לפעמים אני תוהה אם יש קשר בין העובדה שלמונח Personal Finance אין תרגום ישיר בשפה העברית, לבין העובדה שרוב האנשים מעדיפים להשקיע אנרגיה בביקורת על עניינים כמו תקציב המדינה — במקום, למשל, להתמקד בהתנהלות הפיננסית האישית שלהם.
השבוע האחרון של שנת 2016 הוא הזדמנות טובה לשנות את המצב.
כדי להתרשם ממצבו הכלכלי של אדם כלשהו, מדפוסי ההתנהגות הפיננסית שלו ואפילו מסולם הערכים שלו, דרוש לי נתון פיננסי אחד.
אני מנסה להעביר באמצעות הבלוג הזה שני מסרים עקרוניים.
האחד הוא שעבור רוב האנשים, צמצום הוצאות דרך בחירות נבונות, להבדיל מהגדלת הכנסות, היא הדרך האפקטיבית, היעילה והמיידית ביותר לשיפור המצב הכלכלי.
העקרון השני היא שאפשר להנות מאיכות חיים גבוהה גם ברמת הוצאות נמוכה מאד.
המסע לעצמאות כלכלית הוא בעיקרו מאמץ אינדיבידואלי.
הפעולות שמקרבות אותנו לפרישה בגיל צעיר — גמילה מצרכניזם נבער, ניהול וקיצוץ הוצאות, חיסכון אגרסיבי של חלקים הולכים וגדלים מההכנסה הפנויה, והשקעת העודפים בנכסים מניבים — הן כולן פעולות אישיות במהותן, הנובעות מהחלטות שהפרט מקבל בינו לבין עצמו.
שאול אמסטרדמסקי מ"כלכליסט" איתגר אותי לפני כשבוע לכתוב משהו בנוגע לחיסכון לילדים.
זה קרה אחרי שהגבתי לסקר שערך בקרב רבבות עוקביו בטוויטר, בו שאל האם, וכיצד, הם חוסכים לילדיהם לטווח ארוך.
עד שנות העשרים המוקדמות שלי נהגתי לחשוב שכולם "פועלים" בדיוק כמוני, רואים את העולם מבעד לאותן משקפיים, ושואבים מוטיבציה מאותם הדברים.
"הסולידית היא חרטטנית. ילדה שלא חוותה כלום בשוק ההון, עם אפס נסיון חושבת שהמציאה את הגלגל מחדש. שנה שעברה כבר היתה לה תשואה שלילית, אבל החסידים מתנחמים שפחות שלילית משאר השוק, העניין הוא שהיא צריכה למשוך מזה כסף בכל מקרה למחיה, מה ששוחק את התיק ומגדיל את התשואה העתידית שהיא תזדקק לה. קיצור, אוסף הוזים שחושבים שיש סיכוי לתוכנית ההזויה שלה אם הם רק יתכלבו 20 שנה וצפויים להתאכזב קשות."...
לפני כמה ימים שמתי לב לזינוק חריג למדי בתעבורת גולשים מרוסיה ואוקראינה לבלוג הזה.
Привет!
לקח לי זמן לקשר את התופעה הזו לפוסט הקצר שפרסמתי בפייסבוק לרגל ה-1 במאי. הפוסט הזה, כך מסתבר, תורגם לרוסית ושותף על ידי עשרות יוצאי חבר העמים לשעבר, ומשם כנראה שהגיע לקבוצות פייסבוק ברוסיה.
