• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

יוקר מחייה

  • פותח הנושא פותח הנושא lazyprogrammer
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
המהפכה התעשייתית.
הרנסנאס.
זה לא באמת מהפכות שקרו בין לילה, יותר בכיוון של תהליכים.
חשבתי שאתה מדבר על המהפכה הצרפתית או הקומוניזם או עליית היטלר לשלטון וחיסול הדמוקרטיה.
 
זה לא באמת מהפכות שקרו בין לילה, יותר בכיוון של תהליכים.
חשבתי שאתה מדבר על המהפכה הצרפתית או הקומוניזם או עליית היטלר לשלטון וחיסול הדמוקרטיה.
אלו גם מהפכות. יש הרבה סוגים.
וכן, רציתי לציין את הצרפתית.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
בלי לנקוט עמדה כשאזרחים רצו פה להעיף ראש ממשלה ולהפגין בגשרים ובצמתים הייתה
זה נכון ועל זה היו הבחירות וכל הפוליטיקאים התראיינו ודיברו בעיקר על זה.
לצערי, אני לא מזהה משהו שקרוב לזה עם יוקר המחיה. הלוואי ומשהו ישתנה.
 
  • אהבתי
Reactions: HHH
זה נכון ועל זה היו הבחירות וכל הפוליטיקאים התראיינו ודיברו בעיקר על זה.
לצערי, אני לא מזהה משהו שקרוב לזה עם יוקר המחיה. הלוואי ומשהו ישתנה.
לדעתי היסטורית תמיד היו בישראל איומים ביטחוניים שהיו יותר קריטיים מהכלכליים + כמו שכבר למעלה עד לפני כמה שנים היה יקר אבל היה אפשר להסתדר. בגלל זה השתרשה פה מנטליות של "הבטחון לפני הכל" והצד הכלכלי תמיד נדחק לאחור.

יש פה שני גרפים עם נקודת חיתוך והמצב שבו חוסר הבטחון הכלכלי יהיה גדול או שווה לחוסר הבטחון הצבאי לדעתי קרוב מאד.
 
  • אהבתי
Reactions: HHH
לדעתי היסטורית תמיד היו בישראל איומים ביטחוניים שהיו יותר קריטיים מהכלכליים + כמו שכבר למעלה עד לפני כמה שנים היה יקר אבל היה אפשר להסתדר. בגלל זה השתרשה פה מנטליות של "הבטחון לפני הכל" והצד הכלכלי תמיד נדחק לאחור.

יש פה שני גרפים עם נקודת חיתוך והמצב שבו חוסר הבטחון הכלכלי יהיה גדול או שווה לחוסר הבטחון הצבאי לדעתי קרוב מאד.
נדמה לי שכבר מזמן לא היו כאן בחירות שהעיקר בהן הוא הבדלי גישה בנושאים בטחוניים ובפועל אכן אין הבדלים כאלו. ססמאות עבר כמו "חזק מול החמאס" נשמעות די מצחיקות היום.
ההצבעה יותר שבטית.
אולי יום אחד אנשים יתעוררו ויבדקו איך כל מועמד מתכוון לפעול וכיצד זה ישפיע על הכיס שלהם.
 
ישראל לא יכולה להיות כמו מדינת OECD אחרת. יש לנו הוצאה ישירה ועקיפה גדולה מאוד על בטחון(תקציב גבוה לנפש , השני בעולם, פלוס שנתיים+ מהחיים של הרבה מהאזרחים+ אובדן של תמ״ג של אנשי קבע) , תקציב הבטחון לבדו הוא כמעט 500 שח לחודש לתושב.
 
המהפכה התעשייתית.
הרנסנאס.
יש עוד כמה ;)

כאשר אנשים חושבים על מהפכה זה לא מה שעובר להם בראש. הם מדמיינים את המהפכה הצרפתית, המהפכה הבולשביקית. אש, דם ברחובות, בנקים שרופים. דברים מהסוג הזה.
 
כאשר אנשים חושבים על מהפכה זה לא מה שעובר להם בראש. הם מדמיינים את המהפכה הצרפתית, המהפכה הבולשביקית. אש, דם ברחובות, בנקים שרופים. דברים מהסוג הזה.
גם.
אז אלימות היא היא בין המאפיינים של מהפכה.
קשה לי להאמין שהבנקים כאן יעלו בלהבות ושההמון יפיל את השלטון.
לא נראה כאן לא בולשביקית ולא צרפתית.
אם כבר מהפכה ישראלית ומיותר לציין שזה נשמע כמו שזה נשמע.
 
  • אהבתי
Reactions: HHH
ישראל לא יכולה להיות כמו מדינת OECD אחרת. יש לנו הוצאה ישירה ועקיפה גדולה מאוד על בטחון(תקציב גבוה לנפש , השני בעולם, פלוס שנתיים+ מהחיים של הרבה מהאזרחים+ אובדן של תמ״ג של אנשי קבע) , תקציב הבטחון לבדו הוא כמעט 500 שח לחודש לתושב.
כל מדינה והמאפיינים שלה.
ישראל צריכה לנצל את היתרונות שלה ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמה. ישראל בחלק העליון של הoecd בתחומים רבים ויש הרבה שתלוי בה כדי להמשיך להשתפר.
 
נערך לאחרונה ב:
ולא אמרתי שאני מפוצץ 25 נטו… אבל כן קשה לחסוך היום
לי לא קשה לחסוך ואני מכניס נטו בערך חצי ממך. מוזמן לקרוא את יומן המסע שלי. אני פחות קושר איכות חיים לסכום ההוצאה הכספית שאני מוציא.
 
לצערי אני לא רואה איך יכולה לקרות פה מהפכה חיובית. הציבור עצל ולא מוכן להילחם על פגיעה בו. תעלה לגרמני את מחיר הקטשופ בחצי יורו ותראה חרם צרכני כל מוצרי היינץ. בארץ תעלה אותו בעשרה שקלים ותוריד את גודל הבקבוק מ500 ל442 ג', אף אחד לא יפצה פה. לכל היותר תהיה איזו קריאת מחאה רפה בפייסבוק. הציבור היחיד שמצליח לכופף את ידי החברות הוא הציבור החרדי, שם חרם צרכני עובד בצורה מושלמת.

את הרפיסות של הישראלי בכל הקשור ליוקר המחיה מנצלים כל מיני פוליטיקאים שטוענים שבידם הפתרון (לפיד עם מע"מ אפס, כחלון עם מחיר למתמסכן, ש"ס עם כרטיסי מזון לבוחריה המסכנים, הדר מוכתר עם שלל צעקותיה) ועוד כמה טרמפיסטים, שבעיקר דואגים למשכורתם ולמקורביהם אבל לא יכולים לקדם פה שום דבר נגד יוקר המחיה.
אני צופה שהמצב רק יהיה גרוע עם השנים ולא רואה פתרון שיבוא מהפוליטיקאים הישראלים - לא מימין ולא משמאל.
 
אתה מודע לזה שב3 ביצים וקילו פסטה יש פי 2.5 כולסטרול ממה שמומלץ לצרוך?
בפסטה יש. ביצים לא מעלות כולסטרול רע (פעם חשבו שכן). פחמימות ריקות מעלות כולסטרול.
 
נערך לאחרונה ב:
המנטליות בישראל היא כשהמחיר עולה - יש לעבוד יותר קשה. זה הכל.
 
אני צופה שהמצב רק יהיה גרוע עם השנים ולא רואה פתרון שיבוא מהפוליטיקאים הישראלים - לא מימין ולא משמאל
אתה לא חושב שהרפורמות ביבוא, בחקלאות, בכשרות וכו' ישפרו את המצב ? (כמובן אם הממשלה הבאה תמשיך בקידומן)
 
הציבור עצל ולא מוכן להילחם על פגיעה בו. תעלה לגרמני את מחיר הקטשופ בחצי יורו ותראה חרם צרכני כל מוצרי היינץ.
יש התנהלות שונה בין העמים, זה נכון. לא בגלל מהפכות ולא בגלל קריאה לחרם. גרמני יבדוק את המחיר ואם זה עלה - הוא יחפש אלטרנטיבה או יוותר. ישראלי *חייב* את הקטשופ של המותג האהוב עליו (דווקא ב"צינור" הצליחו לשנות קצת את הדפוס הזה לזמן קצר) ומקסימום הוא ידחה בשבוע את קנייתו כ"עונש" על העלאת המחיר (אם הוא בכלל מסתכל על המחיר ועורך השוואות).
איך גורמים לציבור שלם של מוטרפי קניות מותגיות חסרי יכולת לדחות סיפוקים להתחיל לבדוק, להשוות ולבחור אלטרנטיבה או לוותר? אין לי מושג. להבדיל משימוש בחד"פ או קטיף צמחי בר - כאן מדובר על נזק כלכלי אישי ואחריות אישית של כל אחד למצבו הכלכלי. זה בדיוק כמו אלה שקונים ומבשלים המון אוכל לשבת וזורקים ביום ראשון. אתה יכול לדמיין גרמני שעושה את זה?
אני רואה הבדלים אפילו ביני ובין בן זוגי. גם כשאני מראש רושמת לו איזה מותג לקנות (אחרי שהשוותי באתר השוואות מחירים) או באיזה סופר יש מבצע - הוא לא רוצה לשנות את ההרגלים שלו (ובשפתו - בשביל עוד כמה שקלים אני לא מוכן ללכת לרשת X או לוותר על המותג האהוב שלי).
 
אתה לא חושב שהרפורמות ביבוא, בחקלאות, בכשרות וכו' ישפרו את המצב ? (כמובן אם הממשלה הבאה תמשיך בקידומן)
זה אקמול לחולה סרטן.
יש פה בעיה קשה של היעדר תחרותיות.
שני משווקים גדולים ששולטים ברוב ההפצה של מוצרי מזון וקוסמטיקה, ומפעילים שיטות לחץ על היצרנים למנוע יבוא מקביל.
יש פה רשת סופרמרקטים ששולטת על נתח גדול מדי מהשוק.
יש פה בערך שלוש יצרניות מזון גדולות ששולטות ברוב הייצור.
יש פה מועצת לול ומועצת פטם ומועצת הפירות ומועצת החלב ומועצת דבש שמכתיבות מכסות ייצור וייבוא.
יש פה נמלים שעובדיהם מעכבים את הכנסת הסחורה לישראל.
יש פה רגולציה שהורגת עסקים קטנים ובינוניים.
ויש פה תרבות של פקידי ציבור בכירים שרק מחפשים את הג'וב הבא שלהם בשוק הפרטי - לכן גם לא מפעילים את הכח כנגד מי שפוגע בציבור.

אז לא, אני לא חושב שנראה שיפור אמיתי כתוצאה מהרפורמות (החשובות).


עריכה: שכחתי להזכיר גם את ועדי העובדים וההסתדרות ועוד כמה קרטלים והיעדר התחרות במתן אשראי, וכנראה ששכחתי עוד כמה גורמים מעכבי תחרות. הנקודה היא שיש פה הרבה מדי גורמים חזקים שמונעים תחרות ומעט מדי גורמים שמנסים להגביר אותה.
 
נערך לאחרונה ב:
יש התנהלות שונה בין העמים, זה נכון. לא בגלל מהפכות ולא בגלל קריאה לחרם.
בשורה התחתונה, חברות ישראליות וזרות יודעות שהישראלי פראייר ואפשר לדפוק אותו כל פעם קצת יותר.
 
אז לא, אני לא חושב שנראה שיפור אמיתי כתוצאה מהרפורמות (החשובות).
הפעם אני מקווה שאתה טועה.
אני חושב שהרפורמות משמעותיות מאד ואם יצליחו יתנו רוח גבית לרפורמות משמעותיות עוד יותר.
אני מסכים שמבחינה פוליטית נראה שהסיכוי להמשכיות לא גבוה.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
Back
למעלה