ב
פס״ד אפרופים, נקבע שלשופט יש אפשרות לפרש חוזה בניגוד גמור ללשונו, אם הוא סבור שכוונת הצדדים שונה. הדבר יצר חוסר וודאות עסקית שצדדים לחוזה לא יכולים להבטיח מראש את זכויותיהם במידה והצד השני יטען לכוונה אחרת.
עזוב רגע את ההיבריס והשחצנות שצריך בשביל לנפק קביעה כזאת כי זו רק דעתי ואפשר לחלוק עליה.
ביוזמת מיודעינו יריב לוין, הכנסת העבירה חוק מיוחד שיתגבר על זה ויקבע באופן ברור שלשון החוזה תגבר, אממה הם כנראה פישלו קצת בנוסח והוא לא היה מספיק חד משמעי, והתעורר וויכוח בין המשפטנים האם התיקון ביטל את הלכת אפרופים, השופטים ריבלין ונאור סברו שהתיקון אפילו מאמץ את הלכת אפרופים, לא פחות! עכשיו תקרא את הפס״ד הטרי של עמית מהיום לגבי השאלה האם הממשלה אימצה את הנוהל להתייץ עם הוועדה לגבי ראש השב״כ, גם בעוד פס״ד ראיתי שבדקו בפרוטוקולים בוועדות מה התכוון המחוקק. אבל פתאום פה זה לא רלוונטי בכלל, הכנסת אימצה את עמדת בגץ וזהו. זה מפגן התנשאות וזלזול (כאילו שהכנסת צריכה לעגן בחוק תקדימים של בגץ? למה שהיא תעשה את זה?)
א) הטענה כאילו הלכת אפרופים היא סינגולריות שנבעה מהיבריס של אהרן ברק ושומטת את הקרקע מתחת ליכולת להתקשר בחוזה היא לא נכונה. כפי שיש משפטנים שטוענים שההלכה בעייתית, יש משפטנים אחרים שטוענים שהיא הגיונית ואין צורך בתיקון. בכל מקרה גם בתוך בית המשפט העליון נותנים להלכה עצמה פרשנות שונה, אין פה שום דרמה.
ב) כתבתי כבר שאני לא בהכרח מסכים עם כל נימוק של בג״ץ בכל עתירה. האם הממשלה *חייבת* להתייעץ עם הועדה למינוי בכירים לגבי *פיטורי* ראש השב״כ? אתה צודק שאין לזה סימוכין ומדובר בקביעה נורמטיבית לכאורה לא מבוססת. אני גם מניח שאם זה היה הדבר היחיד שפסול בהליך הפיטורין, פסק הדין היה נראה אחר.
טוב. זה לא כתוב בשום צורה כזו. די עצוב אם אתה חושב שלבג"ץ יש סמכות להתערב בכל מה שבא לו. דיקטטורה מלא מלא.
האמת שזה כתוב ממש כך, שחור על גבי לבן, ללא שום סייגים או הגבלות. אם כבר, בג״ץ מחיל על עצמו הגבלות מאוד רחבות שהוא אינו מחויב להן.
א. אז באסה לך.
כי כללי המשחק קובעים שנציגי העם בכנסת קובעים את החוקים. והממשלה היא הגוף המבצע שמתווה מדיניות.
ב. נו, נבחרים ע"י העם.
השופטים כרגע "נבחרים" ע"י החברים שלהם, בדילים עם העו"ד מהלשכה שאח"כ עומדים בפניהם בבית המשפט.
שום ביטוי לייצוג מהעם.
א. לא כזה באסה כי הם גם קובעים שנציגי העם והממשלה כפופים לביקורת שיפוטית בלתי תלויה
ב. לא ניתן לבחור שופט ללא הסכמה של הקואליציה
סבבה.
נחליט באופן שרירותי שיש ניגוד עניינים, ולכן יש ניגוד עניינים.
ענו לך על זה. ניגוד העניינים הוא מובהק.
חוק שב"כ
סעיף 7(א) - ייעוד השב"כ: "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה"
כמובן שאמ"ן אחראי על מודיעין, וצה"ל למנוע פלישת מחבלים.
אבל מי שאמור להיות מלמעלה ולדאוג שזה לא מגיע לידי כך (לפני), זה שב"כ.
זו ההגדרה הבסיסית של "שמירת ביטחון המדינה"
כלומר השב״כ גם אחראי למנוע פלישה של חיזבאללה? וירי טילים מתימן? ופגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית? במסגרת היותו מופקד על שמירת בטחון המדינה, כמובן.
השב״כ הוא גוף סיכול טרור בתחומי מדינת ישראל ולאורך השנים התקבעו גבולות גזרה בינו לבין שאר גופי הבטחון, כשהוא זה שאחראי על הזירה הפלשתינית משיקולים גאוגרפיים ועצם העובדה שישראל שלטה בפועל על יו״ש ועזה. ברגע שישראל נסוגה מעזה, ונבנה שם צבא טרור בגודל אמיתי, זה כבר מעבר ליכולות השב״כ וצריך להיות מטופל (ואכן טופל בצורה כזו או אחרת) על ידי המוסד והמודיעין הצבאי (אמ״ן, מודיעין פד״ם).
מילא היינו מדברים בהנחה וה7.10 לא היה קורה, והייתה רק את החקירה, אני עוד יכול להבין אותך.
אבל אחרי מחדל כ"כ חמור, ורה"מ וראש שב"כ שלא רואים עין בעין בסוגיות חשובות כ"כ - זו עילה מצוינת לפיטורים.
בינתיים נראה שהחקירות לא מובילות לשום דבר רציני, בדומה לדברים שהשופט התייחס ולא הבין מה חוקרים.
נחכה ונראה אם יצליחו למצוא משהו (כמו עשרות החקירות האחרות)
אני לא טוען שראש השב״כ צריך להשאר בתפקידו, רק שהמוטיבציה לפטר אותו - שנה וחצי אחרי האסון, על ידי מי שנושא באחריות לאסון - לא קשורה בכלל לתפקודו של ראש השב״כ ב-7/10 אלא לשיקולים זרים ואסורים.
איזו אחריות אי פעם הייתה לבגצ?
אני לא מכיר אף מדינה שבה שופטים (בכל רמה שהיא) נושאים באחריות אישית לתוצאות פסיקותיהם, אנחנו לא יוצאים דופן. בישראל אנחנו עוד במצב יחסית טוב כי גם ניתן להדיח שופט עליון וגם הוא מחויב לפרוש בגיל 70. בארה"ב שופטים בבית המשפט העליון ממונים עד לסוף חייהם ובפועל זה בלתי אפשרי להדיח אותם.
אם ראש השב״כ היה עותר בעילת העדר שימוע הייתה לו זכות עמידה, והיה גם יכול לטעון שזימונו לישיבת הממשלה לא נחשב שימוע. לגוף ציבורי אין זכות עמידה למען עותר פרטי בעילה הזו, אלא לכל היותר כתימוכין נוספים לטענת פגם בהליך. עמית לא התכחש לזה.
העתירה היא לא למען עותר פרטי, הטענה היא שפיטורי ראש שב"כ בהליך פסול זו פגיעה בציבור ובעקרונות משמעותיים.
מה שצורם הוא, מי שרוממות ניגוד העניינים בגרונו ומדגיש שמספיק רק פוטנציאל לניגוד עניינים, נבחר בהליך מזוהם בניגוד עניינים חריף, בפרט לאור מה שנראה שהוא עצמו פועל כיום בנקמנות נגד אלרון ומתנגד לחוק שיפקיע ממנו סמכות לבחור הרכבים כלבבו לטובת אקראיות ממוחשבת.
משום מה, בגץ גם החליק לחלוטין את ניגודי העניינים של מיארה עצמה בעיסוק בנושא ראש השב״כ ומי ניסח את התצהיר שהגיש (על הטענות הכבושות שבו) ואת התנהלות רונן בר עצמו וניגודי העניינים האישיים שלו בחקירות מסוימות. סולברג כן ציין שגם התנהלותו של ראש השב"כ, במסגרת הליך הפיטורין והעתירות שבאו בעקבותיו, אינה חפה מקשיים.
ההליך שבו נבחר עמית היה תקין לחלוטין, הועדה לבחירת שופטים התכנסה ובחרה בו. זה ששר המשפטים החליט לא לממש את זכותו להצביע זה בעיה שלו.
זה שהוא חשב שזה שיש לו סמכות לכנס את הועדה מאפשר לו לחמוק מאחריותו לכנס אותה - גם בעיה שלו.
Having said that, אני מסכים עם הדברים שלך לגבי היועמ"שית והתנהלותו של בר עצמו.
לפיד טען במפורש שהפיטורים נועדו לחבל בחקירה, רונן התייחס לכך גם במכתב ששלח לישיבת הממשלה וגם בתצהיר לבגץ אם כי לא כסיבה הבלעדית.
לגבי הפייק של נתניהו, הוא מסר את זה בתצהיר לביהמ״ש. יש פה אירוע דרמטי, שני בכירים ביותר מנהלים קרב גרסאות בתצהירים לביהמ״ש וזה עשוי להשפיע על ההכרעה, עמית מתעלם מכך לחלוטין ומאמץ באופן מובלע גרסאות מסוימות מבלי להתייחס לסתירות המהותיות שבתצהירים ולשאר הדברים שפירטתי לעיל. התוצאה היא תדלוק מתנגדי ביהמ״ש והאשמתו בבחישה פוליטית. אישית אני מסכים עם סולברג שהכרעה בעתירה הזו שכבר לא נדרש לה סעד, בעיקר תגרום לליבוי המחלוקות ולהחרפת המתיחות בין הרשויות.
כולם הפסידו בפס״ד, מזדהה עם כל מילה בכתבה.
יאיר לפיד הוא אדם טיפש ופופוליסט והסיבה היחידה שהוא עדיין בכנסת היא שהוא לא הכי גרוע שם. אין למה שהוא אומר שום משמעות.
מצד אחד אני מבין את עמדתו של סולברג שהניח, ובצדק, ששום דבר טוב לא ייצא מפסק דין בעתירה. מצד שני אני גם מבין את עמדתו של עמית - זהו פסק דין בנושא עקרוני שמסדיר את האופן בו ניתן לפטר ראש שב"כ בישראל. יתרה מזאת, אם הוא היה נמנע מפסק דין זה היה "נצחון" לממשלה שניהלה הליך פגום ונגוע בניגוד עניינים לפיטורי ראש שב"כ. אי אפשר לפעול בצורה פסולה ומושחתת מצד אחד, ואז ברגע שהמטרה הושגה (בר הודיע שהוא מתפטר) לבטל את ההחלטה כדי להמנע מההשלכות שלה. החלטתם לפטר את ראש השב"כ בהליך פגום - אנא שאו בהשלכות.
אי אפשר שלא להזדהות עם רוח הדברים שלך, אבל האם תסכים גם שהרוב הדומיננטי בביהמ״ש יהיה דומה לסולברג ואלרון?
בהחלט כן.
אפשר לדבר על האם פסילה של חוק על ידי בג"ץ צריכה להתבצע ברוב רגיל/מיוחס/פה אחד וכו' - אבל מבחינתי המילה האחרונה חייבת להיות של בג"ץ ולא של הכנסת.
אבל האופוזיציה "האיכותית" שלנו לא מציעה שום דבר מלבד צרחות "אנחנו הרוב".
זה מצחיק, כי לפי ספירת הקלפיות בבחירות האחרונות הם באמת הרוב והסיבה שהקואליציה נראית כמו שהיא נראית היא פשוט באג בשיטה שמתרגמת קולות למנדטים בכנסת.