פותש - אנחנו במקום דומה מאוד. גם לי יש ילד קטן ודרכון של אחת ממדינות האיחוד. אני חושב שצריך לחשוב על ההגירה בכמה רמות ואולי כדאי לפתוח על זה שרשור נפרד (אם כי אולי קיים אחד וניתן לאחד את הפוסט שלי שם - ותודה מראש למודרטורים בענין זה ).
האלגוריתם, כפי שאני רואה אותו, בהנחה שיש ילדים ובהנחה שההגירה הינה חד כיוונית וללא חזרה לחיות בישראל:
1. לאן ניתן לעבור מבחינה חוקית?
2. מכל המדינות בסעיף 1, היכן יהיה הכי טוב לילדים שלנו בטווח הרחוק? הרי לכאורה זאת המטרה הראשית של המעבר ... כאשר שאלה זאת צריכה לקחת בחשבון את הטראומה הראשונית שתיגרם לילדים והיא תלויה כמובן גם במשטר המקומי, ברמת החיים ובהזדמנויות שתהיינה להם ולכן ->
3. באילו מהמדינות אליהן ניתן לעבור ניתן, בהתחשב ביוקר המחיה המקומי ובמשטר המיסוי הקיים שם, ניתן להתקיים מהנכסים הקיימים כיום ובאילו על חלק מהמבוגרים יהיה להמשיך ולעבוד (ולו חלקית בין מרחוק ובין בשוק המקומי)?
4. מהי האפשרות הריאלית של ילדנו להתערות באופן אפקטיבי בחברה ובכלכלה במדינת המטרה? [מנסיוני לאחר גיל שבע-שמונה קשה מאוד לרוב הילדים ללמוד את שפת המדינה החדשה ואת הנורמות החברתיות ברמה של המקומיים והם תמיד יראו כזרים. אצל ילדים עם יותר כשרון ו/או פחות ברירות אולי הגבול הנ״ל עולה לכיוון גיל 10 או 11 במקרים מאוד קיצוניים. לילדים פחות נבונים/מוכשרים לשפות אולי חייבים להגיע לפני גיל 5-6].
5. מה האפשרות האמיתית של המבוגרים ״למצוא את עצמם״ כלכלית, מקצועית וחברתית במדינת המטרה? לכל מי שהמקצוע שלו דורש רישוי [עו״ד, רו״ח, רופאים וכד׳] - גם אם ניתן לעשות הסבה יש דרישה לידיעה ברמה מאוד גבוהה של שפת המקום מה שלוקח מספר שנים. עד כמה המבוגרים יוכלו לחיות עם העובדה שככל הנראה הם ירגישו תמיד לא שייכים למקום ההגירה ולמעשה יהיו ״ישראלים״ (בהסתכלותם הסובייקטיבית).
אני חושב שחלק גדול מהחשש של מי שחושב על הגירה הוא חוסר היכולת להגיע למסקנות ברורות בהתחשב בכמות המשתנים העצומה. ואולם, ככל שמאן דהוא מאמין שיש הסתברות ממשית שהמדינה תגיע לנקודה בה אנשים יאלצו למלט את עצמם (ורכושם) ממנה, עדיף להחליט בעצמך במקום שהנסיבות יחליטו עבורך ...
לכעת לפורטוגל עצמה. יתרונות יחסיים בעיני:
1. חלק מהאיחוד ואולם בעיות ההגירה מאפריקה ומאסיה אינן חריפות כפי שהן ביתר היבשת.
2. אנשים חברותיים ונינוחים - אין את הלחץ הישראלי הקיומי, ועדיין יש משפחתיות והמבנה החברתי לא מפורק/מנוכר כפי שהוא במדינות אחרות - תנסה למצוא חברים בשוויץ לדוגמא (שם גם לאחר עשור יתכן שהשכנים שלך לא ידברו איתך, דבר שמאוד קשה מנטלית לישראלים ובטח לילדים).
3. שפה נגישה יחסית ובעלת קרבה רבה לספרדית, שהיא שפה אפקטיבית בחלקים נרחבים של העולם.
4. צפיפות האוכלוסיה היא כרבע מזאת של ישראל.
5. מזג אויר נוח וקרבה לים.
6. יש לא מעט זרים, כולל דוברי אנגלית, מה שאולי יקל על המבוגרים המתקשים ללמוד פורטוגזית למצוא מסגרות/תעסוקה/מעגלים חברתיים. העובדה שישנם ישראלים לא מעטים היא דווקא חסרון בעיני כי זה מונע התערות אפקטיבית של הדור הצעיר בחברה המקומית.
7. רמת האוניברסיטאות הכללית מקבילה לזאת של ישראל - האוניברסיטאות המובילות מדורגות סביבות מקום 250 בעולם.
[כמובן שעם דרכון אפשר ללמוד בכל היבשת כולל שוויץ, אבל זה לא יתרון ספציפי של פורטוגל]
חסרונות לטווח ארוך:
1. פורטוגל לא משחקת תפקיד משמעותי בכלכלה או בהיסטוריה העולמית מזה מאות שנים ולא נראה שזה ישתנה בדורות הקרובים. בטווח הארוך של דורות שישארו שם, הם יתקרבו לממוצע המקומי. חיים נוחים יחסית (בטח אם הדור שיהגר ישכיל לשמר את ההון ולגרום לו לעבוד), אבל במקום שאף אחד לא סופר. יתכן שזהו יתרון עצום בעיני רבים, אבל פחות בעיני.
2. מזג האויר המתחמם בכל העולם כנראה יביא לכך שבעוד 20 או 30 שנה יהיה מאוד חם שם. כבר כעת יש להם בעיית בצורת לא פשוטה.
האלגוריתם, כפי שאני רואה אותו, בהנחה שיש ילדים ובהנחה שההגירה הינה חד כיוונית וללא חזרה לחיות בישראל:
1. לאן ניתן לעבור מבחינה חוקית?
2. מכל המדינות בסעיף 1, היכן יהיה הכי טוב לילדים שלנו בטווח הרחוק? הרי לכאורה זאת המטרה הראשית של המעבר ... כאשר שאלה זאת צריכה לקחת בחשבון את הטראומה הראשונית שתיגרם לילדים והיא תלויה כמובן גם במשטר המקומי, ברמת החיים ובהזדמנויות שתהיינה להם ולכן ->
3. באילו מהמדינות אליהן ניתן לעבור ניתן, בהתחשב ביוקר המחיה המקומי ובמשטר המיסוי הקיים שם, ניתן להתקיים מהנכסים הקיימים כיום ובאילו על חלק מהמבוגרים יהיה להמשיך ולעבוד (ולו חלקית בין מרחוק ובין בשוק המקומי)?
4. מהי האפשרות הריאלית של ילדנו להתערות באופן אפקטיבי בחברה ובכלכלה במדינת המטרה? [מנסיוני לאחר גיל שבע-שמונה קשה מאוד לרוב הילדים ללמוד את שפת המדינה החדשה ואת הנורמות החברתיות ברמה של המקומיים והם תמיד יראו כזרים. אצל ילדים עם יותר כשרון ו/או פחות ברירות אולי הגבול הנ״ל עולה לכיוון גיל 10 או 11 במקרים מאוד קיצוניים. לילדים פחות נבונים/מוכשרים לשפות אולי חייבים להגיע לפני גיל 5-6].
5. מה האפשרות האמיתית של המבוגרים ״למצוא את עצמם״ כלכלית, מקצועית וחברתית במדינת המטרה? לכל מי שהמקצוע שלו דורש רישוי [עו״ד, רו״ח, רופאים וכד׳] - גם אם ניתן לעשות הסבה יש דרישה לידיעה ברמה מאוד גבוהה של שפת המקום מה שלוקח מספר שנים. עד כמה המבוגרים יוכלו לחיות עם העובדה שככל הנראה הם ירגישו תמיד לא שייכים למקום ההגירה ולמעשה יהיו ״ישראלים״ (בהסתכלותם הסובייקטיבית).
אני חושב שחלק גדול מהחשש של מי שחושב על הגירה הוא חוסר היכולת להגיע למסקנות ברורות בהתחשב בכמות המשתנים העצומה. ואולם, ככל שמאן דהוא מאמין שיש הסתברות ממשית שהמדינה תגיע לנקודה בה אנשים יאלצו למלט את עצמם (ורכושם) ממנה, עדיף להחליט בעצמך במקום שהנסיבות יחליטו עבורך ...
לכעת לפורטוגל עצמה. יתרונות יחסיים בעיני:
1. חלק מהאיחוד ואולם בעיות ההגירה מאפריקה ומאסיה אינן חריפות כפי שהן ביתר היבשת.
2. אנשים חברותיים ונינוחים - אין את הלחץ הישראלי הקיומי, ועדיין יש משפחתיות והמבנה החברתי לא מפורק/מנוכר כפי שהוא במדינות אחרות - תנסה למצוא חברים בשוויץ לדוגמא (שם גם לאחר עשור יתכן שהשכנים שלך לא ידברו איתך, דבר שמאוד קשה מנטלית לישראלים ובטח לילדים).
3. שפה נגישה יחסית ובעלת קרבה רבה לספרדית, שהיא שפה אפקטיבית בחלקים נרחבים של העולם.
4. צפיפות האוכלוסיה היא כרבע מזאת של ישראל.
5. מזג אויר נוח וקרבה לים.
6. יש לא מעט זרים, כולל דוברי אנגלית, מה שאולי יקל על המבוגרים המתקשים ללמוד פורטוגזית למצוא מסגרות/תעסוקה/מעגלים חברתיים. העובדה שישנם ישראלים לא מעטים היא דווקא חסרון בעיני כי זה מונע התערות אפקטיבית של הדור הצעיר בחברה המקומית.
7. רמת האוניברסיטאות הכללית מקבילה לזאת של ישראל - האוניברסיטאות המובילות מדורגות סביבות מקום 250 בעולם.
[כמובן שעם דרכון אפשר ללמוד בכל היבשת כולל שוויץ, אבל זה לא יתרון ספציפי של פורטוגל]
חסרונות לטווח ארוך:
1. פורטוגל לא משחקת תפקיד משמעותי בכלכלה או בהיסטוריה העולמית מזה מאות שנים ולא נראה שזה ישתנה בדורות הקרובים. בטווח הארוך של דורות שישארו שם, הם יתקרבו לממוצע המקומי. חיים נוחים יחסית (בטח אם הדור שיהגר ישכיל לשמר את ההון ולגרום לו לעבוד), אבל במקום שאף אחד לא סופר. יתכן שזהו יתרון עצום בעיני רבים, אבל פחות בעיני.
2. מזג האויר המתחמם בכל העולם כנראה יביא לכך שבעוד 20 או 30 שנה יהיה מאוד חם שם. כבר כעת יש להם בעיית בצורת לא פשוטה.