אישתי נכשלה, במה יכולה לעבוד?

[PassiveInvest]

קודם כל תודה רבה לכל העונים זה לא מובן מאליו.
נתתם הרבה כיוונים וסרקתם הרבה רעיונות.
חידוד קטן, כמובן שאישתי היא שמחליטה מה לעשות עם עצמה( היא הבוסית בבית: ))אני פשוט יודע מה היא שווה ולכן כואב לי לראות אותה מרגישה חסרת אונים שהיא לא מביאה כסף הביתה וכביכול "שרפה" שנה מהחיים ועכשיו עוד חצי שנה ללא עבודה וללא פנאי.
החלום שלה ושלי כמובן זה שהיא תהיה עורכת דין אין יותר טוב מזה. אני מסכים שהיא צריכה לנסות שוב, אני גם נותן לה 100% תמיכה מהצד שלי אם תחליט שהיא נשארת עוד חצי שנה בבית בשביל לגשת למועד הבא אבל מצד שני כמו שאמרתי, אולי ממקום של עבודה זמנית יוכל להתפתח משהו, זה רעיון שהעליתי כך אני חושב יוטב לה.

בנוסף, שווה לעקוב אחרי משרות באתר נציבות המדינה ולאתר הזדמנויות לבוגרי תואר ראשון. גם מסלולים ייעודיים כמו צוערי משרד החוץ יכולים להיות אופציה מעניינת. ובהצלחה!

תודה רבה על הרעיון הזה.

הפוסט שלך אבסורדי, אשתך עשתה בחירה ללכת וללמוד תואר במשפטים אותו היא סיימה(שזו חתיכת השקעה והישג) ועכשיו מה שמפריד בינה לבין היכולת "לחותם על מסמכים" זה מבחן שהינו בהגדרה "proof of work" מה שאומר שאם תשפוך עליו מספיק מאמץ ותייצר מספיק "muscle memory" היא תעבור אותו.

ברמה הפרקטית מי שמצליח בחיים הוא פשוט מי שמתמיד מספיק זמן בכיוון שבו הוא הולך כאשר בדרך הוא נופל.

מסכים איתך בהחלט.
אך לצערי כמובן זה לא השיקול היחיד.
יש תינוק בתמונה, אנחנו רוצים לעבור מהיחידה של ההורים לדירה אחרת מה שעכשיו יתעכב עוד במידה ותגש למועד הבא.
ויש עוד ועוד סיבות, ובגלל זה חשבתי לכתוב את הפוסט הזה לראות אולי עוד כיוונים חוץ מה obvious של לגשת שוב ושוב ושוב למבחן.

שאלת תם: האם יש מכוני הכנה לבחני לשכה?

בוודאי. כל הכנה כזו עולה בערך 3500 שח אם אני לא טועה.

 

[yik - financial planner]

מה הרציונאל בללמוד 3-4 שנים ואז התמחות של שנה וחצי ואז אחרי כישלון בבחינה אחת אתה לא יכול לעסוק במקצוע?
נראה לי הזוי. מה עושה מי שלא עובר? זורק 5-6 שנים מהחיים והולך למקצוע אחר?

 

[SolidusMaximus]

אני מסכים בעקרון עם מה שכתבת.
אבל, ההשערה שלי היא שאם תבדוק אחוזי מעבר של אנשים עם יכולות דומות (למשל, לפי פסיכומטרי, אבל אפשר גם מדדים אחרים), אז אחוזי המעבר של בחינות הלשכה לא השתנו באופן משמעותי בעשרים השנים האחרונות.
המצב שנוצר הוא גרוע לעורכי הדין, לסטודנטים למשפטים, לציבור ולמערכת המשפט. אין לי פתרון שאף אחד לא חשב עליו, אבל הפתרון של "בואו נקבל את כולם כדי שחלק ניכר מהם יגלו אחרי 4 שנים והוצאות גדולות שהם לא יהיו עורכי דין" זה פתרון די גרוע ולא הוגן.

בגדול נכון, אבל כמובן שאם מדובר בצעדים מנפים, לא נפגעים האנשים החלשים, שגם ככה לא היו עוברים, ולא התותחים שיעברו תמיד,
אלא אלה שהיו בתפר - עברו בציון סביר לפני זה, ועכשיו שהתנאים הוקשחו, מסוננים החוצה. למיטב ידיעתי פעם המבחן היה כמו כל "מבחן לשכה" אחר... משהו שצריך לעבור, ואין סיבה לא לעבור. כיום, כשאתה מסתכל כל אחוזי מעבר של מכללות שונות... או שהרמה ירדה, או שהתנאים הוקשחו, או גם וגם וגם.
בכל מקרה יש פה משהו די פטרנליסטי. מי הלשכה שתקבע לאנשים שלמדו 4 שנים? שיתכבדו "לצאת בחוץ" ולראות שאין להם עבודה כל כך. זה הרי המצב גם ככה לרבים מעורכי הדין טרום ההקשחה (וזה מה שהוביל אליה כמובן, אבל לא בטוח שהפתרון טוב)

 

[SolidusMaximus]

מה הרציונאל בללמוד 3-4 שנים ואז התמחות של שנה וחצי ואז אחרי כישלון בבחינה אחת אתה לא יכול לעסוק במקצוע?
נראה לי הזוי. מה עושה מי שלא עובר? זורק 5-6 שנים מהחיים והולך למקצוע אחר?

זה השוק. הרציונל הוא שיש יותר מדי כאלה. תאר לך ש20 אחוז מהאוכלוסיה היו לומדים רפואת שיניים, ואין מספיק שיניים באוכלוסייה בשביל זה.
בגלל זה זה שוק הזוי ולא הייתי הולך ללמוד משפטים בחיים (chilling effect שהם די התכוונו אליו, כנראה)
התשובה לשאלה - עובד כמשפטן, עושה הסבה, גם ככה בכל תואר שהוא במכללות יש אחוז ניכר שלא עוסק בתחום. ובכלל.

מסכים איתך בהחלט.
אך לצערי כמובן זה לא השיקול היחיד.
יש תינוק בתמונה, אנחנו רוצים לעבור מהיחידה של ההורים לדירה אחרת מה שעכשיו יתעכב עוד במידה ותגש למועד הבא.
ויש עוד ועוד סיבות, ובגלל זה חשבתי לכתוב את הפוסט הזה לראות אולי עוד כיוונים חוץ מה obvious של לגשת שוב ושוב ושוב למבחן.

הכל נכון. רק תחשוב על העתיד, ועל המרירות שיכולה להגרם, בכך שבגלל הילד ונסיבות החיים היא ויתרה על 5 שנים מהחיים והחלום שלה, ומה זה עושה לתחושת הערך העצמית, ואיך זה ישפיע על היחסים ביניכם ובתוך המשפחה.
כמו שאמרתי, זה בעיקר תלוי אם היא תראה בזה כשלון מוחץ (מהכותרת שלך, נראה שכן) שישאר איתה לכל החיים, ואז רק בגלל זה שווה להמשיך להמשיך להמשיך.

 

[גרהם]

בכל מקרה יש פה משהו די פטרנליסטי. מי הלשכה שתקבע לאנשים שלמדו 4 שנים?

עקרונית, זה התפקיד שלה על פי חוק וזה לא שונה באופן מהותי מהנהוג במדינות אחרות.
השאלה אם היא עושה את זה נכון היא שאלה אחרת, כמובן.

 

[yossidiv]

מה לגבי לשנות את הכותרת ?
זה סתם מעליב.
"אשתי נכשלה..."

אולי משהו יותר לכיוון של "רעיונות למשרות עבור משפטנים שלא עברו את בחינות הלשכה" או משהו כזה.

זה פשוט צורם בעין, כל פעם מחדש...

 

[Henchman34]

שונה לחלוטין, גם מבחינת איך החומר נבדק - גם בפסיכומטרי לא בדיוק מקיאים, אבל במידה מסויימת כן, בעוד שבבחינה אני סמוך ובטוח שיש המון ניתוח מקרים.
מהבחינה החשובה הרבה יותר - הפסיכומטרי מסנן על סקאלה, מה תוכל ללמוד ומה לא. וגם זה מאוד גמיש.

זו בחינה לכל דבר, זה לא ממש משנה אם הציון ששוקלל עם סמך אינטגרציה של הרבה מאוד תרגילים קטנים שיש להם תשובה נכונה אחת או על סמך תשובות ארוכות וגדולות למספר מוגבל של שאלות. הדרך לעבור את הבחינה זהה לכל הסוגים. יצירת מצב שהתשובה קופצת לך לראש עוד לפני שסיימת לקרוא את השאלה. אלא אם אתה טוען שמחזקים את הבחינה המדוברת ב-Runes קסומים. מה שאני טוען הוא שאני בלי שום תואר במשפטים בהינתן מספיק זמן ורצון יכול לעבור את הבחינה עם נקודת התחלה של אפס ידע בתחום(טוען את אותו הדבר לגבי בחינה שעוברים הרופאים).

. אתה חושב שאין אנשים שנמאס להם לקחת בפעם השלישית חדווא ב' ולכן פרשו?

חושב שהמספר הסטודנטים שעשו מאמץ להתקבל למוסד לימודים ונכשלו במועד א' של קורס בודד שהם חוזרים אליו בפעם הראשונה ולכן אומרים "זה לא בשבילי" הוא אפסי עד כדי זניח. אישית יצא לי להכיר אנשים שחזרו על חדו"א 3-4 פעמים

יש הרבה גורמים אחרים. זה נכון שעל כולם כמעט יכול יכול לפצות מאמץ, אבל להתעלם מהגורמים האחרים זה לא נכון.

בוא תספר לי על אותם גורמים אחרים שמאמץ לא מסוגל לפצות ותתן להם משקל.

יש עוד ועוד סיבות, ובגלל זה חשבתי לכתוב את הפוסט הזה לראות אולי עוד כיוונים חוץ מה obvious של לגשת שוב ושוב ושוב למבחן.

בלי ספק יש פה יש נסיבות אישיות ויש נקודה ביחס לאותן נסיבות בה צריך להגיד "עד כאן". השאלה היא האם זו הנקודה שלכם או שפשוט יש תסכול מ-2 כשלונות. אם יש לכם עוד מרווח נשימה שווה להתחיל לשקול אופטימיזציות בדמות "קורס הכנה לבחינה" זה אומנם יעלה כסף(סכום זניח ביחס לדלת שתפתח אם הוא יעזור) אבל ככל הנראה יעזור.

 

[ת.אוקהם]

יש תינוק בתמונה

אני רוצה לכתוב משהו למרות שזה לא רלוונטי לכם (אולי יהיה רלוונטי למישהו אחר) ולמרות שזה משהו שאסור לכתוב בתרבות הישראלית שמקדשת ילודה מעל הכל: לדעתי יש צמתים קריטיים בחיים שבהם עדיף לדחות לידה של ילד בשנה כדי להגדיל משמעותית את ההסתברות שתצליח לחצות את הצומת בביטחה.

בכל מקרה, עבורכם זה כבר לא רלוונטי, אבל כן הייתי מוודא, מהזווית שלך, שאתה נותן לאשתך מספיק זמן פנוי שבו היא לא צריכה לטפל בתינוק על מנת שהיא תוכל להתכונן כמו שצריך.

 

[ת.אוקהם]

בוא תספר לי על אותם גורמים אחרים שמאמץ לא מסוגל לפצות ותתן להם משקל.

אפילו היכולת עצמה של "להתאמץ למרות שנכשלים" היא כנראה תוצר כלשהו של גנטיקה וסביבה, יש הבדלים בין בני אדם ולחשוב שכל פעם שמישהו לא מצליח לעשות משהו זה רק בגלל שהוא לא התאמץ זה לא הוגן בעיני.

 

[shekel]

אישתי לצערי הרב נכשלה במבחני הלשכה זאת כבר הפעם השניה, הפעם הייתה קרובה מתמיד אך לצערנו שוב נכשלה.
היא כבר מעל לשנה בבית לא עובדת ורק למדה למבחנים הארורים האלה.
היא בדכאון ועל סף ויתור לגבי הרישיון.
אני מנסה בינתיים לעודד אותה לחפש עבודה כדי לנסות להתקדם הלאה בחיים אך קצת מגששים באפלה.
אני חושב שמגיע לה לפחות משכורת של 8 ברוטו ומנסה לעזור לה למצוא אפיקים בהן תוכל לעבוד.
היא אישה הכי חרוצה שאני מכיר, תקתקנית חבל על הזמן. והיא פשוט מתבזבזת בבית ושוקעת בדיכאון.
התואר הזה (משפטים) רחוק ממני שנות אור, אני בכלל עובד בתפקיד טכני, "עבודה שחורה".
איך לדעתכם אני אוכל לעזור לה?
אנחנו חורשים allJobs ומודעות דרושים ואף הייתה בראיון עבודה, אך מבחינת שכר לא התאים הציעו 7000 וזה לא כולל הואות נסיעות מרובות שיש במסגרת התפקיד)
אודה נורא על כל כיוון אפשרי שתציעו

לא לוותר היא מטר מלסיים את המרתון שתמשיך ללמוד אבל היא צריכה לעשות חושבים מה לא נכון שהוביל לכישלון במבחנים ואז לתקן.
אם היא למדה הרבה ובכל זאת לא הצליחה משהו שגוי בדרך בה היא לומדת (היא צריכה למצוא את הדרכים היעילות בעבורה ללמוד וזה לוקח זמן והתנסות)

בהצלחה תתמוך בה כלכלית כדי שתוכל להתמקד בזה ב 100% עבודה תוך רק יעמיס בשביל כמה אגורות ובטח והסיכויים ירדו.

 

[Henchman34]

אפילו היכולת עצמה של "להתאמץ למרות שנכשלים" היא כנראה תוצר כלשהו של גנטיקה וסביבה

אני לא רוצה לחטוף את השרשור, הנושא הזה מרתק בעיני(חושב לפתוח עליו דיון נפרד), אבל באופן תמציתי אתה יכול להרחיב באופן מבוסס?

 

[ExeAction]

מה לגבי לשנות את הכותרת ?
זה סתם מעליב.
"אשתי נכשלה..."

אולי משהו יותר לכיוון של "רעיונות למשרות עבור משפטנים שלא עברו את בחינות הלשכה" או משהו כזה.

זה פשוט צורם בעין, כל פעם מחדש...

כותרת טובה היא כותרת שמצליחה למשוך את העין ולגרום להקלקות ובהקשר הזה הכותרת עשתה את העבודה.

 

[ת.אוקהם]

אני לא רוצה לחטוף את השרשור, הנושא הזה מרתק בעיני(חושב לפתוח עליו דיון נפרד), אבל באופן תמציתי אתה יכול להרחיב באופן מבוסס?

גם לא רוצה לחטוף אבל בתמצית:
1. איי קיו - מחקרים על תאומים שגדלו בנפרד מראים שבין 59% ל80% מהשונות בין בני אדם מוסברת ע"י גנטיקה. הרבה מההבדלים האחרים כנראה יוסברו על ידי סביבה מטפחת בילדות.
2. אינטיליגנציה רגשית - במידה ואתה לא מכיר, ממליץ לקרוא על "מבחן המרשמלו", מבחן שעושים לילדים בגיל 4 והתגלה כפרדיקטור מפתיע להצלחה העתידית שלהם (פער ממוצע של למעלה מ200 נקודות במבחני הsat לדוגמא).

בכל מקרה, המסקנה בעיני היא לא שלא צריך להתאמץ או לנסות כמה פעמים - חס וחלילה.

המסקנה שלי היא שגם אם מאוד מתאמצים ורוצים, לא כולם יכולים להצליח בהכל במידה שווה, אין מה לעשות.

 

[The Stoic]

גם לא רוצה לחטוף אבל בתמצית:
1. איי קיו - מחקרים על תאומים שגדלו בנפרד מראים שבין 59% ל80% מהשונות בין בני אדם מוסברת ע"י גנטיקה. הרבה מההבדלים האחרים כנראה יוסברו על ידי סביבה מטפחת בילדות.
2. אינטיליגנציה רגשית - במידה ואתה לא מכיר, ממליץ לקרוא על "מבחן המרשמלו", מבחן שעושים לילדים בגיל 4 והתגלה כפרדיקטור מפתיע להצלחה העתידית שלהם (פער ממוצע של למעלה מ200 נקודות במבחני הsat לדוגמא).

בכל מקרה, המסקנה בעיני היא לא שלא צריך להתאמץ או לנסות כמה פעמים - חס וחלילה.

המסקנה שלי היא שגם אם מאוד מתאמצים ורוצים, לא כולם יכולים להצליח בהכל במידה שווה, אין מה לעשות.

איך מבחן המרשמלו קשור לאינטליגנציה רגשית?
ובכל מקרה קראתי שלא הצליחו לשחזר את תוצאות הניסוי ושהיו שם הטיות מסוימות, זה סתם סיפור יפה שמאשש אצלנו את מה שאנחנו היינו רוצים שיקרה אבל כנראה שהתוצאות לא אמיתיות.

לגבי נק' 1, אני אוסיף שאחד הגורמים שמשפיעים ביותר על האינטיליגנציה של הילד זה רמת ההשכלה של האם (ספציפית של האם, כנראה כדמות המטפלת העיקרית, גם בימינו)

 

[LevAizik]

מה הרציונאל בללמוד 3-4 שנים ואז התמחות של שנה וחצי ואז אחרי כישלון בבחינה אחת אתה לא יכול לעסוק במקצוע?
נראה לי הזוי. מה עושה מי שלא עובר? זורק 5-6 שנים מהחיים והולך למקצוע אחר?

סוג של... היא עדיין תהיה בעלת תואר ראשון במשפטים, אבל היא לא תקבל סמכויות של עו"ד. ככה זה כאשר גילדה מקצועית יושבת על שער הכניסה למקצוע.

יש אחוז כלשהו שמתייאשים ועושים הסבה למקצוע אחר. יש כאלה שעוברים את המבחנים, עובדים בתחום 2-3 שנים ועושים הסבה למקצוע אחר.

בכללי המבחנים האלה הם כמו ברז שמזרים בעלי רישיון חדשים לתחום. כאשר יש הצפה הגילדה סוגרת את הברז. כאשר יש מחסור הגילדה פותחת את הברז.

גם התמחות זה סוג של כלי לוויסות.

 

[bigbang]

בכללי המבחנים האלה הם כמו ברז שמזרים בעלי רישיון חדשים לתחום. כאשר יש הצפה הגילדה סוגרת את הברז. כאשר יש מחסור הגילדה פותחת את הברז.

מבין בוגרי האוניברסיטאות אחוז המעבר לא יציב פחות או יותר על למעלה מ-80%?

אני גם נגד עודף רגולציה, מצד שני הרוב יסכימו שרגולציה כן נדרשת בתחומים מסוימים (כגון רופאים, מהנדסי בניין) בהם לא רוצים לתת לשוק לגלות מי הם בעלי המקצוע הגרועים. ישנן לא מעט טענות שהשוק מוצף בעורכי דין שחלקם הלא מבוטל די גרועים. יתכן שהמבחן הנוכחי כלל לא בודק את מה שנדרש או שיש בעיה אחרת.

 

[דאניל]

לקרוא על "מבחן המרשמלו", מבחן שעושים לילדים בגיל 4 והתגלה כפרדיקטור מפתיע להצלחה העתידית

כשבדקו מחדש את הממצאים, גילו מתאם בין הצלחה במבחן לבין היכולת הכלכלית של ההורים.

 

[SolidusMaximus]

זו בחינה לכל דבר, זה לא ממש משנה אם הציון ששוקלל עם סמך אינטגרציה של הרבה מאוד תרגילים קטנים שיש להם תשובה נכונה אחת או על סמך תשובות ארוכות וגדולות למספר מוגבל של שאלות. הדרך לעבור את הבחינה זהה לכל הסוגים. יצירת מצב שהתשובה קופצת לך לראש עוד לפני שסיימת לקרוא את השאלה. אלא אם אתה טוען שמחזקים את הבחינה המדוברת ב-Runes קסומים.

התשובה קופצת לך לראש לפני שסיימת לקרוא? אני מכיר הרבה סוגי בחינות שאינן כאלה.

מה שאני טוען הוא שאני בלי שום תואר במשפטים בהינתן מספיק זמן ורצון יכול לעבור את הבחינה עם נקודת התחלה של אפס ידע בתחום(טוען את אותו הדבר לגבי בחינה שעוברים הרופאים).

היבריס שנפוץ אצל חלק מאנשי ההייטק. כמובן, אם תלמד שנה שנתיים שלוש תוכל לעבור את הבחינה, אבל אז מצבך יהיה זהה לבעלי תואר (מלבד התעודה).
במיוחד מתרסקים לקרקע המציאות כשמנסים להתמודד עם שאלות שאין להן בכלל "תשובה נכונה", עצם כך שציינת שבמבחן אמורה התשובה לקפוץ לראש לפני שסיימת לקרוא מחזקת את זה שאתה לא מכיר את התחומים הנ"ל. ראיתי הרבה אנשים "ריאליים" שלא מתמודדים כמו שצריך עם שאלות בתחומים אחרים, כי לא מבינים את הקאץ'.

חושב שהמספר הסטודנטים שעשו מאמץ להתקבל למוסד לימודים ונכשלו במועד א' של קורס בודד שהם חוזרים אליו בפעם הראשונה ולכן אומרים "זה לא בשבילי" הוא אפסי עד כדי זניח. אישית יצא לי להכיר אנשים שחזרו על חדו"א 3-4 פעמים

כל הכבוד לאנשים אצלך שחזרו על חדוא 3-4 פעמים. זה לא סותר שיש אחוז ניכר שפורש. אני בטוח שגם לאחר כשלון בפעם השלישית בקורס, ולא רק בשבוע הראשון לתואר.

בוא תספר לי על אותם גורמים אחרים שמאמץ לא מסוגל לפצות ותתן להם משקל.

גנטיקה למשל? היא מרכיב קריטי. אתה לא אומר על אדם מכוער שהוא יכול להיות בר רפאלי רק כי הוא עושה כושר, לובש את הבגדים הנכונים, שם איפור בצורה המדוייקת ואולי אפילו עושה ניתוחים.
אני לא בעד הגישה הסוציאליסטית המתמסכנת, שאדם נועד למות איפה שנולד, אבל תסתכל סביב, צריך להיות ריאליים. כמה אחוזים בהייטק פרופר? כל מי שלא שם (הרוב המוחלט) זה רק כי הוא א. עצלן ב. מצא את יעודו התכליתי והכספי במקצוע אחר?
מאמץ יכול לפצות על חוכמה וכשרון ממוצעים פלוס מינוס, הוא לא יכול לקחת אותך את כל הדרך מכאלה נמוכים מאוד.

מבין בוגרי האוניברסיטאות אחוז המעבר לא יציב פחות או יותר על למעלה מ-80%?

אני גם נגד עודף רגולציה, מצד שני הרוב יסכימו שרגולציה כן נדרשת בתחומים מסוימים (כגון רופאים, מהנדסי בניין) בהם לא רוצים לתת לשוק לגלות מי הם בעלי המקצוע הגרועים. ישנן לא מעט טענות שהשוק מוצף בעורכי דין שחלקם הלא מבוטל די גרועים. יתכן שהמבחן הנוכחי כלל לא בודק את מה שנדרש או שיש בעיה אחרת.

אולי כן, אבל אז מה מקומן של המכללות במשוואה, בכלל? מכללה עם אחוזי מעבר של מתחת ל40%, מה הטעם?

 

[חלכאי]

בוודאי. כל הכנה כזו עולה בערך 3500 שח אם אני לא טועה.

סכום לא גדול ביחס לאובדן הכנסה שנובע מכשלון נוסף בבחינה. כמובן שקורס הכנה לא מבטיח הצלחה בבחינה, אבל אני מניח שמשפר סיכויים.

 

[LevAizik]

אם היא הייתה ממש קרובה לעבור הייתי בודק אפשרות להגיש ערעור.

במידה ולא רלוונטי שתעשה מספר חודשים הפסקה, תתרענן ואז תיגש לבחינה פעם שלישית אחרי קורס הכנה יעודי.

אחרי כל המסע שהיא עברה 3,500 ש"ח זה כסף קטן בשביל לקבל את הרישיון המיוחל.