משהו יכול להסביר לי מה ההבדל בין יוקר מחיה לבין מדד המחירים לצרכן?

[yossik]

אני קורא בעיתונות מאמרים שונים ומנוגדים בנושא יוקר המחיה.
בכתבה אחת כותבים שיוקר המחיה עלה ב 5% בשנה האחרונה ובכתבה אחרת אומרים שגם השנה המדד הוא שלילי (-1%)
[אני מודע לזה שמדד הנדל"ן או הבניה לא מוגדר במדויק במדד הכללי]
אז מה קורה כאן?
האם אלו הגדרות שונות או שהכתבים הכלכלים לא ידעים על מה הם מדברים בכלל?
שתי הכתבות היו ביינט השבוע אז למי להאמין לכתב מלפני יומיים או לכתב מהיום?

 

[Yevgeny]

הרושם שלי הוא שהכתבים מתחילים מהטיעון המוגמר ואז רק בוחרים את הנתונים שתומכים במסקנות שלהם.
המסקנה היא כמובן לא להאמין לאף אחד מהם, אלא לאנשים ש: 1. משתמשים בנתונים באופן עקבי ונכון. 2. משנים את הדעות שלהם בהתאם לנתונים ולא להיפך.
רוב האנשים הללו לא נמצאים בעיתונים הפופולרית.

 

[AlexNOSAM]

הלמ"ס יכון לטעון איזו שטות שהוא רוצה. בפועל, עדיין אם תשאל אנשים קשי יום שכסף עבורם הוא יותר קריטי מה החשש הדבר שהכי מקשה עליהם את החיים כלכלית התשובה #1 תהיה - עליית המחירים.
מדד המחירים לצרכן הוא שקר בגדר "שלושה סוגים של שקרים" של בנג'מין דיזראלי. זה נכון שהמחירים של דברים מסויימים נשארו קפואים אבל מישהו יכול למשל לטעון שמחירי הדירות לא עלו בחדות? או מחירי השכירות גם?

ממה שהבנתי, הקבוצה שהגיעה ל-5% מציעה מדד משל עצמה כאלטרנטיבה למדד המחירים של הלמ"ס. כל אחד מהם והנרטיב שהוא מנסה לקדם. בינתיים בפועל, העשירים מתעשרים עוד יותר והעניים נטחנים עוד יותר בסביבת המחירים המאמירים.

 

[Yevgeny]

מישהו יכול למשל לטעון שמחירי הדירות לא עלו בחדות? או מחירי השכירות גם?

אני לא סגור על זה, אבל לדעתי מה שכלול במדד המחירים זה מחירי שכירות ולא מחירי דירות. והרושם שלי הוא שמחירי השכירות עלו משמעותית פחות (וזה גם הנסיון האישי שלי משש שנות השכירות האחרונות).

 

[yossik]

ארחיב מעט.
הסיבה ששאלתי היא כי אנחנו מודדים תשואות תיק לפי עליות או ירידות בשוק ההון + המדד ביחס לכוח הכסף המושקע שלנו.
as we speak שמעתי בחדשות גלגל"צ שאכן המדד ירד ב 1% אבל מה שלא כלול במדד עלה ב 7%.
אז מה זה לעזלל מדד, מה זה יוקר מחיה ועל פי מה אנחנו אמורים לחשב תשואת תיק?
או אולי אלו מספרים פיקטיבים ואנחנו חיים כאן בגן עדן של שוטים?
אם תיק ההשקעות עושה 5% בשנה - מדד שלילי של 1% (דיפלציה) = 6% תשואה.
אבל אם נבדוק תשואות לפי יוקר המחייה שעלה ב 7% (אינפלציה) אז התיק שלנו למעשה הפסיד -2% תשואה..
** עריכה **
מעוניין לשמוע גם את דעתה של @הסולידית בעניין.

 

[אורי ג.]

אני לא סגור על זה, אבל לדעתי מה שכלול במדד המחירים זה מחירי שכירות ולא מחירי דירות. והרושם שלי הוא שמחירי השכירות עלו משמעותית פחות (וזה גם הנסיון האישי שלי משש שנות השכירות האחרונות).

הצדק עימך (ב2 הטענות).

 

[Yevgeny]

@yossik כמה הגיגים בהמשך להערה שלך:
* קודם כל, חשוב שנקודת הייחוס שמולה מודדים תשואה היא זהה. מההיבט הזה פחות חשוב הדיוק של המדד ויותר חשוב שהוא קבוע ואתה משווה את כל אפיקי ההשקעה מול אותו מדד
* מהצד השני, המדד הוא הכללה עבור איזשהו צרכן "ממוצע", שאינו באמת קיים. אם אתה רוצה לכמת את כוח הקנייה האישי שלך - לדעתי תוכל תחשב מדד משלך, והיות ואני משער שאם תפשפש באתר של הלמס תמצא גם את נתוני הבסיס מהם מרכיבים את המדד. אם למשל יש ברשותך דירה ולכן עלות הדיור/שכירות אינם מרכיב בכח הקנייה שלך - תוכל לבנות מדד משלך בלעדיהם.
* מצד שלישי, המדד הרשמי, בין הוא מדויק או לא, משמש גם לענייני חישוב מס ועוד חישובים רשמיים אחרים (כמו מוצרים צמודי מדד), ככה שהוא חשוב בלי קשר להאם ההכללה הזאת מתאימה לך כצרכן.

 

[אורי ג.]

אז מה זה לעזלל מדד, מה זה יוקר מחיה ועל פי מה אנחנו אמורים לחשב תשואת תיק?
או אולי אלו מספרים פיקטיבים ואנחנו חיים כאן בגן עדן של שוטים?
אם תיק ההשקעות עושה 5% בשנה - מדד שלילי של 1% (דיפלציה) = 6% תשואה.
אבל אם נבדוק תשואות לפי יוקר המחייה שעלה ב 7% (אינפלציה) אז התיק שלנו למעשה הפסיד -2% תשואה..
** עריכה **

מדד בהחלט בא למדוד את יוקר המחייה, כמובן שזה לא תקף לגבי כולם כי לכל אחד סל צריכה משלו, זה סוג של ממוצע משוכלל של השוק.
ואתה צודק כמובן, תשואה אפשר למדוד גם נומינלית (ללא אינפלציה) וגם ריאלית (עם חישוב אינפלציה).
אם אתה עובד עם האורדרנט הם מראים לך את תשואת התיק שלך ב2 השיטות.
אגב החישוב שלך הוא לא נכון אם זכרוני החלוד משהו נכון. קופץ לי לראש "נוסחת פישר".
https://en.wikipedia.org/wiki/Fisher_equation

 

[זאב]

@yossik אין לי תשובה חד משמעית לשאלתך, אבל בכתבה הזאת יש הסבר לאיך מחושב מדד מחירים לצרכן, ושים לב שנכתב בויקיפדיה שמדד המחירים לצרכן כיצד מורכב מדגם המוצרים שממנו מודדים את המדד עצמו.
ובנוסף הנה הדו"ח המרכזי של הלמ"ס לחישוב המדד של שנת 2015 (ספויילר: זה מורכב מ-73 עמודים, אז נדרש פה זמן קריאה).

האם אלו הגדרות שונות או שהכתבים הכלכלים לא ידעים על מה הם מדברים בכלל?

לפי מה שאני מבין מהכתבות (אני מניח שאתה מתייחס לזה), הכתבים לקחו את הנתונים הנדרשים להם על מנת להעביר את האג'נדה שלהם.
דבר נוסף, אני עוד לא נתקלתי בהגדרה מדוייקת מהו "יוקר המחיה" אשר כל הזמן מדברים עליו. אני אצא מתוך נקודת הנחה שמדובר בגורמים הבאים: שחיקת השכר הריאלי, שכר חציוני נמוך, ומיסוי ישיר\עקיף גבוה במיוחד.

 

[איש(3718)]

המדד מודד מחירי שכירות ולא קניית נכס (כמו ש @Yevgeny כתב ) ולכן מחירי הנכסים פחות משמעותיים. מחירי השכירות אכן עלו פחות. אם תסתכל על מחירי הדלק, רכב, אוכל, ביגוד, תראה שהם לא עלו השנה, וחלקם אף ירד, ולכן המדד השלילי.

באופן כללי המדד עוקב אחרי מחירי סל צריכה קבוע משנה לשנה. לוקח לו זמן רב לעדכן שנויים בצריכה שמעלים רמת חיים והופכים "הכרחיים", למשל, סמרטפונים, חתונות ב 100K , לפטופ , כבלים, חוגים, וכדומה. כלומר, קורה שהסל של האזרח הממוצע בפועל גדל, אך בסל הצריכה של המדד לוקח הרבה זמן עד שזה מתעדכן. במובן מסויים, זהו סל צריכה של סולידים.
בנוסף, כאשר מוצר בסל מקבל תכונות חדשות ושפורים , עושים לו התאמות "הדוניות". כלומר משקללים השיפור במוצר לתוך המחיר החדש. לדוגמא, אם במחיר 2000 שקל קונים היום PC בעל ביצועים כפולים ממוצר דומה במחיר דומה לפני 5 שנים, זה כאילו מחירו של ה PC הוזל ב 50% בתקופה זו, אפילו אם אי אפשר לקנות PC ישן בפועל. ובדומה עושים למכוניות ומוצרים טכנולוגים אחרים.

ולגבי העיתונאים, הידע והדיוק הם ממש לא נר לרגליהם.

 

[מרק עוגיות]

לגבי השאלה לפי מה לחשב את התשואה ה"ריאלית": זה לא חשוב אם המטרה להשוות בין אפיקי השקעה (מי שטוב יותר יהיה טוב יותר לא משנה כמה אחוזים נחסר משניהם), אבל זה מאד חשוב לגבי תכנון עתידי כשחיים מההון: אם התשואה הריאלית האמיתית היא לא 5% אלא 1%, אז כלל משיכה של 3% יגרום לכח הקניה שלנו להדלדל עם הזמן.

 

[tlc m]

@yossik בעקבות השאלות שלך הגעתי ל 2 מסמכי pdf שהיה מעניין לקרוא ושפכו קצת אור על ההגדרות 'יוקר המחייה' ו'מדד המחירים לצרכן' (לא מעיזה להביא קישור.. ) :
אחד באתר הכנסת "נתונים על יוקר המחייה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות"
השני באתר הלמ"ס : "הגדרת מדד המחירים לצרכן"

 

[Yevgeny]

לא מעיזה להביא קישור

נדמה לי שעברת את הסף הנדרש להוספת קישורים ללא צורך בבקרה של הנהלה

 

[tlc m]

טוב, בפרץ של אופטימיות לא ברורה. מנסה להביא קישור. יוקר המחייה:
https://www.google.co.il/url?sa=t&s...HXd-U13EmTN4fP8cw&sig2=UYNf-FndXEx8E-yvIYnMaA

 

[tlc m]

יש ! @Yevgeny תודה על ה- פוש

מדד המחירים לצרכן, הגדרת הלמס:
https://www.google.co.il/url?sa=t&s...rKJNK_zFuHs6Z5B-g&sig2=uCpQWrrMFLW8XcYpCzBjOA

 

[yossik]

* מהצד השני, המדד הוא הכללה עבור איזשהו צרכן "ממוצע", שאינו באמת קיים. אם אתה רוצה לכמת את כוח הקנייה האישי שלך - לדעתי תוכל תחשב מדד משלך, והיות ואני משער שאם תפשפש באתר של הלמס תמצא גם את נתוני הבסיס מהם מרכיבים את המדד. אם למשל יש ברשותך דירה ולכן עלות הדיור/שכירות אינם מרכיב בכח הקנייה שלך - תוכל לבנות מדד משלך בלעדיהם.

אכן, זאת אחת הנקודות שרציתי להעלות בהמשך הדיון.
יש לי דירה נקייה ממשכנתא ולכן אני במיידית מוחק את מדד הדיור כי אין לי חובות לבנק ואיני תלוי במחירי שכ"ד.
ועוד, שוק הסלולר שירד ב 90% לא השפיע במדד שלי כי אף פעם לא חתמתי על חבילה אלא pay per call, הורדת מחירי מוצרי חלב גם כן לא השפיעה עלי כי לאחר שהפסקתי לינוק אני לא צורך מוצרי חלב למעט גבינות צרפתיות איכותיות.
אבל, אני חושב שאמור להיות מדד אונברסלי אחיד. הרי אם לי ולך יש לנו תיקי השקעה זהים, אני גר בדירה נקיה (שלצורך העניין אני מחשיב אותה כחלק מתיק ההשקעות שלי) ואתה נניח גר בשכירות או משלם משכנתא התיק שלי הניב 5% תשואה והתיק שלך הניב -2% תשאה...

 

[מרק עוגיות]

אבל, אני חושב שאמור להיות מדד אונברסלי אחיד.

לא רואה סיבה שיהיה כך. נניח שאתה גר באילת ואני גרה במטולה. במטולה כל המחירים עלו ב10% השנה ובאילת לא. והתיקים של שנינו הניבו תשואה נומינלית של 10%. אז בשבילי התיק שלי רק שמר על כח הקניה שלו, ואם אמשוך ממנו כח הקניה הכולל שברשותי יפגע, ואילו בשבילך כח הקניה שלך עלה ב10%. זאת דוגמא פשטנית בהנחה שאני קונה הכל במטולה ואתה קונה הכל באילת, אבל באותה מידה: אם אני נוסעת ברכב ואתה נוסע בתחבורה ציבורית, אני גולשת באינטרנט ולא הולכת לקולנוע ואתה הפוך: אז כח הקניה שלנו יחסית לאורח החיים שלנו יכול להשתנות בדרכים שונות ולא אוניברסליות.

 

[CarpeDiem]

אם היו מוסיפים את מחירי הדירות לרכיב הדיור במדד היינו מקבלים תוצאה אחרת לגמרי.
אם הריבית הייתה גבוהה, הביקוש לרכישת דירות היה יורד, מחירי השכירות היו מזנקים, וכפועל יוצא גם המדד.
אם הריבית נמוכה, הביקוש לדירות עולה והביקוש לשכירות יורד. לכן המדד נמוך.
תוסיפו לזה את מחירי הסחורות שמתרסקים וצעדים של הממשלה להלחם ביוקר המחייה ותקבלו מדד שלילי

 

[טל51]

אני קורא בעיתונות מאמרים שונים ומנוגדים בנושא יוקר המחיה.
בכתבה אחת כותבים שיוקר המחיה עלה ב 5% בשנה האחרונה ובכתבה אחרת אומרים שגם השנה המדד הוא שלילי (-1%)
[אני מודע לזה שמדד הנדל"ן או הבניה לא מוגדר במדויק במדד הכללי]
אז מה קורה כאן?
האם אלו הגדרות שונות או שהכתבים הכלכלים לא ידעים על מה הם מדברים בכלל?
שתי הכתבות היו ביינט השבוע אז למי להאמין לכתב מלפני יומיים או לכתב מהיום?

אאל״ט שינוי במדד הוא פשוט שינוי במחיר המוצרים . ויוקר המחיה , שלדעתי הוא לא מושג מדעי אלא מושג סובייקטיבי מהעת האחרונה, הוא בעצם היכולת לקנות מוצרים מאוד מסויימים שעליהם בעיקר מדברים בעיתונות. לכן נשמע הגיוני שבעיתונים כותבים שיוקר המחיה עלה למרות שגם המדד ירד.
לדעתי בכל פעם שמדברים על יוקר המחיה, אין שום קשר לאינפלציה ולכח הקניה של הכסף באופן כללי. אלא שהכוונה למחיר העולה של מוצרים מאוד מסויימים, והסיבה היא לא אינפלציה (בינתיים), אלא חוסר תחרות בשווקים.

 

[אורי ג.]

יפה כתב טל, שיוקר המחייה לאו דווקא מדבר על עליית מחירים אלא פשוט על מחירים גבוהים בצורה אבסולוטית.
כל מי שביקר בסופר באירופה או ראה מחיר של מכוניות ודלק בארה"ב יבין זאת מייד (שלא לדבר על דיור...).