פרשת קטאר

[ההוא]

בשנת 1991, בזמן כהונתו של יצחק שמיר מהליכוד, עבר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בכנסת. בשנת 1993 מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו קיבלה את ההחלטה הבאה:

"בימי ממשלת הליכוד החלה מהפכה חוקתית בישראל ונחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, זכויות יסוד של האדם מוגנות עתה, לא רק נגד עריצות השלטון אלא גם פגיעה לא הוגנת על ידי המחוקק.
הליכוד יפעל להשלמת חקיקת חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם שהוא מיסודות השקפת העולם של הליכוד, כדי לעגן בחקיקת יסוד את ה ש ו ו י ו ן בפני החוק, חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש האספה, חופש ההתאגדות, חופש הדת, הזכות למשפט הוגן ועוד.
הליכוד יפעל לחקיקת חוק יסוד: החקיקה.
עם השלמת שני חוקי יסוד אלה תושלם למעשה חוקה לישראל.
הליכוד יעשה לחיזוק שלטון החוק בישראל.
...
יובטחו עליונות המשפט וכפיפותן של כל הרשויות למשפט המדינה."

זו היתה עמדת מפלגת הליכוד באופן מסורתי. עמדתו העקרונית של מנחם בגין לגבי מערכת המשפט מתוארת כאן: https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/

כדי להתקרב אל עשיית הצדק יש צורך במערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה. "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חרות האדם בימינו", כתב במסה האידיאולוגית שלו "השקפת חיים והשקפה לאומית" (1951), והוסיף: "בנפול מבצר המשפט אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה". לשיטתו אין די באי־תלות מערכת המשפט ברשויות השלטון האחרות, ויש צורך להוסיף עליה את עליונות המשפט: החוקים שהכנסת מחוקקת חייבים להתאים לחוקי היסוד ואין הם יכולים לסתור אותם. "לחבר שופטים בלתי תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה מנהלית", אלא גם "סמכות לחרוץ משפט" לגבי חוקים: "האם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו… ודבר המשפט יקום".
בגין נדרש לשאלה, המנסרת לעיתים גם עתה, "כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או אחד עשר אנשים, אשר לא נבחרו על ידי העם", יוכלו לבטל בפסק דין את החלטת נבחרי העם שהתקבלה בצורת חוק. תשובתו הייתה חד־משמעית: הרוב בפרלמנט עלול להיות "מכשיר בידי שליטים ומסווה לעריצותם". לפיכך, אם העם בוחר בחירות, עליו "לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו". את זאת ניתן להשיג רק בדרך של עליונות המשפט. במילים אחרות, ביקורת שיפוטית על מעשי הממשלה ועל חוקתיותם של חוקים היא חיונית לשמירת זכויות האדם.

עכשיו האינטרסים של מפלגת הליכוד כבר לא תואמים את המציאות שנוצרה. כבר לא נוחה להם הכפיפות למערכת המשפט. אז מרימים קמפיין נגד בג"צ ומנסים לקחת ממנו את הכוח בכל דרך, אפילו עד איומים והתנכלויות בוטות. על ההשלכות כתב כבר בגין.

דעת הקהל בהשפעת הקמפיין:

עד המהפכה החוקתית הייתה הבנה ברורה מה בית המשפט יכול או לא יכול לעשות.
עד שהגיע המגלומן ברק וממשיכיו והנדסו מחדש את החברה וערכיה.

למעשה לבג"צ כן היו סמכויות נרחבות קודם, כמתואר בחוק וכנראה מפסיקות מוקדמות, ויסודות "המהפכה החוקתית" בחקיקה בכנסת של מפלגת הליכוד (וגם היא מנופחת בקמפיין מעבר לכל פרופורציה). אבל אי אפשר לשכנע אחרת.

 

[isalidiq]

בשנת 1991, בזמן כהונתו של יצחק שמיר מהליכוד, עבר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בכנסת. בשנת 1993 מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו קיבלה את ההחלטה הבאה:

אתה שוב חוזר על הדמגוגיה הריקה.
אני לא מתנגד לחוק יסוד כבוד האם וחירותו.
אין אדם שפוי במדינה שמתנגד.
ההתנגדות היא כלפי ההקצנה במשמעות החוק.
לומר: אסור לשב״כ לענות עצורים סתם - הגיוני. אסור להפלות להט״ב - הגיוני.
לומר: החוק לגירוש מסתננים הוא לא תקין, גם אחרי כמה וכמה תיקונים - לא הגיוני!

בדיוק כמו שעילת הסבירות היא כלי לגיטימי לגמרי, כל עוד השתמשו בה במסגרת טכנית, ולא מה שהמגלומן ברק עשה שהוא הרחיב אותה מאוד מאוד עד להתערבות יומיומית בשיקול הדעת של המחוקק.

 

[oferM]

ובכלל איך הממשלה יכולה לשנות חוקים אם בג״צ מחליט מה שהוא רוצה?

אם יעבירו את ביטול עילת הסבירות ב-90 ח״כ, לפי שיטתך בג״צ פשוט יכול לבטל את זה?

תגיד, אתה מאמין להבטחות של נתניהו ?

 

[ההוא]

אני לא מתנגד לחוק יסוד כבוד האם וחירותו.

לא אמרתי שאתה מתנגד. הטענה היא: הדברים שמיוחסים לאהרן ברק כאילו המציא אותם ב-1995 הם בד"כ לא של אהרן ברק ולא מ-1995. קרא בעצמך את הדמגוגיה הזולה שכתבתי ותיווכח שכוונת המחוקק - ממפלגת הליכוד! - היתה להציב ביקורת שיפוטית מעל הממשלה והכנסת. על הנקודה הזו אנחנו מסכימים?

 

[isalidiq]

היתה להציב ביקורת שיפוטית מעל הממשלה והכנסת. על הנקודה הזו אנחנו מסכימים?

כולם מסכימים.
זה חלק מהמנגנון של מדינה דמוקרטית מודרנית.
אין לך מה לחזור לנקודה הזו שוב ושוב ״ולהוכיח״ את טענתך.

אהרון ברק המציא את הפרשנות הקיצונית לחוקי הכנסת, ולפעמים הפוך באופן מכוון לדברי המחוקק (פס״ד אפרופים)
לכן זו לא ביקורת שיפוטית תקינה, זה לקחת סמכויות שלא כתובות בחוק.

עילת הסבירות במתכונתה המקורית הייתה תקינה ומקובלת על הכנסת.
עילת הסבירות במתכונתה הנוכחית היא חידוש קיצוני של בג״צ - בלי שום סמכות שמגדירה זאת בחוק!
וכדומה לעניינים אחרים.

אתן לך משל שתבין:
הממשלה הקודמת חוקקה חוק לאום יהודי.
בא בג״ץ ויאמר ״כל אדם באשר הוא אדם יכול לעלות למדינת ישראל, כי הערך היהודי הוא בכלל קבלתו של כל אדם!״
ואז אתה תבוא ותגיד: ״מה אתה רוצה?! הממשלה שלך חוקקה את החוק הזה! זה בכלל לא בג״צ...״

אתה מבין את הבעיה?
זה פחות או יותר מה שקרה עם חוקי היסוד

 

[minimizer]

הם לא.

הם לא מה? הם לא חושבים שיש לו סמכות? אז למה הם מתנהגים כאילו שיש לו סמכות? זה כמו בגדי המלך החדשים, שאתה היחיד שרואה את האמת וכל השאר עיוורים?

ובכלל איך הממשלה יכולה לשנות חוקים אם בג״צ מחליט מה שהוא רוצה?

לא יודע, במציאות מסתבר שהכנסת (לא הממשלה) מצליחה איכשהו לחוקק חוקים למרות בג"ץ. ממש נס גלוי, איך הצליחו לחוקק 7,300 חוקים. מסתבר שכשרוצים אז אפשר.

אם יעבירו את ביטול עילת הסבירות ב-90 ח״כ, לפי שיטתך בג״צ פשוט יכול לבטל את זה?

יכול? כן. ברור.
יכולים גם לחוקק חוק שצריך להרוג את כל הג'ינ'ג'ים ברוב של 120, וגם את החוק הזה בג"ץ יוכל "פשוט לבטל".

בא תסביר במה בג״צ כן מוגבל.
מה בג״צ יעשה שייחשב לדעתך חריגה מסמכותו.

הוא לא מוגבל, לכן לא יכול לחרוג מסמכותו. יש דברים שבג"צ עשה שחשבתי שהם לא נכונים, אבל הם בהחלט בסמכותו.
כמו שאני רואה את זה (ולא רק אני, אלא גם הכנסת והממשלה) לבג"ץ יש סמכות בלתי מוגבלת שמהותה למנוע מהרשויות האחרות לפעול בניגוד לחוק, כאשר הפרשנות לחוק נתונה בידיו גם כן. זה מצב לא אידיאלי אבל הוא הכי טוב שניתן לעשות בהנתן שיטת הממשל בישראל, והדרך למנוע עריצות מצד בג"ץ היא לבחור את השופטים בזהירות המתבקשת.
עכשיו אני אגלה לך סוד - אתה לא חייב להסכים, אני לא חייב לשכנע אותך ואתה לא חייב לשכנע אותי. זה ממש בסדר שתחשוב X ואני אחשוב Y, אז בוא נעצור את הדיון המיותר הזה כאן.

 

[ההוא]

כולם מסכימים.
זה חלק מהמנגנון של מדינה דמוקרטית מודרנית.
אין לך מה לחזור לנקודה הזו שוב ושוב ״ולהוכיח״ את טענתך.

ונברך שהחיינו.

אנחנו מסכימים שהרפורמה של לוין ורוטמן כפי שהציג אותה לראשונה היתה מסירה את הביקורת השיפוטית מעל הכנסת והממשלה?

אתן לך משל שתבין:
הממשלה הקודמת חוקקה חוק לאום יהודי.
בא בג״ץ ויאמר ״כל אדם באשר הוא אדם יכול לעלות למדינת ישראל, כי הערך היהודי הוא בכלל קבלתו של כל אדם!״
ואז אתה תבוא ותגיד: ״מה אתה רוצה?! הממשלה שלך חוקקה את החוק הזה! זה בכלל לא בג״צ...״

העליתי נושא דומה - הדוגמה שלי היתה "ומה אם בג"צ יפסוק להוציא להרוג את כל הג'ינג'ים". לצטט את זה שוב? בכל מקרה השורה התחתונה היא שלו בית המשפט העליון יוציא תחתיו פסק דין מופרע, נגיע למשבר חוקתי והממשלה תסרב להכיר בפסיקת בית המשפט. לבג"צ אין צבא. זה לא אומר שלממשלה "מותר" להתעלם מבית המשפט מתי שבא לה, זה אומר שאנחנו לא צריכים לחיות בפחד מעריצות בית המשפט. כדי שלא נגיע לשם, חשוב שבית המשפט יכיל אנשים שקולים.

 

[isalidiq]

אז בוא נעצור את הדיון המיותר הזה כאן.

לגמרי.
אגב, אין מה לשכנע כי מה שאתה כותב מופרך בכל רמה.
הטענה שלך היא: זה בעייתי שיש רשות שלטונית שאינה מוגבלת בכוח.
ואז אתה אומר שבג״צ לא מוגבל בכלל, כי הוא זה ששומר על הדמוקרטיה.

זה די מביך.

 

[isalidiq]

ונברך שהחיינו.

אנחנו מסכימים שהרפורמה של לוין ורוטמן כפי שהציג אותה לראשונה היתה מסירה את הביקורת השיפוטית מעל הכנסת והממשלה?

לא.
כי יש כלים אחרים כמו מידתיות, אפליה ומניעים זרים. לכן עדיין קיימת ביקורת שיפוטית.
ולמרות זאת, אני מעדיף גרסה מרוככת של הרפורמה, ושרוב מוחלט בעם יתמוך בה.
אני לא חושב שלוין ורוטמן הציגו משהו אידיאלי, ולחלוטין היו בה בעיות.
העניין הוא שבשיח בריא מדברים ודנים ומגיעים לעמק השווה, לא שורפים את המדינה.

העליתי נושא דומה - הדוגמה שלי היתה "ומה אם בג"צ יפסוק להוציא להרוג את כל הג'ינג'ים". לצטט את זה שוב? בכל מקרה השורה התחתונה היא שלו בית המשפט העליון יוציא תחתיו פסק דין מופרע, נגיע למשבר חוקתי והממשלה תסרב להכיר בפסיקת בית המשפט. לבג"צ אין צבא. זה לא אומר שלממשלה "מותר" להתעלם מבית המשפט מתי שבא לה, זה אומר שאנחנו לא צריכים לחיות בפחד מעריצות בית המשפט. כדי שלא נגיע לשם, חשוב שבית המשפט יכיל אנשים שקולים.

לא. זו לא אותה דוגמה.
להרוג את כל הג׳ינג׳ים זה לא עניין של חוק אלא עניין של ערכים יסודיים. זכויות אדם פשוטות.
לגרש מסתננים שתומכים במשטר האלים שלהם! שמרבים פשיעה זנות ואלימות, שבגללם תושבי ישראל חיים בפחד ולא יכולים להסתובב בדרום ת״א - זה עניין של מדיניות.
וזה בדיוק מה שממשלה אמורה לעשות. לקדם את המדיניות שהיא נבחרה לכך.
אל תנסה לערבב עם דוגמאות לא קשורות.

 

[minimizer]

הטענה שלך היא: זה בעייתי שיש רשות שלטונית שאינה מוגבלת בכוח.

זאת לא הטענה שלי, אבל זה לא משנה כבר.

 

[minimizer]

אגב, בלי קשר לבג״ץ, אשמח לשמוע את דעתך על פסק הדין של המחוזי נגד בן גביר שניתן היום בעניין קידומה של קצינה במשטרה בגלל שהיא זומנה לתת עדות בתיק 4000.

 

[ההוא]

לא.
כי יש כלים אחרים כמו מידתיות, אפליה ומניעים זרים. לכן עדיין קיימת ביקורת שיפוטית.

אתה צודק שביטול עילת הסבירות לא חשוב כל כך, לכן לא כתבתי עליה מילה וגם לא שאלתי עליו עכשיו. זו היתה הטענה שלי לפני שישה עמודים: הרפורמה כפי שהציגה יריב לוין היתה מבטלת את הביקורת השיפוטית על הממשלה והכנסת.

לוין הציג בתחילת כהונת הממשלה את השלב הראשון של הרפורמה שלו במערכת המשפט. הוא כולל:
1. לבית המשפט העליון אסור לפסול חוקים
2. לקואליציה יש רוב מוחלט בועדה לבחירת שופטים
3. היעוץ המשפטי ממומנה על ידי הממשלה ואפשר פשוט להתעלם ממנו

המסקנה מכולם ביחד היא שאין אף גורם שאחראי על כך שהממשלה תקיים את הוראות החוק. חוקים שהכנסת מעבירה יכולים לסתור אחד את השני, מעשית יש פה ביטול של חוקי היסוד או האלמנט החוקתי שקיים פה מאז קום המדינה, ברצונה הקואליציה תמנה איזה שופטים שבא לה, הגורם בממשלה שאחראי לוודא שהממשלה עומדת בדרישות החוק מסורס וגם אליו הממשלה יכולה למנות מישהו מטעמה ולשלוח אותו הביתה לישון ארבע שנים.

והלא הסכמנו שביקורת שיפוטית היא הכרחית במשטר דמוקרטי. אנחנו מסכימים?

לא. זו לא אותה דוגמה.
להרוג את כל הג׳ינג׳ים זה לא עניין של חוק אלא עניין של ערכים יסודיים. זכויות אדם פשוטות.
לגרש מסתננים

לא כתבתי על גירוש מסתננים, אני עדיין בשלב הפרוצדורלי. השאלה היא: מי אחראי להגביל את כוחו של בג"צ? לדעתי - כוחו מוגבל מעצם היותו בית משפט כפי שהסברתי. אני לא מנסה לטעון שגירוש/אי גירוש מסתננים הוא בר השוואה לגירוש כל הג'ינג'ים.

 

[isalidiq]

אגב, בלי קשר לבג״ץ, אשמח לשמוע את דעתך על פסק הדין של המחוזי נגד בן גביר שניתן היום בעניין קידומה של קצינה במשטרה בגלל שהיא זומנה לתת עדות בתיק 4000.

לא מכיר את עומק העניין.
בפשטות, אני מבין שהמחוזי פסק על בסיס ״חוסר סבירות קיצונית ושיקולים זרים״
עד כמה שאני מבין, עניין הסבירות לא רלוונטי (ראה לעיל) ומה לעשות זה עדיין תחום האחריות של שר נבחר. ממשלה היא לא חותמת גומי.
לגבי שיקולים זרים, הטענה של בן גביר לא נראית לי מופרכת, אבל לא מכיר מספיק כדי לחוות דעה.

עכ״פ, לא חושב שאפשר לקיים היום במדינת ישראל דיון משפטי נורמלי לאור העובדה שהכל נהיה רגשי מידי

 

[ההוא]

ד"א הערת שוליים על הבג"צ נגד בן-גביר. אם שופטי בג"צ היו פוליטיקאים אז הם היו יודעים טוב מאוד שפסיקה נגד בן גביר עכשיו תיתן לו דחיפה גדולה לקראת הבחירות הקרובות בעוד שמונה חודשים. מכיוון שהם שופטים, הם ישפטו ללא משוא פנים ואם אכן הדין תומך בפיטורי בן-גביר עקב הפרת התחייבויותיו לבית המשפט וחריגה מסמכותו כשר אז הם יורו לראש הממשלה לפטר אותו. בכך הם יתנו לו במתנה כמה מנדטים. לי אין מושג מה פסק הדין הנכון כי אני לא משפטן ולא מכיר את הסיפור יותר מדי לעומק, אבל אני מקווה שבג"צ לא יורה לפטר את בן-גביר וכך יפגע בו.

 

[חתול לילה]

עד כמה שאני מבין, עניין הסבירות לא רלוונטי

ובאותה הזדמנות, מה דעתך על הצעת החוק לביטל עבירות מרמה והפרת אמונים? יכול להיות שימושי לכמה ח"כים מהליכוד, לא?

 

[isalidiq]

אתה צודק שביטול עילת הסבירות לא חשוב כל כך, לכן לא כתבתי עליה מילה וגם לא שאלתי עליו עכשיו. זו היתה הטענה שלי לפני שישה עמודים: הרפורמה כפי שהציגה יריב לוין היתה מבטלת את הביקורת השיפוטית על הממשלה והכנסת.

הדבר היחיד שנגע לביקורת שיפוטית ברפורמה הייתה הסבירות, ולכן כתבתי עליה.

והלא הסכמנו שביקורת שיפוטית היא הכרחית במשטר דמוקרטי. אנחנו מסכימים?

נכון.
אבל הרפורמה לא ביטלה את הביקורת השיפוטית, אז מה אתה רוצה?
בקצרה:
סבירות: אי אפשר להגדיר סבירות באופן ברור, זה כלי רעוע מידי. בנוסף, יש כלי ביקורת שיפוטית אחרים.
מינוי שופטים: ייצוג הולם של נציגי העם, והוצאת גורמים לא מקצועיים ונבחרים מהועדה. הערה: ההצעה המקורית באמת לא ראויה, ולכן החליפו אותה לחוק הנוכחי שעבר.
פסקת ההתגברות: ההתגברות היא רק זמנית. אם בית המשפט ביטל והכנסת חוקקה שוב, משמע יש לזה ביטוי מובהק של העם ולכן לא ראוי שביהמ״ש יבטל שוב.
הביטול יקרה רק בהרכב מלא, וברוב גדול ככה שיבטיח אחריות שיפוטית
ייעוץ משפטי: כשמו כן הוא, ייעוץ. מטרתו היא לעזור לממשלה ולמחוקק ליישם את המדיניות שלהם בחוק. אין הגיון שאנשים לא נבחרים יוכלו למנוע מדיניות של הממשלה. הביקורת השיפוטית צריכה לקרות בבית המשפט.

לא כתבתי על גירוש מסתננים, אני עדיין בשלב הפרוצדורלי. השאלה היא: מי אחראי להגביל את כוחו של בג"צ? לדעתי - כוחו מוגבל מעצם היותו בית משפט כפי שהסברתי.

הטענה שלך היא: ההגבלה על בג״ץ היא פאסיבית. (מכוח היותו בית משפט)
אני גם יכול לטעון: ההגבלה על הממשלה היא פאסיבית (מכוח היותה נבחרת פעם ב-4 שנים), היא מסתכנת בכך שאף אחד לא יבחר בה בבחירות הבאות ולכן היא מוגבלת.
דעתי: בג״צ מוגבל ע״י החוק.
למעשה זו לא דעתי, זו ההגדרה הפשוטה של חוק והפרדת רשויות.

אני לא מנסה לטעון שגירוש/אי גירוש מסתננים הוא בר השוואה לגירוש כל הג'ינג'ים.

הטענת נגד שלך לעניין המסתננים הייתה הג׳ינג׳ים.
קרי, אתה עושה השוואה

 

[isalidiq]

ובאותה הזדמנות, מה דעתך על הצעת החוק לביטל עבירות מרמה והפרת אמונים? יכול להיות שימושי לכמה ח"כים מהליכוד, לא?

כשלא ישתמשו בג׳וקר הזה לעשות צחוק מהחוק, יש מקום להשאיר את העבירה הזו.
כרגע, אין שום הגדרה ברורה ומשתמשים בכך לסחוט נבחרי ציבור.
זו לא ביקורת חדשה, זה כבר המון זמן קיים.
לא מתאים לך לטעון טענות סרק חתול.

 

[minimizer]

לא מכיר את עומק העניין.

יש תקציר, הוא לא ארוך.
אמלק - הוא אישר את קידומה שהיה מותנה בסיום קורס פו״ם, אבל עם סיום הקורס סירב לחתום על הקידום בפועל בלי נימוק, לכאורה כי במהלך הקורס היא זומנה לעדות בתיק 4000, למרות שהמפכ״ל המליץ על קידומה.
אחרי פסק הדין במחוזי, בן גביר הודיע היום ש״במדינה מתוקנת חוקרת שמעורבת בחקירה לא חוקית צריכה לסיים את שירותה במשטרה״.

כלומר אין פה חשש לשיקולים זרים, יש פה שיקולים זרים ושר שמה לעשות, צריך להיות מפוטר.

 

[ההוא]

הטענת נגד שלך לעניין המסתננים הייתה הג׳ינג׳ים.

למעשה זה היה נגד הדוגמה שלך על התרת עלייה לארץ לכל אדם גם אם אינו יהודי.

לגבי השאר - באמת שעייפתי. אני נותן שלושה דברים שיריב לוין אמר שיעשה. אחד ושניים: אתה אומר שזה ביטוי של רצון העם. אז מה שווה ההסכמה שלך שביקורת שיפוטית על הממשלה והכנסת היא הכרחית אם הממשלה והכנסת הן ביטוי של רצון העם ויכולות לעשות override? שלישי - אתה אומר שיעוץ משפטי הוא יועץ. זה בולט פוינט מדף המסרים וגם שגוי עובדתית - מוזמן לקרוא על היעוץ המשפטי כאן:

ה

פרסם בנושא 'פרשת קטאר'

28/1/26

אני סבור שיש הבדל בין השניים, והמקרה של כינוס הועדה של שר המשפטים דומה למקרה של הקמת ועדה חקירה ממלכתית, ולא לדוגמה שהצגת.

אני לא רואה למה. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת אד-הוק כשצריך אותה, בית המשפט העליון קיים כל הזמן והוא חלק משיטת המשטר הישראלית. אפשר להחליט להקים ועדת חקירה או לא להחליט להקים ועדת חקירה, זה לא שקיים מוסד ועדת חקירה שקיים כל הזמן ויש למנות לו חברים באופן קבוע. להבדיל ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון. זה לא שהממשלה צריכה מדי פעם להחליט שהשנה דווקא כן יהיה נשיא לבית המשפט העליון. לבית המשפט העליון אמור להיות נשיא כל הזמן.

בפועל, לשכת עורכי הדין זה גוף שפועל...

• ההוא

• 

לא אתווכח על הנקודה הזו כי אין לי סבלנות יותר להתווכח עם אייטמים מדף המסרים.

אני גם יכול לטעון: ההגבלה על הממשלה היא פאסיבית (מכוח היותה נבחרת פעם ב-4 שנים), היא מסתכנת בכך שאף אחד לא יבחר בה בבחירות הבאות ולכן היא מוגבלת.

אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה. אם אתה משתכנע שהממשלה מקבלת את סמכויות הביצוע של המדינה לרשותן רק לארבע שנים ולכן היא מוגבלת כמו בית המשפט שלו אין סמכויות ביצוע בכלל אז כנראה שנצטרך להסכים לא להסכים

 

[isalidiq]

לכאורה כי במהלך הקורס היא זומנה לעדות בתיק 4000, למרות שהמפכ״ל המליץ על קידומה.

הטענה שלו היא בעייתיות שמצא בפרוטוקולים שהיו בחקירות, בלי קשר לנתניהו.
אני לא מכיר את עומק העניין, לכן לא יכול לחוות דעה מלאה.
אם יש שיקולים זרים, אז מעולה שהמחוזי התערב ומנע זאת. מה השאלה?