דיון מעניין. מעט אחפור. וגם אומר שאני חושב שהדיון הביולוגי - גנטי הוא תיאורטי לטעמי, ולא ממש תורם. אם כותבים כאן יצליחו להוכיח שזה גנטי להיות הורה או תרבותי. מה תהיה ההשפעה של זה על קבלת ההחלטות שלנו? לא חושב שזה ישכנע מי אין לו / יש לו ילדים שהוא עשה טעות או צודק.
יש הרבה סיבות לא לרצות ילדים, וגם לרצות.
1. מודה שתמיד חיבבתי ילדים, וכעת כשיש לי שני זאטוטים קטנים זה רק מתחזק. האירועים המשמעותיים בחיי, יחד עם זה שהצלחתי למצוא מישהי שאני מאוד אוהב שתסבול אותי.
2. קטע סטנדאפ חביב של 30 שניות של דימיטרי מרטין על ילדים - ולמה מותר לומר שמחבבים ילדים אבל לא לנקוב בגיל ספציפי.
https://vimeo.com/10104986
3. רציתי לשתף כאן מאמר של פול גרהם (שאני מאוד אוהב את הכתיבה בלי קשר. מומלץ מאוד למי שאוהב השקעות ו/או טכנולוגיה. בייחוד האמר על wealth מ-2004) על איך התפיסה שלו של ילדים השתנתה לפני שהיו לו ילדים ואחרי. נהיה הורה בגיל מאוחר יחסית. כותב על הטיות שיש למבוגרים בלי ילדים, ועל מספר הרגעים המהנים שיש בחיים עם ילדים. אני מוכרח להסכים עם המשפט האחרון. ביום אחד הילדים שלי יכולים לגרום לי לכל כך הרבה אושר, מספיק שאתה נכנס הבייתה ורצים לחבק אותך, או שואלים אותך משהו מצחיק או אינטילנגנטי ואני עף על עצמי.
http://www.paulgraham.com/kids.html
