איך מתגברים על הבושה העמוקה בלהגיד שאינך עובד?

סול

משתמש ותיק
הצטרף ב
12/5/17
הודעות
694
דירוג
918
אני אומר מוסיקאי, זה תמיד יהיה העיסוק שלי, ואני לא מתכוון לפרוש ממנו לעולם.
 

AlexNOSAM

משתמש בכיר
הצטרף ב
7/4/15
הודעות
1,464
דירוג
1,862
למה שלא תענה על זה: ״אני משקיע עצמאי בשוק ההון״ ?
זה מספיק מעורפל אבל באותה נימה נשמע גם מספיק ״רציני״ כדי לעבור בתור עבודה של עכברים במירוץ
 

ExeAction

משתמש ותיק
הצטרף ב
19/10/20
הודעות
145
דירוג
95
קשה לי לדמיין מציאות בה מישהו מספר לאנשים "אני כבר לא צריך לעבוד אז יצאתי לפנסיהי' ואותם שומעים לא יפרגנו ואפילו יקנאו.
 

KickR

משתמש בכיר
הצטרף ב
18/6/19
הודעות
2,524
דירוג
2,562
אותם שומעים לא יפרגנו ואפילו יקנאו.
כשאנשים מקנאים הם לא תמיד יפגינו את זה בצורה חיובית (ובטח שלא תמיד הם יפרגנו).
זה די טבעי אצל אנשים לחפש מה לא בסדר אצל אנשים שהם מקנאים בהם (ובפרט אצל ישראלים).

בעקרון זה נוגע בעיקר בשני "חטאים" בולטים בנצרות, קנאה וגאווה.
 
נערך לאחרונה ב:

unsullied

משתמש ותיק
הצטרף ב
23/2/19
הודעות
292
דירוג
207
אני דווקא מדמיין זאת מצויין מהמשפחה הרחבה היותר מבוגרת D:
 

Gambit

משתמש ותיק
הצטרף ב
9/4/20
הודעות
77
דירוג
107
נראה לי שכולם מתכחשים לחלוטין שבעולם של ימינו, אצל הרבה אנשים, חלק גדול מההגדרה העצמית שלהם היא העבודה שלהם (אני נמנה איתם).
קל להגיד דברים כמו שכתבו פה כולם אבל צריך להבין שבסוף הפות״ש מציג פה בעיה אמיתית, לדעתי לא עם איך שאנשים יקבלו את התשובה שלו אלא יותר עם איך שהוא ירגיש כשישאלו אותו מה הוא עושה בחיים והוא ירגיש תחושה לא נעימה עם זה שאין לו תשובה מספיק טובה לעצמו.
 

Gambit

משתמש ותיק
הצטרף ב
9/4/20
הודעות
77
דירוג
107
אגב זו בעיה מספיק אמיתית שהסולידית כתבה פוסט שמתייחס לזה.
 

ביולוג ירושלמי

משתמש בכיר
הצטרף ב
25/1/15
הודעות
1,256
דירוג
2,952
@מסתכל אני באמת שלא הבנתי את השאלה שלך.
אתה בפרישה מוקדמת ומתבייש לומר שאתה בפרישה מוקדמת?
 

yossik

מודרטור
הצטרף ב
24/1/15
הודעות
10,297
דירוג
11,725
הסיפור שלי -
פרשתי/הופרשתי בגיל 54. עבורי הפיטורין הייתה הקלה.
בחברה שעבדתי נעשה רי-אורג ונפטרו מהזקנים. ייחלתי שיקראו לי להנהלה לשימוע.
ניתפסו על פיפס קטן כתרוץ מהעבר העשיר שלי בחברה ואמרו לי שמצמצמים את מצבת כוח אדם ואני אחד מהז"לים.
אין לכם מושג כמה שמחתי ולא הצלחתי שלא לצחוק בזמן השימוע.
3 דברים טובים יצאו מזה.
1. סוף, סוף חופש מעולם ההייטק ששחק אותי כמעט 30 שנים מהן אינטנסיבית ב 10 שנים האחרונות.
2. קיבלתי פיצויים, תגמולים ומה לא עוד שעזרו לי לפתוח דף חדש עם עתיד פיננסי וורוד.
3. נקמה מתוקה, במקומי גייסו שלושה צעירים ולחברה עלה יותר למלא את מקומי.

ובחזרה לנושא. לאחר שהבאתי את החדשות למשפחה והודעתי להם שאין בכוונתי לחזור יותר למעגל העבודה, המעגל הראשון במשפחה 'התבייש' בי. לא היה ניתפס ומקובל שלא לעבוד עד לפנסיה. בייחוד האמא הפולניה שלי שרצתה לקבור עצמה מרוב בושה בבן הלא יוצלח שלה.
נו, שויין, אז לא אהבו ולא שמתי קצוץ על מה שנאמר לי.
בניתי טבלת אקסל של כל הנכסים והחובות שלי [לא היו חובות], חלוקה עתידית, הקצאות, הכנסות נוספות, צפי של הוצאות מחיה ו'ביזבוזים' ועוד, ועוד.
הסתכלתי על התמונה הגדולה, סידרתי את כל הפריטים הקטנים למלא את החורים בפאזל הגדול.
ראיתי שאני בסדר ויכול לחיות עד גיל 70 בלי לעבוד אבל היה חסר לי משהו להשלמת הפאזל - הכנסה נוספת.
בזמן ההוא, לפני כ 20 שנים, השקעה בבורסה היתה מילה נירדפת למשחקי קזינו. אני לא ראיתי את זה כך ואז התחלתי להשקיע.
היום, בדיעבד, עבורי זה היה צעד נכון לא לחזור למירוץ העכברים אני מסודר עד גיל 120.
והמסר שלי למתביישים - אל תתביישו, תשקיעו את המרץ והאנרגיות בתיכנון מחדש, רה-אירגון של החיים שלכם.
אולי להיות עצמאים, אולי להמשיך באותה קריירה או אולי זה הזמן להסבה מקצועית.
 
נערך לאחרונה ב:

Lamur

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/2/15
הודעות
283
דירוג
438
קשה לי לדמיין מציאות בה מישהו מספר לאנשים "אני כבר לא צריך לעבוד אז יצאתי לפנסיהי' ואותם שומעים לא יפרגנו ואפילו יקנאו.
תתפלא.
עשיתי הפסקה מעבודה למשך למעלה משנה וחצי (באותה תקופה לא תכננתי לחזור לעבוד) ולצערי הופתעתי לרעה מאנשים שלא ציפיתי, דווקא מהמעגל הקרוב!
כן היו את המקנאים, לזה ציפיתי מראש.
אבל לא צפיתי שהרבה יסתכלו עליי כאילו אני בטלנית ונטל על החברה (דווקא התנדבתי בתקופה הזאת וכמובן שמימנתי את עצמי!).
לא משנה כמה ניסיתי להסביר שאני רואה את זה דווקא כמהלך של לקיחת אחריות, עצמאות וכו', אי עבודה מרצון עדיין נתפס אצל רבים כמשהו מאוד שלילי ולא בוגר.
שלא לדבר על הצעות לטיפול פסיכולוגי/הכוונה מקצועית כי ברור שאני לא שפויה בדעתי אם אני לא הולכת בתלם.
וכן זה יכול לבוא מאנשים שמקטרים כבר תקופה על כמה רע להם בעבודה והם מתים לעזוב. אין קשר בין הדברים, אנשים מקטרים אבל לא רואים שיש דרך אחרת שהיא לגיטימית, גם אם היא יושבת להם מול העיניים כי אנשים לא רוצים לחשוב שיש להם בחירה.
מפה לשם, קיצוץ כואב בכמות החברים כי אחרי דבר כזה אי אפשר באמת לאחות את הקשר, אכזבה דו כיוונית.
 

Gambit

משתמש ותיק
הצטרף ב
9/4/20
הודעות
77
דירוג
107
דווקא התנדבתי בתקופה הזאת וכמובן שמימנתי את עצמי!
זה מעניין כי נשמע שהייתה לך תשובה טובה לשאלה ״מה את עושה בחיים״
תוכלי להרחיב? התשובה שלך הייתה יותר בסגנון של ״מה שאני רוצה/כלום״?
או בכיוון של ״אני מתנדבת במקום x”
אני תוהה כי נראה לי שהדאגות והשאלות (גם העצמיות) נובעות כשחושבים שלאדם אין מטרה או עיסוק כלשהו בחיים.

אני גם באמת מאמין שרבים מהפורשים שעושים זאת בהצלחה מגלים מהר מאוד תעסוקה חדשה ולא בהכרח רווחית שנותנת להם משמעות (התנדבות, לימודים, סטארטאפ או משהו אחר)
 

KickR

משתמש בכיר
הצטרף ב
18/6/19
הודעות
2,524
דירוג
2,562
תוכלי להרחיב? התשובה שלך הייתה יותר בסגנון של ״מה שאני רוצה/כלום״?
או בכיוון של ״אני מתנדבת במקום x”
לא רוצה לענות בשם אבל אני לגמרי מדמיין את השיחה הבאה:
א: מה אתה עושה בחיים?
ב: אני? אני מתנדב, מבלה עם החברים והמשפחה, לוקח קורסים בא' ב' ג'
א: אוקי אבל ממה אתה מתפרנס? מה העבודה שלך?
ב: אני לא עובד, פרשתי ואני חי מהנכסים שלי
א: ..
א: ....
א: מה? אתה כאילו בטלן?
ב: לא לא, לא בטלן, עבדתי קשה כדי לחסוך מספיק כדי שלא אצטרך לעבוד יותר ובזמן שהתפנה לי אני עוסק בדברים שחשובים לי, אפילו אם הם לא מכניסים לי מזומנים לכיס
א: אבל זה לא פוגע בכלכלה? / זה ממש מוזר / אין מצב, אתה בטח מתכלב / אין מצב, אתה בטח חי על חשבון ההורים
ב: ok boomer
 

Gambit

משתמש ותיק
הצטרף ב
9/4/20
הודעות
77
דירוג
107
לא רוצה לענות בשם אבל אני לגמרי מדמיין את השיחה הבאה:
א: מה אתה עושה בחיים?
ב: אני? אני מתנדב, מבלה עם החברים והמשפחה, לוקח קורסים בא' ב' ג'
א: אוקי אבל ממה אתה מתפרנס? מה העבודה שלך?
ב: אני לא עובד, פרשתי ואני חי מהנכסים שלי
א: ..
א: ....
א: מה? אתה כאילו בטלן?
ב: לא לא, לא בטלן, עבדתי קשה כדי לחסוך מספיק כדי שלא אצטרך לעבוד יותר ובזמן שהתפנה לי אני עוסק בדברים שחשובים לי, אפילו אם הם לא מכניסים לי מזומנים לכיס
א: אבל זה לא פוגע בכלכלה? / זה ממש מוזר / אין מצב, אתה בטח מתכלב / אין מצב, אתה בטח חי על חשבון ההורים
ב: ok boomer
תודה רבה על התגובה!
אני מבין בגדול אבל התשובה הראשונה /השניה נשמעת קצת מתנצלת שזה חוזר על מה שכתבתי לפני כמה עמודים בת׳רד שהרבה פעמים הבעיה היא שלך בעצמך לא נעים לענות על השאלה.

אני תוהה אם סטארטאפיסט שעשה אקזיט משמעותי ולא עובד כרגע לא היה עונה משהו בסגנון ״אני מתנדב בחינוך״ (בלי עוד פרטים)
או
״אני עובד על מיזם עצמאי״

ובתשובה השניה: ״עשיתי אקזיט וזה לא שיקול בשבילי כרגע״
אני חושב שהשאלות הבאות היו אחרות במקרה כזה אבל זה ממש קשה לענות ככה ממקום שליו ולא מתגונן בד״כ

מצטער אם אני קצת חופר, הסיבה לזה היא שאני מתחבט עם עצמי בשאלה הזאת המון בזמן האחרון וגם בתזמון) ובמשך רוב חיי העבודה שלי הייתה חלק גדול מאוד מההגדרה העצמית אז אני מחפש תשובות לעצמי יותר מכל דבר אחר
 

רוני

משתמש בכיר
הצטרף ב
25/1/15
הודעות
2,549
דירוג
4,570

היי
זה תלוי מה אתה משדר כאשר שואלים אותך מה קורה ?
אתה צריך להקרין ביטחון, שפת גוף נינוחה, חיוך ומתן תשובה ברורה ולא מתנצלת.
 

Shlomi Z

משתמש בכיר
הצטרף ב
29/7/18
הודעות
5,509
דירוג
4,088
אם יורשה לי, אצלי זה היה הפוך:
אני חושב שהבעיה היא לא איך להתגבר על הבושה אלא איך להתגבר על הגאווה והרצון להגיד לכולם שאפשר אחרת ושהם במירוץ עכברים...
או יותר נכון, "אני סמי בן טובים דפקתי הקופה/לא הלכתי בתלם ואיני במירוץ העכברים, ומה איתך, כבר קראת הנסיך הקטן?".

במקרה שלי, אני תמיד חושב על החכם התימני-הבודהיסטי שאמר לי פעם:
before enlightenment chop wood carry water , after enlightenment chop wood carry water

אני חושב שבמקרה הישראלי, ספציפית, זה מאד קשה, משום שיש פה "שביל חומוס"/שטאנץ (ויה דהלרוזה) מאד קבוע שאדם צריך לעבור בשביל לסמן V.
מכל מקום, אני אישית מצדיע לכל מי שיצא לפנסיה מוקדמת ואני אכול קנאה ומצטער שאיני בנעליו.
כל אדם שחושב אחרת ולא יכול לפרגן זה מחוסר התפתחות ופחד. (לדעתי).

סגר נעים ושבוע מבורך.
 

Lamur

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/2/15
הודעות
283
דירוג
438
זה מעניין כי נשמע שהייתה לך תשובה טובה לשאלה ״מה את עושה בחיים״
תוכלי להרחיב? התשובה שלך הייתה יותר בסגנון של ״מה שאני רוצה/כלום״?
או בכיוון של ״אני מתנדבת במקום x”
אני תוהה כי נראה לי שהדאגות והשאלות (גם העצמיות) נובעות כשחושבים שלאדם אין מטרה או עיסוק כלשהו בחיים.

אני גם באמת מאמין שרבים מהפורשים שעושים זאת בהצלחה מגלים מהר מאוד תעסוקה חדשה ולא בהכרח רווחית שנותנת להם משמעות (התנדבות, לימודים, סטארטאפ או משהו אחר)
אז לאנשים שלא הכירו אותי ושאלו מה אני עושה אמרתי שאני מהנדסת במקצועי אבל התפטרתי לא מזמן, הם לא צריכים לדעת מה התוכניות שלי לעתיד / האני מאמין שלי או מצבי הכלכלי. זה עדיין גרר הרמות גבה אז התחלתי לקרוא לזה "שבתון", גיליתי שזה גורר פחות חפירות אולי כי הוא רומז שזו תקופה קצובה ואולי סתם כי זה מונח מוכר.
הנושא נוגע יותר לאנשים קרובים אליי, חברים שמכירים אותי טוב שידעו שהתפטרתי וללא כוונה לחפש עבודה, דיברתי איתם על עצמאות כלכלית ועל כך שמטרתי להגיע למצב שבו לא אעבוד יותר. הם שמעו שאני מרוצה ממצבי שמצאתי דרכים מועילות להעביר את הזמן, סיפרתי על ההתנדבות וכמה שאני נהנית ממנה ובכלל מניצול זמן טוב יותר (בנוסף להתנדבות מצאתי את עצמי מטיילת יותר, קוראת ספרים וכו').
ועדיין הם לא יכלו להשלים עם זה כאורח חיים נורמטיבי האשימו אותי שאני ילדותית וניסו לשכנע אותי שזה לא בסדר שאני צריכה טיפול או שינוי קריירה או משהו שיחזיר אותי להיות נורמלית.
הבנתי מהר מאוד שזה נושא רגיש ונמנעתי מלעלות את הסטטוס שלי כדי לשמר את הקשרים שהיו חשובים לי ועדיין זה עלה שוב ושוב, זה ישב להם כמו עצם בגרון ועלה בשיחות לא קשורות בעליל.
"הייתי חולה כמה ימים"
"היית חולה? אוי זה ממש מדאיג, את צריכה לחזור לעבוד"
...

יכול להיות שהפתרון זה לא לספר ולחיות בשקר, להמציא איזה "אני עצמאית ומספקת שירותי תכנות לכל מיני" עמום. לא יודעת, לא ניסיתי, מניחה שאף אחד לא יבקש לראות קבלות D:

אני לא חושבת שהדאגות נובעות ממחשבה שלאדם אין מטרה. אני חושבת שזה נובע ממוגבלות של אנשים לתפוס שזה אפשרי גם אם לא נולדת רוטשילד, יש פה מחסום פסיכולוגי כי אם זה אפשרי עבורי, זה אומר שזה אפשרי גם עבורם ושהם בוחרים לעבוד כל יום.
 

דורון

משתמש ותיק
הצטרף ב
1/8/15
הודעות
477
דירוג
629
אז לאנשים שלא הכירו אותי ושאלו מה אני עושה אמרתי שאני מהנדסת במקצועי אבל התפטרתי לא מזמן, הם לא צריכים לדעת מה התוכניות שלי לעתיד / האני מאמין שלי או מצבי הכלכלי. זה עדיין גרר הרמות גבה אז התחלתי לקרוא לזה "שבתון", גיליתי שזה גורר פחות חפירות אולי כי הוא רומז שזו תקופה קצובה ואולי סתם כי זה מונח מוכר.
הנושא נוגע יותר לאנשים קרובים אליי, חברים שמכירים אותי טוב שידעו שהתפטרתי וללא כוונה לחפש עבודה, דיברתי איתם על עצמאות כלכלית ועל כך שמטרתי להגיע למצב שבו לא אעבוד יותר. הם שמעו שאני מרוצה ממצבי שמצאתי דרכים מועילות להעביר את הזמן, סיפרתי על ההתנדבות וכמה שאני נהנית ממנה ובכלל מניצול זמן טוב יותר (בנוסף להתנדבות מצאתי את עצמי מטיילת יותר, קוראת ספרים וכו').
ועדיין הם לא יכלו להשלים עם זה כאורח חיים נורמטיבי האשימו אותי שאני ילדותית וניסו לשכנע אותי שזה לא בסדר שאני צריכה טיפול או שינוי קריירה או משהו שיחזיר אותי להיות נורמלית.
הבנתי מהר מאוד שזה נושא רגיש ונמנעתי מלעלות את הסטטוס שלי כדי לשמר את הקשרים שהיו חשובים לי ועדיין זה עלה שוב ושוב, זה ישב להם כמו עצם בגרון ועלה בשיחות לא קשורות בעליל.
"הייתי חולה כמה ימים"
"היית חולה? אוי זה ממש מדאיג, את צריכה לחזור לעבוד"
...

יכול להיות שהפתרון זה לא לספר ולחיות בשקר, להמציא איזה "אני עצמאית ומספקת שירותי תכנות לכל מיני" עמום. לא יודעת, לא ניסיתי, מניחה שאף אחד לא יבקש לראות קבלות D:

אני לא חושבת שהדאגות נובעות ממחשבה שלאדם אין מטרה. אני חושבת שזה נובע ממוגבלות של אנשים לתפוס שזה אפשרי גם אם לא נולדת רוטשילד, יש פה מחסום פסיכולוגי כי אם זה אפשרי עבורי, זה אומר שזה אפשרי גם עבורם ושהם בוחרים לעבוד כל יום.

ממש מעניין. קצת מוזר גם. טוב.
 

יושב_על_הכס

משתמש ותיק
הצטרף ב
15/1/21
הודעות
94
דירוג
59
"אני מתפרנס מהשקעות בבורסה. רוב הזמן אני עובד על -הכנס תחביב מרכזי שלך/הכנסה מהצד-."

אם אין לך שום תחביב ואתה כל היום יושב בבית וצופה בנטפליקס זו כבר בעיה אחרת גדולה יותר, הייתי אומר.
 

חתול לילה

משתמש בכיר
הצטרף ב
8/3/15
הודעות
4,121
דירוג
6,407
אם אין לך שום תחביב ואתה כל היום יושב בבית וצופה בנטפליקס זו כבר בעיה אחרת גדולה יותר, הייתי אומר.
רק מסקרנות, למה "תחביב" זה יותר טוב מצפייה בנטפליקס?
ומה אם התחביב שלי הוא צפייה בנטפליקס?

אני מניח שכוונתך היא שתחביב הוא יצירה אקטיבית בניגוד לצפייה פסיבית? אבל אז גם קריאת ספרים זה רע.
 

נושאים דומים

למעלה