בראש ובראשונה הטמפרמנט הישראלי החם, לטוב ולרע. אני לא בטוח כמה פרסי נובל היו לחוקרים ישראליים וכמה סטרטאפים היינו מייצאים לעולם לולא אותו חוסר הסכמה וכעס על כל דבר, המשולב בחום פיזי אוהב ומחבק את כולם. יש לי הרגשה שזה נותן לכל אחד מאתנו את הדרייב "לשחק אותה" בגדול, כל אחד בדרכו. בהנחה שאין לך מושג על מה אני מדבר, תחשוב על "האפרוריות" / נימוס ייתר / מרחק פיזי שניתן לראות בין אנשים בחלקים מאירופה או ביפן.
תוהה עד כמה "הנמנום" החורפי/כפרי במחוזות כלשהם באירופה זה דבר כייפי, ולא יפתח בטעות דיכאון חורף לחלקנו? (בחצי ציניות)
אחרי שסיפקתי מקום של כבוד לליבו הפועם של ההוואי הישראלי, שמסיבה מאוד מוזרה שליש מהעם כעת רוצה לעזוב בגללו, אמנה גם את אלו:
- העיוותים (כלכלה דואלית, אקדמיה, אולי גם הייטק עד לא מזמן וכו') שמאפשרים לאנשים מסוימים להרגיש טוב עם עצמם בחיים (באופן יחסי לאחרים) מבלי להתאמץ במיוחד.
- המיקוד באיראן/ביטחון/סכסוך/מנטאליות של טוטליטריזם שמאפשרים לנו "לצאת בזול" אם אנחנו מפשלים בדברים חשובים לא פחות (לספק תנאים טובים לילדים שלנו? מחיה על חשבון משלם המיסים?)
- הינדוסים אלו ואחרים בשוק הדיור שמאפשר לאנשים להסתדר בלי לצבור הון בעצמם (הורים, ירושות, מינוף ועוד) או לחילופין, אלו שצברו הון מהר יכולים לבדל את עצמם בקלות מבחינת הסטטוס, מאנשים יותר מכושרים מהם. זה כנראה עושה טוב לאגו. סוג של iddqd.
* שלושת הנקודות מעלה דיי משתלמות, בהנחה שחלק מאלו שפחות הסתדרו יותר מוכשרים ממני בהכרח. אולי ברוב המדינות המפותחות הייתי רואה מהם אבק כוכבים וכנראה מאוד מתוסכל מזה עם הערכה עצמית נמוכה. בישראל כל צוציק מרגיש במינימום מודל לחיקוי. אפקט דאנינג-קרוגר הוא אורח של כבוד כאן
- חוסר (זמני) במנטאליות של
"משטרת מחשבות" כמו זו שרצה בארה"ב, קנדה ומקומות מסוימים באירופה.
- מיקוד ייתר במוחצנות וביטחון עצמי על פני דברים אחרים שבמקומות אחרים בחו"ל, בעיקר בעולם המפתוח לדעתי, יותר חשובים. לטוב ולרע. זה נותן סיכוי גם למי שפחות התברך ביכולות אחרות אבל יש לתרבות הזאת מחיר כמובן.
- באחת הסדרות של חיים הכט, נטתי להשתכנע שאומנם בישראל המזג חם ועשויים ללכת מקום על שטויות, אבל הקלות שבה ילחצו על הדק של כלי חם היא כנראה פחותה מאשר בארה"ב. אבל זאת רק התרשמות סובייקטיבית בלבד ולא מבוססת. תרבות "הסולחה והחומוס" אם תרצה.
- הפסיפס הנדיר בין מזרח למערב, בין עממי למודרני.
- המנטאליות של עולי ארצות אפריקה ואסיה. במקומות אחרים בעולם המנטאליות הזאת היא מצרך נדיר ומבוקש. תראה איך צרפת התייחסה לעולי מרוקו לדוגמה.
- כמעט
כולם עברו "יישור קו" במסגרת הצבאית מבחינת בנייה וחספוס האופי. הבנתי שאמריקאיות "מתות" על זה?
- אתרי חופשה "מדבריים" מתחת לבית, באירופה זה דורש ארגון לוגיסטי של ממש וטיסה ארוכה. ויטמין D תוצרת כחול לבן. הבנתי שיש מחסור עולמי בויטמין הזה, גם כאן.
- אקלים ים-תיכוני.
- תזונה ים-תיכונית, היא מככבת ביוטיוב בשנים האחרונות.
מניח שיש עוד הרבה דברים שאני כרגע תופס אותם כמובן מאליו ולכן לא מסוגל למנות. אני גם נוטה להאמין שמי שקרא את כל הנקודות שמניתי גיחך לעצמו, אבל הייתי שמח לקבל ממנו תגובה כעבור 10 שנים לאחר שהיגר. כשדברים מתחילים להשתבש בחו"ל ופחות לזרום כפי שהם זרמו בארץ, יתכן שאז ניזכר להעריך את המובן מאליו הישראלי.