אבל נימקתי. נתתי רשימה ארוכה של "אויבים מבפנים" שהממשלה מבלה את זמנה במלחמה תקשורתית בהם ובניסיון להשתלט עליהם. אתה בא וטוען שאין שום מלחמה מבפנים. טוב ויפה. בוא נבחר אחד מהרשימה שלי ובוא נבחן האם הממשלה יצאה נגדו כאויב הציבור ופתחה נגדו במלחמה. נניח בג"צ.
איפה הנימוק?
רק מנית רשימה של גופים
והחלטת שיש פה מלחמה.
לא הסברת מה בדיוק המלחמה. ולמה זה ״להשתלט״.
אציג לך את עמדתי.
בגץ הוא הרשות השיפוטית העליונה.
הוא אמור להיות גוף עצמאי ומאוזן.
הוא אמור לפרש את החוק.
ולפסוק במקרים שיש סתירה בין חוקים.
הוא אמור לעשות זאת על פי מה שכתוב בחוק.
בא ניתן כמה דוגמאות.
החוק אומר מפורשות שהממשלה ממנה ראש שבכ ולה הסמכות לפטרו בכל עת.
לבגץ אין שום זכות להתערב בכך. אין לו הסמכה בחוק לזה.
אבל מה עושה היועמשית? מבקשת פסק דין עקרוני כדי לדחוק עוד ועוד את סמכות הרשות המבצעת, למרות שגם לה אין שום סמכות כזו בחוק.
יש חשש שהפיטורים לא מוצדקים? סבבה, זה בסדר שיש דעות מנוגדות. אבל לקרוא לזה מלחמה?!
הרי זה לא שהממשלה אמרה ״אף אחד לא יחקור את לשכת רה״מ״, אלא מחליפים ראש שבכ כי הוא כושל ופועל בניגוד למדיניות שהממשלה מכתיבה לו, וכך מחובתו לעשות
על פי חוק
(למרות שאין בכך שום הגיון, ראש השבכ אחראי ישיר למחדל, לא מבין מה הדיון בכלל)
דוגמה נוספת, ביטול עילת הסבירות.
הממשלה תיקנה את חוק היסוד.
בגץ שופט חוקים אחרים על פי סמכותו מחוקי היסוד.
אז בגץ מחליט להתערב בחוק יסוד, מכוח חוקי היסוד - כשאף אחד לא הסמיך אותו לכך?
אתה לא רואה את האבסורד?
עכשיו לדעתך התיקון הזה מסוכן ולא הגיוני שחוק יסוד נחקק ב61 וזהו? סבבה. גם אני חושב כך.
אבל מה לעשות שזה כך מקום המדינה, וכשיש ממשלת ימין אי אפשר פתאום לקפוץ בראש? אתה רוצה לשנות? מוזמן לדבר. לא להפגין עד חורמה ולהשמיץ בלי הכרה כל מי שחושב אחרת.
יש פה סה״כ שני צדדים שחושבים אחרת. לא נסיון להחריב הכל.
דוגמה נוספת,
בגץ דנילוביץ.
ההסכם דיבר על הטבה לבעל ואישה.
עובד להטב החליט לעתור לבגץ, ובגץ החליט שהכוונה ל
כמו בעל ואישה. ולכן גם זוג להטבים זכאים להטבה.
בניגוד מוחלט להסכם.
אז זה בסדר שאתה חושב אחרת, ואפשר לדון ולחלוק.
אבל אל תקבע שדעות שונות משלך הם ״מלחמה״.
זו פשוט הדרך הקלה שלך לא להתייחס עניינית לטענות. אלא לפטור את הדיון בתואנה שהצד הדני הוא פשוט מטורף ורק רוצה להחריב פה הכל.
אשמח לשמוע את דעתך.
