החלום ושברו

[טרטליה]

@nick
עשית את המסלול של פיתוח ב-C++ ופייתון ?

 

[ניצן המצוין]

קודם כל מאחל לך בהצלחה, עדיין לא ברור לי העניין מדוע קבלת משכורות נמוכות יותר ושהיו לך בעיות מסוף הדוקטורט. קשה להבין מפוסט אנונימי

לגבי חזרה לארץ, אם אתה מעל 4 שנים בחול (אפשר גם 3 ו8 חודשים לחזור ואז לנסוע ליום אחד לחול ולחזור)
אז הבוס העתידי שלך\האוניברסיטה תקבל סיוע כספי כדי שתועסק.
חפש - תושב חוזר משרד הקליטה
אם אתה בארה"ב (אולי גם יש באירופה) יש גם את הבית הישראלי שיכול לעזור.

בכל מקרה גם אם מצאת עבודה\מחקר שמתאים לך תזכור שגם בחזרה לארץ יש קשיי קליטה והלם תרבות.
מצטרף לממליצים שניתן וכדאי ללמוד איך להתנהל פוליטית בעבודה.

 

[האזרח הקטן]

ציינת מספר פעמים שהרווחת פחות (משמעותית?) מקולגות שלך.
אני מציע שלפני שתגיש מועמדות לתפקיד כלשהו תברר מהם טווחי השכר לאותו תפקיד, ותדרוש לכל הפחות את הרף הגבוה (גם אם זה קשה, כי אנשים הרבה פעמים מתביישים להעלות דרישות או להגיד שהצעת השכר שקיבלו נמוכה מדי). ברגע שהתחלת לעבוד במקום מסויים, הרבה יותר קשה לקבל העלאה מאשר להתחיל גבוה.
מצטרף גם להמלצות הקודמות לגבי אימונים אצל קואצ'ר, שיעזור לך להרגיש טוב יותר עם עצמך, כך שתוכל לשווק את עצמך בצורה טובה, ולהמלצה על כניסה לתחום ההייטק אם מתאפשר.

 

[מיימוני]

תודה רבה לכל המגיבים על הפידבקים הנפלאים וההצעות הבונות! לא מובן מאליו כלל. ישבנו, אשתי ואני, ודיברנו על כך שזה ממש לא מובן מאליו שאנשים זרים משקיעים זמן לקרוא את ההודעה הארוכה שלי, חושבים איך לעזור, וכותבים תגובה. לדעתי זו ממש גמילות חסדים, הרי זו עזרה שלא על מנת לקבל פרס/תמורה.

ההצעות שלכם (תודה למגיבים @Elies @A42 @Roi @גילגה @האזרח הקטן ) בעניין עבודה על שיווק עצמי, שיפור יכולת משא ומתן וכד' – בהחלט נופלות על אוזניים קשובות ואין ספק שיש לי עבודה רבה לעשות בתחום הזה. אי אפשר להכחיש שיכולת השיווק העצמי והמשא ומתן שלי היא נמוכה מאוד עד לא קיימת. מצד שני, אני סבור שאני כן מכיר בערך עצמי ומודע ליכולות הגבוהות שלי. הפער הוא בדיוק בין ההכרה והידיעה הזו לבין חוסר ההצלחה להעביר את זה "החוצה", ואם אפשר לומר – למנף את העובדות והנתונים האישיים היבשים האלה להתקדמות, לתרגם את זה לכסף ולקבל סיפוק אישי ותחושת מיצוי. הפער הזה אחראי גם לחלק גדול מתחושת ההחמצה והתסכול.

על מנת לחדד אציין שתחושת ההחמצה והתסכול היא אך ורק מהפן הכלכלי-חומרי של החיים שלנו. אין ספק בתחומים אחרים של הקמת משפחה, צבירת חוויות בחו"ל, השלמת דוקטורט מאוד מעניין ועוד – אני מסופק, אסיר תודה על מזלי בצד הזה של חיי ומשתדל תמיד לא לבטל את זה כדברים מובנים מאליהם, כי הם באמת לא כאלה. אגב, גם "הרווחנו" אזרחות זרה במדינה מערבית, אני אישית לא ממש מחשיב את זה (ולכן כתבתי הרווחנו תחת גרשיים) כי מבחינתי ישראל תמיד היתה ותהיה הבית ואין לי שום כוונות לעזוב שוב לאחר שנשוב. אבל אם אנשים רבים אומרים לי שהם היו מוכנים לתת הון על מנת לקבל אזרחות כזו - נו, זה גורם לי להרהר שאולי יש משהו בדבריהם ורק אני לא רואה זאת. והרווחתי גם אנגלית ברמה מאוד גבוהה, וזה כבר מצמצם את מספר האפשרויות של היכן אני נמצא.

לגבי תכנות ודאטה סיינס – אני חייב להודות ש @אורי ג. ו- @Elies הצלחתם להפתיע אותי מאוד, לטובה כמובן! אצלי בראש הייתה קיימת קונספציה שטוענת שני דברים: (א) אין להייטק עניין בגיוס אנשים שבילו הרבה שנים באקדמיה בתחומים של מדע טהור (ב) לעשות הסבה להייטק מעל גיל 40 זה בלתי אפשרי וחסר סיכוי - לא מבחינת היכולת האינדיבידואלית של האדם המבקש הסבה, אלא שלכאורה חברות היי טק וחברות גיוס מיד יעבירו את קו"ח לתחתית הערימה.

אפשר לומר שממש כמעט "נפלתי מהכיסא" כאשר קראתי עדויות, מכלי ראשון, שקיימים אנשים שהם: מעל גיל 40, עשו הסבה כזו בזמן האחרון, ומצאו עבודה לאחר הקורס.

והאמת היא שלפני כשנה בערך חשבתי על הסבה לתחום כמו דאטה סיינס (או תכנות), פשוט החלטתי עם עצמי שזה לא יתכן והמשכתי הלאה. כפי שציין @נעם בלה בלה ,יש כאן סוג של עכבה מחשבתית/התנהגותית שכדאי מאוד לעבוד עליה ו"לשבור" את המעגל הזה.

אני בהחלט מתחבר להצעות שהועלו על ידי @אורי ג. @Elies @nick @ת.אוקהם @annona - על הסבה לתחום כלשהו בהייטק (יהה זה תכנות, דאטה סיינס או משהו אחר). במענה למשפט שכתב @אורי ג. וצד את עיניי: "אם אתה מוכן לשינוי אז אין לך מה לדאוג..." – שינוי הוא שמי השני . בדוקטורט חקרתי תחום כלשהו , לאחר מכן עברתי לעבודה מחקרית שבה היה עלי ללמוד תחום שונה לחלוטין. לאחר מכן התחלתי פוסטדוק בחו"ל, שבו היה עלי ללמוד ולהתמקצע בתחום חדש ללא רקע בכלל וללא שום נקודת השקה לדוקטורט ולעבודה המחקרית הקצרה שהזכרתי (אגב, זה לא מקובל ושכיח לעשות שינויים כל כך חדים בין הדוקטורט לפוסטדוק. אני פשוט אוהב להכניס את ראשי למקומות חדשים כי אני יודע שאני מסוגל ללמוד מהר). ובשינוי פאזה האחרון בחיים - עברתי לתפקיד יותר ביצועי מאשר מחקרי, גם הפעם ללא ניסיון ועם התחלת למידה מאפס. ואם להסתכל לאחור – בכל מקום הצלחתי מאוד (לא בגלל שאני קובע שהצלחתי, הקולגות חשבו וחושבים כך, הפרסומים ומענק המחקר הם גם עדות אובייקטיבית תומכת).

מבחינת ניסיון העבר ובחינת ההתאמה שלי להייטק, אני סבור ש"יש עם מה לעבוד":

בפיזיקה ומתמטיקה אפשר לומר שאני שוחה כמו דג במים. כמובן שעברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה שעסקתי במשוואות דיפרנציאליות או בניית מודל פיזיקלי, אבל את החלודה אפשר להסיר, אני לא חושש מזה.

תכנות – נגעתי בזה במהלך התואר השני והדוקטורט, בעיקר תכנות ב MATLAB.

סטטיסטיקה – בעברי עשיתי שימוש אינטנסיבי בכלים ומבחנים סטטיסטיים לבחינת מודלים ואנליזה של נתונים שהופקו מניסויים במהלך המחקר.

כאדם חשובים לי מאוד העניין בעבודה, מיצוי עצמי, עשיית משהו שאני מחשיב כמשמעותי, וגם התמורה (כסף). יתכן בהחלט שבהייטק אוכל למזג בשלום את המרכיבים הללו ולהפיק חיים עם עבודה ללא תסכול ותחושת מרמור מתמורה לא הולמת.

יש בתגובות שלכם הרבה חומר למחשבה ולהתבוננות עצמית. תודה רבה!!

 

[מיימוני]

היי לך, ברוך הבא!
עושה רושם שאתה מסוגל להעיד על עצמך דברים נפלאים רק בתנאי שאתה אנונימי
קראתי את כל המגילה ולא מצאתי דבר מהכותרת. אם היה לך מתישהו חלום, זה לא בא לידי ביטוי בפוסט ולכן גם לא ראיתי שבר.
הגיוני שבגילך תעשה איזה סיכום ביניים אבל כדאי לוותר על ה- FOMO כי הוא מה שגורם לך להרגיש קצת לוזר. בסך הכל עשית דברים מאד מעניינים -למדת, היגרת, הקמת משפחה, פיתחת תחביבים - ואם לא התעשרת מזה, ניחא. גם לא נעשית עני מכך. יש לך חיים מאד עשירים ומשפחה שאתה אוהב ומעריך, זה המון!

אתם לא מתחילים מאפס, כל מה שעברתם הוא חלק מכריע שהולך איתכם לכל צומת שתבחרו לפנות בה. מה שאולי כדאי זה לנסות להפיק תובנות מהעבר ולטייב את העתיד. אני רואה בפוסט כמה כשלים שכדאי לעבוד עליהם כי אולי הם אלה שגורמים לתחושת ההחמצה שלך.

@בת העמק - אכן, לא הבהרתי משהו: החלום היה כשהייתי צעיר (20+) ומחקר אקדמי נראה לי פסגת החלומות. השבר הוא הנטישה של המסלול שהשקעתי בו דם, יזע ודמעות במשך שנים ארוכות, והחיפוש אחר הפרק הבא בחיי. ועל כל אלה יושבת המשקולת של חוסר הצלחה כלכלית.

תודה על המלים המעודדות, וכפי שכתבתי בתגובתי הקודמת - תחושות ההחמצה והתסכול הן רק ביחס לפן הכלכלי-חומרי. ואכן, עשיתי דברים חשובים ומעניינים אחרים - הקמתי משפחה שאני גאה בה, למדתי, חקרתי, טיילתי, היגרתי, פיתחתי תחביבים. על כך אני מודה ומרגיש אסיר תודה.

אני אשמח לשמוע ממך מהם הכשלים שזיהית ושכדאי לעבוד עליהם, תודה רבה!

 

[מיימוני]

שמע, אתה קצת בMINDSET של לוזר משום מה, כנראה בגלל האקדמיה (שדעתי עליה שלילית).
תראה אתה כנראה אדם חכם מאד ומוכשר מאד כי אתה מדופלם מאד בתחומים שחייבים להיות בהם חכמים כדי להצליח.
ישראל היא מקום מעולה שבמעולים לאנשים כמוך, יש פה תוכניות שתוך חצי שנה הופכים אותך למתכנת ואני מבטיח לך שתוך זמן קצר מאד אתה תמצא עבודה בשכר גבוה, יתרה מכך, ישנם מקומות שמתחייבים לך למצוא לך עבודה תמורת שכר מופחת לשנתיים (אבל עדיין גבוה) וממנים לך את הקורס בחינם, לי אישית יש 2 חברים חכמים שביצעו את המהלך (אחד אדריכל רשוי עם תואר שני באדריכלות והשני בעל תואר בקולנוע ובלשנות וצלם מקצועי) ומרוצים עד הגג עם משכורות יפות מאד.
יש לי עוד אחד עם תואר שני בפיזיקה שלא עשה הסבה אלא ישר הלך להיי-טק ועושה ארגזים על ארגזים של כסף.
אם אתה מוכן לשינוי אז אין לך מה לדאוג, אין לך מה לחפש בCNC ונגרות, בספק אם יש בזה פרנסה מרובה ולהגיד שאתה OVERQUALIFIED זה בלשון המעטה.
ישראל פוסט קורונה זה גן עדן לאנשים כמוך, יש פה אינסוף חברות עם אינסוף כסף, מספיק להסתכל על העיתונות הכלכלית כדי להתחיל להבין מה הולך פה.

@אורי ג. היקר - אני ממש אודה לך אם תוכל לתת לי קצות חוט לגבי מסלולים או מקומות שבהם ניתן תוך חצי שנה להפוך למתכנת. אני מבין שאסור להמליץ בפורום, אבל כל עזרה תתקבל בברכה!
מבלי לדעת במדיוק מדוע דעתך היא שלילית על האקדמיה (אבל יש לי ניחוש), אני רק אומר שאני מסכים איתך. לכן, אני אעשה את כל מה שאני יכול על מנת שלא למצוא את עצמי שוב בתפקיד כלשהו באקדמיה.
שמע, כתבת משהו מאוד מאוד החלטי: "ואני מבטיח לך שתוך זמן קצר מאד אתה תמצא עבודה בשכר גבוה...". זה משהו מעודד לקרוא, במיוחד שעומד מאחורי המלים אדם שאת דעתו את מכבד ומעריך, מתוך קריאה בפורום במשך זמן ארוך. תודה לך!

 

[מיימוני]

+1 לגמרי

אני רק עם תואר מדעי אחד, לא שלושה, עשיתי את זה. תוך שנתיים יש פוטנציאל ל TC של 30K וצפונה

כמו שאחרים המליצו הייתי לומד קצת את נושא המשא ומתן, לא משנה באיזה תחום ואיזה מסלול תבחר מכאן והלאה אתה תהיה חייב לשלוט בזה לפחות ברמה בינונית כדי שתוכל למקסם את השכר ואת התנאים שיציעו לך.

לגבי המסלול, יש לי בחור בעבודה באזור גיל ה-55+- שעשה הסבה לפני כ-7 שנים לתכנות, התחיל בתור QA אוטומציה והמשיך לפיתוח Backend. לפני ההסבה היה בדיוק באותו מקום כמוך, פוסטדוק בתחום מדעי לא כל כך נחוץ בישראל לאחר כ-5 שנות מחקר באקדמיה, את כל מה שרשמת על עולם האקדמיה הוא אמר לי באופן אישי כמעט מילה במילה.

אורי הזכיר מכללות אשר מציעות הסבות לבעלי תארים על חשבונן וחלקן כמו שאמר אף מציעות עבודה מובטחת, אלו דברים אמיתיים והמסלול אפשרי.
לטעמי משרות תכנות הן מאתגרות נורא (שכלית) ויתאימו מאד לבחור מוכשר וחכם כמוך, וכמו שכבר בטח ראית וקראת, החיים בהייטק הישראלי לא רעים בכלל ואין לי ספק שתוכל לעבור Total Compenstation של 30K די בקלות תוך מספר שנים בודדות.

בהצלחה!

@Elies ו- @nick תודה רבה על תגובותיכם המעודדות! אהיה אסיר תודה אם יש באפשרותכם לתת לי קצות חוט לגבי מסלולים או מקומות שבהם ניתן תוך חצי שנה להפוך למתכנת. אני מבין שאסור להמליץ בפורום, אבל כל עזרה תתקבל בברכה.

 

[מיימוני]

קודם כל מאחל לך בהצלחה, עדיין לא ברור לי העניין מדוע קבלת משכורות נמוכות יותר ושהיו לך בעיות מסוף הדוקטורט. קשה להבין מפוסט אנונימי

לגבי חזרה לארץ, אם אתה מעל 4 שנים בחול (אפשר גם 3 ו8 חודשים לחזור ואז לנסוע ליום אחד לחול ולחזור)
אז הבוס העתידי שלך\האוניברסיטה תקבל סיוע כספי כדי שתועסק.
חפש - תושב חוזר משרד הקליטה
אם אתה בארה"ב (אולי גם יש באירופה) יש גם את הבית הישראלי שיכול לעזור.

בכל מקרה גם אם מצאת עבודה\מחקר שמתאים לך תזכור שגם בחזרה לארץ יש קשיי קליטה והלם תרבות.
מצטרף לממליצים שניתן וכדאי ללמוד איך להתנהל פוליטית בעבודה.

המשכורות הנמוכות ביחס לעמיתים בתפקידים מקבילים הן עקב חוסר ניהול משא ומתן מצידי! פשוט לקחתי את ההצעה הראשונה שקיבלתי, בלי לרחרח או לנסות ללחוץ לקבל הטבות או שכר משופר. מה שהתברר לי בדיעבד, שהפלא ופלא, מועמדים אחרים ניהלו משא ומתן קשוח ודרשו (לא ביקשו) דברים מסוימים כתנאי להתחלת עבודה.

תודה על העצה לגבי תושב חוזר, בהחלט אבדוק את זה.
קשיי קליטה והלם תרבות - מעריך שנתמודד עם זה והזמן יעשה את שלו.
תודה!

 

[מיימוני]

נשמע שאתה בחור מאוד מוכשר, שיכול לעשות כמעט כל מה שתבחר.

השני שקל שלי, שווה אולי לעבור סוג של אימון, או הנחייה באופן ספציפי, על היכולת שלך לעשות משא ומתן, על הפחדים שמלווים אותך בנושא הזה, על מנת שתוכל לשווק את עצמך כלפי חוץ, אין מה לעשות, זה חלק מהמשחק.

בהצלחה

תודה רבה. האמת היא שהתחלתי ממש לאחרונה תהליך של אימון/הנחייה שנוגעים בנקודות שציינת.

 

[מיימוני]

תראה, פוליטיקה קיימת בכל ארגון שיש בו יותר מבן אדם אחד. נפלתי בנושא של לא לקבל מספיק מהקרדיט שמגיע לי על העבודה שעשיתי וזה מאוד פגע ובאיזהשהו שלב למדתי לשחק את המשחק. נכון שזה קיים יותר באקדמיה איפה שלחלק מהנפשות הפועלות יש יותר מידי זמן פנוי, אבל אני רוצה להגיד לך שכרגע באמת שאין לי פנאי להתעסק בפוליטיקה. למזלי אין לי מצב כמו שאתה מתאר ממש באוניברסיטה, אבל בחלק מהקהילות שלי יש קבוצות שלא משחקות יפנה, ויש לי חשד מאוד מבוסס שלא מעט מאמרים עוקבו זמן רב מסיבות לא ענייניות. עצוב לי לקרוא שזה מה שהוציא לך את הרוח מהמפרשים, אני לא אגיד שזה קל כי אצלי זה מאוד כואב וזה מאוד מתסכל, אבל המחשבה שלי היא תמיד איך מתקדמים קדימה ולא איך מחנכים קולגות. בסופו של דבר דברים מתפרסמים, ויש לי עוד תחומים שבהם לא מכשילים אותי במכוון. חבל לי לוותר על משהו שאני אוהבת בגלל שאנשים אחרים לא רוצים לשחק יפה.

אתה גם לא היחיד שהשתכר פחות מהקולגות שלו. הפוסט שלי היה ממש עוני (כי בדוק היו בעיות קשות עם הפירסומים), וכמעט כל החברים שלי כולל סטודנטים שבאו קצת אחריי לאותה מעבדה זכו לפוסטים יוקרתיים, ורווחיים הרבה יותר משלי. אצלהם המאמרים כבר התפרסמו במקומות מאוד נחשבים ויחסית בקלות, אבל אצלי כ20 דחיות ברצף לאורך כל הדוקטורט הפכו את משרת הפוסט לסוג של קרדיט שניתן לי על סמך אמון במרצה ולא על סמך ההישיגים שהראיתי בקורות חיים. זה כאב, זה הרגיש רע אבל דרך להתקדם תמיד אפשר למצוא לדעתי.

אפילו בתעשייה השתכרתי פחות מהקולגות שלי, למרות שאובייקטיבית המשכורת הייתה בעיני מאוד גבוהה. כשהבנתי את זה בסופו של דבר אז שאלתי אותם כיצד ניהלו משא ומתן ולקחתי נקודות שעזרו לי לשפר עמדות מול המעסיק. נשמע שזה מאוד מכביד עליך אז אולי כדאי להשקיע קצת אנרגיה בלדעת איך לקבל יותר במשא ומתן. אני עשיתי הכנה טובה וגם שם השד לא היה כלכך נורא ובסופו של דבר צמצמתי חלק גדול מהפער. ההשפעה אגב הייתה בעיקר על האגו כי בסופו של דבר עברתי לאוניברסיטה איפה שהמשכורות (שהן עדיין נחמדות אובייקטיבית) הן הרבה יותר נמוכות.

משהו אחד יפה שאפשר לקחת מהעבר האקדמי שלך, המשכורת שלך לא משקפת את מידת ההצלחה שלך - בסופו של דבר יש לך תיק עבודות. אתה יודע שהשנים שנתת למחקר היו באמת מוצלחות כי המחקר שעשית היה טוב ופורץ דרך ושימושי. את זה אף אחד לא ייקח לך, בסופו של דבר לדעתי לא הלכת במסלול הזה בשביל להרוויח כסף, לזה היו מסלולים אחרים הלכת לעשות דברים שמעניינים אותך ושאתה passionate לגביהם. ולגבי פרנסה, תכנות זו תמיד אפשרות סבירה בארץ, אבל אם אתה אוהב לבנות דברים ונגרות ומדפסות תלת מימד וזה תחום שאתה מאוד רוצה לעשות אז לדעתי לך על זה. לעבוד בעבודה שאין לך חיבור רגשי עמוק אליה נשמע לי קצת עצוב בטח שאתה לא קרוב לעצמאות כלכלית וכנראה תצטרך להתמיד באותו מקום עבודה המון שנים. בסוף אם כבר צריך לעבוד במשהו כדי להתפרנס אז המינימום הוא לבחור משהו שלא תשנא לעשות אותו עוד חמש שנים. ומאוד ממליצה ללמוד לעשות פוליטיקה, זה באמת נושא חשוב בכל מקום. כשאתה עובד עם עוד אנשים חשוב לוודא שהקרדיט על העבודה שלך באמת מגיע אליך וזה משוקף לכל הדרגים הרלוונטים ושלא מחביאים אותך ומציגים את עמלך כעמל של מישהו אחר. זה אולי קטנוני אבל ככה לא תהיה מריר במיוחד, חשוב גם להבין מי האנשים הבעייתיים ולהימנע מכניסה לעימותים שאי אפשר לנצח בהם. זה לא אומר שצריך להיכנע, אבל כן צריך למצוא מסלול התקדמות שלא מעורר התנגדות. הוגן? לא אבל בסופו של דבר - אלה החיים. מי שרוצה לשחק צריך לדעת גם להתמודד עם התנהגות שלילית מידי פעם.

@גילגה תודה על התגובה הארוכה והמושקעת.
הסיפור שלי, כמו הסיפור שלך באקדמיה, הם לדעתי לא היוצאים מן הכלל. עם השנים למדתי ונוכחתי שכגובה האינטילגנציה והפיקחות של אנשים באקדמיה, כך גודל נקמנותם והעומק שאליהם הם מוכנים לרדת בהתנהגות שבין אדם לחברו. כמובן שיש אנשים אחרים באקדמיה - פגשתי גם כאלה שהיו מאוד הגונים וישרים. מהניסיון רב השנים שלי - אלה היוצאים מן הכלל.
ואת צודקת - כשהלכתי למסלול הזה של תואר שני והלאה, לא בחרתי את זה בשביל כסף אלא מתוך תשוקה. התסכול הגיע בשנים מאוחרות יותר כשכבר יש משפחה לכלכל.
לגבי העתיד - אני חייב לשקול ממש בכובד ראש. תכנות ודאטה סיינס הם תחומים שעשויים להיות טבעיים עבורי כי מספרים ומשוואות היו תמיד הלחם והחמאה שלי. נגרות ואמנות הם מעין "מזון לנשמה" שמסבים לי סיפוק עצום. לכן הירהרתי באפשרות להפוך אותם למקור הכנסה, אולם ברור לי שהסיכון כאן גבוה ומדובר בדרך חתחתים שיש לעבור עד ההגעה ליעד. להבדיל - הסבה לתחום הייטקי, במידה ואפשרי כפי שכתבו רבים כאן, הוא לכאורה בגדר ללכת על (כמעט) בטוח.

 

[מיימוני]

תראו, מה שאתם אומרים זה נכון, יש שם כסף גדול.

אבל אני מכיר מספר אנשים מוכשרים שעזבו את התחום הזה מתוך חוסר עניין (יחד עם לחץ בעבודה).

להתרשמותי, הבעיה של פות"ש היא השחיקה, זה גם די טבעי בגיל 44. הייתי מכוון לעבודה שיש בה עניין/משמעות ולא למקסימיזציה של משכורת. לא להגזים עם זה (נגרות) אבל משהו באמצע.


לדעתי טעות, ישראל במגמת התדרדרות שכבר לא ניתן לעצור.

@חתול לילה - תודה. השחיקה היא לא פונקציה של הגיל, זה לא שאני עייף מהחיים וחסר אנרגיה בכל מקום ותחום שהוא. לדוגמא, כשאני נכנס לנגרייה מדי פעם, אני עובד קשה פיזית והזמן פשוט טס מגודל ההנאה.
לגבי דעתך על ישראל ומגמת ההתדרדרות - נושא רחב מאוד עם דעות לכאן לכאן. מה שאני יכול לומר הוא שאני מודע לעובדה שלחלק מהאנשים בישראל הדשא של השכן (חו"ל) נראה ירוק יותר. מתוך ניסיוני האישי הדשא לא באמת ירוק יותר, הוא רק נראה למתבונן מבחוץ כך.

 

[nick]

@nick
עשית את המסלול של פיתוח ב-C++ ופייתון ?

C/C++ אולי היום הם מלמדים גם פייתון, אין לי מושג.

אם יש באפשרותכם לתת לי קצות חוט לגבי מסלולים או מקומות שבהם ניתן תוך חצי שנה להפוך למתכנת. אני מבין שאסור להמליץ בפורום

לא חושב שיש בעיה להמליץ. אין לי שם אחוזים.
אני למדתי באקספריס. ממליץ. יש גם את אינפיניטי, שהוקם ע"י אותם אנשים עם כמה שינויים מהמקור. כנראה יש עוד.
תוך חצי שנה(אינטנסיבית) עושים מבנאדם מתכנת. ייתכן שעם הכשורים שלך שווה לחשוב על מסלול אישי שישלב גם אותם וייתן לך יתרון

 

[גילגה]

@מיימוני
דאטה סיינס זה תחום נהדר, מאוד קשה לבן גוריון לגייס סטודנטים בתחומים כאלה כי לוקחים אותם עוד במהלך הדוק במשכורות מאוד גבוהות. מבחינת מלגות וכו' הם לדעתי מגיעים גם ל20K כסטודנטים בניסיון לשמר אותם לאורך כל התואר.

ג"נ המידע הוא משיחות עם קולגות (זה לא ממש התחום שלי).

 

[ת.אוקהם]

להתרשמותי, הבעיה של פות"ש היא השחיקה, זה גם די טבעי בגיל 44. הייתי מכוון לעבודה שיש בה עניין/משמעות ולא למקסימיזציה של משכורת. לא להגזים עם זה (נגרות) אבל משהו באמצע.

הכיוון שלי לא היה הכסף הגדול אלא עבודה עם אוריינטציה מחקרית שהוא עשוי למצוא מעניינת בגלל הרקע שלו.
מצטער לשמוע על החברים שלך, אני נהנה מאוד מהתחום ואין לי סטרס ברמה יוצאת דופן - עשיתי אי אלו פשרות כספיות בכדי להגיע לזה.

 

[בת העמק]

ישבנו, אשתי ואני, ודיברנו על כך שזה ממש לא מובן מאליו שאנשים זרים משקיעים זמן לקרוא את ההודעה הארוכה שלי, חושבים איך לעזור, וכותבים תגובה. לדעתי זו ממש גמילות חסדים, הרי זו עזרה שלא על מנת לקבל פרס/תמורה.

למה? אתה לא עוזר לאחרים שלא על מנת לקבל תמורה? זה כיף

אני אשמח לשמוע ממך מהם הכשלים שזיהית ושכדאי לעבוד עליהם,

אני חושבת שזיהית את חלקם כבר לבדך. בכל אופן, אני ממש שמחה שנרתמים כאן לעזור לך עם כיווני מחשבה מעשיים ואני אנסה להוסיף אלמנטים אחרים ואם אני מזייפת בהבנה שלי אז מוזמן לדייק או להתעלם.
הכשלים שדיברתי עליהם קשורים לסיפור הפנימי שלך - איך אתה תופש את עצמך, איך את האחרים, מה חשוב ומה ראוי לבוז.
המחשבה העיקרית שהכשילה אותך היא שפוליטיקה פנימית זה דבר רע ואדם מקבל תגמול כספי לפי התוצאות שלו. במציאות, יחסים בין אנשים הם הדבר החשוב ביותר (= פוליטיקה פנימית, נקמנות, רוע בסיפור הפנימי שלך) ותגמול כספי מקבלים על *ניראות* של תוצאות טובות. ניראות = עושה רושם על קובעי המשכורת, כלומר שיווק עצמי נכון (ולא תקווה שכולם רואים כמה אתה מוצלח בלי שתספר על זה).
יחסים בין אנשים בעבודה כוללים בתוכם יכולת להתעניין בזולת, לפרגן לו, להבין מה גורם לו להיפגע ומה גורם לו לשתף פעולה איתך. יחסים מול מנהלים קובעי תגמול צריכים לכלול בנוסף גם הבנה מה חשוב להם ובמה אתה יכול לעזור להם לקדם את מה שחשוב להם, וכל זה תוך כדי שיווק עצמי עדין (יש מלא מאמרים בגוגל על הנושא, תקרא ותיקח את מה שמתאים לך).
תגמול כספי הוגן מתחיל מהבנה בסיסית מה נהוג במקצוע בכלל ובמקום העבודה שלך בפרט ודורש עב' בילוש בקטנה.
כדי להמשיך להעלות את התגמול, צריך קודם כל לבקש. וכשמבקשים, צריך להראות את התועלות שאתה מביא לבוסים שלך וגם לגרום להם להרגיש שזה ישתלם להם ויהיה חבל אם לא תשאר שם.

 

[Lucy]

@מיימוני
דאטה סיינס זה תחום נהדר, מאוד קשה לבן גוריון לגייס סטודנטים בתחומים כאלה כי לוקחים אותם עוד במהלך הדוק במשכורות מאוד גבוהות. מבחינת מלגות וכו' הם לדעתי מגיעים גם ל20K כסטודנטים בניסיון לשמר אותם לאורך כל התואר.

ג"נ המידע הוא משיחות עם קולגות (זה לא ממש התחום שלי).

בגרמניה עבדתי עם דוקטורנטים בתחום ולפחות שלושה עזבו לטובת כרי מרעה ירוקים יותר לפני שסיימו את הדוקטורט.

 

[אורי ג.]

@אורי ג. היקר - אני ממש אודה לך אם תוכל לתת לי קצות חוט לגבי מסלולים או מקומות שבהם ניתן תוך חצי שנה להפוך למתכנת. אני מבין שאסור להמליץ בפורום, אבל כל עזרה תתקבל בברכה!

להמליץ על מקומות מותר, חברים שלי עשו פה:

מסלולי ההכשרה של אינפיניטי לאבס

הכשרת פיתוח תוכנה, DevOps ו-Cyber, באמצעות מתודולוגיה ייחודית שפותחה אצלנו ובסופה בוגרינו משתלבים בהצלחה בקרב אחד מ-300 לקוחות החברה

infinitylabs.co.il

אני לא, אז לא המלצה שלי אלא שלהם.

נגרות ואמנות הם מעין "מזון לנשמה" שמסבים לי סיפוק עצום. לכן הירהרתי באפשרות להפוך אותם למקור הכנסה

2 דוגמאות:
החבר הפיזיקאי שלי הוא נגר חובב, אבל ממש נגר אומן עם סדנא והכל, דברים שהוא עושה נמכרים בחוץ בקלות באלפי ועשרות אלפי שקלים. הוא לא מתבלבל בין התחביב שלו לפרנסה שלו.

החבר הצלם שלי הפוך, כן בלבל בין תחביב שלו לפרנסה שלו, שנים הוא היה צלם וגם צלם לא רע, רק מה, אין בזה פרנסה, הוא חי מהיד לפה במשך הרבה שנים, היום הוא עדיין מצלם אבל בגדול בתור תחביב בלבד.

אני ממליץ לך לא לבלבל בין תחביב לבין עבודה/פרנסה.

הסבה לתחום הייטקי, במידה ואפשרי כפי שכתבו רבים כאן, הוא לכאורה בגדר ללכת על (כמעט) בטוח.

אני אומנם לא עובד בהיי טק (למרות שקצת בא לי) אבל זה לא רק הכסף, זה הרבה דברים נוספים ממה שאני שומע:
1. אתה עובד עם אנשים חכמים.
2. תנאי העבודה מעולים! משרדים יפים, מיקומים טובים, אוכל טוב/סיבוס, חדר כושר ועוד AMENITIES. לא בכולם אבל בגדולים זה הסטנדרד.
3. רבים מהתפקידים מצריכים נסיעות לחו"ל, ישנם האוהבים זאת.
4. התנהגויות שהם טאבו הם מקובלים בחלק מהמקומות כמו יחס חיובי לעישון מריחואנה, כולל בעבודה, אפשר להביא כלבים, אין קוד לבוש.
5. פוסט קורונה במיוחד: אפשרות לעבודה מהבית או היברידי.

 

[Elies]

@מיימוני באופן אישי איני מכיר מקומות כאלו אבל אוכל לברר בעבודה, כן שמעתי על InfinityLabs (לא זוכר איפה בדיוק) שהם טובים ובאמת ניתן לעשות את ההסבה בהצלחה דרכם (כמו ש @אורי ג. הגיב לגבי החבר שלו).

לגבי משא ומתן, יש את הספר Never split the difference, אמנם לא קראתי את הספר אבל כן ראיתי את הקורס וידאו שלו באתר MasterClass (אתר שאני ממליץ עליו באופן כללי) אז אני מניח שהספר שלו לא פחות טוב, לפחות הביקורות באמזון חיוביות

לגבי מה שהגבת:

(א) אין להייטק עניין בגיוס אנשים שבילו הרבה שנים באקדמיה בתחומים של מדע טהור

לדעתי ההפך הוא הנכון, במיוחד בתחום התוכנה, האנשים הכי מוצלחים בתחום הזה הם אלו שיודעים כיצד ללמוד לבד ומהר כי השוק והטכנולוגיות משתנות מהר ונראה שאת היכולת הזו כבר יש לך!

בהצלחה!

 

[nick]

המחשבה העיקרית שהכשילה אותך היא שפוליטיקה פנימית זה דבר רע ואדם מקבל תגמול כספי לפי התוצאות שלו. במציאות, יחסים בין אנשים הם הדבר החשוב ביותר

אני עשיתי סוויץ' קטן כזה, במקום העבודה, וספציפית בשיחות עם הבוס, ועושה special zone שבו גאווה זה לא דבר שלילי.
שתי אנקדוטות:
א. יצא שככל שצברתי ותק פנו אלי הרבה חברים מהעבודה לעזרה. בסוף זה תפס חלק נכבד מהיום. אז נתתי את העזרה. התוצאות החיוביות של זה - מן הסתם קידום של הפרויקט(חוסך הרבה זמן לאחרים), וגם הערכה בשבילי(עוזר ל review אחר כך). את החלק השלילי של זה - עיכוב במשימות שלי, פתרתי פשוט על ידי יידוע מפורש של המנהל שלי בנושא. כל הזמן.

ב. זה אחד מצחיק. פעמיים רציתי קידום בדרגה בעבודה. ופעמיים בצעתי את אותה אסטרטגיה. קודם כל כמובן וידאתי שאני ברמה לא פחות מהחברים בדרגה מעלי. כל שנה יש review. בשנה שידעתי שכנראה לא אקבל עדיין באתי ובקשתי. הבוס היה המום. אני הייתי המום שהוא המום. היה משבר קטן, בסוף מן הסתם זה לא קרה כי זה ארגון גדול וקשה עד בלתי אפשרי להרים דבר כזה בשלב מוקדם מדי בקריירה של עובד או קרוב מדי ל review. כמובן שאחרי משברון כזה בשנה העוקבת קבלתי את הדרגה - no questions asked .
זה עבד פעמיים.

חייב לציין שבאופי שלי המח צורח לי חזק בפנים כל פעם שאני נכנס להתמודדות כזאת, אבל אני משתדל להתעלם.

 

[ההוא]

כפיזיקאי, לדעתי לא תצטרך לעשות הסבה מלאה לתוכנה כדי להכנס להייטק. להיפך, יש לך הכשרה שימושית שאין להרבה אנשים וסיכוי טוב שיהיה לך יותר משתלם לנצל את מה שאתה יודע בתעשיה מאשר להיות עוד אחד שלמד ג'אווהסקריפט בבוטקאמפ. לא מזיק לנסות. אולי שווה לך להקים פרופיל לינקדאין ולתת למגייסים לפנות אליך, ותוך כדי לחפש דרך קשרים באקדמיה. אל תשכח לציין את כל ההישגים מהאקדמיה, גם אלה שלדעתך הם מינוריים.

אם אתה רוצה בכל זאת לעשות הסבה, מחקר Machine Learning זה תחום חצי אקדמי נדרש מאוד מאוד.

אם כמה פעמים הגעת למצב שבו משלמים לחבר'ה שיושבים איתך באותו חדר יותר מלך, זה דורש טיפול בנפרד. אני שמח לשמוע שאתה בתהליך אימון, מקווה שיצליח!