טענה נפוצה, שעולה רבות בכלי התקשורת.
אבל האם באמת האחריות מוטלת על כוחות חיצוניים, או שאולי יש כאן גם בחירה אישית?
האדם הממוצע:
בוחר להיות בעלים של דירה (במקום לגור בשכירות),
בוחר לגור במרכז או בירושלים, במקום במקומות זולים יותר (נניח חיפה),
בוחר להביא מספר ילדים לא קטן ביחס למערב,
בוחר להיות בעלים של רכב,
בוחר באורח חיים שכולל מסעדות וטיסות לחו"ל.
שים לב שאני לא טוען שהבחירות האלו רעות כשלעצמן, אלא מנסה להעלות למודעות את העובדה שהן בחירות ולא גזירת גורל.
שהאחריות האישית קיימת, ולא הכול תלוי בידי "כוחות גדולים" חיצוניים כלשהם.
אגב, מעניין לראות שהכחשת האחריות האישית היא תופעה עתיקה שמוזכרת כבר בתנ"ך:
בתרגום חופשי:
אדם בוחר את הדרך שבה הוא הולך, וכשמתברר שהוא סוטה מהשביל - הוא מאשים "כוח עליון".
כנראה שקשה לעמוד מול המראה ולהודות בבחירות של עצמי.
כנראה שמפחיד להכיר באפשרות שהבחירה עדיין בידיי, וששינוי באורח החיים שלי יכול להביא תוצאות.