קריסת Sillicon Valley Bank

[Zorg]

כאן היה מקרה קיצוני באמת של קבוצה מצומצמת מאד מאזור גיאוגרפי דומה(כל הקרנות הון סיכון זו ביצה קטנה שאחראית על רוב הכספים שהושקעו בבנק) שכולם מכירים את כולם ככה שברגע שהעדר החליט לדהור …נגמר .
תוסיף לזה את הבעיה האמיתית שנוצרה מבחינת ניהול הסיכונים ותקשורת די נוראית(הודעה לפני מסחר בלי סגירת פרטים על גיוס …הודעה ממנכ״ל הבנק של ״אל תכנסו לפאניקה!״(אם מנהל הבנק שלי היה אומר לי לא להכנס לפאניקה …הייתי נכנס לפאניקה)….וקרה מה שקרה בקצב שקרה.

אבל כן… גם אם לא כל בנק הוא מרוכז באותה צורה או עם אותם סיכונים …האם אפשר בעזרת התקשורת הקיימת להעצים מסרים וזה סיכון ? כנראה שכן.

לא בדיוק קיצוני,

בלי פוליטיקה, אבל האם המצב של ישראל לא זהה ?

תסתכל על ישראל כחברה.

מתמחה בתחום מסויים, אותו תחום של הבנק הזה, מה קורה כשהתחום מאבד אמון בחברה למרות שלחברה יש את הכסף הדרוש לכסות את החובות אם אנשים לא היו נכנסים לפאניקה. התמוטטות מהירה מאוד.

תחליף את המלה ״בנק״ ב״ממשלת ישראל״ בתגובה שלך.

 

[Ehud]

לא בדיוק קיצוני,

בלי פוליטיקה, אבל האם המצב של ישראל לא זהה ?

תסתכל על ישראל כחברה.

מתמחה בתחום מסויים, אותו תחום של הבנק הזה, מה קורה כשהתחום מאבד אמון בחברה למרות שלחברה יש את הכסף הדרוש לכסות את החובות אם אנשים לא היו נכנסים לפאניקה. התמוטטות מהירה מאוד.

תחליף את המלה ״בנק״ ב״ממשלת ישראל״ בתגובה שלך.

אני אישית בעד להחזיק(ומחזיק ) נכסים גם בחו״ל גם לפני הסיטואציה הנוכחית…

אבל הבנקים בישראל יותר דומים לבנקים הגדולים האמריקאים(בלי רוב המסחר וכו), כמות גדולה של לקוחות מתחומים שונים קטנים/גדולים, היקף פקדונות רחב ויציב(לאיפה תעביר את הפקדון בפועלים גברת כהן מחדרה ? זה לא שיש כאן לרוב האוכלוסיה בשלוף לאיפה לברוח), ניהול סיכונים יותר שמרני, משכנתאות שהן בריבית משתנה ולא רק קבועה, רגולטור שחי בתוך עמו ומפקח על כמות קטנה מאד של בנקים וכו…

האם אני חושב שאותו סגנון של bank run יכול להיות על דיסקונט נגיד? לא נראה לי…
האם הממשלה הזו עושה נזק הולך ומחמיר וכדאי להתגונן עם חשבון בחו״ל? לפי דעתי כן.
(רק לעשות שיעורי בית, בנקאות בחו״ל היא לא פתרון קסמים ואם אתם מחליפים סט אחד של סיכונים בסט אחר תבינו את המשמעויות).

 

[Zorg]

אני אישית בעד להחזיק(ומחזיק ) נכסים גם בחו״ל גם לפני הסיטואציה הנוכחית…

אבל הבנקים בישראל יותר דומים לבנקים הגדולים האמריקאים(בלי רוב המסחר וכו), כמות גדולה של לקוחות מתחומים שונים קטנים/גדולים, היקף פקדונות רחב ויציב(לאיפה תעביר את הפקדון בפועלים גברת כהן מחדרה ? זה לא שיש כאן לרוב האוכלוסיה בשלוף לאיפה לברוח), ניהול סיכונים יותר שמרני, משכנתאות שהן בריבית משתנה ולא רק קבועה, רגולטור שחי בתוך עמו ומפקח על כמות קטנה מאד של בנקים וכו…

האם אני חושב שאותו סגנון של bank run יכול להיות על דיסקונט נגיד? לא נראה לי…
האם הממשלה הזו עודה נזק הולך ומחמיר וכדאי להתגונן עם חשבון בחו״ל? לפי דעתי כן.
(רק לעשות שיעורי בית, בנקאות בחו״ל היא לא פתרון קסמים ואם אתם מחליפים סט אחד של סיכונים בסט אחר תבינו את המשמעויות).

אני מדבר על ריצה לבנקים על כל ישראל, לא בנק ספציפי. מה שיקרה ל״כלכלה של ישראל״ (הבנק) דומה למה שקרה לבנק הזה.

״ישראל״ מתמחה בתחום מסוים, מה שכתבת על התקשורת, מה שאומר ״מנהל הבנק״ וכדומה.

ואכן מה שאני מסיק מזה, להשקיע מפוזר, לא בתחום אחד, לא במקום אחד.

 

[ברוש1]

לא בדיוק קיצוני,

בלי פוליטיקה, אבל האם המצב של ישראל לא זהה ?

תסתכל על ישראל כחברה.

מתמחה בתחום מסויים, אותו תחום של הבנק הזה, מה קורה כשהתחום מאבד אמון בחברה למרות שלחברה יש את הכסף הדרוש לכסות את החובות אם אנשים לא היו נכנסים לפאניקה. התמוטטות מהירה מאוד.

תחליף את המלה ״בנק״ ב״ממשלת ישראל״ בתגובה שלך.

הגודל בהכרח משפיע על הסיכון
עסק עם שני לקוחות יותר חשוף לפשיטת רגל מאשר עסק עם חמש מאות לקוחות

כשמסתכלים על ההייטק של כל מדינת ישראל הוא מפוזר בין סטארטאפים בתחילת דרכם, חברות קטנות ובינוניות ותיקות, חברות ענק כדוגמת גוגל. ומפוזר בהרבה תחומים שונים.

ההייטק הוא חלק נכבד מהכנסות המדינה בצורה ישירה ועקיפה אבל הוא בהחלט לא הכל (אשמח לנתונים אם מישהו יכול לספק). מכרות ים המלח, אינטל, תאים סולאריים, טבע ועוד ועוד. מה גם שלא מדובר על הכל או כלום. זו יכולה להיות מכה כואבת לשנים בודדות.

אני גם מניח שמדינה בסדר גודל כלכלי של ישראל נחשבת מספיק בטוחה כדי שבנקים או קרנות ישמחו לתת לה הלוואות במידת הצורך (בריבית הנגזרת המתאימה כמובן). ודירוג האשראי יוכיח (שגם אם חו יירד בדרגה אחת מכל סיבה שהיא הוא עדיין חיובי)

ואנא, בלי פוליטיקה

 

[Zorg]

הגודל בהכרח משפיע על הסיכון
עסק עם שני לקוחות יותר חשוף לפשיטת רגל מאשר עסק עם חמש מאות לקוחות

כשמסתכלים על ההייטק של כל מדינת ישראל הוא מפוזר בין סטארטאפים בתחילת דרכם, חברות קטנות ובינוניות ותיקות, חברות ענק כדוגמת גוגל. ומפוזר בהרבה תחומים שונים.

ההייטק הוא חלק נכבד מהכנסות המדינה בצורה ישירה ועקיפה אבל הוא בהחלט לא הכל (אשמח לנתונים אם מישהו יכול לספק). מכרות ים המלח, אינטל, תאים סולאריים, טבע ועוד ועוד. מה גם שלא מדובר על הכל או כלום. זו יכולה להיות מכה כואבת לשנים בודדות.

אני גם מניח שמדינה בסדר גודל כלכלי של ישראל נחשבת מספיק בטוחה כדי שבנקים או קרנות ישמחו לתת לה הלוואות במידת הצורך (בריבית הנגזרת המתאימה כמובן). ודירוג האשראי יוכיח (שגם אם חו יירד בדרגה אחת מכל סיבה שהיא הוא עדיין חיובי)

ואנא, בלי פוליטיקה

כשאני משווה למה שקרה לבנק הזה, אזי גם לבנק הזה היה מספיק כסף לכסות הכל. אבל כשהאמון אובד, והתחום הוא צר, הכל מתמוטט ללא קשר לניתוח כלכלי.

אני לומד מזה שכשיש התמחות בתחום מסויים, אזי כשהתחום מאבד בך אמון ההתמוטטות היא מהירה מאוד ולא יהיה לך בעצם זמן לשנות השקעה.

אני צריך לבדוק כמה אחוזים באמת למשל אני מושקע בטכנולוגיה בארה״ב. (ספציפית לדוגמא אפל) מכייון שהרבה המדדים בעצם מכילים את זה פלוס סנופי פלוס מדדים על אגרות אמריקאיות.

 

[AIML]

אשמח לנתונים אם מישהו יכול לספק

הכנסות המדינה מההיטק כ-55 מיליארד שקל , (ו 16% מהתמג).

 

[ברוש1]

כשאני משווה למה שקרה לבנק הזה, אזי גם לבנק הזה היה מספיק כסף לכסות הכל. אבל כשהאמון אובד, והתחום הוא צר הכל מתמוטט.

לבנק הזה לא היה פיזור סיכונים מספק (או לפחות לא מספיק).
האמון הכולל מורכב מהמון "אמונים" שונים של כל סקטור. שודאי משפיעים אחד על השני ועדיין הם שונים.

תודה @AIML
זו רק ההכנסה הישירה ממיסים והתמג של ההייטק עצמו. כנראה זה הרבה יותר גרוע עם המעגלים שקשורים להייטק וההשפעה על הצריכה

ועדיין ההודעה שלי עומדת בעינה. יש פיזור, ככל הנראה גם בתרחיש תיאורטי אין סיכון סביר לקריסה טוטאלית אלא לירידה זמנית

 

[Zorg]

לבנק הזה לא היה פיזור סיכונים מספק (או לפחות לא מספיק).
האמון הכולל מורכב מהמון "אמונים" שונים של כל סקטור. שודאי משפיעים אחד על השני ועדיין הם שונים.

תודה @AIML
זו רק ההכנסה הישירה ממיסים והתמג של ההייטק עצמו. כנראה זה הרבה יותר גרוע עם המעגלים שקשורים להייטק וההשפעה על הצריכה

ועדיין ההודעה שלי עומדת בעינה. יש פיזור, ככל הנראה גם בתרחיש תיאורטי אין סיכון סביר לקריסה טוטאלית אלא לירידה זמנית

לא כדאי להסתכל על נתון בודד , (מאותו מאמר)

״דוח ההיי טק המקיף ביותר שנעשה מגלה: ההיי טק תורם כ-340 מיליארד שקל לתוצר הישראלי, ומהווה 45% מצמיחת התוצר בישראל בחמש השנים האחרונות״

כ-240 מיליארד שקל - התרומה הישירה של ההיי טק לתמ"ג ב-2021 (כ-16% מהתמ"ג)
• כ-55 מיליארד שקל - הכנסות המדינה ממיסוי ההייטק
• כ-65% ממיסוי פרטני ו-34% ממס ההכנסה של העובדים
• כ-340 מיליארד שקל - התרומה הכוללת של ההיי טק לתוצר
• כ-67 מיליארד דולר - ייצוא ההיי טק עומד על כ-54% מסך הייצוא בישראל
• 45% מצמיחת התוצר בישראל בחמש השנים האחרונות הגיעה מענף ההיי טק

התמחות הולכת וגדלה. אולי הגז יסדר את זה. ואולי כדאי שגם ישראל תתחיל לפנות לתחומים נוספים.

 

[לארוצה]

אני חושב שפה טמונה הבעיה הגדולה. בעידן שבו כולם מתעדכנים אונליין, גם בעיית נזילות קטנה או אפילו שמועה על בעיה כזו עשויה לגרור משיכה מהירה של כולם ומימוש נכסים בהפסד, היישר לקריסת הבנק.
אם חושבים על זה, בעתיד אולי נראה גם פעולות טרור שמקריסות בנק בעזרת הפצת שמועות וזריעת פאניקה בציבור.

בהקשר הזה, טכנולוגיית ה- deep fake היא בעיה מפחידה. מספיק סרטון אחד בתזמון מדויק להתחיל פה פניקה.

 

[amit]

לא בדיוק קיצוני,

בלי פוליטיקה, אבל האם המצב של ישראל לא זהה ?

תסתכל על ישראל כחברה.

מתמחה בתחום מסויים, אותו תחום של הבנק הזה, מה קורה כשהתחום מאבד אמון בחברה למרות שלחברה יש את הכסף הדרוש לכסות את החובות אם אנשים לא היו נכנסים לפאניקה. התמוטטות מהירה מאוד.

תחליף את המלה ״בנק״ ב״ממשלת ישראל״ בתגובה שלך.

זהה כן, בגלל זה העכברים חוזרים בחזרה לספינה.

לאומיטק: העברנו לארץ כמיליארד דולר של חברות הייטק בעקבות משבר SVB | כלכליסט

המשבר בעקבות קריסת הבנק האמריקאי מייצר לבנקים בישראל הזדמנות לסייע לחברות אשר החזיקו בו פיקדונות והתחייבויות לאשראי. בלאומיטק מסרו שתוגדל מסגרת המימון של חברות הייטק שנותרו ללא גישה לקווי אשראי

m.calcalist.co.il

 

[Dončić]

החלטות פוליטיות של מנהלי החברה.

אתה מתכוון לניהול סיכונים בעקבות שינויים פוליטיים בממשלה?

 

[Delver]

אתה מתכוון לניהול סיכונים בעקבות שינויים פוליטיים בממשלה?

אחלה ניהול סיכונים, האירוניה התאבדה.

 

[Zorg]

זהה כן, בגלל זה העכברים חוזרים בחזרה לספינה.

לאומיטק: העברנו לארץ כמיליארד דולר של חברות הייטק בעקבות משבר SVB | כלכליסט

המשבר בעקבות קריסת הבנק האמריקאי מייצר לבנקים בישראל הזדמנות לסייע לחברות אשר החזיקו בו פיקדונות והתחייבויות לאשראי. בלאומיטק מסרו שתוגדל מסגרת המימון של חברות הייטק שנותרו ללא גישה לקווי אשראי

m.calcalist.co.il

במקרה אני מכיר כמה מנהלי קרנות שהוציאו משם את הכסף לפני הנפילה.

הכסף, שלהם לפחות, לא היה כסף שהיה קודם בישראל והמסקנה שלהם דרך אגב הפוכה ממה שאתה חושב.

 

[Dončić]

אחלה ניהול סיכונים, האירוניה התאבדה.

אם חברה X מבינה שכחלק מניהול הסיכונים שלה (נגיד בגלל אי-יציבות פוליטית) כדאי לה להעביר חלק מהכסף שלה לחו"ל, בעיניי זה ניהול סיכונים מחושב.
אם חברה X מעבירה כסף לבנק, שלכאורה היה אפשר להבין שמצב הנכסים שלו אינו תקין ביחס להתחייבויות שלו, בעיניי זו טעות קשה.

אם אדם Y שמח לאיד על כך שחברות מתרסקות רק כי זה מתיישב לו עם הפוציזיה, שיהיה לו בכיף

 

[amit]

במקרה אני מכיר כמה מנהלי קרנות שהוציאו משם את הכסף לפני הנפילה.

הכסף, שלהם לפחות, לא היה כסף שהיה קודם בישראל והמסקנה שלהם דרך אגב הפוכה ממה שאתה חושב.

גם הכסף של עינת גז ושל תום ליבנה לא היה בישראל, כך מסתבר.

 

[amit]

אם חברה X מבינה שכחלק מניהול הסיכונים שלה (נגיד בגלל אי-יציבות פוליטית) כדאי לה להעביר חלק מהכסף שלה לחו"ל, בעיניי זה ניהול סיכונים מחושב.

אני מקווה שחברות שביצעו "ניהול סיכונים מחושב" ,לא יבקשו חילוץ מכספי המיסים שלי.

אפשר לבקש חילוץ מהמדינה בה הפקדתם את הכסף.

 

[האזרח הקטן]

הדי קריסת סיליקון ואלי בנק מגיעים גם לחברות הציבוריות בישראל​

חלק מהחברות הישראליות, הנסחרות בוול סטריט ובתל אביב, פרסמו כבר דיווחים בנוגע לחשיפתן לבנק סיליקון ואלי שקרס בסוף השבוע, ביניהן אאוטבריין לה יש קו אשראי וכסף בבנק ● באתר הבנק בישראל מפורסמים שמות חברות שהן לקוחות שלו כמו החברות הציבוריות WalkMe, סימילרווב וטרמור​

https://iglob.es/?1001440952

 

[amit]

כדאי לאחד את השרשורים

 

[לארוצה]

אני מקווה שחברות שביצעו "ניהול סיכונים מחושב" ,לא יבקשו חילוץ מכספי המיסים שלי.

אפשר לבקש חילוץ מהמדינה בה הפקדתם את הכסף.

אחלה. אם סיימת עם הקרדום, תחשוב מה הלקח המתבקש מהסיפור הזה. הנה שתי אפשרויות:
1. אין על ישראל, לשים הכל כאן ולהמר על הכלכלה המקומית.
2. צריך לפזר את ההון כך שלא תהיה נקודת כשל יחידה.

 

[yik - financial planner]

https://iglob.es/?1001440952

אילו חברות מהשורה השלישית, לא?
לא מצאתי אף חברה הנ"ל שנסחרת במדד ת"א 125....