עשרים שאלות שמעסיקות אותי כעת, בסדר אקראי.
1) היכן עובר הגבול בין פיזור סיכונים למחאה פוליטית?
פיזור הוא הדרך האפקטיבית ביותר להקטין את החשיפה לסיכון ספציפי.
במשך שנים כתבתי כאן על החשיבות של פיזור ברמת הנכס, המטבע, הברוקר, הגאוגרפיה, הרגולציה ועוד. כתבתי ספציפית גם נגד הטיית הביתיות וריכוז עודף של הון בישראל בהינתן הסיכונים הגאו-פוליטיים כאן.
העניין הוא שאני לא משוכנעת שפיזור וניהול סיכונים אסטרטגי הם שעומדים מאחורי המהלכים המתוקשרים של אי אילו ידועני הייטק ואילי הון מתוקשרים. משהו בהתנהלות התקשורתית סביב העניין הזה עד כה עושה רושם כל כך מתואם, מתוזמר ומהודהד עד שנראה שיש מי שרוצה להצית בכוונת מכוון מומנטום שלילי, שלא לומר קמפיין, כדי להפעיל לחץ פוליטי. וכאן זה כבר משחק באש.
פאניקה פיננסית מדבקת מהר יותר מקורונה. כשמולטי-מיליונרים ממליצים לעמך ישראל להפקיד פחות לפנסיות שלהם כי "הפנסיות של כולנו בסכנה", אני מוטרדת. כשאנשים מהיישוב גוזרים מסקנות אופרטיביות על סמך מהלכים ספק-עסקיים של מנכ"לים עתירי ממון ויח"צ, אני מוטרדת. זה מזכיר לי את אותה דינמיקה שגורמת למשקיעים לטווח ארוך לשכוח מתוכנית ההשקעה שלהם ולמכור כי נדבקו בפאניקה של סוחרים לטווח קצר. אותה דינמיקה שמובילה למפולות בבורסה יכולה להוביל לאפקט דומינו של הסתערות משיכות. וזה כבר סיכון אמיתי, בבחינת נבואה המגשימה עצמה.
פיזור סיכונים, כשלעצמו, הוא חשוב ונדרש מנקודת מבט פיננסית. לא פוליטית. החלטות פיננסיות ממילא טעונות באמוציות. הוספה של פוליטיקה למשוואה הזו רק מכבידה את המטען האמוציונלי והופכת קבלת החלטות שקולה לבלתי אפשרית.
דרך פשוטה להבין אם המוטיבציה שלכם פיננסית או פוליטית היא לשאול את השאלה הבאה: אם משטר נתניהו והרפורמה נופלים, האם אתם מחזירים את הכסף לישראל?
2) מהו בעצם תרחיש הבלהות (הקונקרטי) שחוששים מפניו?
הטענה הרווחת עד כה היא שפגיעה בעצמאות הרשות השופטת תוביל לנזק כלכלי למדינה. אבל לתחושתי, בין החשש העמום והכללי הזה לבין סכנות קונקרטיות יש פער די משמעותי, שכרגע, אפעס, מגושר בעיקר באמצעות גוזמאות עיתונאיות, ופחות בעובדות מוצקות.
מהו איום הייחוס שמלחיץ כל-כך אנשים? שמעתי כבר על הכל: פיחות חד של השקל, קריסת שוק המניות, הורדת דירוג אשראי, משיכת השקעות, בריחת הון, קיפאון בהייטק, התמוטטות בנקים, הלאמת פנסיות, הגבלת תנועות הון ועוד ועוד.
חשוב להגדיר את הסיכון היטב, מכיוון שהוא משפיע על המענה ברמה הפיננסית. למשל, עם פיחות בערך השקל או קריסה של הבורסה הישראלית אפשר להתמודד באמצעות קרן סל לא מגודרת על מדד מניות חו"ל. עם הלאמת כספים וניירות ערך אפשר להתמודד באמצעות רכישת ניירות ערך זרים, שבאופן טיפוסי נסלקים ונשמרים אצל משמורנים זרים (גם אם נרכשים באמצעות בית השקעות ישראלי).
מבלי לזלזל באף אחד מהתרחישים הללו, בעיני, ככל שהסיכון אפוקליפטי יותר, כך סבירות ההתממשות שלו נמוכה יותר. לדעתי, הסיכון החריף ביותר כרגע הוא לא שהסיכונים הללו יתממשו, אלא שמספיק אנשים ישתכנעו שהם צפויים להתממש.
3) איך זה שאדם מרשה לעצמו לעודד הסתערות על הבנקים מבלי לשאת באחריות?
אם אני כותבת כאן משהו שעלול להתפרש כייעוץ או שיווק השקעות שלא ברישיון מבלי להסתייג כנדרש על פי דין, אני חשופה לעיצומים כספיים אדירים. אני לא אוהבת את זה, אבל מבינה את ההיגיון שביסוד הנורמה הזו: יש לחייב אנשים לקחת אחריות על המלצות פיננסיות שעלולות להיות הרסניות לציבור.
על רקע זה, מדהים בעיני שד"ר אורית קמיר – משפטנית, לא אשת פיננסים – מרשה לעצמה להעתיק את משנתה הרדיקלית למישור הפיננסי ולקרוא לאנשים קבל עם ועדה למשוך חסכונות (כולל, להבנתי, חסכונות פנסיוניים) ולהסתער על הבנקים, מבלי להבין שאם הקריאה שלה תיענה, אף אחד לא יוכל למשוך אפילו שקל. האם אנשים מחויבים כל-כך לפוזיציית השורט הרעיונית שפתחו על כלכלת המדינה הזו עד שפגיעה בתשתיות פיננסיות קריטיות שלה נחשבת כעת לכלי לגיטימי במחאה? ואם כן, מה השלב הבא? הנחת סלעים על מסילות רכבת?
4) מאילו סיכונים אנחנו מתעלמים כרגע?
"סיכון הוא מה שנשאר אחרי שחשבת שדאגת להכל" כתב קארל ריצ'רדס. ניסיון העבר מלמד שהסיכונים הדרמטיים נוטים להיות דווקא אלה שאיש לא מדבר עליהם. אנשים מצטיינים בהיערכות לתרחישים תאורטיים-אקדמיים. אנשים פחות מצטיינים בהיערכות להפתעות. והפתעות, בתכל'ס, זה מה שבאמת משנה, משום שאם אתה מופתע, אתה לא ערוך, ואם אתה לא ערוך, הנזק משמעותי הרבה יותר.
הרפורמה המשפטית לא הייתה ברבור שחור או הפתעה בסיסית בסגנון הקורונה או מלחמת יום כיפור. למען האמת, היא על השולחן כבר שנים. מה שמטריד אותי הוא שאנשים כרגע ממוקדים כל כך ברפורמה והשלכותיה עד שהם מזניחים סיכונים אחרים, אקוטיים, זוחלים ומוחשיים בהרבה, בין אם הם אורבים בכביש, בים או במעי הגס שלהם.
פרופ' כהנמן כתב ש"הלקח הנכון ללמוד מהפתעות הוא שהעולם מפתיע." אני מכירה רק שתי דרכים אפקטיביות להיערך למה שאינני יודעת: לחסוך הרבה כדי לייצר לעצמי אופציות, ולהימנע מחובות והתחייבויות שישללו ממני אופציות.
5) אפרופו סיכוני מאקרו שמתעלמים מהם, כמה אנשים חנוקים עכשיו כמו הזוג הזה?
או הזה? והמשפחה הזו? או הזו? אני קוראת יותר ויותר סיפורים על זוגות שהתמנפו עד המצח כדי להגשים את "חלום הדירה"™ ועכשיו בתקופה של ריבית עולה החלום הופך פחות ורוד. כן, הם קיבלו החלטות פיננסיות לא מאד מוצלחות. הם לא מאד מצטיינים עם כסף. אבל קשה שלא להרגיש מידה של סימפתיה כלפי המצוקה שלהם עכשיו. לרוב האנשים החיים פה די מורכבים ממילא, גם בלי שהמצב הכלכלי שלהם נראה כמו הטיטאניק.
6) האם הסיכונים כבר מתומחרים במחירי המניות בישראל?
תאמינו או לא, אבל מדד ת"א 35 חיובי מתחילת 2023. הרפורמה המשפטית, כזכור, הוצגה לראשונה לציבור ב-4 בינואר 2023. במציאות שבה כל צד מנסה לעגן את הנראטיב הפוליטי שלו בביצועי הבורסה המקומית, העובדה הזו עשויה לבלבל. האם החששות מתוצאות הרפורמה כבר מגולמים במחירי המניות בישראל? האם התקדמות בחקיקה תוביל למפולת חריפה יותר? ואולי השוק צופה שהרפורמה בסוף תסתיים בפשרה?
המורכבות נובעת מכך שהחלטות פוליטיות (והתגובות להן) באופן טיפוסי משפיעות על המשק בעיכוב. שוק המניות, להבדיל, משקף את ציפיות המשקיעים ביחס לעתיד לבוא: האם דברים משתפרים מכאן או מידרדרים מכאן (באופן יחסי). פער הזמנים הכאוטי הזה מוביל לא פעם לחוסר סנכרון בין הכלכלה לשוק המניות. משקיעים אינם יכולים להיות בטוחים מה כבר מגולם במחירי המניות, במיוחד בטווח הקצר. כך, הרפורמה עשויה להיות רעה מאד למשק, אבל שוק המניות יכול להמשיך ולטפס בטווח הקצר (ולהיפך). חשבו על כך בפעם הבאה שאתם מסתמכים על הנעשה בבורסה כבסיס לוויכוח פוליטי.
7) ואם לא, כמה השוק כאן צפוי ליפול?
הלוואי שידעתי, באמת. די ברור שיש אנשים שרוצים לראות התרסקות מוחלטת. הבעיה היא שנראה שהמסחר כאן מתנהל על בסיס אמוציות בלבד, ללא קשר לנתונים הפונדמנטליים. ורגשות של בני אדם קשה יותר לפרש ולפענח מאינדיקטורים כלכליים, במיוחד בעידן שבו לכל אחד יש במה להבעת דעתו. לא נעים לומר "אין לי מושג" אבל בשני דברים אני די בטוחה: (א) שום דבר לא נמשך לנצח בשווקים הפיננסיים. (ב) הסיכון הגדול ביותר שניצב בפני משקיעים פרטיים הוא שלא יהיה להם די כסף בזיקנתם. זה הסיכון האמיתי. לא התנודות בשווקים, חדות ככל שתהיינה.
8) או שבעצם תעתועי האקראיות משטים בכולנו?
המוח האנושי סולד מאקראיות. אנחנו נואשים למצוא תבניות בתוך מידע רועש, לסדר את המציאות לסיפור טוב, עם גיבור אחד ונבל אחד. היכולת "להסביר" את התנודות בשוק המניות מעניקה לנו תחושה מדומה של שליטה, גם אם לפעמים אין להן הסבר אמיתי. לכן אנו נוטים לייחס תנודות בשוק המניות למשתנה יחיד ודומיננטי – זה שבדרך כלל בכותרות.
הנראטיב, כמובן, תמיד מושפע מהמחירים: כשהבורסה נופלת, זה בגלל "אזהרות הבנקים"; כשהבורסה מתקנת זה משום שהשוק "מריח את חולשתו של נתניהו". שום דבר לא השתנה מלבד המחירים בשוק.
שוק המניות מושפע בכל רגע נתון מעשרות משתנים: רווחי החברות, שער הריבית, קצב האינפלציה, חדשנות, דמוגרפיה, מגמות, גיוסים, פדיונות, ציפיות המשקיעים, סנטימנט, חמדנות, פחד, דעות, ניתוחים, אירועים פוליטיים וגאופוליטיים, טבע האדם ועוד. המשתנים הללו לרוב סותרים אלה את אלה, במיוחד בטווח הקצר. אפשר כמובן לנחש לאן המערבולת הכאוטית הזו תנוע בטווח הקצר – אבל קשה מאד להסביר אותה במונחים של משתנה יחיד, לפי נוסחה של אם X אז Y. למעשה, מחקר שבדק את העניין מצא שב-75% מהמקרים אין הסבר רציונלי לתנודות משמעותיות בשוק המניות, מעלה או מטה.
שוק המניות, אחרי הכל, הוא ייצוג קולקטיבי של מאות אלפי יחידים ומוסדות, מקומיים וזרים, עם מטרות וטווחי זמן שונים בתכלית. יש אינסוף סיבות מדוע צד אחד קונה מניות וצד אחר מוכר מניות בכל יום נתון. אבל בכלכליסט ובדה מרקר חייבים לייצר "סיפור". הם חייבים לטוות נראטיב. הם חייבים לזהות איזו תבנית ברעש. הם לא יכולים להסתפק בכותרת בסגנון: "ירידות/עליות חדות בשוק המניות; הסיבות אינן ידועות, יתכן שמדובר לכל היותר בתנודות אקראיות של מערכת מורכבת."
הסיפור היחיד שהשוק מספר הוא זה שאנחנו רוצים לקרוא לתוכו ומתוכו. זכרו זאת בפעם הבאה שמספרים לכם מה הפיל את השוק בכל יום מסחר נתון.
9) אולי זה דווקא זמן נהדר להשקיע בישראל?
המצב הפוליטי במדינה הזו נוראי. אף אחד לא מסכים על שום דבר. השיח על הרפורמה חושף הרבה בעיות עומק שהחברה הישראלית מתמודדת איתן: השסע החברתי-כלכלי, השסע העדתי, השסע החילוני-דתי ועוד. קל לאמץ עמדה צינית ופסימיסטית, גם כי פסימיות מדבקת, וגם כי סיפורים שליליים זוכים לתהודה.
העמדה הקיצונית ביותר שאדם יכול לאמץ כעת היא לגלות אופטימיות לגבי עתידה של מדינת ישראל. בהקשר זה, קשה להתעלם מכך שהשוק הישראלי זול בהרבה משווקים מפותחים אחרים. השקעה במניות בתקופות שבהן הכל נראה חסר תקווה הוכחה לא פעם כאסטרטגיה רווחית. חווינו את זה רק לאחרונה במהלך הקורונה. זה לא אינטואיטיבי שאפשר לקצור את התשואות הטובות ביותר דווקא בתקופות שבהן הכלכלה לכאורה ניצבת בפני אסון, אבל ככה דברים עובדים. יש אנשים מבריקים במדינה הזו, ושוק המניות הוא אחת הדרכים לקצור את פירות הגאונות, החדשנות והצמיחה בישראל.
נכון להיום, החשיפה שלי למניות בישראל נמוכה. שוק המניות הישראלי מהווה רק 0.2% משוק המניות העולמי, ולכן מעולם לא מצאתי הצדקה להגדלת חשיפה מעבר למשקל שהשוק בחר לתת. בנוסף, לרוב החברות שנסחרות כאן אין מסורת ארוכת שנים של הגדלת דיבידנד עקבית, ולכן גם בתיק הדיבידנד שלי לא מצאתי מקום לשלב חברות ישראליות. אבל אם יש חברות טובות מהממוצע, שנסחרות במחירים נמוכים מהממוצע, והכל בגלל סנטימנט ולחץ פוליטי שאינו קשור לשינויים ביכולת הפונדמנטלית של החברות הללו להרוויח ולצמוח, אז אני מעוניינת.
10) מה אם לשוק המניות לא מאד איכפת מהדמוקרטיה הישראלית?
לא הרבה זוכרים, אבל ב-2011 סוכנות הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי המושלם (AAA) של ארצות הברית לרמתו הנוכחית (+AA) עקב חששות מהגירעון התקציבי העצום שם. זו הייתה מבוכה ענקית לממשל אובמה שאיימה לערער את אמון המשקיעים בכלכלת ארה"ב ולייקר את עלויות מימון החוב שלה.
בימים שלאחר הורדת הדירוג המסחר היה תנודתי מאד. אבל בחלוף שנה, ה-S&P 500 זינק בכמעט 20%.
אני לא משווה, כמובן, אבל תוהה ביני לביני: מה אם מבנה המשטר בישראל הוא לא הדבר המרכזי שמעסיק את המשקיעים כאן, כל עוד חברות ישראליות מחדשות, מרוויחות וצומחות?
אפשר לא לאהוב את זה, אבל בסופו של יום משקיעים רוצים לקצור תשואה על כספם. סיכון פוליטי הוא רק סיכון אחד מיני רבים שהם שוקלים. ואם בראייתם ההזדמנות אטרקטיבית דיה כדי לפצות על הסיכון הפוליטי, משקיעים יבלעו את הצפרדע. מוזמנים לשאול את צ'רלי מאנגר עם הפוזיציה הענקית שלו בעליבאבא, חברה שנתונה כידוע לגחמותיה של המפלגה הקומוניסטית-דיקטטורית בסין. בעצם, מוזמנים לשאול את כל מי שהשקיע אי פעם בשווקים מתעוררים.
11) כמה ישראלים קונים ביטקוין עכשיו?
הערך האינטרינזי של ביטקוין נגזר מהיכולת להיות המשמורן של עצמך (מבלי להיות תלוי בצד ג' בעל עניין), מהנדירות המובנית שלו, ומאפקט הרשת שמגן עליו מפני מטבעות קריפטוגרפיים אחרים. אני יכולה, תאורטית, להעביר חלק משמעותי מההון שלי לבלוקצ'יין, ולגשת אליו ממדינה אחרת, כשהדבר היחיד שאצטרך לקחת איתי הוא המפתח (שאותו אפשר כמובן לשנן). זה משהו שאי-אפשר לעשות עם צורות אחרות של הון, כמו למשל מזומן או מתכות יקרות. אני עצמי עדיין קונה קצת ביטקוין מדי חודש ומעבירה מיד לארנק קר. ביטקוין מהווה קצת יותר מ-1% מהשווי הנקי הנזיל שלי. מבלי להמליץ דבר, אני תוהה, בנסיבות שנוצרו כרגע בארץ, ולאור החששות של רבים מקרב האוכלוסיה להונם, אם יותר אנשים בוחרים דווקא בנכס הזה כחלופה לניהול סיכונים.
12) מה אף ממשלה לא יכולה לקחת?
תיק הקרנות המחקות שלי נותר בבנק הבינלאומי. תיק הדיבידנד שלי מנוהל באקסלנס, כשהמניות עצמן, בהיותן ניירות ערך זרים, רשומים אצל משמורנים זרים. רוב האחזקות שלי נקובות בדולר. יש לי נכסים אלטרנטיביים לצורך תרחישי קיצון (זהב וביטקוין). חוץ מזה, אני לא עושה דבר. ההון הפיננסי שלי הוא רק שכבה אחת בחוסן שלי. ממשלות תמיד יוכלו להפקיע ממני הון פיננסי. זה קרה בארה"ב ב-1933 ובקפריסין ב-2013 ובעוד מקומות רבים. אבל ברוב המקרים ממשלות לא יכולות להפקיע הון אנושי מאזרחים (שלא הורשעו בפלילים). הן לא יכולות להפקיע מיומנויות שאפשר להמיר לכסף, או מיומנויות שמאפשרות לי לחיות על מעט מאד כסף. כל מי שמתבסס אך ורק על הון פיננסי כדי לשרוד בתרחישי קיצון חושף את עצמו לסיכון.
13) מה קורה עכשיו בשוק הנדל"ן?
חודורוב ודואק מדווחים לנו מדי יום על מיליונר אחר ש"שולח מייל לבנק" ומושך הון תועפות מחוץ לגבולות המדינה. אבל במקביל, אנחנו שומעים על כך שקצב המכירות בשוק הנדל"ן הולך ומאט לשפל שלא היה כדוגמתו מזה תקופה ארוכה. אם אנחנו כפסע מהפקעה רבתי של נכסים על-ידי משטר נתניהו, נשאלת השאלה, מה מגן דווקא על נכסים ריאליים? מדוע אנשים לא נפטרים מהם באותה מהירות שבה, כביכול, הם מושכים פיקדונות בקנה מידה עצום? באחד הדיונים בפורום אמר מישהו, בצדק, שמי שמעביר 100,000 ₪ לחו"ל, אבל מחזיק את הדירה שלו ואת הפנסיה שלו בישראל, ככל הנראה לא באמת מפזר סיכונים אלא מביע מחאה פוליטית.
14) האם יש סם ממכר יותר ממידע פיננסי שמאשש את העמדה הקיימת שלך?
אנחנו טובעים בים של תוכן וחדשות פיננסיות. רובו המכריע הוא קליקבייט רגשי, ריכולים, שמועות ודעות לא מבוססות. נדירות הן הכתבות שמחייבות אותך לנקוט בפעולה מיידית. הצרה היא שאין סם ממכר יותר מתוכן פיננסי שמתקף את העמדות הפוליטיות שלך, במיוחד בעידן של אי-ודאות וחשש. צ'רלי מאנגר אמר פעם שתנאי הכרחי לגיבוש דעה מוצקה הוא לנסח בצורה הטובה ביותר את דעתו של הצד שכנגד. קצת קשה לעשות את זה בישראל, משום שלתקשורת המיינסטרים כאן יש קו פוליטי סדור וחד-משמעי שלא רק מאשש את הדעה הקיימת שלך, אלא מעודד אותך לפעול על פיה. וזה הרבה יותר מנחם מאשר לקרוא ולשקול דעה סותרת.
15) איך זה שאין לנו מושג על עסקאות של חברי הכנסת ואישי ציבור בשוק המניות הישראלי?
בארצות הברית הציבור יכול לעקוב כמעט בזמן אמת אחר פעולות מסחר של נבחריו. בישראל, להבדיל, אנחנו שרים הלל למעטים מקרב נבחרינו שניאותו לחשוף את הצהרת ההון שלהם לציבור, כל שכן את השקעותיהם בבורסה. בתקופה שבה המסחר בשוק המניות המקומי עצבני מאד ומושפע באופן ישיר מהנעשה בזירה הפוליטית (ברמה שדי בהודעה על פשרה שמציע הנשיא כדי להקפיץ את השוק ב-2%), אני רוצה לדעת בדיוק מי קונה, מי מוכר, מה, כמה ומתי. לדעתי, אותו היגיון שאוסר על מסחר פנים צריך לחול גם כאן.
16) למה אנחנו מתייחסים לתחזיות אנליסטים כראה וקדש?
אלה כבר חדשות ישנות, אבל אני מוכרחה לומר שמעולם לא העלתי בדעתי שתחזיות פיננסיות של אנליסטים מג'.פ מורגן וברקליז ימצאו את דרכן לליבו הרותח של השיח הציבורי בישראל, וישמשו אבני נגף בעד ונגד מעשי השלטון כאן. עם כל הכבוד וההערכה רבה למחלקות המחקר ולאנליסטים המבריקים שלהן, אני מתייחסת לסקירות הללו בזהירות המתבקשת.
אחרי הכל, גופים מוסדיים מכובדים לא פחות כבר הספיקו לחזות את התמוטטות הדולר. וסביבה נצחית של ריבית אפסית/שלילית. וגרפים שבישרו שידור חוזר של 1929. ושהצוק הפיסקאלי ימוטט את השווקים. ושיוון תגרור את העולם כולו לשפל כלכלי עולמי ב-2010 (ובכל שנה לאחר מכן). ושנפט יגיע ל-250 דולר לחבית. ושזהב יגיע ל-5000 דולר לאונקיה. וששוקי המניות בעולם לא יתאוששו אחרי משבר 2007-2009. ושההשקעה החמה ביותר היא בכלל במדינות ה-BRIC (ברזיל-רוסיה-הודו-סין).
בעולם מושלם אפשר היה לייצר תחזיות השקעה מדויקות, אבל בדרך כלל זה לא מתאפשר, מכיוון שיש יותר מדי חלקים נעים ונעלמים שיסבירו איך מיליוני משקיעים זרים יפעלו בכל נקודת זמן. אני משתדלת לזכור את זה בכל פעם שאני קוראת סקירה הצופה את העתיד להתרחש בישראל בשנה הקרובה או בעשור הקרוב.
17) מה מרקס היה אומר?
אם קרל מרקס היה נוחת כעת בישראל, הוא היה רואה את עשירי השמאל "הסוציאליסטי" מגייסים את הונם הפיננסי כנשק פוליטי ומאיימים לרושש את מדינת הרווחה הגדולה והמטיבה לה הטיפו במשך שנים כי התחוור להם שהיא משרתת בעיקר את מתנגדיהם הפוליטיים מהפרולטריון העני. בינתיים, ה"ימין הלאומי-ליברלי" מאמץ רטוריקה מרקסיסטית פר סה, מעגן את המהלכים שלו בדיונים על "אליטה" ו-"ווסלים", מתבל אותה בפוליטיקת זהויות שכאילו נשלפה ממעמקי החוג לתאוריית גזע ביקורתית באוניברסיטת ברקלי, ואפילו קורא להתפלגות מחדש של ההון בצורה "נכונה". שנאמר, למה אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?
18) האם אני צריכה לאפשר דיונים פוליטיים סוערים בפורום הסולידית?
הפורום שלי מאכלס אלפי אנשים מבריקים והוא אוצר בלום של ידע פיננסי גולמי. ככזה, אני נוקטת בגישה מאד מתירנית (אוקי, דיקטטורה מתירנית) וכמעט לא מתערבת בדיונים שם. דיונים פוליטיים, במיוחד סביב הרפורמה וענייני דת/מדינה, עשויים כמובן להאיר נקודות חדשות שלא חשבתי עליהן, אבל כשלעצמם עלולים גם לקטב ולהעכיר את האווירה עד לרמה שלא נעים לבקר בפורום כבר, ולכן נאלצתי לנעול שרשורים כאלה בעיצומם. אני לא בטוחה אם נכון להמשיך עם המדיניות הזו. נראה שגם חברי הפורום מתקשים להכריע.
19) האם יש מישהו יותר קינג במדינה הזו מיאיר שרקי?
ברצינות, איזה מלך.
20) אולי דמוקרטיה היא לא שיטת ממשל מושלמת עבור חברה הטרוגנית, משוסעת ונטולת אתוס מאחד?
אני מזדהה עם הרעיונות של ימין חילוני, ציוני, ליברלי וקפיטליסטי. אני לא תומכת ברפורמה המשפטית. טרחתי אפילו לקחת את עצמותי הקשישות לכיכר גורן ולהפגין לראשונה מאז ימי התיכון העליזים מלפני 20 שנה. לא מכיוון שאני ממהרת להגן על האומניפוטנטיות של בית המשפט העליון הכל-יכול שלנו, אלא משום שאני סבורה שנדרשת ביקורת שיפוטית מרסנת על מחוקקים סוציאליסטים, רגרסיביים, בדלנים, מגזריים, אנטי-ציוניים, אנטי-חילוניים ואנטי-מערביים – גם אם אלה נבחרו, להלכה, באופן דמוקרטי. במובן זה, מבחינתי, בית המשפט העליון הוא הרע במיעוטו. לצד זאת, לא יכולתי להתעלם מהדיסוננס שבין הקריאות הקצובות בעד "ד-מו-קרטיה" לבין תמיכה בלתי מסויגת במוסד אריסטוקרטי, לא נבחר ונטול אחריותיות, שנתפס כמבצר האחרון שיגן עלינו מפני התוצאה (הדמוקרטית) של רוב עממי שתומך, לדאבון הלב, באג'נדות של ש"ס ואגודה. אני לא ניטרלית בוויכוח הזה. אבל אני לא משלה את עצמי שאני אבירת הדמוקרטיה.
אני חושב שדווקא ציינת בדיוק מה הסיכון הכלכלי עם הרפורמה הנ"ל: אובדן כל ביקורת שיפוטית על חוקים. בואי ניקח מקרה היפותטי לחלוטין שכלל לא עלה בימים האחרונים: מר גפני חושב שהמשכנתאות יקרות מדי ולכן כדאי להקפיא אותן כדי להקל על קונים חדשים. אחרי המהפכה המשפטית נהיה תלויים בחסדי הקואליציה כדי לעצור אותו. עצמאות בנק ישראל? הצחקת אותם. לא יהיה כל מעצור בפני שרירותיות הקואליציה. אני צופה שמצב כזה בהחלט ישפיע, לטווח הארוך, על תפקוד הכלכלה. כמובן שזה לא לוקח כלל בחשבון שהרבה מהאנשים שהופכים את הכלכלה הישראלית למה שהיא יחשבו פעמיים אם ברצונם להישאר במדינה שלא מגינה על זכויותיהם.
קראת את הפרטים של הרפורמה? שמת לב שלראשונה בישראל יהי רשום בחוק שלבית המשפט יהיה זכות לפסול חוק?? אמנם בתנאים מסוימים (רוב גדול של הרכב מלא). עד עכשיו זה היה רק נוהג שהנהיג ברק. עכשיו יהיה חוק. אז על איזה מהפיכה אתה מדבר. הכתבה פה מעמידה את הדברים במקום. קודם כל השכה היא כמו כל סכנה. אנחנו אף פעם לא יודעים איך השוק יגיב. אבל בוודאי לא מדובר במלחמת גוג ומגוג כפי שאתם מתארים.
כולנו יודעים ש"חוק היסוד" שרוצים שייקשה על בג"ץ לפסול הוא החוק הפרסונלי שיאפשר לעבריין מורשע להיות שר (גם אם רק קיבל מאסר על תנאי). אז זה לא באמת שרוצים לחזק את הדמוקרטיה ואת חוקי היסוד שבתשתיתה.
וגם, כולנו יודעים שאם, למרות הכל בג"ץ ברוב של 15 ייפסול את החוק, יהיה חוק אחר שנקרא בשם החצוד "פסקת ההתנגדות" שיאפשר לממשלה לעקוף כל התנגדות של בג"ץ.
לזה, ידידי יוסקה, יש ריח חזק של דיקטטורה.
ויכוח מיותר לדעתי. אפשר לחשוב שבית המשפט מבטל כל שני וחמישי חוקים.
בית משפט לא מבטל חוקים כל שני וחמישי, אבל הממשלה יודעת שבית משפט יכול לבטל חוקים, ולכן מראש נמנעת מלהעביר חוקים הזויים. כשאין ביקורת שיפוטית – למה שימנעו מהלעביר חוקים הזויים?
לא קוראים דיקטטורה לחוקים שנכתבים על ידי נציגי העם בבחירות כל 2-4 שנים .. עניין של סמנטיקה.
זה ממש לא סמנטיקה. הרבה דיקטטורות מגיעות לשלטון בבחירות על ידי העם ונשארות בשילטון באמצעות בחירות. ראה גרמניה שנות השלושים.
מה מבטיח לך שימשיכו להיות בחירות גם בעתיד?
לפי המבנה המוצע יכולה הממשלה לבטל את הבחירות בהנף יד ולא יהיה מי שיוכל לעצור אותה
עוד פייק : הרפורמה המוצעת כולל שיריון של הבחירות בחוק יסוד ככה שביטול בחירות יהיה לא חוקי בכל מקרה
לא מצליחה להבין את הגישה הזאת. אתה סומך על זה שתמיד נבחרי העם כדבריך יהיו בעלי אינטרסים דומים לשלך? מתישהו הם לא. ומה אז? מה יגן עליך? לא תהיה שום דרך לרסן את אותם נציגים (שבאים והולכים). חוקים מדינתיים לעומת זאת הם אלו שאמורים להגן על כולנו.
אבל לא תהיה לבית המשפט סמכות לפסול מה שנקרא חוק יסוד. העניין הוא שחוק יסוד לא שונה באופן מהותי מחוק רגיל כי צריך רוב של 61 חכים. כלומר כל מה שהממשלה תרצה לנעול בפני בית המשפט היא תוכל
כשהממשלה תחליט מי יהיו השופטים לא יהיה שום פה אחד לפסילת חוקים. בהונגריה פוסלים חוקים? ההפך. אם הממשלה היתה מתחמת את אי פסילת חוקים רק לבטחוני או מעבר לקו הירוק ניחא. היו מבינים כולם שאין חשש. היא הלכה בענק על פסילת כל חוק. חוק ההסדרים, מכיר? נהפך למפלצת שמכניסים תחתיו הכל כמעט. ככה פה יעשו חוקים שהכל יהיה תחתיהם. ברגע שאפשר יהיה אז כל חוק בכל נושא חשוב מספיק אי אפשר יהיה לפסול אותו. מס רטרואקטיבי על קרנות השתלמות?איסור שביתה? מס רכוש רק על מי שגר בתל אביב? הכל אפשרי.
השטן תמיד בפרטים – ועליהם הויכוח מתנהל כבר כמה שנים, בהצעה הזו: הכנסת תוכל להחליט שכל חוק הוא "חוק יסוד" ולמנוע דיון משפטי עליו. השינוי ב"ועדה למינוי שופטים" יאפשר לקואליציה לקבוע מי יהיו השופטים במהירות. וממעט החוקים שלא יהיו "חוקי יסוד": כדי לבטל חוק, יידרש רוב גדול מאוד של השופטים ממול, כדי לבטל את אותה הפסיקה, יידרש רוב שכל קואליציה משיגה באופן אוטומטי. יש לנו דוגמאות למדינות עם שליטה דומה במערכת המשפטית מצד השלטון – הונגריה, פולין, תורכיה – אתה חושב שכדאי לחיות שם מבחינת רמות השחיתות? שתבין, שינויים קלים בפרטים של חקיקת ההתגברות היו הופכים את ההצעה הזו למצוינת… קרא עוד »
מאמר מחכים.
בקשר לרפורמה המשפטית, יש מצב שהשיקולים הן בשל בית הדין בהאג(שהנציגות הפלסטינית בא"ום הגישה) הנתון להתדיינות בסוגיות ישראל והפלסטינים.
בנוסף יש מצב שהדבר נועד להפשיר את הקרקע גם לקראת מלחמה/מבצע מסוים כנגד איראן שהיקפו איננו בגדר הרגיל.
הבעיה כאן שפוליטיקה כשלעצמה יודעת לרכב טרמפים על שיקולים מאין אלו.
לנסות להוציא לפועל הרבה מאוד שיקולים על אספקטים שקשורים לסטטוס קוו במדינה בנושאים כלכליים, דתיים, חברתיים, מדיניים, ביטחוניים.
קרן סל מחקה של איישרס על s&p500
שנסחרת בשקלים… להבנתי היא אירית.
האם בארמגדון שתיארת – יש לי מה לדאוג?
בנוסף – קרן כספית של אנליסט… יד מה לדאוג ?
תודה
בני
אתה חושב שבית ההשקעות בארץ שדרכו קנית את הקרן המחקה במידה והוא קורס מישהו יחפש וימצא איפה זה רשום על שמך? יותר מדי קופסאות שחורות בדרך. אני בספק
חשבון ההשקעה שלי בבית השקעות בארץ (ושל רבים אחרים להבנתי) הוא חשבון סגור. זה אומר שניתן להעביר נכסים אך ורק דרך הבנק.
אלו כבר שתי אבני מכשול בדרך להעברת ניירות הערך לחשבון בחו"ל, אבני מכשול שהממשלה יכולה להחליט להציב.
מה כל כך מפחיד אותך?
אין יום שעובר מבלי שתדברי על הוצאת הכספים
אבל מה יהיה עם הממשלה תחליט להכניס את כל הג'ינג'ים לכלא….
הרי אם נאבד את הביקורת השיפוטית היא יכולה לעשות מה שבראש שלה!
לא להקצין… רק ג'ינג'י אחד צריך וזהו
יפה כתבת, רק שני תיקונים אסתטיים לנקודה 17: [1] את הביטוי הקליט "למה אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?" כתב ארז תדמור, בטקסט תעמולתי בסגנון שהיה מקובל במדינה ההיא בשנים ההן במפלגה שהס מלהזכיר אבל אין בו שמץ של אמת. הציבור בישראל הצביע לשמאל וקיבל ימין קומפיטנטי ואז הצביע לימין וקיבל ימין אינקומפיטנטי. את האגדות הקליטות על הפרוטוקולים של זקני ציון קל להמיר לזקני המערכת, זקני הפרקליטות, וכד' אבל הן עדיין אגדות כפי שהיו אז. [2] מרקס היה לועג להפגנות מסיבה מעמדית אחרת לגמרי: אם עושים קלוז-אפ מגלים שהמפגינים הם בעיקר עובדי מדינה: רופאים, מורים, אנשי קבע, כשלצדם שכירים של מערכות… קרא עוד »
ערכת סקר?
שאלת כל מפגין איפה הוא עובד?
מהיכן הקפיצה הזו למסקנות על זהות המפגינים?
לא רציני בעליל.
"מי שמעביר 100,000 ₪ לחו"ל, אבל מחזיק את הדירה שלו ואת הפנסיה שלו בישראל, ככל הנראה לא באמת מפזר סיכונים"
נכון. הוא צריך להעביר הרבה יותר לחו"ל כדי לפזר סיכונים.
פרה פרה. יותר קשה למכור דירה מהר.אני קודם מעבירה בלחיצת כפתור את הכסף הנזיל שיש לי ובמקביל עובדת על מכירת הדירה.
יש חששות גדולים יותר ממה שציינת. מרי אזרחי לא אלים או מלחמת אזרחים אלימה כאשר חמאס חיזבאללה ואירן מחכים לנו מעבר לפינה.
זה התיישן רע. או טוב
דורין – כל הכבוד! אני קורא כבר שנים את בפוסטים שלך. לומד מהם הרבה. סוף סוף יש משהי שכותבת על הרפורמה לעניין ולא מדברת בסיסמאות. לצערי יש אנשים שהשנאה מעבירה אותם על דעתם ומוכנים להקריב את המדינה ולהרוס את הכלכלה בגלל ענינים פוליטיים. לקרוא לאנשים למשוך את כספם. זאת פשוט אנרכיזם. המחשבה שככל שיהיה יותר רע – יהיה לנו טוב יותר את רשעות. חזרנו להמנון " עולם ישן נחריבה". ככה מנהלים כלכלה??
יוסקה אני שומע את השנאה המבעבעת שלך…
אנשים לא קוראים להוציא את הכסף כצעד פוליטי. הם מפחדים ממה שיקרה לכסף שלהם במידה והרפורמה תעבור
תקרא מה שדורין כותבת. הפוך!
חלק מיסודות הדמוקרטיה זה חופש הדיבור, לא להכתיב לאחר מה להגיד, לא לצנזר ולשמור על זכויות המיעוט
בהקשר על מה שכתבת על הפתעות. אני מוכן להודות שאני פשוט לא יודע האם הרפורמה טובה לכלכלה או לא. אפילו אעיז ואומר שמה שאנחנו רואים היום בשוק נובע מנבואות זעם שאני פשוט לא יודע לגבי הנכונות שלהן. אצלי המצב הוא שאני משקיע בבית השקעות ישראלי בעיקר מכיוון שרציתי לפטור את עצמי מהתעסקות במיסים וגם בגלל שאני משקיע אחת להרבה זמן (פעם ברבעון בערך) לכן ההפרש בעמלות פחות כואב לי. לאחרונה החלו לי מחשבות, אכן בגלל המצב הפוליטי, להעביר את המניות שלי לתיק השקעות בחו"ל (אני לא יודע מה העלות של מהלך כזה, עליי לברר, לא ברור לי האם מדובר באירוע… קרא עוד »
זה נכון שהרפורמה המשפטית שנוחתת עלינו אינה בהכרח גורם שלילי בכלכלה ובהשקעות. השאלה היא מה יקרה אם תפרוץ כאן מלחמת אזרחים, לא עלינו? זה לא תרחיש בלתי אפשרי, כאשר שני הצדדים לא מוכנים לוותר ולא להתפשר ואפילו לא לדבר זה עם זה. מזהירים אותנו מאלימות ומשפיכות דמים. "מלחמת האזרחים " כבר נכנסה לשיח הציבורי. האם מלחמה פנימית שכזו בישראל אינה סיבה מספיק טובה כדי למשוך השקעות? ואם כן, מה לעשות עם החסכונות האלה שיהפכו לכבף מזומן? מה הוא מקום המבטחים שכדאי יהיה לי לשים בו את כספי? ואגב, סאת לא תהיה 'הפתעה' כמו מלחמת יום כיפור או הקורונה. הנושא ממש… קרא עוד »
הרפורמה השלטונית הנוחתת עלינו היא כשלעצמה כן גורם שלילי בכלכלה!
מי רוצה לעשות עסקים עם מדינה שאין לה מוסדות שלטון יציבים למעט ממשלה שיכולה לעשות כרצונה? האם לא ברור לך שאם תהיה פה דיקטטורה של חרדים ומשחיים כל מי שיוכל יעזוב את המדינה? והמדינה תשאר עם בורים ועמי ארצות
דווקא הסולידית וקהל האתר הזה (בוודאי הוותיק) יכולים לדאוג פחות מהתרחישים האפוקליפטיים. ני״ע זרים, זהב, אינטראקטיב, שוואב, אג״ח צמוד או לא צמוד, שקלי או לא שקלי, לגדר מט״ח או לא. לרוב האוכלוסייה אין מושג ירוק במערכת הפיננסית. הם לא מבינים מה זה פיחות כל עוד הם מקבלים את אותה משכורת. עד שהאפקט יחלחל לשכבות האלה הרוב כבר ברח וישארו הפירורים. אני אישית לא חושב שאנחנו בדרך להיות טורקיה או לבנון אבל אם ימשיכו לפמפם את הרעל הזה תחת כל עץ רענן הגל ילך ויתחזק וכולנו, כולם כולם, נאכל אותה, מי יותר ומי פחות. מקווה שנשכיל להפריד את הכלכלה מהפוליטיקה.
תודה על התובנות החשובות כל כך בעת הזו
לדעתי את מפספסת פה כמה נקודות: א. רוב האנשים מוציאים מתוך פחד ולא מתוך חרם. ב. החשש הוא שאחרי שהקואליציה תעביר את הרפורמה ואם באיזה שהוא שלב יהיה גירעון היא תוציא חוק שאסור להוציא כסף החוצה או עם מס גבוה. יטענו שגם לפני 30 שנה אסור היה להוציא מט"ח ועדיין היינו דמוקרטיה. אנשים לא רוצים להיות מוגבלים. ג. לחצי מדינה יש דרכונים זרים ורוצים לחוש שבלחיצת כפתור יכולים להגר. בלי כסף הם לא שווים כלום ועל ידי איסור הוצאת כסף יחסמו להם את ההגירה. ד. כבר היו מקרים מעולם של איסור הוצאת כספים או לחילופין מטבע קורס בשל שלטון לא… קרא עוד »
מעריץ אותך יותר ויותר.
איזו יושרה אינטלקטואלית.
הלוואי על כולם.
לפחות את מבינה שאת לא דמוקרטית
מעבר להרבה ווטאבאוטיזם מקומם שהשתמשת בו למעלה, ומעבר לכך שאם תבוטל הפרדת הרשויות זה אומר שגם הקניין שלנו בסכנה, אני חושב שבעומק – השפה הביביסטית-דתית-מתנחלית בעומקה היא שפה של אמת אחת אלימה ודורסנית. מאד פטריאכלית. כזו של דורס ונדרס כדרכו של עולם. ולכן בהכרח מושכת לעוני. זו בדיוק השפה ההפוכה לפלורליזם, לדואליות, ל"לאהוב גם את אלוהים וגם גברים" (אפרופו י.שרקי שתמצת זאת יפה במשפט אחד: "מבט אחר על אמונה, ועל אמת ועל מורכבות") לגם וגם, זה לצד זה, לשפע. זו שפה של אמת אחת, נטולת מורכבויות וערפל. ולכן לא יתקיים כאן הייטק אם האתוס הזה יעלה על גדרות מרכז וצפון… קרא עוד »
זה נשמע הגיוני שחוסר היכולת לקבל אהבה לגברים ולדת עשויה לנבוע ממקומות פטריאכלים וארכאיים. אבל גם ההתייחסות שלך לבער ממנה שתית היא כזאת. להזכירך, אתה ואני מצויים ספציפית בחבל הארץ הזה בזכות מניעים ארכאיים (הארץ המובטחת/עם סגולה/העם הנבחר וכו'). סביר מאוד להניח שעצם הקיום שלך ושלי נובע מאותם מניעים ארכאיים גם כן, ולכן אין לנו הזכות לירוק על הבער ממנה שתינו. תפיסה אינטליגנטית יותר תומר שאפשר גם לדרוש להיצמד ליציבות קונסרבטיבית, וגם לאפשר לפרטים לממש את תשוקותיהם מבלי לכפות או ליידע אותן על כלל הציבור.
כן, לפעמים כשהבאר מזדהמת ראוי לעבור לבאר אחרת. הסתגלות לשינויים היא תכונה חשובה.
אתה לא יכול לעבור לבאר אחרת, אתה זו הבאר.
כאשר גוי ישאל אותך "למה לא אוגנדה?", כל מה שתשיב לו יהיה חסר חשיבות אם זוהי התפיסה שאתה אוחז בה.
שוב תודה על הניתוח.
האם ניירות ערך זרים שמוחזקים בחשבון הבנק אינם חשופים להלאמה או לצרות אחרות?
מה המשמעות של שמירה אצל משמורנים זרים?
מה רע באמירה פוליטית חזקה?
יש כאן שני עשירונים, שרובם הגדול נגד הרפורמה, ולמרות שהם מממנים חלק נכבד משאר העשירונים, מתייחסים אליהם כמו לאזרחים סוג ב.
זה הנשק הלגיטימי שלי, לכן אני מפעיל אותו.
העובדה היא שבלי התגובה הנגדית החזקה, את חושבת שהיתה איזה שהיא התפשרות?
כגודל התגובה הנגדית, כך תהיה גודל ההתפשרות.
ואתה הדובר של אותם 2 עשירונים ?
טוב לדעת.
כמובן שהעובדה שמדובר בשני עשירונים מסוימים זוהי עובדה ממש לא מחמיאה למתנגדי הרפורמה, ומטיל ספקות לא קטנים לגבי כוונותיהם "התמימות" לכאורה להתנגד ולהפגין. זה אומר "דרשני" לגבי הצורך ברפורמה (ומעבר לה).
אני קוראת אותך כבר הרבה שנים: פעם ראשונה שאני מריחה פחד מתחת לטיעונים שלך. אני מרוצה. שמאל לא מסכים שימין ודת ישנו את אורחות חייו והעשירים בינהם מראים לשוק איך בתיאוריה הם יכולים לטלטל אותו.
כן זה מסוכן. כן, כדאי שתעצרו.
היא כתבה שהיא נגד הרפורמה… אז מי זה "אתם"? ולמה את קוראת אותה שנים אם את עצבנית עליה? XD
לגבי נקודה 6: "תאמינו או לא, אבל מדד ת"א 35 חיובי מתחילת 2023." לא קשור בהכרח למה שכתבה הסולידית, אבל בתקשורת מאוד אוהבים לעשות השוואות בין הבורסה המקומית לבורסות העולם (כשכמעט תמיד מדובר בוול סטריט) בכדי להוכיח טענות פוליטיות וכלכליות כאלה ואחרות. מה שהם שוכחים זה שיש מניות דואליות, והן משפיעות באופן מהותי על ביצועי המדד הראשי המקומי, המעו"ף. רובן המוחלט, ובעיקר הגדולות שבהן, מתומחרות למעשה בדולר ונקבעות מעבר לים. לכן ייתכן עיוות בהשוואה הנ"ל. לאן אני חופר? אם נניח המניות הדואליות המהוות כ-40% ממדד המעו"ף לא זזות במשך חודש, אך הדולר מתחזק בכ-10 אחוז מול השקל. ונניח שגם… קרא עוד »
מדד ת״א 35 ירד ב 3% מאד הרביעי לינואר 2023, וב15 לפברואר הוא היה בשיא מיקרי קצר מאד. שלא לדבר על cherry picking
מה שמעניין אותי לדעת זה איך החרדים מסתדרים? הרי חלק גדול מהגברים לא עובדים. מי שעובד (גברים ונשים) מרוויח פחות מהממוצע. יש להם משפחות גדולות.
הם פשוט עניים וחיים בצניעות. (אבל משום מה מאושרים יותר משאר הציבור).
איך בדיוק הם עושים זאת? תוכל להראות לי במספרים איך משפחה בת 10 נפשות מסתדרת בכסף שיש לה?
בקשר לאושר אני חולק עד דעתך. אין שום אפשרות לדעת מה מתחולל בליבו של אדם והאם הוא מאושר או לא. גם סקרים בנושא זה לא אומרים כלום כי לבני-אדם יש אינטרס לשקר בסקרים כאלו (במיוחד לדתיים).
אלוהים בלילה שהחילונים יושנים הוא מעביר את כספם לחרדים… סתםםם האמת היא לא מה שמספרים לכם רוב רובם כמעט כולם עובדים מעל גיל 30 זה נכון שהם חיים יותר בצימצום והרבה מהמותרות אצל החילונים זה זניח אצל החרדים לדוגמא מיעוט מהם נוסע לטיולים לחול למרות הפרסומות מסעדות ובתי קפה זה אצל מיעוט זניח. מצד שלישי החיים שלהם יותר זולים בהרבה מהחילונים הקניות שלהם מרוכזות בארגונים שמוכרים בזול ולפעמים ללא רווח לדוגמא גני הילדים שלהם זולים בהרבה מאוד מאצל החילונים. לעומת זאת הם כן משלמים שכר לימוד עבור הבנים בבתי ספר גם סכום יחסית קטן כמו 200-300שח. בסך הכל רוב החרדים… קרא עוד »
החרדים מקבלים המון קיצבאות ישירות ועקיפות מהמדינה. פירוט חלקי ראה פרק ז׳ בדו״ח החדש של בנק ישראל.
מעבר לעובדה הנכונה שרובם המכריע אכן חי בצניעות ובעוני, הם גם מאסטרים בתחמנות ובקומבינות.
יש גמ"ח (שמתישהו מישהו ירים את הכפפה ויחשוף את השחיתות והלבנות ההון המאסיביות שמתחוללות שם), יש תחמנות של הממסד (אב המשפחה שלא עובד/עובד במשרה חארטה רשמית בשכר מינימום אך עושה יופי של כסף שחור, מה שמזכה את המשפחה בהנחות מופלגות ובקצבאות סעד מהמדינה), הסתמכות מוחלטת על שמיים (תשכח מביטוחי בריאות פרטיים, ביטוחי וטיפולי רכב וכו') ומנגנון תומך מצד המדינה (אין מצב שמשפחה חרדית תשלם 3500 שקל על גן לילד הרך). ועוד ועוד.
ובקיצור, אתה מממן.
איך אני יודע? אחותי חזרה בתשובה על מלא מלא.
את שאלה מס' 20 אפשר להציג בדרך אחרת – האם התנגדותך או הסכמתך עם לרפורמה, תלויות בייחס ישיר לרמת הכשירות האישית והחברתית שלך? ככל שאתה פחות כשיר, אתה תתמוך ברפורמה, ככל שיותר כשיר, תתנגד לה. הסולידית אומנם אינה מנכ"לית בחברת הייטק מצליחה כפי שהיא הייתה יכולה להיות, אבל מנגד היא מוכשרת ברמות מטורפות ואין לה אפילו מושג קלוש, ככל הנראה, מה זה להיות שייך לסוג האנשים שידם תמיד תהיה על התחתונה עקב משתנים דטרמניסטים שאינם תלויים בהם, ללא יכולת אמיתית לשנות את מצבם (לשנות ואפילו לא לשפר). ואין כוונה הכרחית לאוכלוסיות דתיות/עדתיות/לקבוצות מיעוט אלו ואחרות, אלא פשוט לפרטים אינדיבידואלים מכל… קרא עוד »
אם אני מנסה להבין את הדיבור האחרון שלך. זה גורם לי למחשבות נוגות. בעצם את אומרת שאת מסכימה לדמוקרטיה כל עוד שהשלטון מתנהל עם האג'נדות שלך. אבל אם לא, אז שיהיה גוף אחר לא דמוקרטי שנקרא לו בשם יפה ביקורת שיפוטית במקום דיקטטורה. שישנה את החלטות לכיוון האג'נדות שלי. כי הצד השני הם סוציאליסטים, רגרסיביים, בדלנים, מגזריים, אנטי-ציוניים, אנטי-חילוניים ואנטי-מערביים – גם אם אלה נבחרו, להלכה, באופן דמוקרטי. אבל מה לעשות שלהם גם יש הרבה הגדרות עליכם כמו אנרכיסטים פרוגרסיבים אנטי-ערכים יהודים, אנטי-מסורת, אנטי-ערכי המשפחה, ועוד. כן הם לא בבונים השקפת עולמם בנויה לתלפיות רבים מאוד מהם האינטליגנציה והכישורים שלהם… קרא עוד »
אני all in במדינה שלי ובעם שלי. משקיע עד הסוף , חי עד הסוף, נלחם עד הסוף. מכיר את ההיסטוריה ולא אתן לה לחזור. נקודה!
זו תפיסת עולמי שקיבלתי מהורי והנחלתי לילדי.
ועם הקשיים שיש כאן לאורך החיים. בטוח שרוב משמעותי מרגיש כמוני , לכן הוצאת כספים ופיזור סיכונים בעולם לא רלונטי.
הכל יחזור לכאן לאט ובשקט.
כשאתה אומר "העם שלי", למי בדיוק אתה מתכוון? ללסבית בת 45 עם שני ילדים, בדירה בצפון תל אביב, אבא קבלן ותואר בספרות ג'נדר או למכונאי רכב מתלמד בירוחם, עם 3 ילדים, בסיים לימודים בכיתה ח', מצביע ש"ס ומאמין שיגאל עמיר לא ממש טעה ? כי לשניהם ממש ממש קשה לגור באותו בניין ולחנך את הילדים שלהם לסובלנות…
שניהם זה שיש אנשים שונים נקרא גיוון וזה שהם לא מסדרים לא משנה את העובדה שהם העם שלי. כאשר יבוא אויב לו לא ישנה שאתה אוכל כשר והשכן השלך אוכל חזיר או שאתה ליברל והוא שמרן ! אנשים שחשבו שהם שונים היו רבים במהלך ההיסטוריה אך המציאות גרמה להם להבין פעמים רבות שלאויב כולם בדיוק אותו דבר.
דבר אחד לא לקחת בחשבון, כאשר יש כח אבסולוטי לגוף מסויים הוא לעולם לא יוותר עליו מרצונו החופשי, עכשיו תתארי לך מצב שהשלטון מתחלף לשמאל לא רק מדיני אלא גם שמאל כלכלי ואז התענוג יתחיל.
זה נכון גם לגבי הכח האבבולוטי שיש כיום לבית המשפט העליון, דאין עליו שום בקרה או ביקורת.
השאלה שצריכה לעמוד בפני כל משקיע – האם ברקוני העביר את כל הפגים לחול?
להערכתי יש סיכון ממשי ש רפורמה המשפטית תוביל להחלשות ניכרת של כלכלת ישראל. זה לא מהסיבה שמיליונרים יעבירו חשבונות בנק לחו"ל. הבעיה שאני רואה שפגיעה בדמוקרטיה ואווירה של התעלמות וביזוי זכויות הפרט מבלי שיהיה גוף מבקר תגרום להגברת הירידה מהארץ של הייטקיסטים. מומחה בהיטק אין לא שום בעיה לעבור לחו"ל ולעבוד שם במקצועו בלי להרגיש שהוא מנוצל כפרה חולבת עבור שלטון שרירותי. כשזה יתגבר יאבד לישראל משאב הטבע העקרי ואולי היחידי שלה והוא ההון האנושי שגורם לחברות בינלאומיות להשקיע בהיטק בישראל.ענף ההיטק הוא הענף המרכזי מתוך המגזר היצרני והיצוא בישראל. פגיעה משמעותית בו תפגע בתהליך שרשרת בכל המשק. אם הקטר… קרא עוד »
עכשיו זה כבר מדינות ה BRICS(ברזיל-רוסיה-הודו-סין-דרום אפריקה). ויש עוד 3 מדינות שהגישו בקשה רשמית להצטרפות(ארגנטינה-סעודיה-איראן). אז את מודה שכל המחאה היא פוליטית בגלל שחלק מהאנשים פה לא מקבלים את תוצאות הבחירות, כל הכבוד על היושרה
כמו שאמר דונלד רמספלד, אללה ירחמו: The unkown unkowns are the things that trouble me
בתור מומחה לניהול סיכונים ומודלים להשקעות לא לפזר סיכונים זה הסיכון העיקרי שיכול משקיע לעשות! הטיה להשקעות בכלכלה מקומית מתאימה רק למדינות ענק כמו ארה"ב שנחשבות יציבות ביותר ולהם מטבע חזק. למשקיע מקומי לתת העדפה לכלכלה המקומית זהו ניהול סיכונים גרוע כי אם המצב יהיה רע הוא יפסיד פעמיים (אולי יפוטר וגם סך כספו יפגע). בנוסף גם ללא המשבר שלושת המנועים של ישראל האטו מהותית 1)ההייטק 2)הנדל"ן 3)מחירי הגז בשפל בעולם 4)ריבית נמוכה בישראל מהריבית בארה"ב. נוסיף את הטרלול הפוליטי + הפיכה משטרית שתהרוס את הכלכלה +סיר לחץ בטחוני שעומד להתפוצץ כמו שלא היה 22 שנה. המצב ב 2000 היה… קרא עוד »
לגבי שאלה 12 – כמה "בטוח" iShares MSCI ACWI UCITS ETF בשקלים. עדיף לקנות בדולרים?
המהפכה המשפטית היא רק חלק מהפאזל שמחליש את הכלכלה וההתמקדות בה משרתת את הממשלה.
הממשלה הנוכחית מגבירה את השחיתות שגורמת להקטנת הפריון, נלחמת במוסדותהמדינה והתוצאה ויהיה קשה עוד יותר מהיום לגייס שופטים שוטרים מורים טובים
"אני סבורה שנדרשת ביקורת שיפוטית מרסנת על מחוקקים סוציאליסטים, רגרסיביים, בדלנים, מגזריים, אנטי-ציוניים, אנטי-חילוניים ואנטי-מערביים – גם אם אלה נבחרו, להלכה, באופן דמוקרטי". ואת קוראת לעצמך ימין? את הרי אומרת כאן שחור על גבי לבן שאת נגד דמוקרטיה. ועוד הולכת להפגנה בעד הדיקטטורה, לא פחות. את ימין פייק, מאמינה בקפטיליזם כל עוד הוא מעשיר אותך, אבל לא בעקרון האמיתי והחשוב באמת מאחוריו – חירות (וכמובן שבלי דמוקרטיה לא הייתה ולעולם לא תהיה חירות). אגב מעניין, מה מבטיח לך בדיוק שתהיה "ביקורת שיפוטית מרסנת" על הנושאים האלה ולא ביקורת שיפוטית הפוכה, על חוקים שמנסים דווקא להפסיק דברים "סוציאליסטים, רגרסיביים, בדלנים, מגזריים,… קרא עוד »
מי שנושא את גפני ודרעי כחטטוטרות אנטי-דמוקרטיות על-גבו — נטל ההוכחה עליו. אני מעדיפה את הרודנות של בג"ץ על פני זו של דרעי וגפני.
אז אולי שבג"ץ יבחר את חברי הכנסת…
מוטב לנסות ולהרחיב את רפרטואר המחשבה-פעולה. לקשר את מלחמת העידנים בחברה הישראלית, שבסה"כ מקבלת עוד ביטוי רגעי וקצר בצורת "רפורמה משפטית", לקבוצה מאוד ספציפית באוכלוסייה אשר בזמן הנוכחי מאוד מטרידה אותך (אולי זה עוד ישתנה), לא נראית כמו הסתכלות מורכבת ומעמיקה על הסיטואציה.
ואני מעדיף תיקון אמיתי ודמוקרטיה אמיתית מכל הכוונים שלא מאפשרת לשום מיעוט לדרוס את הרוב, ולא לרוב לדרוס את המיעוט, ושהריבון האמיתי הוא העם ושהשופטים מכבדים את זה. יותר מזה, בחלומי הפרקליטות והמשטרה פועלות לפי החוק וגם אוכפות אותו בצורה שוויונית. מקווה שזה לא נשמע מדי מופרך
אני לא מצליח להבין כיצד יש דמוקרטיה בכנסת ואין בבית המשפט העליון. נכון הליכוד זכה ב-30 מנדטים אבל מה יקרה לח"כ מהליכוד שלא יצביע בגלל דעתו עם כל העדר? ומה יקרה לשופט שדעתו שונה מדעת חבריו?
על איזה רפורמה אתה מדבר, שהשופטים יבחרו מתוך חברי מרכז הליכוד? שהסטיסטיקאי הראשי יהיה מנאמני המלכה שרה?
אולי דמוקרטיה היא לא שיטת ממשל מושלמת עבור חברה הטרוגנית, משוסעת ונטולת אתוס מאחד?
אני חושב שצריך לאזן מחדש בין הכוח של הרשויות בישראל, עם זאת דמוקרטיה היא יותר מהכרעת הרוב. יש עוד עקרונות חשובים (בפרט, הפרדת רשויות, זכויות אדם) שנדרשים כדי לקיים חברה דמוקרטית. הבעיה הגדולה שלי עם הרפורמה היא שהיא תהפוך את המדינה לפחות דמוקרטית, על ידי זה שהיא פוגעת משמעותית בעקרונות האלה בעיקר באיזונים והבלמים בין הרשויות. להציג את הרפורמה כיותר דמוקרטית זה לדעתי שקר, היא אולי תתן לנו שלטון ישיר של הרוב אבל בדמוקרטיה יש נדבכים נוספים.
הבעיה היא שגם עכשיו יש איזונים בין הרשויות. הכנסת היא סניף של הממשלה ואילו איזונים יש למערכת המשפט?! אין עליהם שום פיקוח או מגבלות
שלטון ישיר – משאל עם על כל דבר – זה לא דבר שקיים ולכן היא לא תיתן את זה.
מה שהיא תיתן זה שילטון מוחלט של מספר חלקים שביחד הם הרוב, וכפי שאמת בניגוד למה שהרבה חושבים פה זה אינה באמת דמוקרטיה.
הסולידית – באיזה גופן את משתמשת? ממש סקרן לדעת
ברוב המדינות הדמוקרטיות יש בית נבחרים ויש פרלמנט. במדינת ישראל יש את הכנסת, וועדת ההסדרים או חוק ההסדרים שמורכב ברובו מאנשי הקואליציה והיה את בית המשפט שגם הוא עובר לשליטה מלאה של הקואליציה. לפני מספר שנים מדד הדמוקרטיה בישראל עמד על 7.5 וכנראה ירד עוד, כאשר שאר מדינות המערב המדד עמד על 8 ומעלה. במדד השחיתות ישראל גם מככבת. כל הנתונים הנ"ל ישפיעו על כלכלת ישראל, כלכלה זה הרבה פסיכולוגיה ולא מדע, לכן כנראה מצב האומה ישפיע על מצב הכלכלה.
לגבי 19
התגובה היא לא. נקודה.
יושרה אינטלקטואלית ומודעות עצמית, יחד עם הבנת מורכבות הדברים, הם עניין נדיר בימינו.
שאפו.
בזמנו כשכחלון התחיל לבצע את רפורמת מחיר למשתכן ומיסוי גבוה של דירה שנייה דיברו נגדו כל אנשי ההון והנדל"ן והיטיבו לפרט עד כמה זה יגרום לבעיה לעשירונים התחתונים, ועד כמה המחירים לא יעצרו בגלל המחיר למשתכן.
בסופו של דבר הדבר היחיד שעצר את המחירים (עד שהגיע ממשלה חדשה,ועשתה הרבה טעויות) זה היה התוכנית שלו.
כמובן יש קצת ביקורת מוצדקת (שיטת ההגרלות,איפה ההגרלות). אבל הרעיון והשיטה עבדה. אבל והביקורת של אנשי ההון הייתה מפוזיציה שנוחה להם וודאי לא מפוזיציה של טובת הציבור והזוגות הצעירים.
מסופקני אם המצב כיום הוא לא כנ"ל
שאלה אחת שחסרה לי –
"איך זה שלפני הבחירות לא הבנתי שעדיפה דמוקרטיה בה לשליט דעה שונה משלי מדיקטטורה בה לשליט דעה דומה לשלי?"
אבחון עצמי קראתי את המאמר הזה בפעם הראשונה כשהתפרסם והיה לי שחור בעיניים. הייתי במצוקה נפשית קשה מהרפורמה המתרגשת עלינו ונדהמתי מקור הרוח שרק מנתח פיזור סיכונים ולא נזעק. גם הציוצים של הסולידית היו מתונים ולא חד משמעיים. חלפו שבועיים. הסערה בעינה. הסולידית מקשיחה עמדות בציוציה נגד הרפורמה – הכעס שלי כלפי גישתה הקרה והעניינית שוכך. אני נפנה לקרוא שוב את המאמר ואני אוהב כל מילה בו וחושב כמה האשה הזאת מבריקה. האם יש סיכוי לעם שלנו? רק אם יהיו יותר סולידיות. כי מי שיקרא את המאמר הזה יראה איך עבודת הסולידית היא בדיוק על הגחמות הללו של נפש האדם.… קרא עוד »
אין לי מושג כמה זמן אתה עוקב אחרי הבלוג, אבל האינטואיציה שלי אומרת שהסולידית של 2013 לא הייתה מבינה מה לעזאזל הסולידית של 2023 חושבת לעצמה כשהיא כותבת את מה שהיא כותבת. אולי ההתמסדות, הילדים והגיל עשו את שלהם (ואני דיי בטוח שהיו כמה חבר'ה בפורום שידעו לצפות שזה יקרה לה, מבעוד מועד). בכל אופן, הרי זה ברור שגם התומכים וגם המתנגדים לרפורמה כאחד, פועלים לא מתוך אובייקטיביות גרידא, במחילה (מאמין שרובם פשוט פועלים מתוך חוסר ידע בתיבול המון רגש). רק שבניגוד למה שכתבת, אני דווקא חושב שבין הטוקבקיסטים בטוויטר והמגיבים כאן בפוסט, יש אנשים שמביטים על מאורעות השעה בצורה… קרא עוד »
בדיקטטורת את יכולה לחסוך כסף בכמויות וביבי יכול פשוט לבוא ולקחת לך בעזרת חוק כלשהו שיחוקק בלי מעצור של בגץ
זה למעשה כבר כמעט קרה ב"דמוקרטיה" הנוכחית בה שולטת הפרקליטות ובג"ץ. כל מי שנמנה על חוג מכריו של נתניהו חשוף לכך שיזרקו אותו למעצר פתאומי וממושך, יחרימו לו את המחשב והטלפון ויחפשו בהם בלי להתחשב בפרטיות שלו או בחוק, יאיימו עליו בהחרמת נכסיו ויניחו לו רק אם יבטיח להגיד משהוא כלשהוא שיכול להוות עילה לתביעה נגד נתניהו. זו ה"דמוקרטיה" שאתם רוצים?
לדעתי ההפגנות צריכות להיות על רצון לממשלת אחדות , בה הכח ינטל מהמפלגות הקיצוניות ,להמשיך לסבול את ביבי עד סוף הקדנציה ולשלוח אותו לפנסיה כמו שעשו לעזר ויצמן , ואז יהיה זמן לטפל בבעיות האמיתיות במדינה.
תזכרו לפני 8 שנים היתה ממשלה כזאת.
אחד מיסודות הדמוקרטיה המערבית הוא בית משפט עצמאי. ככזה, הוא לא "נבחר" בשום מדינה דמוקרטית. ההתייחסות למאפיין הזה שלו כאילו הוא "לא דמוקרטי" הוא זריית חול בעיני הציבור. השאלה ה-20 היא המעניינת ביותר- ראשית, כי את מניחה שיש רוב עממי מאחורי האג'נדות של ש"ס ואגודה. כל הסקרים בנושא, וגם מפת המנדטים מראה שזה לא המצב. שנית, כי יש כאן התנגשות אמיתית בין עקרונות הדמוקרטיה הליברלית ולבין חרדים ומתנחלים שתומכים במדינת הלכה בין הירדן לים. הסיבה שהם תומכים ברפורמה היא כדי לאפשר העברת חוקים שתומכים ברעיונות האלה או בשינוי חלוקת הנטל לטובתם (למשל, חוק הגיוס). אם למישהו יש ספק שלכל אלה… קרא עוד »
למה אתה אומר שבית המשפט לא נבחר בשום מדינה דמוקרטית? להיפך, ברבות מהמדינות הדמוקרטיות הפוליטיקאים שהעם בוחר, בוחרים את השופטים. העצמאות של בית המשפט מובטחת כי אחרי שהשופטים נבחרו אי אפשר לפטרם (אלא אם יעברו בצורה בוטה על החוק) – שום נוסח של הרפורמה המוצעת כאן לא הפר עקרון זה
נקודה 17
מרקס דיבר על מעמד הפועלים
יש מצב שחרדי שרוצה ללמוד בישיבה ולא לעבוד בוא בעצם בן למעמד שונה אריסטוקרטי, והייטקיסט שעובד 8 שעות ביום מול המחשב אבל משלמים לו יפה – הוא בעצם מעמד הפועלים?
הייטקיסט עובד יותר משמונה שעות, והוא לא לגמרי מעמד הפועלים. מעמד הפועלים זה מי שעלול לאבד אצבע בעבודה, או להפגע מחומר כימי, או לחטוף מכת חום, או שהוא צריך להרים משאות של 20~30 ק"ג עשרות פעמים במהלך יום עבודה. מצד שני יש משהוא בדבריך על תלמיד הישיבה
פוסט יפה. טוב לקרוא דעות רציניות ומנומקות שמכבדות גם את הצד השני בין אם הוא מיליונר או פוליטיקאי חרדי. כמה נקודות. 1) הרפורמה כפי שהוצעה היתה נקודת פתיחה למשא ומתן, אבל הביקורת עליה כאילו היא ההצעה הסופית. 2) דיקטטורת בגץ נאורה בסגנון שהוצע בנ״ק 20 (למעשה כפי שקיים היום) יכולה להשאר נאורה רק אם הנתינים מקבלים אותה. אם לא אז שלטון בגץ יהפוך פחות ופחות נאור ויגיע עד כדי משטר דיכוי אמיתי. 3) ההון האנושי החרדי יש לו פוטנציאל עצום מבחינה כלכלית. אם רק נפריד את שאלת הגיוס משאלת העבודה ישתחרר פה נמר כלכלי שאין לשער את כוחו. 4) למה… קרא עוד »
תא 35 כבר מינוס 5 אחוז