יש כאן כל- כך הרבה חרדים וחרדיות.
רובם ליברליים, חלקם ליברליים מאד [מטבע הדברים]
יש כאלו ש״רב דויב״ משכנע אותם [האיות במקור] ויש.
[כמו שיש ש״קצייס״ מקפיץ אותם, אבל הרוב לא יודעים מה זה..]
אבל תקראו את השרשור הזה.
פארפלוכטע יודע.
היו כאן מי שעשה צבא, היו אנשי עסקים, היו עובדים למחייתם והיו אנשים סתם. אנשים, חרדים.
תראו איך הם רואים אתכם, גם אם אתם מודרניים, אפילו מאד, גרים באזור מעורב, יש לכם השגות וטענות ומענות, צודקים או לא. ואם כן?
הם שונאים חרדים, וישנאו חרדים, וככל שהחרדים ינסו להשתלב- הם עוד יותר ישנאו.
בלי למה, בלי כמה.
בעלי הפורום לא צנזרו, אף מגיב לא נחלץ להגנה. גם כשדובר ב״חרדים מודרניים, עמלים, עובדים, פתוחים״.
פארפלוכטע יודע.
יש כאן הרבה חרדים וחרדיות. המון, המון המון. טענות יכולות להגיע בועדת חקירה בסוף מלחמה. הם שונאים באמת, הם מתכוונים באמת באמת, וביום שלישי למה שתחליטו, איך להזדהות ומה לעשות/להמנע, תהיה השפעה מכרעת.
לשנוא הם ישנאו. אבל איזה ביטוי יהיה לציבור שלך? הצבעת מחאה? ליפול בתעמולה ממומנת של מדכאי ביטוי חרדי? להוכיח משהו למישהו? להפסיק להאמין לכולם?
ואם זה נכון, ואם.
תקראו תגובות, ניק אחרי ניק. תנו לעצמכם לסלוד [לשון נופל על לשון] מהצחנה בחלק מהתגובות, להצטער מהבורות, לחשוב. לחשוב הרבה.
אבל בסוף, בסוף זה מה שהם חושבים עליך. והם יחשבו גם על מי שהולך לקראתם כברת דרך, גם על מי שממש ממש מצטדק ורוצה למצוא חן. שנאה, לנשוך כחמור.
הם מתכוונים באמת, הוזהרתם. אתם יודעים מה לעשות. מה שעוזר באמת, מה שבסוף, לפני ואחרי הויכוחים, מבטא את השותפות והחיבור שלך עם אלו שהשונאים שלך רואים אותך חלק ממנו, יהיה אשר יהיה. שוב, תעיינו באמת. הם שונאים את כולם כולם. מה זה עושה לך כשאתה מבין את זה?
המסקנה ההגיונית זה להוכיח, בשקט, בין אם אתה ניק סמוי או קורא-אורח, או מזוהה דוקא, שלא דוקא חשוב להיות צודק.
להיות חכם.
זאת התעמולה הרגילה לגבי יחסי יהודים-גויים - בין אם ישתלבו ובין אם לא, ישנאו אותם.
מה ההבדל? שכאן זה פשוט לא נכון.
כמה אתם אוהבים לראות את עצמכם מסכנים. מה שלא תעשו - לא יקבלו אתכם. כמה שתהיו מודרנים - ישנאו אתכם. יחסי מיעוט נצחיים, למרות שבקרוב תהיו רוב.
האמת היא, שחרדי ליברלי שעובד ומשרת, ועדיין טוען שאסור שחרדים ישרתו או יעבדו - הוא לא ליברלי. הוא סתם חרדי עובד שלוקה בתסמונת סטוקהולם, מלא בשנאה עצמית.
האמת היא, שאדם, שכאידיאולוגיה, מצדיק את זה שהציבור שלו
לא עובד ו
לא משרת, הוא אדם שלא יאהבו אותו, כי הוא מקדם אידיאולוגיה של השענות על הציבור בלי לתת.
האמת היא, שלא שונאים חרדים. חרדים שעובדים, שמשרתים, שנותנים משהו, שלא מצדיקים את חיי הבטלנות - אוהבים מאוד אפילו.
ומי שלא עובד, לא משרת, רק לוקח, ומצדיק את זה שכל החברים שלו כאלה, תולה את זה בפלפולים דתיים - ישנאו אותו, לא משנה איזו דת או קבוצה חברתית הוא.
אתם אוהבים לטעון, "
אתם אוהבים אותנו רק כשאנחנו בדיוק כמוכם". לא, אף אחד לא רוצה שתאכלו מחר טרף או תתערבבו עם נשים או תזנחו את התורה.
אבל קשה, קשה מאוד לאהוב מי שמצדיק שצריך רק לקחת, לא לתת, ועוד חושב שהוא עליון עליך, ומתרץ את זה באידיאולוגיה הרסנית לחברה.
עד שאתם לא תפתרו את התסביכים
שלכם, יחסיכם עם המדינה, הכמיהה הפנימית להשתלב ושיבינו אתכם, למרות שאתם בכלל לא רואים במדינה איזשהו גוף, שאינכם ציונים -
אתם תשארו בדיוק באותו מצב. וככל שהזמן יעבור
ואתם לא תטפלו בתסביכים האלה, לנו, אלה שמחזיקים את הגוף המדיני הזה, לא תהיה ברירה אלא לעשות זאת עבורכם.
דוגמא? חב"ד. הם ימנים קיצוניים, יש בשמאל מי שלא אוהב את ההחזרה בתשובה\מיסיון שלהם. אלא מאי? הם בגדול משרתים, עובדים, חלק מהחברה.
הם בטח לא מצדיקים בטלה.
והפלא ופלא - לרוב המדינה אין בעיה איתם, וחלק ניכר אף אוהבים אותם. למה? מדובר באנשי העולם הזה, שעוזרים לאחרים, ועוזרים לעצמם. חיים בעולם, ולא בדמיון.
ולא שאין להם בעיות בעיניים מערביות - ההקצנה, המשיחיות. ועדיין מקבלים אותם ואף אוהבים אותם, כי הם רוצים להיות
חלק מהעולם ולא רק מפנטזים על העולם הבא. רק דוגמא.
