הפרגמטיות שלו לא ייחודית באופן היסטורי. תמיד הציונות הדתית הייתה פרגמטית. וגם רוב המפלגות היו פרגמטיות. הן היו מוכנות להכנס לקואליציה עם מפלגה שקיבלה משמעותית יותר קולות. העבודה קדימה ישבו תחת הליכוד. ישראל ביתנו אפילו העדיפה לשבת תחת הליכוד עם החרדים. ליברמן היה חבר של דרעי וחבר בליכוד. היה יפה לשמוע לפני הבחירות את סמוטריץ שאומר שהוא יצטרף לקואליציה תחת אייזנקוט אם הוא ינצח בבחירות. חבל שזה נהפך למשהו לא מובן מאליו.סמוטריץ בעיני הוא בין הפוליטיקאים הכי פרגמטיים שיש
כן הייתה הבנה שאי אפשר להקים ממשלה שנשענת על מתנגדים למדינה.
יש הרבה מאוד שילובים של קואליציות אפשריות בלי מפלגות שמזדהות כפלשתינאיות. תמיד בשביל להקים קואליציה צריך פשרות. המרחק האידאולוגי בין נתניהו לאייזנקוט לפיד או ליברמן הוא מאוד קטן. המאבק ביניהם להבנתי הוא יותר על כוח מאשר על דעות.