הכרויות לחסכנים 2018

[סול]

היי חברים, רפרפתי קצת בשרשור (עד כה לא הייתי מודע אליו, וחצי ממנו עוסק בכלל בעישון)
ורציתי להוסיף את הזוית שלי ברוח הפורום.
זוגיות היא למעשה עסקה למטרת השקעה, ממש כמו נדל"ן בחברת השקעות..
בתרבות הנוכחית, שאולי עוד תשתנה בעתיד, היא עודנה השקעה שהגבר מציע, והאישה רוכשת.
זה כך מפני שהתשלום בעסקה זו הם זמן והתקשרות רגשית, ונשים יותר חשופות לסיכונים אלו מגברים עקב שעונן הביולוגי.
כשאישה מתאהבת היא למעשה נוטלת סיכון מרצונה, בדיוק כמו משקיע,
והסיבה שלה לעשות את זה היא תשואה:
יציבות, החזרת ההשקעה (של הזמן שמבחינתה יקר משל הגבר), ובטחון רגשי כלכלי.
כשגבר רואה אישה שמוצאת חן בעיניו עליו להבין שהוא למעשה מציע לה עסקה,
ועליו לשדר לה מדוע הוא עסקה משתלמת.

הוא יכול לעשות את זה, כמרבית הגברים, באמצעות הדגמה. "ראי נא, הנני זכר בעל אמצעים, ולכן אני מזמין אותך לארוחה בדייטים הראשונים למשל".
על משקיע כמונו, לא יעלה על הדעת שזאת הדרך לבחור בה השקעה. שכן במציאות הכלכלית, אדם יכול לקחת אשראי, לבזבז כאוות נפשו ולהדמות לעשיר, בעוד שבפועל הוא עני שמתנהג בצורה בילתי אחראית. אין קשר.
הוא יכול לתמוה כיצד אישה "נופלת בפח" כזה פשוט.
אבל בעיני האישה בתחילת הקשר אינה מבקשת רק הדגמה, היא מבקשת שותפות בגורל. לקיחת הסיכון גם על ידי הגבר.
אתה רוצה את הזמן שלי? אין בעיה, אבל אני לא רוצה שרק אני אסתכן כאן. אם הכל היה לחינם, ובזבזתי זמן והקשרות רגשית על חשבון השעון הביולוגי שלי, אז לפחות שאתה תשלם את ה"קנס".
זה אמנם מבוטא במשפט (המניפולטיבי) "אם אתה אוהב אותי/אתה רציני - אתה תשקיע בי/תזמין אותי".
אך זה דומה לכך שאנו מחפשים שהחברה שאנחנו משקיעים דרכה לא תרוויח כשאנחנו מפסידים ולהפך.

בעיני אדם סולידי, חד משמעית, צריך לתת לאישתו יותר הכלה רגשית, הקצבה של זמן פנוי, והשקעת אנריה מגבר שמרעיף על אישתו כסף (שיש לו או אין לו). גם על המשקיע הסולידי להבין שאישתו היא למעשה המשקיעה שלו, וכשהתשואה לא מגיעה, המשקיעים, אוהבים ככל שיהיו, מתחילים להתלונן..
אם הגבר הישראלי מרעיף על הבחורה 60% כסף ליציאות ובילויים ו40% הקשבה ופניות רגשית,
על הגבר הסולידי שמרעיף 20% כסף ליציאות ובילויים להשקיע באשתו לא פחות מ80% הקשבה והכלה.
להפוך אותה לנסיכה אמיתית, למישהי שתמיד יש לה כתף להשען אליה.
היו לי אקסל וכמה גרפים בנושא... משום מה אני לא מוצא אותם ברגע זה...

בקיצור, חשוב לתת לה להיות שותפה אמיתית לדרך לעצמאות הכלכלית.
שכן בסופו של דבר, אם חלילה תתגרשו, היא זאת שתהנה ממנה...
אהבה לכולם!

 

[anonyshmeger]

היי חברים, רפרפתי קצת בשרשור (עד כה לא הייתי מודע אליו, וחצי ממנו עוסק בכלל בעישון)
ורציתי להוסיף את הזוית שלי ברוח הפורום.
זוגיות היא למעשה עסקה למטרת השקעה, ממש כמו נדל"ן בחברת השקעות..
בתרבות הנוכחית, שאולי עוד תשתנה בעתיד, היא עודנה השקעה שהגבר מציע, והאישה רוכשת.
זה כך מפני שהתשלום בעסקה זו הם זמן והתקשרות רגשית, ונשים יותר חשופות לסיכונים אלו מגברים עקב שעונן הביולוגי.
כשאישה מתאהבת היא למעשה נוטלת סיכון מרצונה, בדיוק כמו משקיע,
והסיבה שלה לעשות את זה היא תשואה:
יציבות, החזרת ההשקעה (של הזמן שמבחינתה יקר משל הגבר), ובטחון רגשי כלכלי.
כשגבר רואה אישה שמוצאת חן בעיניו עליו להבין שהוא למעשה מציע לה עסקה,
ועליו לשדר לה מדוע הוא עסקה משתלמת.

הוא יכול לעשות את זה, כמרבית הגברים, באמצעות הדגמה. "ראי נא, הנני זכר בעל אמצעים, ולכן אני מזמין אותך לארוחה בדייטים הראשונים למשל".
על משקיע כמונו, לא יעלה על הדעת שזאת הדרך לבחור בה השקעה. שכן במציאות הכלכלית, אדם יכול לקחת אשראי, לבזבז כאוות נפשו ולהדמות לעשיר, בעוד שבפועל הוא עני שמתנהג בצורה בילתי אחראית. אין קשר.
הוא יכול לתמוה כיצד אישה "נופלת בפח" כזה פשוט.
אבל בעיני האישה בתחילת הקשר אינה מבקשת רק הדגמה, היא מבקשת שותפות בגורל. לקיחת הסיכון גם על ידי הגבר.
אתה רוצה את הזמן שלי? אין בעיה, אבל אני לא רוצה שרק אני אסתכן כאן. אם הכל היה לחינם, ובזבזתי זמן והקשרות רגשית על חשבון השעון הביולוגי שלי, אז לפחות שאתה תשלם את ה"קנס".
זה אמנם מבוטא במשפט (המניפולטיבי) "אם אתה אוהב אותי/אתה רציני - אתה תשקיע בי/תזמין אותי".
אך זה דומה לכך שאנו מחפשים שהחברה שאנחנו משקיעים דרכה לא תרוויח כשאנחנו מפסידים ולהפך.

בעיני אדם סולידי, חד משמעית, צריך לתת לאישתו יותר הכלה רגשית, הקצבה של זמן פנוי, והשקעת אנריה מגבר שמרעיף על אישתו כסף (שיש לו או אין לו). גם על המשקיע הסולידי להבין שאישתו היא למעשה המשקיעה שלו, וכשהתשואה לא מגיעה, המשקיעים, אוהבים ככל שיהיו, מתחילים להתלונן..
אם הגבר הישראלי מרעיף על הבחורה 60% כסף ליציאות ובילויים ו40% הקשבה ופניות רגשית,
על הגבר הסולידי שמרעיף 20% כסף ליציאות ובילויים להשקיע באשתו לא פחות מ80% הקשבה והכלה.
להפוך אותה לנסיכה אמיתית, למישהי שתמיד יש לה כתף להשען אליה.
היו לי אקסל וכמה גרפים בנושא... משום מה אני לא מוצא אותם ברגע זה...

בקיצור, חשוב לתת לה להיות שותפה אמיתית לדרך לעצמאות הכלכלית.
שכן בסופו של דבר, אם חלילה תתגרשו, היא זאת שתהנה ממנה...
אהבה לכולם!

משעשע
אהבתי את הראיה וההשקפה.

חשוב לציין שבדרך כלל זה כך בגילאים מאוחרים אשר יש רצונות וציפיות מהחיים שמחוייבות בבן זוג מסוים.
אך ישנם מערכות יחסים מיוחדות שמתחילות משלב החברות/ידידות אשר מתבססות על משהו יותר עמוק אשר הוא נכס בפני עצמו לשני בני הזוג

 

[ImCarryGG]

היו לי אקסל וכמה גרפים בנושא... משום מה אני לא מוצא אותם ברגע זה...

גרפים לגבי היחס בין השקעה של כסף ולהשקעה של זמן והקשבה מצד הגבר?

אני מסתכל על זה פשוט מהזווית ראיה שנראה שרוב הגברים כל כך שטחיים שה"נשק" הכי טוב שלהם ללהרשים בחורה זה להביא אוטו יפה/לשלם לה על כל הארוחה ומרחם עליהם שאין להם מספיק עומק(או אומץ) לצאת לדייט עם בחורה לפיצה/גלידה ולשבת בפארק שעתיים ופשוט לדבר אחד עם השני על נושאים באמת עמוקים, ואז אפשר ממש בקלות לראות אם יש עתיד במערכת יחסים או שלטובת שניכם אין מה להמשיך.

 

[Ron.B]

אם הגבר הישראלי מרעיף על הבחורה 60% כסף ליציאות ובילויים ו40% הקשבה ופניות רגשית,
על הגבר הסולידי שמרעיף 20% כסף ליציאות ובילויים להשקיע באשתו לא פחות מ80% הקשבה והכלה.

אז הגבר הישראלי משלם על מנת להימנע מהקשבה והכלה
אכן זווית מקורית אם כי לא הכי רומנטית

 

[ת.אוקהם]

היי חברים, רפרפתי קצת בשרשור (עד כה לא הייתי מודע אליו, וחצי ממנו עוסק בכלל בעישון)
ורציתי להוסיף את הזוית שלי ברוח הפורום.
זוגיות היא למעשה עסקה למטרת השקעה, ממש כמו נדל"ן בחברת השקעות..
בתרבות הנוכחית, שאולי עוד תשתנה בעתיד, היא עודנה השקעה שהגבר מציע, והאישה רוכשת.
זה כך מפני שהתשלום בעסקה זו הם זמן והתקשרות רגשית, ונשים יותר חשופות לסיכונים אלו מגברים עקב שעונן הביולוגי.
כשאישה מתאהבת היא למעשה נוטלת סיכון מרצונה, בדיוק כמו משקיע,
והסיבה שלה לעשות את זה היא תשואה:
יציבות, החזרת ההשקעה (של הזמן שמבחינתה יקר משל הגבר), ובטחון רגשי כלכלי.
כשגבר רואה אישה שמוצאת חן בעיניו עליו להבין שהוא למעשה מציע לה עסקה,
ועליו לשדר לה מדוע הוא עסקה משתלמת.

הוא יכול לעשות את זה, כמרבית הגברים, באמצעות הדגמה. "ראי נא, הנני זכר בעל אמצעים, ולכן אני מזמין אותך לארוחה בדייטים הראשונים למשל".
על משקיע כמונו, לא יעלה על הדעת שזאת הדרך לבחור בה השקעה. שכן במציאות הכלכלית, אדם יכול לקחת אשראי, לבזבז כאוות נפשו ולהדמות לעשיר, בעוד שבפועל הוא עני שמתנהג בצורה בילתי אחראית. אין קשר.
הוא יכול לתמוה כיצד אישה "נופלת בפח" כזה פשוט.
אבל בעיני האישה בתחילת הקשר אינה מבקשת רק הדגמה, היא מבקשת שותפות בגורל. לקיחת הסיכון גם על ידי הגבר.
אתה רוצה את הזמן שלי? אין בעיה, אבל אני לא רוצה שרק אני אסתכן כאן. אם הכל היה לחינם, ובזבזתי זמן והקשרות רגשית על חשבון השעון הביולוגי שלי, אז לפחות שאתה תשלם את ה"קנס".
זה אמנם מבוטא במשפט (המניפולטיבי) "אם אתה אוהב אותי/אתה רציני - אתה תשקיע בי/תזמין אותי".
אך זה דומה לכך שאנו מחפשים שהחברה שאנחנו משקיעים דרכה לא תרוויח כשאנחנו מפסידים ולהפך.

בעיני אדם סולידי, חד משמעית, צריך לתת לאישתו יותר הכלה רגשית, הקצבה של זמן פנוי, והשקעת אנריה מגבר שמרעיף על אישתו כסף (שיש לו או אין לו). גם על המשקיע הסולידי להבין שאישתו היא למעשה המשקיעה שלו, וכשהתשואה לא מגיעה, המשקיעים, אוהבים ככל שיהיו, מתחילים להתלונן..
אם הגבר הישראלי מרעיף על הבחורה 60% כסף ליציאות ובילויים ו40% הקשבה ופניות רגשית,
על הגבר הסולידי שמרעיף 20% כסף ליציאות ובילויים להשקיע באשתו לא פחות מ80% הקשבה והכלה.
להפוך אותה לנסיכה אמיתית, למישהי שתמיד יש לה כתף להשען אליה.
היו לי אקסל וכמה גרפים בנושא... משום מה אני לא מוצא אותם ברגע זה...

בקיצור, חשוב לתת לה להיות שותפה אמיתית לדרך לעצמאות הכלכלית.
שכן בסופו של דבר, אם חלילה תתגרשו, היא זאת שתהנה ממנה...
אהבה לכולם!

בלי קשר להכלה (שהיא דבר חיובי מאוד כמובן), למה בכלל האקסיומה שלך היא שאתה צריך "להרעיף כסף" בכמות כלשהי על אשה?
לא חסרות בחוץ נשים עצמאיות וחזקות שמסוגלות ומעוניינות לכלכל את עצמן, למה לא פשוט לחפש אותן?

 

[בת העמק]

לא חסרות בחוץ נשים עצמאיות וחזקות שמסוגלות ומעוניינות לכלכל את עצמן, למה לא פשוט לחפש אותן?

אולי הן פחות אטרקטיביות בשביל גברים שאוהבים להרעיף כסף?
וחוץ מזה, כולם זקוקים להקשבה והכלה אבל חלקם לא מודים בזה... זה לא עניין מגדרי.

 

[ImCarryGG]

אולי הן פחות אטרקטיביות בשביל גברים שאוהבים להרעיף כסף?

ברור, כי הם מפחדים שה"נשק" היחיד שיש להם בשביל "לשלוט" באישה לא עובד כי היא לא תלויה בהם כלכלית ולא צריכה מחוות כמו לשלם על ארוחה.

וחוץ מזה, כולם זקוקים להקשבה והכלה אבל חלקם לא מודים בזה... זה לא עניין מגדרי.

לגמרי, במערכת יחסים צריך לקבל את מה שמשקיעים שני הצצדים אחרת יש חוסר איזון בצד אחד וזה רק עניין של זמן עד שזה יסתובב לתוך הקרקע

 

[chen15]

נשים יותר חשופות לסיכונים אלו מגברים

אני רוצה להוסיף עוד סיכונים שנשים חשופות אליהן: גידול הצאצאים.
ולפני שיסקלו אותי בטענות לשובניזם, אסביר:
למה יש גברים שמתעלמים מהעובדה שהם הורים? שנעלמים, לחלוטין או בתוך "השגרה הברוכה" עם הולדת תינוק?
כי הם יכולים. טכנית.
אישה אחרי לידה לא יכולה "לשכוח" מהלידה מהר כמו האיש, יש לה תפרים כואבים/ שדיים לוחצים ועוד מכל טוב הארץ.

ו... כידוע, ילדים מגיעים ללא אפשרות החזרה/ פתק החלפה.

במובן הזה, נשים נוטלות סיכון משמעותי כשהן ממסדות את הקשר ובוחרות להביא עם שותף לחיים ילדים. במידה מסויימת, אם אמשיך עם האנלוגיה, זו כמו נטילת משכנתא ענקית, שרשומה רק על שם בת הזוג. ובן הזוג אומר לה "יהיה בסדר, תחתמי, נפרע אותה יחד"

אני חושבת שהצפיה שהגבר ישלם מגיעה מהמקום הזה, של צורך לבסס את האימון, שהוא לא יברח כשיהיה קשה, שהוא מתחייב ומתכוון לשאת בחלקו, גם אם הוא לא "חתום" על ההלוואה.

כן, אני יודעת שאנחנו בשנת 2020
ויש אבות מאוד מעורבים וכו'
ועדיין, כמות הזוגות שנפרדים בשנה הראשונה להולדת הילד הראשון עצומה, ואלו שעושים זאת עם הילד השני גם גדולה מאוד <לצערי לא יכולה לקשר לנתונים כרגע>

המשמעות של גירושים עם תינוק קטן, בהיבט הפרקטי, היא להשאיר את האישה עם המשכנתא: היא תגדל, תחתל, תתעורר בלילה, תחזור לפני 4.
גם אם האב נושא במרכיב הכספי של העלויות הללו, היא עדיין נטושה, ריגשית ומעשית, ולכן הצורך שלה במחוייבות גבוה יותר.

למעשה, אני חושבת שגם נשים וגם גברים, מייחסים היום יותר מידי ל"סימן שהוא מחוייב" = משלם, במקום לשים לב למה שהוא אמור לשקף.

חפרתי,
אבל בקיצור: גבר שמוכן "לשלם" באמפטיה, שותפות, הכלה רגשית וכו' יכול בהחלט "לקמץ" בכסף.
אבל האמת, שעדיף להרבות מזה ומזה, ולהביא שפע למערכת היחסים ולא קמצנות.
אה, ולא. זה לא קשור בהכרח לחשבון האשראי בסוף החודש. אלא לוויב. לרוח. לנפש.

 

[ת.אוקהם]

אני רוצה להוסיף עוד סיכונים שנשים חשופות אליהן: גידול הצאצאים.
ולפני שיסקלו אותי בטענות לשובניזם, אסביר:
למה יש גברים שמתעלמים מהעובדה שהם הורים? שנעלמים, לחלוטין או בתוך "השגרה הברוכה" עם הולדת תינוק?
כי הם יכולים. טכנית.
אישה אחרי לידה לא יכולה "לשכוח" מהלידה מהר כמו האיש, יש לה תפרים כואבים/ שדיים לוחצים ועוד מכל טוב הארץ.

ו... כידוע, ילדים מגיעים ללא אפשרות החזרה/ פתק החלפה.

במובן הזה, נשים נוטלות סיכון משמעותי כשהן ממסדות את הקשר ובוחרות להביא עם שותף לחיים ילדים. במידה מסויימת, אם אמשיך עם האנלוגיה, זו כמו נטילת משכנתא ענקית, שרשומה רק על שם בת הזוג. ובן הזוג אומר לה "יהיה בסדר, תחתמי, נפרע אותה יחד"

אני חושבת שהצפיה שהגבר ישלם מגיעה מהמקום הזה, של צורך לבסס את האימון, שהוא לא יברח כשיהיה קשה, שהוא מתחייב ומתכוון לשאת בחלקו, גם אם הוא לא "חתום" על ההלוואה.

כן, אני יודעת שאנחנו בשנת 2020
ויש אבות מאוד מעורבים וכו'
ועדיין, כמות הזוגות שנפרדים בשנה הראשונה להולדת הילד הראשון עצומה, ואלו שעושים זאת עם הילד השני גם גדולה מאוד <לצערי לא יכולה לקשר לנתונים כרגע>

המשמעות של גירושים עם תינוק קטן, בהיבט הפרקטי, היא להשאיר את האישה עם המשכנתא: היא תגדל, תחתל, תתעורר בלילה, תחזור לפני 4.
גם אם האב נושא במרכיב הכספי של העלויות הללו, היא עדיין נטושה, ריגשית ומעשית, ולכן הצורך שלה במחוייבות גבוה יותר.

למעשה, אני חושבת שגם נשים וגם גברים, מייחסים היום יותר מידי ל"סימן שהוא מחוייב" = משלם, במקום לשים לב למה שהוא אמור לשקף.

חפרתי,
אבל בקיצור: גבר שמוכן "לשלם" באמפטיה, שותפות, הכלה רגשית וכו' יכול בהחלט "לקמץ" בכסף.
אבל האמת, שעדיף להרבות מזה ומזה, ולהביא שפע למערכת היחסים ולא קמצנות.
אה, ולא. זה לא קשור בהכרח לחשבון האשראי בסוף החודש. אלא לוויב. לרוח. לנפש.

לעניות דעתי האסטרטגיה שלך לא בהכרח מוצלחת, אותו גבר שירעיף עליך שפע בתהליך החיזור הוא לא בהכרח הגבר שיחלוק איתך את גידול הילדים (הניחוש שלי הוא שיש קורלציה הפוכה).
בכל מקרה, שמח שחלקת את דעתך ושמח עוד יותר שיש נשים עם דעה שונה בתכלית (בינהן אשתי).

 

[chen15]

@ת.אוקהם
ונהפוך הוא!
אני מסכימה איתך!

חשבתי שחפרתי אבל לא הצלחתי להסביר את עצמי

כתבתי:

למעשה, אני חושבת שגם נשים וגם גברים, מייחסים היום יותר מידי ל"סימן שהוא מחוייב" = משלם, במקום לשים לב למה שהוא אמור לשקף.

ובנימה אישית, כבר מצאתי את שאהבה נפשי

 

[Spinier]

למה יש גברים שמתעלמים מהעובדה שהם הורים?

אחת הסיבות לדעתי היא גם בגלל ש"ככה זה היה נהוג עד עכשיו"
הגברים היו הולכים לפרנס כאשר האישה יושבת בבית ומגדלת את הילדים.
אני מאחל לעצמי להעניק לילדים שלי אפילו חצי ממה שאמא שלי נתנה לי 3>

להביא שפע למערכת היחסים ולא קמצנות.

כתבת יפה. אני כל כך מסכים עם זה.

הדעה שלי בנושא שהמון אנשים מחפשים זוגיות מתוך חוסר מסויים בחייהם.
" אני לא רוצה להיות לבד"
" רק אם תיהיה לי זוגיות אני אהיה מאושר"

ולא מבינים שזה משהו שצריך לבנות יחד.
וברגע ש-2 בני הזוג מגיעים ממקום שלם עם עצמם הם יכולים ליצור זוגיות מדהימה יחד ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם.

מי יודע... אבל לפחות ככה אני חושב

 

[tlc m]

למה יש גברים שמתעלמים מהעובדה שהם הורים? שנעלמים, לחלוטין או בתוך "השגרה הברוכה" עם הולדת תינוק?

רק מהזווית הצרה של מה שאני רואה סביבי -
רוב הלא מעורבים הם גברים שפחות רצו את הילד(ים) מאשר האישה (כי היה להם מוקדם מידי, מספיק אחד, שניים וכד'), ויותר הסכימו ללידה(ות).
הגברים שרצו את הלידה לא פחות מאשר האישה, מעורבים לא פחות ובדרך כלל יותר ממנה, כי כמו שתיארת, במהלך ההיריון והלידה הם לא מעורבים, וחשים צורך להשלים אחרי. אז מתעוררים בלילות יותר מ 50% מהזמן (תוך כדי עבודה במשרה מלאה), לוקחים יותר לרופא/סידורים/מטפלת.
שוב, זה רק מה שאני רואה סביבי..

 

[ברויאר]

תודה נהניתי מהאשכול.

 

[iragg]

אני רוצה להוסיף עוד סיכונים שנשים חשופות אליהן: גידול הצאצאים.
ולפני שיסקלו אותי בטענות לשובניזם, אסביר:
למה יש גברים שמתעלמים מהעובדה שהם הורים? שנעלמים, לחלוטין או בתוך "השגרה הברוכה" עם הולדת תינוק?
כי הם יכולים. טכנית.
אישה אחרי לידה לא יכולה "לשכוח" מהלידה מהר כמו האיש, יש לה תפרים כואבים/ שדיים לוחצים ועוד מכל טוב הארץ.

ו... כידוע, ילדים מגיעים ללא אפשרות החזרה/ פתק החלפה.

במובן הזה, נשים נוטלות סיכון משמעותי כשהן ממסדות את הקשר ובוחרות להביא עם שותף לחיים ילדים. במידה מסויימת, אם אמשיך עם האנלוגיה, זו כמו נטילת משכנתא ענקית, שרשומה רק על שם בת הזוג. ובן הזוג אומר לה "יהיה בסדר, תחתמי, נפרע אותה יחד"

אני חושבת שהצפיה שהגבר ישלם מגיעה מהמקום הזה, של צורך לבסס את האימון, שהוא לא יברח כשיהיה קשה, שהוא מתחייב ומתכוון לשאת בחלקו, גם אם הוא לא "חתום" על ההלוואה.

כן, אני יודעת שאנחנו בשנת 2020
ויש אבות מאוד מעורבים וכו'
ועדיין, כמות הזוגות שנפרדים בשנה הראשונה להולדת הילד הראשון עצומה, ואלו שעושים זאת עם הילד השני גם גדולה מאוד <לצערי לא יכולה לקשר לנתונים כרגע>

המשמעות של גירושים עם תינוק קטן, בהיבט הפרקטי, היא להשאיר את האישה עם המשכנתא: היא תגדל, תחתל, תתעורר בלילה, תחזור לפני 4.
גם אם האב נושא במרכיב הכספי של העלויות הללו, היא עדיין נטושה, ריגשית ומעשית, ולכן הצורך שלה במחוייבות גבוה יותר.

למעשה, אני חושבת שגם נשים וגם גברים, מייחסים היום יותר מידי ל"סימן שהוא מחוייב" = משלם, במקום לשים לב למה שהוא אמור לשקף.

חפרתי,
אבל בקיצור: גבר שמוכן "לשלם" באמפטיה, שותפות, הכלה רגשית וכו' יכול בהחלט "לקמץ" בכסף.
אבל האמת, שעדיף להרבות מזה ומזה, ולהביא שפע למערכת היחסים ולא קמצנות.
אה, ולא. זה לא קשור בהכרח לחשבון האשראי בסוף החודש. אלא לוויב. לרוח. לנפש.

@chen15
כתבת מדם לבך ואני מעריך את זה מאוד. אין שום ספק שיש הרבה גברים שאינם אבות מושלמים - מכאלו שרק בעבודה כל היום לכאלו שבאמת נעלמים מחיי הילד. עם זאת, יש גם המון גברים שהם אבות מדהימים אעפ"י שהם נושאים בדרך כלל בו זמנית גם בנטל כלכלת המשפחה. אותו הדבר אפשר לומר על נשים - לא יותר ולא פחות. גם אישה שמאסה בילדה יכולה לבחור להתרחק ממנו/ה - מלקחת מטפלת פול-טיים ועד לתת אותו לאימוץ.

לדעתי מדד הכסף לא רלוונטי. כשיש לך ילד יש מישהו בעולם שיותר חשוב ממך, תמיד ולתמיד. זה משהו שלא קל לבדוק אותו אצל זוג ללא ילדים ישירות ולכן הרבה זוגות מגדלים קודם כל כלב, עושים בייביסיטר לאחיינים וכו' - זה לא באמת משתווה לדבר האמיתי אבל נותן פידבק מסוים האם שני הצדדים מוכנים לחיות עם מגבלות קבועות יחסית.

בנוסף, גירושים בשנים הראשונות לאחר הגעת הילד(ים) לדעתי נובעת בעיקר מחיבור של לחץ, חוסר השינה והיעלמות הזוגיות כי כל המשאבים מופנים לילדים. מבחינה זאת סביבה משפחתית תומכת (פיזית וכלכלית) לא פחות חשובה בשיקולי האישה בבחירת בן זוג...

 

[galh_5]

מגבר מצופה לשלם בדייט הראשון כי הבחורות עפות על עצמן פה, במיוחד באפליקציות שבחורה שנראית טוב מקבל עשרות פניות ביום (עשו כמה ניסויים בנושא).
היו כמה פעמים שהבחורות שיצאתי איתן לבר(סביבות ה-80 שקל) ממש רצו לשלם וכשסירבתי בצורה יפה, הן הבטיחו לשלם בפעם הבאה (המצב האידיאלי) ואז ממוצע הכסף פר פגישה יורד. אבל בדר"כ המצב לא כך, והן פשוט "משחקות את המשחק"- מראות שהן באות להוציא את הארנק ורק מחכות שהגבר יגיד שהוא משלם.
קרה לי 2 מקרים די צורמים שהבחורה אפילו לא הציעה לשלם, אני סולד מאוד מהתנהגות כזאת כי זה מבחינתי מראה על חוסר הערכה כלפיי. המקרים קרו בתל אביב ומאז אני חושב כמה פעמים לפני שאני נותן הזדמנות לבחורה משם. עושה לה סוג של מבחנים ונותן לה לפתח שיחה וקצת לחזר אחריי, אחרת אני מבין שאין לי מה לבזבז את הזמן (והכסף) שלי עליה.
קרה לי עוד מקרה שיצאתי עם בחורה לבר והיא ביקשה משקה מאוד יקר (סביב ה-140 שקל). אמרתי לה שאני לא מתכוון לשלם על זה אבל היא מוזמנת להזמין משהו אחר בגבולות הסביר. היא חשבה שאני קמצן אבל זה לא שינה לי שום דבר כי אין לי כוונה לממן שום בחורה.
לאחר שיוצאים מהבר (ההוצאה הכבדה), אפשר לטייל קצת בסביבה וכך אפשר להתקרב זה לזו יותר.
אני חושב שב 2-3 דייטים הראשונים כן אפשר להיות קצת לארג' עם הבחורה ואחרי זה כמו שרשמתי, גם היא מתחילה לשלם על חלק מהפגישות ובחלקן מתחלקים.

בתקופת הקורונה, הפוטנציאל לחסכון הרבה יותר גדול כי פשוט מזמינים קפה/נפגשים בבית עם איזה בקבוק יין/חוף הים או פארק.

לא הייתי ממליץ לפסול בחורה בדקות הראשונות, כי לפעמים לוקח זמן להיפתח (גם לגבר וגם לאישה). ישנן בחורות מאוד ביישניות אבל כשהן נפתחות, הן יודעות לתת חום ואהבה.

 

[מצב צבירה]

המקרים קרו בתל אביב ומאז אני חושב כמה פעמים לפני שאני נותן הזדמנות לבחורה משם. עושה לה סוג של מבחנים ונותן לה לפתח שיחה וקצת לחזר אחריי, אחרת אני מבין שאין לי מה לבזבז את הזמן (והכסף) שלי עליה.

זה בדיוק הכיוון. מישהי שמעוניינת בך תסכים גם לשבת איתך על ספסל עם בקבוק תפוזים מהסופר ליד ולעשות איזה סיבוב ברגל. מי שבאה עם דרישות או עם כל מיני מחשבות שגבר צריך ככה וגבר צריך ככה, להתרחק כמו מאש - זה רק מראה על סט הערכים שלה ומה מניע אותה.

 

[galh_5]

זה בדיוק הכיוון. מישהי שמעוניינת בך תסכים גם לשבת איתך על ספסל עם בקבוק תפוזים מהסופר ליד ולעשות איזה סיבוב ברגל. מי שבאה עם דרישות או עם כל מיני מחשבות שגבר צריך ככה וגבר צריך ככה, להתרחק כמו מאש - זה רק מראה על סט הערכים שלה ומה מניע אותה.

אתה צודק אבל פגישה כזאת לפני הקורונה הייתה נחשבת בתור משהו די עלוב והייתה גוררת הרמת גבה. היה יותר לגיטימי להציע ולממש את זה בפגישה השנייה ומעלה

 

[מצב צבירה]

אתה צודק אבל פגישה כזאת לפני הקורונה הייתה נחשבת בתור משהו די עלוב והייתה גוררת הרמת גבה. היה יותר לגיטימי להציע ולממש את זה בפגישה השנייה ומעלה

אני מבין שזה נראה ככה כלפי חוץ אבל אם אתה מוצא חן בעיניי מישהי, היא תסכים גם לסוע בשבילך 100 ק״מ בלי להניד עפעף - וזה גם נכון הפוך, אם אתה לא מוצא חן בכלל בעיניי מישהי, גם אם תציע לה לבוא איתך למסעדת יוקרה במרצדס עם נהג פרטי היא לא תבוא. כמובן יש גם את כל הבאמצע, איפה שרוב האנשים נמצאים, בין לבין: ״כן הוא נראה סבבה אני אצא איתו, במקרה הכי גרוע הרווחתי ארוחה בחינם״, זו הגישה בהרבה מהמקרים ומזה אני רוצה להמנע גם אם זה אומר לבלות עוד ערב מול הנטפליקס

דווקא בפגישה השניה והשלישית היתי מראה יותר (בהדרגה) מהמשאבים החומריים שיש לי להציע, ולא ההפך. אני רוצה לדעת שהעיניין הראשוני הוא במה שיש לי להציע מבחינה רוחנית ורגשית, וגם כמובן חיצונית, הרבה לפני מה שיש לי להציע מבחינה חומרית, זה הדובדבן על הקצפת, לא העוגה.

 

[ImCarryGG]

אני מבין שזה נראה ככה כלפי חוץ אבל אם אתה מוצא חן בעיניי מישהי, היא תסכים גם לסוע בשבילך 100 ק״מ בלי להניד עפעף - וזה גם נכון הפוך, אם אתה לא מוצא חן בכלל בעיניי מישהי, גם אם תציע לה לבוא איתך למסעדת יוקרה במרצדס עם נהג פרטי היא לא תבוא. כמובן יש גם את כל הבאמצע, איפה שרוב האנשים נמצאים, בין לבין: ״כן הוא נראה סבבה אני אצא איתו, במקרה הכי גרוע הרווחתי ארוחה בחינם״, זו הגישה בהרבה מהמקרים ומזה אני רוצה להמנע גם אם זה אומר לבלות עוד ערב מול הנטפליקס

דווקא בפגישה השניה והשלישית היתי מראה יותר (בהדרגה) מהמשאבים החומריים שיש לי להציע, ולא ההפך. אני רוצה לדעת שהעיניין הראשוני הוא במה שיש לי להציע מבחינה רוחנית ורגשית, וגם כמובן חיצונית, הרבה לפני מה שיש לי להציע מבחינה חומרית, זה הדובדבן על הקצפת, לא העוגה.

אני מסכים לגבי העניין ולדעתי ממה ששמעתי מאנשים וחברים רוב האנשים בשיחות לפני מכירים אחד את השני באופן מאוד שטחי ובעצם מראש כבר קובעים את רמת הרדידות והשיח שלהם ושבעצם מראים לבחורה/לבחור "אין לי כלום להציע חוץ מכסף ודיבורים על פוליטיקה/כדורגל", בכנות אני לא יכול להאשים אף אחד שהוא לא נרגש ומשתוקק להפגש עם אדם כזה, מצד שני אם מפתחים שיחות מענינות ועמוקות וכבר מההתחלה מביאים גישה ויוצרים אווירה של עומק וחיבור רגשי וברמה לא רדודה של רק מראה, כסף ואיפה האדם גר זה יוצר עניין ותשוקה אצל הצד השני שיהיה מוכן להתפשר על הרבה דברים שנחשבים "הסטדנרט" כי האדם הזה שפגשו הוא מיוחד ונדיר בנוף שהם ראו עד עכשיו בסצנת ההיכרויות/טינדר וכדומה.
מזכיר לי את זה שרוב האנשים יהיו בשוק מוחלט אם יראו מישהי עשירה שנראת מעולה יוצאת עם בחור נמוך,מלא וללא כסף כמעט. כי מיד הם יחשבו אם אין לו מראה, כסף או קשרים מה היא מחפשת איתו? מבלי לדעת שיכול מאוד להיות שהוא אחד מאנשי השיחה והאנשים הכי מעניינים שהיא הכירה אי פעם.

לדעתי האישית כל המשאבים החומריים שאנשים מנפנפים בהם או "מראים בטעות" הם רק הסחות דעת ונסיונות לעוות את שיקול הדעת של הצד השני עם פנייה לצד ה"חמדני" שיש בכל אחד מאיתנו במידה מסוימת(גם אם אנחנו מרוצים או לא מרוצים מהצד הזה), אני מאוד אוהב ומאמין בגישה של אנשים שאני מעריך שקראתי פוסטים שלהם וסרטונים שלהם של דייטים מאוד זולים ובסייסים ומתן דגש מאוד רציני על שיחות עומק, חיבור רגשי והכרה של האחר, מבלי לנפנף באף שטר/מכונית/בית(וחלק לא קטן מאותם אנשים שאני מעריך מתעלה על 99% מאוכלוסית הגברים בהון שיש להם).
*כמובן שכל זה מנקודת מבט שלי כגבר צעיר ואני מעריך שכל חווית הדייטים והזוגיות נהיית מאוד שונה אחרי גיל 30-35 אבל מניח שיש גם תוכן איכותי בנושא לקהל היעד הזה ביוטיוב/אינטרנט.

 

[Lucy]

אתה צודק אבל פגישה כזאת לפני הקורונה הייתה נחשבת בתור משהו די עלוב והייתה גוררת הרמת גבה. היה יותר לגיטימי להציע ולממש את זה בפגישה השנייה ומעלה

אישית הייתי מעדיפה לצאת עם בחור שאומר ״אשמח אם נתחלק בחשבון״ מאשר דייט על ספסל כשאני לבושה בחצאית וקר לי/חם לי, לשתות מיץ מלא סוכר ולצאת לצעדה כשאני נועלת עקבים(!). הרבה יותר נוח מבחינתי לשלם על השתייה והעוגייה שלי בארומה.