• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

על דור המילניום המפונק

אני חושב שדווקא אין כמיהה לביטחון כלכלי ויציבות תעסוקתית.
אני חושב שהכמיהה היא להגשמה עצמית..
לדעתי תחושת ההגשמה העצמית היא כבר לא לפי מקצוע אלא לפי גובה השכר.

אני חושבת שלחינוך מגיל צעיר בבית יש השפעה רבה על העניין.
אני מכלילה. אבל דור האיקס התחנך אחרת במה שקשור לעזרה בבית.
דור האיקס בתור הורים לא מחנכים את דור הווי והזד כמו שהוריהם נהגו.
מהנסיון שלי וגם הילדים שאני עושה להם שמרטפות וגם ההורים והילדים שאני פוגשת בכללי:
לא עוזרים בבית בשום צורה,
ההורים נכנעים ללחץ או רגשות אשם וכן, ילדים שקיבלו איפון במתנה לא ימצא חן בעיניהם שצריך לעבוד בשבילו חודש שלם.
ילדים לא לוקחים את הילקוט שלהם.
מסיעים אותם לכל מקום.
ממנים להם הכל גם אחרי גיל בגרות.
וזה על קצה האצבע.
ולא זו לא אשמת הילדים.

אבל הם לא בן לילה יהפכו להיות אנשים עם ראש גדול, חרוצים, ומעריכים שנותנים להם עבודה.
ויחתרו לקבל כמה שיותר בכמה שפחות מאמץ כמו שגדלו.

 
נערך לאחרונה ב:
המאמר היחיד שהסכמתי איתו לגבי דור הy הוא זה. רואה את זה על עצמי ועל חברים.
http://gafrur.co.il/2015/09/למה-היאפים-של-דור-ה-y-לא-ממש-מאושרים/

מסכים שציפיות זה לב העניין. רואה את זה על הילדים שלי (בני 20+) וחבריהם.

לדעתי הדור הצעיר היום יותר מוכשר ויותר חרוץ מהדור הקודם (נו טוב, לפחות ממני ...), הבנת העולם, הנגישות לידע וטכנולוגיה, הנכונות להשקיע כשמשהו מלהיב אותם, כל זה מאפשר התנהלות מוכוונת מטרה שיקול דעת ובגרות נפשית שהיתה פחות בעבר (אצלי לפחות...).
עם זאת, ישנה בעיה קשה של ציפיות. ציפיות הצריכה ורמת החיים שמשודרות באמצעי התקשורת והפוליטיקאים, מתוך שיקולים מסחריים\פוליטיים לחלוטין, הן לא מציאותיות. ואת זה לא היה בעבר. למזלי, כבר מזמן התקנתי מסנני תקשורת על אוזני ועיני ילדיי (החל מאינתיפדה השניה בערך), כך שיש להם המסנן המתאים, וצריך רק לתחזק אותו מידי פעם :-)
 
העובדים טובים וצדיקים- המעסיקים רעים ונצלנים.
השוכרים תמימים וישרים- המשכירית תאבי בצע.
הלקוחות הוגנים ומסכנים-בעלי העסקים עושקים וחומסים.
אני מודע למסר שהעיתונות הפורנוגרפית מנסה לטפטף לקוראים שלה ואני מודע לכך שחלקים גדולים ממה שהיא אומרת לרוב אינו נכון או מוטה במידה זו או אחרת (חלק נכבד מחברי הפורום גם מודעים לשנאה העזה שלי לעיתונאים).
אבל אני גם מודע לכך שחלקים מאוד גדולים בשני הדורות אינם מוכנים לקחת אחריות על מעשיהם (הן הדור המבוגר והן דור ה-Y), אני אולי יוצא דופן יחסית לבני דורי מכיוון שאני לוקח אחריות מלאה על המעשים שלי אבל אני לפחות מנסה לעודד את את בני דורי לנהוג כמוני. לא שמתי לב שיש הרבה בני דור מבוגר אשר מותחים ביקורת על בני דורם ולוקחים אחריות על מעשיהם.
 
אבל הם לא בן לילה יהפכו להיות אנשים עם ראש גדול, חרוצים, ומעריכים שנותנים להם עבודה.
ויחתרו לקבל כמה שיותר בכמה שפחות מאמץ כמו שגדלו.
+1 מסכים לחלוטין.
דוגמא אישית: פעם בילדותי התלוננתי על גובה דמי הכיס השבועיים שלי (20 ש"ח לשבוע), אז אבי ז"ל אמר לי שהוא יהיה מוכן לשלם לי כמו לעובדים שלו אם אני אגיע לעבוד איתו (500 ש"ח ליום עבודה של 6 שעות). הגעתי למשמרת אחת אצל אבי ז"ל, ויותר לא התלוננתי על דמי הכיס שלי אף פעם (למרות שחזרתי לעבוד אצלו בסופ"שים על מנת להגדיל את החסכון שלי).
 
אני חושב שזה שייך לפה:
artists-old-master-art-1632729.jpeg
 
בעולם אותו עזבתי (משרדי עו"ד) ישנם עובדים חרוצים מאוד, שאפתנים וחסרי גבולות מבחינת הנכונות שלהם לאפשר לעבודה להשתלט על כל תחומי החיים. המסירות שלהם לעבודה גבוהה בהרבה מכל מה שמישהו מדורות קודמים היה רואה לנכון כשפוי, וכך גם דרישות המעסיקים.
התמורה? במקרה הטוב משכורת סבירה ומידי פעם הרמת כוסית לחג. במקרה הגרוע, משכורת מבזה ומידי פעם צעקות ועלבונות.
מההתרשמות שלי, מדובר בד"כ באנשים לא מפונקים, עם תגמול מאוד לא פרופורציונלי לסיוט שהוא חייהם.
 
אנא פרט. אני למשל לא צופה בכלל בחדשות וגם לא קוראת חוץ ממה שאחרים מביאים לידיעתי. לזה אתה מתכוון?

בדיוק.
ובנוסף, כשבכל זאת נחשפו למדיה, , ניסיתי להבהיר להם את האינטרס החבוי, ואת הבחירה של העיתונאי להציג נקודת מבט מסויימת מול נקודת מבט אפשרית אחרת.

המטרה היתה להבהיר להם שאמצעי התקשורת הם לא קול האמת, אלא סתם חבורה של אנשים כמונו שעובדים שם ושבוחרים מה לשדר לפי סולם הערכים האישי שלהם, ומנסים לתמרן את מאזיניהם לפי סולם הערכים שלהם או לצרכים מסויימים, אם כלכלים או פוליטיים.

הדוגמא הכי בולטת היא הבלטת פיגועי טרור שהם בראש העמוד, ולעיתים עוצרים שידורים עבורם, לעומת תאונות דרכים או תאונות עבודה שלעיתים לא מזכירים כלל, למרות שכמות הקורבנות לעיתים גדולה יותר. דוגמא נוספת אלו כתבות התוכן הקנוי ב YNET ובמקומות נוספים .

אני לא אומר שזה לא חשוב, אני אומר שצריך להיות מודע לתמונה הכוללת ולכך שמנסים לתמרן אותך כצופה. גם אם זה תואם בדיוק לסולם הערכים שלך, כדאי שתדע שמראים לך את המציאות עם פילטר ועם אינטרסים ויש עוד הרבה גוונים למציאות.
 
לא קראתי את הכתבה. אין לי סבלנות לכתבות כאלה.
אני בכלל דור ה-X...
תמיד הייתי מפונק יותר מכל עובדי דור ה-Y שמוכנים לעבוד שעות על גבי שעות, שישי, שבת, בשעות לא שעות בלי הפרדה מנטלית או פיזית בין הבית לעבודה.
מצד שני גם הרבה ח'ברה מדור ה-X מוכנים לעבוד ככה.
הקיצר מי שחייב עובד קשה או בוכה.
תהיו כאלה שלא חייבים.
 
1+
לאחר ששמעתי כתבי ידיעות מודים בפה מלא על כמה התופעה נפוצה...
זה לא רק כתבות קנויות
יש המון כתבות שהן פשוט שקריות
אני יכול להביא לדוגמא את כלכליסט שפרסמו מספר כתבות על החברה אני עובד בה. חלק היו פשוט לא קשורות למציאות ובאחרות הכתב שמע שמועה והחליט לפתח את הרעיון ולבנות מגדלים באוויר.

אז אחרי שאני קורא כתבות שיש לי הבנה בהן ואני מבין שהכתבים לא עושים עבודה טובה, מה אני צריך לחשוב על כתבות שאני לא מכיר את הרקע?
 
בעולם אותו עזבתי (משרדי עו"ד) ישנם עובדים חרוצים מאוד, שאפתנים וחסרי גבולות מבחינת הנכונות שלהם לאפשר לעבודה להשתלט על כל תחומי החיים. המסירות שלהם לעבודה גבוהה בהרבה מכל מה שמישהו מדורות קודמים היה רואה לנכון כשפוי, וכך גם דרישות המעסיקים.
התמורה? במקרה הטוב משכורת סבירה ומידי פעם הרמת כוסית לחג. במקרה הגרוע, משכורת מבזה ומידי פעם צעקות ועלבונות.
מההתרשמות שלי, מדובר בד"כ באנשים לא מפונקים, עם תגמול מאוד לא פרופורציונלי לסיוט שהוא חייהם.
לרוב אף אחד לא מכריח את אותם עובדים למכור את נשמתם לאלוהי המשרדים.
אני עבדתי במקום כזה שבו אנשים עובדים אל תוך הלילה, לא רושמים נוספות ועובדים מהבית בשבת ללא תשלום .-והייתי יוצא ברבע לחמש הביתה ,הייתי יעיל בהרבה מכל אותם ליצנים. קצת פתיחות עיניים אבל אף אחד לא פיטר אותי .

אתה יכול לראות את זה במיוחד כשבתפקיד מסויים מישהו עובד עד חמש כל יום. ואז הוא עוזב והמחליף שלו נשאר עד 11 בלילה קבוע.
 
אם "אלוהי המשרדים" משלמים טוב, והעובד יכול לחסוך חלק גדול ממשכורתו, בונוסיו ואופציותיו, ולא סובל יותר מדי, אז דווקא יש כאן הזדמנות להפרזה זמנית שתסתיים בפרישה מוקדמת..
 
@amit
תלוי היכן אתה עובד. מניסיון בכמה מקומות (שלי ושל אחרים בתחום), יש מקומות שמכריחים מפורשות ויש כאלו שבאמצעות לחץ חברתי.
כך או אחרת, זה ממש לא לעניין. לא נהניתי לעבוד גם במקומות ש"רק" פתחו עיניים, לא כל שכן בכאלה שהגדרת השעות והציפיה לזמינות היו פסיכיות באופן מפורש.
היה אפילו מקום שעזבתי, משרד בינ"ל גדול, בו הציעו לי העלאה כדי שאשאר. אמרתי לבוס שזה לא הכסף אלא השעות, ושאני מוכן לשקול הישארות אם הוא מוכן לאפשר לי לעבוד פחות שעות, "רק" 10 במקום ה- 11.5 המוגדרות (לא כולל הקפצות ביום שישי פה ושם). לא היה עם מי לדבר.
 
נערך לאחרונה ב:
@Roy_L מעניין אותי אם זו תופעה שייחודית ל-biglaw או נפוצה גם במגזרים אחרים, נניח במגזר ממשלתי (מניחה שלא), משרדים קטנים, חברות ...
 
@הסולידית
מהידוע לי, בחברות המצב רגוע משמעותית (אם כי תלוי באיזו חברה אני מניח). במגזר הציבורי זה תלוי- יועמ"ש של עירייה, סנגור או תובע ציבורי ומחלקת בג"צים הם דברים שונים מאוד (בסנגוריה ובבג"צים טוחנים לא מעט מסתבר).
במשרדים, קטנים כגדולים, הנורמה היא של שעות עבודה בלתי שפויות, ללא קשר לגודל. הסיבה המרכזית לכך היא פשוטה- רובם חיים משעות חיוב. כשזה המצב, התמריץ לנורמות הפסולת האלה ברור (זו גם הסיבה למדוע בחברות הרבה יותר רגוע- התמריץ הזה לא קיים שם).
 
זה לא רק כתבות קנויות
יש המון כתבות שהן פשוט שקריות
אני יכול להביא לדוגמא את כלכליסט שפרסמו מספר כתבות על החברה אני עובד בה. חלק היו פשוט לא קשורות למציאות ובאחרות הכתב שמע שמועה והחליט לפתח את הרעיון ולבנות מגדלים באוויר.

אז אחרי שאני קורא כתבות שיש לי הבנה בהן ואני מבין שהכתבים לא עושים עבודה טובה, מה אני צריך לחשוב על כתבות שאני לא מכיר את הרקע?

גם אני נתקלתי בכתבות שגויות לחלוטין על חברה שעבדתי בה על בסיס חובבנות וחוסר הבנה מוחלט בחומר.

אבל יש כתבות שלטעמי הם זדון שנובע משנאת עשירים, למשל הכתבה שהיתה על "מס הכנסה ויתר ליורשי האחים עופר על מליארד שקל במיסים". כל מנהל חשבונות מתחיל מכיר את מס הכנסה ויודע את השומות המופרכות שהם מנפיקים כאשר יש להם ספק אם מגיע להם כסף. המטרה היא להריץ את הנישום למס הכנסה כדי להוכיח שאין לו אחות. המקרה הנדון הגיע לבית משפט ושם היה ברור שמס הכנסה יפסיד ולכן נגמר בפשרה מגוחכת.
לאנשים ישרים והגונים ונטולי סוללת עו"ד ורו"ח על ריטיינר, השיטה הזו גורמת להגעה לסף התקף לב (מכיר אישית אדם רגיל שחזר מחו"ל אחרי כמה שנים וקיבל שומה של מליון שקל ...). במקום לתקוף את השיטה הזו, העיתונאים מתייחסים לשומות המופרכות כאילו הם דברי אלוהים חיים, קשה לי להאמין שהם לא יודעים האמת.

זו עוד דוגמא לפילטר שצריך להתקין אצל אנשים כדי שיבינו שמתמרנים אותם.
 
נערך לאחרונה ב:
כשזה המצב, התמריץ לנורמות הפסולת האלה ברור (זו גם הסיבה למדוע בחברות הרבה יותר רגוע- התמריץ הזה לא קיים שם).
רק רוצה להזכיר שיש המון חברות פרוייקטים שטוחנים שעות (הסכמי פרוייקט הם או לפי זמן קצוב או לפי ימים/שעות). בדר"כ עב' פיזיות.
אם זה לפי שעות- זה מקביל לריטיינר במשרדי עו"ד. אם זה לפי זמן קצוב, לרוב הוא זמן קצר מדי ולכן הימים ארוכים מאד.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
מה שכתבתי הוא מהפריזמה של ייעוץ משפטי בתוך החברה בלבד- במידה ולא היה ברור.
כמובן שהחברה עצמה יכולה לתמחר ללקוחותיה לפי שעות, אבל אין שום רלוונטיות שהיועץ הפנימי שלה ירשום שעות חיוב...
 

נושאים דומים

Back
למעלה