תוצאות החיפוש

קראתי שוב בעיון את הטענה הראשונית שלך ואתה צודק. :)

מסכים שזה היה יותר אינדיקטיבי אבל אני חושש שהמידע לא בנמצא. איך תמדוד "טובים ביותר"?

במבחן התוצאה, אם נשווה מכללות מול אוניברסיטאות בחברות מובילות נקבל: https://images.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.4108597.1495398745!/image/2512141270.png_gen/derivatives/size_936xAuto/2512141270.png לגבי ללמוד או לא: https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3610752

מכיר מקרים של משרת אחוזים בתעשיה (גם אני עצמי עבדתי כך לא מעט שנים). שני מאפיינים שאני מכיר: 1. לא מתחילים באחוזים אלא מתקבלים, מוכיחים את עצמך ואז מורידים אחוזי משרה. 2. צריך תירוץ טוב, במקרה שלי זה היה לימודים גבוהים.

לתפישתי (לא מבוסס מחקרית) חלק גדול מתפקידו של תואר במדמ"ח הוא להוות אינדיקטור לאיכותו של המועמד (שכל, יכולת למידה עצמית וכו), קצת כמו זנב הטווס בעקרון ההכבדה של אמוץ זהבי. לפיכך, ככל שלומדים במוסד שיותר קשה להתקבל אליו ושהלימודים בו יותר קשים, הסמן הזה יהיה יותר מוצלח. למראיין/מראיינת הממוצעים...

יש פה הטיית שרידות. את לא מכירה את כל אלו שניסו להכנס להייטק ללא תואר ונכשלו או סיימו בבית תוכנה דרג ג כלשהו. לא נשמע לי שהבחור הספציפי פה בכלל בכיוון של לימודים אבל באופן כללי להגיד למישהו בן 23 שיכול להתקבל לכל מוסד לימודי (לפי דבריו) שהוא יצליח במידה דומה אם ילך ללמוד מדמ"ח בטכניון או ילמד...

נוטה להסכים. לדעתי משהו שיותר ישקף יהיה שימוש בחציון/ הפרדה ל"עשירון עליון ללא מאיון עליון" ול"מאיון עליון". גם מתמטית, בגלל חברות ארנק ומשחקי מיסוי שונים במאיון העליון אני חושב שהפונקציה של אחוז המס בתלות בהכנסה אינה קמורה ולכן אני לא בטוח שהאי שוויון שהוזכר תקף.

זה טופס 106 של עשירון עליון אבל זהו גם טופס 106 של מאיון עליון וזו קבוצת ייחוס מעט שונה.

מההתרשמות האישית שלי גם יש המון תקנים מיותרים אבל הבעיה העיקרית בצבא היא הפנסיה התקציבית בגיל 45, זה משהו שבמידה ויעלם מהעולם (עבור לא לוחמים שחלקם הגדול בכלל צריכים להתאזרח) יעשה רק טוב.

אתה יודע מה אני אזרום איתך: למיטב זכרוני אתה ואשתך מרוויחים 16 נטו, זה מציב אותכם באחוזון 65% בשכר משקי הבית בישראל, עזוב אותך הייטק, 65% מהמדינה יותר עניים ממך אז אתה בטח חי ומרגיש כמו מלך לא?

אני אנסה לחדד. האם אתה מסכים עימי שהעובדה שאני עשיר בהרבה מחרדים בביתר עילית/סטודנטים שעובדים כמלצרים/בדואים בפזורה אינה תורמת לי להרגשת העושר?

לפי ההגדרה היבשה מי שמרוויח 21k הוא עשירון עליון. אולם, גם האמירה הבאה נכונה: "משה מרוויח 21k, יש לו 3 ילדים והוא גר בהרצליה, משה אינו "מרגיש" כמו עשירון עליון". איך שתי הטענות מתיישבות בינהן? אתה מוזמן לקרוא בלינק ששלחתי אבל בגדול אם נשווה את משה לאוכלוסיית בני גילו בעלי שלושה ילדים שחיים...

אתה צודק לחלוטין ואם מסתכלים על המידע דרך הפריזמה המתאימה מבינים שהמשפחה הזו היא לא עשירון עליון. פוסט מעניין בנושא שהבהיר לי אישית הרבה דברים: https://orikatz.wordpress.com/2013/04/07/ricky1/

ההסבר הוא משרות חלקיות, ערבים וחרדים, איזור מגורים וכו. בנוסף יש גם את אלמנט הגיל, צעירים וזקנים מרוויחים הרבה פחות. כדי להמחיש, אם מתחשבים בגיל אז רואים שמספיקים 24k כדי להיות במאיון העליון בגיל 24 ואילו בגיל 30 כבר צריך 63k וכך הלאה כפי שניתן לראות כאן...

נכון רק למקצועות מסויימים. ללמוד ספרות זו פריבילגיה, ללמוד מדעי הנחשב זה מהלך משתלם. ניתן גם ללמוד דו חוגי של מדעי המחשב וספרות ולהנות מכל העולמות.

אולי פספסתי משהו בשיחה אבל שכיר שמרוויח 21 או 40 אינו משלם 50% מס על ההכנסה, אפילו לא קרוב.

אוקי, אז בוא נחדד: אם זו הייתה דירה שאני לא גר בה שהייתי משכיר בx והייתי שוכר באותו x דירה אחרת זו כן הייתה הכנסה? מבחינתי המצבים שקולים לחלוטין ואפילו המצב הנוכחי עדיף בהרבה כי אני חוסך את כל הoverhead של ההשכרה.

לנו יש דירה ללא משכנתא שניתן לקבל עליה שכירות x. מבחינתי יש לי הכנסה פאסיבית בגובה x שאני בוחר להשקיע בשכירות מידי חודש. אם זה יעלה פי שלושה יהיה לי 3x. גם אם זה מעניין אותי וגם אם לא וגם אם אין לי שום כוונה לעבור, זה לא משנה, זה נתון כלכלי.

ככל שאחוז המימון גבוה יותר כך הסיכון של הבנק גבוה יותר. למה הם עשו מדרגות ולא רציף? לא ברור לי. לא לצורך אחוז המימון. כן לאלמנטים אחרים שמשפיעים על הסיכון שלוקח הבנק כמו זמן החשיפה (הלוואות גדולות ילקחו ליותר זמן בדכ) או לאחוז שמהווה החזר ההלוואה מתוך השכר נטו של משק הבית.

עד כה נמסרו 120 דירות במחיר למשתכן. אנחו מדברים על משבר שיקרה עוד 3-4 שנים כשהמשכנתאות שלהם יהיו מרכיב יותר משמעותי מכלל המשכנתאות?