• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

על דור המילניום המפונק

קיצבת נכות.
שהיא הרבה פחות משכר מינימום, ולא מכסה את כל ההוצאות נוספות שנכה זקוק להם בגלל נכותו.
הם יכולים לעבור דירה למקום אחר.
למקום שבו שכר הדירה הוא כמו חצי ממשכורתם?
לכן לכל אלה יש את הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי של היום נותן פתרון מאד חלקי לכל אלו. אבל באופן עקרוני - כן, לכל אלו יש את הביטוח הלאומי, בדיוק הסיבה למה אני לא תומכת בשוק חופשי טהור.
 
@מרק עוגיות אין כוונתי לומר ש-ה-כ-ל בסדר ישנם דברים שצריכים שיפור. (קיצבת נכות למשל). אבל בדרך כלל הנושא הזה מגיע מהר מאוד (וכך גם בשרשור הזה) לנושא הרחב הרבה יותר, של יוקר מחיה, של פערים בשכר וכו'.
על דברים נקודתיים אני מסכים אבל לא צריך בגלל זה לשלול לחלוטין שוק חופשי, או להתלונן על יוקר מחיה שלא קיים.
 
אתה מדבר מידע אישי
רק מידע אישי. אני לא קורא על עו"ס בעיתונים. (אולי זו הבעיה)
כל העו"ס שאני מכיר, נמצאים מתוך שליחות ואידיאולוגיה, אבל מה שחשוב זה רק התוצאות.
אין סוף לסיפורי הזוועה.
נכון. שמעתי רבים. ואעפ"כ.
כי לפי המוסר שלהם זה בסדר להרוג את מי שמעצבן אותך
רק אבהיר שמבחינתי חשוב גם להגן על החירות לאלימות (ולא רק להגנה עצמית).
אני יודע שמדובר בדעה קיצונית, ואני רוצה להבהיר שאני מתנגד לאלימות בעצמי.
(אם מדובר בעיניך מדובר בסתירה, אביא דוגמא נוספת שאולי תסביר איך היא מוכלת: אני מתנגד לשימוש בסמים ובשאר חומרים פסיכו-אקטיביים. אני חושב ששימוש בחומרים אלו גורם לנזק גם לחולים בכאב כרוני שקבלו מרשם לקנביס רפואי. עם זאת, אני חושב שיש להתיר לכל אדם את השימוש בכל סם שהוא הצליח להשיג)
אני לא שוללת לחלוטין שוק חופשי, אני כן שוללת "שוק חופשי לחלוטין".
מקבל את הניסוח, ולא מזדהה.
 
האם לדעתכם התעסקות בבעיות ומציאת פתרונות ברמת "המערכת" "השיטה" "החברה" גורעת מהיכולת להתעסק בבעיות ופתרונות ברמה האישית (אחראיות אישית ובלעדית על הגורל)?
אני סבורה שכן.
שהתעסקות של 5% בבעיות מערכתיות שאין לנו הרבה שליטה משאירה אותנו עם 95% יכולת השקעה במאמץ להתפתחות אישית.
אני מאמינה שזה משפיע ברמה של התת מודע שיש לו השפעה רבה מאד בחיים.
 
@TunaGolem הדיון איתך הוא דוגמא לאיך אפשר לגמרי לא להסכים, ועדיין לנהל דיון תרבותי ונעים. גישתך עקבית עם הערכים שלך, שהם (מסתבר) שונים לחלוטין משלי. אני חושבת שזה מסכם את המסקנות שלי מהדיון בנושא הזה, ומבחינתי הוא מוצה.
 
ושהתעסקות של 5% בבעיות מערכתיות שאין לנו הרבה שליטה משאירה אותנו עם 95% יכולת השקעה במאמץ להתפתחות אישית.
לגמרי. הייתי אומר אפילו משאירה אותנו עם 80% יכולת השקעה להתפתחות אישית. זה העניין של התמקדות.
 
האם לדעתכם התעסקות בבעיות ומציאת פתרונות ברמת "המערכת" "השיטה" "החברה" גורעת מהיכולת להתעסק בבעיות ופתרונות ברמה האישית
לדעתי לא בהכרח. רק אם ההתעסקות הזאת משמשת כתירוץ לייאוש ואי עשייה. אם ההתעסקות נובעת מעניין אינטלקטואלי, או לחילופין/בנוסף מובילה לעשייה ציבורית שיכולה לשנות את המצב, זה לא מזיק ואולי אף מועיל. גם להבין את ההקשר של הבעיות האישיות שלך יכול לעזור לך לפעמים. לדוגמא: אם מישהו מרגיש טיפש כי לא הצליח בבגרות, ואחר כך מגלה שבעצם הבגרות השנה היתה קשה במיוחד, הוא יכול לשנות את דעתו על עצמו לחיוב ולהבין שהוא לא צריך להתייאש. באותו אופן, אם את נאבקת בבעיות ומאשימה בהן את עצמך, ואז מגלה שבעצם אלו בעיות נפוצות ביותר, זה עשוי לעזור לך להלקות את עצמך פחות עליהן. לחלק מהאנשים הלקאה עצמית גורמת לאי עשייה וייאוש, כך שהשתחררות ממנה יכול לעזור לשיפור המצב האישי.

אבל בסופו של דבר הכל מאד אישי - מי שזה מזיק לו, כדאי שילמד לזהות שזה מזיק לו ויפסיק, ומי שזה עוזר לו, שיזהה זאת וימשיך.
 
  • אהבתי
Reactions: ogi
@TunaGolem הדיון איתך הוא דוגמא לאיך אפשר לגמרי לא להסכים, ועדיין לנהל דיון תרבותי ונעים. גישתך עקבית עם הערכים שלך, שהם (מסתבר) שונים לחלוטין משלי. אני חושבת שזה מסכם את המסקנות שלי מהדיון בנושא הזה, ומבחינתי הוא מוצה.
איכס, מה פתאום "דיון תרבותי ונעים"? חשבתי שאנחנו באינטרנט! איפה הטרולינג והאלימות המילולית שהבטיחו לי? :)
 
כי אני יכולה לחשוב על יותר אנשים שלא רוצים לעסוק בטכנולוגיה מאשר לא יכולים.
בדיוק אתמול קראתי על https://he.wikipedia.org/wiki/אפקט_דאנינג-קרוגר
בעקבות הפוסט הזה http://www.hasolidit.com/על-טמטום-ורגישות
זה כל מה שאני יכול לענות על המשפט הזה.

או, מישהו פה טופח לעצמו על השכם?
אתה היית יכול להיות עו"ס? מסופקתני. רוב אנשי הטכנולוגיה לא היו יכולים. זה דורש תכונות אחרות לגמרי. אמפטיה, רגישות, עבודה מול ועם אנשים מוחלשים. או, למשל, גוזם עצים? כושר גופני גבוה מאד+הבנת טבע העץ+אהבת עבודה פיזית.
איך את יודעת מה אני מסוגל לעשות ומה לא? ולמה ההתיחסות האישית לתכונות שלי רלוונטית לטיעון שנתתי, בפרט כשאת לא מכירה אותי. אלא אם אין הסבר ענייני ואז אפשר להפוך אותי לנושא הדיון?
 
לא צריך לבלבל בין חסרי ישע, לבין פערים, אי שיוויון וחמדנות.
חסרי ישע אילו עניים. כיון ששכר המינימום עומד על 5000 ש"ח, בהנחה ושני בני הזוג עובדים - אין עוני בישראל. עוני נמצא במגזרים שהחליטו לא לעבוד וע"כ הם לא חסרי ישע.
טעות. חסרי ישע זה מי שזקוק לסיוע ואינו יכול להתמודד בכוחות עצמו, ילד/חולה סובל, עני רעב ללחם וכד'.
לגבי הטענה על השכר:
אם יש להם ילד אוטיסט שבלי השקעה של אלפי שקלים לחודש אין לו סיכוי לגדול להיות עצמאי? אם יש להם ילד נכה שדורש השגחה צמודה? אם יש להם הורים קשישים וחולים שאין מי שיטפל בהם? אני יכולה להמשיך...
+1
אז יש לביטוח לאומי קיצבת נכות.
אז לכן לכל אלה יש את הביטוח הלאומי.
בהרבה מאוד מקרים זה לא מספיק, עוד בלי לדבר על התלאות שצריך לעבור אצל ביטו"ל .
ועל ילד שדורש טיפול מיוחד לא ענית: אוטיסט, פיגור לימודי כלשהו וכד', צורך בפנימיה וכד' (מכיר אישית הורה בקטגוריה הזו)
 
האם לדעתכם התעסקות בבעיות ומציאת פתרונות ברמת "המערכת" "השיטה" "החברה" גורעת מהיכולת להתעסק בבעיות ופתרונות ברמה האישית (אחראיות אישית ובלעדית על הגורל)?
אני סבורה שכן.
שהתעסקות של 5% בבעיות מערכתיות שאין לנו הרבה שליטה משאירה אותנו עם 95% יכולת השקעה במאמץ להתפתחות אישית.

אני דווקא חושבת שלהיפך.
ההתעסקות בבעיות מערכתיות תורמת להתפתחות האישית שלנו.
היא מרחיבה אופקים, היא עוזרת לנו ללמוד את התמונה הגדולה, והיא מאפשרת לנו לחדד פתרונות לבעיות מערכתיות שניתן לנקוט באופן פרטי.
 
הדבר האחרון שדמיינתי בפורום @הסולידית זה שרשור בנושא קיטור/צידוק 'המערכת' שיהיה כל כך פופולרי.
 
לא יודע מתי התגייסת, אבל גם לפני העליה במחירי הדירות כדי לקנות דירת 3 חדרים ישנה היה צורך ב67 משכורות (משכורות ממוצעות, לא מינימום. הנתונים מאתר משרד השיכון) כך שמלעולם לא היה אפשר להשתכר מינימום ולקנות דירה אחרי כמה שנים בלי חיסכון אגרסיבי.

היה 90% מימון, ויוקר המחייה היה מתון יותר.
היה אפשר.
 
@אורי
אוסיף הנחות קיצוניות יותר מאשר הטענות שלך. אניח שכל תושב במדינה דיקטטורית הוא עבד, ושישנו אי שוויון גדול בתוך המדינות הדמוקרטיות שנובע מאי חלוקה שווה היסטורית.
השוק עדיין יכול להיות חופשי, וכל המודלים ששללת במחי מקלדת, תקפים כאילו היה השוק מתחיל מחלוקה שוויונית.
אתקדם בצעד נוסף: גם שוק מונופוליסטי יכול להיות חופשי. ההבדל בין שוק חופשי לשוק מרוסן הוא רק הרגולציה, כאשר בקצה הרחוק נמצא פקיד שקובע את כל העסקאות.
תיאורטית יש ממש בחלק הראשון של בדבריך. מעשית והיסטורית - אתה טועה. אתה גם טועה בהצביעך על הרגולציה בלבד כמי שהעדרה מגדיר שוק חופשי. אסביר:
תיאורטית יכולה להתקיים דיקטטורה קפיטליסטית בה יש שוק חופשי. הדבר הכי קרוב לזה שאני יכול לחשוב עליו הוא צ׳ילה תחת פינושה. אבל שוק חופשי איננו רק היעדר רגולציה, ולכן בצ׳ילה הניאו-ליברליזם הכללי שלט, אבל הוא התאפשר תוך דיכוי עובדים, טרור נגד פעילים בוועדי עובדים, ומגבלות אחרונות ששמרו את אלו שלמטה שישארו למטה, ואפשרו לאלו שלמעלה ליהנות מ״שוק חופשי״. לכן אתה שר אין חופש פוליטי אין גם חופש כלכלי, לפחות למישהו,נורו בדיוק הייתה הנקודה שלי. אנחנו כולנו נהנים משוק חופשי, פחות או יותר, אבל רק כי אנחנו מתעלמים מהמיליארדים שלא יכולים ליהנות ממנו והם, נרצה או לא, חלק מהכלכלה שלנו.
 
היה 90% מימון, ויוקר המחייה היה מתון יותר.
היה אפשר.
המימון של 90% היה לדעתי במאה הקודמת :-) (המאה ה 20)
אני חושב ש יש כאן "חוק שימור האנרגיה" במובן שכאשר המיסוי היה גבוה המימון שלדירה היה גבוה וכעת כשהמיסוי הישיר נמוך אז ההוצאות גדלות, ואני לא מתייחס לנושאי בועה וריבית "סולידית" שמתדלקת ביקושים לאפיקים "בטוחים"

לדעתי יש בעיה עם מדד המחירים לצרכן בכך שהוא לא לוקח בחשבון הוצאות לרכישת דירה למגורים (למיטב זכרוני) וזה יוצר הטיה לטובת אינפלציה נמוכה מהמציאות, אני חושב שבמצב כזה המדד לא משקף את המציאות ומן הסתם מי שיגזור מדיניות (בין השאר) על בסיס מדד חלקי או שגוי (ולא בכוונה) לא יגיע לאן שירצה :-)
בסה"כ אם נאהב או לא 90%(??) מהאוכלוסיה נמצאת במצב אינפלציוני של עליית מחירי מגורים (מתוך החלטה , לא הכריחו אף אחד) ששוחקת את כוח הקניה של אותו רוב . פשוט העליה לא מתחלקת על כל המוצרים במשק אלא על שוק מאוד מסויים.
 
בלי להיכנס לויכוח על נכונות דבריך, אתה מציע פה ראיה גלובלית שרחוקה מדור ה Y בתקשורת כרחוק מזרח ממערב.
זו אחת הבעיות בעיני של דור ה Y בתקשורת - הסתכלות צרה ונטולת הקשר על המציאות , כאילו כל עולמם נמצא בין בית הקפה למסעדה השכונתית.
אני חושב שאני מסכים, אני רק לא בטוח למה אתה מתכוון בפסוקית ״דור ה-y בתקשורת״. אתה מתכוון לייצוגים תקשורתיים שלו?
 
@מסכימה עם מה ש @אורי אמר שאי אפשר ולא צריך לחזור אחורה מהקדמה (למרות שנראלי שאני אהיה מהאמהות המטורפות שמכבסות חיתולי בד)
מה שמפריע לי, וכנראה זה כבר מאוחר קצת בשביל דור הy זה החינוך בבית ושההורים שפוטים של הילדים.
קצת יותר משמעת וסמכות יעשו טוב לכולם.
בדיוק אתמול דיברתי עם האמא של הילדות שאני עושה להן בייביסיטר על זה שהילדה מתעצבנת ומתחילה להתחצף ולדבר לא יפה אבל ברמה פשוט מפחידה ורומזת שלא מתאים לי ושבתור בייביסיטר אני די מוגבלת ביכולות תגובה שלי ולכן זקוקה להתערבותם בקשר לזה.
מה היא רומזת לי? ככה זה ילדים ואין מה לעשות.
ככה זה ילדים שלא נותנים להם סטירה.
לא יודע לגבי הסטירה, אבל אני בהחלט מסכים על השלכות אובדן הסמכות ההורית ועל הניסיון לרצות ולפנק צאצאים.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
ועל ילד שדורש טיפול מיוחד לא ענית: אוטיסט, פיגור לימודי כלשהו וכד', צורך בפנימיה וכד' (מכיר אישית הורה בקטגוריה הזו)
דווקא כן עניתי. אתה בוחר להתעלם מדברי.
הבעיות שאתה מונה אינן נחלת הכלל. הם מקרים נדירים יחסית. (הוצאות על פיגור לימודי קל הם דבר שאפשר לעמוד בו גם במסגרת שכר המינימום).
לכן אני בהחלט מסכים שחייבים למצוא פתרונות לגבי אותם מקרים, אני לא חשב שזה מצדיק תלונות של כלל הציבור על יוקר מחיה.
ההתעסקות בבעיות מערכתיות תורמת להתפתחות האישית שלנו.
יש עניין של התמקדות בעיקר. מכיון שגם את כתבת לעיל שאין לנו יכולת לתקן עיוותים של המערכת, עדיף שנתמקד במה שאנו יכולים לשפר בעצמינו.
 

נושאים דומים

Back
למעלה