תודה על תשובתך, שתי שאלות נוספות ברשותך:
איזה אינטרס יש לקרן הפנסיה לטעון את ההיפך, הרי אם הכסף לא יעבור לזוגתי, הוא יעבור באופן אוטומטי לבתי, לא? (פשוט מתוקף היותה הבת שלי) כך שבכל מקרה קרן הפנסיה לא תזכה בכסף.
שאר (אלמנה של ידוע בציבור) תקבל קצבת שארים מיום פטירת המבוטח עד יום מותה.
בקרנות פנסיה, לרוב בנות זוג זוכות לקצבה בגובה 60% מהשכר המבוטח, לשארית ימיהן.
אז בעצם בכל הקשור לזכויות על כספי הפנסיה שלי לאחר מותי, אם ברצוני להבטיח ככל שניתן את רווחתן של זוגתי ובתי לאחר מותי, כדאי להתחתן?
תברר מול קרן הפנסיה איזו הוכחה הם מבקשים עבור ידועים בציבור.
בקרן השתלמות לא מדובר בקיצבת שארים אלא בסכום חד פעמי, גם שם יש חשיבות אם מדובר בידועה בציבור או בבת זוג?
שם אתה מגדיר מוטבים, אין שארים. אתה יכול להגדיר גם את השכנה אם תרצה.
מתברר שחייהם של ידועים בציבור קשים יותר בדרך להכרה כאלמן/ה של עמית שנפטר (ראה כאן) וכי לצורך הכרה בזכויות יש לפנות לבית הדין לעבודה, להבדיל מאלמן נשוי שדי בכך שיציג את הסטטוס שלו כנשוי (אם כי בשני המקרים צריך להוכיח מגורים משותפים ערב הפטירה ויש גם חלופה של ילד משותף).
נשמע כמו תוספת ביורוקרטיה אבל זה לא נשמע כמו חסם שימנע את קבלת הזכויות (בתנאי שאכן ניהלו משק בית משותף).
נכון, וגם אני כמי שתומך בהשוואת התנאים לידועים בציבור לאלו של זוגות נשואים, יכול להבין למה נדרשת הכרעה שיפוטית ולא מותירים לקרן הפנסיה להחליט.
