חוק מוסר התשלומים ו creditplace

[Tom]

איך חוק מוסר התשלומים אמור להשפיע על creditplace ובאיזו מידה?
אשמח לכל תשובה עניינית
יש כתבה לדוגמא על החוק בYNET בשם "שוטף + אינסוף"

 

[קפה שחור]

חוק מוסר התשלומים

מה זאת החיה הזאת?
עריכה: אוקי, קראתי חשבתי שלעולם לא תעבור (עדיין לא עברה בכל מקרה)
זה חוק על הממשלה וגופים הציבוריים בתשלום לספקיו
לא נראה לי שחברה פרטית קשורה לחוק הזה בשום צורה
אני ושאר הקולגות שלי נמשיך לקבל את הכסף חודשים רבים לאחר מתן השירות\אספקת המוצר

 

[Tom]

מה זאת החיה הזאת?
עריכה: אוקי, קראתי חשבתי שלעולם לא תעבור (עדיין לא עברה בכל מקרה)
זה חוק על הממשלה וגופים הציבוריים בתשלום לספקיו
לא נראה לי שחברה פרטית קשורה לחוק הזה בשום צורה
אני ושאר הקולגות שלי נמשיך לקבל את הכסף חודשים רבים לאחר מתן השירות\אספקת המוצר

לפי מה שכתוב פה הממשלה מתחילה את כל הקטע של השוטף +, ומעבירה את זה הלאה, כך שהחברות הגדולות מקבלות שוטף +, וככה גם משלמות לחברות הקטנות הנותנות לה שירותים/מוצרים - כלומר החברה הגדולה מקבלת שותף פלוס משהו, ומעבירה את זה הלאה -
כך שלפי רק מה שנראה לי כרגע, אם הממשלה תפסיק עם מיסר התשלומים הכושל שלה, יהיה סיכוי גדול שהתופעה הזו תיעלם כמעט לחלוטין

 

[קפה שחור]

ממשלה מתחילה את כל הקטע של השוטף

היא אמנם הצרכנית הכי גדולה והיא רוכבת עליו כמו שאר הלקוחות במדינה
לפי מה שאני מבין, המטרה היא לצמצם את זמן האישור הבירוקרטי להעביר את הכספים, אני חושב שדווקא גופים אחרים נהנים יותר מזה שהכסף נשאר אצלהם לאורך זמן רב יותר, יותר מאשר הממשלה
לדוגמא, חברת קייטרינג שמזמינה משטח של סחורה, מקבלת חשבונית עם תשלום שמתחיל במזומן (כמובן) לחסרי ביטחונות ושוטף שמתחיל מ 15 ועד חודשים רבים
תמורת הסחורה הזאת מקבלת החברה תשלום מהלקוח שלה שהוא בתנאי תשלום דומים ועוד מספר ימים, אם הלקוח שלה הוא חברת הפקה אז לה יש גם לקוח, כאן נוצר מעגל של חבויות כאשר האחרון "מחזיק" במחסור באשראי בבנק מאריך את מועד פירעון החוב שלו בחודש (לפחות) ועד 3 חודשים בממוצע מיום אספקת המוצר
בגלל שהרבה עסקים נסגרים כל שנה ניתן להניח שה"חמצן השוטף" פשוט נגמר להם כי מישהו החליט להאריך את מועד הפירעון אליו וכל השרשרת התפרקה
אני בכל מקרה לא רואה את החוק הזה קורה לעסקים פרטיים בארץ, הבנקים נושמים מזה וסביר להניח שיש להם מה להגיד בנידון

 

[Tom]

היא אמנם הצרכנית הכי גדולה והיא רוכבת עליו כמו שאר הלקוחות במדינה
לפי מה שאני מבין, המטרה היא לצמצם את זמן האישור הבירוקרטי להעביר את הכספים, אני חושב שדווקא גופים אחרים נהנים יותר מזה שהכסף נשאר אצלהם לאורך זמן רב יותר, יותר מאשר הממשלה
לדוגמא, חברת קייטרינג שמזמינה משטח של סחורה, מקבלת חשבונית עם תשלום שמתחיל במזומן (כמובן) לחסרי ביטחונות ושוטף שמתחיל מ 15 ועד חודשים רבים
תמורת הסחורה הזאת מקבלת החברה תשלום מהלקוח שלה שהוא בתנאי תשלום דומים ועוד מספר ימים, אם הלקוח שלה הוא חברת הפקה אז לה יש גם לקוח, כאן נוצר מעגל של חבויות כאשר האחרון "מחזיק" במחסור באשראי בבנק מאריך את מועד פירעון החוב שלו בחודש (לפחות) ועד 3 חודשים בממוצע מיום אספקת המוצר
בגלל שהרבה עסקים נסגרים כל שנה ניתן להניח שה"חמצן השוטף" פשוט נגמר להם כי מישהו החליט להאריך את מועד הפירעון אליו וכל השרשרת התפרקה
אני בכל מקרה לא רואה את החוק הזה קורה לעסקים פרטיים בארץ, הבנקים נושמים מזה וסביר להניח שיש להם מה להגיד בנידון

תודה על התגובה המקיפה
ועדיין, אולי כן תיווצר אי-כדאיות מסויימת להמשיך להציע את הפתרון לשוטף פלוס (למשל של קרדיטפלייס שציינתי למעלה) באותן הריביות כפי שהן כיום ?

 

[קפה שחור]

כמו במטבע, יש 2 צדדים
צד אחד - החייב תמיד ינסה לדחות, צד שני - שמקבל תמיד ימהר לגבות
מבלי להכנס לעומק אני מניח שקרדיספלייס באה לתת פתרון מהצד השני

 

[Tom]

אכן נשמע הגיוני

יש פה אנשים שמושקעים ב creditplace שיכולים להגיב?

 

[123W]

creditplace

איך לא עדיף הלוואה בבנק?

 

[קפה שחור]

איך לא עדיף הלוואה בבנק?

כשהברז סגור, לומדים לשתות מהשוקת

 

[Tom]

איך לא עדיף הלוואה בבנק?

כנראה שהריביות שcreditplace נותנים יותר אטרקטיביות לעסקים הקטנים מאשר דרך הבנק

 

[מקווה_לטוב]

אני מושקע ב-creditplace.
אכן הרביות של creditplace עדיפות מהבנק וחוסכות בירוקרטיה לעסק.
עדיין מוקדם להעריך איך ישפיע החוק הזה על הפלטפורמה ומוסר התשלומים בארץ.