קטגוריההשקעות

אנו חיים בעולם שבז ל”ידע כללי” ומאידך סוגד וזובח ל”מומחים”. קל היום יותר מאי פעם להפוך למומחה: קורס מקצועי אחד או שניים, 4-3 שנות חנייה במכללה / אוניברסיטה, והא לכם מומחה חדש.

אחרי שורה ארוכה של פוסטים תאורטיים, ולרגל השנה האזרחית החדשה, הגיעה העת להפשיל שרוולים ולהרכיב תיק השקעות “עצל” בכוחות עצמנו, וייקרא שמו בישראל: תיק שוקולד מריר.  

“הזמן הוא ידידך, הרגש – אויבך.” –ג’ון בוגל

…אינה קשורה כהוא זה למניות, לקרנות או לתעודות הסל הספציפיות שבהן תבחרו להשקיע.

לפני כשבוע התבשרנו כי תעשיית קרנות הנאמנות המסורתיות (המנוהלות באופן אקטיבי, לא כולל קרנות כספיות) גייסה במהלך 2013 סכום חסר תקדים של 40 מיליארד ש”ח. היקף הנכסים המנוהלים בקרנות הללו נאמד כיום ב-170 מיליארד ש”ח, שעה שהיקף הנכסים המנוהלים באופן “פסיבי” — במוצרים עוקבי מדד כגון תעודות סל וקרנות מחקות — עומד על 100 מיליארד ש”ח.  

“רעש הוא הבוטה מבין כל סוגי ההפרעות” —ארתור שופנהאואר

כשפתחתי את הבלוג הזה, לא בדיוק ידעתי למה אני נכנסת, ואיזה קהל יגלוש הנה.
התחלתי עם פוסטים פיננסיים יבשים (עבשים?) שסקרו אסטרטגיית השקעה שנשלפה מהמרתפים המאובקים של שנות השמונים, אותה הגה מי שהיה מועמדה של המפלגה הליברטריאנית לנשיאות ארה”ב בבחירות 1996.

מדי מספר חודשים מצטבר לו צבר של “אופוזיציונרים” בבלוג הזה. בהכללה גסה, מגיבים אלה סבורים שעצמאות כלכלית היא מעבר להישג ידו של האדם הסביר.