בית » שונות » על טמטום ורגישות

על טמטום ורגישות

אלה מכם שעוקבים אחר עמוד הפייסבוק שלי הצטמררו בשבוע שעבר למקרא אימרת השפר הבאה מפי ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) בראיון לדה-מרקר:

"אני נגד כל פתרון שמתחיל בחינוך פיננסי […] הפתרון [למשבר הפנסיה] צריך להיות מערכתי, כמו קרן ברירת מחדל. חינוך פיננסי זה לא פתרון להמונים […] אדם לא צריך להיות פרופסור כדי להצדיק חיסכון בסיסי". 

לשון אחר, ח"כ בירן סבורה שהמדינה צריכה להשלים עם העובדה שהאזרח הממוצע הוא דביל. טיפשותו ניכרת הן בהתנהגותו הפיננסית האווילית בחיי היומיום, והן בפוטנציאל האפסי שלו לשנות את התנהגותו.

לפיכך, חובתה המוסרית של המדינה היא לחסוך מאותו אזרח את ייסורי התופת הכרוכים בהפעלת האזורים במוחו המופקדים על תכנון, דחיית סיפוקים ומחשבה לטווח ארוך. עליה להיכנס בנעליו, להחליט במקומו, לנהל את כספו ולהציל אותו מעצמו.

מעבר לפטרנליזם הקלאסי (האזרחים העוללים מוגבלים בשכלם ובהבנתם, ולכן נדרשת התערבות חקיקתית של הבייביסטר כדי להגביל את חירותם ולהבטיח שלא יגרמו לעצמם נזק), דבריה של ח"כ בירן מציפים שתי שאלות שטרדו את מנוחתי מזה זמן:

האחת, האם רוב האנשים באמת טיפשים; והשניה, האם יש להיאבק בטיפשות, או להתעלם ממנה?

למען הסר ספק, אני מודעת לכך ש"טיפשות", בשימוש יומיומי, היא מילת גנאי שנותנת משקל נורמטיבי שלילי לכל התנהגות שנראית לנו חסרת היגיון או נוגדת את הערכים שלנו.

בנוסף, אני ערה לכך שבני אנוש הם יצורים מורכבים, ושאדם יכול להיות גאון בתחום מסוים וטיפש גמור בתחום אחר. אני מניחה שרובכם מכירים רופאים מעשנים, צמחונים שמתאפיינים באכילת יתר, או בלוגריות גיקיות פיננסיות עם אינטליגנציה רגשית לא גבוהה.

כשאני מדברת על טיפשות, אינני מתכוונת למילת הסלנג, אלא להגדרתה ב"חוקי היסוד של הטיפשות", מסה הומוריסטית-למחצה שחיבר ההיסטוריון הכלכלי האיטלקי קרלו צ'יפולה באמצע שנות השבעים: אדם טיפש מוגדר שם כ"אדם שגורם במעשיו נזק לאחר(ים), שעה שהוא עצמו לא מפיק מהם כל תועלת ואף מסב נזק לעצמו. "

במילים אחרות, כדי לבחון אם התנהגות אנושית מסוימת נחשבת מטופשת, יש לבחון אותה לאור שני משתנים:

  • הנזק והתועלת שהפרט גורם לעצמו.
  • הנזק והתועלת שהפרט גורם לאחרים.

על יסוד זה, צ'יפולה מזהה ארבעה "טיפוסים" של בני אדם:

  • אינטליגנטים – אנשים שמעשיהם משרתים הן את עצמם והן את החברה.
  • בנדיטים – אנשים שמעשיהם משרתים את עצמם, אך מזיקים לחברה.
  • תמימים – אנשים שמעשיהם מזיקים לעצמם, אך אינם מזיקים לחברה.
  • טיפשים – אנשים שמעשיהם מזיקים הן לעצמם והן לחברה.
פוגע בעצמו לא פוגע בעצמו

לא פוגע באחרים

תמים  חכם
פוגע באחרים טיפש

בנדיט

על השאלה הראשונה – הפגיעה העצמית – האדם יכול להשיב בעצמו.

לדוגמה, אדם שבוחר להביא ילדים לעולם מבלי שיש לו דרך מעשית כלשהי לכלכל אותם, יכול לומר שהבחירה מהווה מימוש של זכותו הטבעית להתרבות ושצאצאיו מסבים לו אושר, ועל כן אין כאן פגיעה בעצמו.

מצד שני, לאור הנזק שמסבה הבחירה להתרבות לילד עצמו (שנידון מראש לחיי עוני), למשלמי המיסים (שנאלצים לפרנס את הילד במקום הוריו) ולמשאביו הפוחתים של כדור הארץ, הרי שאפשר לסווג את אותו הורה כבנדיט.

לחלופין, אם אותו הורה לא מודע לנזק שמסבה הבחירה להתרבות ללא חשבון (או לעשן ללא חשבון, לצרוך ללא חשבון, לקחת הלוואות ללא חשבון…) הן לעצמו והן לחברה, הרי שלפי צ'יפולה, אותו אדם הוא טיפש.

מנקודת מבט זו, אפשר לטעון שיש כמות אינסופית של בחירות מטופשות שאנשים מקבלים על בסיס יומי, מבלי שאפשר יהיה להצדיקן. המסקנה המתחייבת היא שאלמלא הייתה טיפשות, אפשר היה למנוע הרבה מאוד נזק. חשבו למשל על כל אותם בנדיטים — תעשיות כלכליות, גופי תקשורת או שחקנים פוליטיים — שמנצלים מצוקה של אחרים (תמימים וטיפשים) למטרות רווח אישי.

עכשיו, מאחר שאנו חיים בעולם שבו הפוסט-מודרניזם הליברלי משתולל, אסור לחרוג מגדרי התקינות הפוליטית ולטעון חלילה שיש משהו לא בסדר בבחירות מטופשות.

הרי אנחנו חייבים להודות שאין שחור ולבן, שאין אמת אחת, ושאף אחד לא מושלם; שכל הרעיונות והמטרות תקפים באותה מידה; שאין עובדות, רק נראטיבים; שזהות המבקר חשובה מהביקורת עצמה; ושאין שום בעיה עם טיעונים בסגנון "אני לא מסכים עם העובדות משום שהם לא עולים בקנה אחד עם תפיסותי הפוליטיות או הדתיות".

ובכל זאת, אעז לטעון שפעולות מסוימות — לסמס תוך כדי נהיגה, לנהוג בלילה ללא פנסים, לעשן בתחנת דלק, לבזבז את כל המשכורת החודשית (ואת מסגרת האשראי), לגלגל חובות בכרטיס אשראי, להמר על אופציות בינאריות, לקחת משכנתא בריבית משתנה ל-30 שנה  — מעמידות את הפרט בסיכון, ועל הדרך מסכנות אחרים או מזיקות להם.

במילים אחרות, בכל סטנדרט אפשרי, מדובר בהתנהגות מטופשת.

 להבדיל, דפוסי התנהגות אחרים, כמו להתאמן באופן סדיר, לאכול בריא ובמידה, לרכוש מיומנויות מגוונות, לחסוך ולהשקיע לטווח ארוך – כל אלה בהגדרה משפרים את סיכוייו של הפרט לחיות חיים טובים יותר מבלי להזיק לאחרים. כלומר, אלה פעולות אינטליגנטיות.

בקבוקי קולה בסופר

יש בחירות שלא ניתן לסווגן אלא כמטופשות להחריד. צילום: mroach, ברישיון CC.

אז האם רוב האנשים באמת טיפשים?

החוק הראשון של צ'יפולה קובע שלעולם נעריך בהערכת-חסר את מספרם של האנשים הטיפשים שבמחזור.

יתכן שאני מעידה על תוקפו של החוק הזה כשאני חווה את דעתי לפיה רוב האנשים אינם טיפשים.

מפתה ככל שיהיה לייחס צרכניזם כפייתי, או כל התנהגות אחרת, לאינטליגנציה נמוכה או לטיפשות, נראה שרוב האנשים דווקא פועלים באופן אינטליגנטי על בסיס סך הידע והחוויות שצברו.

הרי גם גדול הצרכניסטים מעוניין בסופו של דבר לשפר את חייו. את ה-900 שקל שהוא מפרק על זוג נעליים הוא לא מוציא כדי להזיק לעצמו, אלא משום שהוא חושב שיש בכך כדי להועיל לו – להשיג תשומת לב, לכסות על ביטחון עצמי נמוך, להתאים לחברה, להנות מחוויית הקנייה, או כל דבר אחר.

כך שעבור רבים, המעשה המטופש נתפס כבחירה רציונאלית והגיונית – הפתרון הטוב ביותר האפשרי בהינתן הידע והנסיבות הספציפיות באותה עת.

לכך יש להוסיף את העובדה שרובנו נולדים למסלול קבוע מראש, מבית הספר ועד למשכנתא, שבו ההזדמנויות לפתח חשיבה ביקורתית עצמאית הן מוגבלות ביותר.  רק מעטים מסוגלים לחשוב באופן ביקורתי מבלי שילמדו אותם לעשות זאת.

ועדיין, ככל שאותו אדם מסוגל להכיר בקיומן של חלופות לבחירות שהתרגל לבחור, ללמוד אותן, להציב מטרות לפיהן ולהשתנות בהתאם  – הרי שלא ניתן לראות בו "טיפש". לכל היותר, במונחים של צ'יפולה, הוא "תמים".

ללמד, לסכל או להתעלם?

המסגרת של צ'יפולה, פשטנית ככל שתהיה, מועילה במובן זה שהיא מסייעת לבחור עם מי להתמודד וכיצד.

בכל האמור לאנשים תמימים, שמזיקים לעצמם מתוך בורות (חוסר ידע) ולא מתוך טיפשות (אינטליגנציה נמוכה) — אני מאמינה שאפשר, ואולי אפילו צריך לסייע להם.

הסיוע הזה ניתן דרך לימוד והקניית ידע. "חינוך פיננסי", בהיעדר מונח טוב יותר. הבלוג הזה, למשל, נכתב בעיקר עבורם. אם הייתי מוצאת דרך לוודא שמסריי יגיעו אך ורק לאנשים תמימים, כנראה שהייתי יוצאת ממרבצי הוירטואליות ונענית לכל מיני פניות חביבות מבעלי פאבים ומנהלי חברות שרוצים שאבוא להרצות אצלם. 🙂

ככלל, יש חפיפה די גדולה בין אוכלוסיית התמימים זו לבין אנשים ברמות 2-1 בסולם החסכנות. המכנה המשותף כאן הוא הנכונות הבסיסית לחוות שינוי דרך גישור על פער הידע.

אצל חלק מהתמימים, פער הידע הוא בעיקר טכני – הם צריכים להבין מדוע כסף שחסכת שווה בדיוק כמו כסף שהרווחת, מה המשמעות של השקעה בבורסה, של צבירת ריבית דריבית על חיסכון, איך קונים ניירות ערך, למה סלידה מסיכון מסוכנת כל כך, ולמה עדיף לבזבז פחות ולא להרוויח יותר. אחרים יידרשו לסיוע קונספטואלי – להבין שהמטריקס הצרכנו-קרייריסטי הוא לא גזירת גורל,  שאפשר להתנתק ממנו אם בוחרים בסגנון חיים אחר, ושהתנתקות הזו תתאפשר גם מבלי שהחברה תתמוטט.

לגבי הבנדיטים, הפתרון העיקרי הוא לסכל אותם. הסיכול נעשה דרך חשיפת התכלית ההגיונית שביסוד פעולתם המזיקה. אני עושה את זה על בסיס יחסית קבוע בטוויטר ובפייסבוק, אבל גם כאן בבלוג. למשל, ככל שהבנקים הוא בנדיט – אני טוענת שאפשר (וצריך) לסרס אותו. הוא הדין לגבי תעשיית ניהול ההשקעות, ייעוץ ההשקעות והביטוח.

צ'יפולה קובע שהאוכלוסיה המסוכנת ביותר היא אוכלוסיית הטיפשים.

הסכנה נובעת מכך שבשונה מהבנדיטים, בנזק החברתי שמחולל הטיפש לא ניתן למצוא כל הגיון, ומכאן שאי אפשר לפענחו או להפריכו באמצעים לוגיים. חוסר הרציונליות וחוסר הצפיות שבהתנהגותם  מקשה מאוד על יצירת קו הגנה אפקטיבי כנגדם.

יש כנראה סיבה נוספת שמקשה על ההתמודדות עם אנשים טיפשים. 25 שנה אחרי צ'יפולה גילו צמד הפסיכולוגים  דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר הטיה קוגניטיבית חדשה בשם אפקט דאנינג-קרוגר. בתמצית, דאנינג וקרוגר גילו

  1. שרוב האנשים לא יזהו את עובדת היותם טיפשים / בלתי מיומנים בתחום מסוים בחיים
  2. … וכתוצאה מכך, לא יבינו את עוצמת הכישלון שלהם.
  3. … וכתוצאה מכך, לא יצליחו להעריך כראוי אנשים מיומנים מהם.
  4. לאחר קבלת הכשרה או חשיפה לעובדות חדשות, רוב האנשים מבינים בדיעבד כמה טיפשים היו.
  5. …אבל לאור ממצא מס' 1, רוב הסובלים מאפקט דאנינג-קרוגר יסרבו להתמודד עם עובדות סותרות או לקבל הכשרה מלכתחילה… 🙂

כך שלא רק שאנשים טיפשים אינם מודעים להיקף טיפשותם; הם גם סובלים מעודף ביטחון עצמי, או היבריס, שמקשה עליהם להיחשף למציאות כפי שהיא. כתוצאה מכך, הטיפשים-באמת לא לומדים אף פעם. לא משנה כמה פידבק הם יקבלו – הם לא ישתפרו ולא ישתנו.

עכשיו, השקפת העולם שלי לגבי אנשים טיפשים היא די פטאליסטית (שזה עדיף, כנראה, על השקפה צינית). בפשטות, בהתאם למסקנתו של צ'יפולה, אני חושבת שדרך ההתמודדות האפקטיבית ביותר עם אנשים כאלה היא להתעלם מהם לחלוטין.

כך, כשאני רואה אותם מסתמכים על רכבם הפרטי כדי לגמוא כל מרחק שעולה על 500 מטר, ניזונים בעיקר ממזון מסעדות, עובדים 10 שעות ביום כדי לממן משכנתא על בית שהם כמעט לא נמצאים בו, ומתלוננים בסופו של דבר על כך שהם לא סוגרים את החודש – אני עוצרת את עצמי וסותמת את הפה.

לב הבעיה הוא לא הבורות הפיננסית המהדהדת שלהם, ולא העובדה שהם שקועים עמוק בתחתיתו של סולם החסכנות. לב הבעיה הוא ההיבריס שלהם (אפקט דאנינג-קרוגר), שגורם להם לדקלם מסרים ששתלו אצלם בנדיטים תקשורתיים, עסקיים או פוליטיים, כאילו "המערכת אשמה, לא אני", "צריך לפחות 17 מיליון שקל כדי לפרוש בגיל צעיר", ו-"את קמצנית ומתכלבת והסיבה שאת לא צריכה לדאוג לגבי כסף היא שאת בת-מזל ופריבילגית" (הלו, 1+1?!).

האנשים הללו לא מעוניינים בביקורת נוקבת על חוסר היעילות בחייהם, כל שכן בניהול דיון ענייני. הם רוצים שמישהו יאשר בפניהם שהסיבה שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה היא פועל יוצא של מערכת אכזרית שמתעמרת בהם, ושאין שום קשר סיבתי או אחר בין תוצאה זו לבין התנהגותם.

אילו הייתי מוצאת דרך להחיל (במסגרת השיטה הדמוקרטית) חקיקה פטרנליסטית אך ורק על אנשים טיפשים, הייתי מתפקדת כבר היום למחנה הציוני.

ואחר כך מקבלת פרס נובל.

המסקנה שלי היא עדיף שלא לחלוק מידע עם מי שלא רוצה לשמוע ולא להפגיז אותם ב"פצצות אמת".  "אל תנסה ללמד חזיר לשיר," כתב רוברט היינלין. "זה מבזבז את זמנך — ומרגיז את החזיר".



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

81 תגובות

  1. הסולידר

    תודה על עוד פוסט מעולה!!

    הסוג החמישי הוא הממתינים-מעריצים, שלא עושים שום פעולה, אלא מחכים בקוצר רוח, לעוד פוסט מרתק ובועט של הסולידית.
    וכשהם מגיעים לסופו, העצבות מתגברת עם הידיעה שרק בעוד כמה שבועות ארוכים יזכו לקרוא פוסט חדש.
    ועד אז, יום יום הם ייבדקו את האתר, מתוך תקווה קלושה להחכים ברמיזה, מעוד פוסט שיוליך אותנו בכחש (כמעט שבת שלום….)

    • אהבתי

    • האמת שפסק הזמן הזה גרם לי להעריך מחדש את העומס הנפשי שבו מצויים אנשים שפרנסתם תלויה בכתיבתם (עיתונאים למשל). לכתוב כשאין לך מוזה, או רק כדי לייצר הספק, זה סבל טהור.

      • הסולידר

        האמת שפסק הזמן הזה גרם לי להעריך מחדש את התלות שלי בתכנים איכותיים, כמו אלו שבאתר 'הסולידית' 🙂

  2. אכן, גם אני נמנה עם אלה הקוראים, אך לא באמת עושים עם זה משהו.
    אבל אולי עם הזמן משהו יזוז…

  3. אני עוקב באופן רצוף אחרייך ונהנה הן מהתפיסה המקורית והמיוחדת והן מהאינטליגנציה יוצאת הדופן החבויה באתר שלך. (אני לא מתנשא, רק מנסה להחמיא…). יחד עם זה, אני חושב שלהכניס השכלה פיננסית לאנשים שלא יכולים (או שאינם רוצים) בכוח לא יעבוד.
    לכן, יש הגיון באפיק שמיועד לאנשים כאלה, אפיק כזה יגן עליהם ממעשים קיצוניים או מטופשים שאינם מבינים בהם. לא לשכוח שכאלה שלא דואגים לעתידם מחוסר יכולת או ידע נשענים בסוף על החברה ואז בכל מקרה מקבלים תמיכות כלכליות מהמדינה או מעמותות כאלה ואחרות.
    בכל מקרה, את הכסף ישלמו אלה שכן דאגו לעצמם (במיסים וכד').

  4. מאמר מעניין על הטפשות לסוגיה.

    אבל לגופו של עניין ח"כ מיכל בירן צודקת. הרבה אנשים – תמימים, טפשים או "חכמים" שעשו העדפות גרועות, מגיעים לגיל הפנסיה ללא אמצעי קיום מינימליים.

    לדעתי מותר ואף צריך לחברה ולמוסדותיה לכפות על כלל האזרחים לחסוך לפנסיה .

    כמו יש ברוב מדינות הכולם מערכת בריאות ממלכתית ומערכת חימוך ממלכתית, גם צריכה להיות פנסיית חובה.

    אדם עם רקע של נסיונות התאבדות נכפה עליו אשפוז במוסד פסיכיאטרי.

    מחיר הטעות של לא לחסוך הוא כה חמור שחובה על החברה לשמור על האדם בפני עצמו.

    מה שכן צריך להיות שכל אחד יהיה חופשי לבחור איך מושקעים כספי חסכונותיו כולל אפשרות לנהל בעצמו את ההשקעות על פי ההמלצות של הסולידית.

    • יוסף בן מתיתיהו

      "מחיר הטעות של לא לחסוך הוא כה חמור שחובה על החברה לשמור על האדם בפני עצמו" – תרשה לי להגיב:
      הבה נחשוב רגע על ההשלכות שעלולות להיות בכך שחובתה של חברה לשמור על האדם-
      1. מלכתחילה האדם עשוי לנהוג בחוסר אחריות פיננסית ולהגיע למצב כזה כי "יהיה בסדר".
      2. הקרובים של אותו אדם (משפחה, ילדים, חברים, מכרים) ילמדו שהם לא צריכים לדאוג לעצמם כי השמרטף ידאג להם.
      3. רגרסיה חברתית- לא מספיק שיש תרבות צרכנית וחוסר אחריות פיננסית אז האם לשמר את זה ואף לעודד התנהגות לא אחראית זה הפתרון?!?! בנוסף, כאשר הופכים את זה לסטנדרט יבוא סוציאליסט (קומוניסט) בעוד כ- 10 שנים ויגיד שאיננו יכולים להחליט כבר כלום ושעל המדינה להציל את האזרח ולקחת את כל משכורתו ולשלם לו לפי צרכיו, כדאי להציל חסרי אחריות אחרים (למשל כאלה שעשו 12 ילדים ואינם יכולים לעמוד בכך).
      *גם אם יהיו כאלה שישלמו מחיר כבד לפחות הם יצילו את האחרים….

    • לצערי אני ממש לא מסכים איתך… אדם שמתנהל בצורה בזבזנית בגיל צעיר, ימשיך להתנהל באותה לעת זיקנה. אחוזון בפנסיה לכאן או לכאן הוא לא מה שישנה בשבילו את המציאות הכלכלית שבה הוא חי או יחיה. בנוסף, הרי אף אחד לא יודע באמת מה יהיה עם כספי הפנסיה שלנו, עם ה"שד האקטוארי" וכל מיני תספורות שעושים לבעלי ההון. אולי כדאי להגדיר את החיסכון הפנסיוני כבעל סיכון גבוה מאוד…

    • ישנה השלכה איומה של חובת החיסכון הפנסיוני, שמעטים נותנים עליה את הדעת, והיא שמנהלי הפנסיות אינם נזהרים בכספי החוסכים. הרי איזה אינטרס יש להם להגן באדיקות על כספים אלו? החוסכים אינם יכולים להפסיק לחסוך או למשוך את הכספים בטרם עת אם החליטו שקרן הפנסיה אינה מנהלת היטב את כספם. המקסימום שהם יכולים לעשות הוא להעביר אותם לקרן פנסיה אחרת, שגם היא נהנית מאותה הפריבילגיה של קהל שבוי ולפיכך מנהלת אותם באותה מידה של זילזול וחוסר אחריות. ככל שעובר הזמן כך הסטנדרט של ניהול הכספים הולך ודועך, ככל שדורות של אנשי פיננסים נהנים מהכנסה גבוהה שכלל אינה קשורה לטיב הביצועים שלהם. בסופו של דבר קופות הפנסיה קורסות, ושוב אנשי הכספים הגרועים אינם מפוטרים ואינם מוחלפים בטובים יותר, משום שהמדינה נאלצת להתערב ולחלץ את קרנות הפנסיה על חשבונו של משלם המסים.

      בקיצור, בעצם כך שהמדינה כופה עלינו להפריש כספים לקרן הפנסיה היא מבטיחה את התמוטטותן.

  5. טוב, צריך להזכיר שגם אימוץ הרגלים חדשים דורש שימוש לא-טריביאלי במשאבים, וגם לעקביות יש ערך.
    אבל רציתי לשאול: האם כל חקיקה פטרנליסטית בסופו של דבר לא נוגעת רק לטיפשים? מאחר וטיפשות, לשיטתך, היא לא רק עניין קוגניטיבי אלא גם אפיסטמי והתנהגותי שקשור להשתקעות בציפיות, האם הלא-טיפש לא יוכל לנצל את המנגנון הפטרנליסטי לטובתו, מה שאומר שלגביו הוא לא יהיה פטרנליסטי? כלומר: הטיפש יחסוך לפנסיה כי המדינה קבעה, הלא-טיפש ידע שהפרמיות הולכת לעלות בקופות הגדולות ויצא משם. ועוד: האם כל חוק באשר הוא לא הופך לפטרנליסטי ברגע שהוא יוצר בעצמו את הציפיות שלו? כלומר: מי שצריך את המדינה כדי שתגיד לו לחגור חגורה באוטו צריך אותה גם בשביל הפנסיה. במילים אחרות, גודל הפטרנליזם כגודל הטיפשות, ולא יותר מכך.

  6. מגיב # 987654321

    בגדול, את צודקת. אבל לעיתים אנו צריכים להגן על עצמנו מפני הטפשות. קחי לדוגמא את חגורת הבטיחות או את הקסדה. לכאורה, זה האינטרס של כולנו לשמור על שלמות גופנו , אבל יש די והותר טיפשים שזקוקים לחוקים.

  7. היה שווה לחכות. יופי של מעגל מודרך, או ספירלה, המובילה לחטא הקדמון – גאווה, לא קושי כלשהו באינטלגנציה. מתחבר למשלים רבים מהעולם העתיק, יש במשלי שלל תיאורים של הכסיל התועה וטועה עקב גאוותו. אגב, שלמה המלך נוקט גם הוא בגישה הפטליסטית כלפי הכסילים, לפחות בחלק מהכתבים.

  8. גם אם הדבר לא עולה בקנה אחד עם השקפותייך, במבחן התוצאה- המדינה לא מעוניינת שאנשים יגיעו לכדי פת רעב ובמידת הצורך היא מסבסדת אותם במקרים כאלו. ולכן כל עוד כמות נכבדת מהאוכלוסייה עונה להגדרה שנעה בתחום שבין טיפשים לתמימים, המדינה צריכה לייצר מנגנון שיפחית את כמות הנתמכים העתידיים.

  9. אבי משולם

    מצד אחד את אומרת שאין טעם ללמד את מי שלא רוצה ללמוד ומצד שני את מתנגדת להעלאת החסכון (הכפוי) לפנסייה שנועד להכריח את מי שאינו רוצה\יכול ללמוד. איך הסתירה הזאת מסתדרת?

  10. מדוייק מאוד! תודה 🙂

  11. זה עונג עבורי לקרוא את כתבייך, אני מאלה שחיכו לבלוג שכזה על מנת לעשות שינוי בצריכה ובהתנהלות.
    כמו כן עצם העבודה שאת מודעת לחולשותיך הופך את הרשומות שלך לקלות לעיכול , למרות התוכן המעט קיצוני בחסכון. [במיוחד לאנשים שחברות/ חברים הם חלק חשוב בתפריט שלנו ]

    בעקבות הקריאה בבלוג התחלנו תוכנית כלכלית שראשית סוגרת את כל החובות ומשנה באופן דרסטי את הרגלי הצריכה שלנו. אני מאמינה שתוך 6 חודשים אנחנו נהיה על המסלול בכיוון קדימה לצריכה נבונה תכנון העתיד וחיסכון. [ תודות לך]

  12. הפוסט מאד משעשע אך המסקנה של הסולידית היא שאכן יש הרבה אנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם מבחינה פיננסית (ולא נחזור על השמות המעליבים). בכך הוכיחה הסולידית את טענת הח"כ בירן….

    • אני לא זוכר שהגברת בירן הציעה התערבות בפנסיה רק של הטיפשים. ולכן הסולידית ממש לא חיזקה את עמדתה. להיפך, אם יקבעו את חוקי הפנסיה שיהיו tailor made לאוכלוסיית הטיפשים הרבה אזרחים שלא נמנים עם האוכלוסיה הזו יפגעו קשה, וזה חוסר צדק משווע וזו הנקודה בפוסט הזה.

  13. היא מקנאה

  14. שמוליק

    מסכים עם הכל ועדיין יש יכולת ללמד חזיר צעיר לשיר. הפוסט בעיקר מתמקד באנשים בוגרים חלוקת לאוכלוסיות ודרכי ההתמודדות מולם. כדי לצמצם את כמות הטפשים והתמימים ואלי אפילו את הבנדיטים בחברה בעוד 10-15 שנים, שווה כן להשקיע בחזירים הצעירים ולחנך אותם חינוך פיננסי ראוי.

  15. רק אתמול נחשפתי לסצינה נהדרת מתוך סדרה של לואי סיקיי וסטיב בושמי, שהסוף שלה ממחיש בדיוק את עניין האחריות האישית שציבור גדול צריך לקחת על עצמו ולא עושה זאת

    https://www.youtube.com/watch?v=3iRM1iN-3a4

  16. טואאאוב… 🙂

  17. פוסט שהתחיל כמו התנגדות חריפה לח"כ בירן והסתיים בהסכמה איתה.

    • לא חושבת.
      בירן צודקת במובן זה שישנם אנשים מטומטמים שצריך להגביל את חירותם כדי שלא יעשו לעצמם נזק.
      בירן טועה מרות בטענה ש*כל* האנשים מטומטמים. הקביעה הזו מתעלמת מקיומם של אנשים אינטליגנטים, שלא זקוקים כלל לפטרנליזם, ושל אנשים תמימים, שמסוגלים, באמצעות רכישת ידע / חינוך פיננסי, להפוך לאינטליגנטים.

  18. ג׳ון ג׳י

    נראה שהכוונה אינה שלא צריך חינוך פיננסי, אלא שברירת המחדל לא צריכה להיות שהפרט מכיר, מיודע ומעורב ועל כן צריך גם רשת ביטחון שהמדינה מספקת. נראה לי שכל אדם סביר יסכים לזה, אבל שוב, יכול להיות שאני פשוט טיפש.

  19. נפלא. כהרגלך בקודש.

  20. בתור מי שעוקב אחרייך בטוויטר ציפיתי שבסיכום הדברים תצייני עובדה פשוטה ומהותית. אותה גאונה, הגברת בירן, שמאוד מתנגדת לחינוך פיננסי עוד מתהדרת במינוס המרשים שלה בחשבון הבנק. כנראה סבורה שבזכות אותו מינוס תוכל לסחוף עוד כמה מתקרבנים אחריה. המצחיק הוא שבתור מישהי שלא מסוגלת לנהל את הפיננססיים שלה עצמה היא מתיימרת להשפיע על ניהול הפיננסיים של מדינה שלמה.

  21. מיכל בירן חברה במפלגת המשך למפאי ואחדות העבודה. אז סימנו את המפלגות האלו כבולשביקיות.
    טוענים שבן גוריון אמר שהוא לא יודע מה העם רוצה אבל יודע מה העם צריך.
    אולי אצל מנהיג גדול כמו בן גוריון אפשר לקבל זאת. אבל ממיכל ?
    גם הבולשביקים דאגו לפנסיה לעובדים קראו לקרן הפנסיה מיבטחים (הישנה) ולולא ממשלת ליכוד הקרן היתה קורסת.
    בעבר היה לנו ביטוח לאומי המעביד והעובד היו מפרישים כספים כל חודש והעובד היה מבוטח למקרה של תאונה או אבטלה – ולא רק 6 חודשי אבטלה. (הכספים הושקעו על יד הביטוח הלאומי והיו מנוהלים אקטוארית לטובת המבוטחים ). וכמו בכל מה שהממשלה מצליחה לשים עליו את ידה גם כאן היה מנכ"ל חלש שנכנע לממשלה ושילם לפי הנחיה כספים למי שלא היה מבוטח.
    היום הביטח הלאומי זה סניף של מס הכנסה ועדיף לעובד לא להזדקק לו, ולא להיות מובטל.

  22. סולידית, להחליט עבור אחרים אם הם מספיק חזקים כלכלית כדי להוליד ילדים זה הכי מגה-פטרנליסטי ונוגד את חירויות הפרט (כאילו ברמות של דיסטופיה בדיונית). מותר לאנשים לקחת סיכון. לא הכל זו משוואה יבשה. כמו שמותר לך להסתכן בבורסה ואת לא רוצה שפוליטקאים פטרנליסטים יבחרו אפיקים "בטוחים" יותר עבורך, כך מותר לאנשים להסתכן בכל תחום אחר בחיים. ובטח שבטח בדבר כל כך מהותי להוויה של החיים עצמם – ילדים.

    • לא מסכים איתך אחי,אני מתעסק בתיוך בשביל להיות מתווך שזה לא הרבה יותר מלהראות למישהו דירה לרוב צריך רישון,בשביל לנהג ברכב ,רישון גם,בשביל להיות מורה או שוטר תעודת יושרה מינימום,בשביל לעשות ילד כל מה שאתה צריך זה את האברים הנחוצים לא משנה אם אתה גנב,רוצח,אנס,אין שום בעיה שתביא 12 גרסאות שלך לעולם לגרום עוד נזק,אגב אתה גם לא חייב להיות אחראי אליהם אין ביעה שתפיל אותם על מישהו אחר,אני אני חושב חד משעמית שצריך להיות הגבלה על זה…ילד זאת אחריות עצומה אולי הגדולה מכולם לא היה מזיק אם מבחינה חוקית להביא ילד מוגבל לאדם שלא יצליח לעמוד באחריות הדרושה….

  23. הפוסט הזה היה משובח כמו לגימה מבוז'ולה טוב ששכב מאה שנה במרתף.
    תודה.

  24. יש הרבה אמת בדברים של מיכל בירן. רוב האנשים לא יודעים מה מצב הפנסיה שלהם. ותכנית ברירת המחדל צריכה להיות כזאת שתדאג שלאזרח בור יהיה איך להתקיים גם אחרי הפרישה.
    מה שכן התוכנית ברירת מחדל לא צריכה להיות נוקשה בלי אופציות יציאה ושינוי (אלא אם משלמים מיסים גבוהים כמו המצב היום).

    מרגיש שמאבק המיושן של הימין-שמאל הפוליטי הגיע לבלוג הזה ומוריד מאיכותו.
    לא פעם ראשונה שאני קורא כאן 'ירידות' על חברי כנסת מהשמאל (ורק מהשמאל לפחות ממה שאני ראיתי) אפילו שיש היגיון בדבריהם.

  25. חסכנית

    רעיון לפוסט עתידי – הכנסה בסיסית אוניברסלית
    http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2863452
    מה דעתך ?

    לדעתי צריך ליישם את זה לפחות לגמלאים ולוותר על כל ה"פתרונות": האחרים. הכסף יבוא מביטול פטור מס על הפקדות לפנסיה. כך יהיה לכולם (כולל הטפשים) מה לאכול, והחכמים יידעו לחסוך.

  26. הכי קל לחברי הכנסת להגיד : הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם. הרי זה משרת את המטרה שלהם. למה להשקיע בחינוך פיננסי שלוקח שנים וקשה למדוד אותו שלא בטוח שיסתיים בקדנציה של אותו חבר כנסת או שר אוצר. כאשר ניתן לעשות פעולת זבנג וגמרנו.

  27. המוקסם

    בקריאה ראשונה הפוסט שלך מבריק כתמיד, אך במחשבה שניה את שוב חוטאת בקיצוניות דעותיך. למדינה יש חובות כלפי אזרחיה ללא קשר לתבונתם, אופיים והשכלתם. כמו שהמדינה חייבת לספק לאזרח ביטחון מפני אויביה החיצוניים, ביטחון מפני אויבים פנימיים (גנבים, שודדים, רוצחים ומאחזי עיניים בתחומים הפיננסיים), ביטחון בריאותי, השכלה ,תשתיות תחבורה וכדו' כך היא צריכה לספק ביטחון סוציאלי ופנסיוני בלי שנראה בכך פטרונות או סוציאליזם במובנו הרע. מעבר לכך יעשה כל אזרח מה שנראה לו כמתאים לצרכיו בלי שיבחן במבחן צ'יפולה.
    המוקסם

  28. תודה על הפוסט הזה ועל כל התובנות הנלוות. אין ספק שאחד שהמדינה צריכה להגן על האזרחים מפני עצמם. היא עושה זאת למשל בכך שהיא מחייבת יציאה לחופשה ולא המרת חופשה לכסף, היא עושה זאת בפנסיית חובה. המדינה חייבת לעשות זאת גם בתחומים אחרים למשל חלוקת קצבה לכל האזרחים ע"פ הדגם בקישור המצורף: http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2863452

  29. לא הבנתי מה הביצה והתרנגולת.

    מחסור במיומנויות שמוביל למעשים טיפשים, שמוביל להיבריס.
    או שההיבריס מונע רכישת מיומנויות עוד לפני שעושים מעשים טיפשים.

    בקיצור, האם ההיבריס קיים לפני או אחרי שעושים טעויות.

  30. בתור קפיטליסטית- איך את ״מאמינה״ שמשאבי הטבע הם סופיים?
    את הרי יודעת שכל עוד נהיה קפיטליסטים נמשיך לפתח מדע וטכנולוגיות חדשות, לדוגמא: המעבר לפיצלי נפט אחרי שנגמרה הרגולציה בארה״ב על יצוא נפט.
    גם הטענה שיגמרו המשאבים היא היא הטענה מספר אחת של התכנון המרכזי סטייל פרוייקט ונוס.

  31. (: גמני מאוד אוהבת את היינלין.

    בימים אלה ממש אני עוזרת למישהי שתמיד עבדה כפרילנסרית,
    אשה חרוצה שכיום, בגיל 88 ניצבת מול שוקת שבורה,

    וחושבת לעצמי שבכל זאת טוב שהמדינה כיום כופה על עצמאים לפתוח לעצמם קופת גמל או קרן פנסיה,
    ועל כל מעסיק, גם של מטפלות וכו', לפתוח לעובד/ים שלו אחת כזו.

    תודה, כתמיד, על הפוסט ועל הבלוג (:

  32. פנטסטי. אחד הפוסטים הטובים ביותר שהופיעו כאן בבלוג. כל הכבוד!

  33. את יוצאת מתוך נקודת הנחה כי אדם/אישה שלא למדו מיומנות פיננסית, הרי הוא טיפש, שכן לשיטתך,הם מהווים נזק לעצמם ולחברה. מדוע, איפוא, לעצור כאן? למה שכולנו לא נלמד מכונאות, הנדסת חשמל ומחשבים? הרי תחשבי על החיסכון הגלום בכך.

    משום מה לא עשית הבחנה בין "חינוך פיננסי", שזה מושג כולל, ל"לחינוך פנסיוני": אין חולק על כך שחינוך פיננסי, קרי, לחסוך, לא להתפרע וכו' – הוא מאסט בכל בית. אבל מי כמוך יודע, שבכל הקשור לפנסיה, רק מי שממש בתחום או בעל יכולת דידקטית גבוהה – יכול להבין את מבוך העכברים הזה שנקרא "חיסכון פנסיוני", אבל לקרוא לאם יחידנית, שחיה מהיד לפה, טיפשה רק כי אין לה היכולת להתמודד עם נושא הפנסיה – מעיד על ניתוק מסוים. לחברה יש אחריות לפי עצמה, אך הממשלה/ממסד אינו פתור מחובתו כלפי החברה משלמת המסים.

    נקודה נוספת: תייגת את לוקחי המשכנתאות כטיפשים, ואני מבקש לשאול – כמה צעירים עד גיל 30 שהצליחו לחסוך 2 מליון שקלים את מכירה? כמה בתי עסק קמו ללא תמיכת הבנקים את מכירה?

  34. בהמשך למסה ההומוריסטית-למחצה ….
    "כדי לבחון אם התנהגות אנושית מסוימת נחשבת מטופשת, יש לבחון אותה לאור שני משתנים:
    הנזק והתועלת שהפרט גורם לעצמו.
    הנזק והתועלת שהפרט גורם לאחרים."

    אני מציע משתנה שלישי אולי הומריסטי לא פחות – הקומדיה הכפולה ומכופלת של נחלת הכלל.
    אימרה זו היא משחק מילים על האימרה המוכרת [הטרגדיה של נחלת הכלל]. לפי הטרגדיה של נחלת הכלל
    כל אחד מנסה למקסם את תועלתו – מצליח בטווח הקצר אך סוף דבר שכולם מפסידים.
    לפי הקומדיה של נחלת הכלל ,אימרה מוכרת אך פחות , כל אחד מנסה למקסם את תועלתו – מצליח וסוף דבר הוא שתורם לנחלת הכלל וכולם מרויחים(לדוג' – רשתות חברתיות). לפי הקומדיה הכפולה ומכופלת של נחלת הכלל כל אחד מנסה למקסם את תועלתו – לא מצליח משום שהוא שאינו יעיל וכו.. אך בסוף דבר הוא תורם לנחלת הכלל וכולם מרויחים משום שה'בזבוז' שלו וחוסר היעילות הפרטי יוצר ביקושים שבסופו של דבר מניעים את המשק וכו…

    זה אולי נשמע קצת פרדוקס ואולי הרבה יותר קל להתנהל במציאות שהיא ברורה, שיש בה שחור ולבן, נכון ולא נכון. אלא שמה לעשות והמציאות, כמו גם המוח האנושי, לא תמיד עובדים ככה.
    שייקספייר שנחשב בעיני רבים לגדול הכותבים בשפה האנגלית ובתרבות המערב היה מודע לכוחם של פרדוקסים
    ולמורכבות המציאות כשאמר.

    A fool thinks himself to be wise, but a wise man knows himself to be a fool.

  35. ראשית, צריך לקרוא היטב את מה שהיא אמרה –
    בירן: "יש דברים שהאזרח פטור מהם. אחד מהם זה לחיות בכבוד ולקבל כסף מביטוח לאומי. אנחנו חושבים שזה נושא מורכב עם תוחלת החיים המתארכת, ואדם לא צריך להיות פרופסור כדי להצדיק חיסכון בסיסי. זה לא נורא שהאזרח יקבל דברים בחינם. ב'חינם' הכוונה שהוא לא צריך להיות מומחה כדי לקבל חיסכון פנסיוני בסיסי".
    שנית, אני מצהיר מניסיוני בפיננסים, ניסיון של ניהול סניפי בנקים במשך הרבה שנים: כן, רוב האנשים טיפשים מוחלטים בענייני כספים, והגרוע ביותר הוא שרוב רובם חסרי כל מוטיבציה להבין את הנושא, ונדונים לבזבז אנרגיה ושנות חיים על חובות, חריגות ממגרת, ריביות גבוהות ועוד – וזה אינו בר תיקון, סהדי במרומים!
    שלישית, למה כת ההפלספות על טיפשות וחוכמה? קחו את ארבעת הטיפוסים בהגדה של פסח כמודל ביהוויוריסטי משוכלל.
    רביעית, צריך לקרוא את האמירה הזאת של בירן, כדי להבין שהיא דווקא חכמה מאוד –
    "…כשאני נפגשת עם חבר'ה צעירים אני תמיד שואלת כמה מהם משווים מחירים של חופשות ברשת. כמעט 100% משווים. אחרי זה אני שואלת מי משווה את דמי הניהול שלו בפנסיה. לפני שנתיים אף אחד לא הרים את היד. כיום יש כמה צדיקים. ואז אני אומרת להם, 'אתם יודעים שזאת הרכישה הכי גדולה שתעשו בחיים, ואין לכם שמץ של מושג?'
    ואידך זיל גמור.

  36. סולי שלום
    קורא את הפוסטים כבר שנה בהנאה רבה
    ככה חייתי לפני אבל לא היה מי שיכתוב לי ויתאר כיצד אני חי
    יש לי רק בעיה אחת
    יצור אינטליגנטי כמוך סולד מלהוליד ילדים
    ילדים זה ברכה ילדים זה תקווה ילדים זה חלום ילדים זה החיים
    את ממש מפספסת משהוא בסיסי בחיים
    לא השתכנעתי שילדים זו טפשות – להפך
    מכונית זה נזק ומשכנתא זה טפשות
    אבל ילדים זה הנאה צרופה ואף פעם לא מספיק
    כל טוב דורון

    • ילדים זו מותרות.
      אין בעיה עם הבאת ילדים לעולם.
      יש בעיה (כלכלית, מוסרית, אקולוגית, חברתית) עם הבאת ילדים לעולם מבלי שיש לך את היכולת לכלכל אותם.
      אשר אלי, הסיבות שאני לא רוצה ילדים הן פרסונליות בחלקן (אני אגואיסטית מכדי לשעבד את עצמי לאחרים) ושכלתניות (הסיכון שאיאלץ להתמודד עם תיפלצ(ת) שייכנס לכלא (או להריון) בגיל 14)

      • סולי ( שם חיבה רציני)
        בצד שמאל מתחת למגדל בנמל עתיקות קיסריה יש שלט קטנטן של דייג מקומי: אלוהים אוהב אנשים פשוטים עובדה ש עשה מהם הרבה
        יש הרבה אנשים פשוטים שטוב תעשה המדינה אם תדאג להם אבל דאגה אמיתית ומסודרת
        לגבי משפחה מרובת ילדים התחושה שלי כלפייך היא כמו התחושה שלך לאנשים תמימים או טפשים שאין לך כוח רצון או יכולת להסביר להם מה זה חסכון פיננסי וצמצום הוצאות
        אז נכון שגידול ילדים זו עבוד קשה פיזית ומנטלית אבל אני נהנתי ממנה מאוד ואישתי עוד יותר ואני היום בפנסיה מתמוגג מנחת לראות עוד אחד מסיים דוקטוראת או מגייס כסף רב לחברת הזנק יותר משנהניתי מכל ההצלחות שלי
        אז חבל עלייך תשארי בלי ילדים ואם נוכל לתקשר בעוד כמה עשרות שנים אני משוכנע שתביני ששגית
        כל טוב דורון

  37. הלינק לאפקט דאנינג- קרוגר שגוי ומוביל לערך של פרס איגנובל

  38. טיפולוגיה נחמדה, מזכירה מעט את ״ארבעת הבנים״ 🙂

  39. אם נשווה בין שני טיפוסים –
    הראשון, עובד 10 שעות כל יום, לוקח משכנתא, מחזיק אוטו ובאופן כללי צורך ללא הרף ומעבר ליכולות שלו.
    השני, בדומה לגישה שאת מייצגת, חי יותר בצניעות, צורך פחות, כנראה גם מרוויח פחות ועל כן משלם פחות מסים.
    כעת, נניח שהראשון, בפרישה הופך לעול על החברה שנאלצת לשלם לו פנסיה מן הביטוח הלאומי – נעריך סכום זה בX ש"ח.
    הרווח של החברה מן המסים שהראשון שילם (ישיר ועקיף) הוא Y ש"ח.
    האם זה חד משמעי ש X גדול מY? לא בטוח.
    מנקודת מבט של הפרט, כנראה חינוך פיננסי הוא כדאי שכן איכות החיים שלו בגיל פרישה תהיה גבוהה יותר.
    אני לא בטוחה כלל וכלל שמנקודת מבט המדינה, חינוך פיננסי הוא אכן אינטרס. רק במידה ו X גדול מY.

    • לובה, בדבריך יש הנחה מובלעת שהשימוש היחיד בכספי מסים הוא לקצבאות זקנה.

  40. פנטסטי! תודה רבה! (הלינק לדאנינג קרוגר שבור)

  41. אני מציע שנגן על אנשים משני דברים מסוכנים נוספים:
    א) אנשים שונאים מתמטיקה. מתעבים אותה. ממש כל מי שאני שואל פשוט נמנע ממנה. אני מציע להגן על אנשים ולהפסיק ללמד חשבון בסיסי ולהכריח אנשים להשתמש במומחים בשביל חשבון.
    ב) הדבר השני הוא קרוא וכתוב (על אחת כמה וכמה שפות זרות). זה מערים קשיים במובנים רבים, אנשים לא מסוגלים ללמוד דקדוק, אנשים שונאים להתאמן על כתיבה. פשוט בזבוז זמן וכסף, שלא לדבר על הרעיונות המסוכנים שאנשים עלולים לקבל מקריאת ספרים!
    יש להגן על אנשים מפני הנזק שיעשו לעצמם בנסיון ללמוד כתיבה ובמיוחד קריאה.

  42. אביגדור

    "האם יש להיאבק בטיפשות, או להתעלם ממנה?"

    התשובה הנכונה: יש למצוא דרך להרוויח ממנה 😉

  43. אז מה בעצם את רוצה להגיד?
    לא באמת צריך להביא ציטטות ולינקים כדי לדעת שהעולם בנוי כמו פירמידה, יש הרבה יותר אנשים טיפשים מחכמים, יש הרבה יותר אנשים מכוערים מיפים. העניין שמפריע לי הוא הטון המתנשא של הבלוג ועדת הקוראים שמרגישים שותפי סוד שיודעים משהו שהשאר לא. אז כן, מרבית האנשים מבזבזים יותר מדי, ופוחדים מלנסות ללמוד איך להתנהל כספית, ובטח לא רוצים להתעסק בהשקעות, אבל מצד שני המנטרה שלך הזויה באותה מידה אם לא יותר. ומי קבע שמה שאת עושה ומטיפה לו הוא הדבר הנכון והחכם? מי קבע ששיטת ההשקעות שלך שבה את מחלרת את הכסף לתחומים לכאואה אורתגונליים זהו הדבר הנכון? אם הצניות יקרסו עכשיו ב50% האם נראה לך שהאגח יטוס? עם הריביות שיש היום? הזהב אולי יעלה אבל בטח לא יפצה על הקריסה. לעומתך, אני התחלתי להתעסק בשבועות האחרונים במסחר יומי של אופציות בנסדק, ובינתיים הפכתי 20 אלף דולר ליותר מ50 תוך 3 שבועות. את יכולה לומר מזל, אבל עובדתית בשלושת השבועות האחרונים היו לי אולי 3 ימים שבהם הפסדתי. האם אני בטוח בעצמי? לא, כל יום אני פוחד מחדש שאולי זה רק היה מזל, אבל אני לומד מטעויות, ומתחקר, ומשתפר. אז מי חכם יותר, אני או את? בעשר השנים האחרונות הספקתי לנסות ולהיכוות מפורקס, אופציות מעוף ואפילו אופציות בינאריות שאחרי יום הבנתי לאן נושבת הרוח וזנחתי אותן, אבל מה שאני עושה עכשיו פשוט עובד, ואת יודעת מה, בדיעבד אני לא מצוער כי מכל כישלון למדתי והחכמתי, וגם היום, יום שנגמר בהפסד, אני מנתח טוב טוב את מה שהיה כדי לנסות ולא לחזור על אותן טעויות. האם זה גורם להרגיש שאני יותר טוב מאחרים? לא, כי תמיד צריך להישאר צנוע, ואילו את בבלוג שלך חוטאת באותו חטא ההיבריס. הלעג לצרכניסטים מציץ מכל פינה, ומי טמר שמה שאת עושה נכון? את משקיעה רק כמה שנים ספורות מבלי שעברת משבר כלכלי, והקוראים כאן מתייחסים אליך כמו לגורו. זה העולם היום, פעם היו מחפשים אדמור, היום מחפשים בלוגר. למרות אורח החיים הלכאורה בריא שלך, מחלות קשות לא בהכרח תלויות בזה, ומה תעשי אם תזדקקי לנתח גדול מהחסכון שלך בשעת חרום, מה אז, מאיפה תגרדי את הכסף להמשיך להשקיע ולחיות ממנו? את גם מניחה שתשואות שהיו בעבר ימשיכו, אבל העולם הולך לכיוון של תשואות נמוכות, בדיוק כמו שלפני 20 שנה הבנק נתן ריבית של 12% על הכסף והיום אחוז וחצי נראה פנטסטי. יש הרבה נעלמים במשוואה ודווקא מה שאת עושה הוא לשים את כל הביצים בסל אחד. אני לעומת זאת עובד, לאישתי יש עסק בצמיחה, יש לי השקעות לטווח ארוך יותר ויש לי את המסחר היומי (וגם שומו שמיים יש לנו 4 ילדים וכלבה). אנחנו ממש לא בזבזנים אבל כן חיים, ויש גם דברים בחיים שעושים פשוט בשביל הכיף כי זה גורם לנו הנאה ואנחנו יכולים. אוטו זה לא משהו בזבזני אלא איכות חיים, ואני תמיד אומר שאוטו אמור להיות במחיר שמהווה אחוזים בודדים מההון שלך, ובטח לא לקחת הלוואה כדי לקנות, אז אני יכול להרשות לעצמי וקניתי קאמרו כי אני מאד נהנה לנהוג בה. האם אני צרכניסט לא אחראי? לא, האוטו מהווה בערך 2% מההון שלי, ואני נהנה ממנו, אז למה לא?
    הרי אפשר לקחת את הלוגיקה שלך הלאה, לגור בארגז קרטון, להתקלח בים ולאכול מה שנשאר בשוק בסוף היום, גם לזה ניתן יהיה למצוא צידוקים למה זה בריא יותר, אויר צח, 4 כיווני אויר, מים עם מלחים כמו הספא…
    שום קיצוניות לא בריאה, ואני לא יודע אם את קיצונית כדי לייצר רייטינג או כי את באמת חושבת שאת החכמה וכולם הטיפשים,מואם כן, צר לי עליך שאת מעבירה את החיים באופן עלוב ואומלל,מואת הטעות תביני בשלב מאוחר יותר.

    • אז מה אתה בעצם מנסה להגיד?
      נכון ששום קיצוניות לא בריאה, אבל הדגמת אותה עם המקרה שלך, שהוא קיצוניות לכיוון השני. הבלוג הזה מנסה להדגים איך ניתן לחיות מחוץ למעגל ה"עבודה תשלומים" גם לאנשים שאין להם הון עצמי של 15 מיליון (חישבתי נכון?).

      הבלוג מניח הנחה שאנשים חושבים בעצמם. הכוונה היא עקרונות. כאשר רוב האוכלוסייה אינה חוסכת מספיק והוצאה פתאומית של 8000 שקל מוציאה משפחות מאיזון לאורך זמן, יש מקום למישהו שמדגים שאפשר גם אחרת. הבלוגרית דנן מהווה סמן ימני למנעד האפשרויות.

      אם כמה אנשים יתנהלו באחריות פיננסית מעט יותר מהיום, דיינו. הכותבת כבר תרמה לעולם יותר ממרבית האנשים.

      בהערת אגב: אם תקרא יותא פוסטים תגלה שנכתב פה שיש הרבה אופציות לחסכון והשקעה. העיקר לעשות זאת. כמו כן, יש פורום פעיל בוא אנשים תורמים אחד לשני ואלו לאו דווקא מסכימים עם הכותבת משל "נעשה ונשמע". לדוגמא, אני חולק עליה בנושא ביטוח וחושב שנקודת מבטה היום, בתור אשה צעירה ובריאה, גורמת לה להיות בביטוח חסר למקרי מחלות קשות וסיעוד אשר יגיעו אלינו במוקדם או במאוחר (הערה אחרת: ילדים מהווים בעצמם סוג של ביטוח ראשוני לבעיות שכאלו).

      • קצת הגזמת עם ההון העצמי (אני גר בקנדה אז חושב בדולרים קנדיים), ומה שכתבתי עם האוטו היה סדר גודל כך שהחשבון שלך הטיס אותי בערך פי 2.5 מהמצב בפועל, אבל נעזוב את המצב בכלכלי שלי לרגע. מה שאני בא להגיע שמה שהיא מטיפה לו הוא קיצוניות. תמיד הייתי חסכן, אישתי טוענת שכשהיא הכירה אותי הייתי אפילו קמצן, כי גדלתי בבית שההורים עבדו קשה, ולמרות שלא חסר לנו כסף (לפחות משנות העשרה שלי) ההורים שלי חיו בצנעה, וקנו לנו בגדים בחנויות עלומות שם, וגם היום אני כזה. אנחנו לא קונים כמעט מותגים (אלא אם ג'ורג' מותג הבית של וולמארט נחשב), כי אין באמת הבדל איכות בבגדים, אבל אני כן אקנה לעצמי נעליים ממותג טוב כי שם יש הבדל, אם כי אני אחפש דגם ישן יותר ומוזל יותר, אנחנו כן יוצאים פעם בשבוע למסעדה, ולפעמים גם לוקחים את הילדים, כי זה נחמד, כי אין לנו כח לבשל באותו יום. אישתי אוהבת טראקים אז כן, קנינו לה פורד F150, אבל בלי כל הגימיקים והצעצועים שהיו מייקרים אותו בעוד 10000$, ואני אוהב מכוניות ספורט, אז יכולתי להרשות לעצמי גם לקנות אוטו פי 5 יותר יקר, אבל זה נוגד את הפילוסופיה שלי לגבי עלות אוטו והון עצמי, אז "התפשרתי" על קאמרו, שבעיני הוא אוטו יפה, חזק וכיף לנהיגה. אפשר לשלב אחריות פיננסית והנאה.
        לא חייבים להתכלב לגמרי, לחיות משעועית מיובשת מבושלת, ללבוש בגדים משומשים, ללכת ברגל ולהזיע (כי אז גם עושים ספורט וגם סאונה אישית בו זמנית) ולגור באיזו דירונת עלובה בלי מזגן ובלי מים חמים. לפני מאה שנים מעמד הביניים בעיקר עסק בחיי הישרדות, וככה נשמעים החיים של הסולידית, חיי הישרדות. אז כן לקחנו משכנתא בזמנו בארץ של 90% שזה גובל בהתאבדות וקנינו בית בזכרון יעקב במליון שקל. 10 שנים לאחר מכן כשעברנו לקנדה מכרנו אותו בדיוק ב-2 מליון שקל. תשואה של 100%, ושל 2000% על ההון, היה השקעה טובה. הבית שקנינו בקנדה כבר לקחנו משכנתא קטנה של 20% (פשוט לא רציתי לגעת בהשקעה שיש לי בארץ), תוך 5 שנים השווי עלה ב50% (לא רק בארץ יש בועה).
        מה שאני מנסה להגיד הוא שמהבלוג הזה נוטפת הרבה מאד התנשאות כלפי שאר בני האדם שחושבים אחרת. אז כן, מרבית בני האדם טיפשים ולא יודעים להתנהל כלכלית, והתעסקות עם כסף מפחידה אותם ומשעממת אותם גם אם זה משהו חשוב. גם לדעת רפואה זה חשוב, ועדיין לא רואה שהסולידית לומדת רפואה. גם לדעת לתקן לבד את האוטו יכול לחסוך המון, ועדיין יש מוסכים. אז יש אנשים שטובים בלתקן מכוניות אבל לא מבינים כלום בכסף, וזה שהיא קוראת המון ומבינה קצת בהשקעות או יודעת לצטט עדיין לא הופך אותה לחכמה יותר מאותו מוסכניק.
        אני מבין בכסף הרבה יותר מאישתי, אבל מצד שני אישתי בעלת מסעדה מצליחה עם 15 עובדים, ומנהלת עסק ברשת קטנה, שאנחנו הסניף עם הצמיחה הכי גדולה לסניף. כשהרשת מנהלת משא ומתן עם זכיינים חדשים הם עושים את הפגישות אצלנו כדי שיראו ויתרשמו, אבל מצד שני היא לא ממש מבינה בכסף, ואני מתעסק לה בצד הזה. אז מי יותר חכם? אישתי או אני? אני מהנדס אלקטרוניקה ותוכנה, והיא קונדיטורית. מי יותר חכם?
        מי אמר שתיק ההשקעה של הסולידית הוא האופטימלי? מי אמר שזה הדבר הנעון לעשות? אולי עוד חודשיים יהיה משבר והיא תפסיד 50% מההון שלה, מה אז?
        אגב אני בינתיים בשלוש השעות האחרונות הספקתי הרוויח עוד 6000$ במסחר היומי, אז אולי אני עושה משהו נכון?
        העיקר לשמור על צניעות ולא להיות שחצן ולא להתנשא, כי אף אחד לא יודע מה יהיה ומה נכון בשוק ההון.

        • סלמנדרה

          האחד, כתבת:
          "לקחנו משכנתא בזמנו בארץ של 90% שזה גובל בהתאבדות וקנינו בית בזכרון יעקב במליון שקל. 10 שנים לאחר מכן כשעברנו לקנדה מכרנו אותו בדיוק ב-2 מליון שקל. תשואה של 100%, ושל 2000% על ההון, היה השקעה טובה."

          האם המשכנתא שלקחתם הייתה ללא ריבית? אם הייתה ריבית, יש להוסיף את תשלומי הריבית לעלות ההשקעה.

          • ברור שהיתה ריבית, אם כי קלענו שם יפה ולקחנו הצמדה לליבור שצנח זמן קצר לאחר שלקחנו אותה, ולאחר כמה שנים כשהתחיל לעלות הצלחנו לסגור אתה בזכות עליה יפה בשווי מניית החברה שעבדתי בה והיו לי אופציות שלה. אז יחסית הריבית יצאה כסף קטן, כך שאני לא מתייחס אליה בחישוב הגס שעשיתי.
            זה מה שאני גם בא לומר. מעבר לצורך להיות חכם ושקול בהתנהלות הכספית צריך גם לא מעט מזל. יצא לי לקבל את האופציות כשמנית החברה היתה בשפל של כל הזמנים בשנת 2001, וזה היה מזל גדול. אני לא זוקף זאת לזכות השכל שלי, אלא פשוט מזל נטו שסידר אותי, משהו כמו זכיה בלוטו.
            כך גם הסולידית, שמלהגת הרבה, אבל לא מזכירה את העובדה(או לפחות אני לא ראיתי) שכנראה חלק ניכר מהכסף שלה לא נובע מעבודה, חוכמה או השקעות מוצלחות אלא כנראה מירושה או מתנה, והביטוי כסף נדבק לכסף מאד נכון. אני רואה את זה במסחר שאני עושה, בתחילת היום הפעולה הראשונה מאד מפחידה אותי ואני יוצא מפוזיציה מרוויחה יחסית מהר כי אני משתפן ולא רוצה להפסיד, לעומת זאת מאוחר יותר במהלך היום אחרי שצברתי כבר כמות רווחים מסויימת אני נהיה יותר אמיץ ופותח פוזיציות גדולות יותר ונותן להן לצבור יותר רווח כי לכל היות זה יקצץ לי מהריווחיות. אז קל לבוא ולהטיף איך אנשים טיפשים וצרכניסטים, ואני מסכים בגדול עם אחוז קטן ממה שהיא כותבת, כי אנשים שאין להם באמת מבזבזים יותר מדי, ומחליפים טלפונים כל שנה, וקונים בגדים ממוצגים יקרים, ולוקחים הלוואה כדי לקנות אוטו חדש כל שנתיים שלוש(מה שנקרא בעגת העם להתקדם), אבל מצד שני לא להחזיק אוטו בכלל כי יש לו עלות תפעולית, ולא לחמם מים כי זה צורך חשמל, ולא להחזיק מזגן כי זה צורך חשמל, נו באמת. באותה מידה אפשר לחיות במערה או אוהל, לאסוף מי גשם, ולבשל על מדורה מעצים שמקוששים, זה עוד יותר זול.
            העולם מתקדם והחיים שלנו הופכים ליותר ויותר נוחים, ואין סיבה לא לנצל את הקידמה, לפחות כל עוד אנחנו יכולים להרשות לעצמנו, וחלק מלחיות זה גם להנות מהחיים, ולא רק לתפקד ברמה מינימלית. אז נכון היא לא מבזבזת זמן על עבודה, אבל היא מבזבזת הרבה מאד זמן על הישרדות, על פעולות שתמורת תשלום אנחנו חוסכים לעצמנו את הזמן. אז אם אני משלם לעוזרת פעם בשבועיים 120$ תמורת 6 שעות מזמנה כדי שתנקה לנו את הבית, ומרוויח באותן 6 שעות 360$ (בעבודה לא במסחר), והעבודה שלי לשמחתי גמישה כך שנאי עובד מהבית או מאיפה שאני רוצה, ובמקביל אני גם סוחר, אני חושב שזה ניצול הרבה יותר טוב של משאבים מאשר אם אני הייתי זה שמנקה את הבית במשך 6 שעות.
            אותו הדבר לגבי תיקונים ותחזוקה, ובעצם עוד הרבה מאד תחומים שלשלם למישהו כדי שיעשה אותם זה הרבה יותר יעיל מאשר לעשות אותם לבד, והסולידית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה לעשות את זה במסגרת התקציב שלה, אז היא עושה הכל לבד ועושה רציונליזציה למה זה יותר נכון מלשלם למישהו שיעשה את זה.
            צר לי, אבל למרות שהכיוון הכללי שלה נכון, כמו כל דת היא לקחה את זה לכיוון קיצוני ומעוות.

        • יפה כתבת.
          קצת עפה על עצמה עם הפוסט המתפלסף הזה…

        • 1. כל הכבוד על הפירגון לאשתך.
          2. שעועית זה טעים.

        • אתה מדבר על התנשאות? 90 אחוז מהפוסט שלך זה "אני אני אני" בתוספת "הצלחתי כך וכך" ולקינוח "הרווחתי ככה וככה". תמצא פוסט אחד בו הסולידית כתבה כמה היא מצליחה, מוכשרת, בעלת מזל עם רווחים עצומים…נכון היא לא חוסכת ביקורת על החברה.

          מה בדיוק אתה מציע לחברה? כלום ושום דבר. כותב פוסט שמסתכם ב"תקרא כמה אני מוצלח"…תודה, אכן הפכת את חיי, שינית את עולמי. לעומתך, היא מציעה תכנית מסודרת שהיא גם פילוסופיית חיים שהיא חיה לפיה ונתנה מכספה ומזמנה הפנוי והקימה אתר שמעניק חינוך פיננסי.

          • האני ואני לא בא לקבל מחיאות כפיים סוערות, וכמו שכתבתי גם הפסדתי לא מעט בעברי. אבל מה שאני בא לומר הוא שאין נוסחה להצלחה, לא לי ולא לסולידית. אפשר לחיות טוב ועדיין להיות סולידי) משחק מילים). אנשים גם צריכים לפתוח את העיניים ולחשוב לבד ולא להיתלות בגורו כאילו זאת האמת האבסולוטית. מי אמר שתיקי ההשקעות שלה בהכרח הם הדבר הנכון? ייתכן שהם ייסבו למחזיקים בהם הפסדים כבדים למרות הציפיה הסולידית. במקרה קריסה התיק הזה יקרוס עם כולם ועליה בשווי הזהב לא תפצה הרבה. הבעיה עם העולם הגלובאלי היא שפיזור השקעות לא עוזר היום כי השווקים קשורים אחד בשני ומתנהגים באופן דומה. אני לא מציע כלום כי אין לי שיטה (יש לי אבל היא מתאימה לי אישית וצריך שילוב של אשכים, טיפשות ולא מעט כסף כדי להישאר רגוע. השיטה עובדת יופי, הכפלתי את הכסף שאני משתעשע איתו פי 3 תוך חודש, ולא במזל ששמתי על מניה נכונה בסגנון של רולטה, אלא על ידי מסחר יומי כל יום במשך 4-5 שעות, כך שהטיפוס ברווחים הוא עיקבי והדרגתי, מה שאומר שכנראה זה עובד, אבל זה באמת לא מתאים לכל אחד כי טעות קטנה יכולה למחוק לא מעט כסף וצריך להישאר רגוע ושקול. אישתי למשל, למרות הרווחים שאני עושה כשהיא שומעת על יום שנגמר בהפסד ועל הסכום שהפסדתי באותו יום היא מתפלצת מזה), אז לענייננו, אני בסך הכל מנסה לומר שלא צריכים להיות קיצוניים. והבלוג מטיף לקיצוניות, ואף קיצוניות היא לא בריאה, גם אם הכיוון שלה נכון והיא ארוזה בכתיבה רהוטה ושנונה.

  44. אני קוראת אותך ומתמוגגת.
    קראתי את הבלוג שלך בשקיקה. לומדת ממך המון.תודה.

  45. ברשותך אני רוצה לספר על מחקר שערכה אחת מחברות הקרנות הגדולות בעולם, פידליטי בארה"ב.
    המחקר בדק תשואות של חוסכים לאורך עשר שנים: מ 2004 עד 2014. מסתבר שהחוסכים המוצלחים ביותר הם האנשים המתים: הם לא עשו שום פעולה בכל התקופה והתיקים שלהם נצחו בגדול. בלי פעולות, בלי איזונים, בלי כלום…
    לעומתם המחקר הראה כי רוב החוסכים הפעילים הצליחו להשיא תשואה נמוכה משמעותית מתשואת השוק.
    כנראה שהחוכמה נמצאת אצל המתים ולא אצל החיים…

  46. הפוסט מצוין.
    ההבנה שאנשים הם ילדים קטנים מהיוולדם ועד אין קץ שלא יכולים לעשות כלום ולכן צריך למסגר אותם בלוב ולהאכיל אותם בכפית כדי שלא ימותו מרעב ולא ידרכו על קרקע כי חס וחלילה הם יהרגו את עצמם.
    מה שמזכיר לי את הניסוי על
    היונים מרקדות.

    תודה רבה

  47. דווקא בדברים האלא כדאי לאמץ את ההגיון התועלתני ואת מדעי ההתנהגות באופן קר למדי.
    אנשים לא משנים ברירות מחדל. אנשים מתקשים לעמוד בפיתויים. רוב האנשים – זולת אלא שממש יודעים מה הם עושים.
    אז חוק שמחייב חיסכון אגרסיבי לפנסיה כברירת מחדל הוא בסה"כ חוק טוב לרוב הציבור. הוא טוב לאלה שלא עומדים בפיתויים וכו' כי יהיה להם כסף לפרישה. הוא טוב לאחרים שלא יצטרכו לממן את קצבת הזקנה לראשונים במקרה שהם "שכחו" לחסוך לפרישה.
    קשה לי לחשוב על סידור הוגן יותר מאשר פנסיית חובה כמו שהמדינה יצרה בשנים האחרונות. אני מרגיש שהמדינה שומרת על הילדים שלי, שלא יצטרכו לממן את הקריסה של הדור שייצא לפנסיה כשהם (הילדים) יהיו בגיל 30-40.

  48. איך קוראים לאדם שמעשיו פוגעים בעצמו, אך משרתים את החברה?

  49. לא כל מי שלא מצליח להבין את שוק ההון הוא טיפש. אדם יכול להיות מוכשר מאד בתחומים שונים – אבל כשהוא רואה דף מהבנק, נהיה לו אפור בראש. לדעתי המערכת הפיננסית יודעת את זה ומשתמשת בזה. (גם סטנלי פישר אמר שהוא לא מצליח להבין את תלוש המשכורת שלו).

    תמורת 50,000 שח +- אני יכול לעצב שיטה גרפית (מה שנקרא "גיבוש קונספט") שתהפוך כל מסמך פיננסי לקריא וברור לכולם. זה דורש שיתוף עורכי דין ורואי חשבון במשימה. אבל זה מצריך חקיקה ממשלתית שתחייב את כל הגופים הרלוונטיים. וזה מצריך גם מנגנון ממשלתי שיעבוד בזה.
    אני מעצב גרפי – ואני אומר שמבחינה מקצועית זאת משימה לא קשה. הקושי הגדול יהיה לחייב את כל המערכת הפיננסית. להערכתי, אם העיצוב יהיה אפקטיבי, הוא לא יעבור במערכת ה"הון שלטון" הקיימת.

    מעבר לכך, זאת מחשבה נכונה לחייב לימודי שוק ההון בתיכון – אבל המדינה חייבת ליצר גם אפיקים סולידיים לפנסיה, אשר יהיו מוגנים מנפילות, ע"י הממשלה.
    בשוק ההון יש גם חיות טרף, אז זה נחמד שרוצים לתת לי חרב להגנה (חינוך פיננסי), אבל גם תוציאו בבקשה את הנמרים.

  50. צרכניסט

  51. מודלים לסיווג של אנשים והחלטות תמיד עניינו אותי. ישנם רבים כאלו והמודל של ציפולה הוא לאו דווקא מהמוצלחים שבהם.

    באופן כללי ניתן לומר כי בני האדם נוטים לראות בעצמם יצורים תבוניים בעוד שלמעשה ההתנהגות שלהם מושפעת יותר ממה היו רוצים להאמין מהביולוגיה שלהם. יש כאלה שקוראים לזה התנהגות רציונאלית לעומת התנהגות אי רציונאלית.

    מחקרים רבים הראו כי בין שני מצבים: אפשרות א': להרוויח עשרה שקלים כאשר כל האחרים ירוויחו 100 שקלים. או לחילופין אפשרות ב': להפסיד 10 שקלים ובעוד האחרים יפסידו 100. האדם יהייה מאושר יותר בתרחיש של הסתברות ב'.

    האם זו החלטה טיפשית לדבוק באפשרות שעושה אותך מאושר?
    (ההסבר לתופעה הוא: הביולוגיה שלנו מכוונת קודם כל כדי להבטיח את השרדותינו, כראש לשועלים מצבך היחסי טוב יותר מאשר להיות זנב לאריות. כל עוד לא פורצת מלחמה בין האריות לשועלים).

    אנשים הם לא טיפשים, אבל הם בהחלט לא רציונאלים. רובם מתעלמים מתרחישים שחורים או מסרבים לחשוב על עצמם כעל אנשים זקנים. בשיטה הפוליטית הקיימת שבה המדינה לקחה על עצמה את תפקיד המשפחה והקהילה בכל הקשור לאחריות על הפרט – אין לה ברירה אלה להתערב בנושאים הפנסיונים.

    גם להוליד ילדים זו החלטה אי רציונאלית בעליל. ולמרות זאת מסיבות ביולוגיות היא גורמת לרבים אושר גדול. בצדק דואגת המדינה, לחדרי לידה, לטיפת חלב, פנקס חיסונים וחינוך חובה.

  52. "אל תנסה ללמד חזיר לשיר זה מבזבז את זמנך ומרגיז את החזיר"- משפט גדול 🙂
    באופן כללי, אני חושב שיש הרבה טיפשים והמשמעות של בזבזנות עד השקל האחרון כלכך מסוכנת עד שהמדינה חייבת להתערב לטובת אותם 20% טיפשים כחזיר.
    חוץ מזה, לאדם האינטיליגנט זה לא כלכך נורא ולא כלכך מזיק הרעיון של הקרן פנסיה ביחס לתמורה לאדם הטיפש. לכן אני חושב שזה כן רעיון טוב.
    חוץ מזה, כשמחליפים עבודה אפשר למשוך משם כספים.. ככה שבפועל זה עוד חיסכון קטן ונחמד.
    *מסכים עם החוסר יעילות בהתנהלות הקרנות ומשכורות העתק ההזויות ושבפועל זה לא מנוהל כלכך בריא. אבל בקטנה…

  53. זה נורא אם ישר השלכתי את העקרון ההטייתי שהצגת על סוציאליסטים?

  54. ואז כשבאה כתבה, כמו הכתבה על הלוואות של הבנקים, שמשלבות 2 סוגים של אלמנטים – האחד סותר את גישתך שצריך להגן על התמימים, והשני תומך בגישתך ובעשייתך, וחושף את מעשיהם של הבנדיטים

    ובהתחשב בהשפעה של עיתונאות, שהיא יותר עולם ידע מאשר רגולציה וחוקה, המשמעות המהותית יותר מבין השניים היא זאת שתומכת בגישה שלך, איכשהו את עדיין מוצאת לנכון להתנגח בה במקום לראות את התועלת בה.

  55. בלי להשתמש במילה טמטמום ובמילים דומות – הערך המוסך שלך לקהל העוקבים הנאמן שלך – יהיה כפול.

השאר תגובה