הפעם זה אחרת

ה

יש עשורים שבהם לא קורה דבר. ויש שבועות שבהם עשורים משתנים.

השבוע האחרון היה אחד מאותם שבועות.

מגיפת הקורונה מתפשטת — ולראשונה מזה זמן רב, העולם משותק מפחד.  מאות בני אדם מתים מדי יום. סגרים והגבלות תנועה מוטלים ברחבי העולם, הפעילות הכלכלית מובאת לעצירה יזומה, והשווקים הפיננסיים – הם כבר מזמן ב”טריטוריה דובית”, לאחר התמוטטות של יותר מ-20% בתוך ימים ספורים.

זהו הרגע. המבחן הגדול ביותר שלכם כמשקיעים לטווח ארוך.

החשש הזה תמיד היה שם, על השולחן. ידענו שירידות קיצוניות, פתאומיות ומבהילות בשווקים עלולות לקרות, בהיותן חלק בלתי נפרד מ”עסקת החבילה” הקרויה השקעה במניות. חלקנו אף חווינו זאת על בשרנו ב-2008/09, ורובנו למדנו וקראנו על אותם ימים נוראים.

אלא שהפעם זה אחרת.

זה אחרת – משום שזה קורה עכשיו. זה לא זיכרון עמום. לא גרף חסר משמעות. לא תיאור משמים מתוך ספר היסטוריה פיננסית עבש. הפעם אתם מככבים בסרט הזה – יחד עם החסכונות שלכם, הרגשות שלכם וההחלטות שלכם. עבורכם, ה-9 במרץ 2020 — יום שני השחור מודל 2020 — הוא יותר מסתם ערך בוויקיפדיה. הוא חלק מהסיפור האישי שלכם.

תחושת ההפסד נוכחת. היא כאן, מוחשית ואמיתית, מתפשטת כעננה בלתי-נראית. אמירות בנוסח “אל תיכנסו לפאניקה, השוק יתאושש בסופו של דבר” לא יכולות להפיג אותה. זה דבר אחד לקרוא על ירידה של 9.5%- ביום. לחזות בבעתה בחסכונות שלכם מתכווצים בשיעור דומה – זה דבר אחר לגמרי.

ההקשר של ההתרסקות הנוכחית  – מצב חירום רפואי חובק-עולם – לא מקל על העניין. אנשים מתוחים, חרדים לבריאותם ולבריאות משפחותיהם, דואגים לפרנסתם ולצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים שלהם, ומשוכנעים שכל אדם ברחוב הוא מדגרה ויראלית מהלכת עד שיוכח אחרת.

בנסיבות כאלה, המצרך החיוני ביותר הוא ודאות. הצורך לחוש בטוח נוכח פני סכנה הוא דחף קמאי מושרש. וכשאתם מטורפים מדאגה, סגורים ברכב המידרדר במהירות אל הלא נודע, אין דבר ודאי יותר מאשר לפתוח את הדלת תוך כדי נסיעה ולהתגלגל על הכביש.

כן, זה יכאב. קיבוע ההפסד יותיר אחריו צלקת מכוערת, ככל הנראה לנצח. אבל לפחות לא תפסידו יותר. לפחות תצילו את מה שאפשר. לפחות הגנתם על עצמכם מסכנה נוספת.

ההטיה האבולוציונית הזו משתלטת על הלך המחשבה. אנחנו אולי יודעים שההיסטוריה הפיננסית לטובתנו, שהשוק צפוי להתאושש בטווח ארוך, ושלרובנו יש אופק השקעה של כמה עשרות שנים טובות. ולמרות זאת, בעיצומה של ההתרסקות, כשהשוק מפרפר ומקיז דם, הטענות הללו נשמעות נאיביות, מנותקות מהמציאות, אופטימיות יתר על המידה, ובעיקר – לא משכנעות.

מוח הלטאה הקדום שלנו מיועד בראש ובראשונה להתמודד עם סכנות מיידיות. הוא לא מיועד להתמודד עם הטווח הארוך. כשהסכנה מוחשית והאדרנלין והבעתה מציפים אתכם, “הטווח הארוך” הוא לא יותר מענן חסר צורה ותוכן. או כפי שלימדנו פרופ’ כהנמן, “הטווח הארוך הוא לא המקום שבו אנו חווים את החיים”.

ואכן, מהו הטווח הארוך אם לא רצף של “טווחים קצרים” שיש לנהל? כשהעולם משתנה תוך יממה, איזו משמעות יש לתכנון במונחים של חודש? שנה? עשור?

האירוניה הטראגית היא שחשיבה לטווח ארוך נדרשת יותר מכל דווקא בצוק העיתים, כשהכל סביבכם מתפרק. אלה השעות הקריטיות. החוויה של המשקיע, אחרי הכל, לא מאוד שונה מזו של הטייס: שעות של שעמום לצד רגעים חולפים של אימה. ההצלחה שלכם לאורך זמן תלויה בהתנהלות שלכם באותם רגעי סכנה ואי-ודאות.

לכן מה שעשיתם בין ספטמבר 2008 למרץ 2009, חשוב וגורלי יותר לתיק ההשקעות שלכם ממה שעשיתם בין 2002 ל-2007 או בין 2009 ל-2019. זה נכון, ביתר שאת, לגבי מה שתעשו בשבועות ובחודשים הקרובים.

משקיעים רבים לא עמדו בלחץ. השילוב ההרסני של קוצר ראייה (הנטייה להעריך תוצאות על בסיס תכוף) ושנאת הפסד (העובדה שהכאב שבהפסד עוצמתי פי שניים מההנאה שברווח)  לופת אותם בתנועת מלקחיים, זורק לפח את מה שנשאר מהתוכנית שגיבשו (אם גיבשו), וגורם להם להרים ידיים בתזמון הגרוע ביותר האפשרי – כשהדוב מגיע לבקר.

אני מביטה סביבי ורואה משקיעים מוכרים בפאניקה; פודים קרנות נאמנות, קרנות השתלמות וחסכונות לטווח ארוך; ואת מה שאין באפשרותם למכור – כמו את החסכונות הפנסיוניים, למשל – הם מעבירים למסלולים נטולי מניות.

הם נכנעים.

אתם יודעים מה לעשות

משונה לחיות בתקופה שעשרות, אולי מאות ספרים ייכתבו אודותיה.

מוזר עוד יותר לחשוב שאת הפרק הפיננסי האישי ברומן ההיסטורי הזה אתם כותבים.

כן. ההפסדים עד כה עמוקים, מוחשיים ומאיימים. הם עוד עלולים להעמיק, ובאופן ניכר.

אבל, תמוה ככל שיישמע, ההפסדים הללו לא אמיתיים. הם על הנייר. הם מתגבשים רק כשתמכרו בהפסד. ואז – רק אז – הנזק האמיתי נעשה, מתקבע, וחלום הבלהות הופך למציאות.

בהכללה גסה, משקיעים מצליחים יכולים לייחס את הצלחתם לאחד משני גורמים:

  1. היכולת לעשות משהו שאחרים לא עושים.
  2. היכולת לעשות משהו שאחרים עושים בדרך-כלל, אבל בזמן שהם לא רוצים לעשותו.

מכאן יוצא שלמשקיעים לטווח ארוך, שנכנסו למשבר הזה עם חשיפה מנייתית משמעותית המשקפת נכונות, יכולת וצורך לקחת סיכון פיננסי, יש משימה אחת כרגע.

לא למכור.

לא ללחוץ על הכפתור הגרעיני הזה. לא להפוך לעוד יד חלשה שנאלצה להתקפל תחת לחץ. לא להפוך לטרף קל, קורבן נוסף של שוק דובי היסטורי שלא הצליח לעמוד בלחץ.

אי-נוחות היא מאפיין אינהרנטי של השקעה בשוק המניות. אסור להמיט חורבן כלכלי על העתיד רק בגלל תחושת אי-נוחות בהווה.

המשקיעים המיתולוגים כבר אמרו לנו כיצד לנהוג במצבים כאלה: לקנות בנמוך ולמכור בגבוה. להיות חמדנים כשכולם מלאי חרדה.

זה לא פשוט, כמובן. קל לצטט את באפט בשוק שורי — קשה יותר לפעול על פי עקרונותיו כשיש “דם ברחובות”.

לכן, במינימום, כדאי לדבוק בעקרון היסודי הזה: לא למכור.

באופן אישי, אני ממשיכה לקנות מניות. לא משום שאני יודעת מה צפוי לקרות בחודשים הקרובים. לא משום שאני מרגישה שאני חייבת להוכיח שהו לעצמי או לאחרים. לא משום שזה אמיץ. לא משום שזה זה נעים. זה לא.

אני ממשיכה לקנות מניות ולהזרים כסף לתיק באינטרוולים קבועים כי זה בדיוק מה שתוכנית ההשקעה שלי מורה לי לעשות. את תכנית ההשקעה שלי ניסחתי זמן רב לפני המפולת הנוכחית. נסיבות החיים שלי לא השתנ משמעותית מאזו. כך גם הצורך, היכולת והמוכנות שלי ליטול סיכון.

לא, אני לא מסתכלת על שווי התיק. אני יודעת שזה לא יהיה מחזה מלבב, ושזה יכול רק להזיק. אין לי שום צורך לדעת כמה ישלמו לי *היום* על קולקציית ניירות ערך שאני מתכוונת למכור, אם בכלל, רק בעוד כמה עשרות שנים.

ועדיין, זה לא קל. בדיעבד, מפולות בשוק נתפסות תמיד כהזדמנויות מפוספסות לקנות בזול ולמכור ביוקר. אבל תוך כדי המשבר מתברר הצד הפחות זוהר של הסיסמה הזו. הרי מהי “קנייה בזול” אם לא לקנות כשהשוק צולל, ואז ממשיך לצלול, אחר-כך מתרסק אפילו יותר, ואז, כשאת כבר ממש מתעבת את עצמך ומרגישה שזרקת כסף טוב למדורה — לקנות אפילו בשווי יותר נמוך, כשאין לך או לאף אחד אחר מושג כמה נמוך עוד תצטרכי לרדת.

הנחמה, אם יש כזו, היא הידיעה שככל שהכאב חד יותר ומחירי המניות נמוכים יותר, כך פוטנציאל התשואה העתידית מהשקעה בהן, בטווח הארוך, עולה בהתאמה.

לקראת מיתון

הישרדות פיננסית איננה רק נחלתם של חסרי כל או אנשים קשי יום. הישרדות פיננסית היא היכולת לדבוק באסטרטגיה (“קנה והחזק לטווח ארוך”), מתוך היכרות עם מגרעותיה (החשיפה התקופתית למפולות בטווח הקצר), תוך היערכות פסיכולוגית ופיננסית לקראת אותן מגרעות כשהן מתרחשות בסופו של דבר.

בפשטות – זו היכולת להתמודד עם הפער שבין מה שעלול לקרות, לבין מה שדרוש לנו שיקרה.

הצורך בשולי ביטחון – מרחב טעות — הוא תנאי הכרחי להישרדות פיננסית.  מי שנכפה עליו למכור מניות בשוק יורד – למשל, כי הוא צריך לשלם חשבונות ואין לו שקל בצד, או כי הוא לווה כסף כדי להשקיע, או כי הכסף שהשקיע אמור היה לשמש אותו בטווח הזמן הקצר כדי לרכוש דירה – לא יוכל לשרוד בפער הזה. גם אם אופק ההשקעה שלו ארוך מאוד, סיבולת הסיכון שלו אפסית.

לעומת זאת, משקיע שנהנה מנזילות גבוהה (עתודות מזומנים שאינן מושקעות בנכסי סיכון), ומנהל את ה”משק האישי” שלו בתבונה – רמות נמוכות/אפסיות של חוב, תזרים מזומנים חיובי, הרגלי חיסכון בריאים ויכולת הסתגלות והסתפקות במועט בשנים רזות – יוכל לפתח את הסיבולת שתאפשר לו בתורה להחזיק מעמד גם בתקופות של מיתון כלכלי ומפולות פיננסיות.

כמאמרו של בנג’מין גרהם: “התכלית של שולי הביטחון היא להפוך את התחזית למיותרת”.

שולי הביטחון מאפשרים למשקיע לתת ביטוי לסיכוי שתוכניתו תיכשל בטווח הקצר. אם ידוע לי, בממוצע, שהשוק קורס 15% בערך אחת לשנה, אני יכולה להרכיב לעצמי תיק השקעות מפוזר, עם חשיפה למניות, אגרות חוב, מזומן ונכסים אחרים, שיוכל להתמודד עם מפולת גם אם אינני יודעת במדויק מתי היא צפויה.

הידיעה שהפלח המנייתי בתיק שלי עלול להיחתך בחדות בכל רגע מביאה לכך שכאשר המפולת מגיעה בסופו של דבר – אני לא מופתעת ולא מפחדת.

זה רלוונטי במיוחד כעת, משום שאותם שולי ביטחון שהופכים אותנו למשקיעים טובים הם אלה שבזכותם אנו נעשים עמידים יותר בפני מיתון כלכלי. והסיכויים שמיתון כזה לפנינו אינם קטנים.

חסכונות משמעותיים (בהיקף של שישה חודשי מחייה לפחות), כיסוי ביטוחי הולם, היכולת לפתור בעיות גם מבלי להשתמש בכסף, היכולת לסגל במהירות את סגנון החיים לנסיבות המשתנות, היכולת להמיר מיומנויות נדרשות להכנסה אד הוק, היכולת לדחות סיפוקים והיכולת לסבול אי-נוחות לאורך זמן ואפילו לצמוח מתוכה במופת של אנטי-שבירות, גם אם שווי התיק ירד ל-0  —  כל אלה אינם זרים לקוראי הבלוג הזה.

אלה מכם שפיתחו את המיומנויות הללו לאורך השנים יגלו שהחודשים הקרובים אינם נוראיים כל כך.

אחרים, שהתרגלו למתוח את עצמם עד קצה גבול היכולת הפיננסית, יחוו בדרך הקשה את הצורך לצאת מחובות, לרפד את חסכונות החירום, לקצץ בתקציב המשפחתי עם מאצ’טה, לתעדף בין החשוב לחשוב פחות, לבשל בבית, לנסוע פחות ולקנות פחות.

אפילוג

השעה עכשיו קצת אחרי 2 לפנות בוקר. אני כותבת את הפוסט הזה אחרי שגיא רולניק מדה מרקר צייץ משהו על כך שפחד כזה הוא מעולם לא ראה בשווקים – גם לא ב-2008.

אכן, מפתה להיות פסימי בימים כאלה. לפסימיות יש מין משיכה אינטלקטואלית. ספרי למישהו שהאנושות תסתגל ותתגבר, כפי שהיא תמיד הסתגלה והתגברה על אתגרים, והוא יראה בך נאיבית, מנותקת ושאננה. ספרי לו שחייו בסכנה ושהעולם כולו עומד בפני חורבן – ותשומת לבו שלך לעד.

אני לא חושבת שהעולם בדרך לאבדון. ולמרות זאת, יתכן שהשוק ימשיך לרדת בתגובה להתפתחויות.  כמו עיוור שלא יודע היכן מצוי הקיר עד שמקלו נוגע בו,השוק  אינו יודע עד כמה הרחיק לכת עם הפסימיות – עד שהוא נתקל ב”קיר” דמיוני שממנו מספיק משקיעים ימשכו לכיוון ההפוך.

זהו החוק השלישי של ניוטון בפעולה: לכל פעולה יש תגובה נגדית, שווה בעוצמתה אך מנוגדת בכיוונה.

פסימיסטים כמו רולניק נתפסים לחדשות רעות, אך הם לא מייחסים כל משקל לתגובה הנגדית. העמדה הזו לא רציונאלית, אם לוקחים בחשבון שההיסטוריה האנושית כולה היא מופת של שינוי והסתגלות.

תגובת הנגד תגיע בדיוק כשם ש”שנות העשרים הרועמות” הגיעו אחרי השפעת הספרדית. היא תגיע, בדיוק כשם ששוק המניות הניב למשקיעים תשואה ריאלית חיובית למרות שתי מלחמות עולם, שפל גדול, משבר טילים גרעיני, אסונות טבע, ואין ספור משברים גאו-פוליטיים וכלכליים.

היא תגיע. אולי לא מחר. לא בעוד חודש ולא בעוד שנה מהיום. אבל היא תגיע.

ראו גם

מה שחשוב כעת זו ההתנהגות שלכם – לא של השוק

תעצרו את השוק – אני רוצה לרדת

זה הדוב הצהוב?

זה פיצ’ר, לא באג

10 הדיברות למשקיע בשוק דובי

Chill

guest
171 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
יובל101

אנשים תמיד מרגישים צורך לעשות משהו
Don’t just stand there, do something!

אבל יש מצבים שעדיף בהם לא לעשות כלום
Don’t just do something, stand!
עכשיו זה בדיוק זמן כזה.

נפתול

חשוב גם להסביר שאי-קנייה כמוה כמכירה בהפסד (כמעט). שוק שיורד ב-30% (ועוד היד נטויה) צריך לעלות אח”כ ב-42% כדי לחזור לאותה נקודה. מדובר בתשואה פנומנלית שמשקיע פסיבי לא יראה אפילו ב-10 השנים הקרובות. זאת הסיבה האמיתית שצריך להמשיך לקנות כרגיל: כדי שהתשואות מהמחירים הנמוכים של הירידה המתמשכת יניבו עליית ערך שתכפר על ירידת הערך של הכסף שהיה בהתחלה (שכאמור, לא יחזור למה שהוא היה, כנראה לעולם).
סולידית יקרה, תקני אותי אם אני טועה.

דגגגג

עדיף לקנות אבל אם תסתכל עשר שנים אחורה, השוק עלה בהרבה יותר מ 42% תוך 10 שנים. S&P500 היה פחות מ 1000 נקודות לפני 10 שנים וגם כרגע הוא סביב 2500.
במשבר הקודם אם מסתכלים על התקופה שלפני שיא הירידה (סביב 900 כאשר השיא השלילי היה 700) ועד לתקופה שהייתה התאוששות של מעל 40% עברו רק שנתיים.

ICEMAN

1340.
השיא של המעוף ב-2007, חזר אליו ב-2011, והשבוע שבר אותו כלפי מטה.

Shirli

כלל פשוט לימדת- התחל והמשך.
ועוד אחד- יותר חשוב מלעשות הוא פשוט לא לגרום נזק.
תודה לך, את מדהימה, חכמה ושנונה!

קשוח ומהורהר

כבוד לסולידית על מהירות התגובה לאירועים והאכפתיות לעוקביה

שולה מעפולה

ברשותך, עמדה נגדית:
אנשים יודעים לעשות אקסטרפולציה. במשברים קודמים ממשלות תמכו בשוק בכסף ובתמריצים, הורידו ריביות והשוק התאושש. אז בטח נצא מהמשבר והכל יחזור למקומו.
אבל, כאן זה אחרת.
שום תמריץ לא יסייע מול וירוס. אנשים לא יעבדו ולא יצמחו כשהם בסגר. והגלובליזציה כפי שהיא היום, ספק אם תחזור.
אין לי כוונה לחכות 20 שנה עד שהבורסה תחזור לרמת המחירים הנוכחית. יצאתי מהשוק בהפסד של 10 אחוז, לא מתוך פחד אלא באופן רציונאלי, בהערכה שקיבוע ההפסד הזה הוא הבחירה הטובה יותר.

רון

לא היית צריך להיות בבורסה מלכתחילה. מה ציפית? לעליה ליניארית של מחירי המניות במשך 30 שנה? באיזו תקופה בהיסטוריה זה קרה בדיוק?

קסטימון

יש סיכוי טוב שהאנושות תתגבר על הקורונה כמו שקודם התגברה על החולרה, הטיפוס, האבעבועות השחורות, השפעת הספרדית, הסארס, והפוליו. הקורונה בינתיים לא נראית יותר מפחידה מהם …

מיקו

זה נכון. הסיכוי הוא אפילו יותר מטוב מאד שהאנושות תתגבר על הקורונה כמו שקודם התגברה על הכולרה, הטיפוס, האבעבועות השחורות, השפעת הספרדית, הסארס, והפוליו אבל האנושות אף פעם לא התגברה ולא תצליח להתגבר על החולירות. בשביל זה יש תיקי חסכון וסולידית.

פאסיבי

לא האמנתי איך 20 שנה יכולות לחלוף כ”כ מהר

yaron

SUNDAY BLOODY MONDAY…..hail to the king

משה

למה אי אפשר לתת המלצות שלא מחייבות מה כן לעשות כעת עם הכסף ( כולל שמות של אפיקים) למי שכן מכר ?

קרן

אני מבינה שקודם כל אין כאן “המלצה” אלא דעה ושיתוף. בתוך הדעה והשיתוף יש מה שמפתח את החשיבה. השיתוף הוא שמלכתחילה לא למכור ולצאת, ואף לא לבדוק ולראות כמה הפסדנו.. אלא להבין שהמצב יתאזן ויחזור למעלה, ולהמשיך ולקנות כרגיל.

אני מבינה את התחושה הקשה של אי הוודאות שגורם לפחד, ולבי איתך , במצב שהפחד משתלט, וכבר מכרת, מתוך הבנה של המציאות , אולי תשקול להמתין מעט, להרגיש שאתה יותר מאוזן ופחות מפוחד ורק אז לחזור לשוק.

הרבה בריאות ושנעבור את זה במהירות ובשלום.

אורי

כל אחד פועל לפי פחדיו. גיא רולניק הוא רואה שחורות משחר נעוריו…אמנם נקלענו למצב שטרם היה, אבל האנושות איננה נכחדת, היא עצרה לרגע. הטכנולוגיה והתקשורת יזניקו את השוק בקצב מטורף עם סימני הנפט הראשונים. לכן גם המיתון המסתמן, המשבר הגלובלי, הם כמו אצן שעצר אחרי מרתון להשיב את רוחו. ולאחר שיחרור ומנוחה יחזור לריצות קלות וירשם למרתון הבא. נשארתי בתיק, ובודק מציאות שכיום מחירם נמוך להפליא. אני בטוח שחיסון שיוכח או תהליך האטה כמו שהיה בסארס, יביא לזינוק בשוק. אל תהיו פסימים, ואל תתקרבו לחולי קורונה עכשו.

דודי ג.

האנושות תתקיים, כן. הבורסה תזנק, אולי. כמו שיפן חיה וקיימת 30 שנה אחרי קריסת שוק המניות שלה, אבל השוק עוד לא חזר לעצמו.

nir

אם הייתם מכירים את גיא רולניק, הייתם עושים אבחנה בין התיאור שלו לגבי הפחד בשווקים, לבין תיאבון הסיכון האישי שלו להשקעות. יש רק 2 תרחישים. או שהוירוס ישמיד את כולם וכסף והשקעות לא יהיו רלבנטים, או שהוירוס יושמד ומי שמכר ימות מצער.

אלירן

אלופה!!! עוקב אחרייך מיומו הראשון של הבלוג ולעולם לא הגבתי,מופנם משהו. חוויתי את 2008 על בשרי וקניתי בזמנו אגח קונצרניות במחירי רצפה וכמובן לפניי שהיה טוב היה רע. המסר שאת מעבירה פה בצורה כה רהוטה הוא חשוב לאין שיעור ולא אומר שלא קשה לי בימים אלו עם החשיפה שלי לשוק. בקיצור שאפו, מעריך ומוקיר. אלירן

עזרא

בוקר טוב, מסכים עם כל מילה.ההתאוששות בוא תבוא. מי שיש לו אופק השקעתי ותוכנית סדורה של השקעה יפסיד עכשיו מעט ויורוויח בעתיד.

Winston

תודה על הפוסט מרענן הזיכרון הזה, שלכאורה מובן מאליו, אבל ממש לא.

לאוניד

אני מניח שיותר נכון לומר אולי יפסיד עכשיו הרבה, אבל בעתיד ירוויח יותר ממה שהפסיד

shaz

תודה רבה! עוזר להתמודד עם המצב ומכניס קצת פרופורציות בזמנים האילו

אבי

השאלה היא מה עושה משקיע שהגדיר כמדיניות סוג של stop (אחוז קבוע, trailing וכו”). האם דבק במדיניות או שבשוק כזה אכן ניצמד לתיק בראייה ארוכת טווח. זאת כי בשוק כזה היצמדות למדיניות ה- stop יכולה להביא למכירת כל התיק וזה נראה לי מנוגד לרוח הפוסט.

אריאלה

מאמר חכם. מה שהכי אהבתי בו זה העצה – שלפעמים היא ברורה מאליה אבל לא הרבה מתנהלים כך – שבמניות אדם אמור להשקיע את הכסף העודף שלו ולא את כל כספו.
מכל מקום- אני אף פעם לא משקיעה במניות (רק אוהבת לקרוא את מאמרייך). אני משקיעה אך ורק בבתים, וכשערכם יורד לפעמים- אז מה? אפשר לגור בהם ואפשר להשכיר אותם.

קרן

אהבתי 🙂

מק

את נהדרת וחכמה ואמיצה. בריאות

שמוליק

ההתלבטות למשקיעים בטווח הארוך אינה רק אם “לחתוך הפסדים” אלא הניסיון להכות את השוק:
רוב המשקיעים לטווח הארוך (כמוני) יכולים לצאת מהשוק ברווח ניכר ולא בהפסד.

הפיתוי מאוד גדול כי העובדה שאני לא פועל מפחד אלא “מפכחון” ושהדברים עלו בדעתך לפני שבועיים ובאופן תיאורטי יכולתי לחזור כבר היום ולהגדיל את התיק (לא את השווי) זה האתגר המשמעותי בעיניי.
ז”א, לא לצאת מהשוק ולהשלות את עצמי שאוכל לדעת מתי לחזור.

שחר

הסולידית מצטטת את ולדימיר לנין?
רק בשביל זה היה שווה להיכנס לפוסט.

יש עשורים שבהם לא קורה דבר. ויש שבועות שבהם עשורים משתנים.

Roy Lindenfeld

לא כתבתי בפורום כבר שנים (Because… reasons). אבל הפעם אני חייב להגיב. הפוסט הזה, והעקרונות שבבסיסו, הוא זה שהלוואי והיה שולט בשיח. בעולם אמוציונלי והיסטרי של “מוחות לטאה”, טוב לראות שיש מי שיודעים להתבטא בצורה רציונלית, במתינות ובאופן מפוכח. להסתכל לעתיד בלבן של העיניים, ולדעת שלא בטוח שיהיה בסדר (כי לאף אחד אין כדור בדולח), אבל סטטיסטית, כנראה שיהיה בסדר. ולדעת להפריד בין המצוקה האובייקטיבית לבין המצוקה הפנימית והסובייקטיבית, ולא לערבב בין דרכי ההתמודדות איתן, כי לערבוב של דרכי ההתמודדות עם שתי המצוקות האלה עלולות להיות השלכות הרסניות על שתיהן, ואז יוצאים קירחים מכאן ומכאן. חברים, זה הזמן לעשות מעשה… קרא עוד »

מרדכי

אני מכרתי. הכל. ואני מחשיב עצמי כתומך בשיטה הסולידית. הסיבה פשוטה. הפעם זה באמת אחרת. מי שלא רואה את זה וגוזר גזירה שווה עם משברי העבר לדעתי לא מסתכל על המציאות בעיניים פקוחות. מגזרים שלמים של הכלכלה ימחקו. הממשלות יזרימו כמויות אדירות של כספים ללא כיסוי שיגרמו לאינפלצחה. אירופה ואמריקה יפגעו קשות – גם אובדן חיי אדם יהיה משמעותי. אני חי באנגליה שעדיין לא קבלה החלטות קשות המתבקשות מהמצב, והפגיעה כאן היא עצומה. אז מכרתי.

יעל

אני חושבת שזו ראייה צרה. אתה צודק שמגזרים שלמים יעלמו, אנחנו נהיה חברה שלמה בפוסט-טראומה. עם זאת, לצידם, מגזרים שלמים שאפילו קשה לנו לדמיין אותם יוולדו וישגשגו. החברה תשתנה, יהיו הרבה מוסדות שיאמצו הרגלים מקוונים. אוניברסיטאות, בתי ספר, חברות, משרדי ממשלה. לצד זה, יתפנה לנו ים זמן כי לא נעמוד בפקקים למשל. אנחנו עדיין יצורים חברתיים ועדיין נרצה תרבות פנאי עשירה. במגפה הבאה (והיא תהיה) כבר יהיה חיסון מוכן מראש, קיים, שרק צריך את ה-RNA של הוירוס ואפשר להתאים אותו תוך ימים או שעות. או שיהיה חיסון שמתאים לכל סוגי הוירוסים בעולם (יש כזה בפיתוח). אנחנו נצטרך את הכספים שלנו… קרא עוד »

הלו

רגע מרדכי אני לא מבינה, איזה מגזרים שלמים מהכלכלה ימחקו ולמה לדעתך?

Leonid

מסכים.
ושאלה חשובה נוספת היא האם צד הביקוש נפגע?
והתשובה היא כנראה שלא.
וחוקי היסוד של הכלכלה לא השתנו. אם יש ביקוש גם עם חברות יעלמו יקומו במקום חברות חדשות כדי לספק את הביקוש. אין וואקום…
זה עלול לקחת זמן, אולי הרבה זמן (אם כי בתמיכת הטכנולוגיה קבועי הזמן דווקא מתקצרים) אבל השיקום יגיע.

ח.ל

המשבר הבריאותי ייגמר כנראה בייצור רחב של חיסון, או לאחר שרוב האוכלוסייה בעולם תדבק ותחלים, וההדבקה תיעצר. מסתבר שזה יקרה במהלך השנתיים הקרובות, או קצת אחרי.
אני לא רואה סיבה שהשוק לא יצליח אח”כ, לשקם את עצמו, לאט לאט או במהירות,. כפי ששיקם את עצמו לאחר משברים קודמים לאורך ההיסטוריה.

רון

כלומר בתקופת ההשקעה שלך נפילה של 50% ויותר לא נלקחה בחשבון מעולם.

Asher

אני גם. אני סקרן, הסולידית – תוכלי רגע לתת לנו את דעתך למה זה כן יכול להיות אחרת? אני לא מבקש שתהי אחרת רק שתנסי רגע לשחק את devil’s advocate.
קצת מוזר שמתארים אותנו פה עם מוח לטאה. האם הטיעונים של מרדכי שגויים? לכל הפחות יש להם הסתברות מסוימת. עם כל יום שעובר זה נראה כמו הסתברות גבוהה יותר

Gil

מדרכי היקר, אם מה שאתה אומר נייר טואלט יהיה שמיש יותר מכסף בבנק.

Asher Metzger

עשה טובה. יש הרבה מקום באמצע עד שנגיע לשם. נסה לא לבטל ולהתייחס ברצינות.

דגגגג

זה באמת אחרת…העולם במקום שבו אנשים יכולים לעבוד מהבית בקלות, יש ביטחון תזונתי, יש טכנולוגיה שמפתחת חיסון ותרופות תוך פחות משנה.
אם התאוששו ממלחמות עולם (שהיו בה גם מגיפות ורעב) לבייבי בום אז בטוח שיתאוששו גם מזה. להיפך, זה עכשיו ייצור ביקוש לחברות חדשות שיעבדו על פתרונות טובים יותר למשברים כאלה: תרופות אנטי ויראליות גנריות כמו התרופות האנטי ביוטיות הגנריות שיש לנו, מערכות לניהול ושיתוף מידע רפואי בין ארגונים ובין ממשלות, מערכות לעבודה ולמידה מרחוק, שינוע על ידי רובוטים, תעשייה רובוטית, פיתוח genetic sequencing כדי לגלות בבדיקה אחת את כל הפתוגנים המוכרים והלא מוכרים שאדם נושא……

שחר

מרדכי, זה נשמע דרמטי ואכן המצב דרמטי, אבל – מה טווח ההשקעה שלך? שנתיים? חמש?
אם טווח ההשקעה שלי זה 15 שנה ומעלה, לא אפשר להניח שעד אז העולם יתאושש? קח לדוגמא את המרחק בין 1945 ל-1960. שני עולמות שונים לגמרי.

Mordechai

Shahar, there is a fundamental difference between war time and this case. During war time, while many people die and a lot is being actually increasing. Of course, most of it is geared to fight the war, but the productivity gains are here to stay. In the Coronavirus case, the productivity is decreasing more and more. People are homebound, and the longer this continues – the worse it is going to be. Money doesn’t grow on trees – so when there is NO production, what gives value to the money? France pledges 300 billion EURO to help the hard hit… קרא עוד »

וולטר סובצ'אק

מרדכי, המחלה הזאת היא כמו שפעת לפי המומחים. כל העוצרים והבידודים שכופים עכשיו שמשתקים את הכלכלה זה ניסיון להאיט את הקצב של ההידבקות כדי לא להקריס את מערכת הבריאות. אם היה אינסוף מיטות ורופאים בבתי חולים, לא היו בכלל משנים כלום, אחוז התמותה הוא כמו משפעת ולא עושים עוצר בגלל השפעת, לא? אז המחלה תעבור תוך גג חודשיים והכלכלה תתחיל לצאת מזה, לאט אבל בטוח. לא יודע מתי השווקים יגיעו לשיאים חדשים אבל הם יגיעו. אני ארשה לעצמי לשמור לינק לקומנט שלך עם תזכורת לחזור אליו בעוד חצי שנה, ואתה תראה כמה המצב יהיה רחוק מהסוף העולם שתיארת בו

Mordechai

There is much that is absolutely false in what you write – this nowhere NEAR being just a flu. Besides, the ‘if the situation was different … .then it would have been different’ is kind of not-an-argument.

I accept the challenge – please get back to me in 6 months (assuming we are both alive and kicking) and let’s see 🙂

לאוניד

It is not the first epidemic in the history and actually the probability that it will be handled more effectively is higher
More than that the ability to make certain conclusions for the future is also higher due to advanced science and technology
The even is complex but I assume it is not the end of the world…

דגגגג

להגיד שהכלכלה עצרה זו הגזמה רצינית. מה שנעצר זה הנדלן למגורים/משרדים, התרבות ופנאי, אופנה, ספורט, תיירות, הסעדה. כמו שאמרת, זו נפילה של בעיקר סקטור מסויים שתלוי באינטראקציה פנים אל פנים מול לקוחות ועדיין לא עשה התאמות או לא יכול לעשות. מצד שני, יש פריחה בסקטורים אחרים. הבת זוג שלי עובדת בחברה שמספקת פתרונות דור חמישי. החברות טלקום נמצאות בטירוף ורוצות לקנות כדי להגדיל את רוחב הפס. אני עובד בחברה אמריקאית, אנחנו מגייסים 100 אלף עובדים. המנכל העלה את השכר של כל העובדים השעתיים. הדרישה לשירותי הענן שלנו נמצאת בשיא של כל הזמנים. המחסנים/שליחים עובדים בתפוקת שיא כדי לספק מוצרים שאנשים… קרא עוד »

ICEMAN

גם ב-2008 אמרו “הפעם זה באמת אחרת”. אני זוכר זאת היטב יחד עם המסכים המדממים ותחושת סוף העולם באותו אוקטובר. זה נאמר גם ב-2001, במיוחד לאחר שלקריסת הדוט קום הצטרפה גם קריסת התאומים. אני מניח שזה נאמר גם באוקטובר 83. תכלס, מאוד יכול להיות שבעוד 3 חודשים הדרעק הזה ידעך וכל סיפור הבידוד הזה ייזכר כקוריוז דוגמת החדר האטום ממלחמת המפרץ. וייתכן שהטבע סוף סוף משיב מלחמה נגד הוירוס הקטלני הזה, המתקרא “האדם”, ומדלל קצת או הרבה את האוכלוסיה המיותרת, ואז, אחרי שנקום מהאבל, יהיה פה קצת יותר אוורירי ומגזרים כלכליים חדשים יצוצו. בכל מקרה, השמש תזרח והאופטימיות תחזור לשוק… קרא עוד »

אביתר

האם גם למי שמושקע בקופות גמל עובד העיקרון של המשך הזרמת הכספים לתיק. הרי הכסף נתון לניהול בית ההקעות אבל החוסך לא רואה יחידות מניה שהוא רכש?

אביחי פרץ

ההפסד מתקבע רק כשאתה מוכר.
תובנה חדה וכואבת.

עומר

תודה רבה על הפוסט!

כשהאחוז של חלק המניות בתיק שלך יורד, ורכיבים אחרים בו עולים (כמו היום), את מוכרת חלק מהרכיב שעלה ועם ההכנסה קונה עוד מניות, למרות האירוע מס?

את משלמת מס רווחי הון כל פעם שאת רוצה לאזן את התיק?

רונה

אפשר לאזן גם באמצעות קנייה בלבד. לדוגמה, אם היה לי 1000 שקל במניות ו1000 שקל באג”ח (50:50) ולאחר ירידה במניות היה לי 600 במניות ו1100 באג”ח למשל, אני יכולה לקנות עוד 500 עם המניות וכך לאזן חזרה ל50:50 באמצעות קנייה בלבד, ובלי לשלם מס רווח הון.

לאוניד

לדעתי שיטה טובה יותר היא לשמור נתח מזומן שיאפשר לבצע את האיזון

Chen Guttman

כן, התיקון מעלה יגיע, רק עניין של מתי…צריך להיות עם האצבע על הדופק, למעט האמיצים שמשקיעים גם עכשיו ובסוף (!) יהנו מהפירות של העזתם.

הבעיה הגדולה היא מתי הכלכלה תחזור לעצמה (עסקים, מפעלים, חברות) כי נזק גדול יגרום לפיטורים מסיביים בשוק, ואנשים רבים יתחילו להתקשות להחזיר את המשכנתאות ועלולה להיות נפילה במחירי הדירות (אף על פי שכרגע שוק הדיור מפתה משקיעים רבים ממרחץ הדמים שקורה בשוק ההון)

שי

כמה חבל שהסולידית היקרה לא בתפקיד שרה, או רגולטורית.

נר באפילה. קול צלול של הגיון וקור רוח. מצרך נדיר בימי מנהיגים מנייר רוטטי טוויטר וסקרים…

Xantippe

ואם יש לך מזומן למה בעצם לא השקעת בעת המפולת המתרחשת, גם בחסר, וכך אפשר לצמצם הפסדים (וגם רווחים)…??

Joe Crypto

יש ערך רב בגישה שלך אך כמו כל דבר גם עליה להיות תלויה בהקשר. ההקשר יכול להיות למשל גיל המשקיע. הקשר נוסף הן הנסיבות שבחלקן אינן רלוונטיות למשברים קודמים. דחקתי בקרובת משפחה מעל 70 לממש לפני 5 שבועות והיא חסכה מאות אש”ח הפסד שבגילה היה מאד משמעותי. האם היה עליה להשאר? לדעתי לא. גם לצעירים יותר: ניתן היה כבר לפני שבועות לחשוב ולראות שברבור שחור כגון זה הוא רב משמעות לכמה רבעונים. סין נעצרה משמעותית לרבעון שנים לפחות (עדיין מאות אמיליונים שם בהסגר ועדיין גם אם יחזרו לפעילות יושפעו עתה מביקוש פחות מהמערב בסדרי גודל). קווי יצור שלמים נעצרו אצל… קרא עוד »

רונה

אולי אם היית מתעמק יותר בגישה של הסולידית היית יודע שהיא אומרת לאנשים בגילאי זקנה להתרחק ממניות כמו מאש. היא אפילו רשמה את זה באחד מהפוסטים שלה לגבי הקורונה.
השאלה האמיתית היא למה קרובת המשפחה הזקנה שלך נמצאת בחשיפה גבוהה למניות שהייתה יכולה לעלות לה במאות אלפי שקלים לדברייך.

בכללי כל התגובה שלך נשמעת כאילו זה הפוסט הראשון של הסולידית שאתה קורא וחבל, אתה מפספס הרבה.

Joe Crypto

טוב נו. לא צריך להפוך את זה לאישי או להגנה על הסולידית החביבה (לא בציניות) (כל שלשת הפסקאות שלך הם לגופו של אדם או לגופה של קרובת המשפחה). אני מתייחס לפוסט הנתון שהוא טוב ולגיטימי, אבל לא אמת מוחלטת אלא תלוי בהקשר ויש גישות אחרות שגם הן לגיטימיות. אשמח לדיון ענייני בין אם קראתי את כל הפוסטים של הסולידית ובין אם לאו. אך למגננה אין לי רצון.

ברשב

JEO התגובה שלך נראת מאוזנת וראויה. המיתון שיבוא בעקבות הנגיף הוא אמיתי . הסגר, הנפילה בהכנסות, הפחד מהעתיד יגרמו לירידה בקניות ולירידה בפעילות הכלכלית. כל החברות , למעט אולי סקטור בריאות ואינטרנט, יסבלו בקיטון במחסור וקיטון ברווח במהלך השנתיים הבאות. העיקרון של לא לצאת מהשוק בכל מחיר אינו מתאים באופן מוחלט. יחד עם זאת מי שלא הקטין אחזקות במניות לפני שלושה שבועות איחר את הרכבת. מצד שני מי שיושב על מזומן בגלל שמכר צריך לשקול להתחיל להיכנס חזרה לשוק במנות קטנות בחוששים הבאים השוק לא יתקן לרמה של תחילת 2020 אבל מהרמה הנוכחית גם אם ספירת עשרות אלפי המתים תגרום… קרא עוד »

גדי

כן הפעם זה אחרת ויהיה אחרת ההיסטריה והמין האנושי לעתים רחוקות עושה ריסט לכל מה שאנחנו מכירים ומתחיל משהו חדש שלא על פי התכנון. יתכן ומי שחסך שנים על גבי שנים והצטמצם כל הימים לא הוליד ילדים כי הם עולים כסף לא יצא לבילויים כי היה מחוייב לצו המצפון מצוות החיסכון. חיי כל חייו בדמיון ובהנאה שחסכונותיו עולים ועולים יצטרך לצערו להיפרד מדמיונותיו וחלומתיו..

לאוניד

כן, אתה בטח יודע שהפעם זה אחרת…
אתה יודע על כמה ארועים במאה שנה האחרונות נכתב “הפעם זה אחרת”….

שני

אני סטודנטית צעירה עם סכום כולל של כ40 אלף. לא עובדת וגרה אצל ההורים (אך מתכננת מעבר דירה אחרי הקורונה). צופה במה שקורה ויודעת שאני חייבת להשקיע עכשיו,אבל לא יודעת איך ובמה. אני בטוחה שבעוד כמה שנים כולם יתחרטו שלא השקיעו אז במרץ 20,ורוצה להיות חלק מזה. כרגע אין לי הוצאות כמעט, אבל סביר להניח שבעוד כמה חודשים יהיו (אז גם אתחיל לעבוד). מה היית עושה במצב שלי? אני יודעת שאת לא יועצת ולא אקח את דברייך כהמלצה, אבל בגלל שמצבי די חריג בנוף המשקיעים המנוסים שכבר בפנים אשמח מאוד לתמונת מצב לגביי. תודה!

nadavgal1

דבר ראשון- קראי על איך ומה. קחי את הזמן שהתפנה לך ותקראי. האתר הזה הוא נקודת התחלה מאד טובה. אחר תחשבי כמה מתוך הכסף שלך את יכולה להשקיע. ולבסוף, השקיעי.

שי

אם, כתוצאה ממשבר הקורונה הזה, את חוזרת לכתוב שוב אז זה מחיר שאני מוכן לשלם😁
היית חסרה פה דורין 🙂

תרנגול

מילים מחזקות בימים שבהם צריך כאלה.
תודה לך.

ביולוג ירושלמי

תודה על המאמר הזה.
עוד יחזרו אליו אלפי אנשים בפעם הבאה שהאנושות תרד על הברכיים ותבכה לסבא ג’פטו כי היא חושבת שהיא המין הכי מוצלח שהיה קיים EVER, שהיא תשרוד ותישאר פה לעד, מוצצת את לשדו של כוכב הלכת הזה עד שיום אחד הוא יראה לה מאיפה משתין הפנגולין.
כליל השלמות של המתכנן התבוני אלק.
אנשים חוששים כאילו החשש עצמו הוא תכונה להתפאר בה.

Shmuel Hazan

מסכים עם הכל והכתיבה מתיחסת למשקיעים לטווח ארוך שחווים היום על בשרם כמו שאחרים חוו בעבר ואותו משקיע רק קרא עליהם. השאלה איך היית פונה למשקיע חדש שרק עכשיו נחשף לבלוג הזה ומעוניין להיות משקיע לטווח ארוך לצורך עצמאות כלכלית. כיצד אותו משקיע חדש יושפע מהארועים האלה ויבנה תיק השקעות שיתכן ויהיה שונה מתיק שאת בנית בעבר בעיתות של שגרה.

איתמר שגב

אני נאמן לאסטרטגיית ההשקעות שלך ורואה את עצותייך עין בעין ב99% מהמקרים.
כאן זהו ה1% שאת טועה.
עדיף לברוח מהנפילות שקורות עכשיו. לחזור לשוק עוד זמן מסויים וקבוע מראש.
המשבר הזה דומה למשברים כלכליים קודמים בהם ערך המניות נחתך ב50-80%, בתוספת ההבדל ה״קטן״ שלבנקים המרכזיים לא נשארה ״תחמושת״ – הריבית אפסית וההרחבה הכמותית נעשתה כבר ללא סוף.

מותר להשקיע לפי תיאוריה מסויימת. אבל מותר לומר שהיא איננה נכונה ב100% מהזמן, כמו כל מודל.

בהצלחה לכולנו והמון בריאות.

nadavgal1

לא לא, היא צודקת כאן ואתה טועה. כי אתה לא יודע מה זה אותו זמן מסוים, וגם אם “תקבע אותו מראש” שום דבר לא מבטיח לך שלא ירד דוקא אחריו, או יעלה לפניו. ולעומת זאת, את ההפסד הנוכחי אתה מקבע.

תמר אבישג

נניח השקעתי 1000, אחרי 3 שנים הם נהיו 1321. תשואה יפה של למעלה מ30%. עכשיו השוק ירד ב8%, אני מושך 1215. תשואה נחמדה של כ20%.
השוק ממשיך לרדת (ניתוח כלכלי קר, לא ניבוי עתידות או ראיה בבדולח) לרמה של 880. אני כבר לא בפנים, לא חוטף את ההפסד, מה שקיבעתי זה הרווח של ה20%, ועוד שנה אני חוזר, המשק ממשיך כרגיל כי יצא כבר ממצב אי הוודאות המטורף ועושה נניח 5% בשנה, אהיה עם 1275.
לעומת בחור שלא רמה ״לקבע את ההפסד״ ונשאר – הוא יהיה עם… 924.
תקרא לזה קיבוע, אני קורא לזה ניהול סיכונים.

Degrees of Freedom

כל מילה הסלע, למעט המלודרמה העודפת. מדובר בכסף. התאורים המליציים והמוגזמים כמעט וגורמים למסר המאד נכון שלך להיעלם. חבל אבל עדיין הבלוג הזה הוא מהמשובחים.

yogi

ואידך זיל גמור

דוד

היי, אני סטודנט שנה שלישית לכלכלה ושוק ההון ומאוד “מתרגש” מהמצב שנוצר וההזדמנויות שקיימות.
כרגע אין לי כסף פנוי וחשבתי לקחת הלוואה (נגיד 50000) כדי להיכנס לשוק המניות, מה דעתכם על כך?
*אני עובד ב2 עבודות ויכול לשלם את 900 החזר בחודש (נגיד אקח ל60 חודשים).

Joe Crypto

לגמרי לא מומלץ. באופן כללי וביחוד כאן כאשר יתכן שיש עוד ירידות רבות

nadavgal1

להכנס בירידות- חכם. להכנס לירידות במצב שלך- הזוי ומסוכן. לא לוקחים הלוואות להשקעה במניות. עבוד קשה- חסוך הרבה כסף בתקופה הקרובה והשקע *מה שהרווחת* במניות, וזאת רק בהנחה שאתה גר עם ההורים ויש לך יציבות מכל בחינה אחרת.

miki

לא הייתי עושה זאת גם אם היו מכוונים לי אקדח טעון בנגיף קורונה לראש.
בשום זמן, גם לא עכשיו.

GuyChook

יודע שכבר עברו כמה ימים אבל מרגיש צורך לכתוב כאן את דעתי. ממליץ בחום שלא תעשה זאת. יהיו עוד שלל הזדמנויות בחיים לנצל את הכסף שתרוויח ותחסוך להשקעה במניות, לאחר שאתה יודע שיש לך ביטחון כלכלי ואתה מוכן לתרחיש בו תפסיד 30-50% ממנו. זה לא המצב שאתה מתאר.

האופטימית

חדה כרגיל כיף שחזרת לכתוב ומאושרת שאת מפיצה את דברי החוכמה הרציונליים בזמנים כאלה, מעט מאוד נוקטים בגישה הזו

אבי

האופטימית = הגרסה הממוסחרת של הסולידית.

עומר

תודה לך!

איליה

לא מבין למה לא לנצל מבצעים בשוק. קונים במשך כל הדרך כדי לאזן את התיק, מוכרים אגח מצד שני. והכל תותים, העיקר לא להגזים. אני אישת מרגיש כמו צרכניסט ממוצע במהלך cyber monday’ black friday ו’חגים’ דומים. הייתי ב2008-2009 בשוק, מודע לכיולת סיבולת הסיכון שלי. יללה שופינג!!!!

לאוניד

🙂
אהבתי

אחת שמבינה

תודה רבה מכל הלב, מעורר השראה, נכון ומדוייק, כמה כיף שיש אותך! אני מלאת תקווה וגם אם זה יקח זמן, זה יגיע.

אודי

הסיבה היחידה “לדאוג” לגבי הכסף בשוק ההון, היא התרחיש הפחות סביר שהמשבר הנוכחי יביא לשינוי מהותי במבנה הכלכלה. אם תהיה רגיעה בצריכה המסיבית העולמית, אכן לא ברור שהשוק יחזור לרמתו הקודמת.
בתרחיש היותר סביר, הכלכלה תחזור למה שהייתה גם אם אחוז קטנטן מאוכלוסיית העולם ימות מהקורונה.
אני מעדיף להמר על האפשרות הראשונה.
לאפשרות השנייה אני מוכן במידה מסויימת.

avinatbezeq

אני עם מזומן ורוצה להיכנס כל פעם קצת – נגיד 10,000 ש”ח בכל חודש. עברתי על הבלוג וסיכמתי לעצמי, אבל עדיין מסובך. אפשר לחסוך זמן למי שלא מבין, ולהציע כמה ניירות שעוקבים אחרי מדדים, כמה שיותר גלובליים (שוק המניות האירופאי, האמריקאי וכו’) שיש להם סיכון נמוך מבחינה זאת שהם אולי ירדו אבל לא יימחקו (כלומר, למשל, שאין סיכון מנפיק)?

avinatbezeq

בעניין הודעתי הקודמת, הדוגמא שהכי אפשר להאחז בה היא זו של הפוסט של “הסלע השחור” – פשוט לבחור “אחד מכל סוג”. אבל בכל זאת, עבר שנתיים מהפוסט ההוא…

רונה

דווקא הייתי מציע לך לחפש “כך תשקיעו בזול גרסת 2017” כדי לקבל השראה ולא את הסלע השחור (לא נראה לי שעברו שנתיים אבל בסדר)

אבי

למרות האמור כאן, מכרתי הכל, תודה לאל.

dd

מדוייק!

Thinking Aloud

יישר כוח!
תמיד אומרים שלא ראו דברים כאלה ודברים כאלה לא קרו מעולם.
Stick to your plan!

רועי שחורות

“כל מי שקנה מניות באמצע 1929 והחזיק בהן, ראה את רוב חייו הבוגרים חולפים מול פניו לפני שחזר לאיזון כלכלי.” — ריצ’רד אמ. סיילסמן

רונה

אם אתה משקיע בבת אחת את כל הכסף שלך – זאת אשמתך. אם תמצע את ההשקעה שלך ותשקיע סכום מסוים כל חודש/חודשיים/רבעון/וואטאבר, לא תהיה בבעיה הזאת.

nadavgal1

אם את לא משקיעה בבת אחת את הכסף שלך, אתה לא נהנה מריבית דריבית. כמו כן, תפספס את העליות עם רוב הכסף שלך שישחק בעובר ושב. כמו כן, זה לא מגן עליו בכלל ממה שרועי שחורות כתב- גם מי שימצע יזכה לראות את הכסף שלו חוזר לאיזון רק אחרי אותו זמן בדיוק.

איליה

לא נכון, אם הדיוידנדים היו מושעין חזרה אז כבר ב1936 התיק היה חוזר למצב לפני המשבר.

אנרכוקפיטליסט

כל כך נכון

חיים הלוי

היי קורין, תודה לך. בזכותך לפני מספר שנים,שיניתי את כל התנהלותי הפיננסית. עברתי ממינוסים כרוניים לפלוסים כרוניים.אני מושקע בקרן השתלמות (לא פודה) בגמל לתגמולים,בפנסיה ,בגמל להשקעה ,פיקדון בבנק ,וחיסכון קטן בתשלומים בבנק.
אני רואה כיום גם כיצד התיק מתכווץ בימים טרופים אלה,אבל אני מרגיש שיש לי כלים להתמודד ולקבל החלטות שקולות. כל זה לא היה קורה בלי הבלוג שלך. תודה תודה תודה. את מדהימה.

דוד

מופת של פוסט – תודה

Ronnie Stern

הנכון היה למכור הכל ביום הראשון, עדיף אפילו יום קודם.
להשאר עם מזומן או אגח ממשלתי, (זהירות קריסת בנקים יכולה לגמור את כל המזומנים שאיינם מבוטחים).
ולהמתין יהיו חברות שפשוט ימחקו (אז מה החוכמה לא למכור אותם)
יהיו חברות שישתנו ויזנקו, קשה לדעת מראש לכן אולי כדאי יהיה לקנות מדדים.
העיקר תהיו בריאים

רונה

היסטורית אתה טועה, ולגבי המשבר הנוכחי אין לדעת, אז על סמך מה אתה אומר שנכון היה למכור הכל ביום הראשון? כל משבר נראה כמו קטסטרופה עד שהאבק מתפזר וכולם אוכלים את עצמם איך הם לא קנו בנקודה הנמוכה.
אם אתה משקיע ישירות בחברות אז תמיד יש אפשרות שהן יימחקו, מה חדש? גם כשהכל ורוד חברות יכולות ליפול תוך ימים בודדים.

שחר

הערת צד:
כותרת הפוסט זאת גאונות שיווקית לשמה.. עליי זה עבד, בכל מקרה, לשנייה של חרדה 😉

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום