• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

על דור המילניום המפונק

ש עניין של התמקדות בעיקר.

סליחה? ומה הוא העיקר?
אם בשביל מישהו העיקר הוא מאבקים חברתיים, מה זה מפריע לך?

חוצמזה כן יש לנו יכולת לתקן עיוותים של המערכת, בצורה מוגבלת מאוד, אבל אפשר לנסות.
לא חסרים סיפורים על אנשים שהרימו מאבק ועשו שינוי.
 
יכול להיות, אבל שוק חופשי איננו כלי אלא מטרה. המשמעות של שוק מרוסן היא רמיסת חירות, וזו אף פעם איננה מוצדקת.


הרשי לי להפוך את הטענה שלך על פיה.
לעובדים סוציאליים אין כמעט ערך בשוק. המקצוע הוא המצאה של מדיניות סוציאליסטית ומיותרת. אילו היה להם ערך כפי שהמדינה מנסה לצייר, הם אכן היו מתוגמלים.

מי קובע שהילד עבר התעללות? עצם קיומו של מערך שלם של שופטי מוסר בעיני עצמם, איננו מעיד על עלייה במוסריות החברה.
האחריות לעזרה לחסרי הישע היא אישית. אף מערך ממשלתי איננו יכול לפטור אותנו מאחריות זו.

לא הראשון אבל גם לא השני.
שוק חופשי אומר שאף אחד לא קובע במה אעבוד או מה יהיה שכרי. התוצאות של ההכרעה בין המעסיק לשכיר בפועל, אינן מעניינך או מענייני.

נכון. כל עוד רמאים יצליחו לרמות, הם יעשקו את המרומים, אבל שוק מרוסן לא יפתור את הבעיה.
שלוש הערות:
1. שוק חופשי איננו מטרה. הוא אמצעי להשגת אמצעים להגשמת מטרות. הוא אמצעי להשגת חירות, גם כלכלית וגם אחרות. הוא אמצעי לניהול של הכלכלה. הוא לא מטרה.
2. טענתך לגבי מקצוע העבודה הסוציאלית שגוי מנקודת מבט קפיטליסטית. גם ליברטאנים אדוקים שמכירים את התיאוריה מכירים בקיומם של מוצרים ציבוריים שאספקתם חיונית לחברה, אך השוק החופשי לא יכול לספק אותם. בהחלט ניתן לראות בעבודה סוציאלית מוצר ציבורי שכזה והטענה שהוא לא מתוגמל כי הוא חסר ערך שגויה מוסרית ותיאורית גם יחד.
3. אחריות אישית היא חשובה מאוד, אבל המשמעות של חיים בחברה, כל חברה, היא הסכמה על כללים מסויימים, למשל כמו הגדרות של התעללות ומתי על החברה להתערב ולהפסיק התעללות שכזו. יכול להיות שהתשובה היא ״אף פעם״. כך הוא הדבר בחברות פטרנליסטיות קמאיות בהן הנשים והצאצאים נחשבו לרכושו של אב המשפחה. התקדמנו מאז. יש לקוות.
 
נערך לאחרונה ב:
ההודעה שלי נכתבה לפני שפורסמה ההודעה האחרונה של אורי, ולכן הוספתי ציטוט:
אבל שוק חופשי איננו רק היעדר רגולציה
אם כך אני חושב שהוויכוח הוא רק על הגדרה, ולכן הוא מיותר.
 
נערך לאחרונה ב:
ודאי שישנה סתירה.
אילו היה השוק החופשי דואג למערכת רווחה, לא היית קורא לה מערכת רווחה.
כל מערכת ממשלתית עומדת בסתירה עם שוק חופשי.
אתה טועה עובדתית. הסברתי לעיל על מוצרים ציבוריים. זה עניין של מידה והגדרות, ולא שחור ולבן.
 
אם בשביל מישהו העיקר הוא מאבקים חברתיים, מה זה מפריע לך?
זה לא מפריע לי, אבל כמו שגם את כותבת:
חוצמזה כן יש לנו יכולת לתקן עיוותים של המערכת, בצורה מוגבלת מאוד,
לדעתי עדיף להתמקד איפה שיש לנו אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לתקן, ולא איפה שיש לנו אפשרויות מוגבלות מאוד.
וגם מי שרוצה להוביל מאבק חברתי, צריך לעשות זאת שלא מתוך בכי, התלוננות ויאוש. (מיותר לציין שזה לא מופנה כלפייך, אלא כלפי הרוח בתקשורת).
 
בהחלט ניתן לראות בעבודה סוציאלית מוצר ציבורי שכזה והטענה שהוא לא מתוגמל כי הוא חסר ערך שגויה מוסרית ותיאורית גם יחד.
ואם הטענה היא בגלל שאחוז גבוה מידי באוכלוסיה התמחה (או מסוגל להתמחות) בעו"ס?
מעבר לכך אינני יודע מדוע מחשיבים עו"ס למקצוע לא מתגמל, השאלה תמיד יחסית למה.
 
כלפי הרוח בתקשורת

תראה.. מצד אחד הבכיינות בתקשורת היא גם לא לטעמי. אני אדם פרקטי וקר (למרות שיש לי לב של דובון איכפתלי, באמת).
מצד שני, כמו שאני אומרת פה בשרשור, גם אם אני לא בעד פתרונות מסוימים שמוצעים (לבכות לתוך ספל הקפוצ'ינו/מהפכה אלימה/שניהם גם יחד) אני בכל זאת חושבת שהטענות שלהם נכונות בבסיסן (ואני גם מאלה שחושבים שאי שיוויון זו בעייה, וצריך להתייחס אליו ולא לנפנף אותו)

בכל מקרה, כל עוד לא נכנסים לי לכיס או לחיים, אני אישית, לא מעיזה לומר לאף אחד לשתוק או להפסיק להתבכיין. חופש הביטוי כולל גם דמעות, וחופש הוא ערך עליון מבחינתי.
 
דווקא כן עניתי. אתה בוחר להתעלם מדברי.
צודק, איכשהו פספסתי את זה.
הבעיות שאתה מונה אינן נחלת הכלל. הם מקרים נדירים יחסית.
מסכים, אך אלו הם חלק נכבד מחסרי הישע ומחסור הכלכלי הופך אותם ליותר חסרי ישע.
מי שהתנער ממחויבותו ולא עובד למרות המצב הכלכלי בהחלט אינו חסר ישע.
 
שוק חופשי איננו מטרה.
אני חולק עליך. מבחינתי שוק חופשי הוא מטרה בפני עצמה מכיוון שמשמעותו היא היכולת לסחור ולהסחר ללא הגבלה.
אתה טועה עובדתית.
אני חושב שאנחנו לא מסכימים בגלל נקודת המבט הקיצונית שלי.
לא הבנתי, הגדרה של מה? והגדרות הן הבסיס, איך הן יכולות להיות מיותרות?
ערכתי את ההודעה הקודמת.
אתחיל מהגדרת שוק מאולץ לחלוטין, אעבור דרך שוק מרוסן חלקית ואסיים בהגדרת שוק חופשי:
  • שוק מאולץ לחלוטין -- שוק בו יש שליטה מליאה על קיום, ביצוע ותמחור כל פעולת סחר. בשוק זה כדי לקנות לחם, הפקיד/החוק צריכים לקבוע שתוכל לקנות לחם, הם קובעים את התאריך, את התמורה ואת המוצר המדויק אותו תקבל. לא תוכל להמנע מלקנות את הלחם. באותו השוק, המשרה שלך נקבעת ללא יכולתך לשנות את הקיפה, תחומי אחריותה, או את התמורה שתקבל על העבודה. בשוק כזה, כל העובדים הינם עבדים, והבעלות איננה מלאה על אף מוצר.
  • שוק מרוסן חלקית -- שוק בו ישנה רגולציה (הגבלה ממסדית ככל שתהיה) מסויימת. ישנם מוצרים סחירים לחלוטין, שאותם ניתן לקנות במחיר המוסכם על הצדדים השותפים לעסקה, וישנם מוצרים שהסחירות שלהם מוגבלת בגלל איסור לבצע את העסקה או הגבלות על מחירה. באופן דומה, ישנם מקצועות שבהם כל אדם יכול לעבוד ולקבל כל שכר עליו יוסכם עם המעסיק, וישנם מקצועות שיש עליהם מגבלות רגולטוריות על היתרי עבודה, שעות העבודה או משכורת.
  • שוק חופשי -- שוק שבו כל עסקה מותנית בהסכמת הצדדים לעסקה בלבד, ללא התערבות גורמים חיצוניים. בשוק זה כל עובד יוכל לעבוד בכל עבודה שבו ישנו אדם אחר שמסכים להעסיק אותו, ובכל תנאי. בשוק זה עשויים להיות אנשים שלא מתקבלים לעבודה או מוצרים שאינם נמכרים.
כל עוד לא נכנסים לי לכיס או לחיים
1+
חופש הוא ערך עליון
1+
 
היה 90% מימון, ויוקר המחייה היה מתון יותר.
היה אפשר.
אם ב"מתון יותר" את מתכוונת "נמוך יותר", התשובה היא לא - הוא לא היה.
השכר הריאלי בישראל בעליה, לא בירידה.
 
אתה תיארת עכשיו את הקיבוץ של פעם
בשבילי זה מתמצת את הויכוך שההתפתח פה בדפים האחרונים.
לכאורה זאת השיטה המושלמת המתכנת ועו"ס יעבדו כפי יכולתם ויתחלקו שווה בשווה במשאבים שהם מיצרים לטובת הכלל ויספקו את כול צרכם של כלל האוכלוסיה(כולל נכים מפגרים וכו)זה הרבה יותר "הוגן" ו"נכון" אז למה בעצם "איכס"?
כי זה פשוט לא עובד זה קשור לטבע האדם ואפשר לדון על זה עוד 100 דפים.
אבל ההיסטוריה מראה לנו שזה לא עובד,לפחות לא במודל הקים המצב של כ ו ל ם נהיה יותר גרוע ולכן למרות שזה נוגד את האינטואציה השוק החופשי מטיב עם כולם(כולל המיסכנים) בטווח הארוך.
 
: אם מישהו מרגיש טיפש כי לא הצליח בבגרות, ואחר כך מגלה שבעצם הבגרות השנה היתה קשה במיוחד, הוא יכול לשנות את דעתו על עצמו לחיוב ולהבין שהוא לא צריך להתייאש. באותו אופן, אם את נאבקת בבעיות ומאשימה בהן את עצמך, ואז מגלה שבעצם אלו בעיות נפוצות ביותר, זה עשוי לעזור לך להלקות את עצמך פחות עליהן.
.

אבל בסופו של דבר הכל מאד אישי - מי שזה מזיק לו, כדאי שילמד לזהות שזה מזיק לו ויפסיק, ומי שזה עוזר לו, שיזהה זאת וימשיך.
האמת שזה מעניין.
אני חושבת שהדוגמא שנתת בפסקה הראשונה היא "הורדת רמת הקושי" כדי להרגיש יותר טוב ובעיניי זה לא רק סינתטי אלא גם בעייתי מבחינת גישה לחיים שאם נכשלים אז אנחנו סופית טיפשים במקום לא לתלות את הבטחון בדברים האלה (במקום בציון של המבחן, ביכולת להשתפר)

נכשלתי שלוש פעמים בבגרות באזרחות שיננתי בעל פה 54 עמודים לבגרות בהסטוריה בדם יזע ודמעות וקבלתי ציון ממוצע מינוס.
כלומר על פניו אני נשמעת טיפשה מאד וזה אכן הוריד לי את הבטחון, אבל אם היו נותנים לי הקלות לא הייתי בסופו של דבר מנתחת את הבעיה ומפענחת במה אני חזקה ובמה אני חלשה ואיזו מיומנויות לעבוד בשביל הדברים שאני חלשה.
לדוגמא, במקום להשלים עם זה שקשה לי לקלוט טקסט ולהנציח את זה-
~ללמוד לסמן מילות מפתח~
דבר פשוט מאד שלמי שמתקשה לקלוט ולהפנים טקסט יכול לשפר פלאים.
דבר שני זה שהבנתי שבשמיעה אני קולטת הרבה יותר טוב אז לחפש כלים כמו הקלטה, הקראת טקסט או סרטונים ביוטיוב. ועוד..
כמעט לכל דבר יש מיומנות שאפשר לשפר ועדיף להתמקד בזה.

אבל מסכימה איתך בפסקה האחרונה כנראה זה אינדיבידואלי ויש אנשים שהורדת רמה תגרום להם להרגיש טוב יותר.
 
ואם הטענה היא בגלל שאחוז גבוה מידי באוכלוסיה התמחה (או מסוגל להתמחות) בעו"ס?
מעבר לכך אינני יודע מדוע מחשיבים עו"ס למקצוע לא מתגמל, השאלה תמיד יחסית למה.
זה יכול להיות, אבל זו שאלה של עובדות ומספרים. אני לא חושב שזו הסיבה. עבודה סוציאלית היא מקצוע שאפשרויות העבודה בו הו במנגנון המדינה ללא תחרות של ממש בשוק החופשי. חשובה לא פחות העובדה שהעובדים הסוציאליים מספקים שירותים בעיקר לאוכלוסיות חלשות, ולכן הכוח שלהם כעובדים מינימאלי (למי באמת איכפת כשהם שובתים?) לדעתי ההשפעה של נתונים אלו על אופן תגמול העובדים הסוציאלים משמעותית בהרבה לגבי תגמולם מאשר סוגיות של היצע וביקוש. האם משכורות הסוורים אין הרבה דוורים בישראל?
בניסוח אחר, ההשפעה של היצע וביקוש גוברת ככל שיש שוק חופשי יותר. בענפים מסויימים אין שוק חופשי של ממש ולכן השפעה של היצע וביקוש קטנה יותר. לא ניתן לגזור מכאן ששוק חופשי הוא פתרון להכל, משום שאחזור על המנטרה, שיש גם מוצרים ציבוריים שצריך לספק ויש כשלי שוק, ויש עבודה מאורגנת (שיש לה יתרונות וחסרונות) ויש נסיבות חיצוניות לשוק כמו אידיאולוגיה ופוליטיקה ואמונה שמשפיעות על המתרחש בו.
 
בשבילי זה מתמצת את הויכוך שההתפתח פה בדפים האחרונים.
לכאורה זאת השיטה המושלמת המתכנת ועו"ס יעבדו כפי יכולתם ויתחלקו שווה בשווה במשאבים שהם מיצרים לטובת הכלל ויספקו את כול צרכם של כלל האוכלוסיה(כולל נכים מפגרים וכו)זה הרבה יותר "הוגן" ו"נכון" אז למה בעצם "איכס"?
להבנתי, אלו לא האספקטים של הקיבוץ אליהם כיוונה בת העמק, אלא לחטטנות וההתערבות של הקיבוץ בכל פרט בחיי הפרט של כל פרט.

אתה טוען שהקיבוץ (והסוציאליזם) נכשלו בגלל שהם לא פועלים במציאות (בגלל טבע האדם) ואני טענתי שאפילו אם סוציאליזם היה עובד נהדר הייתי מתנגד אליו, משום שבעיני שוק חופשי הוא מטרה ולא כלי.
 
נערך לאחרונה ב:
אני חולק עליך. מבחינתי שוק חופשי הוא מטרה בפני עצמה מכיוון שמשמעותו היא היכולת לסחור ולהסחר ללא הגבלה.

אני חושב שאנחנו לא מסכימים בגלל נקודת המבט הקיצונית שלי.

ערכתי את ההודעה הקודמת.
אתחיל מהגדרת שוק מאולץ לחלוטין, אעבור דרך שוק מרוסן חלקית ואסיים בהגדרת שוק חופשי:
  • שוק מאולץ לחלוטין -- שוק בו יש שליטה מליאה על קיום, ביצוע ותמחור כל פעולת סחר. בשוק זה כדי לקנות לחם, הפקיד/החוק צריכים לקבוע שתוכל לקנות לחם, הם קובעים את התאריך, את התמורה ואת המוצר המדויק אותו תקבל. לא תוכל להמנע מלקנות את הלחם. באותו השוק, המשרה שלך נקבעת ללא יכולתך לשנות את הקיפה, תחומי אחריותה, או את התמורה שתקבל על העבודה. בשוק כזה, כל העובדים הינם עבדים, והבעלות איננה מלאה על אף מוצר.
  • שוק מרוסן חלקית -- שוק בו ישנה רגולציה (הגבלה ממסדית ככל שתהיה) מסויימת. ישנם מוצרים סחירים לחלוטין, שאותם ניתן לקנות במחיר המוסכם על הצדדים השותפים לעסקה, וישנם מוצרים שהסחירות שלהם מוגבלת בגלל איסור לבצע את העסקה או הגבלות על מחירה. באופן דומה, ישנם מקצועות שבהם כל אדם יכול לעבוד ולקבל כל שכר עליו יוסכם עם המעסיק, וישנם מקצועות שיש עליהם מגבלות רגולטוריות על היתרי עבודה, שעות העבודה או משכורת.
  • שוק חופשי -- שוק שבו כל עסקה מותנית בהסכמת הצדדים לעסקה בלבד, ללא התערבות גורמים חיצוניים. בשוק זה כל עובד יוכל לעבוד בכל עבודה שבו ישנו אדם אחר שמסכים להעסיק אותו, ובכל תנאי. בשוק זה עשויים להיות אנשים שלא מתקבלים לעבודה או מוצרים שאינם נמכרים.

1+

1+
תודה. להבנתי נקודת המבט שלך קיצונית יותר מכל הגדרה קלאסית או מקובלת של קפיטליזם, ואיננה עומדת במבחן המציאות. בשוק חופשי להגדרתך, מי יספק ביטחון לתושבים? כלומר מי אחראי להחזיק צבא? לגבות מיסים כדי לממן אותו? בשוק חופשי שכזה כל אחד יוכל, למשל, לקנות פלוטוניום ולהקים כור גרעיני בחצר? בשוק חופשי שכזה מי יפרק מונופולים או יגביל אותם? או שזה לא יקרה בכלל? וכשזה לא יקרה, מה משמעות ה״חופש״ כששחקן אחד שולט בפלח של השוק ולמתחרים אין יכולת כניסה אמיתית? בשוק חופשי שכזה מי ידאג שלא ימכרו לך בשר פיגולים מקולקל במסווה של נתח פרימיום? והאם המוניטין שיצא לקצב שימכור לך את הנתח ישנה הרבה אחרי שתהייה בקבר בגלל קלקול קיבה? בשוק שכזה כל אחד יוכל לנהוג? כל כלי רכב יוכל לעלות על הכביש? הרי שמי שלא יודע לנהוג או נוסע בכלי רכב לא בטיחותי איננו רק מסכן את עצמו, אלא גם אחרים. בשוק חופי שכזה האם ילדים יעבדו? וכמה שעות הם יעבדו? ואם לא תהייה בעיה לפטר נשים בהריון או עם ילדים מה זה יעשה לנשים בחברה של שוק שכזה? ובכלל, האם שוק שכזה סותר עבדות? אם פלוני מוכן להשתעבד לאחר בשל חוב, למשל, האם יש לקבל עסקה חופשית זו? ואם הוא רק משעבד את ילדיו?

בקיצור, כל חברה זקוקה למידה מסויימת של רגולציה. כל שוק דורש התערבות מסויימת. כל חברה צריכה למצוא דרך לספק מוצרים ציבוריים. השאלה היא איך ובאיזו מידה. שוק חופשי כמו שתארת איננו קיים במציאות, ולמעשה גם לא בתיאוריה.

ואגב, אתה טוען ששוק חופשי הוא מטרה כי משמעותו היא מסחר חופשי ללא הגבלה. לשם מה אתה רוצה מסחר חופשי? כדי להעביר את הזמן? או אולי כדי לצבור נכסים, להניח לחם על השולחן, להגשים מאווים, לממן סגנון חיים מסויים? אתה עצמך רואה בשוק אמצעי...
 
להבנתי נקודת המבט שלך קיצונית יותר מכל הגדרה קלאסית או מקובלת של קפיטליזם
כנראה
איננה עומדת במבחן המציאות.
יתכן.
מי יספק ביטחון לתושבים? כלומר מי אחראי להחזיק צבא? לגבות מיסים כדי לממן אותו? בשוק חופשי שכזה כל אחד יוכל, למשל, לקנות פלוטוניום ולהקים כור גרעיני בחצר? בשוק חופשי שכזה מי יפרק מונופולים או יגביל אותם? או שזה לא יקרה בכלל? וכשזה לא יקרה, מה משמעות ה״חופש״ כששחקן אחד שולט בפלח של השוק ולמתחרים אין יכולת כניסה אמיתית? בשוק חופשי שכזה מי ידאג שלא ימכרו לך בשר פיגולים מקולקל במסווה של נתח פרימיום? והאם המוניטין שיצא לקצב שימכור לך את הנתח ישנה הרבה אחרי שתהייה בקבר בגלל קלקול קיבה? בשוק שכזה כל אחד יוכל לנהוג? כל כלי רכב יוכל לעלות על הכביש? הרי שמי שלא יודע לנהוג או נוסע בכלי רכב לא בטיחותי איננו רק מסכן את עצמו, אלא גם אחרים. בשוק חופי שכזה האם ילדים יעבדו? וכמה שעות הם יעבדו? ואם לא תהייה בעיה לפטר נשים בהריון או עם ילדים מה זה יעשה לנשים בחברה של שוק שכזה? ובכלל, האם שוק שכזה סותר עבדות? אם פלוני מוכן להשתעבד לאחר בשל חוב, למשל, האם יש לקבל עסקה חופשית זו? ואם הוא רק משעבד את ילדיו?
הצבעת על תחומים רבים בהם הרגולציה נראית הכרחית בעיניך, ואילו בעיני היא מיותרת. אני לא יודע איך השוק החופשי יפתור כל אחת מהבעיות, אבל יתכן בהחלט שהפתרון יהיה מוצלח יותר מאשר המצב הנוכחי.
כפי שאמרתי, אני לא מתכוון לנקוט שום פעולה אקטיבית כדי לשנות את המצב. אחת הסיבות לכך היא שאני באמת לא יודע איך (אפילו הייתי אמון על כך).
למעשה גם לא בתיאוריה
זוהי טענה מרחיקה. העובדה שאתה לא חושב שהשוק יעמוד בדרישות שלך, לא אומרת שלא יתכן מצב כזה.
אתה טוען ששוק חופשי הוא מטרה כי משמעותו היא מסחר חופשי ללא הגבלה.
משמעותו היא חוסר התערבות חיצונית במסחר. מבחינתי התערבות בענייני איננה מתפקידו של אף אחד, כולל ממשלה דמוקרטית.
אתה עצמך רואה בשוק אמצעי...
השוק הוא אמצעי, אבל היכולת לסחור בו ללא הגבלה היא מטרה, משום שהיא מבטאת חירות.
 
וואו - כמה אמוציות בגלל הביטוי "שוק חופשי".
מה שניסיתי לטעון היה מאוד פשוט וקשה לי להבין למה זה קונטרוברסלי.
לא ניסיתי לעשות ניתוח גיאו-פוליטי מקרו-כלכלי כמו @אורי .
גם לא התכוונתי להתייחס למקצועות של המגזר הציבורי (עו"ס) כי שם העובדה שהממשלה היא המעסיק יוצרת עיוותים שמקשים על הדיון.

התייחסתי באופן מאוד כללי למקצועות מבוקשים מול לא מבוקשים. אם תרצו, מתכנתים מול זבנים.
חסם הכניסה למקצוע הזבנות הוא נמוך. יש יותר ביקוש מהיצע. לכן כנראה שתמיד ימצא מישהו שיסכים להיות זבן גם בעבור שכר מינימום, למרות הקושי, חוסר העניין, וכל מה שהכותבת הלינה עליו. אם אנשים היו כ"כ סובלים מלהיות זבנים, שיווי המשקל בשוק היה משתנה, הביקוש למקצוע היה יורד, ובסופו של דבר כדי למשוך עוד אנשים למקצוע היו מעלים שכר, או משפרים תנאים אחרים.

כנ"ל גם מתכנתים. זה לא שהשמש זורחת לי מהת*ת. אלא שיש הרבה יותר דרישה למתכנתים ממה שהשוק היום מציע. אבל בעידן גלובלי גם זה יכול להשתנות. אולי בסין הממשלה תתחיל לבצע הכשרות המוניות בתכנות, ולאט לאט כל המשרות יזלגו לסין. במציאות שכזו אני "אדפק" ויתכן שכאשר השכר ירד מתחת לרף שאוכל לספוג, אבצע הסבה מקצועית.

אני מאמין שכל שהשוק יהיה יותר חופשי, ויותר יעיל - לאורך זמן לאדם הממוצע יהיה טוב יותר. אפילו אם בדרך כמה עגלונים יאבדו את עבודתם.
כל נסיון להכניס מוסר למשוואה ולהגדיל רגולציה לטעמי רק יביא יותר נזק מתועלת.
 
עובדים מבוקשים (מתכנתים?) יקבלו תנאים טובים, עניין, גמישות ושכר גבוה.
עובדים לא מבוקשים (בכתבה היא נותנת בעיקר דוגמאות של מקצועות חופשיים) יקבלו מינימום ושיגידו תודה.
אני חושב שהמשפט הזה הוא מה שהקפיץ.
הוא לא משדר הרבה אמפטיה למי שגורלו שפר פחות משלך, וזה עוד לפני שדיברנו על הסיבות - האם מדובר בכשרון, מזל, רגולציה פרוטקציונרית או משהו אחר.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.

נושאים דומים

Back
למעלה