• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

פרשת "מוכתר"

הבעיה שרוב חברי הכנסת מסודרים יותר ממשפחה ממוצעת, וממילא גם הילדים שלהם מסודרים יותר ממשפחה ממוצעת...
היו גם היו חברי כנסת שהגיעו מרקע כלכלי נמוך ואף כאלו שבהנחה ולא הצליחו להסתיר בדרך מתוחכמת את מצבם, התשייכו לרקע הנמוך גם בהיותם חברי כנסת - לרוב התנהלותם זהה אם לא ירודה יותר מאלו שיש להם, וזה עוד מבלי להזכיר את חיבתם לסוציאליזם על מלא.

------------------
אוקיי, כרגע ראיתי את הפוליגרף שמוכתר ביצעה בתכנית של איילה חסון, שם עברה ראיון חייכני ומלטף כלבבה.
שלא במפתיע, מרבית השאלות נגעו לקונספירציות שממילא אף אחד לא האמין להם, ואילו על הסוגיות הבוערות - הדירה, הפשקווילים וכו' - נשאלה רק שאלה אחת שאינה רלוונטית.
לגבי הדירה, היא התגאתה בכך שלשאלה האם הדירה נקנתה מכספי ההורים והיא גרה בה התשובה היא חיובית.
אני קיבלתי דירת מתנה וגם אני יכול להשיב על השאלה הזאת בחיוב.
למעשה, רוב מי שקיבל דירת מתנה בגילה, הרי שנקנתה מכספי הוריו והוא לא גר בה מאחר שטבעי שיגורו בה שוכרים עד שהילד יתבגר וישתמש בה.
היא כמובן לא נשאלה האם הדירה שנקנתה יועדה לה בהווה או בעתיד, האם הדירה נקנתה מכספי הפנסיה של הוריה אך ורק על מנת שלא יחיו מקצבת זקנה וכו'.
גם לגבי הפשקווילים - לא נשאלה האם תכננה את ה"קמפיין", האם הייתה מודעת לכך שהמודעות מפוברקות כאשר העלתה אותן בסרטון הטיקטוק שלה.
מהתגובות לדברים אני רואה שהמצב גרוע בהרבה משחשבתי.
אנשים מתרשמים מהפוליגרף שביצעה, שאפילו לא מנסה להראות מתוחכם.
90% ממנו הוקדש לקונספירציות שמלכתחילה אף גוף רציני לא עימת אותה עימן, והיתר נשאל בקפידה כדי להסוות את השקר. ממש כמו לדרוש שחרור של ראש ארגון פשיעה ממאסר על סמך תשובה לשאלה "האם אי פעם רצחת מישהו במו ידיך" - "לא".

זה כמובן בלי להזכיר שפוליגרף אינו משקף מציאות ב100% ולכן אינו קביל בהליכים משפטיים, ושהיא לא התחייבה שביצעה רק בדיקת פוליגרף אחת.

בקיצור - אני פשוט לוקח את כל דבריי בחזרה.
כנראה ש"כל שנעשה רחמן על האכזרים" וכו'.
יש גם יוצאי דופן, היא עברה כל גבול ושההורים שלה יידאגו לה.

@איניגו מונטויה - אכן התחוור לי כאמור לעיל שיש להדהד את הדברים לציבור כי מסתבר שאפילו אחרי כל השקרים הבוטים וההתנהלות המחפירה הזאת, די באיזה ספין קלוש כדי לחזור לבמה.
 
הבעיה שרוב חברי הכנסת מסודרים יותר ממשפחה ממוצעת, וממילא גם הילדים שלהם מסודרים יותר ממשפחה ממוצעת...
נכון אבל זה לא קשור דווקא לצעירים. יש גם קשיים של מבוגרים שלא מוכרים לחברי הכנסת בדיוק מאותה סיבה.

אני לא נגד פוליטיקאים צעירים. הם בהחלט יכולים להביא זווית ראיה ייחודית.
הבעיה היא שפוליטיקה היא מקצוע וכמו בכל מקצוע צריך להשתפשף כדי להיות טוב ברמות הבכירות ביותר.
הסיכוי שילד בן 20 יעשה טוב עבודה של מנכ"ל חברה ציבורית, מפקד אוגדה או שופט בבית משפט הוא אפסי, ולמען האמת, הסיכוי לכך גם בגיל 30 אינו גבוה. וכך גם לגבי חבר כנסת שצריך כישורים בין אישיים שמטבעם מתפתחים עם השנים.
 
נכון אבל זה לא קשור דווקא לצעירים. יש גם קשיים של מבוגרים שלא מוכרים לחברי הכנסת בדיוק מאותה סיבה.
אני אכן בעד שיהיו גם חברי כנסת קשישים.
הבעיה היא שפוליטיקה היא מקצוע וכמו בכל מקצוע צריך להשתפשף כדי להיות טוב ברמות הבכירות ביותר.
גם אם הם לא יהיו טובים ברמות בכירות, אבל לדעתי הם יהיו טובים לעצמם ברמות יותר גבוהות, מהמקבילים שלהם הבכירים.
 
גם אם הם לא יהיו טובים ברמות בכירות, אבל לדעתי הם יהיו טובים לעצמם ברמות יותר גבוהות, מהמקבילים שלהם הבכירים.
לכן הם מתחילים ממועצת העיר, הסתדרות הסטודנטים ושאר מקומות אליהם הולכים עסקנים בגיל הזה.
עדיף להגיע לכנסת לא כמקום עבודה ראשון וזה נכון לגיל 20 כמו לגיל 50.
 
היו גם היו חברי כנסת שהגיעו מרקע כלכלי נמוך ואף כאלו שבהנחה ולא הצליחו להסתיר בדרך מתוחכמת את מצבם, התשייכו לרקע הנמוך גם בהיותם חברי כנסת - לרוב התנהלותם זהה אם לא ירודה יותר מאלו שיש להם, וזה עוד מבלי להזכיר את חיבתם לסוציאליזם על מלא.
אני לא יודע על מי בדיוק אתה מדבר, אבל לדעתי אדם שיש לו מצוקה יודע לדאוג לעצמו יותר טוב מאחרים, והחברי כנסת שאתה מדבר עליהם, אולי הם מחויבים לראש המפלגה וכדומה, בכל מקרה קבוצה של חברי כנסת שיש להם קשיים מאוד מסוימים הגיוני שהם יצליחו להשפיע בנושא שחשוב להם, יותר מכל נציג אחר שמנוסה ככל שיהיה.
 
לכן הם מתחילים ממועצת העיר, הסתדרות הסטודנטים ושאר מקומות אליהם הולכים עסקנים בגיל הזה.
עדיף להגיע לכנסת לא כמקום עבודה ראשון וזה נכון לגיל 20 כמו לגיל 50.
ואז מה עד גיל 30 או 40 הם ייאלצו שאתה תייצג אותם גם בוועד בית... בסוף יש להם צרכים "עכשיו" ובכנסת זה מקום שיכולים לשנות.
 
ואז מה עד גיל 30 או 40 הם ייאלצו שאתה תייצג אותם גם בוועד בית... בסוף יש להם צרכים "עכשיו" ובכנסת זה מקום שיכולים לשנות.
כפי שכתבתי, סיכוי אפסי שהם יהיו טובים בזה מאותה סיבה שהם לא ממלאים את תפקידים בכירים אחרים בגיל הזה.
אבל מדינה דמוקרטית. מי שיש לו כישורים וקורות חיים שמראים עליהם, בגיל 21 ויצליח לשכנע מספיק אנשים לבחור בו, יקבל הזדמנות להראות שגם בכנסת העולם שייך לצעירים.
 
מעניין מה האינטרס של חסון לתמוך בה.
באמת שלצערי לא אופתע אם עצם מתן האפשרות לראיין אותה וסיפוק האייטם הרדוד כשלעצמו, היווה את התמורה.
 
באמת שלצערי לא אופתע אם עצם מתן האפשרות לראיין אותה וסיפוק האייטם הרדוד כשלעצמו, היווה את התמורה.
יכול להיות, וזה התרחיש היותר טוב.
בפועל, אצל חסון רוב האייטמי הפוליטיים באים לשרת צד אחד של המפה הפוליטית. אולי אני מפספס משהו, אבל אני לא רואה איך טיפוח מוכתר משרת את הצד הזה מבחינה פוליטית.
 
כפי שכתבתי, סיכוי אפסי שהם יהיו טובים בזה מאותה סיבה שהם לא ממלאים את תפקידים בכירים אחרים בגיל הזה.
אבל מדינה דמוקרטית. מי שיש לו כישורים וקורות חיים שמראים עליהם, בגיל 21 ויצליח לשכנע מספיק אנשים לבחור בו, יקבל הזדמנות להראות שגם בכנסת העולם שייך לצעירים.
אני לא חושב שהעולם שייך לצעירים, אני רק חושב שהפוליטיקה שייכת לכולם בשווה, בדיוק כמו שוועד בית שייך לכל הדיירים בשווה.

וזה שהם לא ממלאים תפקידים בכירים במקומות ציבוריים, זה נכון וגם הגיוני, אבל בגלל שהפוליטיקה היא בסוף מקום שחלק גדול מהפעילות שם היא פשוט להביא את הזווית שלך, וזה נראה לי שהם יוכלו לעשות, וזה נראה לי מספיק חשוב כדי להכניס גם כאלה פוליטקאים.
 
אבל בגלל שהפוליטיקה היא בסוף מקום שחלק גדול מהפעילות שם היא פשוט להביא את הזווית שלך
דעתי שונה. את זווית הראיה אין שום בעיה לקבל בכל מקום. פוליטיקאי צריך לדעת לגבש הסכמות, ללחוץ ולוותר איפה שצריך ובקיצור לעשות פוליטיקה.
אחרת הוא סתם צעקן חסר השפעה, גם אם זווית הראיה שלו מעניינת מאד.
וחמור מזה. פוליטיקאי לא בשל קל מאד לתימרון. אז יזרקו לו כמה שקלים לטובת הקבוצה אליה הוא שייך וידפקו אותו פי עשר במקום אחר.
 
אני חושב שזה נכון שצעירים הם עם כושר שיפוט פחות מפותח, ונוטים לאימפולסיביות ולפזיזות.

אבל החיסרון יותר גדול בעיני זה שקבוצה עם צרכים מסוימים אין להם נציגות אישית, ובעיני כמעט בוודאות כל קבוצה תדאג לעצמה יותר טוב מאחרים שידאגו להם.
מסכים לגמרי עם הנקודה שאתה מעלה
(אם כי יש לזה פתרונות חלקיים, כמו העובדה שחלק מהמבוגרים זוכר איך זה להיות צעיר, כמו מה ש @גרהם הזכיר שיש בכנסת גם הורים שמעוניינים בטובת ילדיהם אפילו יותר מבטובתם האישית, כמו זה שיש לחלק מחברי הכנסת יועצי מדיה צעירים שמשמיעים מן הסתם את קולם, ובעיקר העובדה שגם הח"כים המבוגרים רוצים למשוך קולות של צעירים.
אבל אחרי כל אלו - אתה עדיין צודק שייצוג של קבוצה נעשה בצורה הטובה ביותר על ידי חברי אותה קבוצה.)

אבל עם כל זאת, אני חושב שהחיסרון של חוסר שיקול הדעת גובר על היתרון הקטן של הייצוג בפועל.
יש מקצועות שטעות בהם היא קריטית, כך שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לצעירים להשתפשף דווקא שם.
מכיוון שאתה אדם מאמין - אתן דוגמא מהתנ"ך.

אתה בטח מכיר את הסיפור על רחבעם בן שלמה שהתייעץ עם הזקנים ועם הצעירים לגבי נטל המס על העם.

רחבעם בחר לשמוע לעצה הפזיזה של הצעירים, וכתוצאה ישירה מכך - היה מרד, והממלכה התפצלה לממלכת ישראל ולממלכת יהודה.
זה היה תהליך בלתי הפיך, שלאחריו גם באו מלחמות בין הממלכות עם הרוגים רבים,
ולבסוף גם גלות כשכל ממלכה החלישה את האחרת, ועמדה בנפרד בפני האויבים מבחוץ.

אני חושב שהתנ"ך הדגיש את העניין של עצת הצעירים מול עצת הזקנים כדי להעביר את אותה נקודה שניסיתי לומר למעלה:
צעירים יכולים להיות חכמים מאוד, אבל שיקול הדעת שלהם לרוב מפותח פחות.
כשמדובר על ניהול של מדינה, כדאי לשקול טוב טוב למי בוחרים להקשיב, כי לפעמים טעויות הן בלתי הפיכות...
 
@אליהו
נקודה נוספת למחשבה -

לפי מה שאני מבין מהתקשורת (אין לי היכרות אישית),
בציבור החרדי ילד בן 20 כבר די עומד בפני עצמו (גר בפנימייה מחוץ לבית החל מגיל תיכון, מתחתן לפעמים בגיל 18, ובגיל 20 - כבר יש הרבה עם ילד או שניים).

לעומת זאת בציבור שלנו - ילדה בת 20 שעוד לא עשתה צבא או שירות לאומי, ועדיין גרה עם ההורים, היא בדרך כלל הרבה פחות בוגרת...
לדעתי זה לא מתאים שאחת כזו מתיימרת לעמוד בראש מפלגה, ולהשתתף בהנהגת המדינה.

אני מודע לזה שהיום מלמדים ילדים בגיל בית ספר על "מנהיגות",
אבל כמו ש @גרהם כתב - אפשר להתחיל בקטן יותר (מועצת העיר, התאחדות הסטודנטים ושאר ירקות).
לא רואה מה כל כך "בוער" לילדה שעוד לא גרה לבד להיות דווקא עכשיו בראש מפלגה.
 
אתה עדיין צודק שייצוג של קבוצה נעשה בצורה הטובה ביותר על ידי חברי אותה קבוצה.)
הבעיה בגישה הזו היא שהיא מכניסה בדלת הקדמית את פוליטיקת הזהויות המאוסה.
אין סוף לקבוצות ותתי הקבוצות שטוענות לזהות נפרדת שיש להתחשב בה. כי א צעיר זו זהות רלוונטית לבחירה, אז מה עם מי שאין לו דירה וכבר אינו כל כך צעיר, רווקים מבוגרים, להטבים שידאגו לשיוויון זכויות לקהילה יותר מכל אחד אחר (וגם אצלם יש גוונים רבים ושונים), כל עדה תרצה ייצוג, כל עשירון סוציואקונומי רואה את החיים מזווית אחרת, נכים, חולים, מחוננים וכו' וכו'. אם חייבים להשתייך לקבוצה כדי לדאוג לה, אז כל אחד מאיתנו הוא פוסטר של כל תתי הזהויות שלו, בלי שום יכולת לראות מורכבות מעבר לקסטה אליה הוא משתייך.
 
בציבור החרדי ילד בן 20 כבר די עומד בפני עצמו (גר בפנימייה מחוץ לבית החל מגיל תיכון, מתחתן לפעמים בגיל 18, ובגיל 20 - כבר יש הרבה עם ילד או שניים).
לא רוצה להפוך את השרשור לביקורת על החרדים, אז ממש מרחוק - הולדת ילדים לא הופכת נער ונערה לגבר ואישה. אדם שגדל בשכונה ובקושי יצא ממנה, לא ראה ילדה או אישה מלבד בנות משפחתו, לא עבד מעולם ובבת אחת הופך לאבא לילדים שצריך לפרנס ...
 
מסכים לגמרי עם הנקודה שאתה מעלה
(אם כי יש לזה פתרונות חלקיים, כמו העובדה שחלק מהמבוגרים זוכר איך זה להיות צעיר, כמו מה ש @גרהם הזכיר שיש בכנסת גם הורים שמעוניינים בטובת ילדיהם אפילו יותר מבטובתם האישית, כמו זה שיש לחלק מחברי הכנסת יועצי מדיה צעירים שמשמיעים מן הסתם את קולם, ובעיקר העובדה שגם הח"כים המבוגרים רוצים למשוך קולות של צעירים.
אבל אחרי כל אלו - אתה עדיין צודק שייצוג של קבוצה נעשה בצורה הטובה ביותר על ידי חברי אותה קבוצה.)

אבל עם כל זאת, אני חושב שהחיסרון של חוסר שיקול הדעת גובר על היתרון הקטן של הייצוג בפועל.
יש מקצועות שטעות בהם היא קריטית, כך שאנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לתת לצעירים להשתפשף דווקא שם.
מכיוון שאתה אדם מאמין - אתן דוגמא מהתנ"ך.

אתה בטח מכיר את הסיפור על רחבעם בן שלמה שהתייעץ עם הזקנים ועם הצעירים לגבי נטל המס על העם.

רחבעם בחר לשמוע לעצה הפזיזה של הצעירים, וכתוצאה ישירה מכך - היה מרד, והממלכה התפצלה לממלכת ישראל ולממלכת יהודה.
זה היה תהליך בלתי הפיך, שלאחריו גם באו מלחמות בין הממלכות עם הרוגים רבים,
ולבסוף גם גלות כשכל ממלכה החלישה את האחרת, ועמדה בנפרד בפני האויבים מבחוץ.

אני חושב שהתנ"ך הדגיש את העניין של עצת הצעירים מול עצת הזקנים כדי להעביר את אותה נקודה שניסיתי לומר למעלה:
צעירים יכולים להיות חכמים מאוד, אבל שיקול הדעת שלהם לרוב מפותח פחות.
כשמדובר על ניהול של מדינה, כדאי לשקול טוב טוב למי בוחרים להקשיב, כי לפעמים טעויות הן בלתי הפיכות...
אני באמת לא מאמין שחברי הכנסת דואגים לכלל הציבור, אני חושב שחבר כנסת שדואג לכלל הציבור כמעט תמיד זה יקרה כי הוא חושב שהוא יוכל להרוויח מזה, אני לא מאמין בחברי הכנסת.
ממילא דעתי שכל אחד צריך לדאוג לעצמו כי במקום שכולם דואגים לכולם, אני מבין אותך, אבל במקום שכל אחד דואג לעצמו אני לא מבין אותך.

וזה שהם כנראה יעשו שטויות ויחליטו גם החלטות שגויות זה נכון אבל אני מאמין שבשבילם ולצרכים שלהם ולרצונות שלהם, הם כן יוכלו להגיע להצלחות.

ולגבי עצות של צעירים אני מסכים איתך שזה לא הכי מומלץ, עדיף עצה מאנשים עם ניסיון אבל פוליטיקה במציאות הוא מקום שכל קבוצת כוח מנסה למשוך לעצמה עוד ועוד, ואין באמת דאגה לכלל הציבור, ואני לא מדבר רק על המפלגות החרדיות אני מדבר על כל המפלגות, וברור שאצל החרדיות זה יותר בולט.
לעומת זאת בציבור שלנו - ילדה בת 20 שעוד לא עשתה צבא או שירות לאומי, ועדיין גרה עם ההורים, היא בדרך כלל הרבה פחות בוגרת...
לדעתי זה לא מתאים שאחת כזו מתיימרת לעמוד בראש מפלגה, ולהשתתף בהנהגת המדינה.
אני הייתי אומר אפילו ילדה בת 15 כי לדעתי כל אדם שלא יכול לייצג את עצמו זה בעייתי בעיני.

אני לא רואה שום ערך בחברי הכנסת, בעיני זה קבוצה של אנשים שביסודם דואגים לעצמם וממילא אין שום בעיה שגם ילד בגן ישב שם, רק בגלל שצריך להחליט החלטות שבחלקם גורליות, אז אני מסכים שצריך גיל מסוים שמבין עניין ולדעתי הרבה לפני גיל 20 אפשר לשבת ביחד עם כל השמנדריקים שם.
 
הבעיה בגישה הזו היא שהיא מכניסה בדלת הקדמית את פוליטיקת הזהויות המאוסה.
אין סוף לקבוצות ותתי הקבוצות שטוענות לזהות נפרדת שיש להתחשב בה. כי א צעיר זו זהות רלוונטית לבחירה, אז מה עם מי שאין לו דירה וכבר אינו כל כך צעיר, רווקים מבוגרים, להטבים שידאגו לשיוויון זכויות לקהילה יותר מכל אחד אחר (וגם אצלם יש גוונים רבים ושונים), כל עדה תרצה ייצוג, כל עשירון סוציואקונומי רואה את החיים מזווית אחרת, נכים, חולים, מחוננים וכו' וכו'. אם חייבים להשתייך לקבוצה כדי לדאוג לה, אז כל אחד מאיתנו הוא פוסטר של כל תתי הזהויות שלו, בלי שום יכולת לראות מורכבות מעבר לקסטה אליה הוא משתייך.
מסכים לגמרי עם הגישה הכללית שאתה מעלה.

רק רוצה לחדד שלפי מה שהבנתי, הטענה של @אליהו (שאיתה הסכמתי במידת מה) היא חלשה בהרבה מפוליטיקת הזהויות.

כמו שכתבת, פוליטיקת הזהויות טוענת ש"חייבים להשתייך לקבוצה כדי לדאוג לה".
זו טענה חזקה בהרבה מאשר אמירה לפיה יש עדיפות לייצוג ציבורי של קבוצה (כי רוב האנשים דואגים טוב יותר לאינטרסים הקרובים לליבם), אבל לא הכרח (קיימת הכרה בכך שגם אחרים יכולים לדאוג לקבוצה שלי).

כך או אחרת, מסכים איתך שאי אפשר לדרוש ייצוג ציבורי של כל קבוצה ותת קבוצה, כמו שגם כתבתי למעלה:
לכן אני מעדיף אנשים שיוכלו לדאוג לכולם, מאשר כאלו שידאגו בעיקר לשכבת גיל מסוימת.
חסר לנו פילוגים במדינה שאנחנו צריכים להוסיף גם פילוג לפי גיל?!

הולדת ילדים לא הופכת נער ונערה לגבר ואישה
נכון, אבל אחריות בהחלט עשויה לבגר.
מהמעט שקראתי בספרות, אני חושב שבעבר ילדים התבגרו בגיל צעיר יותר. יש לזה כמה סיבות, ואחת מהן היא העובדה שהם נאלצו לקחת אחריות על עצמם בגיל צעיר.
כשאדם גר בבית משלו (על כל הכרוך בכך) - זה מוסיף בגרות.
כשאדם נאלץ לטפל בילדים - זה מוסיף בגרות.

הדר מוכתר עוד לא הגיעה לשם, ולמעשה היא חיה ברשות הוריה.
לא ברורה לי היומרה לנהל מדינה לפני שהיא מנהלת את עצמה...
 
נכון, אבל אחריות בהחלט עשויה לבגר.
אצל החילונים יש הרבה לקיחת אחריות בצבא ובקשר ספונטני (עם כל המורכבות שבעניין) בין בנים לבנות, ולכן הרבה חרדים מסתכלים על החילוניים כבוגרים יותר מהחרדים (הכוונה מחושלים יותר לחיים)
 
מוכתר היא זיקוק התופעה של הפיכת הפוליטיקה לתוכנית ריאליטי.

פוליטיקה היא העיסוק בשלטון ובקביעת מדיניות בהתחשב בצרכים וברצונות של כלל האוכלוסיה. בתאוריה אנשים אמורים לבחור להם נציגים שייצגו אותם, אנשים שהם סומכים עליהם ויש להם את היכולות לגרום לדברים לקרות. בתאוריה מי שמעוניין להגיע לפוליטיקה זה מי שמעוניין לקחת חלק בקביעת המדיניות. למעשה, השיח הציבורי במיינסטרים מתקטב סביב שניים-שלושה נושאים. אותם הנושאים נהיים חשובים יותר מכל דבר אחר, כולל האם נבחרי הציבור הם אנשים ראויים, מוכשרים, שיכולים להשתתף בפעילות השלטונית בהצלחה. התקשורת משתפת פעולה, שהרי בדיון בעד ונגד איזה "נושא שנוי במחלוקת" יגיעו למקסימום צעקות ומקסימום רייטינג, הרבה יותר מאם ישבו ברוגע וידברו על שיקול הדעת של פוליטיקאי והאם הוא אדם ראוי.

כך הפוליטיקה הופכת לאומנות מיקסום הצעקות על ידי אותם אנשים שמפיקים גם את "האח הגדול". וכמו באח הגדול אנחנו מקבלים קוריוזים מביכים כמו דונלד טראמפ בניכר (האם הוא אדם ראוי? לא. האם הוא איש ביצוע מוצלח? לא. האם כמעט חצי מהציבור תמך בו? כן). פה עשה הרבה רעש אורן חזן, שלפי דף הויקיפדיה שלו לפני שהגיע להיות חבר כנסת רועש מאוד כשל בניהול שווארמיה, ניקב צמיגים של איש תקשורת, כשל בניהול פאב, וניהל קזינו בבורגס באופן מפוקפק למדי והפרטים בויקיפדיה. למה מישהו הצביע לו בכלל? למה אני שמעתי עליו? אה, הוא "אישיות צבעונית". אוקיי. רבותי, אנחנו בתוכנית ריאליטי.

סט הכישורים הנדרש מפוליטיקאי בימינו הוא אותו סט הכישורים הנדרש מכוכבן ריאליטי, מכיוון שבימינו מדובר באותו דבר. תהיה צבעוני, נחרץ, לא מתנצל, לא מתפשר, תבחר פאנץ' ליין ותחזור עליו בלי הפסקה. צור עימות ותפתור אותו חצי יום אחר כך. הדר מוכתר: לא אתראיין יותר לתקשורת. הדר מוכתר שוברת שתיקה בראיון בלעדי לאיילה חסון. האם יש צורך שהדר מוכתר תצבור ניסיון בתור מנהלת משמרת איפשהו לפני שתגיע למשרד האוצר? למי אכפת! קראתי שהיא אמרה משהו שגם אני אוהב להגיד, וגם ההופעה שלה בתקשורת מלהיבה אותי. מה עוד צריך?

אנחנו בדרך כלל מפגרים בכעשור-שניים אחרי ארה"ב. הם בחרו כוכבן ריאליטי לנשיאות ב-2016. נגיע לשם תוך כמה שנים.
 
נושאים דומים

נושאים דומים

Back
למעלה