היסטוריונים פיננסיים שיסקרו את תקופתנו המטורפת יסכימו בוודאי על נקודה אחת: בשנה וחצי שאחרי טלטלת הקורונה, התחושה הייתה שהשוק פשוט נעשה קל מדי.
והוא אכן נעשה כזה.
אחרי שנחתך ב-34% בתוך 23 ימי מסחר בתחילת 2020, שוק המניות הכפיל את ערכו בחלוף חמישה-עשר החודשים העוקבים.
לא משנה להיכן כיוונת באותה עת – מניות צמיחה עם מכפילים מהסטרטוספרה, SPACים חסרי סיכוי, שיטקוינים מונפצים– יכולת לראות את ההשקעה הספקולטיבית שלך נוסקת לשחקים, ללא קשר לשווייה האמיתי.
משקיעים יצאו מגדרם כדי לסחוט כל שבריר תשואה מההזדמנויות שנקרו בדרכם. הם עשו את זה כי בכל מקום הייתה הזדמנות. הכול עלה ללא הפסקה. חודש אחר חודש. וזה הרגיש נהדר.
זה הוביל אותם להשקעות בסיכון הגבוה ביותר, שאותן הם תידלקו במינוף זול – כסף של אחרים.
אלא ששום דבר לא עובד לנצח בשווקים הפיננסיים.
בשלב מסוים השוק פשוט לא יכול לעלות יותר, וכשזה קורה, המינוף נשטף מהמערכת, משקיעים מגלים מחדש את הסיכון, והנכסים הפיננסים עוברים תמחור מחדש.
זהו גלגולו המחזורי של מעגל הפחד והחמדנות: אופטימיות יתרה מובילה לשאננות, ושאננות, כדרכה הזדונית, זורעת את זרעי החורבן.
כל נכס השקעה חשוף למחזורים הללו. כל אסטרטגיית השקעה תאותגר בשלב מסוים. כל משקיע לטווח ארוך יחווה מפולת על בשרו. וכשזה קורה, הדברים שגרמו לך להיראות מבריק בדרך למעלה — מינוף, הימורים ספקולטיביים, מרדפים אחרי הלהיט התורן – יבעטו בך בישבן ויגלגלו אותך כל הדרך לתחתית.
וזה, לדאבון הלב, הסיפור של 2022 לעת עתה.
· • —– ٠ ✤ ٠ —– • ·
ה-S&P 500, מדד הדגל של שוק המניות האמריקני, רשם את שיאו האחרון ב-3 בינואר 2022.
עד סוף יוני המדד השלים ירידה של 20.6% מהשיא, ובכך נכנס, בפעם ה-18 בתולדותיו מאז מלחמת העולם השנייה, למה שמכונה "טריטוריה דובית" או "שוק דובי" (במלרע, כמובן. 🙂 ).
וה"סנופי" לא לבד. הנאסד"ק, שמכיל בעיקר מניות מתחום הטכנולוגיה, נפל בשיעור חד יותר – 28.6%-. שווקים מחוץ לארה"ב – מפותחים ומתפתחים כאחד – רשמו אף הם ירידות בשיעורים דו-ספרתיים.
מה שהופך את השוק הדובי של 2022 למאתגר במיוחד הוא לא רק העובדה שמדובר באחת מפתיחות השנה הגרועות בהיסטוריה, אלא גם שהדוב הזה לא חס גם על שוק אגרות החוב הממשלתיות – אותו נכס שאמור למתן את התנודתיות הכוללת בתיק.
התוצאה היא שתיק השקעות מאוזן, בסגנון שוקולד מריר, שחלקו מנייתי וחלקו אג"חי, סבל כהוגן בחצי הראשון של 2022. הוסיפו אינפלציה גבוהה, עליית ריבית, חששות ממיתון, וסנטימנט צרכני בקרשים – ותבינו מדוע כמעט כל פורום פיננסי באינטרנט שורץ אווירת נכאים.
לאן כל זה הולך, ישאל השואל?
ובכן, בהסתמך על 18 המופעים הקודמים של שוק דובי בארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה, שיעור הנפילה הממוצע מהשיא לתחתית עומד על כ-29%-. הנפילה עצמה נמשכת, בממוצע, 324 ימים, שהם כאחד-עשר חודשים. תקופת ההתאוששות – העלייה מהתחתית ועד לשיא הקודם – אורכת בממוצע שנה וחצי.
מקור: LPL Research, FactSet
השוק הדובי של 2022 מצוי כעת בחודשו השביעי (למרות תיקון קל בשבועות האחרונים).
אם השוק הזה יתנהג כשוק דובי ממוצע (ואין כל ערובה שכך יהיה), זאת אומרת שנפגוש את התחתית מתישהו לקראת סוף 2022, ונחזור לשיא הקודם בקיץ 2023.
אנחנו מדברים על ממוצעים היסטוריים, כמובן. זה יכול לקחת הרבה יותר זמן (כמו בחרם הנפט של 1973, במשבר הדוט.קום ב-2000 ובמשבר הפיננסי של 2008 – בכל אחד מהמופעים הללו נדרשנו להמתין יותר מ-4 שנים עד לחזרה לשיא הקודם), וגם הרבה פחות.
הנקודה המהותית היא שהסיכון בנכסי סיכון – ש"נעלם" לחלוטין בשנתיים הקודמות – זינק השנה במלוא עוזו ממעמקי השטח המת, ולופת משקיעים מבוהלים בצווארם.
וכך, אותם משקיעים שהתרגלו ששוק המניות מניב תשואות דו-ספרתיות שנה אחר שנה מוצאים עצמם כעת בעיצומו של "משבר אמוני": מבחינתם, זה לא רק ערך התיק שלהם שנפל, אלא משהו בשיטה עצמה שהתקלקל.
אבל היי, לפחות לא צריך יותר לשמוע אנשים משוויצים כמה קל להתעשר בבורסה.
· • —– ٠ ✤ ٠ —– • ·
משקיעים מתחילים סבורים בטעות שכדי להצליח כמשקיע צריך לקצור את התשואות הגבוהות ביותר.
והאמת היא שהשנים 2021-2020 לא נתנו להם סיבות טובות להטיל ספק ברעיון הזה.
אבל תשואות פנומנליות בשנה נתונה לא מאד עוזרות כשהמנגינה משתנה באופן בלתי צפוי, ופתאום אתה חוטף מרג'ין קול או נקלע להתקף פאניקה שמביא אותך למכור הכל בהפסד.
המפתח להצלחה כמשקיע לטווח ארוך הוא היכולת לשרוד לאורך זמן, פסיכולוגית ופיננסית גם יחד, ובמיוחד בתקופות שבהן השוק לא משתף פעולה עם התכניות שלך.
צמיחה אקספוננציאלית – ריבית דריבית – היא בראש ובראשונה פונקציה של זמן, לא של תשואה גבוהה.
לכן, למשקיעים שיכולים לדבוק בתהליך השקעה סדור וסביר שמאפשר להם לשרוד לאורך שנים, גם בתקופות גרועות, יש את הפוטנציאל הגבוה ביותר להצליח, גם אם הם לא משיגים את התשואות הגבוהות ביותר.
זה לא אינטואיטיבי, אבל תשואות בינוניות וסבירות שמצטברות לאורך שנים מובילות לתוצאות טובות יותר מתשואות אסטרונומיות שנצברות על פני שנה-שנתיים בלבד. וורן באפט הוא המשקיע הגדול של כל הזמנים – אבל התשואות השנתיות שלו או של ברקשייר הת'וואי רחוקות מלהיות בחמישון העליון של היכל התהילה הפיננסי.
איך להשקיע בשוק ההון.pic.twitter.com/kUrIcdbDzg
— הסולידית (@hasolidit) July 21, 2022
ג'.פ מורגן אמר פעם שבשוק יורד, "המניות חוזרות לבעליהן הראויים".
מיהם אותם "בעלים ראויים"?
אני מניחה שמורגן התייחס לחבריו בעלי הממון, שיכולים להרשות לעצמם לקנות מניות באופן שוטף, שעה שהעניים טרודים יותר בצרות ההווה.
אבל לביטוי "בעל מניות ראוי" יש גם מובן התנהגותי. כשהשוק יורד, הבעלות על מניות עוברת מ"ידיים חלשות" ל-"ידיים חזקות". מחסרי הסבלנות לאלה שמוכנים להמתין. מאלה שנבהלים וכורעים תחת ענני הפסימיות, לאלה שממוקדים בטווח הארוך. מאלה שאינם מוכנים לשלם את המחיר הנדרש כדי להרוויח את פרמיית הסיכון הטמונה בהשקעה במניות, לאלה שמוכנים לשלם אותו.
והמחיר הזה מצריך סיבולת – משאב שמצוי בחודשים האחרונים במחסור קריטי בקרב משקיעים.
לכן, כמשקיעה, אני חותרת בעיקר למקסם סיבולת לטווח ארוך, ולא למקסם תשואה.
כדי למקסם סיבולת פיננסית, אני שומרת על כרית מזומנים גדולה (כדי שלא אצטרך למכור מניות בהפסד כדי לממן את עצמי) ובמקביל מתנזרת מחובות וממינוף כמו מאש (כדי שהמלווה לא יכבה לי את השאלטר בזמן הלא נכון מבחינתי).
אבל לסיבולת יש גם פן פסיכולוגי. איך משקיע יכול לשמור על שלווה סטואית שעה ש-20%- ומעלה משווי תיק ההשקעות שלו מתאדה?
אפשר, כמובן, למצוא נחמה בעובדה ההיסטורית שכל שוק דובי מסתיים בסופו של דבר, ומפנה את דרכו לשוק שורי ממושך בהרבה.
ואכן: השווקים נוטים להיות חסינים לאורך זמן, הרבה יותר מהמשקיעים עצמם. היסטורית, אם השקעתם ב-S&P 500 לתקופה של 20 שנה ומעלה – התשואה שלכם חיובית, לא משנה מתי התחלתם:
חמושים בידע הזה, ובמבט חוצה-עשורים על גרף ארוך-טווח, נוכל להסיק שגם הנפילה הנוכחית היא זמנית. אחרי הכל, ככל שאתה נשאר זמן רב יותר במשחק, הסיכויים נוטים יותר לטובתך.
אני יכולה גם להזכיר לעצמי שהדוב מגיע לבקר בתדירות גבוהה יחסית, כפיצ'ר של השיטה, לא כבאג: בהסתמך על נתונים מהשוק האמריקאי מאז 1928, בממוצע, השוק מתקן ב-10% אחת ל-11 חודשים; ב-20% אחת לארבע שנים; ב-30% אחת לעשור; ב-40% אחת למספר עשורים; וב-50% פעמיים או שלוש במאה שנה.
וכמובן, אני יכולה להתבסס על כך שבאופן פרדוקסלי, ביקורים תקופתיים של הדוב הם חיוניים: אלמלא השוק היה נופל מפעם לפעם, מניות היו הופכות לנכס חסר סיכון, וכולם היו משקיעים בהן את רוב כספם. ובעולם שכזה, שוק המניות היה מניב תשואה אפסית, ממש כמו נכסים חסרי סיכון אחרים כמו פקדונות בנקאיים. במילים אחרות, המפולת העיתיות הללו בשוק ההון חיונית בדיוק כמו שריפות יער. זה מפחיד ולא נעים לחוות אותן בזמן אמת, אבל זה בדיוק מה שמכשיר את הקרקע לצמיחה עתידית.
הצרה היא שהמוח האנושי לא מצטיין בקליטה ועיבוד של טיעונים שכלתניים כאלה בעיצומה של הנפילה.
כשהשוק מתפרק אנחנו לא חושבים במונחים של עשורים, אלא במונחים של שניות ודקות, כאילו אנו מצויים באירוע מסכן חיים. לכן הנטייה היא לגזור מההווה לעתיד ולהסיק שמכאן ואילך הדברים רק ילכו וידרדרו.
שוק המניות מרתק אותי כזירה של פעילות אנושית. אבל מכיוון שאני יודעת שנפילות ממושכות עלולות לגבות ממני מחיר פיזי ומנטאלי, אני משתדלת להתנתק מהמסך, להסיח את דעתי ולתת לעצמי מנוחה.
אני מזכירה לעצמי שהחיים שלי לא מוגדרים על-ידי תיק ההשקעות שלי, השווי הנקי שלי או המניות שאני מחזיקה, אלא במונחים של החוויות שאני חווה והאנשים שמקיפים אותי.
אני משתדלת שלא לקחת את השוק באופן אישי: לשוק בוודאי לא איכפת מהתחושות שלי, ולכן אין טעם שאייחס חשיבות למצבי הרוח שלו.
ולבסוף – אני מכירה את עצמי, את פרופיל הסיכון שלי, את היעדים שלי ואת טווח הזמן הארוך שלי. ניסחתי תכנית השקעה כתובה סביב הפרמטרים הללו, שמביאה בחשבון את האפשרות שמדי פעם אתמודד עם הפסדים משמעותיים.
מעבר לזה, אני מכירה בכך שהתנודתיות האינהרנטית של השוק אינה בשליטתי. המחירים לא יפסיקו לרדת גם אם אבהה בהם יום שלם במסך. עודף תשומת לב לא מקנה שליטה על השוק.
· • —– ٠ ✤ ٠ —– • ·
"את רוב הכסף שלך תעשה בשוק דובי", אמר המשקיע האגדי שלבי קולום דיוויס, "פשוט לא תבין זאת באותה עת".
אם ב-2020/21 הסיכון "נעלם" וההזדמנויות היו בכל פינה, נראה שב-2022 כולם מודעים מאד לסיכון, ודווקא ההזדמנויות הן שנדחקו לשטח המת של המשקיעים.
זה לא מפתיע, בהינתן העובדה שהשיח הפיננסי בארץ, כמו בחו"ל, רווי בדובים נצחיים שתוהים בקולניות אם אי-פעם נראה את השוק מתאושש. סנטימנט שלילי כזה הוא כמובן קרקע פורייה לפסימיות נוספת.
אף אחד לא רוצה לשמוע את זה, אבל ירידות חזקות מגדילות את הפוטנציאל של שוק המניות להניב תשואה גבוהה יותר. באפט הסביר זאת בשעתו: "נפילות בשווקים לא מטרידות אותנו. זו הזדמנות להגדיל את שיעור הבעלות שלנו בחברות מצוינות עם הנהלה מצוינת ובמחירים טובים."
אבל בסופו של יום, ההיסטוריה מלמדת שתקופות של ירידות חדות בשוק המניות הן זמן נהדר לקנות מניות. התשואה החציונית שהניב מדד ה-S&P 500 ב-12 החודשים העוקבים אחרי ירידה של 20%- עומדת על 23.8%.
והתשואות אפילו יותר מרשימות עבור מי שקנה בתחתית בטווחים של שנה, שלוש וחמש שנים:
כך, אם לפני 2022, משקיעים חששו שהשוק יקר מדי, כעת הגענו סוף סוף לנקודה שבה התשואה הצפויה (בתוחלת) מהשקעה במניות אטרקטיבית יותר במבט צופה פנה עתיד. המחירים הנמוכים מגלמים חלק גדול מהסיכון המוגבר, כולל ציפיות למיתון ועליית ריבית, ובכך משקפים פיצוי עבור מי שייטול את הסיכון הזה.
מטבע הדברים, העתיד אינו מוכתב על-ידי העבר, ובוודאי שאין ערובה להצלחה. היסטוריה פיננסית לכל היותר נותנת הקשר לדברים ומלמדת על קשת התוצאות האפשריות. יש להתייחס אליה בערבון מוגבל, ולהוציא מהלקסיקון מילים כמו "תמיד" או "אף פעם" כשמדובר בשוק ההון.
ויחד עם זאת, למשקיעים שימשיכו להשקיע לאורך זמן, למרות ותוך כדי הנפילות בשווקים, יש סיכויים גבוהים יותר לקצור תשואות עודפות. גם אם אתם לא משקיעים באופן יזום, תהיו בטוחים שקרן הפנסיה שלכם קונה מניות במחירים נמוכים ב-20% ביחס למה שהיו לפני חצי שנה. זה טוב!
עכשיו, אני יכולה להבין מדוע בעיני רבים זה מטופש עד כדי חסר אחריות להמשיך להשקיע כסף באופן שיטתי בשוק המניות בתקופה זו. ואכן, רבים ברחבי המרשתת מבקרים אותי על כך שאני מחזיקה בעמדה הזו ועוד מעיזה להשמיע אותה בפני קוראיי התמימים.
ככה זה: יש מי שרואה בשוק דובי הזדמנות לקנות מניות במחירים נמוכים יותר, ויש מי שרואה בו הזדמנות לצהול על כך שהעולם נשרף וש"חבל שלא הקשבנו". מכל מקום, הדובים הנצחיים הללו לעולם לא יעודדו אתכם להיכנס חזרה לשוק אחרי שהפחידו אתכם.
כדי להבין מהיכן נובע ה"אפסייד" (פוטנציאל הרווח) אחרי נפילות בשוק ההון, חשוב להיזכר בכלל הבסיסי של רווחים והפסדים: על כל % הפסד, נדרש % רווח גדול יותר כדי להתאושש מההפסד.
הנוסחה לחישוב הרווח הדרוש היא:
כאשר L מייצג את שיעור ההפסד באחוזים כשבר עשרוני.
כך, למשל, אם מחיר הנכס נחתך בשיעור של 10%, זאת אומרת שיהיה צורך ברווח של 11.11% כדי לחזור לשיא, שכן:
ככל שההפסד גדול יותר, כך יידרש רווח עתידי משמעותי יותר. אם, למשל, מחיר הנכס נחתך ב-50%, יהיה צורך ברווח של 100% כדי לחזור לשיא. אם מחיר הנכס נחתך ב-75%-, יהיה צורך ברווח של 300%.
נכון לסגירה האחרונה, ה-S&P500 רחוק 17.2%- מהשיא האחרון. מכאן שכדי לחזור לשיא, הוא יידרש להניב תשואה של -1=0.2077= 20.77%.
אם נניח שבסופו של דבר השוק יחזור לשיא הקודם, השאלה היחידה שנותרת היא כמה זמן זה ייקח לו. תוך כמה שנים השוק יניב את אותם 20.77% מיוחלים?
ה-S&P 500 רשם את שיאו האחרון ב-3 בינואר 2022, ומאז הידרדר לשוק דובי (ירידה של 20%- מהשיא).
מתי לדעתך נראה את השיא הבא?
— הסולידית (@hasolidit) July 16, 2022
ובכן, יותר מ-55% מהמשיבים לסקר הנ"ל סבורים שהשוק יגיע לשיא לכל המאוחר בשנתיים הקרובות. כדי לחשב את התשואה המתואמת, נסתייע בנוסחה:
כאשר G הוא הרווח הדרוש להתאוששות ואילו y הן מספר השנים שעבורם מתבקש החישוב.
אם רוב משתתפי הסקר צודקים, המשמעות היא שבכל אחת מהשנתיים הקרובות השוק יניב תשואה מתואמת של 9.89%= 1-(1/2)^(1+0.2077).
אם זה ייקח 3 שנים, אנחנו מדברים על תשואה מתואמת של 6.5% בשנה.
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אם מציעים לי תשואה כזו – אני לוקחת. אני לא מכירה יותר מדי מקומות שמאפשרים להשיג תשואה של 6 עד 10 אחוזים בסביבה הנוכחית.
משקיעים שלא קונים מניות עכשיו אומרים, במילים אחרות, שהם לא מעוניינים בתשואה כזו, או שהם סבורים שפרק הזמן להתאוששות יהיה ארוך משמעותית, כמו בועת הנכסים ביפן. כמובן, אי-אפשר לשלול תרחישי קיצון, אבל הייתי מגדירה אותם כבלתי סבירים מאד.
אני, בכל מקרה, ממשיכה להזרים כסף לשוק. יש לי סיבות היסטוריות, מתמטיות ופסיכולוגיות טובות להאמין שזה הדבר הנכון בעת הזו.
⬛
ולשאר החדשות: הנה הזדמנות להוזיל עלויות עבורכם (במיוחד אם אתם עדיין משקיעים דרך הבנק), ועל הדרך לתמוך קצת בבלוג הזה 😊
באקסלנס, הברוקר שבאמצעותו אני משקיעה, החליטו להאריך את הפטור מדמי טיפול חודשיים לשנתיים. בנוסף מציעים שם בונוס הצטרפות בסך 100 ₪, 40 עסקאות בחינם בקרנות מבית קסם/KTF, ועמלות קנייה/מכירה אטרקטיביות (0.07% לקרנות מחקות, 0.08% למניות בארץ, וסנט למניה עבור קרנות ומניות בארה"ב בכפוף למינימום $5 לעסקה). כעבור שנתיים ישנם דמי טיפול חודשיים בסך 19 ש"ח המתקזזים כנגד עמלות המסחר. סכום מינימלי לפתיחת חשבון: 20,000 ₪. ניתן להצטרף דיגיטלית באמצעות קישור השותפים הזה (אם תוצגנה עמלות אחרות בתהליך פתיחת החשבון – אנא התעלמו מהן). תודה!
פוסט נהדר כהרגלך .מה עם פוסט על נדל"ן? מזמן לא היה ומחירי הנדלן בארץ ממשיכים לטוס בתשואות גבוהות שנה אחר שנה
ישראל הוציא לי את המילים מהפה,כל מפולת כמעט מתחילה בנדל"ן,הפעם זה ה פ ו ך לגמרי,הנדל"ן….עוד לא משום מה!! היום ראוי שכל הכותבים יתרכזו בעיקר לעת הזו,אכן בשוק הנדל"ן
מה שאותי מטריד זה ממשל אמריקאי שעושה ככל יכולתו להתרחק משוק חופשי ע"י יצירת וניפוח כל מיני משברים מלאכותיים, האחרון בהם הוא האקלים, ובכך מפנה את הדרך להשתלטות סינית קומוניסטית על המדינה האחרונה שיכולה לעמוד בדרכם. השיטות של הדפסת כסף בלתי מוגבלת ובזבוזו, עם אידאולוגיה ירוקה מטופשת מבטיחות הרס מהיר של הכלכלה..ומה עם החברות אז?
אם במשבר הזה האג״ח לא מחפה על ההפסד שנוצר מהפלח המנייתי בתיק, צריך לעשות חושבים לגבי ההרכב שלו בתיק כשנבוא לאזן להבא?
מה עם החברות ? את מי זה מעניין ? השחקנים הגדולים באמת, המשפיעים ומנתבים את השוק, מרוויחים כשהוא עולה, יורד, קפוא או רותח. הם מדפיסים, שורפים, מחלקים ומבזבזים ככל העולה על רוחם. המחשבה כי יש איזו אידיאולוגיה אחרת מלבד שורת הרווח היא נאיבית כמו בוסטר רביעי בחודש אוגוסט
הסולידית, האם את מערבת נדלן בתיק שלך?
האם ברשותך נכס?
אשמח לשמוע מה אומרת הסולידית, וגם מי שמנוסה,,, יש לי סכום כסף גדול בפקמ בבנק
ריבית 3% ( ככה אני רוצה ) לא מעוניין לפתוח תיק וכו,, רק מה שכן יש לי 80 k שח שאותו
אני מוכן לסכן,, שאלתי היא,,,
אני מעוניין לקנות נאסדק פי 3 ולשכוח מהכסף,,
מה אתם אומרים? תודה
תקרא שוב את הפוסט ותבין את הסיכון העצום בשחיקה של הכסף במינוף שכזה .
נאסדק פי 3 הוא בטח לא תעודה של לקנות ולשכוח מהכסף (אלא אם כן אתה רוצה להפסיד את הכסף).
זו תעודה ממונפת עם עמלות גבוהות.
תראה את הנוסחאות בפוסט של הסולידית.
ותבין מה קורה בנפילה ומה ההתאוששות שתדרש.
התעודה הזו מתאימה למסחר לזמן קצר (למי שמעוניין בכך) ולא להשקעה לזמן ארוך.
היו לי כמה טעויות הקלדה.מקווה הבנת את המסר.
היי. תעודות ממונפות שקולות להימורים ולא השקעות.הסיכוי לטווח ארוך להרוויח פועל לרעתך .ההשקעה לאורך זמן ארוך גלל ירידות וחוקי המתמיטיקה שהיא הסבירה חלקית יעבדו לרעתך.בנוסף תעודות כאלה לוקחות דמי ניהול גבוהים וזה מוריד עוד את האטרקטיות שלהן..ראיתי כמה דוגמאות מתמטיות מדוע קרנות כאלה הן סיכון מוגבר ובממוצע עלולות להיות מכה קשה לכסף שלך.בתהליך של עליות זה נראה יפה אבל זה להמר וביום של ירידות תמכור בפניקה כרשא תראה ביום אחד צניחה של 305 ומעלה.על הדרך תשלם מס רווח הון ועמלות.ובעצם תעשה את מה שאסור לעשות.לא להיות מושקע כל הזמן בשוק.להתרחק למענך.כסף שלך.עשה מה שבא לך אבל תבין קצת יותר טרם הקניה.כהימור… קרא עוד »
Tqqq עלתה 8400% מאז שנוצרה. בתקופה זו qqq עלה 660%. כלומר נאסדק פי 3 עלה פי כמעט 13 מהנאסדק
תודה רבה, מרתק. טבלת הנפילות ההסטורית היא בכלל ממתק!
מסכים לגמרי שכדי לפחד פחות מתקופות דוביות עדיף לא להשקיע עם מינוף וגם לשמור כרית מזומנים לשימוש עד יעבור זעם. בתקופות דוביות הסיכוי לתשואה גבוהה מהממוצע הרב שנתי אכן עולה וזה סיבה טובה להיות מושקע במניות. לטעמי אני מעדיף בתקופות כאלה לא לבשקיע במדדים כלליים אלא להתמקד במניות ערך ומניות המחלקות דיבידנד שגם הן נמכרות היום בהנחה משמעותית. תיקון קטן. במאמר נכתב שאם בשטק אף פעם לא היו נפילות אז השוק היה הופך להשקעה חסרת סיכון והתשואה היתה נעלמת. אין זה נכון. בשוק היפוטטי ללא נפילות התשואה הממוצעת היתה מושגת בכל תקופת זמן . התשואה משקפת את עליית רווחי החברות… קרא עוד »
אני לא חושב שאתה מדייק, התשואה *גם* משקפת את הסיכון שמשקיעים לוקחים בנכסי עתירי סיכון כגון: מניות, אל מול האלטרנטיבה שהיא נכס חסר סיכון כגון: אג"ח ממשלתי. באופן היפותטי אם מניות ואג"ח היו לנכסים חסרי סיכון, התשואה הייתה משתווה ביניהם.. משקיעים היו מוציאים את כספם משוק האג"ח לשוק המניות (שהפך ללא סיכון עם תשואה ששווה לעליית רווחי החברות נניח) עד שמחירי המניה של החברות היו עולים בחדות והתשואה המתקבלת הייתה יורדת עד לתשואה של נכס חסר סיכון או שנכס חסר סיכון היה 8-10 אחוזים באופן קבוע?! זאת עם ההנחה שלא תהיה נפילות/התפוצצות הבועה.
פוסט נהדר, תודה רבה!
גם שוק הקריפטו ספג מכה בכנף השנה. תוכלי להעלות פוסט בנוגע לכך? האם לדעתך יחזור להיות במימדים שהיה, ואם כן, בכמה זמן?
שתי הערות: 1. "הנפילה היא זמנית". תמונת תשואות המדדים היא מאוד חמודה ומעודדת מנטלית, אך היא רלוונטית בעיקר למשקיעי אינדקסים. רובם של המשקיעים הם מחזיקי מניות (בלבד או בעיקר), שרק חלק קטן מהפרופוליו שלהם הוא אינדקסים, אם בכלל. והנתון הרלוונטי יותר עבורם מאשר תשואות המדדים הוא זה: 80% מהפירמות שהיו קיימות עד 1980, אינן קיימות היום. די מדהים לדעתי. מחקר של מקנזי טוען ש-75% מחברות ה-S&P500 של היום, לא תהיינה קיימות בעוד 5 שנים. חלקן יתמזג או יירכש, אך רובן פשוט יעוף מהמדד. כלומר יתרסק טוטאלית. לפני 60 שנה, תוחלת החיים של חברות אלה הייתה 61 שנים. היום היא פחות… קרא עוד »
רק לדייק את מה שכתבתי:
המחקר של מקנזי הוא מלפני 5 שנים, כלומר המשפט "75% מחברות ה-S&P500 של היום, לא תהיינה קיימות בעוד 5 שנים" צריך להיות מוחלף ב-"75% מחברות ה-S&P500 של לפני 5 שנים, לא תהיינה במדד בעוד 5 שנים".
שאלת "תם" כי גם אני מושקעת בעיקר באינדקסים דרך פוליסות בטחון, קופות גמל וכדומה
האם הפקדת כספים נוספים באותם מכשירי השקעה דינה כדין רכישת מניה בנמצאת כרגע במחיר קנייה נמוך ? – ברור לי באינדקס עושה איזה ממוצע אני פשוט לא מצליחה להגיע לתובנה הסופית אם זה "כדאי" באותה מידה
"צמיחה אקספוננציאלית – ריבית דריבית – היא בראש ובראשונה פונקציה של זמן, לא של תשואה גבוהה."
לגזור ולשמור. יפה כתבת.
מסכים לגמרי עם הראייה לטווח ארוך ובטח כאשר בוחנים את מדד ה 500 S&P. אבל, רוב המשקיעים בוחרים מניות סלקטיביות ולא מדד. מה קורה עם מניות שנחתכו ב50% ו70% מערכן?! למשקיע הממוצע לא יהיה את אורך הרוח והזמן הארוך לחכות (אם בכלל) להחזר הקרן. הנתונים האלו רק מצדיקים את מה שוורן באפט אמר מזמן: עדיף לרוב המשקיעים להשקיע במדד רחב ומגוון ולא במניות בודדות (גם אם נראות כהשקעה בטוחה היום) .
העניין הוא שכשוורן באפט אמר את שאמר, לא התקיים מצב שבו 5 פירמות מהוות כמעט מחצית ממדד הנאסדק 100 (QQQ) וכמעט רבע ממדד האסאנדפי 500 (SPY). גם המגוון של היום הוא לא המגוון של פעם.
קידום הברוקר באמצעותו את משקיעה מקובל בעיניי, אבל אשמח אם תוסיפי את עלויות המרת שקלים למט"ח שהוא מציע. מבדיקות שעשיתי זו העמלה הכי משמעותית כשמשקיעים בחו"ל (באמצעות ברוקר בארץ) באופן שוטף.
עדיין מתחבט בשאלה האם כדאי היה לצאת מהשוק לפני הירידות.בינואר פברואר שכן היו לא מעט סימנים ,העלאות ריבית צפויות ,מכפילים גבוהים ועוד.התשובות שאני מקבל :לא ניתן לתזמן אם תצא לא תדע מתי לחזור וכו.עדיין פוטנציאל הרווח הוא גדול מאוד ביכולת לצאת לפני ירידות.ולבנות תיק חדש כעת.
אולי בפעם הבאה אחליט למכור מחצית מהתיק .
תודה על הפוסט. אני צריכה לעשות איזון תיק עכשיו בדיוק, האם את מציעה להזרים בפעם אחת כל הכסף למניות, או לפרוש את זה להפקדה חודשית במשך שנה?
תודה!
אני מסכים עם כל מה שאמרת אבל גם לי יש מחשבות אחרות לפעמים, שיטת ההשקעה שבה את (וגם אני) בוחרים בה, השקעה ״סולידית״ שעוקבת אחרי מדד. היא לא הייתה קיימת לפני עשרות שנים, כיום היא כבר במיינסטרים ויש הרבה אנשים שמצטרפים. האם לשיטה הזאת תהיה השפעה על העתיד ? האם זה שכספנו מפוזר בצורה שמתייחסת רק למדד לא מעוותת אותו ? וורן באפט הוא גם דוגמא בעייתית, מכל המשקיעים הוא משקיע במניות בודדות והוא היחיד שהביס (לעיתים) את הסנופי אבל הוא היוצא מהכלל ולא הכלל. האם התיקונים הללו שאנחנו חווים רלוונטיות בעולם שכולם רגועים ואף אחד לא יוצא ? יחד… קרא עוד »
אז נפגוש את השיא בקיץ 24. לא קיץ 23. שנה וחצי מסוף השנה…
ההטבה של אקסלנס רלוונטית גם למי שנמצא שם כבר?
תודה רבה! הלוואי שיותר אנשים יקראו ויפנימו!
פשוט נהדר. תודה.
נוסחה פשוטה יותר (ושקולה): L/(1-L).
אגב, בדיוק סיימתי ספר בשם תעתועי האקראיות של טאלב נסים ניקולס.
מומלץ מאוד.
בבחינת תשואות המדדים לא נלקח בחשבון דיבידנד ולכן התשואות בפועל גבוהות יותר.
אשמח להבין את סלידתך מהלוואות –
ציינת שאת לא רוצה להיות תלויה בגחמות המלווה אבל זה לא בדיוק עובד כך..
הלוואות אפשר לגלגל בריבית כזאת או אחרת וכן תלויות במשתנים רבים.
לדוגמא אני לקחתי משכנתא ל 30 שנה של 70% משווי הנכס כאשר בפועל הייתי זקוק ל 40% בלבד.
את ה 30% העודפים השקעתי בשוק ההון בהנחה שלטווח של 30 שנה התשואה על התיק תהיה גבוהה (משמעותית) מעלות ההלוואה של 3% בשנה.
זה נכון. הלוואות אפשר למנף. בארה״ב משכנתא = מתנה. אין עליהן הצמדה ואם לקחת בתקופה טובה, אתה עושה הון על הבנק. לדוגמה, עד לפני כשנה או שנתיים היה אפשר לקחת משכנתא ל 30 שנה באמריקה בריבית קבועה של 2%. היום ניתן לקנות אג״ח ארה״ב לעשר שנים ב 3% ויותר. גם בארץ אני מרוויח על חשבון הבנקים. לקחתי הלוואה על חשבון קרן השתלמות שכרגע אני משלם עליה 2.05% וקניתי אגרות חוב של ממשלת ישראל לטווחים שונים שנותנות בין 2.5 ל 3.5%. אם הריביות יתחילו לעלות חזק, תמיד אוכל לסגור את ההלוואות, אבל כל עוד אני מרוויח עליהן בארביטראז׳ – למה להחזיר?
אני כרגע אדבר על הפן הפסיכולוגי של שוק המניות. מדובר במלכודת דבש פסיכולוגית, שכן אתה צריך להבין בזה מספיק כדי להשקיע ולהבין במה אתה מושקע, ומספיק מנותק כדי – באמת – לשכוח מהתיק ולתת לו לעבוד (שכן כידוע, המתים עושים את התשואות הגדולות ביותר כי הם לא נוגעים בתיק).
אני אישית מיחידי הסגולה שבאמת מצליחים לעשות את זה בלי בעיה או מאמץ.
מצויין ! כתוב טוב, מידע ששווה כסף!
אכן הזדמנויות לא קורות מידי יום. השוק כיום מגלם בתוכו הרבה רע ומי שמחזיק סחורה מניבה חזקה רק כדאי לשקול לחזק מבלי להשתולל כמובן. במה? בכל מיני קרנות המחזיקות הסחורה הטובה בעולם ואשר מגדילות התשלומים החודשיים או הרבעוניים ע"י cover call השוק מלא בכאלו בקנדה ארה"ב ועוד. וכן לא נעים לראות ריביות מועלות ע"י אלו שיצרו המצב הכלכלי ההזוי העכשווי ולבטח הם לא נלחמים באינפלציה והממשלות ממשיכות בחגיגה. מה אצלי ברשימה… ארה"ב SVOL, OPP, RIV, CRF, CLM, BSTZ, NCZ, AIO, OXLC, IVR, ORC, QYLD, RYLD, CEFD, BIGZ, MVRL, USOI, SLVO, קנדה ZWT, ZWG, ZWK, BK, INC.UN, EIT.UN, DF, DGS, ENS,… קרא עוד »
שאלת את עצמך מהיכן התשלומים האלה מגיעים? קולים מכוסים מבטיחים את כל הדאוןסייד ואפס מהאפסייד, וכמה דמי ניהול התעודות הללו עולות…? התחכמות מיותרת. רבעון שניים תגרוף כסף ובשנה הבאה תפסיד/לא תרוויח אותו. בטווח הארוך אתה לא טוב. אין ארוחות חינם בשוק.
שכחתי להוסיף קרנות מניבות קריפטו
נסחרות בקנדה. BTCY ETHY.
לרשימת המעקב.
כמובן שאלו דברים בסיכון כמו כל הקריפטו
וראוי לזכור שאפשר להפסיד הכל לעומת קרנות מניבות המחזיקות חברות הטובות בעולם
כתבת שסטטיסטית ההתאוששות צפויה בקיץ 2023, אבל אם זה אמור לקחת שנה וחצי מהתחתית בממוצע, והתחתית היא סוף 2022 (11 חודשים מתחילת 2022), זה מביא אותנו לקיץ 2024. כל זה תיאורטי לחלוטין כמובן.
פוסט מלמד ומנומק מאד. ישר כוח!
כמה יכולה עוד לרדת מניה שירדה ב-90%?
…עוד 90%
"לכן, כמשקיעה, אני חותרת בעיקר למקסם סיבולת לטווח ארוך, ולא למקסם תשואה."
מזדהה עם זה. תודה על פוסט מצוין, הייתי ממש שמח לעוד פוסטים סביב הפן הפסיכולוגי והעבודה העצמית על "שריר הסיבולת" הזה.
הכנסתי סכום מסויים לקופת גמל להשקעה וכעת אני רואה ירידות..
במידה ואהיה סבלנית מספיק זמן.. לפי התיאוריה בפוסט.. גם הקרן תחזור לערכה ותתחיל לעשות תשואות כאשר השוק יעלה?
וורן באפט אמר ׳אם אתה לא מתכוון להשקיע במניה לעשר שנים, אל שתקיע בה לעשר דקות׳. מה לגביי השקעה של כסף שאני יודע בוודאות שאזדקק לו בעוד שנה מעכשיו. הייתם משקיעים אותו או נותנים לו לשבת בעו״ש?
סכום שתזדקק לו בזמן הקרוב (שנה) לא מומלץ להשקעה בשוק המניות ומצד שני אם הוא יושב בעו"ש האינפלציה שוחקת אותו. לך על השקעה סולידית (אג"ח) למרות שגם אג"ח לפעמים יורד אבל לא כמו מניות.
את כותבת מאוד יפה ונכון
מה עם כתבה בנושא חינוך פיננסי ולימוד נוער כבר מגיל צעיר להשקיע בבורסה?
מה אומרים :
אני ממנפת את עצמי בקטנה בשוק ההון
(750,000 ש"ח לרכישת נכס שמניב 48,000 ש"ח בשנה.
ו- 70,000 ש"ח להשקעה בS&P בריבית של P-5)
כנגד המינופים יש לי בטחונות בונקר, כך שאין לי חשש לקריסה כלכלית. ברוך ה'.
שאלתי היא: אני יכולה להתמנף בעוד כמה עשרות אלפי שקלים ולהשקיע אותם עכשיו בS&P כשהמחירים ברצפה. או שזה סיכון גדול מידיי ?
כלומר: את ההשקעה הראשונה שלי בשוק ההון עשיתי כשראיתי איך הבורסות צוללות למטה, והבנתי שזה העיתוי הנכון להיכנס לשוק.
האם כדאי להעמיק את ההשקעה שם ?
כמובן – תשובותיכם אינם המלצה, ע"פ חוק.
תודה
48 על 750 זה 6.4% – לא רע בשוק של היום. השאלה אם זה יציב ולא תנודתי ומשתנה. לדעתי מוקדם להמשיך להשקיע ב S&P500 מהסיבה שעדיין אין ציפיה להפסק של עליות הריבית והאינפלציה. אם האינפלציה בארה״ב תתמתן לסביבות 5%, זה יהיה זמן טוב לחזור, גם אם זה אומר שכבר נראה עליה מסוימת במדד. יש לזכור שמשקיעים לטווח ארוך לא חייבים ׳לתפוס׳ את הכדור בדיוק בבור העמוק ביותר.
הטעות הכי גדולה של משקיעים זה נקרא לרקוד עם השוק.לצאת ממנו בשיא או לחכות בצד לנפילה הגדולה..או להמתין עם כניסה לשוק לאחר שירד חזק.הכלל הפשוט הוא לקנות במנות קבועות כל חודש מבלי לתזמן את השוק.אישית אני משקיע שנים רבות ורואה מזה עושר שנצבר בעקביות לרמה גבוהה ביותר.אני קונה כאמור תמיד אבל קונה במנות הולכות וגדלות אל תוך הירידות.מניין המשאבים ? מדרך חיים חסכנית אבל שאני נהנה ממנה ולא סובל חילה בחיים תוך כדי,ממספר מניות דיבידנדים(חלק הולך וקן בתיק שלי אבל מספק תשואה שוטפת שהולכת וגדלה משנה לשנה) וגם קמת מהלוואות קצרות טווח.כל עוד ריבית היתה נמוכה זה היה כדאי יותר.בהצלחה
מדוע אינך מגינה על התיק שלך בעזרת אופציות פוט?
האם לא עדיף בשנה של שוק שורי לוותר על כמה אחוזים כדי לבטח את התשואה שנצברה לשנה הבאה (אופציה לשנה על VTI למשל עולה בערך 5% משווי התעודה)?
כרגיל מאד נהניתי לקרוא ולהחכים. מעניין אותי מאד לשמוע ניתוח שלך להשקעה במדדים פאסיביים ספיציפית כמו סנופי ונאסד"ק. בפוסטים קודמים הראית יתרונות שלהם, מבחינת התשואה. אולם לא ברור לי מדוע מדד שמייצג חברות גדולות כמו סנופי – צריך לעלות. הרי הדבר היחידי שמייחד אותו היא העובדה שהחברות הן גדולות ותו לא. איך יכול להיות שפרמטר שכזה – שאינו מעיד על תכונות חשובות כמו רווחיות, חדשנות, פוטנציאל גדילה ועוד פרמטרים נוספים חשובים הופך המונים להשקיע בו. גם בפוסט זה מדובר שוב על הירידה/תיקון במדד סנופי. כאשר לתפיסתי ראוי שתיק השקעות ייקבע לפי החלוקה לפי פרמטרים אחרים כאשר גודל צריך להיות אחרון… קרא עוד »
דבר אחד שלא צוין כאן זה שהמוח האנושי רגיש יותר להפסדים מאשר לרווחים. לא סתם יותר, פי 2 יותר. כלומר יכאב לך כפול מאשר תשמח על אותו אחוז הפסד או רווח. מכאן נובע כאבם של האנשים. בנוסף כמו שנאמר העבר אינו מהווה שום ערובה לעתיד. דוגמה פשוטה, לנסד״ק שנפל 75% בשנות ה 2000, לקח 15 שנה לחזור לרמתו של 5000 (משנת 2000 עד שנת 2015). אז זה בקשר לטכנולוגיה ולכן אנשים עלולים לחוות טראומה ארוכה מאד. יש לקוות שמי שנמצא בפנים, חזק מספיק נפשית כדי לעכל זאת.
סליחה, אבל לא צריך להיות חזק נפשית לחכות 15 שנה כדי לראות את הקרן חוזרת לנקודת ההתחלה, צריך להיות פתי של מערכת מכורה, שחקנים גדולים שעושים בה כרצונם, פדרל ריזרב שמדפיס יש מאין ולחשוב שמישהו מהקטנים מבין, משפיע או אינו מאכל לכרישים
חביבי, מה אתה מציע?
אתה מסתכל על כולם כטורפים, אבל אלה אותם טורפים שמאפשרים לך לחיות בבית יפה עם חשמל, להנות ממערכת מטבע עובר לסוחר מתפקדת, כך שכשתצא מהבית לצוד אוכל, תחזור עם חשבונית ושקיות, ולא עם נגיסה מצ'יטה.
במילים אחרות, אתה בוכה על השיטה, במקום לחשוב איך תוכל לתמרן בתוך השיטה.
ואתה מתעלם מכל הטוב שהשיטה הביאה לך.
ואפילו לא מציע שיטה אחרת.
מי הכאיב לך? בעולם יש סיכונים מדי פעם, זה לא באג, זה פיצ'ר, ולא תמיד זה פיצ'ר מכוון
שלום
אני לא שוחה בעומקם של נתונים
השאלה שלי היא פשוטה
לו יצויר, שאני השקעתי לפני כמה שנים בשביל שאוכל להגיע לגיל מבוגר ולחיות רגוע,
עכשיו אני מעוניין למשוך את הכסף בשנה זו שנת 2022, מה שקרה שבשנה זו המניות צנחו,
אני צריך כסף מה אני עושה? האם מחכה עוד כמה שנים?
אותה שאלה תהיה על כל משקיע, מי אמר לך מה יהיה מצב השוק כשתצטרך את הכסף?
תודה
מקווה ששאלתי את השאלה במקום הנכון, אם לא אבקש את סליחתכם.
ממליץ לך לנסות להתאפק עם משיכת הכסף.תמשוך אותו באמת שיהי לך צורך בלחם או לשלם חשמל ובמידה ואין מאיפה.ככל שתשאיר לזמן ארוך יותר ככה הסבירות לראות רווחים גדלה.אם אין ברירה אז אין ברירה..אבל היית צריך לדעת לפני שהשקעה למניות היא לטווח של שנים רבות ותמיד יכולה להיות נפילה דווקא ביום שתרצה הכסף..אבל אם תשאיר להרבה שנים גם נפילה כזו ,לא תביא אותך למחיר הזול יחסית בו קנית את המדד.
יש כמה דרכים להתמודד עם הנושא וכולם דורשים פסיכולוגיה מתאימה (והבנה מעמיקה של הדברים הרבה מעבר למה שאנשים אנונימיים באינטרנט טוענים). אני יכול להעיד על עצמי בלבד ועל הדרך שבה אני משקיע את הכספים שלי ומדוע אני לא מוטרד מהירידות בשווקים ועדיין מסוגל למשוך כספים מתיק ההשקעות (משכתי כמה כמה עשרות אלפי שקלים מתחילת השנה בלי למכור אפילו מניה אחת). אני מתמודד עם הנושא באמצעות השקעה מבוססת תזרים – ובצורה יותר מדויקת אני משקיע רק בחברות שהוכיחו יכולת ומוכנות היסטורית לשלם לי יותר בכל שנה במשך כמה עשורים (שכוללים כמובן כמה משברים). כתוצאה מההתמקדות התזרימית שלי בצורה שמנטרלת את חשיבות… קרא עוד »
סולידית מדהימה ומהממת
כל פעם מחדש אני מתמוגג ממאמרייך השנונים והמתומצתים.
עלי והצליחי
מצפה לניתוח הבא
הנפילה השקלית בs&p היא נמוכה בהרבה. אני חושב שהנפילה עומדת כרגע ב2022 על משהו כמו 6-7 אחוז מתחילת השנה.
מעניין וחשוב! תודה!
כל זה נכון כאשר מחירי השיא קשורים איכשהו לערך האמיתי והנפילות מהוות רק בחלקן תיקון.
בהרבה מאמרים את כותבת על הצורך לחסוך בקרן חירום. לשמור מתחת לבלטות (או בעו"ש) זה רק מוריד את כוחו של הכסף, אבל גם הכי נגיש.
תוכלי לתת דוגמאות איך לפתוח קרן חירום כזו שגם תהיה זמינה וגם לא תקפא ויכולה לצמוח (גם אם קצב איטי מהשקעה)?
תודה רבה! הכרתי את האתר לפני שבוע והספקתי לקרוא עשרות מאמרים ולהבין הרבה יותר מה קורה סביבי.
*אם רלוונטי, אני חייל בסדיר שיוצא עוד 4 חודשים
זה יותר מדי בקשות. גם זמינה, וגם יכולה לצמוח. אלה שני צדדים סוטרים של הסקאלה. אבל כיום, בגדול כל מה שנע סביב הריבית/האג"ח הקצר. לא ממליץ כלום – פקדונות נותנים לך אחוז מסויים, הכסף מובטח יחסית, אבל הנזילות קורלטיבית לצמיחה, תנעל ליום תקבל קצת, תנעל לחמש שנים תקבל הרבה. פתרונות מבוססי אגח קצר מאוד – מק"מ, קרן כספית, קרן סל של אג"ח קצר – מאפשרים נזילות גבוהה, עם תשואה קרובה לכך, לתשואת הריבית, אבל גם יכולות ליפול, הכסף לא מובטח. כל אלה בסופו של דבר הם מבוססי ריבית – אתה לא מרוויח שום דבר, אתה רק מאבד מערך הכסף פחות… קרא עוד »
אופטימיות היא תכונה נהדרת, היא שומרת על היכולת של הבמבי לגשת לילה לילה לאגם לשתות מים, מתוך אמונה, שסטטיסטית, האריה יאכל במבי אחר.
מי שעדיין יושב עם כספו בתיק מניות, יהיה סולידי ככל שיהיה, לא יראה את הערכים שראה לפני חצי שנה עד 2030 לפחות.
כל מי שאומר לכם אחרת, הוא במבי אחר שמקווה לטוב.
בהצלחה.
ב שנת 2000, מי שישב על מדדי נאסדק, חיכה עד 2010 לחזור לנקודת ההתחלה.
אבל היי, במהלך 100 שנה מרוויחים בממוצע…5%….ממוצע….
יפה לראות איך הדגיגונים חושבים שאם הם ישבו ליד הכרישים, הם יהיו חלק מהלהקה,
לא מבינים כי הם המזון…
יש סיבה למה מי שאין לו אופק לחיסכון (אדם בגיל מבוגר) אמור לשבת על אחוז גבוה של אג"ח/דמוי אג"ח.
אם אותו אדם זקוק ל100% מהתיק שלו בכל שנה נתונה – הוא לא צריך להיות שם מלכתחילה.
אני רוצה להקים חברה – אבל לא לסכן דבר. השקיעו בי בבקשה!
אתה יוצא מהבית? עולה על הכביש? טס במטוס? גר במדינה עם פיגועים? עם טילים? או שאתה – לא אוכל, לא יוצא, לא הולך – כי אתה פסימי שלא מאמין בסטטיסטיקה? אולי אתה מתזמן שוק גדול, וכן נוהג בכביש, אבל נמנע מכבישים מהירים שבהם אתה חוזה מראש שיהיו תאונות? אתה יכול או להמנע לגמרי, או להיות אול אין, או לאזן, אבל להכל יש השלכות. אם אתה לא מתנהג כך בתחומים האחרים – אל תטיף מוסר. לחיות זה מסוכן – ולאדם הפשוט אין שום אופציה אחרת לצבור כסף להמשך חייו (אני משער שגם פנסיה אין לך) – כמו שלבמבי אין אופציה מלבד… קרא עוד »
צודקים. תבדקו את שנות ה 60 עד ה 80. סטגנציה מוחלטת. בממוצע עוד 20 שנה תקבלו את הכסף חזרה.
100 דולר שהושקעו ב-1960 (עם השקעה מחדש של דיבידנדים) הפכו לכמעט 500 דולר עד סוף 1980.
להכפיל את הכסף פי-5 ב-20 שנה זה ממש גרוע – אתה צודק…
בקישור לאקסלנס שיש כאן, מה העמלות של מסחר בבורסות באירופה?
פוסט מעולה – האם יש אפשרות לקבל סיקור מורחב בנושא הוצאות והתנהלות הוצאות כמשפחה ?
בהקשר לגישתך לנושא הריבית דריבית, הזמן הוא זה שיושב בחזקה בתוך הנוסחה ולכן השפעתו היא גדולה יותר אבל הוא גם המשאב הכי יקר שלנו, הוא התשלום.
לפיכך אני חושב שגם מתן תשומת לב לתשואה היא חשובה. עם זאת, כל סדרה הנדסית שמוכפלת באפס מתאפסת. אז כן, שמירה על ההון (עבור מי שלא יכול להרשות לעצמו לאבד אותו) היא קריטית. גם על חזרה למשבצת הראשונה התשלום בסופו של דבר הוא בזמן.