יוקר מחייה

[בת העמק]

אבל, מי שרוצה לשרוף 50% מהשכר על בילוי עם החברים לפני החיים ואז להמשיך להתלונן שלא מצליחים להתקדם...

זה הדבר הכי חשוב בסיפור.
מי שהמטרה שלו היא באמת לקנות דירה, חייב להתחיל חסכון אגרסיבי עם השחרור מהצבא. הבעיה שרובם נזכרים בזה אחרי שכבר נשואים ובדרך לילד הראשון או השני.

רוב האנשים לא רוצים לגור בפריפריה הרחוקה וכנראה שיש לזה סיבה מספיק טובה.

איזה מזל

 

[גרהם]

בקרוב זה ישתנה, הרכבות הישירות יהיו מחדרה ואילו מבינימינה יהיו רכבות פרבריות - ה35 ד' יהפכו ל50 דקות.
אבל גם ב35 דקות זה לא כולל זמן הגעה לתחנה, מציאת חניה, כניסה לתחנה כולל בידוק בטחוני והגעה לרציף. כנראה שממגרש החניה בבנימינה לוקח לפחות 42-45 דקות עד לירידה בתחנת תל אביב (אגב, לאיזו תחנה התייחסת? האוניברסיטה?).
אז לתושב בנימינה שצריך להגיע לעבודה בעזריאלי ייקח בערך שעה במקרה הטוב מפתח ביתו עד להגעה לעבודה, וגם זה בתנאי שייצא בשעה שעוד יש היכן לחנות ובהנחה שמקום העבודה שלו ממוקם ממש על תחנת רכבת.

אגב, מחירי הדיור בבנימינה רחוקים מאוד מלהיות זולים.

יש לך הפניה לשינוי?

זמן נסיעה ברכבת אף פעם לא כולל את זמן ההגעה לרכבת ותמיד door to door יקח יותר זמן מאשר הנסיעה עצמה.
סך הכל זמן הגעה של עד שעה הוא סביר בעיני כשלמעלה מחצי ממנו הוא ברכבת ולא ברכב ואני רואה גם ערך בהליכה של כמה דקות בבוקר.
הבעיות העיקריות הן כפי שכתבת החניה בתחנה (לא יודע לגבי בנימינה, אבל יש תחנות בהן זו אכן בעיה) ושהעבודה תהיה קרובה לרכבת בתל אביב, כי אחרת זמן הנסיעה הופך לארוך מדי, לדעתי.
וכנראה שהרבה אנשים חושבים כמוני ולכן המחירים בקרבת הרכבת עולים כפי שכתבת.

 

[האזרח הקטן]

יש לך הפניה לשינוי?

מצאתי כתבה ממקומון אבל זכור לי שקראתי על כך באמצעי תקשורת יותר ידועים. לא זכרתי נכון, לפי הכתבה התחנה של בנימינה אמורה להתבטל כליל.

אושרה תוכנית הרכבת: התחנה בבנימינה תבוטל, תחנת חדרה תהפוך למרכזית ותחנות חדשות יוקמו באור עקיבא וזכרון יעקב

מגדלור ניוז

www.migdalor-news.co.il

 

[גרהם]

מצאתי כתבה ממקומון אבל זכור לי שקראתי על כך באמצעי תקשורת יותר ידועים. לא זכרתי נכון, לפי הכתבה התחנה של בנימינה אמורה להתבטל כליל.

אושרה תוכנית הרכבת: התחנה בבנימינה תבוטל, תחנת חדרה תהפוך למרכזית ותחנות חדשות יוקמו באור עקיבא וזכרון יעקב

מגדלור ניוז

www.migdalor-news.co.il

מעניין. לא הכרתי ואני עוקב אחרי חדשות בנושאים האלו.
לפי כתבה עדכנית יותר, אכן מבטלים את התחנה הקיימת ומקימים אחת אחרת (יותר נגישה? פחות?), מצד שני זמן הנסיעה יתקצר ל-28 דקות, מצד שלישי זו מירי רגב שמדברת על שנת 2030.

 

[האזרח הקטן]

מעניין. לא הכרתי ואני עוקב אחרי חדשות בנושאים האלו.
לפי כתבה עדכנית יותר, אכן מבטלים את התחנה הקיימת ומקימים אחת אחרת (יותר נגישה? פחות?), מצד שני זמן הנסיעה יתקצר ל-28 דקות, מצד שלישי זו מירי רגב שמדברת על שנת 2030.

ממה שאני מבין שתי התכניות לא סותרות זו את זו. תחנת הרכבת אמורה לצאת מתוך העיר לצומת בנימינה ובלי קשר מסילת החוף תעבור לתוואי חדש שיעקוף את בנימינה (ובו הרכבות יגיעו לכאורה ל250 קמ"ש. Ye right). ממסילות החוף תהיה גם מסילת קישור שתוביל לתחנה החדשה בצומת בנימינה, אבל רוב הרכבות פשוט יעקפו את בנימינה ממערב ולא יחלפו בתחנה שלה.

הכי טוב זה לקרוא את תת"ל 65 / 65א / 65ב ולהבין מהמקור מה אושר.

בכל אופן יש כרגע ארבעה פרויקטים מאוד גדולים שרכבת ישראל מקדמת, אז כנראה שיש עוד עשור לפחות עד לתכניות האלו.

 

[c881]

הרכבת תהיה 50 דקות.
השאלה האמיתית היא תדירות. מרחובות יש כיום רכבת אחת לשעה וזו הבעיה האמיתית (אם פספסת את הרכבת)
מעבר לכך, אני מכיר אנשים שנוסעים מראשון לתל אביב (אחרי שהורידו את הילדים לבית הספר)... שעה וחצי פקקים.

 

[גרהם]

הרכבת תהיה 50 דקות.
השאלה האמיתית היא תדירות. מרחובות יש כיום רכבת אחת לשעה וזו הבעיה האמיתית (אם פספסת את הרכבת)
מעבר לכך, אני מכיר אנשים שנוסעים מראשון לתל אביב (אחרי שהורידו את הילדים לבית הספר)... שעה וחצי פקקים.

כי בראשון סגרו תחנה (ועוד את זו שקרובה יותר למרכז) וראש העיר נרדם בשמירה.
באזור השרון כשהרכבת ניסתה לסגור מהיום למחר את התחנות לתקופה ארוכה, ראשי הערים הפעילו שרירים והתחנות נפתחו מיד. התדירות בשעות השיא היא 8 רכבות בשעה לתל אביב.

 

[pseudonym]

למי שרוצה להתעמק בענייני הרכבת (כמובן שלמידע מ-WIKI אני מתייחס ככבדהו חשדהו)

תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

 

[c881]

כי בראשון סגרו תחנה (ועוד את זו שקרובה יותר למרכז) וראש העיר נרדם בשמירה.
באזור השרון כשהרכבת ניסתה לסגור מהיום למחר את התחנות לתקופה ארוכה, ראשי הערים הפעילו שרירים והתחנות נפתחו מיד. התדירות בשעות השיא היא 8 רכבות בשעה לתל אביב.

כל הכבוד לאזור השרון.
אין קשר בין רכבת רחובות לרכבת ראשל"צ.
נוסעות על 2 מסילות שונות לתל אביב.

 

[ווטרן-טירון]

גם כי יש לנו הסתכלות אחרת לגמרי על המציאות והאפשרויות שעמדו בפני הממשלה והעולים בימי קום המדינה.

לא בטוח שעל זה ההסתכלות שלנו שונה, אני דיי בטוח שברגע שתבין היכן הכשל בהשקפה שלך, ההתייחסות לפער העולים תסתדר מעצמה.

תרשה לי קודם כל להגיב מהסוף ואם מתחשק לך אז תוכל לקרוא את התגובות שלי על הנקודות שציינת, באמת שהן לא החלק החשוב בסיפור.
אשתדל גם להיות קצר ככלך יכולתי מפני שבדיעבד איני מבין מדוע טרחתי לספק רציונאל למציאות שרירה שעומדת בעינה ללא שום קשר לדיעות שרצות כאן בפורום שהוא מאוד מוטה.

אחרית דבר - החלק החשוב שכל כל הרעיון שאני מביע, לא מסתכם בקלפים ההתחלתיים איתם הגיע אדם זה או אחר למשחק (או בדוגמה זו או אחרת על פערים), הרעיון מסתכם בכך שהשילוב בין "קלפים התחלתיים גרועים" (מדובר במושג יחסי ומגוון שאולי נדון בו בהמשך), לתשתית גרועה של המשחק החברתי והכלכלי (ממנה כולם נדפקים, גם אלו עם הקלפים הטובים), יוצר תנאי משחק דיפרנציאליים מאוד בין אנשים. ויותר חשוב מזה, כתוצאה ממצב העניינים הזה אנשים מוכשרים אינם במשחק במובנים מסוימים (אלו שהיו אמורים לחנך, לפקד ולמנכ"ל אתכם במצב עניינים קצת יותר נורמלי).

כל הנכתב עד כה תקף אחרי הנקודה ממנה האנשים שקשה להם לקחו את חייהם בידיים והפגינו אחריות. העניין של אחראיות כבר מוכלל בתוך העובדה שממש קשה להם. אגב, זהו הכשל בהשקפה שלך.

אז בפעם הבאה שאתם מתלוננים על המצב בדרום, על התנהלות של גוף מדיני, של נותן שירותים זה או אחר והתנהלות הפוליטיקאים והממשלה, תזכורו שיש מצב שזה בגלל שהאנשים שהיו אמורים להיות שם במקומם אינם שם בגלל תנאי משחק שלא עובדים עבורם. ואלו שכן שם היו אמורים להיות במקום אחר (אולי אפילו טוב יותר). ולזה יש מחירים שגם האנשים שלקחו אחריות על חייהם משלמים, יתכן שעד כדי חוסר יכולת לשרוד במשחק (לא במובן החמור של המילה "הישרדות", בינתיים..).

וכעת אם ממש משעמם לך ומתשחק לך לקרוא:

הנינים ובני הנינים של מי שהגיעו למעברות כבוגרים כבר הולכים לבית ספר.

בית ספר שלא עומד בסטנדרטים מערביים, כולל הפרדה שקיימת היום בין בעלי יכולות שמסוגלים לממן בית ספר פרטי או חינוך לא פורמלי במקביל לבית הספר. וכמובן, הפרדה המתבטאת בכמות הזכאים לבגרות או בציונים בין בתי ספר בערים שונות. ההערה שלך למעשה מחזקת את הרעיון שאתה כלכך מתנגד לו.

יש גבול כמה דורות אפשר למשוך את ההצדקה להיעדר כישורים, אחריות אישית ואפשרות לעמוד ביוקר המחיה.

אתה מביט על הנושא הזה בצורה מאוד שטחית. כשאתה ניגש לחשוב על אפליה בין-דורית, מוטב שתשאל את עצמך שאלות מגוונות כמו אלו:
1. למקום המגורים יש השפעה? (יש מחקרים המציגים השפעה רצינים של השכנים על מצבך והתנהגותך, גם הכלכליים).
2. האם המרחק הפיזי מאנשים לא מפחיתים את הנגשה שלך למקצועות חופשיים, לידע, למשאבים חומריים או רוחניים.
3. מדוע הגו את המונח "פריפריה חברתית"?
4. מי הם האנשים איתם תוכל לבלות, לעשות עסקים, ליזום יוזמות קהילתיות ולהתחתן? (ברור שתוכל להביא כאן המון דוגמאות סותרות לכאורה, הן מעידות על הכלל).
5. האם להיוולד למשפחה או קהילה פחות אורייניות בנושאים הקשורים לכלכלה, לבריאות (גם נפשית), לזכויות וכו' לא עלול לייצר בעיות גם עבור אנשים מוכשרים?
לחילופין, הולדתו של אדם לא מוכשר למשפחה או למיקום המבוססים, לא יאפשרו לו להתברג על-חשבון מישהו ומשהו? (משהו = איכות עבודתו או תוצריו של מישהו אחר, שהיו עשויים להיות טובים יותר).

אז כן, לדעתי יש לנושא הזה השפעה ממש עצומה, עד כדי עצם תפיסתך העצמית ותפיסת העולם סביבך.
תוהה האם הצד המקופח ירצה בכלל בשינוי דרסטי של 180 מעלות אם היה מתאפשר לו, מכיוון שיסודות ותשתיות עמוקים של החברה כבר בנויים לפי אותן בעיות היסטוריות. הצד המקופח כבר הסתגל לזה במובן מסוים (אמנע מלציין שמות של תסמונות עם דמיון כלשהו לעניין הזה).

בפועל, יש המון אנשים שגדלו בעוני בשנות ה 40-50, מעדות שונות, במקומות שונים בארץ, והיום (וגם לפני 50 שנה) חייהם כבר נראים אחרת לגמרי.

אתה מחסיר כאן מלא משתנים. לגדול עני, עם ידע מעודכן מאירופה, בתקופת המנדט הבריטי כשהאנשים שאיתך הם אלו שיקבעו מדיניות, תקנות ובגדול את חוקי המשחק, אינו משול ללגדול עני לאחר שהמדינה קמה וייצרו מערכת של תשתיות, משאבים, חוקים ותקנות שמתאימים לסוג מסוים של אוכלוסיה ופחות לכל השאר.

עוד נקודה שאתה כל הזמן חוטא בה, היא שלשאלה איך החיים נראים יש פחות משמעות לגבי הנושא עליו אנחנו דנים. זה שלכולם יש מחשב היום לא אומר שיש להם יכולת, כישורים או אנרגיה רבים יותר ללמוד ולהתקדם בחברה. אולי אף להיפך. זה שטלפון עלה פעם המון כסף וכעת הרבה פחות (ואף מקום העבודה משלם לכמה מאיתנו עבורו), לא אומר שהחיים שלנו היום טובים יותר בייחס לעבר, זה אומר שטלפון נהפך למוצר בסיסי ושאם במקרה אין לך סיכוי להשיג אחד, סביר שאתה הולך ממש ממש להידפק ולסבול מפערים בגישה לידע, לאנשים, לתקשורת וכו'. כל מוצר או נקודת ממשק כזאת עם החברה עלולה להוות נקודת סטרס שבעבר בא לידיי ביטוי בעיקר במצבי מלחמה או קרייסיס חברתי/כלכלי וכו'.

דרך אגב, את הפסקה הזאת עלי גם להקדיש לרוני בהקשר זה:

טלפון נייח ומוצרי חשמל היו ללא ספק יקרים בהשוואה להיום

במקרים בהם מה שנחשב פעם לנדיר נחשב היום למוצר הכרחי להישרדות (בעולם התעסוקה או בהקשרים אחרים), לכוח הקנייה יש הרבה פחות משמעות על שיפור איכות החיים לדעתי. מה גם, שכסף נהפך לזול יותר, מופץ יותר, ועם פחות גיבוי מאחוריו. זה גם שיקול שנראה לי שיש לקחת בחשבון בהקשרים הללו.

ובכל זאת אסייג, לכוח הקנייה יש השפעה על שיפור איכות החיים כרגע.

מי שאצלו הסיפור של הסבתא רבא עדיין תופס מקום מרכזי בסיפור שהוא מספר לעצמו על חוסר האחריות האישית והכישורים שלו, כדאי שיבדוק טוב אם יש גורמים מרכזיים אחרים שקשורים למצבו.

כרגיל, לחלק מהאנשים כאן בפורום הנטייה להיצמד לדוגמאות/עצים ולפספס את הדיון/היער. הדוגמה של השפעות בין-דוריות מהווה רק אבן בוחן אחת מיני רבות המשקפות גורמים שעובדים לרעת האזרח הממוצע כאן במדינה (כרגע), ללא שום קשר למוצא שלו. לא מדובר רק בשאלת כישורים אלא באינספור משתנים אחרים (לא בטוח שניתן לכמת אותם) אשר ביחד יוצרים צורת משחק בעייתית ממש. לא רק שאיני מקנא במצבם של צעירים אשכנזים לצורך העניין, אני מאוד מזדהה עם המצוקות של כמה מהם שבאים איתי כתף אל כתף וחושפים צרותיהם בפני.

 

[paskar]

יש סיבה למה יש תקרת ביטוח לאומי ומס בריאות. ממליץ לך לראות מה הוביל לזה

מה הסיבה והרקע?

רוב האנשים לא רוצים לגור בפריפריה הרחוקה וכנראה שיש לזה סיבה מספיק טובה.

איזה מזל

המזל הולך ואוזל. ויש גם גידול מקומי.

 

[בת העמק]

המזל הולך ואוזל. ויש גם גידול מקומי.

איזה מזל אוזל? מי זה הגידול המקומי?
אם רצית להגיד משהו בנוסח עדות רוטר - תחסוך ממני בבקשה.

 

[c881]

אתה מחסיר כאן מלא משתנים. לגדול עני, עם ידע מעודכן מאירופה, בתקופת המנדט הבריטי כשהאנשים שאיתך הם אלו שיקבעו מדיניות, תקנות ובגדול את חוקי המשחק, אינו משול ללגדול עני לאחר שהמדינה קמה וייצרו מערכת של תשתיות, משאבים, חוקי ותקנות שמתאימים לסוג מסוים של אנשים ופחות לכל השאר.

סוג מסויים של אנשים?
יוצאי אירופה שונים מיוצאי אפריקה/ אסיה במה?
ושוב, יש ביננו ילדים שהגיעו כמהגרים חסרי כל בשנות ה-90. יש בינהם שנשארו בשכונה ויש שיצאו ופרחו.

עוד נקודה שאתה כל הזמן חוטא בה, היא שלשאלה איך החיים נראים יש פחות משמעות לגבי הנושא עליו אנחנו דנים. זה שלכולם יש מחשב היום לא אומר שיש להם יכולת כישורים או אנרגיה רבים יותר ללמוד ולהתקדם בחברה.

כי youtube/ udemy/ edx/ coursera פותחים את האתר רק לבעלי שם אשכנזי?
אם אתה לא גדל ב"חדר", היום לומדים אנגלית במערכת החינוך מכיתה ד' ויש גם אתרים שמלמדים בעברית.

אולי אף להיפך. זה שטלפון עלה פעם המון כסף וכעת הרבה פחות (ואף מקום העבודה משלם לכלמה מאיתנו עבורו), לא אומר שהחיים שלנו היום טובים יותר בייחס לעבר, זה אומר שטלפון נהפך למוצר בסיסי ושאם במקרה אין לך סיכוי להשיג אחד, סביר שאתה הולך ממש ממש להידפק ולסבול מפערים בגישה לידע, לאנשים, לתקשורת וכו'.

פעם טלפון שימש לשיחות טלפון.
היום הוא מחשב שאפשר גם להתקשר איתו.
ומי לא מסוגל לרכוש טלפון? יש מכשירים בפחות מ-600 שח חדש או יד שניה.

 

[גרהם]

לא בטוח שעל זה ההסתכלות שלנו שונה,

אני בטוח וככל שאתה כותב יותר הביטחון שלי גדל.
אתה לוקח ארוע מלפני 3 דורות ותולה בו תילי תילים של הסברים שהקשר ביניהם למציאות היום רופף מאד, לכל היותר.
אני כבר לא מדבר על הניתוח ההיסטורי ובחינת הדברים לפי התנאים ששררו באותם ימים, אלא אתה חוזר על מנטרות פוליטיות שלא עומדות בשום מבחן של היגיון. העולה הבוגר בן ה-30 שהגיעו בקום המדינה, היום בן 100 בערך. האשמה בבית הספר "שלא עומד בסטנדרטים מערביים" היא של שר חינוך של מדינה אחרת בה הוא גדל וקיבל השכלה. גם התינוק שנולד באותה שנה כבר בן 70 וכנראה בפנסיה. את 70 שנותיו העביר בעיקר תחת שלטון של מי שמתיימר לייצג אותו.
וזו הנקודה העיקרית - רמת בית הספר היום נקבעה ב-50 שנות שלטון ימין (מלבד הפסקות קצרצרות). אם בן גוריון אחראי על בית הספר של שנות ה-50 אז אריה דרעי ושותפיו לשלטון בעשורים האחרונים אחראים פי כמה וכמה לפערים שעדיין קיימים לטענתך. אני מאד בעד שישפכו כסף כדי לשפר את רמת החינוך בפריפריה החברתית. נחש מי נגד.
ואם נצא מהפוליטיקה - לעולה האמור יש כבר נינים ואולי בני נינים. כל אחד מהם נגיש לכל החומר לו נגישים ילדיי. רובם גרים במרחק של עד שעה נסיעה ממוסד אקדמי איכותי ואני מניח שהוריהם לוקחים אותם כל שבוע לספריה כפי שאני עושה. מאז שנות ה-50 כל אחד מהם עשה בחירות רבות שמשפיעות על מצבו ומצב ילדיו ונכדיו. הסיפור על יוצאי עיירות הפיתוח שרכשו השכלה והתקדמו מאד בחיים הוא לא אנקדוטה, אלא מציאות וכנראה למי שנשאר מאחור יותר נוח לספר סיפורים על בן גוריון מאשר להסתכל למציאות בעיניים.

זה שלכולם יש מחשב היום לא אומר שיש להם יכולת, כישורים או אנרגיה רבים יותר ללמוד ולהתקדם בחברה.

אז מה אתה רוצה בדיוק?
אין שיוויון בעולם, לא בישראל ולא בשבדיה. לא כולם נולדו עם כישורים, יכולת ואנרגיה שווים.
וכפי שכתבתי, אני בעד שיפור נקודת המוצא של מי שפחות שפר עליו גורלו. אבל יכולות וכישורים קשה להשתיל (אנרגיה דווקא אפשר לשפר).

כרגיל, לאנשים כאן בפורום הנטייה להיצמד לדוגמאות/עצים ולפספס את הדיון/היער. הדוגמה עם אפליה בין-דורית היא רק אבן בוחן אחת מיני רבות המשקפות גורמים שעובדים לרעת האזרח הממוצע כאן במדינה, ללא שום קשר למוצא שלו. לא מדובר רק בשאלת כישורים אלא באינספור משתנים אחרים (לא בטוח שניתן לכמת אותם)

כרגיל, לאנשים בפורום יש נטיה להתייחס לנתונים ולטענות קונקרטיות ולא לאיזה סיפור "יער" שמדבר "אינספור משתנים אחרים" שבכלל לא ניתן לכמת ונותר לוט בערפל.

 

[AlexNOSAM]

כשהבן שלי עזב לת"א בגיל 21, הכנתי לו חוברת מודפסת של 10 מתכונים מהבית - הכי פשוטים ומהירים (וכמובן טעימים) כדי שתהיה לו התחלה לא מסובכת במטבח. מסתבר שהוא משתמש במתכונים האלה עד היום (מרק אחד, גלידה, עוגה, בשר, סלטים שאוהב...). בשנה האחרונה בניתי לו ולזוגתו מסמך לגבי טיפים למטבח יעיל ובריא שכולל נושאים כמו קניה נכונה, הקפאה, מזונות למזווה ומזונות למקרר.
בתור אמא, אני מוצאת שזה יותר נכון לצייד אותו ברעיונות ותובנות מאשר לעופף מעליו כהליקופטר

לא למדתי מההורים, אבל כן מחברים וחברות לאורך השנים. יש לי רפרטואר מרשים כבר, שהצטבר. של מתכונים מגוונים עם ניסיון בהכנה שלהם. זה אולי לא תקין פוליטית לומר, אבל רוב המתכונים זה דרך אקסיות והאימהות שלהן. כולם תמיד מתעניינים איך פתאום הרוסי מביא אוכל ביתי מרוקאי או תימני...

וגם זו סתם הבחנה שלי, אבל זה מוסיף לך הרבה כבוד בחברה שפתאום מתברר לאנשים שאתה יודע לבשל. כבר התרגלתי שקורה לי מדי פעם הדפוס הבא:
- יוצאים לטיול באירוע חברתי או של עבודה.
- מגיע זמן הצהריים. כולם שולפים את הסנדביצ׳ים הלא-מושקעים שלהם, ואני שולף קופסת אוכל שנראית מבפנים כמו טייק אוויי ממסעדה (שלקח לי 15 דקות להכין בבוקר).
- אנשים מתקבצים סביבי ומסתקרנים מאיפה זה ומי הכין לי...
- אני עונה בציניות: ״אני גר לבד. אם אני לא מכין לעצמי אוכל, אז אין אוכל בבית... ״
- ואז, זו בדרך כלל נקודת הפתיחה בה שואלים אותי במה אני עובד ואיפה אני גר... ופשוט מתפתחת שיחה טובה אבל מנקודת פתיחה גבוהה (עבורי).

בתקופה כמו שלנו, להיות בן 25-35 שיודע לבשל גם דברים מאוד פשוטים זה פשוט לאסוף כסף מהרצפה.

 

[גרהם]

זה אולי לא תקין פוליטית לומר, אבל רוב המתכונים זה דרך אקסיות והאימהות שלהן. כולם תמיד מתעניינים איך פתאום הרוסי מביא אוכל ביתי מרוקאי או תימני...

מאד לא תקין פוליטית ומעלה את השאלה אם משפט שבבירור אינו טענה או אפילו דעה אלא אמת עובדתית, יכול להיחשב כגזעני.

 

[אליהו]

האם אתה מתכוון להיבט הביטחוני? למרות שציינתי פה ושם תהיות לגבי מהות הפיזור הזה עליו אנחנו מדברים, לא בהכרח הטלתי ספק. עצם הפיזור זאת לא השאלה, השאלה היא מדוע פיזרו לפריפריה בעיקר מזרחים ולא גם אשכנזים במידה שווה? בכל מקרה, יש לך משהו ענייני להשיב לדבריו של פרופ' מואב לגבי המחקר הכלכלי המראה שכיום צפיפיות זה דווקא דבר נפלא?

הטענה שטענתי לך היא עניינית לגמרי, במיוחד שגם אתה טוען שאתה כתבת על זה, וגם אתה חושב שהיה חשיבות להקמת יישובים לפני קום המדינה ואחרי קום המדינה.

זה שהוא כלכלן זה לא אומר שהוא מדבר לעניין, בדיוק כמו שכלכלן יגיד לך שהיה עדיף להתרכז באירופה ולא להקים מדינה, גם אם הוא צודק, זה דיבור לא לעניין.

בחיים מאוד נחמד לחשוב כאילו אני יכול ללמוד מקצוע אחד, ואז להתבטא בכל נושא כי הרי אני מבין.... אבל צריך לא לשכוח למרות שזה מאוד קשה, שאם אתה פרופסור לכלכלה אז אתה פרופסור "רק" לכלכלה, כל דעה או טיעון שהוא לא נטו כלכלה, דעתו היא כדעת כל אדם מן הישוב.

 

[אליהו]

@ווטרן-טירון
בנושא הדירות אני גם חושב שהדור הצעיר מופלה לרעה.

כל אדם שמבין שמחירי הדירות זינקו הרבה בגלל הריבית הנמוכה והפריסה הרחבה שמקבלים רק לצורך קניית דירה, זה אומר שהמדינה היא גורם משמעותי בעליית מחירי הדירות, כי את התנאים של ההלוואות הרגולטור קובע, ולא השוק החופשי, (ואני לא נכנס לנושא של הפשרת קרקעות כי זה קצת יותר מורכב) המדינה עשתה את זה בצורה מכוונת כי זה טוב לאזרחים שיש להם נכסים שאפשר למשכן אותם ולפתוח עסקים או כל התייעלות אחרת, אבל הבעיה היחידה היא ששוכחים מי האזרחים שנהנים מזה, הרי ברור שזה אך ורק האזרחים שכבר קנו דירות אבל האזרחים שהם צעירים עדיין, שממילא להם אין דירות, ברור שהם המפסידים הגדולים מכל המהלך הזה.... כי בסוף יגיע יום שהם יצטרכו לקנות דירה...

וברור שאם הנכסים היו רק ביד של הצעירים ברור שהמדינה לא הייתה גורמת למחיר לזנק, כי הרוב היה נדפק מזה... אבל ברגע שזה רק מיעוט אז דופקים אותם, ומסבירים שזה פשוט טוב "למדינה".

 

[גרהם]

מי האזרחים שנהנים מזה

יש עוד הרבה.
בעלי מקצוע רבים מאד שקשורים לשוק הנדלן, כולל הבנקים שב"י מאד מעוניין לעזור להם, יצואנים (בעיקר הייטק, אבל לא רק) ועוד.
דווקא בעלי הדירות לא תמיד מרוויחים, כי לחלקם יש ילדים שהם רוצים לעזור להם להגיע לדירה.

 

[אליהו]

יש עוד הרבה.
בעלי מקצוע רבים מאד שקשורים לשוק הנדלן, כולל הבנקים שב"י מאד מעוניין לעזור להם, יצואנים (בעיקר הייטק, אבל לא רק) ועוד.
דווקא בעלי הדירות לא תמיד מרוויחים, כי לחלקם יש ילדים שהם רוצים לעזור להם להגיע לדירה.

אתה צודק שגם בעלי הדירות לא תמיד מרווחים, ויש כאלה שאפילו היו מעדיפים את המצב שהיה עד לפני 15 שנה.
אבל בסוף בעלי הדירות הם האנשים שמקבלים את הצמיחה הגדולה בשווי שלהם, בשונה מהדור הצעיר שרק מפסיד.