את כולם מעניין לטוס לחו"ל?

[Zorg]

ראשית, תיאור מעולה של האיזור
רק רציתי לציין שאני אישית מעדיף לעלות ברגל ולרדת ברכבל כי הירידות עושות לי בעיות בברכיים לאורך זמן (מניח שלא רק לי).

אכן, גם אני מעדיף לעלות ברגל. אבל צריך להתפשר לפעמים עם בעלי כושר נמוך יותר במשפחה.
אפשר לעלות חלק ברכבל וחלק ברגל.

טיפ קטן, אם יש לך בעיות בירידה, תקנה מקלות הליכה כשאתה שם. משהוא זול (תשאיר אותם בצימר כשאתה גומר) או תבקש מבעל הצימר. זה עוזר מאוד.

 

[bigbang]

טיפ קטן, אם יש לך בעיות בירידה, תקנה מקלות הליכה כשאתה שם. משהוא זול (תשאיר אותו בצימר כשאתה גומר) או תבקש מבעל הצימר. זה עוזר מאוד.

אני דווקא ממליץ ההיפך - לקנות פעם אחת מקלות טובים, ולהשתמש בהם גם בעליות וגם בירידות.

 

[Zorg]

אני דווקא ממליץ ההיפך - לקנות פעם אחת מקלות טובים, ולהשתמש בהם גם בעליות וגם בירידות.

צודק מאוד,

אבל עד שתבין בדיוק איזה מקלות מתאימים לך צריך קצת נסיון עם המקלות. חבל לקנות מקלות מקרבון מתקפלים ולגלות שהם לא נוחים לך או שאתה לא מסתדר עם מקלות.

 

[ת.אוקהם]

אני דווקא ממליץ ההיפך - לקנות פעם אחת מקלות טובים, ולהשתמש בהם גם בעליות וגם בירידות.

האמת שרכשתי מקלות הליכה מתקפלים אחרי שהיו לי כאבים רציניים בטראק בנפאל אבל ההליכה איתם פחות כיפית עבורי ולכן מעדיף פשוט לעלות ברגל ולרדת ברכבל.
ראוי לציין ש:
1. אני בכושר טוב ונהנה ממאמץ פיזי.
3. אשתי והילדים מוכנים לזרום איתי למזלי.
4. במקרים רבים אנחנו גם עולים וגם יורדים ברכבל ופשוט עושים מסלול על הפסגות.

 

[bigbang]

צודק מאוד,

אבל עד שתבין בדיוק איזה מקלות מתאימים לך צריך קצת נסיון עם המקלות. חבל לקנות מקלות מקרבון מתקפלים ולגלות שהם לא נוחים לך או שאתה לא מסתדר עם מקלות.

קשה לטעות עם מקלות אלומיניום של חברה טובה (80-120 דולר, זה בערך טווח המחירים אם אני לא טועה).

דווקא מקלות זולים, כאלו שיש להם "בולם זעזועים" ושיתעקמו אחרי יומיים של הליכה, הם אלו שיגרמו לך להשתכנע שמקלות זה רע.

 

[Zorg]

במקרים רבים אנחנו גם עולים וגם יורדים ברכבל ופשוט עושים מסלול על הפסגות.

אכן, אין כמו מסלול הפסגה. בייחוד ביום שהראות טובה.

 

[Zorg]

קשה לטעות עם מקלות אלומיניום של חברה טובה (80-120 דולר, זה בערך טווח המחירים אם אני לא טועה).

דווקא מקלות זולים, כאלו שיש להם "בולם זעזועים" ושיתעקמו אחרי יומיים של הליכה, הם אלו שיגרמו לך להשתכנע שמקלות זה רע.

יש גם טובים מאוד בפחות לדוגמא, 30 דולר.

https://www.amazon.com/dp/B01L2HYPNW/?tag=besoutdintabr-20

עוד משהוא,
אם אתם צריכים ציוד טיולים למשל תרמיל, מקלות וכדומה. תזמינו מהאמזון המקומי לצימר (אפשר גם לפני שאתה מגיעים, דברו עם בעל הצימר) . יגיע תוך יום-יומיים והמשלוח יעלה בערך 0. (בייחוד עם תעשו 30 יום נסיון אמזון פריים בחינם)

 

[bigbang]

יש גם טובים מאוד בפחות לדוגמא, 30 דולר.

https://www.amazon.com/dp/B01L2HYPNW/?tag=besoutdintabr-20

לא מכיר את אלו ספציפית, אבל מנסיון שלי - LEKI ו-BLACK DIAMOND מחזיקים לנצח. האחרים - כבר אחרי עשרות קילומטרים הטיפ נשחק, ועוד משהו קורה למקל - מתעקם/נשבר.

כמו שאני לא חוסך בנעלי הליכה טובות, לא רואה סיבה לחסוך כמה פרוטות במקלות (שמחזיקים הרבה יותר מנעליים).

 

[Zorg]

לא מכיר את אלו ספציפית, אבל מנסיון שלי - LEKI ו-BLACK DIAMOND מחזיקים לנצח. האחרים - כבר אחרי עשרות קילומטרים הטיפ נשחק, ועוד משהו קורה למקל - מתעקם/נשבר.

כמו שאני לא חוסך בנעלי הליכה טובות, לא רואה סיבה לחסוך כמה פרוטות במקלות (שמחזיקים הרבה יותר מנעליים).

צודק ביותר.

רק שלי אישית לוקח קצת זמן עד שאני מוצא ציוד שמתאים לי.

 

[bigbang]

רק שלי אישית לוקח קצת זמן עד שאני מוצא ציוד שמתאים לי.

זה נכון לדברים כמו נעליים/תיקים שבאים במגוון "וריאציות" וצריך ללכת מרחק מסוים בשביל לראות האם זה באמת נוח.
מקלות זה מוצר יחסית "טיפש" - זה לא שדגם איכותי אחד יהיה לך מאוד נוח ואחר מאוד לא נוח...

 

[בת העמק]

הפואנטה היא, לא לרוץ אחרי מקומות של תיירים ולא לנסות ״להספיק״ אתרים. היינו שם שבועיים, מקומות ״יפים״ מומלצים לתיירים אני חושב היינו פעם אחת וברחנו משם מהר לאיזה הר שנמצא ליד

זה נכון לכל מקום, גם בארץ וגם במדינות אחרות. ההמלצות התיירותיות נוטות היום למקומות ששווה לצלם לאינסטגרם, והספוטים האלה די מבויימים לצורך המטופש הזה.
אחד מתחביבי השיטוטים שלי ביוטיוב הוא סרטוני "הכפרים הכי יפים ב..." ואני מאד אוהבת להציץ על צידי הפריים ולראות שחוץ מהרחוב הראשי המהונדס - כל שאר הכפר די נטוש והבתים במצב איום ונורא.

 

[Zorg]

עוד דבר ששכחתי,
כשאתה מטייל בשבילים באוסטריה או בשוויץ,

אם אתה רואה עטיפה של משהוא, או איזה לכלוך בשביל יותר מפעם ביום, אתה נמצא במסלול של תיירים. עוד משהוא שצריך להתרגל אליו כשחוזרים לארץ, הטינופת בשבילים.

לא צריך לדאוג, מתרגלים בחזרה, בייחוד לשאריות של הנייר טואלט, חוויה מתקנת.

 

[A42]

רק להבין, הכוונה היא 5-6 אלף לכל האנשים, ולא לאדם, נכון?
תוכל לפרט איך טסים הלוך-חזור ומבלים שבוע בחו"ל בכ"כ מעט כסף, בתקופות מאוד יקרות לטוס בהן?

כן זה 5-6 אלף לכל המשפחה
כתבתי על זה כמה פוסטים כבר אז לא ממש אפרט

רק כמה כללי אצבע ודוגמאות (ומפה באינטרנט תוכל למצוא מלא מידע)

1. לא לחפש יעד ולא תאריך ספציפי אלה חיפוש בכל העולם בטווח תאריכים (מה שטיסה זולה לסגור, בדרכ יהיה כמה שיותר מוקדם שנה לפני טיסות סדירות, 6 חודשים לפני ביום שנפתח בלואו קוסט) - בכל מקום אפשר למצוא דברים מדהימים לעשות גם אם זאת לא ממש העונה

2. טיסה זולה, היא מרכיב מאוד חשוב בטיול זול במיוחד של משפחה, כבר כמה פעמים טסנו במבצעים של ראייאיר ב10 יורו לכיווו, בדרכ רוב הטיסות הם פחות מ100 דולר לאדם הלוך חזור

3. לינה בדרכ השוואת מחירים טובה, מלפעמים סתם חיפוש בבוקינג יביא לכם אחלה דירות או מלונות בוטיק קטנים במחירים סבירים (לרוב זה יהיה במחיר של אוהל בישראל)

4. אוכל - תמיד טוב לבשל בדירה במיוחד עם ילדים קטנים, זה מאוד עוזר לארוחת בוקר וערב טובה, וארוחת צהריים פשוטה בדרכ בחוץ במסעדה מקומית

5. רכב קטן ידני- אפשר תמיד למצוא רכב מהשכרה מקומית בלי הרחבת ביטוח באזור של 100 שקל ליום (הרחבת ביטוח לרכב לרוב הרב יותר טוב לעשות בביטוח בריאות שלכם מהארץ), עדיף ישירות מהשדה לשדה (חוסך מוניות), ואין מזוודות גדולות אז אין בעית מקום

6. כבודה - כמה שפחות יותר טוב, לרוב בכלל לא שולחים מזוודות, אנחנו מסתפקים כולנו עם 3 ילדים בתיק גב גדול (מוצילה 42 ליטר) - שמחליף טרולי + עוד טרולי או 2
(היינו באוסטריה שבועיים כולל ביגוד חורף, חיתולים, תמ"ל וכו ועדין זה כל הציוד שלקחנו - פשוט עושים כביסה)


יעדים אחרונים שלנו מחירים:
איטליה - חבל אמפלי וסורנטו שבוע בפסח - 6 אלף שקל (טיסות לנאפולי 87 דולר לאדם הלוך חזור, רכב 600 שקל, דירה מדהימה ב2500)
בולגריה - אזור בנסקו + פארק תחנות הרוח - שבוע באוגסט 5 אלף שקל (טיסות לסופיה 60 דולר לאדם, רכב 800, מלון בבנקסו 1500, מלון תחנות רוח 1200)
קפריסין - פאפוס (טוב היינו כבר איזה 4 פעמים) בדרכ לדעתי חנוכה/ פורים זה תאריך מעולה , מרגישים את הכיריסמס + אפשר לנסוע לשלג, לרוב סביב 2-3 שקל ל4 ימים

 

[Lamur]

אני נמנה מבין האנשים היחידים, שזה לא מדבר אליהם או מעניין אותם יותר מדי?

אני מרגישה ההפך. אוהבת חו״ל אבל הרבה מחבריי ממש לא מתלהבים ורואים בזה טרחה.
כבר לא נעים לי לדבר על הנסיעות שלי כי מרגישה שזה לא מעניין אותם...
וגם יצא לי לא מעט לדבר עם כאלו שבשבילם חו״ל זה לקחת איזה קומפלקס הכל כלול ולא לצאת משם - שזה מבחינתי סיוט.

למחרת סע ברכבת לעיר המרכזית הקרובה, שים לב שאין גדר מסביב לפסי רכבת, המדינה לא אחראית אם איזה אידיוט נדרס.

בול!
וגם לא מגדרים את הפארקים והאגמים, כאילו מצפים מאנשים להיות מודעים למה שהם עושים

 

[optimum]

בחברה, וגם בקרב חבריי ומכריי זו מעין ברירת מחדל.
חופשה = חו"ל.
אני נמנה מבין האנשים היחידים, שזה לא מדבר אליהם או מעניין אותם יותר מדי?

דאגלס אדאמס כתב ב"מסעדה שבסוף היקום" שאנחנו מוציאים נפט מהאדמה ומזהמים איתו את האוויר ומלכלכים את האדמה והורגים את הדגים בים במטרה לנוע במהירות גבוהה ממקום למקום, מטרה שהיא תמוהה למדי בהתחשב בעובדה שהיעד שאליו אנחנו מגיעים תמיד נראה בדיוק אותו דבר כמו המקום ממנו יצאנו - כלומר עם אויר מזוהם ואדמה מלוכלכת ובלי דגים.

אני די מסכים איתך, בעיני חופשות הופכות מהר מאוד להיות more of the same. ולכן גם אני לא רואה טעם להוציא עליהן כסף. הפעם אחרונה שנפשתי בחו"ל היתה קצת לפני הקורונה בסוף 2019, ואני לא מרגיש שזה חסר לי.

אבל הסיבה שזה מרגיש "יותר מאותו דבר" היא לדעתי טמונה בעובדה שאנחנו מתייחסים לחופשה בתור "מנוחה" או "התאוורות" או בגדול משהו שנמצא בקונטרסט מול עבודה מאומצת ושוחקת נפשית (ובאמת שבשום תקופה בחיי לא הצלחתי להבין למה אנשים לא יכולים לנוח בבית). וגם אם זה לא ממש מנוחה, זו עדיין צרכנות פאסיבית. אנשים משלמים כסף ורוצים שיקחו אותם, ויראו להם, וישעשעו אותם, ומצפים מעובדים ממורמרים שמקבלים שכר משפיל שייצרו עבורם חוויות מעצבות אישיות ומשנות חיים.

פה ושם אבל מתחבאים להם כמה חבר'ה שיש להם נקודת מבט אחרת טיסות לחו"ל: אלו שרואים בטיול סוג של יכולת, שצריך ללמוד ולפתח אותה, שלא רואים בטיול "מנוחה", אלא סוג של ספורט (שיכול להיות קשה ומאומץ), שיודעים ליצור את החוויות מעצבות האישיות שלהם בעצמם, ושמבינים שלהפוך להיות מטייל זה לא יותר קל מלהפוך להיות כדורסלן או נגן כינור - זה משהו שדורש אימון על בסיס קבוע. נדרשים הרבה אימונים והרבה עבודה כדי להצליח לפרוץ מעבר ל-more of the same הזה שרוב האנשים כלואים בו ולחוות מקומות ותרבויות אחרות על אמת, ולא רק את הזבל שתעשיית התיירות מציגה לתיירים.

זה שיש אנשים שזה מדבר אליהם, זה לא אומר שזה צריך לדבר על כולם. כמו שיש אנשים שטניס מדבר אליהם, וזה לא אומר שכולם אמורים לאהוב לשחק טניס.
לדעתי בהחלט מדובר באיזשהו תחום עיסוק שהוא יחסית איזוטרי ומדבר לקבוצה די מצומצמת של אנשים שמשוגעים לדבר. אבל משום-מה נוצרה פה איזושהי עדריות של אנשים שטסים לחו"ל רק כי כולם מסביבם טסים. ת'אמת, אני כבר בקושי רואה אנשים שנהנים מזה, אני מדבר עם יותר מידי אנשים שכבר רואים את זה כאיזשהו נטל, כמו לנקות את הבית, פשוט משימה מעצבנת שצריך לעשות מידי פעם. בדרך כלל גם אין להם את הכישורים הנדרשים כדי לחוות חוויות, מה שהופך אותם לטרף קל עבור תעשית התיירות המקומית. לאלו מגיע כמובן מקום של כבוד בשרשור המיתולוגי שלנו.

אז לסיכום,
אנחנו צריכים יותר אנשים כמוך, ופחות אנשים שיזהמו את האוויר וילכלכו את האדמה ויהרגו את הדגים בים כי הם לא מסוגלים לנוח בבית.

 

[bigbang]

אבל הסיבה שזה מרגיש "יותר מאותו דבר" היא לדעתי טמונה בעובדה שאנחנו מתייחסים לחופשה בתור "מנוחה" או "התאוורות" או בגדול משהו שנמצא בקונטרסט מול עבודה מאומצת ושוחקת נפשית (ובאמת שבשום תקופה בחיי לא הצלחתי להבין למה אנשים לא יכולים לנוח בבית). וגם אם זה לא ממש מנוחה, זו עדיין צרכנות פאסיבית. אנשים משלמים כסף ורוצים שיקחו אותם, ויראו להם, וישעשעו אותם, ומצפים מעובדים ממורמרים שמקבלים שכר משפיל שייצרו עבורם חוויות מעצבות אישיות ומשנות חיים.

קראת את הדיון? מי הציע לשלם למישהו שיקח אותו לאנשהו וישעשע אותו?

פה ושם אבל מתחבאים להם כמה חבר'ה שיש להם נקודת מבט אחרת טיסות לחו"ל: אלו שרואים בטיול סוג של יכולת, שצריך ללמוד ולפתח אותה, שלא רואים בטיול "מנוחה", אלא סוג של ספורט (שיכול להיות קשה ומאומץ), שיודעים ליצור את החוויות מעצבות האישיות שלהם בעצמם, ושמבינים שלהפוך להיות מטייל זה לא יותר קל מלהפוך להיות כדורסלן או נגן כינור - זה משהו שדורש אימון על בסיס קבוע.

בשביל לקחת כדור, לשחק ולהינות במגרש השכונתי צריך להפוך ל"כדורסלן"?

נדרשים הרבה אימונים והרבה עבודה כדי להצליח לפרוץ מעבר ל-more of the same הזה שרוב האנשים כלואים בו ולחוות מקומות ותרבויות אחרות על אמת, ולא רק את הזבל שתעשיית התיירות מציגה לתיירים.

ואם לא תחווה "על אמת", אלא תחווה רק חלקית, לא תהנה? אם אתה לא קולע כמו מייקל ג'ורדן, אתה לא יכול להינות מלשחק כדורסל?

זה שיש אנשים שזה מדבר אליהם, זה לא אומר שזה צריך לדבר על כולם. כמו שיש אנשים שטניס מדבר אליהם, וזה לא אומר שכולם אמורים לאהוב לשחק טניס.
לדעתי בהחלט מדובר באיזשהו תחום עיסוק שהוא יחסית איזוטרי ומדבר לקבוצה די מצומצמת של אנשים שמשוגעים לדבר. אבל משום-מה נוצרה פה איזושהי עדריות של אנשים שטסים לחו"ל רק כי כולם מסביבם טסים. ת'אמת, אני כבר בקושי רואה אנשים שנהנים מזה, אני מדבר עם יותר מידי אנשים שכבר רואים את זה כאיזשהו נטל, כמו לנקות את הבית, פשוט משימה מעצבנת שצריך לעשות מידי פעם. בדרך כלל גם אין להם את הכישורים הנדרשים כדי לחוות חוויות, מה שהופך אותם לטרף קל עבור תעשית התיירות המקומית. לאלו מגיע כמובן מקום של כבוד בשרשור המיתולוגי שלנו.

זה נכון. נתקלתי לא פעם באנשים שעושים טיול אחרי צבא, ובמקומות מסוימים ניתן לראות עליהם שהם ממש סובלים והם נמצאים שם רק כי זה חלק מהטיול וזה מה שחברים שלהם עשו.

 

[optimum]

קראת את הדיון?

בלת"ק **

 

[Zorg]

אז לסיכום,
אנחנו צריכים יותר אנשים כמוך, ופחות אנשים שיזהמו את האוויר וילכלכו את האדמה ויהרגו את הדגים בים כי הם לא מסוגלים לנוח בבית.

קצת קשה להסביר, אבל לדוגמא כשאתה מגיע למקומות כאלה, בטרק היומי. מוצא איזה פונדק על שפת האגם הזה, נשאר ללילה ובבוקר חוזר לצימר שלך.

Fusine Lakes: sightseeing, trails, parking - Explorer FVG

The Fusine Lakes are among the most popular destinations and are unanimously considered among the most beautiful examples of alpine lakes.

explorerfvg.com

לא יודע איך לקרוא לזה, אבל זה פשוט טוב לנשמה. אולי הוא לא הורג את הדגים בים, אבל אני חושב שאולי הוא מפספס משהוא.

 

[יוסי]

מוסיף את שנקלי כאן:
אנחנו זוג בגילאי ה 40+ עם שלושה ילדים בגילאי 4-9. אני נמנע ממקומות שיש בהם אנשים, ובגלל זה אני לא מצליח למצוא פינה שקטה כאן בארץ.
כל קיץ טסים בסוף אוגוסט לטיול ארוך, וזאת ההוצאה הכי טובה שלי בכל השנה, בייחוד בהתחשב בזה שהילדים ואמא שלהם לא רוצים להפסיד מסגרות.
לרוב אנחנו מנסים להזמין את הטיסות הרבה מראש, ולמצוא דרכים לחופשה יחסית זולה על ידי AIRBNB ומציאת מקומות שהם ליד שביל המטיילים אבל לא עליו.
שנה שעברה טיילנו באוסטריה חודש עם קרוואנים (אחד שאנחנו שכרנו ועוד שניים שהמשפחה המוחרבת שכרה) והיה נהדר.
השנה הכל קצת התחרבש גם עם הטיול, אבל אחרי כמה חודשים במילואים אני חייב לעצמי, אז מחפשים את הטיסה הכי זולה ליעד שיש בו קרוואנים (כנראה צ'כיה) ומתחילים לתכן משם.
קרוואן לא חוסך המון כסף, בעיקר באירופה שם ישנים בעיקר בחניונים, אבל מוריד כ-2 ארוחות ביום מלאכול בחוץ או לשלם על זה במלון, ללהכין בקרוואן.
ביום שיהיה לי מספיק כסף אני קונה קרוואן ומשאיר אותו באירופה.

 

[בת העמק]

אני נמנע ממקומות שיש בהם אנשים, ובגלל זה אני לא מצליח למצוא פינה שקטה כאן בארץ.

בהתחשב בזה שהילדים ואמא שלהם לא רוצים להפסיד מסגרות.

בהחלט בעיה. יש המון פינות שקטות כשלא מדובר על סופשים וחופשים.
אנחנו התעקשנו תמיד לטייל בארץ רק באמצע השבוע ולא בתקופות חופשים. בהתחלה הילדים חששו מהחומר שיפסידו במשך 3 ימים, ואז זה עבר להם.