נו באמת?!
ללכת לחפש לינקים על פשיעה של דתיים וחרדים?
בחייך. כתבת שאינך תמים.
בוודאי שיש.
הדגשתי על רצח.
ובלי קשר גם לגבי פשיעה אחרת (בקטגוריית האלימות) הוויכוח הוא כמותי אז ברור שתמצא לינקים, לגבי צווארון לבן התחושה שלי היא שההיקף זהה לפחות.
ותסביר לי איך קורה מצב שתלמידים נושאים סכין לבית ספר? כבר דיברו להתקין מגנומטרים. אפילו אלימות תלמידים כלפי מורים.
ואגב כתבתי שאני לא נאיבי, קצת תמים יכול להיות
למה אתה אומר שיש הבדל בכמות המקרים?
אם נסנן את המקרים של רציחות במגזר הערבי, בקרב המסתננים, את המקרים שנעשו ע"י יהודים שאינם חילונים ואינם חרדים (נניח מגדל כי לשיטתך הוא חוזר בתשובה, או רצח רבין)
אני ממש לא בטוחה שנגלה שיש יותר רציחות בקרב חילונים מאשר בקרב חרדים.
בבקשה, תחפשי.
כאשר חרדי רוצח כל המדינה רועשת, אני שומע על זה בעבודה וגם ברחוב החרדי מדברים על זה ללא הרף, תעשי חיפוש בגוגל כמה חרדים רצחו לעומת הכמות הכללית.
אם כי כמו תמיד ייתכן כמובן שאני טועה.
דנו בזה המון בעמודים הראשונים, היו תשובות, חלקן אולי סרבת לקבל מהמקום שלך (בצדק), השאלה במתכונתה הנוכחית - להבנתי - באה ממקום של תסכול/קובלנות.
אין לי משהו חכם להוסיף מעבר למה שנכתב עד כה.
ועכשיו תגיד לי אתה, מה זה משנה בעצם?
כי הרבה מאוד מהנכתב נובע להתרשמותי מחוסר היכרות וחוסר הבנה (נכונות להבנה יש והרבה, בהחלט ראוי להערכה).
אני עובד בסביבה חילונית מוחלטת במשך כמה שנים, 20%~ מחיי.
לפני כן לא הייתה לי היכרות כלל עם אנשים לא חרדים, כל המשפחה שלי חרדים וגם לא הכרתי חוזרים בשאלה.
כמה תובנות חשובות לחיים קיבלתי באמצעות ההיכרות הזו במסגרת העבודה,
1. סטיגמות סטיגמות, היו לי לא מעט סטיגמות כנגד חילונים ודתיים, למדתי שרובן מופרכות לגמרי ומיעוטן תלויות גיל / אזור גיאוגרפי (אני מרשה לעצמי לאור שכותבים פה הרבה על הבדלים בין מרכז'ניקים לבין פריפר'ניקים), נחשפתי גם שיש לציבור הכללי הרבה מאוד סטיגמות כלפי החרדים.
הרבה בעבודה לאחר שמכירים תקופה אומרים לי "הלוואי שכל החרדים יהיו כמוך", רק מעניין שבדיוק אותו משפט נאמר גם לחברים שלי... המסקנה שלי היא ש"החרדים השנואים" זה אלו שהתקשורת אוספת בפינצטה וכפי שהיא בוחרת לצייר אותם, אבל אני כאינדיבידואל "מקובל", הנקודה היא שכמעט כל חרדי ברגע שמכירים אותו אישית הוא נתפס כאינדיבידואל כזה..
2. הבדלי דת ותרבות זה משהו עמוק מדי, אין אפס, בשביל שמישהו לא דתי
יתפוס ויבין את המקום בו אני נמצא זה כמו להסביר למהגר/תייר זר לחלוטין את הסכסוך הישראלי פלסטיני (אין אנלוגיה לצדדים אלא למורכבות והניואנסים), אודה גם שיש נושאים בצד החילוני שאינני מצליח להבין למרות מאמצי, לפעמים קשה עד בלתי אפשרי לתפוס משהו לגבי המקום שלא גדלת בו.
3. שבמשרד מומלץ בחום לשוחח על נושאים מקצועיים ולהימנע ככל האפשר מעיסוק בסוגיות דת ומדינה
ומילה אחרונה בואו נשמור על השיח המכובד ששרר בדיון עד כה, 13 עמודים בנושאים הכי נפיצים אפשר לומר, והכל בשלווה, עובדה זו לכשעצמה ממגנטת אותי לדיון למרות שניסית
לפרוש ממנו
מקווה שהפעם אצליח להשתחרר..
, אבל הרשה לי לצטט ממאמרו של ד"ר דרור אידר מישראל היום של היום:
