורר בעצמך, קצת פחדים ותחושת דרמה באמצעות שיחה על אירועי קטסטרופה כלכליים, שסיכויי ההתממשות שלהם הם נמוכים עד ללא קיימים. זה או זה או לראות סרט אימה. והסרט אימה ייקח לי לפחות שעה וחצי.

            אם כי אני חייב להודות שבזמן האחרון תחושת הדרמה הולכת ופוחתת וכל מה שאני מרגיש זה אדישות. טוב לא נורא, שמעתי שרשת הולכת להפיק את הישרדות החדשה ב2015. אני מאמין שזה יהיה בידור טוב ודרמטי מספיק : )

          • נ.ב רונן דוגמא לחברה פופלארית שמחזיקה בשבילך זהב לא דרך שוק המניות, ניתן למצוא פה.

            ניתן למצוא גם חברות אחרות פשוט תקיש בגוגל
            gold investing account

            אין שם שום בעיה לקנות ולמכור אפילו כמויות זעירות של זהב.

          • תיקון: מילות החיפש בגוגל-
            allocated gold account

  4. מילשטיין

    דורין, איך את מחשבת סיכון מול תשואה? תשואה קל לכמת, אבל סיכון? והיחס בינהם?

    • ברמה הפשטנית ביותר, נהוג לכמת סיכון ע"י שונות או סטיית תקן, שמגלמים תנודתיות.
      זה מקל על מי שמניח שנכסים מתנהגים כמו תהליכים אקראיים גאוסיים (סליחה על הסינית).
      מעבר לכך, זה פרמטר שקל לחשב אותו.

      אבל, אם התהליכים לא לגמרי אקראיים, או שאקראיותם יותר מורכבת, השונות והתוחלת לא מגדירים באופן מלא את התנהגותם.
      רק לדוגמה, אפשר לחשב שונות על מקטע של חודש, ולראות שגם סטיית התקן יכולה להשתנות עם הזמן.

  5. "קונטנגו (Contango): זהו מצב שבו מחיר החוזה החדש גבוה יותר ממחיר החוזה הקיים. מצב זה מתרחש, בדרך כלל, כאשר הביקוש לסחורה עולה על ההיצע המיידי."

    זה לא הפוך דורין?
    במידה ומחיר חוזה רחוק גבוה ממחיר חוזה קרוב זה לא אומר שהביקוש קטן מן ההיצע המיידי?
    קונטנגו דומיננטי במצבים שספוט מדשדש או יורד.

  6. כל המניות , האגחים , הנדל"ן , הדולרים שלכם …. כולם הולכים ל 0 מוחלט !

    הזהב והכסף (המתכות ) הולכים לאין סוף

    לדעתי החלק של הזהב בתיק של הסולידית יניב בעתיק את התשואות הכי גבוהות

  7. לגבי קונטגו – כשהחוזה עולה, למה לא לוותר על רכישת חוזה חדש יקר יותר שמבטל את התשואה ש'השגנו' ורק למכור את מה שאנחנו מחזיקים ?

  8. זיגדון פרוייד

    נהדר!
    היה שווה להמתין את מספר השבועות האחרונים. סוף סוף פוסט על שוק ההון.
    איזה כיף. מלמד ומועיל.
    אני הבנתי מהפוסט הזה שדווקא אפשר להשקיע בסחורות ואני לא לגמרי מסכים שחייבים להבין את המנגנון: ע"פ רוב כשמדובר במשחק סכום אפס הרי שבאותה מידה שמשהו יכול לעלות הוא יכול גם לרדת. זה נכון לגבי כל תזמון שוק. אין לנו שום ידע קודם. מה שזה אומר מבחינת המשקיע הסולידי זה אולי שביום שבו הוא מאזן את התיק, שישים לב גם לאלמנט הסחורות – אולי זה זמן טוב למכור ואולי זה זמן טוב לקנות.

    כמו מט"ח, אין ממש דרך לדעת איך המטבע יזוז ביחס למטבעות האחרים. כאוטי לחלוטין. כך גם הסחורות.
    כך, מט"ח, סחורות, זהב ומזומן נזיל יכולים לשמש כבופר בעת פעילות בשוק ההון. המינוס הגדול הוא, כפי שאמרה הסולידית, שהתשואה נמוכה עד אפסית בדרך כלל או שהסיכון גדול מאד ביחס לתשואה כמו בסחורות ומט"ח.

    אני חושב שדרך הפוסט הזה הבנתי שאני רוצה שיהיה לי אלמנט סחורות בתיק מעבר לזהב הקיים בו ולחברות היצרניות העוסקות בסחורות בהן אני מושקע דרך המדדים הרחבים סביב העולם. יום אחד המזל יאיר פנים והסחורה שאקנה תהיה למעלה. אם אני אקלוט את זה בזמן, אוכל להרוויח מכך. אם לא, נמתין עד לפעם הבאה.

  9. יחזקאל

    לא מכיר מישהו שיודע האם מחירי סחורות יעלו או ירדו.
    זהו הימור עם תוחלת שלילית בגובה עלות הקמת העסקה הכוללת:
    א- עמלת רכישה ומכירה (דרך קרנות)
    ב- עמלת דמי אחזקה
    ג- הקרנות בטוח לוקחות כחצי אחוז ומעלה דמי ניהול

    סה"כ לשנה – לפחות 2 אחוז.

  10. שאפו אל ההסברים 🙂
    יש לי שאלה פשוטה אחת בקשר לזהב: באותו מקרה קיצון, כפי הנראה תצטרכי את הזהב פיסית כדי לשם. כפי שהבנתי את שומרת על הזהב שלך באירופה. איך תגיעי לשם? לשיטתך צריך לשמור חלק פה בכמה סליקים ולדעת להשתמש טוב בנשק. תנסי להזכר בכל אותם חשבונות אבודים בשוויץ בזמן מלחמת העולם השנייה.

    מה שאני בא לומר זה שכאשר את משקיעה 25% מהתיק בנכס כזה למקרה קיצוני מאוד כדאי שיהיה קצת ממנו גם קרוב אליה וכדאי שתהיי מסוגלת להגן עליו.

    אם את מדברת על מקרה פחות קיצוני: ניקח את גרמניה הווימרית לדוגמה. המניות דיי עשו את העבודה: http://www.businessinsider.com/heres-what-happened-to-stocks-during-the-german-hyperinflation-2011-11?IR=T

    כלומר לשמור 25% למקריקיצון כאלה נראה לי קצת מוגזם…

    • היי, אני עם איליה.

      אני גם מעוניין לדעת , אחת ולתמיד, מיהו הקורא הנבון?
      הראה נא את שמך ופניך, די להתחבא! צא ונראה למה את/ה מועדף על הסולידית.

      • גיא, מסננים אותנו אה?

        • לא רק שמסננים , איליה.
          יש כאן שימוש בטכניקת ה[דיבור מעל ראשינו]. זה כנראה כתגמול על הערותינו החוזרות
          על השימוש המרובה בזהב בתיק לדעתינו והערותיי בנושאים אחרים.
          אני גם בספק לגבי קיומו של הקורא הנבון וחושב שהוא פרי המצאתה של בעלת הבלוג.
          קריאה של התגובות בבלוג מאששת הנחה זאת לגבי קיומו/ה, לצערי.

    • היי איליה. אמנם חלק מאוחסן בחו"ל, אבל יש חלק קטן גם כאן.

  11. כתבת שבמזומן "אין סיכון" שזאת טעות נפוצה – הרי מזומן תמיד בסיכון מאינפלציה/היפר אינפלציה, שלא לדבר על הקפאת חשבון הבנק וכדומה.

    בנוגע לזהב, אני מסכים שזאת סחורה "מיוחדת" עם ביצועים היסטוריים חיוביים בשעת משבר. דרך מעולה לשמור על ערך הכסף. וכמו שכתבתי בעבר, ביטקוין גם משמש לאותה מטרה.
    והאמת שלא קראתי את כל הפוסט.. אני מעדיף פוסטים קצרים שממוקדים על נק' מרכזית אחת ולא כמה. בכל אופן, תודה!

    • זה נכון, מזומן חשוף לסיכון אינפלציה. השאלה היא איך אתה מגדיר סיכון. במונחים של סטיית תקן, הסיכון במזומן אפסי.

  12. אני מחזיק בתיק ההשקעות שלי סחורות כך שאני מדבר מפוזיציה.

    מי שמחליט לא להשקיע בסחורות כי "זה נושא מורכב שאני לא מבין בו" מפספס. הוא יכול באותה מידה להתרחק מהשקעה בשוק ההון בכלל כי "השקעה במניות ואגרות חוב זה נושא מורכב שאני לא מבין בו".

    מי שטורח מעט יכול לראות שתיקי ההשקעות של המשקיעים המפורסמים בעולם כוללים סחורות.
    מי שטורח יותר ללמוד יגלה כי חוסר הקורלציה בין סחורות ומניות מקטין את התנודתיות ומגדיל את תשואת התיק. כך לפחות היה ב100 השנים האחרונות. מה יהיה בעתיד אני לא יודע.

    מי שרוצה לפרוש צעיר ולחיות מתשואת תיק ההשקעות שלו שווה לו להשקיע זמן בלימוד שוק ההון. רוב האנשים עובדים קשה והרבה כדי לצבור חיסכון אבל לא משקיעים אותו נכון ולכן נאלצים לעבוד עוד ועוד. מי שנותן את כספו למנהלי תיקים חושב שפתר את הבעיה של להשקיע נכון אבל מתעלם מזה שהם שותים לו בעלויות ניהול חלק משמעותי מתשואת התיק.

    אגב, אני גם מחזיק קרנות REIT מאותה סיבה בדיוק. אולי זה מסובך אבל הסיבוך משתלם…

    • יוסי,

      אם אתה משקיע פיסית בסחורות – סבבה, דיי מסכים איתך. הבעיה שיש מאט סחורות כאלה.
      בשאר המוצרים אתה עלול לחתוף מbackwardation ןcontango. וככל שהחוזים קצרים יותר אתה נחשף יותר לכוחות אלו. זאת למשל סיבה טובה לא להשקיע במדד הפחד VIX כנגד השקעה במניות – נשמע טוב אך הפוזיציות שם קצרות מאוד.

      לגבי ריטים – אחלה דבר אם אתה רוצה הכנסה קבועה, טוב לפניסה, פחות טוב להשקעה כי אתה משלם מס על 90% מהרווח שלהם, כלומר אפקת ריבית דה ריבית נפגע מאוד….

      • איליה,
        פרשתי מעבודה בשכר כשתשואת תיק ההשקעות שלי אפשרה לי ומאז אני חי לא רע.
        בסחורות אני משקיע דרך XOP ו GDX ( סלי חברות מפיקות נפט וזהב)
        בריט אני משקיע דרך VNQ
        לא יודע, לא מבין, לא ממליץ.

  13. תודה על הפוסט. כמו שניתן להחזיק מתכות יקרות באופן אישי ובלתי אמצעי, ניתן לעשות דבר דומה, גם אם לא זהה, בסחורות אחרות, ולעתים ליהנות מתזרים מזומנים. לשם כך יש להשקיע בחברות בסקטורים הרלוונטיים ישירות, ולא דרך שוק ההון. כלומר במקום לקנות חוזים עתידיים או מניות, קונים יחידת השתתפות בחברה עצמה. כך ניתן לקנות יחידות השתתפות בחברות שבבעלותן שדות נפט בארה״ב, מטעי קפה בקולומביה, חוות חיטה בצ׳ילה, ומטעי עצי קוקוס ברזיל. במילים אחרות, להשקיע ישירות בעסק העוסק בסחורות במקום בסחורות עצמן או בייצוגו בשוק ההון. כמובן שאסטרטגיה זו דורשת מיומנויות (והשקעת זמן) אחרות של מציאת החברות ובחירתן, וכמובן שהשקעה בחברה כוללת גם מרכיבים שם סיכון (וסיכוי) שמקורם בניהול החברה ותנאים מקומיים, ולא רק שוק הסחורות. לרוב גם הסחירות של יחידת בעלות כזו מוגבלת למדי, בוודאי ביחס למניה בשוק ההון. אבל כהשקעה אסטרטגית לטווח ארוך המניבה תזרים מזומנים הנובע בעיקר (גם אם לא רק) משוק הסחורות העולמי, יש לכך יתרונות רבים.

  14. רק תיקון קטן: קורלציה נמוכה או שלילית עדיין לא מצדיקה השקעה, גם לא לפי תאוריית השווקים היעילים.
    למשל: מניה ושורט על המניה הם בקורלציה שלילית. אבל הוספת השורט המנייה לא תוסיף ל"ביצועי התיק"
    (היא אמנם תוריד את סטיית התקן, אבל גם קניית פחות מהמנייה תוריד את סטיית התקן). דוגמא נוספת: מטבע
    חוץ (דולר) שיש לו קורלציה נמוכה יחסית למחירי המניות, אבל קניית דולרית כנכס להשקעה לא תורמת לתיק.

    • מעולה ניר. משהו הפריע לי בכל עניין הקורלציה הנמוכה אבל לא ידעתי מה עד שקראתי את התגובה שלך.

  15. מה שאני לא מבין לגבי זהב, זה מאיזה תרחיש בדיוק זה אמור להגן? אנחנו מדברים כאן על אפוקליפסה בסגנון "מד מקס" או על קריסה מקומית זמנית בסגנון משבר הסאב פריים (או על משהו אחר)?
    לגבי חוזים עתידיים על סחורות אני מבין שמדובר בתרחיש השני

  16. לא ברור לי על מה ההכרזה על "קורלציה שלילית" מתבססת.
    עיון בגרף זהב מול מניות 50 שנה אחורה לא מראה זאת. http://www.ritholtz.com/blog/2013/06/sbg/
    יתרה מזאת, במפולת של 2008 רואים ירידה תואמת בזמן גם במחירי הזהב. אז גם לא ברור לי הטיעון בדבר התגוננות מול מפולת בשווקים.

    מניות עולות לאורך זמן מכיוון שהאנשות (והחברות המסחריות) מייצרות ערך שעולה לאורך הזמן (בעקבות התפתחות האנושות והטכנולוגיה)
    ערכם של סחורות לא אמור לעלות לאורך הזמן. אין שום סיבה מלבד שינויים תקופתיים בביקוש וההיצע.
    להיפך, התפחויות טכנולוגיות עתידיות אמורות להוזיל את מחירי הסחורות.
    אמנ

    • ראשית לגבי קורלציה בין זהב למניות: אף אחד לא אמר "שלילי". אמרו נמוך מאד. עובדתית הקורלציה בין הזהב ל S&P 500 ב-10 שנים האחרונות היתה 0.075, שזה נמוך. לא שלילי, אבל נמוך. עד כאן: עובדות. ואם עובדות קשה להתווכח (אם כי תמיד אפשר לנסות).

      לגבי השקעה בזהב: אני אישית לא משקיע בזהב (ואסביר מייד מדוע). ההגיון שלי הוא כזה: בהנחה שזהב היא מתכת בכמות קבועה עפ"י כדור הארץ, הרי שיחידה קבועה של זהב אמורה לשקף חלק קבוע מכלל מספר שעות העבודה של האנשים על כדור הארץ. למשל, נדמיין קהילה מבודדת של 100 איש שיש 100 להם מטילי זהב. אחרי אלף שנה, אם יש עדיין 100 איש ו-100 מטילי זהב העלות של כל מטיל זהב תיהיה אותה עלות מבחינת שעות העבודה של האנשים. (למשל, מטיל זהב עולה שעת עבודה). גם אם יש ריבוי אוכלוסין, כלל יחידות הזהב יהיו שוות כמו יחס קבוע מכלל שעות העבודה של האנשים. זה בהנחה, שהעדפה לזהב נשארת זהה.

      שעות העבודה משקפות למעשה את התוצר של המשק (GDP), ברשותכם לא ארחיב פה, (קורס ראשון בכלכלה תואר 1). כך, מחירי הזהב, לפחות תאורתית, אמורים לשקף את הצמיחה הראלית בעולם. הצמיחה הכלכלית בעולם, לפי כל הנתונים עד היום היתה קטנה משמעותית מצמיחת ההון (מניות, נדל"ן ואג"ח). ויש לכך, גם ביסוסים תאורתיים שמסבירים מדוע. לכן, השקעה בזהב לפחות תאורתית, מניבה פחות בטווח הארוך מהשקעה בהון, אבל לפחות היא כן אמורה לתת את הצמיחה.

      אבל… מעשית, אם מסתכלים על הסטוריה ארוכה, הזהב אפילו את הצמיחה הכלכלית לא נתן.
      אני מניח שזה נובע מהעדפות שמשתנות עם ההסטוריה. פעם (לפני מאתיים שנה) לזהב היה ערך אמיתי והיום פחות.
      מהבחינה הזאת, יש לזהב סיכון מאד גדול, שאכן נראה שחלקו התממש במאתיים שנה האחרונות: העדפות לזהב שמשתנות. יתכן מאד שעוד 30 שנה, לאף אחד ולאף מדינה לא יהיה אכפת מזהב (חוץ מלתכשיטים), ואז ערכו יהיה 0. השקעה בו תתברר אז כגרועה מאד. גם במקרה שהעדפה לאהבת זהב לא תשתנה, הוא אמור לתת את הצמיחה הכלכלית, שזה כאמור פחות מתשואה על ההון. (רק להבהרה: העדפות להון לא סביר שישתנו: אנשים יגורו בבתים ויצרכו מוצרים שאנשים אחרים מייצרים. זה לא ישתנה ב-100 שנה הקרובות).

      לגבי הסיפור של "זהב למקרה בו הכל אבוד". אני באופן אישי הייתי בונה בונקר מתחת לאדמה, שם בו קופסאות שימורים, ובעיקר הרבה נשק. יש סדרת כתבות מאד מעניינות על אנשים בארה"ב שעושים את זה.

  17. כמה נקודות נוספות למי ששוקל להשקיע בסחורות אלא אם הוא מבין ממש טוב מה הוא עושה:

    א- להגיד "סחורות" זה לא להגיד כלום. האם יש מתאם או דמיון בין חיטה ואלומניום? השקעה בקרנות המשקיעות בסלים, אם אתה לא מבין בדיוק באיזה סל המדובר- שקולה להימור עיוור
    ב- לסחורות ולחוזים יש את הבעייתיות של תאריך תפוגה. במניה, אתה יכול להחליט להמשיך ולהחזיק אם נראה לך שהשוק מתמחר אותה באופן שגוי. החוזה מגיע לתאריך פקיעה. וגלגול חוזים, כמו שהקרנות עושות, יש לו את עלויותיו הלא- מבוטלות
    ג- אם על מניות/ אג"ח/ מצב המשק אנו חושבים שיש לנו יותר ידע ממה שיש לנו באמת- כאשר הדבר מגיע לסחורות, אין לרובינו שום שמץ של ידע או אפילו תחושה

    לכן, חוץ מאלו שממש מבינים מה הם עושים (והם מעטים)- שומר נפשו ירחק

  18. עידו מרוז הימר נגד סחורה, פתח שורט כנגד מניות הכרייה בעולם שמושפעות ממחיר עופרת הברזל העולמי, מאז שהוא פתח את השורטים מחיר עופרת הברזל צנח בקרוב לחצי וגם המניות הקשורות צנחו.
    בועת הנדלן בסין גרמה לכך שהביקוש לעופרת הברזל יקטן מאוד לעומת ההיצע האדיר שנוצר.
    עוד דוגמא להרוויח ממניות/ סחורות או סתם להראות שהשוק לא כזה יעיל

    • ג׳ים, למה אתה חושב שזה מראה שהשוק לא יעיל? הרבה אנשים עושים מהלכים שמניבים רווח (כולל משקיעים פסיביים שהמהלך שלהם הוא להחזיק). הרבה אנשים גם מפסידים. איך דוגמא בודדת כמו שהבאת מצביעה על יעילות או חוסר יעילות? מישהו מסוגל לחזור על מהלכים כאלה בעקביות ולהניב תשואה עודפת על זו של השוק בסוף תקופה ארוכה?

  19. יוסי פ.

    היי.
    מעניין אותי במיוחד , הסבר להגדרה " התרסקות מוחלטת של המערכת הפיננסית והמוניטרית כפי שהיא מוכרת לנו היום. את יכולה בבקשה לפרט ?
    תודה.

  20. בדיוק התחלתי קורס במכשירים פיננסים, פשוט הסבר מעולה!

  21. איציק,
    מעט מאוד אנשים מספקים תזות עם עומק ומחקר מאחוריי.
    עידו בכל הרעיונות הגדולים שלו צדק תמיד ובגלל זה הוא עם תשואה שנתית ממוצעת של 43 אחוז קרוב לעשור… זה פער שהמדדים כבר לא יסגרו.
    כמעט תמיד קיים בשוק חוסר יעילות במגזר או מניה כזו או אחרת ואפשר לנצל את זה לטובתנו או להימנע ״מהחגיגה״ שזה גם חשוב.

  22. בנק הפועלים עורך היום תחרות של אפליקציות מובייל פיננסיות. כל מי שרוצה מוזמן לראות אותן ואפילו להצביע על האפליקציות שהוא אוהב.
    ראיתי שם כמה אפליקציות שעוסקות בעזרה לניהול תקציב אישי וניהול תיק השקעות שיכולות לעניין את הפורום שלנו.
    אפשר להגיע דרך BANKAPP

  23. תודה על ההסבר הממצה; אמנם קיים טרנד שמתרחש לגבי מוצרים טבעוניים\צמחוניים, וזה מפתה, אבל לאור הסיכון הרב שבענין, עדיף לי להתרחק ממוצרים בעלי סיכון מעין אלה.

  24. תגידי את רואה בכלל מה קורה לזהב/כסף שאת ממליצה לכולם לשים 25% מהתיק באפיק הזה??!!!

    • 1. אני לא ממליצה דבר ולא נושאת באחריות להחלטות כלכליות ואחרות שקוראי האתר מקבלים. גולש שלא מקבל עובדה זו מפר הלכה למעשה את תנאי השימוש באתר.
      2. אני בהחלט רואה מה קורה לזהב ולכסף (בכל זאת, מדי חודשיים-שלושה אני מעיפה מבט בהתיק).
      3. אני רואה גם מה קרה לאג"ח הארוך בתיק שלי, ש"התפוצץ" והשיג השנה תשואה ריאלית המתקרבת ל-20% — תשואה שמבטלת את כל ההפסדים בזהב והופכת את תשואת התיק בכללותו לחיובית.
      4. מוסר ההשכל?
      א. לשינויים קצרי הטווח בשווקים אין משמעות לטווח הארוך ולכן חבל על האנרגיה המושקעת במעקב ספקולטיבי אחריהם
      ב. אסור להתייחס למשקל כל נכס בנפרד — מה שחשוב באמת זו תשואת התיק בכללותו

  25. גם לרולטה בקזינו יש קורלציה נמוכה מאוד למחירי נכסים אחרים:
    קורלציה של רולטה למניות = 0
    קורלציה של רולטה לאג"ח = 0
    קורלציה של רולטה לזהב = 0
    קורלציה של רולטה למזומן = 0

    זה נכון גם למשחקים נוספים שניתן למצוא בכל קזינו.
    ובכל זאת, אף אחד לא יציע ברצינות להשקיע 5% מתיק ההשקעות בלשחק בקזינו.

    התשואה הריאלית על החזקת זהב פיסית היא לא 0, אלא שלילית. יש צורך לשלם תמורת האיחסון והשמירה עליו. אם אני צריך לשלם 0.5% בשנה על איחסון ושמירה, ואני לא מכניס כסף נוסף להשקעה (כי שתהיה השוואה הוגנת מול אפיקי השקעה אחרים), אז בעוד 40 שנה כשאגיע לפנסיה וארצה למכור את הזהב ולקנות לעצמי סנדוויץ', אגלה שעל כל 10 אונקיות זהב שהפקדתי נשארו רק 8.
    אם אהיה מספיק עשיר בשביל לא לבזבז את הזהב שלי אלא אוריש אותו לנינים שלי, אז כשהם יפתחו את הכספת בעוד 140 שנה הם יגלו שחברת השמירה לקחה חצי מהזהב שהפקדתי (אם היא הוגנת).

    • אורן,

      קל להוכיח מתמטית כי אחזקה של מוצרים שאינם בקורלציה לאורך זמן מקטינה את תנודתיות התיק.
      אתה צודק, השקעה ברולטה הייתה גם היא מקטינה את תנודתיות התיק.

      זה עדיין לא אומר כלום על תשואת התיק.

      בדקתי את התשואה של הזהב מול הSP500 בעשר השנים האחרונות: עובדתית הזהב נתן תשואה כפולה (נטו כלומר בניקוי עלויות) לעומת הSP500

      אני לא ממליץ למכור או לקנות כלום, רק ללמוד. הסולידית מביאה כדוגמא את הארי בראון ושם יש נתונים להרבה יותר מעשר שנים על תרומת הזהב לתיק שלו.

  26. הי דורין,

    קודם כל אני קורא את הבלוג שלך, ומזדהה עם תפישת העולם. כבר שנים חי מחוץ למערכת עד כמה שניתן ומסתדר לא רע בכלל, גם לפי המדדים שלך. זמני בשליטתי, יש נכסים ואין חובות.

    אני חושב שאת טועה פה, במשפטי הפתיחה. מחירי הסחורות לא נקבעים ע"י היצע וביקוש. אלא ע"י מניפולציות של בנקים שבה"כ מזרימים אשראי למגזר מסוים שאותו הם רוצים לדחוף. הסיפורים שמסביב מסבירים להדיוטות שהוריקן בסרילנקה עשוי לדחוף את מחירי האורז למעלה, או איזה סיפור אחר מצוץ מהאצבע. בכל הקשור לסחורות ומחיריהן העתידיים, או שאתה רוכב על גל או שאתה טובע, ומי שעושה גלים בבריכה הם הלוויתנים.

    ממליץ בחום לקרוא –
    http://www.rollingstone.com/politics/news/the-great-american-bubble-machine-20100405

    בברכה,
    ד. הלי

  27. כמה באחוזים מתיק ההשקעות/נכסים שלך מהווה הזהב?

  28. איך קונים זהב ממונף
    תודה

  29. פוסט טוב ומקיף אבל בעניין זהב פיסי אין דיון בעניין שממש דורש התייחסות.
    באפריל 1933, כשקרסה המערכת המוניטרית הבינלאומית, ממשל רוזוולט הוציא צו מאוד שנוי במחלוקת ביחס לחוקה האמריקאית לפיו על כל התאגידים והפרטים אמריקאים למסור את הזהב שלהם לאוצר הפדרלי תמורת 20.67$ לאונקיה (מה שאז היה המחיר הקבוע של זהב במונחי דולרים בעידן של שערי חליפין קבועים). בהמשך מחיר הזהב קובע מחדש על 25$ והמשמעות המעשית הייתה שהממשל השיג פיחות כפוי של הדולר כחלק מהמאצים לשקם את הכלכלה מהשפל הגדול.
    המציאות ב 2014 היא כזאת שתרחיש של קריסת המערכת המוניטרית הבינלאומית (כפי שקרה בשפל הגדול ובתחילת שנות ה 70) בהחלט לא בלתי סביר. בתרחיש הזה מאוד קשה לי להאמין שהממשלות והבנקים המרכזיים יאפשרו לבודדים שצברו הר של זהב להינות מתשואה של אלפי אחוזים במסגרת רפורמה ופיחות מטורף בערך המטבעות הלאומיים.
    בקיצור, אם את אוגרת זהב פיסי מחשש להיפראינפלציה ואובדן מוחלט של האמון בבנקים המרכזיים קחי בחשבון שכנראה כדי לממש את הרווח תצטרכי לפעול בשוק השחור תחת סנקציות פיליות חמורות.

  30. התוודעתי לאחרונה לבלוג המרענן הזה שנותן לי חשק לחזור לשוק ההון לאחר שנים בחוץ. שוק הסחורות הוא אופציה מעניינת לפיזור מסוים של התיק. עם זאת סט ההנחות שמוביל להשקעה סולידית בזהב בכלל ובזהב פיזי בפרט, לפחות מהטעמים שעלו בפוסט, נובע מתפיסה נאיבית מאד. חשוב להסיר אשליות מסוימות שמשקיעים עשויים להתפס להן כחלק מפנטזיה שאמורה להגן עליהם מכל תרחישי הקיצון ביקום. משקיע מן השורה אינו יכול לבודד את עצמו מהכלכלה המקומית ואין לו מה להתכונן לתרחישי קיצון כאלו בתיק ההשקעות שלו. משם לא תצמח הישועה. בתקופות כאלו כללי היסוד משתנים והנחות שהנחתם שווים כקליפת השום. מוטב להתרכז בפיזור ההשקעות על מנת להגן מהמחזוריות הקיימת בשוק ההון. ולקוות לטוב.

    ספציפית, זהב הוא סחורה ספקולטיבית, בעלת מחזוריות לא צפויה שיכולה לעיתים להיות גם ארוכה מאד, אפילו למשקיע הסולידי. לעניין קטסטרופה פיננסית – זהב פיזי שאינו נגיש שווה אפס וגם אם היה נגיש הרי שהערך שלו והיכולת לממש אותו רחוקה מהציפיות כי המשטר הכלכלי יהיה שונה מהותית ומי יודע מה יהיו התנאים. אם כבר, עדיף ככל הנראה לרכוש חווה חקלאית מבודדת בהנחה שתוכלו להגיע אליה. בתרחיש קיצוני מזה של התמוטטות כוללת אין לזהב בכלל משמעות אם אין לך יכולת להגיע ולהחזיק בו – וככל הנראה יהיה מי שידאג לקחת את ה'נטל' מידייך.

  31. שלום סולידית,
    אשמח להתייחסות שלך בנוגע לאחזקת יהלומים.
    הם אומנם דורשים מעט יותר הבנה – אך הם נגישים יותר בישראל,
    קלים לאחזקה ולשינוע. ומחירם נשאר יציב כבר שנים רבות.
    תודה!!

השאר תגובה